# ספר חיי העולם הבא — קטע 6

[קריאה בקורא](/reader/kabala-67314719554b/1/6/)

<div lang="he" dir="rtl">

ואם חס ושלום עדיין לא הגיע לך, ב(זמן) הזכרת שני הפסוקים (האלה), לא שפע ולא דיבור 
ולא השגת מראה אדם והדומה לו ממראה הנבואות, שוב (המשך) עוד והחל מן הפסוק השלישי. 
ועשה בו כאשר עשית לראשונים, לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו. וזהו התחלתו והו דני החש 
עממ ננא נית. וכאשר תשלים (את) כל השם, ותקבל ממנו מה שיחפוץ השם לתת לך, הודה השם. 
ואם וחלילה לא היה עולה בידך דבר אשר בקשת מהשם, דע שאתה צריך לשוב בתשובה שלימה 
ולבכות על חיסרון מעלתך ועל אשר זכרת את השם (לשוא) שלא לשמו, והוא עוון פלילי. 
ואינך ראוי לברכה כי השם הבטיחנו בתורה לברכינו בשמו באומרו, &quot;בכל מקום אשר אזכיר 
את שמי אבוא אליך וברכתיך&quot; (שמות כ, כא). והנה (השם אומר) &quot;אשר אזכיר את שמי&quot; באשר 
(אתה) תזכיר את שמי, והסוד (של באשר תזכיר את שמי, הוא) בראש (אותיות &quot;באשר&quot;) תזכיר 
את שמי, כאשר הודעתיך בעניין תנועות הראש בעת ההזכרה הקדושה. והכהן מברך את העם בשם 


ומתברך מהשם. וכל כהן שאינו מברך אינו מתברך: 
ועם כל זאת &quot;מוסר ה&#x27; בני אל תמאס, ואל תקוץ בתוכחתו&quot; (משלי ג, יא). אבל שוב עוד אחר 
זמן מה כשתשוב בתשובה שלמה ועשה כבראשונה והזכיר שמו הנורא על הדרך ההיא בעצמה, עד 
שתקבל מהשם דבר. (תוכל גם ל)הזכיר אחד מהשמות האחרים (שהם) העשרה (שמות המוזכרים 
בתורה), שהם במספר &quot;אבוא אליך וברכתיך&quot; (שמות כ&#x27;). אולי יענוך מן השמים. ואולי היה 
מה שקרה לך (כאשר לא נענית), ניסיון ובחינת אהבתך לשם, אם תכפור ואם תאמין. והישמר 
לך ושמור נפשך מאוד מלייחס לשם עול או חמס... &quot;כי לא דבר רק הוא&quot; (דברים לב, מז), 
&quot;ואם ריק הוא, ממך הוא&quot;. והנה נשלמה קבלת ההזכרה כולה ובהרגילך בה באמת תצליח 
ותשכיל בעזרת ה&#x27; יתברך שמו לעד לנצח נצחים: 
ועוד, אשוב להודיעך עוד דרך ההזכרה האחרונה הנזכרת בשיתוף כללי האברים עם האותיות 
השם לפי חמשת הדרכים העיגולים אשר בשם המובנים שהם שם הא&quot;ל וה&quot;ז יו&quot;ו ושם הו&quot;ד מה&quot;ל 


לי&quot;ו ושם סל&quot;ה וו&quot;ז כה&quot;ו ושם סמרא&quot;ל יהו&quot;ה ושם מה&quot;מ יל&quot;ה ומ&quot;ה יר&quot;ח אלה השמות 
הנכתבים בדרכים האלה עיגולים וכל אחד כולל כ&quot;ד בתי&quot;ם שסודם כת&quot;ם דמ&quot;י ובהם אני 
משבי&quot;ע דמ&quot;י בשעת ההזכרה והם עדים בשמי שמים עדי וסודם עבד משכיל מלחש בקול ומקבל 
בלחש הדבר בדעת בכפו עתו משקול משקלו ישקלו מנפשו והנפש וגם מנשם בדם ומוסר השם 
בלחש ומשם מניע תנועת אבריו בכ&quot;ד בתים ומזכיר אות ורואה בספר ונושם ועוד חוזר מהספר 
וסותם עיניו ומכוון דעתו והכוונה הראשונה היא שיצייר שיש ארבע מחנות שכינה או משכן 
סביביו וד&#x27; דגלי חמדה בצורות עגולות סובבים המחנה החמישית והיא נפשות ולה דגלו בדגל 
מחנה הלוים האלוהים והם כולם דגלי חמדה בשמו והסובבים הם ארבעה הסוד דגלי החמדה. 
ואלה הם דגלי החמדה וזהו הציור: 
הנה אלה השמות הקדושים ארבעה אשר לב וגלגל בתוכם מסבב מבית ומבחוץ כלומר מצוייר 
בהרגשה ובדמיון כי הדמיון שבלב הוא פנימי והוא מבית שהוא מבפנים וההרגשה שבלב היא 


חיצונית מצד פעולותיו המורגשות והנה מבחוץ ועל כן הוא בדמיון דגל פנימי מסבב דגלי 
חמדה לעד והוא לשם לעד נאמן כי שלש עדים נאמנים יש לאלוה ית&quot;ש בעולמו והם תלי וגלגל 
ולב והם כדמות שלשה מלאכים תלי בעולם כדמות מלך על כסאו גלגל בשנה כמלך במדינה. לב 
בנפש, כמלך במלחמה והלב בנצחו מלחמתו הוא מלך על כולם ואם ינצחוהו הוא עבד נמכר 
לכולם והוא מנצח בשכלו כי יש לו שכל מנצח שבעה כוכבי לכת שהם חנכ&quot;ל שצ&quot;מ והנה 
האותיות הם מלכי המלכים כולם ומגלגלים הכל ומתגלגלים עם הכל כנפשות עם הגופים ולהם 
מראה קשת עגול ועולים ויורדים בסיבוב מראשי העיגולים ועד סופם ובתוכם אות עשירית 
תמיד כי הם תשעה מלאכים. נודע שהם תשע אותיות של השם ומרובעים בסימן ח&quot;י ח&quot;י ח&quot;י 
ח&quot;י חברם עם שמות הארבעה הנקראים דגלי חמדה ותמצא ד&quot;ם הדג&quot;ל ח&quot;י ובם, דג&quot;ל הד&quot;ם ח&quot;י 
ח&quot;י ח&quot;י ח&quot;י הוא יודוך כמוני היום ומהם תכיר סוד יום ה&#x27; הגדול והנה תדע שדרך 


האותיות להיותם נסתרות זו בתוך זו כדמות נס בתוך נס ובצורת חותם בתוך חותם וגם 
האותיות מגלים המספר הנקרא צפנת פענח אשר מהם תקבל החכמה ברי&quot;ו. (ס&quot;א בדי&quot;ו). אשר 
בה מפורש הנעלם וגם בה נעלם המפורש: 
וא&quot;כ האותיות הם כח שורש כל חכמה ודעת בלי ספק והם בעצמם חומר הנבואה ונראים במראה 
הנבואה כאילו הם גופים עבים מדברים לאדם פה אל פה לפי רוב הציור השכלי הנחשב בלב 
המדבר בם ונראים כאלו מלאכים טהורים חיים מניעים אותם ומלמדים אותם לאדם המגלגלם 
בצורת אופנים אוירים פורחים בכנפיהם גלגלים והם רוח ברוח ולפעמים האדם רואה אותם 
כאלו הם חונים בהרים ונוסעים מהם בפריחה וההר ההוא אשר האדם רואה אותם שוכנים עליו 
או נוסעים ממנו התקדש אצל הנביא הרואה אותו ודין הוא עליו לקרא אותו קודש מפני אשר 
ירד עליו השם יהו&quot;ה ב&quot;ה באש ויקדשהו בסוד הגבל את ההר הזה וקדשהו וההר קדוש רוח 
הקודש ואמנם שם ההר קדוש גבוה הוא שם המפורש ודע זה וההר הוא רי&quot;ו שסודו גבורה והוא 


הגבור עושה מלחמה באויבי השם שוכחי שמו והנה אחר שהאותיות מתגשמות בצורת מלאכי השרת 
היודעים מלאכת השיר והם הלוים שהם בצורת האלהי&quot;ם הנה יולידו קול דיצה וצהלה ומלמדים 
בקולם ענייני העתידות ודרכים חדשים ומתחדשים בעת נבואת הנביא בתורת סוד נסתר ונעלם 
ומצווים הם לנביא לכתוב משלים וחידות ולפעול פעולות זרות ונוראות נראות לבני אדם 
הבהמיים שהם היפך (הטבע) האמת. כעניין אשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף וכיוצא בו עד 
שאמרו חסרי מוח שהנביא משוגע אפילו אם תאמר כי משל היה הנה אחר שלא הגיד לנו שלמשל 
נאמר יחשבו הפתאים שהעניין כפשוטו ויצעקו על החכם האומר שהוא משל וקראוהו מין 
ואפיקורס על שאינו מאמין השקריות אשר הם מאמינים אשר לא הייתה כוונת השם כדבריו ולא 
כוונת הנביא בכל מה שכתוב מהעניינים ההם כמשל לדבר מכל מה שחשבו הם וכל זה גרם להם 
היות החכמה חותם בתוך חותם ועמוק מאוד וידוע כי שתי דעות מתחלפות או סותרות זו את 


זו הן שונאות זו את זו על כל פנים פעמים בטבע ופעמים בבחירה ועל כן אל תתמה כשתשמע 
בעלי דעת האחד מגנים ומקללים בעלי דעת האחרת כי זה הכרחי לשתיהן והזמן עם אלה כי 
אלה יעמדו לקללה ואלה יעמדו לברכה ואמנם בהיות מציאות שתי דעות שוות בכל דבר 
וכוונתם לאמת זו את זו לא תמצא ביניהם הבדל וכאלו הם דבר אחד וזו היא זו בעצמה אחד 
מיוחד: 
ע&quot;כ אם דעתך דעתי ודעתי דעתך התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין וסוד טרקלין 
הקודש הוא רוח הקודש וסוד פרו&quot;ז דו&quot;ר הבקר זה הראשון הנה ידוע בחילוף ב&#x27; ל-ף על 
האותיות בומ&quot;ף גם הוא מלשון בקרת חכמה וממנו תבין השני. ואמנם טרקלין היא מלה 
יוונית ועניינה טובה משולשת וע&quot;כ סוד קדושה משולשת שהיא ידועה בקרוב אחת משולשת 
והיא קדשה של שמות. אבל פרוזדור הוא בלשון יון פרידה דו וכן הוא בגימ&#x27; שוה למלך 
וגבור והוא מלאך גבורה וסודו מלאך וחבר חבור טבעי ונסתרו החכמה והירח ושמו היכל 


ההזכרה למזכיר והוא לזכרים ולא לנקבות ובשר ודם בגימ&#x27; נקבות ומלאכי המות והשם הנקרא 
מיוחד והוא כולו חיים ועל כן אין מגלין אותו אלא למי שליבו לב זכר זך מעלה וזך מטה 
וכוונתו כולה בהזכרתה לשם שמים לבד: 
ועתה בני שמע בקולי איעצך ויהיה אלהים עמך הזהר מן האש הגדולה המסבבת השדים הנבראים 
מן זרע לבן אשר נקראו שמו שטן נולד מן זנב ערל והוא מגלה ערוה וראוי לשלם לו הגמול 
הרע שהוא בגוף רע והוא חי מדבר ומדמה גורם העלה להכריח הטבע בהזכרה ומדע. אבל אם 
תכוון לשם שמים אל תירא מבני אדם ואמור יהו&quot;ה לי ולא אירע מה יעשה לי אדם והזכר שם 
השם עם האברים שלך וצייר העולם כולו בשלשה ציורים שהם ראש ובטן וגויה באדם וכצורת 
ראש ובטן וגויה והם גם בעולם ובכל גוף וגוף מן הגופים הפרטים בעולם יש שש קצוות ולא 
יתכן שימצא שום גוף בעולם בלי שש קצוות שהם שש פאות והם מעלה מטה פנים ואחור ימין 
ושמאל והנה ג&#x27; ריחוקים כוללים אותם והם אורך ורוחב ועומק ונקראים קו ושטח וגוף הגוף 


הוא הדבר אשר בו העומק, הרוחב הוא הדבר אשר בשטח הגוף והאורך הוא הדבר הנקרא קו 
וכאילו זה הגוף ג&quot;כ ראש ובטן וגויה כלומר ראש סוף תוך הראש הוא הצד הראשון שתשער בו 
הסוף הוא תכליתו של הראש והוא כדמות זנב לו והבטן ג&quot;כ הוא כדמות זנב לראש הוא וכל 
חיילותיו אשר למטה והתוך הוא אמצע הגוף והוא כדמות גויה ששם מקום הלב. והציור אשר 
תצייר בשעת ההזכרה לשנות בציור ההוא טבע הגוף אחד מהגופים לשעתו לבדך או לפני אחרים 
חשוב בלבך שם הדבר ההוא ואם הוא משתי אותיות כגון י&quot;ם ואתה חפץ להפכו ושם ההפכה 
יבשה חבר י&quot;ם עם יבשה ויהיה ראש וסוף י&quot;ה ואמנם התוך מיב&quot;ש י&quot;ם והנה י&quot;ה מיבש ים כי 
הוא מיבש ים ליבשה באמת והזכיר בציור זה כל מה שתזכיר. וככה תאמר תחילה תוך הראש ה&#x27; 
וצייר תוך ראשך כאלו אתה מעיין ורואה אמצע מוחך ונקודתו האמצעית במחשבותיך ואתה 
רואה עליה אות ה&#x27; חקוק ששומר מציאות נקודות מוחך ועוד חשוב ותנשום אם תרצה ג&#x27; 


נשימות שהם נשימה אחת יוצאת מ-ג&#x27; מקומות בכל פעם והכל ט&#x27; נשימות ומיד ימות השטן שהן 
היו משטינות ההשגות בדם האדם והיה דם בהמה ואמנם סוד נשימה אחת שי&quot;ן דל&quot;ת יו&quot;ד והוא 
חותם שני בהיות חותם המחשבה בשני בתים ושם ראיתי דמות השטן ואולי גם אתה תראה ואל 
תירא ואל תחת כי אתך אני להצילך נאום יהו&quot;ה אשר המית השדים בחותם משיח ממית הדם הרע 
וגם ממית מידה רעה והוא מת מיד היקרה בכח שלש נשימות שהן נשימה אחת בשני בתים אשר 
שניהם שטנים ובהם שמו מיוחד: 
ועוד חשוב ותזכיר תוך הסוף שהוא א&#x27; ותצייר בדעתך תוך בטנך כאלו נקודה אחת עליה ואות 
אלף שומר אותה וכשתזכיר אותו העניין הנמצא בתיבות ראש תוך סוף אל תאריך בהם אבל 
הזכירם כמי ששואל בנחת לאחד מה אות שומר נקודה פלוני שהיא י&#x27; במקום פלוני ועומד 
מוכן לשמוע מה יענה בהזכרת אות ואם תשמע הזכרת אות מפיו אל תזכירהו אתה כי הוא 
הזכירה בעבורך אבל התבשר שכבר ידבר לך כי באחת ידבר אליך ושמח לבך ושוב עוד להזכיר 


ראש תוך הסוף שהוא ל&#x27; ותצייר כאלו אתה מסתכל בבטנך ואל תנשום בין הזכרת מקום אבריך 
ובין הזכרת האות ההיא המושלת על האבר ההוא ואעפ&quot;י שתעמוד מעט בינתיים להאזין יהיה 
הכל בנשימה אחת ולעולם תהיה השלמת הנשימות בהזכרת האות ולא בדבר אחר לבד בעת ענותו 
והוא יזכר האות על המקום אשר זכרת ועל כן בא הכתוב בכל מקום אשר אזכיר, לא אשר 
תזכיר והסוד אם אזכיר תזכיר ואם תזכיר אזכיר וחשוב בענותו כאלו אתה בעצמך ענית 
לעצמך וצייר הדבר שאתה משננהו פנים ואחור ותראהו אז כאלו הוא כבר הפוך: 
ואחר שתשלים השם כולו ותרצה להפכו צייר עליו צורת יה&quot;ו בשש פאותיו הפוך ושים חותם 
על חותם. חותם מעלה במקום חותם מטה דהיינו בתחתיות בצורת לבך ולא בעט ולא בדיו שכבר 
זכרתי מה שנכתוב בעט בציור עגול. וסתום עיניו ושים חותם פניו במקום חותם אחריו 
וחותם ימין במקום חותם שמאל וכן בציור זה תהפוך צורת העולם בכוונת לבך וזה יהיה אחר 


שתשלים השם וקודם שתתחיל בו ותמשוך כוונתך בציור ההיפך לבד כלומר להפך הטבע ברוח 
י&quot;ה אשר הוא בבוראך והוא בראו בך והוא עצם השם עצם ההויות הדיברי ואינך צריך לצייר 
בדבר הנהפך בציור אחר כי אם תחילה ציור ובינתיים כוונת ציור ובסוף ציור. ובעת 
הפעולה בעצמה ציור הפוך כמו שתראה לפנים שסודו צירופי יה&quot;ו שם שהוא ציור פייהו 
(וזה) ויש מאין והם מחנה שדי התלוי על גלגל השם בכח ההשבעה ומתוך הציור יתחדש היפך 
צורה מהמזגה חדשה ושוב עוד להזכיר סוף הסוף שהוא ו&#x27; ואל תסיר מחשבותיך מהשם בעבור 
שום דבר שבעולם ואפילו אם דלג לפניך כלב או עכבר או דבר אחר שלא היה עמך בבית, שזה 
פעולת השט&quot;ן הן שהוא שט במוח ומוליד דבר שאין לו מציאות כלל והוא ממונה על כך וגם 
הוא בא לנסותך כדי להטיב לך באחריתך אם תהיה שלם לשם ונאמן לשם שאעפ&quot;י שהוא שט&quot;ן 
הוא מלאך (ג&quot;כ מלאך חיים) ואם לא נמצא הוא לא היה אפשר שתמצא אתה ואלו לא הוא מינוי 


ואתה אישי והוא קדמון ואתה חדש הוא היה נצחי קיימי ואתה נפסד ואעפי&quot;כ הוא מלאך שליח 
השם ומדבר בעדו ומתפאר בשמו ואתה בא לקחת ממשלתו מידו וההויה היא איתו ואתה מבקש 
להסיר עטרת ממלכתו ותפארתו מעל ראשו ולהשימה בראשך ולאבדו מן העולם ואיך לא יתחדש 
תחבולות לפניך להבהילך עד שתנוס מפניו ותניח לו מערכתו אבל אל תירא מפניו כי אתך 
ה&#x27;: 
ועוד שוב ותזכור ראש התוך ה&#x27; הנה זה שתזכיר האברים כבר תכיר ממה שאמרתי כי הם כאלו 
ג&#x27; נקודות בראשך פנים שהוא ראש הראש ואמצע שהוא תוך הראש ואחור שהוא סוף הראש וכן 
חשוב כאלו ג&#x27; נקודות בגווייתך שהוא מקום לבך פנים שהוא ראש התוך ואמצע שהוא תוך 
התוך והיא נקודה אחת בלב באמצעיתו ואחור שהוא סוף התוך. וכן עוד חשוב כאלו ג&#x27; 
נקודות בבטנך פנים שהיא נקודות טבורך ראש הסוף ואמצע שהיא נקודת גלגלי מעיך תוך 
הסוף ואחור שהיא נקודת תכלית העצה שהיא מקום הכליות אשר חוט השדרה נשלם שם סוף 


הסוף: 
הנה א&quot;כ כל מה שהוא פנים נקרא משותף ראש עם הראש ועם התוך ועם הסוף, וכל מה שהוא 
אמצע נקרא משותף תוך עם הראש ועם התוך ועם הסוף. וכל מה שהוא אחור נקרא משותף סוף 
עם הראש ועם התוך ועם הסוף וזה כולו מבואר ואינו צריך פירוש אחר: 
ועוד שוב והזכר תוך התוך ו&#x27; ואתה יודע כי הזכרת דרכי מקום הנקודות אצלך הם מצויירים 
כמו שכתבתי: 
ואמנם עניין היות התחלת התיבות השניות המורות סתר וחוברות עם אות אחרת לפניהם כגון 
כל ההאי&quot;ן הנזכרות תחילה עם הראש ועם התוך ועם הסוף אתה צריך ג&quot;כ לדעת סודם אבל בשם 
הראשון הם קדמו לאברים ואולם בארבעה שמות אחרים האברים קדמו לאותיות ואמנם בשלשה 
שהם לשון הקודש נחתם אחריהם שם הקודש יה&quot;ו והראשון בחותם ה&#x27; והאחרון בחותם א&#x27; הרי 
ה&quot;א חברהו עם שם יה&quot;ו ימצא הוא י&quot;ה והסוד הוא א&quot;ה ו&#x27; י&quot;ה יה&quot;ו א&quot;ה והכלל הו&quot;א ה&quot;י 
הי&quot;א ה&quot;ו ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל עת: 


כזה הציור: 
הנה לך סתרי חמשת דרכי השם והטעם למה השתתפו עם אברי כל הגוף בכלל ועולים בכל שם 
רי&quot;ו פעמים נזכרים רי&quot;ו פעמים ה&#x27; עולים א&quot;ף וסודם מסרת השעה כי כן א&quot;ף שע&quot;ה שפ&quot;ע 
ה&quot;א שע&quot;ת שכ&quot;ח אנכ&quot;י וכן סוד ה&#x27; שנית הרי סוד שתיהן אנכ&quot;י אנכ&quot;י ושניהם בצל&quot;ם 
אלהי&quot;ם ברא את האדם ואמנם רי&quot;ו פעמים י&#x27; עולים כשני ההי&quot;ן והוא סוד בצלמו בצלם 
ובצלם ואמנם רי&quot;ו פעמים ו&#x27; עולים אפריו אבל רי&quot;ו פעמים א&#x27; הוא רי&quot;ו בעצמו ובכלל צור 
ישראל. ועוד שוב וזכור סוף התוך י&#x27; ושתף נא תמיד במחשבתך עם נקודתה כמו שאמרתי לך 
פעמים רבות ואמנם אתה צריך לדעת גם כן מספר אותיות השם המשותפות תחילה וסוף. ותדע 
כי כל בית יש ט&#x27; פעמים ה&#x27; (ס&quot;א ט&#x27; פעמים ד&#x27;) בראשונים וסימנם אדם הנה לך אדם חתום 
בראש תמיד וסוד היו&quot;ד כפול הרי לך אדם מלך והכל קהל והנה ט&#x27; פעמים ו&#x27;, נד&#x27;. והכל 
מחנה אלהים בחיי עולם הבא הם באופנים גופנים שים עימהם אדם בעבור ה&quot;ה הרי גופי&quot;ם 


מאדי&quot;ם וכללם דרכ&quot;י. שים עוד ט&#x27; בעבור ה&quot;א הרי הכל ביחד כוללים כל החלקים ומודיעים 
חק הכללים ועליהם נשלם מכלל החוקים וסימן והארץ הדום לרגלי וזהו סוד זכר ונקבה בראם 
ויקרא את שמם אדם. ועוד שוב וזכור ראש הראש ו&#x27; ושמור הדרך כאשר שמעת והבן למה נזכרו 
האחרונים בלשון ארמית ותבין סוד אין מלאכי השרת מכירין לשון ארמית והנה אם תסתכל 
בצירוף מלאכי השרת תכיר שם האל ותדע כי הם כת ישראל ואינם מכירים בלשון ארמית כי כת 
ישראל מאירת השכל וסודם ספירה ארמית אמנם סוד לשון ארמית רל&quot;א נשימות שסודם מחזיר 
מלכות ישראל למעלתה והסוד אין כת ישראל מכירין מלכות ישראל לבשר אמונתו בלשון ארמית 
כעניין תלת&quot;א בב&quot;י שהן דת אמת מידות פנים ואחור קמא מצוה מציעא סוד מצוה בתרא סיבת 
מצוה. ואלה ג&#x27; דרכי השם המצוה המצוה לדעתה ולדעת סודה לדעת סיבתה אמנם סודה היא 
סבובה ואמנם סיבתה היא בינתה הידועה מן מכתבה וכל מצוה המצאה וכל המצאה טבע המזגה 


שהוא טבע האדים וכל מצוה יש לה כללים ופרטים טבעיים. ועוד שוב להזכיר סוף הראש ו&#x27; 
ויושלמו לך בהם תשעה מלכי מדע שימצא משם האלו&quot;ה זיו&quot;ו בגילגול עגול מובן ומתוקן 
לקבל כל הכח המשנה הטבעיים בעזרת שכל הפועל התנועה וכזה תעשה לכל הבתים. אני חפץ 
עוד להודיעך סוד הפאות הם מצויירים כך בספר יצירה עם חותמות חותמותיהן כולם, וזהו 
ציורו חמש חותם רום ופנה למעלה וחתמו נצח יוה שש חותם תחת ופנה למטה וחתמו הוד היו 
שבע חותם מזרח ופנה לפניו וחתמו דעת ויה שמנה חותם מערב ופנה לאחריו וחתמו יסוד והי 
תשע חותם דרום ופנה לימין וחתמו חסד יהו עשר חותם צפון ופנה לשמאל וחתמו גבורה הוי 
וכל אלה פינות המחשבה חתם ופנה חותם הכללים ובם חותם המולידים וזהו מפתח היום ג&quot;כ 
מיהו ואמנם סודו טלה (שם הד&quot;ם) מתהפך ממידות ההיפוך וזו צורתה הישרה החותמות הנכתב 
לעיל מעלה מטה פנים אחור ימין לשמאל. הנה יש צירופים רבים וגימטריאות רבות לחיבורים 


הנפלאים האלה מורים חכמת אלהות אבל כוונתנו הנה הפוכים וזו צורתה ההיפך חותם מעלה 
במקום חותם תחתית וחותם הפנים במקום חותם אחור וחותם ימין במקום חותם שמאל: 
כזה הציור ההפוכה: 


</div>
