לא' סוף דבר תדע לך שאין לשם שם העצם שלא יהיה בו י"ה כי י"ה הוא עיקר השם ובתוספת ו"ה אחריו שהוא סוף השם יהיה השם כולו שלם ויהיה (הויה) יהו"ה ובתוספת א"ה לפניו שהוא ראש השם שלם ויהיה אהי"ה. וא"כ הנה י"ה אמצעי בניהם ולא יחסר ו"י שלם (ס"א ואו שלם). י"ה להיותו תוך השם והנה הסוד השם רת"ס (ס"א תר"ס). וסוד הראשון א הי"ה וסוד אחרון י הו"ה וסוד אמצעי י"ה י"ה וזה סוד שם בן י"ב ודעם. ואולם י"ה י"ה מורה סוד ראש סוף כי הראשון מורה סודו י"ה קדמוני והשני י"ה נצחוני והסוד שניהם תמידי והרמז דברו אחד דברי אחד זכר לנקבה זכר בשינוי הטבע כל אדם שטן כל שטן אדם והסוד שם העגול שם המדינה וע"כ כל הזכרה נודעת שדרכה לקבל ממנה ממשלה אלוהית והנה ג"כ כלל השם הזה ע"ז, מגדו"ל ע"ז, שם יהו"ה מגדול עז שם י"הוה בו ירוץ צדיק ונשגב גם סוד אהי"ה מתחלף אהי"ו והוא הראש שיש עליו ד' הרי אהי"י והוא יהו"ה והוא התוך שיש עליו ד' הרי הסוף והוא י"ה י"ה וחצי השם ו"ו ה"א והוא ח"י והוא האחד הוא הוד"ו אוד"ה ודו"י ההו"ד א"ה הו"ד הו"ד יהוד"א הודי"ה הודא"ה (ס"א הוד"י אודה"י יוד"ו ודו"י ה"ה ודא"ה הו"ד הו"ד יהוד"ה הודי"ה הודא"ה). כי לשמו נאה להודות על כ"ב ההויו"ת שהם הוי"ה בתוך הוי"ה כמספר אהו"י יח"ד וכל אחד לבדו אל"ף ה"א וסוד ל"ב פ"ה וכל פ"ה מיל"ה ושניהם צריכים למול הל"ב והפ"ה בפיך ובלבבך הפה להזכיר בו את הנזכר בהזכרת השם הנכבד. והלב לחשוב לשם בעת ההזכרה כלומר באותיות השם בעצמם כי הם תכלית ההשגה והוא סוד הדיבור כולו ו"ו יו"ד ויורו אז כבוד א"ל אלהי"ם פ"ה ס"ד הנולדים מן ה"ו י"א עליונה. הפס"ד הוא בהיותה כוחה החלק העליון שהוא יסוד טבעי והוא טבע יסודי כלומר טבע כללי ויודיעו האמת בכל זה כללי צורות האותיות המתמידות וחלקיהן כי החלק קל לשנותו לשעתו אך לא יתמיד על שונאיו (ס"א שינוייו): וע"כ הכוונה הראשונה להזכיר בשם השם כדי לקבל ממנו שפע חכמה ודעת והשני להרבות מה שקבל ולתקן הספיקות הנחשבות בעניינים רבים ולחזק השפע עד שובו יותר שלם אצל המקבל ממה שהיה ויעלה המדבר לדבר וישוב רוח הקודש. והשלישי לקבל ציווי דבר בהגדת העתידות. והרביעי לחזק הלב עד שיוכח וידבר ויכתוב. והחמישית לכתוב וללמוד אותיות ומופתים לשנות הטבעים בחלקיהן בשעת הצורך כאשר יצווה השם: וכל זה הדרך ידוע שהוא תלוי בשם ויסע שסודו חכמה ובינה והנה נסתרו מלא"ך האדמ"ה והוא בעצמו מלאך האלהים ע"כ נאמר ויסע מלאך האלהים וזה הסוד הוא שורש כל מה שבא אחריו וגימ' שלו המוכרח בי"ד אותיות הוא נודע מסוד כ"י י"ד ע"ל כ"ס י"ה כ"י יעי"ד הסכ"ל כ"י יד"ע הכסי"ל מלחמ"ה ליהו"ה בע' מ' לק' מד"ר ד"ר והמוכרח שכח בסוד העיבור ואמנם לא תשכח והבן זה: ודע כי בזה השם הקדוש אין בכל אותיותיו אות ג' אבל יש בו כ"א אותיות כמספר יה"ו שסודו אהי"ה ואמנם כל האותיות נכפלים בו והם רבים אבל ב' האותיות לבד לא נכפלו והם צ"ט והוא לסוד גדול כי הם תכלית מספר האותיות האחדים והעשיריות מצד אחד כי יש למספר ב' תכלית והם מצד אחד צ"ט ומצד אחד ק"י. ואמנם סוד צ"ט בגימ' סגול והוא אצלנו שם על ג' נקודות המעידות על שם המיוחד בצורה זו י'י'י' שהיא צורת ג' פע' יו"ד בצורת ג' פסוקים שווים במספר אותיותיהם שהם ע"ב ע"ב ע"ב וסודם דיב"ר רי"ו והסוד רי"ש יו"ד וא"ו וסתרו ראש"ו וידי"ו וסימן אהי"ה אש"ר אהי"ה וזהו חק ומשפט בישראל מורה לאמור אנכ"י היית"י ואהי"ה הרי לך זה לעדות על ג' הויות המורים על הו"ה והי"ה ויהי"ה כי דיבור אנכ"י מורה על הו"ה ודיבור היית"י מעיד על והי"ה ודיבור ואהי"ה מעיד על ויהי"ה. וההבדל אשר בניהם והוא כי הויות השלש הראשונות הם דברי השם והשניות הם דברי אדם אבל אהי"ה אש"ר אהי"ה סוד שווה א"ך א"ך א"ך וכן סודו הי"ה והו"ה ויהי"ה הוא יהו"ה יהו"ה יהו"ה והוא ו"ך ו"ך ו"ך וחברם שנים שנים ותמצא האלו"ה האלו"ה האלו"ה ועניינים שלשה עדים מעידים על האלהו"ת עדות ברורה א"ל הו"ה א"ל הו"ה א"ל הו"ה והי"ה הו"ה ויהי"ה הי"ה והי"ו הי"ה והו"א שהי"ה והו"א יהי"ה וזה סודו (גדול) סגול הנזכר וכל ס"ו סוד גלגל והנה סגול סודו ג"ל ג"ל ג"ל והם צ"ט. וכן סוד ג"ל ג"ל הו"ה הי"ה יהי"ה והוא סוד אלהיך ודעיהו: ומאחר שהודעתיך סודות הדרכים האלה המשולשים בשילוש קדוש המשולשות וכלל השם כולו הוא אחד והוא שם המיוחד שהוא בעצמו שם המפורש אודיעך כי יהו"ה הוא ע"ב בצורה זו י' י"ה יה"ו יהו"ה כולם יחד ע"ב ואחר שהוא כן הנה הי"ה הו"ה ויהי"ה שהם יהו"ד יהו"ד יהו"ד הם ע"ב ע"ב ע"ב ואמנם זה בסוד עניין ה' ה"ו הו"ה וזה סוד עניין והי"ה ו' ו"ה וה"י והי"ה וזה סוד עניין ויהי"ה ו' ו"י וי"ה ויה"י ויהי"ה והראשון לב והשני דין והשלישי דמיון ושלשתן כ"ו פני"ם עצמו וסוד כ"ף ו"ו וכ"ף כף זכות כף חובה: הנה אלה הדרכים כולם אשר זכרתי לך הם כמו מפתח לפתוח בהם דרכי שמות העשרה הנכתבים למעלה ואח"כ אראך חדרי חדרים אשר תכנוס בהם עד שתמצא דבר המבוקש אצלך לתכליתו לפי יכולתך ואל תזוז מזה הדרך בשום פנים אם אתה חפץ למצוא האמת ובזה תצליח בעזרת השם: והכן לקראת אלהיך ישראל הכן עצמך לייחד לבבך וטהר גופך ובחר לך מקום מיוחד שלא ישמע קולך לשום אדם. והיה יחיד ומיוחד ומתבודד מבלי אחד ושב בחדר או בעליה ואל תגלה סודך לשום אדם. ואם תוכל שתעשהו ביום בבית, אפל מעט עושיהו. ואמנם הטוב והישר שתעשהו בלילה. והזהר לפנות מחשבותיך מכל הבלי עולם באותה שעה שאתה מכין את עצמך לדבר עם בוראך, ואתה מבקש שיודיעך גבורותיו. ותתעטף בטלית ותפילין ושים תלמודך ובוראך בידיך, כדי שתהיה ירא וחרד מפני השכינה אשר היא עמך בעת ההיא. ונקה עצמך ובגדיך, ואם תוכל יהיו כולם בגדים לבנים, כי כל זה מועיל לכוונת היראה והאהבה (לה') מאוד. ואם יהיה בלילה, הדלק נרות הרבה עד שיאירו עיניך יפה יפה. ואחר כך תיקח בידך דיו ועט ולוח. וזה יהיה לך לעד שאתה בא לעבוד את עבודת ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב. והחל לצרף אותיות מעטות אם רבות, והפכם וגלגלם במהירות עד אשר יחם לבבך בגלגוליה ם, וישים לבך בתנועתם ובמה שתוליד בגילגולם. וכשתרגיש בך שכבר חם לבבך מאד מאוד בצירופיהם, והבינות מהם עניינים חדשים אשר לא השגתם בקבלה אנושית ולא ידעת בעצמך מתוך העיון השכלי, וכבר אתה מוכן לקבל השפע. והשפע נשפע עליך ומעוררך בדברים רבים זה אחר זה. הכן מחשבותיך האמיתיות לצייר את השם יתברך שמו ואת מלאכיו העליונים, לציירם בלבבך כאילו הם בני אדם, עומדים או יושבים סביבותיך. ואתה ביניהם כמו שליח שהמלך ועבדיו רוצים לשלחו. והוא (השליח) מוכן לשמוע מפי מי מהם ישמע דבר השליחות, אם מהמלך או מאחד מעבדיו. ואחרי ציורך זה כולו, הכן שכלך ולבך להבין במחשבותיך העניינים הרבים אשר יביאו לך האותיות הנחשבות בלבבך או המעשים ועיין בכללם ובחלקיהם כמו איש שמגידים לו משל אחד או חידה אחת או חלום אחד או (כ)מעיין בספר החכמה בעניין עמוק מהשגתו. ופתור העניין, אשר תשמע לפתרון המעולה ולקרב אשר תוכל. וכפי מה שתבין ממנו תדין (תשפוט) בעצמך, וגם ב(נוגע לאנשים) אחרים לכל מה שיאמרו לך (בחזיון). וזה כלו יהיה לך אחר שתשליך מידך הדיו והקולמוס מבין אצבעותיך או אחר שיפלו הם בעצמם מתוך רוב מחשבותיך ומרוב שמחה: ודע כי כל מה שיתחזק אצלך השפע השכלי הנכבד, יחלשו איבריך החיצוניים והפנימיים, ויתחיל כל גופך להשתער שערה חזקה עד מאד, עד שתחשוב בעצמך שעל כל פנים תמות בעת ההיא, כי יתפרד נפשך מגופך מרוב שמחה בהשגתה ובהכרותה מה שהכרת. ותבחר מות מחיים בדעתך כי זה המות קורה לגוף (בלבד), ובסיבה זו תחיה הנפש תחיית המתים לעולמי עד. ואז תדע שהגעת אל מעלת קבלת השפע. ואם תרצה אז לכבד את השם הנכבד והנורא לעבדו בחיי הנפש והגוף, הסתר פניך עוד ותתירא מהביט אל האלוהים ו"אל תקרב הלום, של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא" (שמות ג, ה). ושוב לענייני הגוף וקום משם ואכול מעט ושתה מעט והריח ריח טוב והשב רוחך לנדנה עד זמן אחר. ושמח לבך עם חלקך: ודע כי אהבך ה' אלוהיך, המלמד לאדם דעת להועילה. וכשתהיה בקי בעניין בחירת חיים זאת, ותעשה דבר זה פעמים רבות עד שיעלה הדבר הזה בידך, חזק ואמץ כח בידך מאד ותבחר עוד בבחירה (בשיטה אחרת) עליונה מזאת. חזק ואמץ לבבך ומחשבותיך השכליות והחל להזכיר בכוונה שלימה ותכין עצמך כאשר אמרתי כנ"ל. וכוון מחשבותיך וכו' והחל להזכיר בכוונה שלימה בניגון ישר ונחמד ונעים בניקוד האמיתי (הטבעי) של כל אות ואות בשם זה (שם ע"ב), והו ילי סיט עלמ מהש ללה בחינת נשמות ששה ששה שמות משמות הקדושים בשמונה-עשר נשימות, עד הגיעך (באופן זה) אל סופם שהוא שם מום, אם לא יכריחך השפע לפסוק ביניהם. כי הקבלה אצלנו היא שהשפע בא לאדם השלם בהגיע אל תשלום (סיום) פסוק ראשון, אחר שהזכיר כ"ד שמות שסימנם "דודי צח ואדום", (כפי שכתוב) "קול דודי דופק" (שיר השירים ה, ב). ואם אתה רואה דמות נער או דמות שך, כי שך בלשון ישמעאל זקן, והוא מטטרו"ן והוא (גם נקרא) נער. ושמו (של מטטרו"ן) גם כן חנוך, והרמז "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב, ו). חבר חנוך עם דרכו ותמצא סודו (של מטטרו"ן). [כי כאשר] דרכנו כחו כן כחנו דרכו. ובראותך אותו (את מטטרו"ן) חזק לבבך והבן דבריו ו"השמר מפניו ושמע בקולו, אל תמר בו, כי לא ישא לפשעיכם, כי שמי בקרבו" (שמות כג, כא). הנה שמו שד"י והוא מטטרו"ן שר השמות, המדבר מתוך רשות השם והנה כ"ד שמות (שלש שלש בכל אחד) יש בם ע"ב אותיות. ובדבריו ענה לו, "דבר אדני כי שומע עבדך" (שמואל א, ג, ט). ע"ב ד"ך והוא המלא"ך המודיעך סוד יהו"ה ושמו גבריאל, והוא המדבר מתוך פסוק ראשון של שם הקדוש הנזכר על פיך, והוא מראה לך נפלאות הנבואה. כי יש לו סוד "במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו" (במדבר יב, ו). כי מראה שסוד פסוק הוא גבריאל. וגם חלום שסודו עד"י, חנו"ך הוא. ו"גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים" (איוב טז, יט), שהקבלה כך היא באמת: ואם חס ושלום לא קבלת דבור מפסוק ראשון שהזכרת כראוי, שוב עוד מפסוק שני והוא זה נת"ה הא"א יר"ת שא"ה רי"י או"מ לכ"ב וש"ר וכוון בכוונה מעולה ותהיה הנשימה (נשיפה), שתנשום בכל אות ואות, נשימה נמשכת אחר הניקוד אשר בה (באות) בניגונה. והניגונים כולם חמש לבד והם נוטריקון בסימן פיתחי חותם קודש לה' וזה סידרם א א א א א ובכל המקומות תזכיר האות האחת כפי הנקודה וכן האותיות המנוקדות כמוה, (ובכל האותיות) תנשום בה(ן) בנשימה אחת שווה. ומפני זה אצטרך להודיעך מספר ניקוד השיווי והנה תדע כי כל האותיות שבשם ע"ב הם כ"א כמו שהודעתיך. והנה ב' אותיות מנוקדות בניקוד ראשון שווה, והן י' ק'. והנה י' אותיות מנוקדות בניקוד שני שווה, והן א ד ו ז כ ל ס ע צ ת והנה ז' אותיות מנוקדות בניקוד שלישי, והן ב ה ח ט מ פ ר. והנה אות אחת מנוקדת בניקוד אחד מיוחד והוא ניקוד רביעי שווה והוא ש, והנה עוד אחת מנקודת בניקוד אחד מיוחד והוא ניקוד חמישי, והיא נ. ויש באותיות עוד אות אחרת מנוקדת בניקוד שווה לניקוד הרביעי, והיא אות ג' וניקודה ג' כניקוד שין שהיא ש. ואף על פי יש לה מציאות באלפא-ביתא ובספרים, אין לה מציאות בזה השם (ע"ב) מטעם שזכרתי לך. ואחר שתתחיל בהזכרת (בהיגוי) האות, תתחיל להניע לבך וראשך. לבך בציורו (בדמיון) מפני שהוא פנימי, וראשך בעצמו מפני שהוא חיצוני. ונענע ראשך בציור הנקודה אשר באות שאתה מזכירה: וזהו דרך הציור של התנועה דע כי הנקודה שלמעלה (מהאות) שמה חולם. וזו הנקודה לבדה היא למעלה, אבל ארבע נקודות הנשארות הן למטה מהאות. וזו אשר למעלה מן האות, שהיא אז כשתזכירה באות י' או באות ק', בהתחלה אל תטה ראשך לא לימין ולא לשמאל ולא למעלה ולא למטה כלל, אבל ישר את ראשך בשווה כאילו הוא בכף מאזניים כצורה שאתה מדבר עם אדם ארוך (גבוה) כמוך בשווי פנים אל פנים. ואח"כ כאשר תמשיך תנועות האות בהזכרה, תניע ראשך לצד מעלה כנגד השמים, וסגור עיניך ופתח פיך ויאירו דבריך. ונקה גרונך מכל לחה, שלא תפסיק הלחה הזכרת האות מפיך. וכפי אשר (משך נשימתך) תהיה התנועה העליונה למעלה עד שתפסיק הנשימה יחד עם תנועות ראשך. ואם ישאר לך מן ההזכרה רגע להשלים הנשימה, אל תוריד ראשך עד שתשלים הכל. (וכן) בין כל אות ואות יש לך רשות להמתין, לתקן עצמך ולנשום כשיעור שלש נשימות מנשימת ההזכרה: ודע כי סוד י"ב נשימות הוא ע"ב שמות ו(ע"ב השמות) הם מושבעת עד אשר ישאו (יגרמו) ישנו שנוי הטבע, כדמות שנוי, (באמצעות) בשמות בבנוי בחשבון מדות שהם חתם לשם: ואמנם סוד כל האותיות תלוי על כ"ב נשימות, אשר תחת ההוד. ואמנם החלקים שלשה (החלקים של השם ע"ב הם ע"ב שלשות), והם כנגד ע"ב ספירות, שהם באדם ע"ב מחשבות: אבל י"ב נשימות, אשר סודם ע"ב שמות, הם חותם השטן: ועל זה הסוד נזכרו י"ב חודש, והבינם, כי מספר י"ב שמות עולים חדש: ופושעי ישראל בגופם נידונים, בגיהינם נדונים י"ב חודש ושני בתים יש (ל)י"ב נשימות וסודם ו"ו, כלומר ששה ששה כמו שרמזתי (ב)ע"ב שמות ההזכרה. וא"כ יעלו (י"ב) הנשימות מדריגת בית אחד (עוד שש נשימות), ויהיה אז ח"י נשימות. ויוסיפו לך שנות חיים, שהם ח"י נשימות, משני חיות אשר בהם חיות הנשמה. והנה עמך שני נחירים (אשר) שמם ערבות, והבן זה שהם נחירי הנשמה וסודם שנים כרובים. והם (הכרובים) שני מורכבים ומבריכי השכינה (מורידים את השכינה) לשכון בארץ ולדבר עם האדם "מעל הכפרת מבין שני הכרובים" (שמות כה, כב). כי חמר ראשון הוא על הכפרת כצורת הקשת. ואמנם שני הכרובים עניינם הוא לרמז להשכינה. הם עלה ועלול, זכר ונקבה על כן היו (הכרובים) מקשה בגוף אחד בעל שתי צורות. רואות זו את זו והשם ביניהם. והכל (כמו) עץ על הכפרת. מהכפרת פעל ובעבור הקשת נקראו מקשה, שהם (הכרובים) ממונים על השם שהוא שם המין, כי נמצאת מהם כל נשמה. עתה בפעלה (זו) תלוי המכשף, ועל כן כל נשמה (היא) מכשפה. והכתוב אמר "מכשפה לא תחיה" (שמות כב, יז), כלומר כל נשמה לא תחיה, וכן ציוה השם בנקמת הרשעים "לא תחיה כל נשמה" (דברים כ, טז). ואמנם הנשימה, שהיא מהשניה, והיא משכן קודש משלם (בלב) בשם מיוחד (עולים) לרקיע לצייר לימוד ההקש (היחסים) ב(ין) כל דבר הקשה בזאת החכמה מן ההזכרה: היא לבדה חיים בשם, והיא נזכרת וחתומה בספר חיים להחיות בחשק (והיא) המשכילה תמיד, כאשר עליה (מתרכזת) כל המחשבה כל השנה: ועל כן המזכיר את השם לחיות בו תמיד, הוא עובד את השם מאהבה עם היות השכר כולו שלו בלבד, כי כן רצה השם בחכמתו. והנה הניקוד אשר שמו קמץ כזה א שהוא כעין מטה ונקודה למטה ממנה, כשתזכירהו באחת מן עשר אותיות שכתבתי, נגן באות והנע ראשך מהשמאל אל הימין באורך כצורת קו ישר כאשר (כמו) ניקדו המנקד. ואחר כך שוב והשב ראשך אל פני המזרח אשר לפניך, (כ)אשר אתה מזכיר השם כנגדו. כי פניך אתה צריך שיהיו לצד מזרח כדרך מי שמתפלל לשם. והשתחווה למטה מעט והשלם הכל כאחד (הנשימה ותנועת הראש) כמו שציוויתיך באות הראשון. ועוד הניקוד אשר שמו צרי כזה א שהוא שתי נקודות יושבות אחת לימין ואחת לשמאל, כשתזכירהו עם אחת מן שבע אותיות שכתבתי, התחל בהזכרת האות ובתנועתה ונענע ראשך מהימין אל השמאל, היפך מן הקמץ כי זה קמץ קטן וזה קמץ גדול וסוד קמץ כדור וסוד כדור מקיף והוא מפיק כלומר מוציא הלחם וממנו תבין סוד המוציא לחם מן הארץ רק הבין ג"כ שממנו הוציא אדם חכמה והוא המוציא החכמה וגם החכמה המוציא כל אדם ממנה מטבע עגול כפי גזרת החכמה והמצוה בעץ חיים בכח קדמון בצלם מיוחד וסוד צר"י יצר והנה הוא כדור קטן כי קמץ גדול סודו כדור גדול אבל קמץ קטן סודו כדור קטן אבל סודו כדור סתום אדנ"י הקט"ן וזה מבואר כי הוא גלגל נקודה: ואחר שתשלים עוד, שוב ועשה ההזכרה במקום שנמצא אות שין בצורת חיריק כזה א ונענע לראשך למטה כצורת המשתחווה לפני השם שאתה מדבר אתו, (ו)אשר הוא עומד לפניך. (תנועה זו היא) הפך מתנועת חולם. ודע כי בד' תנועות אלו משכת (המלכת) את השם (על ארבעה כיווני השמים). ועוד שוב (המשך) בהזכרת נ'. והמליכהו (את השם בכיוון) מהתחלת עצמך (ממך והלאה) ביושר (ישר קדימה), עד סיום משיכת צאורך ביושר ככל אשר תוכל. ואל תעלה ראשך ואל תורידהו, כי אם הכל בדרך ישרה (קדימה) כצורת שורוק כזו א שהוא שלוש נקודות ישרות הנחשבות לנקודה אחת בתוך האות כשיש עמה וא"ו כזו או והכל כוונה אחת: הנה באלו חמש צורות של הניקוד המלכת את השם בשש קצוות העולם (שהם) מעלה ומטה כצורת או אי, פנים (קדימה) ואחור כצורת או ארוך, ימין ושמאל כצורת אה אי. וסימן הניקוד כולו בי"ד יהו"ה. וסימנך "נפלה נא ביד יהו"ה, כי רבים רחמיו, וביד אדם אל אפלה". וסודם אלוה יחידי, בם יזכה לבי. והסוד (הוא) די, די, די: