{"bookId": "kabala-6f90e09744b1", "part": "1", "torah": "11", "title": "שער הפסוקים — קטע 11", "hebrewTitle": "קטע 11", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-6f90e09744b1/1/11/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-6f90e09744b1/1/11/", "segments": [{"index": 1, "he": "ולאה, או בזווג יעקב ורחל. וכל זה הוא באצילות. וכנגדם, בכל בחי' הזווגים, שיש בכל \nג' עולמות בי\"ע, כל זווג וזווג שבהם, יש בו עשר בחי' הנז'. ואין להאריך בפרטיהם, \nאחר שהם מובנים. ומכל מיני הזווגים הנז' דנשיקין, או תתאין דיסוד, מכולם נבראים \nבחינת נשמות בני אדם ומלאכים. ולכן תמצא כמה מיני מדרגות של נשמות, או של מלאכים, \nלאין קץ, שונות זו מזו. בין בכללים, שהם בחי' ד' עולמות אבי\"ע. בין בפרטות, שהוא \nכסדר הפרצופים שבכל עולם מהם. בין בפרטי פרטות, מאיזו ספירה מן הי\"ס שבכל פרצוף \nמהם. זולת פרטים לאין קץ, כנודע כי כל ספירה כלולה מעשר, ועשר מעשר, עד כמה אלפים \nרבוא כנודע: \nועתה נבאר, ההפרש שיש, בין המלאכים, לנשמות בני אדם. דע, כי המלאכים לא נבראו כלל \nע\"י שום זווג תחתון גופניי דיסוד, אלא ע\"י זווג עליון רוחניי, הנקרא נשיקין. והנה \nהמלאכים, נגמר ענין תיקונם לגמרי, ע\"י זווג דנשיקין, שהוא זווג רוחני עליון. ואין \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בו צורך לחזור, להביאם ע\"י זווג תחתון הגופניי דיסוד. ולכן לא נבראו גופים לנשמות \nשל המלאכים, כי אין הגוף נמשך, אלא מזווג תחתון הגופניי. ולכן היו המלאכים בלתי \nגופים, חיים וקיימים לעד, כי נגמר תיקונם בזווג עליון רוחניי: \nאבל נשמות בני אדם, עם היות שיש מהם שנבראו מזווג נשיקין דאו\"א, כמו שיתבאר. עכ\"ז, \nאין תקונם נגמר, אלא ע\"י זווג זו\"ן כנ\"ל. ולא עוד, אלא שהוצרכו לבא ע\"י זווג תחתון \nגופניי. וזה יורה, שלא הספיק זווג רוחני להשלימו, והוצרך עוד זווג אחר גופניי כדי \nלהוציאו. ולכן הוכרח להם להתלבש בגופים בעה\"ז, ולהתקן ע\"י מצות ועסק התורה כנודע. \nולהיותם מבחי' זווג גופניי, אין קיום לגופים שלהם, להיות חיים וקיימים לעד כמו \nהמלאכים: \nוז\"ס מ\"ש רז\"ל, אין דבור ודבור יוצא מפי הקב\"ה, שאינו נברא ממנו מלאך. והוא ענין \nההבל והקול, היוצא מפיו בעת זווג הנשיקין העליונים כנזכר. וזש\"ה, (תהלים ל\"ג ו') \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "וברוח פיו כל צבאם. ואלו המלאכים נקראים קולות, כנזכר בספר התקונים, על פסוק (שמות \nכ' י\"ח) וכל העם רואים את הקולות. וגדולה מזאת נודע, כי אפילו מדבור האדם, נוצרים \nמלאכים אחרים, אם טובים ואם רעים, בסוד כל העושה מצוה א' קנה לו פרקליט אחד וכו'. \nוכמ\"ש בתקונים כי כשעוסק אדם בתורה, אותם הבלין וקלין דנפקי מפומיה, נעשים מרכבות \nאל הנשמות של הצדיקים לרדת למטה וכו'. ונמצא כי בבחי' זו, יש מעלה יתירה אל \nהמלאכים, על נשמות בני אדם. האמנם יש נשמות בני אדם גבוהות ומעולות על המלאכים, עם \nהיות שלא נגמר בריאתם אלא ע\"י זווג תחתון גופניי כנזכר: \nולכן נבאר עתה סדר המדרגות שיש בכל הבחי' הנז'. ומהם יתבאר לך, איך יש נשמות בני \nאדם גבוהות מן המלאכים. ויש להפך מזה. ויש במלאכים עצמם, מדרגות שונות זו מזו. \nובנשמות בני האדם, שונות זו מזו. הנה אעפ\"י שסדר הזווגים היו ע\"ד הנז\"ל, עכ\"ז סדרם \nלפי מדרגתם ומעלתם אינו אלא באופן זה, הא', נשיקין שניים, בעת זווג דעיבור דמוחין \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "דגדלות. הב', נשיקין הראשונים מכלם, הנקראים רוחא דשדי בגווה כנז\"ל. השלישי, נשיקין \nשניים, בעת זווג דעיבור א'. הרביעי, נשיקין ראשונים דעיבור א'. החמישי, נשיקין \nשניים דחיות העולמות. הששי, נשיקין ראשונים דמוחין. השביעי, נשיקין ראשונים דחיות \nהעולמות. והכלל הוא, כי הנשיקין השניים שבעת הזווגים, הם מעולים יותר מן הנשיקין \nהראשונים, שלפני כל זווג וזווג. לפי שהנשיקין שהם בעת הזווג התחתון, הם יותר מעולים \nמן הקודמים להם. אמנם הנשיקין דחיות העולמות, אעפ\"י שהם שניים בעת הזווג, אינם בערך \nהנשיקין דזווג, המוכרח לתקן פרצופם עצמם דזו\"ן כנודע. גם זווג העיבור דמוחין \nדגדלות, הוא מעולה מכל ג' הזווגים התחתונים, וגם מן הנשיקין עצמם: \nועתה נבאר מהיכן נבראו המלאכים, או הנשמות. דע, כי ג' הזווגים התחתונים הגופניים, \nהם בחי' נשמות בני אדם. וז' זווגים רוחניים דנשיקין, נחלקים לשתי בחי', כי מן \nהמדרגה הראשונה והשלישית והרביעית והחמישית, נבראו נשמות בני אדם, וסימנם אגד\"ה. \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ומן מדרגה השנית והששית והשביעית, נבראו המלאכים, וסימנם בד\"ז. ועיין לקמן בענין \nיצחק ויעקב: \nוהנה סדר מעלתם, כבר נתבאר לעיל. ונמצא, כי השתי בחי' דנשיקין, שהם מדרגה הראשונה, \nוהיא נשיקין שניים דזווג דמוחין דגדלות. והמדרגה השנייה, והיא נשיקין הראשונים \nשבכלם, הנקרא רוחא דשבק בה בעלה, אלו השתי מדרגות גבוהות מכל ז' מדרגות של הנשיקין. \nוהנה המדרגה הא', הם נשמות הצדיקים, הגבוהים מכל שאר הצדיקים, ומכל המלאכים כלם, \nואין מעלה למעלה ממדרגתם. ואחריהם במעלה, הם המלאכים הנבראים ממדרגה הב', והם \nהנשיקין הראשונים, הנקרא רוחא דשבק בה בעלה. ואלו המלאכים, מעלתם גבוה על כל שאר \nהמלאכים כלם, ועל כל נשמות בני אדם, זולתי אותם שהם מן המדרגה הראשונה כנזכר. ואלו \nהם המלאכים שאין שמם משתנה לעולם, כמ\"ש חז\"ל על פסוק (שופטים י\"ג י\"ח) למה זה תשאל \nלשמי וגו', כי יש מלאכים ששמם משתנה כפי שליחותם. גם אמרו זה, על יוצר משרתים ואשר \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "משרתיו, כי יש מלאכים ראשונים קבועים וקיימים, ואין שמם משתנה לעולם, ומדרגתם גבוה \nמכל שאר המלאכים כנזכר. ושאר הז' בחי', כבר סדרנו מדרגתם, ואל תשכח מש\"ל, כי הנשמות \nשל בני אדם, אעפ\"י שיוצאים מזווג הנשיקין, עכ\"ז צריכים לחזור ולצאת מזווג תחתון \nגופניי דיסוד ביסוד, ולכן יש להם גופים. גם נתבאר, כי אע\"פ שהם מזווג או\"א, צריכים \nלצאת ע\"י זווג זו\"ן. גם ביארנו, כי כל אלו העשר מדרגות דזווגים, שהם, שלשה תחתונים, \nושבעה דנשיקין, כלם הם בכל פרצוף ופרצוף, שבכל עולם מארבע עולמות אבי\"ע, ואין \nלהאריך בזה: \nונחזור לענין ראשון, בענין יצחק וחבקוק, ובו יתבאר מש\"ל, כי כל המלאכים באים ממדרגה \nהשניה, הנקרא נשיקין דרוחא דשבק בה בעלה. כי הנה גם מבחי' זו, יצאו ב' נשמות אלו של \nיצחק וחבקוק. וכבר נתבאר לעיל בענין אלו הנשיקין, שהם תרין רוחין שהם ארבע, אבל שני \nהשרשיים הם, האחד זכר, והב' נקבה, ואין לנו עסק עתה בביאורם. ונבאר תרין רוחין \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אחרים, שהם בחי' הבל ורוחא ששרשו מן הזכר, וניתן בפי הנקבה, ונעשה כמוהו נקבה. והב' \nהוא רוחא דנפיק מפה הנקבה וניתן בפה הזכר, ונעשה זכר כמוהו: \nוהנה יצחק וחבקוק, הם מבחי' תרין רוחין אלו הנז'. אבל שכחתי מה ששמעתי ממורי ז\"ל \nבענין הזה, איזה מהם הוא יצחק, ואיזה מהם הוא חבקוק. ויש לי בזה ב' דרכים, והדרך \nהא' נלע\"ד שהוא אמיתי, ואלו הם, הדרך הא', היא כי הנה נתבאר לעיל, שרוחא דנוקבא \nשניתן בדכורא, ונתעלה ונהפך לזכר, הוא יותר מעולה, מן רוחא דדכורא שניתן בנוקבא, \nוירד ממדרגתו ונעשה נקבה. והנה יצחק הוא המעולה שבהם, וז\"ס (בראשית י\"ח י') והנה בן \nלשרה אשתך, כי זה הרוחא הוא הוי\"ה דב\"ן כנודע, והוא משרה אשתך שהיא הנקבה, וניתן \nלאברהם, ונעשה זכר כמוהו. ולזה לא אמר והנה בן ניתן לשרה אשתך, כי אדרבה היא נתנה \nבן זה לאברהם, ונעשה זכר. ולהיות כי הוא בחי' הבל הנשיקין דנוקבא, דרגא דמותא, לכן \nבהיותו בן ל\"ז שנה כמנין הב\"ל, נגמר חיותו, ונגזר עליו העקידה, והיה מוכרח למות. \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אבל כיון שנהפך ונעשה זכר, שהוא עולם החיים, לכן לא מת לגמרי, אבל פרחה נשמתו ממנו, \nכשלקח אברהם את המאכלת לשוחטו, כמ\"ש ז\"ל וחזרה אח\"כ נשמתו בתוכו כנודע: \nאבל חבקוק, היה מן רוחא דדכורא בנוקבא, ונעשה נקבה. ולהיותו משרש דכורא, היה זכר. \nאבל כיון שנהפך לנוקבא, דרגא דמותא, לכן מת לגמרי מיתה גמורה. ולא עוד, אלא שמת \nבשנה הא' שנולד, ולא נתקיים י\"ב חודש. ואז הוצרך אלישע הנביא, לחזור ולחדש בו עוד \nרוחא עילאה מן הזכר, שהוא דרגא דחיי, ויצא מפיו עוד הבל ב', בסוד נשיקין יותר \nעליון, כמו שנבאר. וז\"ס פסוק (מלכים ב' ד' ל\"ד) וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו, \nואז חי הולד ונתקיים: \nולהבין זה נבאר לך מ\"ש בס\"ה בפרשת בראשית וז\"ל דאגליף עלוי שמא דע\"ב, בתיבין \nובאתוון, והענין הוא, במה שהודעתיך בדרוש רפ\"ח ניצוצין, כי הם סוד ע\"ב רי\"ו, והע\"ב \nהם הוי\"ה דיודי\"ן דע\"ב, והרי\"ו הם ג\"פ ע\"ב, שיש בג' הויו\"ת, דס\"ג, מ\"ה, ב\"ן. כזה, \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ס\"ג עם י' אותיותיו, הם ע\"ג. ומ\"ה עם חשבון ד' אותיות הפשוטות, שהם כ\"ו, הם ע\"א. \nוע\"ג, הרי ע\"ב ע\"ב. וב\"ן בבחי' אחוריים שלה, הם ע\"ב. ואלו הג' ע\"ב אחרונים, הם \nבגימטריא רי\"ו, שהם כמנין גבורה. גם נתבאר ענין זה היטב, בענין שכיבת הלילה בכוונת \nק\"ש, וע\"ש. ונמצא, כי ג' אחרונים, שהם מבינה ולמטה, הם דינין וגבורות. אבל הוי\"ה \nדע\"ב עצמה, שהיא באבא, היא בגימטריא חסד, והיא חסדים. וזה עצמו ענין שם בן ע\"ב, שהם \nרי\"ו אתוון, וע\"ב תיבין. ובתחלה היה רוחא דחבקוק, מן הרי\"ו אתוון, כמנין חבקו\"ק, \nופרחו ממנו, ולכן מת. ואח\"כ המשיך לו רוחא דחיי, מהוי\"ה דע\"ב דיודי\"ן העליונה, שהיא \nחסד דכורא, ונתקיים. כי אז עי\"כ, חזרו כל ארבע בחי' דע\"ב רי\"ו, שהם בע\"ב ס\"ג מ\"ה \nב\"ן, ואגליפן ביה מחדש ע\"י אלישע, והרי נשלמו בו כל ד' בחי' רפ\"ח ניצוצין: \nוהדרך השני הוא להפך, כי חבקוק מן רוחא דנוקבא שנכלל בדכורא, ולפי שתחלתו ושרשו הוא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "מן הנקבה, א\"ל אלישע (מלכים ב' ד' ט\"ז) את חובקת בן. וגם לסיבה זו מת בשנה א' מיתה \nממש. אבל יצחק היה מן רוחא דדכורא שנכלל בנקבה, ולפי ששרשו מן הזכר, לכן חי ל\"ז שנה \nכמנין ההב\"ל ההוא של הזכר, ואח\"כ פרחה נשמתו. ולפי שנכלל בנקבה, נאמר בו (בראשית \nי\"ח י') והנה בן לשרה אשתך, שנעשה נקבה כמוהו. ונלע\"ד שהדרך הראשון הוא מה ששמעתי \nממורי ז\"ל יותר בודאי: \nויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו וגו': \nכבר הודעתיך ענין אברהם ויצחק ויעקב ויוסף מה עניינם. ועתה אחזור לענין יצחק ויוסף, \nהנה הודעתיך ענין ש\"ך ניצוצין דמלכי אדום, שהם סוד, ע\"ב, רי\"ו, ול\"ב. פירוש, כי שם \nההוי\"ה יש בה ד' אותיות, ומהם יוצאות ד' הויו\"ת, במלוי יודי\"ן הם ע\"ב וס\"ג, ומ\"ה \nדאלפי\"ן, וב\"ן דההי\"ן. גם הודעתיך כי כל הוי\"ה מאלו יש בה בחי' ע\"ב, בזה האופן, הא' \nהיא של מלוי יודי\"ן, ע\"ב. והב' היא של יודי\"ן ג\"כ, והיא ס\"ג, ועם י' אותיות המלוי, \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הרי ע\"ג. והג' היא של אלפי\"ן, והיא מ\"ה, ועם חשבון הוי\"ה הפשוטה שהם כ\"ו, הרי ע\"א. \n(הגהה - א\"ש, מה שמחשבים ההוי\"ה הפשוטה בשם מ\"ה, ולא בזולתו. הטעם הוא, להיות הזעיר \nעיקר שם ההוי\"ה. ולכן לא נתנה התורה אלא לכ\"ו דורות, מאדם ועד נח עשרה דורות, ומנח \nועד אברהם עשרה דורות, ואח\"כ יצחק, ויעקב, לוי, קהת, עמרם, משה. הרי כ\"ו דורות. \nוזהו מה שרמז לו הכתוב, (שמות ו' ג') ושמי ה' לא נודעתי להם, ר\"ל שם ההוי\"ה לא \nנודעתי להם כי אם לך, כנלע\"ד). והד' היא בסוד אחוריים הפשוטים שלה, והם ע\"ב, סך כלם \nרפ\"ח ניצוצין. ואלו הרפ\"ח, הם נתקנים קצת ע\"י ל\"ב דינים אחרים, שהם ל\"ב אלהים. כי \nבראשונה היו הרפ\"ח הנזכר מתים, שהם סוד ורוח אלהים מרחפ\"ת על פני המים, שהם אותיות \nמ\"ת רפ\"ח, ובבא רוח אלהים, שהם ל\"ב אלהים כנזכר, אז נתקנו קצת, ונעשו הכל ש\"ך \nניצוצין: \nא\"ש, אולי ז\"ס פסוק כשך חמת המלך, כי גם ש\"ך הם דיני\"ם, האמנם ממותקים קצת יותר מן \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הרפ\"ח, שאותם נקראים מתים, מ\"ת רפ\"ח. האמנם הש\"ך, נאמר בהם כף הדמיון, כש\"ך, שכיכה \nואינה שכיכה לגמרי, כנלע\"ד. עוד א\"ש, אולי אלו הל\"ב אלהי\"ם הממתקים את הרפ\"ח \nניצוצין הנז', הם נמשכים מל\"ב נתיבות חכמה, שהם רחמים, כנלע\"ד: \nובפסוק והארץ היתה תהו ובהו ורוח אלהים מרחפת על פני המים, ביארתי היטב ענין זה. \nוגם נתבאר סוד ורוח אלהים מה הוא, ומצאת שם כי תדרשנה. ואח\"כ חוזרים להתמתק יותר, \nוהוא ע\"י חמשה אלפי\"ן. והנה ה\"פ די\"ן בגימטריא ש\"ך, ובהתחבר עמהם ה' אלפי\"ן, נעשים \nה\"פ אדנ\"י, ואז נתקנו לגמרי. וכמו שנתבאר אצלינו בס\"ה פרשת בא, בפסוק וכי יהיה נערה \nבתולה. בפסוק ליל שמורים הוא לה' ע\"ש. והנה אם תחבר יצחק, שהוא סוד הדינים, עם יוסף \nהנקרא יסוד, הם בגימטריא רפ\"ח ניצוצין הנז': \nא\"ש, החיבור הוא יצח\"ק בגימטריא ר\"ח, ויסוד גימטריא פ' הרי רפ\"ח. וזה נרמז ג\"כ בשם \nיצחק עצמו, שהוא ק\"ץ ח\"י, כלומר, קצו וחבורו הוא בח\"י, שהוא היסוד, כנלע\"ד: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "והואיל ואתא לידן, דע, כי שתי היסודות של לאה ורחל, הם ב' ממין סתומות, ומספרם \nשמנים, כמנין אותיות יסוד דדכורא שהוא שמנים, המזדווג עם שתיהם: \nא\"ש, אפשר היינו מה שרמז למעלה ענין זווג יסוד ביסוד: \nויגדל הילד וגו' ביום הגמל את יצחק: \nכבר ביארנו פסוק זה, בפרשת לך לך, גם ביארנוהו בשער המצות בפרשת לך לך, במצות \nהמילה. והענין הוא בקיצור. כי הנה ארז\"ל, ביום הגמל את יצחק, אל תקרי הגמל, אלא ה\"ג \nמ\"ל וכו'. והענין היא, כי הנה נודע, שה' גבורות יורדות ביסוד דזעיר, ושם מתמתקת ג' \nמהם לבד, עם ג' חסדים דאורות מגולים, שירדו שם במרוצה מלמעלה. והנה אות ה' של \nהגמ\"ל, הם ה' גבורות. ואות ג', הם ג' גבורות המתמתקות ביסוד, הנקרא מ\"ל. גם מ\"ל, הם \nג' הויו\"ת דג' חסדים פחות שליש המגולים, היורדים ביסוד כנז\"ל, והם בגימטריא מ\"ל. \nואם נכלול יחד בחי' ה' גבורות, עם הג' גבורות המתמתקות, יהיו שמונה הויו\"ת, שהם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בגימטריא יצח\"ק, וזהו הגמל את יצחק. וכן ארבע אותיות הגמל, שהם בגימטריא ע\"ח, הם \nסוד ג' גבורות הנמתקות, והם ג' הויו\"ת, בגימטריא ע\"ח. ואם תחבר תיבת הגמ\"ל עם יצחק, \nיהיו הכל בגימטריא רפ\"ח ניצוצין הנודעים. וזהו הגמל את יצחק, שהוא עם יצחק: \nא\"ש, צריך לחבר עמהם גם השתי תיבות עצמם, לתשלום הרפ\"ח שאינם אלא רפ\"ו: \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "סימן כ\"ב: \nויאמר אברהם אלהים יראה לו השה גו': \nהנה ר\"ת 'השה 'לעולה 'בני, ר\"ת הב\"ל. וזה יובן במ\"ש בספר התקונים תיקון ס\"ט, כי \nאד\"ם והב\"ל בנו, שניהם נתגלגלו בכל השלשה אבות, אברהם יצחק ויעקב, בסוד מה שמו, \nאד\"ם. ומה שם בנו, הב\"ל. ועתה על ידי עקידת יצחק, נשלם כפרת חטאו של הב\"ל, שחטא \nבמחשבה עלאה כנזכר שם: \nא\"ש, אולי בעבור זה נעקד יצחק בן ל\"ז שנה כמנין הב\"ל, כנלע\"ד: \nויהי אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמר וגו': \nהנה ר\"ת 'היא 'בנים 'לנחור, הבל. ורמז על לבן בן נחור, שהוא משרש הבל, מן הרע שבו. \nוכמו שביארנו, שאח\"כ נתגלגל בבלעם בן בעור, שהיה דומה למשה, שהוא מן הטוב שבהבל. \nונבאר ענין פסוקים אלו באורך, דע, כי כמו שיש בחי' אברהם בקדושה, יש כנגדו נחור \nאחיו בקליפה. וכבר ידעת, כי כל משפחת אברהם, היה בהם תערובת קדושת נשמות קדושות, אם \nבלבן, ואם בתרח, ואם בנחור, ואם בלוט וכו', כמבואר במקומותם: \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "והנה נחור, יש בו אותיות חרן, וכבר ביארנו ענין זה בפרשת לך לך, בפסוק ואברם בן חמש \nשנים ושבעים שנה בצאתו מחרן, שיש בקדושה בחי' הגרון, שבו ג' הויו\"ת דהארת מוחין \nדגדלות, וג' אלהי\"ם דג' מוחין דקטנות, שהם בגימטריא גרו\"ן, וחר\"ן. וכנגדו בקליפה, \nג' אותיות חר\"ן אשר בנחור. ואם תחבר כל מלת לנחו\"ר, יהיה בגימטריא רפ\"ח, שהם רפ\"ח \nניצוצין שרשי כל הדינים כלם: \nא\"ש צריך להגיה לנחור חסר, וכדי שיעלה רפ\"ח, וגם לחר\"ן בגימטריא רפ\"ח, כנלע\"ד: \nוכבר הודעתיך, כי היה מעורב בנחור נשמות קדושות, ומזה נמשך חו\"ר בנה של מרים, ואין \nזה מקום דרוש זה. וכן כמו שהיו בקדושה י\"ב שבטים, שמנה מהם בני הגבירות, וארבע בני \nהשפחות. כן היו לו שמנה, מהם בני הגבירה מלכה. וד' בני פלגשו, ראומה. אבל יש הפרש \nאחר בזה, והוא, כי בקדושה יש גבירה אחת והיא לאה, שהיא באחורי ז\"א, למעלה מן החזה \nשבו. ונודע כי ז\"א היא בחי' יצירה, ובאחורי לאה יוצאת זלפה שפחתה. ומן החזה ולמטה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "יושבת רחל הגבירה השנית, שהיא ביסוד בחי' עשיה כנודע. ובאחוריה יושבת בלהה שפחתה, \nוכמבואר אצלינו בביאור מאמר הנהו תרין צפרין, הנזכר בפרשת ויחי וע\"ש היטב. משא\"כ \nבקליפה, כי ב' הגבירות שהם לאה ורחל מחוברים יחד, בבחי' תרין מוחין הנקראים חו\"ב של \nנוקבא דקליפה, והם נקראים ב' צפרין הנזכרים. וכנגדה מאחוריה יש פילגש אחת ובה ב' \nפילגשים כלולות בה, בבחינת ב' מוחין חו\"ב שבה, והם כדמיון הגבירה. והנה כנגדם היו \nב' נשים לנחור שבקליפה, והם, מלכה שהיא הגבירה, הכוללת ב' גבירות כנזכר. וראומה \nשהיא הפלגש, הכוללת ב' הפלגשים כנזכר. ונמצא, כי גם מלכה הגבירה, היא למטה במקום \nהעשיה, ולכן נקראת מלכה, לשון מלכות. גם היא בגימטריא א\"ל אדנ\"י, שהוא בעשיה כנודע. \n(הגהה, א\"ש, מלכ\"ה ע\"ה צ\"ו). וגם ראומה שפחתה שהיא ג\"כ בעשיה נקראת כך, רא\"ו מ\"ה, \nר\"ל כי היצירה היא הוי\"ה דמ\"ה דאלפי\"ן, ופלגש בקדושה דבמקום לאה, היא ביצירה כנז\"ל, \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אבל פלגש זו דקליפה, ירדה בעשיה, ולכן אומרת רא\"ו מ\"ה, כי אין בה כח לעלות אל מ\"ה \nדיצירה, אבל עומדת בעשיה, ומשם רואה אותו: \nוכמו שביארנו בפרשת לך לך, כי אברהם הוא שמנה שמות של א\"ל, וכן יש בקליפה, אלא \nשבקליפה נקראים אלה, בסוד (שמות ל\"ב ח') אלה אלהיך ישראל. וזש\"ה, שמנה אלה ילדה \nמלכה. ואם תמנה שמנה פעמים אל\"ה, יהיה בגימטריא רפ\"ח, שהם שרשי הדינים כלם. והנה \nנמצא, כי ח' ההי\"ן נתוספו באן, בח' פעמים אלה. משא\"כ בקדושה, שיהיו ח' פעמים א\"ל, \nוהנה ח' פעמים ה', הם בגימטריא מ', והם סוד מ\"ם סתומה, שביסוד הנוקבא מלכ\"ה, שהיא \nציור ב' צירין וב' דלתות אשר ביסוד שבה, כזה ם כנודע. וכנגד ח' ההי\"ן אלו, נולדו ח' \nבנים ממנה. ואמנם בראומה, לא הולידה רק ד' בנים, כנגד מספר ב' צירין וב' דלתות \nשביסוד שבה. ונודע, כי ג' אלפי\"ן, של ג' אלפין דאהי\"ה דיודין ואלפי\"ן וההי\"ן, הם \nיורדים למטה בעולם העשיה, הנקרא א\"ל אדנ\"י. וג' פעמים אלף במלואה, הם של\"ג, ועם א\"ל \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "אדנ\"י, הרי הכל בגימטריא פילגשו. וזש\"ה, ופילגשו ושמה ראומה: \n \nפרשת חיי שרה\n", "en": ""}]}
