{"bookId": "kabala-5ac7036f42dd", "part": "1", "torah": "29", "title": "שער הגלגולים — קטע 29", "hebrewTitle": "קטע 29", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-5ac7036f42dd/1/29/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-5ac7036f42dd/1/29/", "segments": [{"index": 1, "he": "שהוא נצוץ מנפש האב, שנותן בנפש הבן להדריכו כנודע, והיא נצוץ א' מן הכתרים, \nהנקראים חלקו (נ\"א חלתו) של עולם, שנשתיירו באדם עצמו. והנצוץ שהוריש לקין, גדול \nמשל הבל, כי הוא הבכור ואחיו הגדול: \nויש בבחי' הזאת השנית, המשכת כל העולמות, מן נפש של עשיה, ועד נפש של אצילות, כפי \nמה שהם באדה\"ר עצמו כנודע. וכל מי שהוא, מזו הבחי' השנית, מעלתו גדולה, כי יש יכולת \nבידו לתקן בפעם א' שיבא בעולם, עד נפש דאצילות, אך לא יותר מזה, כי אינם נקראים \nנשמות חדשים לגמרי. וכל השרש של נפשי, הם מזו הבחינה השנית. וכבר ביארתי במקום אחר, \nכי גם בזו הבחי' הב', יש בה ב' בחי', והם, אור פנימי, ואור מקיף. וכל השרש שלי, הם \nמן אור הפנימי. וגם אליהו הנביא ז\"ל, הוא מן האור הפנימי של בחי' זו. וכל בחינה זו \nיש בה מן אור פנימי של נפש דאצילות, עד בי\"ע. אבל נדב ואביהוא, היו מן אור המקיף של \nנפש דאצילות של בחי' זו השנית: \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ודע, כי קין הוא בכתף של זרוע שמאלי בכל העולמות, בין באריך, בין באבא, בין באימא, \nבין בז\"א, בין בנוקביה, בין בעשיה ויצירה ובריאה. וכנגדו הוא הבל כתף זרוע ימני. \nוהנה בשלשה עולמות בי\"ע, נקראים זרועות. אבל בעולם האצילות, אינם נקראים זרועות, \nאלא כנפים. והבל נקרא כנף ימין. וקין, כנף שמאל. ובחי' זו של הזרועות ושל הכנפים, \nיש בהם אור פנימי ואור מקיף כנזכר: \nוהנה קין והבל של בחי' השנית, לא זכו ליקח, רק עד הכנפים של מלכות דאצילות, הנקראת \nנפש דאצילות. וכל השרשים האלו, יכולים להשיג וליקח בפעם ראשונה שיבואו בעולם עד שם. \nאבל משם ולמעלה, אי אפשר להם להשיג, עד גלגול שני: \nודע, כי כל מי שהוא מבחי' זו השנית, יש להם יכולת להגיע בפעם א', עד נפשו דאצילות, \nולכן נקראים מלאכים. ובכל מקום שתמצא מכונה בחי' מלאך לאיזה צדיק, אינו אלא משרש \nזה. ולכן פנחס נאמר בו ותצפנו ברחב הזונה שלא הוצרכה להטמין את פינחס, לפי שהיה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "מלאך, כי הוא משרש זה. ולכן אליהו הנביא היה מלאך. גם יהודה וחזקיה בני ר' הייא, \nנקראו מלאכים, כמ\"ש ז\"ל בתלמוד פליגי בה תרי אמוראי בארעא, ולקבליהו תרי מלאכי \nברקיעא וכו'. כי יהודה וחזקיה נקראו מלאכים, לפי שהיו משרש זה של בחי' השנית של \nקין: \nגם ר' יהודה בר אלעאי היה משרש זה של קין השנית אמרו עליו שם בתלמוד, כשהיה רוחץ \nפניו ידיו ורגליו, ומקבל שבת, היה דומה למלאך ה' צבאות, והבן זה. ואמנם חנוך שלקח \nגם זוהרא עילאה דאדה\"ר, שהוא עד נשמה דאצילות ג\"כ, אלא שהיה מלאך של חלק שרשו, לכן \nהיה מלאך יותר גדול מאליהו ז\"ל, כי כל מי שהוא מבחי' אצילות נקרא מלאך, ויכול לעלות \nבמעלת מלאך וזכור זה: \nונבאר ענין כנף זה מה עניינו. דע, כי קין הוא אבר הכתף השמאלי של אדה\"ר כנז\"ל, ויש \nבו שלשה בחי', שהם, בשר, וגידים, ועצמות כנז\"ל. ובבי\"ע, בכל חמשה פרצופים שבכל עולם \nמהם, יש שרש אל קין בזרוע שמאלי שבכל אחת מהם, באבר הכתף. אמנם אין שם בחי' כנף, \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אבל בעולם האצילות, יש שם בחי' כנף, זולת הבשר וגידים ועצמות אשר באבר הכתף אשר שם. \nונמצא, כי זה השרש של בחי' השנית של קין, יש לה באצילות בחי' הכתף עצמו, שהוא הבשר \nוהגידים והעצמות, וגם יש לה אחיזה בכנף היוצא משם, שהם הנוצות היוצאות מאבר הכתף \nהנזכר אשר באצילות, כי משם ולמטה לא יש בחינת כנף, רק כתף לבדו כנז\"ל: \nואבאר ענין אבר הכתף, כי ענין אבר הכתף עצמו, כבר ביארנו לעיל. דע, כי כנף השמאלי \nשהוא של קין, יש בה ג' אלפים נוצות, מן מוחין דגדלות ויניקה ועבור, אלף גדולים, \nואלף בינונים, ואלף קטנים. ובכל נוצה מאלו, יש בה ק\"ן ניצוצי נשמות. ובכל נוצה יש \nבה בחי' גומא אחת, שצומחת שם הנוצה, ויש בה בחי' דם הנבלע תוך הנוצה, והנוצה עצמה \nבראשיתה במקום שהיא תקועה, יש בה קצת קנה בלתי שערות יוצאים מצידיה ויש בה יותר \nלמעלה קצת קנה, שאינה תקועה, וגם שם אין שערות. ומשם ולמעלה יש קנה באמצע, ושתי \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שערות בשני צדדיו. וכן עד\"ז עד סוף הנוצה כלה. גם השערות, יש בהם גדולים וארוכים \nויש בה קצרים וקטנים. ודע, כי השערות הקטנים, הם נצוצות נשמות, המתים בקטנותם כשהם \nקטנים. ודע כי הנוצה היא גדולה במעלתה יותר מן הגומא, ומן הדם. וקנה הנוצה, גדול מן \nהשערות, והשערות הארוכים, הם גדולים מן הקצרים. וכל נוצה, יש בה ק\"ן נצוצות נשמות, \nכמנין כנף. והחשבון הזה של ק\"ן נצוצות בכל נוצה, הוא ע\"ש קין, שיש בו אותיות ק\"ן. \nוזהו בכנף השמאלי שהיא שלו, אבל בכנף הימיני שהיא של הבל, מתחלקת הנוצה באופן אחר \nע\"ש הבל, והוא שנחלקת כל נוצה מהם למטה, לחמשה חלקים, וכל חלק כלול מל\"ב, וזהו הבל, \nה' פעמים ל\"ב, והם ג\"כ מספר ק\"ן נצוצות כמו בשל קין, אלא שהק\"ן נצוצין של קין שבכל \nנוצה, נחלקת כל נצוץ בפני עצמה, ונקראת קן. אבל של הבל, נחלקים לחמשה חלקים, וכל \nחלק לל\"ב נצוצות, וזהו ההפרש שביניהם בלבד: \nואבאר ענין כנף השמאלי, כי הנה כל הכתף כלו, וכל הכנף כלו, הוא כללות שרש קין, \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בבחי' החיצוניות כנז\"ל. אבל השרש שלי האמיתי הפרטי, שהוא מן הבחינה השנית של קין \nהיא מבחינת הגידים, שיש באבר הכתף השמאלי כנז\"ל, שיש בארבע עולמות אבי\"ע. ומלבד זה \nיש ג\"כ אל השרש שלי, בחינתו בכנף השמאלי, אשר במלכות דאצילות, שיש שם ג\"כ כנף, והוא \nבנוצה של מספר עז\"ר, מן אלף נוצות הגדולים, ויש בה ק\"ן נצוצות נשמות, ואלו הק\"ן \nנצוצות שבנוצה הזאת, הם הנשמות האמתיות סנקראים שרש שלי בבחי' הכנף, זולת בחינתו \nבגידים של הכתף עצמו כנז\"ל: \nוהנה הגומא של נוצה זו, הוא אביי. והדם אשר בגומא זו, הוא רמי בר חמא. וקצה הקנה \nהתקוע שם, נחלק לשנים, לפי שטפת הדם אשר בתוך הקנה, מפסיקו לשתי בחינות. משא\"כ אחר \nצאת הקנה חוץ מן הגומא. וצד השמאלי הוא, שמואל הנביא. וצד הימיני, לא הגיד לי מורי \nז\"ל. ושאר הקנה שהוא בלתי שער, הוא חזקיהו מלך יהודה. ואח\"כ משם ואילך נחלק הקנה \nומתפשט בין השערות, וכל בחי' מהם של הקנה עצמו, הם מעמידים השערות. ונמצא שבכל שתי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "השערות ימיני ושמאלי, יש ביניהם מעמיד אחד. ואני הצעיר חיים, הוא מן שער א' שמאליי \nשבנוצה זו, והמעמיד שלי, ר' עקיבא בן יוסף. ויהודה וחזקיה בני ר' חייא, אינם מזו \nהנוצה שלי שמספרה עזר, אבל הם מנוצה אחרת, והיא יותר גדולה מזו הנוצה של עור. ונצוץ \nנפש אחי כה\"ר משה ויטאל יצ\"ו, הוא מזו הנוצה של יהודה וחזקיה הנז'. ור' יהודה בר \nאלעאי ז\"ל, הוא מן נוצה אחרת, קטנה מזו הנוצה של עזר, ולכן היה תלמידו של ר' עקיבא. \nונצוץ נפש הרשב\"א ז\"ל, ונצוץ הר\"י קארו ז\"ל בעל ספר בית יוסף, הוא מזו הנוצה של ר' \nיהודה בר אלעאי: \nודע, כי יש לקין על הבל יתרון גדול מאד, והוא, כי כבר הודעתיך, כי הגבורות של עתיק \nיומין אשר בתוך א\"א, אשר מהם יצאה אימא עילאה, הנה הם מתגלים זמן רב קודם החסדים, \nועוד כי הגבורות הם תמיד מגולים, ולכן מי שהוא מזו הבחי' הב' של שרש קין, יכול \nלעלות ממדרגה למדרגה, ומגבורה לגבורה עד גבורה דעתיק יומין, וינק משם. משא\"כ בחי' \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הבל, כי הוא מן החסדים הסתומים תמיד, ואין להם כ\"כ גלוי. וזהו הטעם מ\"ש חז\"ל במ\"ר \nפרשת חקת א\"ר חוניא וכל יקר ראתה עינו, זה ר' עקיבא וחבריו, שדברים שלא נגלו למרע\"ה \nנגלו לר' עקיבא. וגם זהו מ\"ש באותיות של ר' עקיבא, וגם במסכת שבת בפרק ר' עקיבא \nשהיה אומר מרע\"ה להשי\"ת, יש לך אדם כזה, ואתה נותן התורה על ידי, לפי שהיה יכול ר' \nעקיבא להשיג יותר ממנו לטעם הנז\"ל. וז\"ש רז\"ל במסכת שבת שם, שבשעה שעלה משה למרום, \nמצאו להקב\"ה שהיה קושר כתרים לאותיות, א\"ל מי מעכב על ידך, א\"ל יש לי אדם אחד \nועקיבא בן יוסף שמו וכו'. והענין הוא, כי אין יכולת במי שהוא משרש הבל להשיג, רק עד \nכתרי אותיות שהם התגין, אך שרש קין של בחי' השנית הנז\"ל, יש בו יכולת להשיג עד \nהטעמים, או יותר גם כן. האמנם מרע\"ה השיג הכל ע\"י מעשיו העצומים: \nגם יש סבה אחרת, למי שהוא משרש קין, שהוא מן אימא, למי שהוא מצד אבא מהחו\"ג של אבא, \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "והענין הוא, כי נה\"י דאימא המתלבשים בז\"א, הנה עד החזה של ז\"א, אין שם רק כסוי \nולבוש אחד בלבד, והאור היוצא משם הוא רב וגדול, והנשמה היוצאת משם אורה גדול \nומגולה, אבל הנשמה הבאה מצד אבא, אורה מועט, לפי שאבא הוא מכוסה בשני כסויים עד \nהחזה דז\"א, אחד שלו, ושל אימא. וכן מן החזה ולמטה, אימא מגולת לגמרי, ואבא מכוסה \nבכסוי אחד, ולכן הנשמות שהם מן החסדים המגולים, או מן הגבורות המגולות, הם יותר \nמועילים מן הנשמות של מקום המכוסה, אע\"פ שהם גבוהים בבחי' מקום. וז\"ש בגמרא עולם \nהפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה וכו': \nגם יש טעם שני, והוא, כי אבא אינו מאיר כלל, רק ע\"י החו\"ג של אימא, שעוברים דרך שם, \nולכן הם גדולים מהם. גם טענה אחרת, כי הגבורות הם היוצאות תחלה דרך היסוד כנז\"ל, \nולכן היה קין בכור, בסוד אשת חיל עטרת בעלה. ודע, כי לעתיד לבא, כל שרש קין יהיו \nכהנים. ושרש הבל שהיו כהנים עד עתה, יהיו לוים. באופן, כי מה שהיה עד עתה בחינת \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "לוים, היו מצד הגבורה, דוגמת קרח שהיה משרש קין, כלם יקחו אז הכהונה, שהיא חלק \nבכורתם. וז\"ס פסוק והכהנים והלוים בני צדוק, כי לא תמצא ענין זה רק ביחזקאל, כי לפי \nשהיה הוא משרש זה של קין, לכן נבא נבואת אלו של לעתיד לבא, שאותם שהיו לויים עד \nעתה, יהיו אז כהנים בני צדוק. ושרש הבל שהיו כהנים, אז יהיו לוים: \nודע, כי אם ימצאו בדור אחד שתי נשמות משרש אחד בשני אחים, או בשני חברים, יהיו \nשונאים ומקטרגים זה לזה בטבעם, כי זה רוצה לאחוז וליינק יותר מזה, ומקנאים זה בזה \nבטבעם בלתי ידיעה. ואמנם אם יהיה להם השגת ידיעה שהם מן שרש אחד, אז ודאי שלא יהיו \nמקטרגים זה לזה. גם דע, כי אין זה אלא בהיותם בחיים, אבל הנשמות של הצדיקים \nהנפטרים, הם חפצים מאד להשלים את הנפשות ואת הנשמות הבאים משרש שלהם שהם עודם \nבחיים, כי אז כבר אין להם מעשה, כדי שיהיה להם קנאה לומר שרוצים להשיג זה יותר מזה, \nכי אין מעשה ודעת בשאול אשר אתה הולך שמה, ואדרבה יש להם תועלת גדול במעשים של \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "החיים: \nועתה אבאר ענין השרש של נפשי, הנה צריך שתדע, כי אין לך אדם שאין לו אור פנימי ואיר \nמקיף, דוגמת הצלם שעל ראש ז\"א. והנה כשיצאו נדב ואביהוא בעולם, שאז היתה ראשית תקון \nשרש הזה של קין, הנה שם באו כלולים בלבד כל הנשמות של זה השרש, כלולים בצלם שלהם \nבבחי' מקיף עליהם. אבל עדיין אז לא נשארו, רק בחי' נצוצות נדב ואביהוא לבדם, וכל \nשאר הנשמות של זה השרש שהיו אז כלולים בצלם אור מקיף שלהם, היו כלם מעורבות כל אחד \nואחד בתוך קליפתו. ואח\"כ כשיצאה נשמה אחרת של זה השרש ובאת לעולם, אז אותה הנשמה \nלבדה נטהרה ונתגלת, וכל שאר נשמות השרש הזה, היו באות כלולות בצלם בסוד אור מקיף \nשלה, אבל כלם נתונות עדיין כל אחת ואחת בקליפתה. וכן היה הדבר נמשך, עד ביאת הרב \nמגיד משנה בעולם. והנה הוא נתעסק בחכמת הפילוסופיא, שהיה בימי הבדרשי המכונה ר' \nידעיה הפניני ז\"ל כנודע, ונזכר בשו\"ת הרשב\"א ז\"ל, והר\"ב המגיד משנה נטה אחריהו, ולא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "היה מאמין בחכמת הקבלה, ולכן רצו החצונים להטעותו מחמת עון זה, והוציאו את נצוץ \nנפשי מעמקי הקליפות, עם כמה חיצונים אחרים, כדי להטעותו ע\"י, כי הם חשבו שכבר אני \nהייתי אבוד ביניהם מכמה זמן, ושח\"ו כבר הייתי במדרגתם כמותם. ואח\"כ להיות נצוץ נפשי \nממקום גבוה, ובפרט שהיתה משרשו של הרב מגיד משנה עצמו, גברה הקדושה של נפשי על \nהקליפות, וכפיתי אותם, ואדרבה חזקתי אותו וסיעתיו. בסוד פסוק עת אשר שלט האדם באדם \nלרע לו, כנזכר בסבא דמשפטים, ואז נשארתי תמיד בסוד צלם על ראשו של הרב מגיד משנה, \nאע\"פ שאינו ממדרגתי ואז התחלתי לצאת מעמקי הקליפות: \nודע, כי כל הנשמות הנתונות בעמקי הקליפות, אי אפשר להם לצאת מהם ולהתגלגל תכף ולבא \nבעולם, אבל צריך שיבא תהלה שלשה פעמים, בסוד צלם אור מקיף על שלשה אנשים שיהיו \nמשרשו, ואח\"כ יבא הוא לבדו בעולם בסוד נשמה פנימיות ממש, ואז תקרא פעם א', כי תחלה \nבאה דרך כללות עם נצוצות אחרים, ומשם ואילך נקרא גלגולים, והנה אני נצוץ נפשי היתה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בסוד צלם על ראש הרב המגיד, ואח\"כ פעם שנית הייתי צלם על ראש ר' שאול, ואח\"כ פעם \nשלישית בר' יהושע הנז\"ל, ועתה בפעם הזאת באתי בבחי' הנשמה הפנימית ממש, וזו הפעם \nהא' שבאתי לעולם. ועתה נתגלגלו עמי השלשה אנשים הנזכרים, ובאים עמי ונתחברו עמי \nלטעם הנז\"ל לתקן את עצמם. ולפי שזאת הפעם הראשונה שיצאתי מעמקי הקליפות, לכן יש לי \nטורח גדול להכניע את יצרי, וזאת היא סבת העצבות והדאגה שיש לי תמיד בעצמי. וא\"ל, כי \nאין עונותי נחשבים כ\"כ לפני השי\"ת, כמו עונות זולתי, לפי שאני עדיין בין הקליפות, \nוצריך טורח גדול לצאת מתוכם, ולולי זה כמעט בקלות גדול הייתי יכול להיות חסיד גדול \nכפי גודל נשמתי, רק מפני היות זו פעם א' שיצאתי מבין הקליפות. וענין זה אירע לדוד \nהמלך ע\"ה, כמבואר אצלי במקום אחר: \nגם יש בזה טעם אחר, והוא, כי מי טהוא משרש קין, הנה הטוב שבו הוא גדול מאד, אלא \nשהוא מעורב בקליפות רבות מזוהמות ורעות, והרע הוא מרובה על הטוב. והסבה היא, לפי \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שהיא משרש הגבורות, שבהם נאחזים הדינים והקליפות. וא\"ל מורי זלה\"ה, כי כמו שאני \nהייתי בבתי' צלם שלשה פעמים כנז\"ל, ועתה היא פעם א' שבאתי בבחי' נשמה פנימית ממש \nמגולגלת, כן הנצוץ שהוא מתחיל עתה להתקן בי, בסוד צלם על ראשי ע\"ד הנז\"ל, הוא יובל \nהנזכר בפרשת בראשית, כמש\"ה ושם אחיו יובל וכו', כי גם הוא משרש קין. וכל ההכאות \nוהפצעים שיש לי תמיד בידי, ע\"י הכאות בסכינים וכלי ברזל הוא, ממני לפי שאיני מתקן \nאותו כראוי, ויש בו עדיין קליפות, וכבר ביארתי קצת ענין זה של יובל בדרושים ראשונים \nוע\"ש: \nגם א\"ל מורי ז\"ל, כי עתה ביום הזה הנזכר, יום כ\"ח לתמוז שנת השל\"ב, כי כבר אני \nמתוקן עתה בבחי' הנפש של עשיה, עד בחי' זרוע השמאלי של נוקבא דעשיה בלבד: \nגם א\"ל מורי ז\"ל, שיהיו לי בנים מן השרש שלי, וא\"ל שיהיו לי שתי נשים אחרות, ומכאן \nעד שנה זו, או עד שנה וחצי, אקח אשה אחת ושמה אור\"ה בואינ\"ה, ואח\"כ אקח אשה אחרת \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ושמה, והיא בת זוגתי. והנה בפסח שעבר א\"ל, שלא יצאה בת זוגתי בעולם, ואפשר שיצאה \nעתה בסוד עבור ואיני יודע: \n(הגהה - אמר שמואל, כך שמעתי מפי אבא מארי זלה\"ה, כי אמי הרבנית גמי\"לה מב\"ת, היתה \nבת זוגו האמיתית, וכן היה הוא אומר לה בפני כמה פעמים, ואותה השנה שמת בה הרב הגדול \nזלה\"ה, נולדה אמי גמי\"לה הנז' מב\"ת: \nכלל העולה מכל הנז\"ל, כי אדה\"ר לא נכללו בו הנשמות של או\"א דבריאה, אלא מזו\"ן \nולמטה. והנה הם עשר פרצופים, זו\"ן דבריאה, ואו\"א וזו\"ן דיצירה, ואו\"א וזו\"ן דעשיה. \nוהנה כל פרצוף מאלו העשר כלול מי\"ס, ועשר מעשר, הרי הם עשרה פרצופים, והם אלף \nספירות, הרי כל פרצוף מאה ספירות, ועשר שבהם הם בחי' כתרים, נמצא כי בעשר הפרצופים, \nיש ק' כתרים ואלו בלבד נשתיירו באדה\"ר אחר החטא, ונקראים מאה אמה אשר נתמעט, וכל \nהתשע מאות ספירות, נפלו אל הקליפות. וגם באלו המאה כתרים, היה פגם, כי נסתלק מכל \nכתר שבהם, אותם הט' ספירות ראשונות שבו, ונקרא זיהרא עילאה, ונשארו הי\"ס שבכל כתר \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "מהם באור הנפש שלהם, שהם המלכות התחתונה שבכל כתר מהם. הרי ג' בחי', בנשמות שהיו \nכלולות באדה\"ר קודם שחטא, בעשרה פרצופים שיש מז\"א דבריאה, עד סוף נוקבא דעשיה, האחת \nהיא, בחי' האורות הנקראים, יחידה, חיה, נשמה, רוח, שבמאה הכתרים ההם, ואלו נסתלקו \nממנו כשחטא, ועלו למעלה, ונקראים זיהרא עילאה דחנוך. השנית גרועה ממנה שנשארה \nבאדה\"ר אחר שחטא, ולא נסתלקו, גם לא ירדו אל הקליפות, והיא בחי' האור הנקרא נפש \nשבמאה הכתרים, שבכל ספירה מי\"ס שבכל פרצוף, מעשר הפרצופים הנזכרים. הבחי' הג' \nהגרועה מכלם, והם כל הנשמות, שהם כל אורות ט' בחי' התחתונות, שבכל ספירה מעשר \nספירות, שבכל פרצוף מעשר פרצופים הנזכרים, ואלו ירדו לעמקי הקליפות, ובכל יום עולים \nמעט מעט ונתקנים: \nוהנה זיהרא עילאה, נתחלקה לב' מיני זיהרא אלו, האחד בעולם האצילות, והם, יחידה, \nחיה, נשמה, רוח שבאצילות. הבחי' השנית, זיהרא דשלשה עולמות בי\"ע, והם, יחידה, חיה, \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "נשמה, ורוח, אשר במאה הכתרים, שיש בעשרה פרצופים שיש מז\"א דבריאה, עד סוף נוקבא \nדעשיה, ואלו נסתלקו לגמרי מאדם. עוד יש זיהרא שנית גרועה, וגם היא נחלקת לשתים, \nהאחת היא נפש שבאצילות. הב', הנפש שיש במאה הכתרים: \nשבעשרה הפרצופים של בי\"ע כנז\"ל. ואלו נשארו באדה\"ר, וחלק מהם נשארו לו. וחלק מהם, \nהורישו לקין והבל כשנולדו. עוד יש מדרגה שלישית, והם אותם תשע מאות ספירות, שיש \nבעשר הפרצופים הנז\"ל, זולת מאה הכתרים שלהם, ואלו נשרו, ונתלבשו בקליפות: \nגם אמר לי, כי בחטאו של קין, נפגמו נפשו ורוחו ונשמתו, ונתערבו בקליפות. וזש\"ל, כי \nקין רובו רע, אך הבל לא פגם רק נפשו ורוחו. וזש\"ל, כי הבל רובו טוב. והנה נפשו \nנפרדה הטוב שבה, ונתנה בקינן, וממנו ואילך, ונתקנה בו. וחלק הרע, נתנה במצרי, וגם \nבה היה קצת נצוצות טובות שלא נבררו עדיין, וחלק הרוח הרע אשר גם הוא היה בו קצת \nתערובת טוב, לקחו קרח בסוד עבור, כשחלק עם משה. והרוח הטוב, נתגלגל בשמואל הנביא, \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ושם נתקן. ואחר שנהרג המצרי, לקח יתרו הנפש הרע שבו שכבר נתקנה ע\"י מה שנהרג, וע\"י \nכך נתגייר. ואח\"כ לקח חלק נשמת קין מבחי' הטוב. ונשמת הרע המעורבת בקצת טוב, נתנה \nבעמלק בן אליפז, והנה יותר תקן שמואל חלק הרוח, ממה שתקן יתרו חלק הנשמה, וכבר \nהודעתיך כמה גלגולים אחרים שנתגלגלו פעמים אחרות קודם זה ואחר זה: \nכפי הנז\"ל, כי בחי' שרש קין הוא בזרוע שמאלי ממש, אלא שאח\"כ מענין סימן השערות שיש \nלי, נראה שהיא בכתף שמאלי. עוד כתבתי, כי התחיל בזרוע, וסיים בכתף. ובפרט נראה \nבפירוש שהוא בכתף המחבר הזרוע עם הגוף. והנה כתבתי כי כל זרוע מחובר עם שלשה קשרים \nופירקין, ומשתי פירקין השלישיים שבשתי הזרועות דא\"א, והם העליונים המחוברים בשתי \nכתפות דאריך, מהם נעשה דעת של ז\"א כלול מחו\"ג, ונודע כי בדעת זה נשרשו קין והבל בני \nאדם, וצ\"ע: \nודע, כי קין הוא מן שלשה גבורות תנ\"ה, פחות שליש עליון שבגבורת הת\"ת, להיותה מכוסית \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "בעטרת היסוד דאימא כנודע. ונדב ואביהוא הם משתי גבורות נצח והוד מן הכתרים שבהם, \nאלא שהם בבחי' נפש שבהם בלבד. וגם שאינה אלא מן אוה\"מ שבהם. ואליהו ז\"ל מן אור \nהפנימי שבהם. וכל שרש נפש ר' עקיבא, הוא מגבורת ההוד, מבחי' הכתר שבה, בבחי' נפש \nשבה. ונמצא, שהיא נפש של הרוח, כי ההוד נקרא רוח, שהוא אחד מן השש קצוות. ואיני \nיודע, אם שרש ר' עקיבא היא מאור פנימי או אור מקיף. גם דע, כי שרשו היא מן עקב זה \nההוד, שהיא המלכות של חמשה גבורות שבדעת: \n \n", "en": ""}]}
