{"bookId": "kabala-72f6d8494dd9", "part": "1", "torah": "17", "title": "ספר נהר שלום — דף כ עמוד א", "hebrewTitle": "דף כ עמוד א", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-72f6d8494dd9/1/17/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-72f6d8494dd9/1/17/", "segments": [{"index": 1, "he": "דף כ עמוד א\nהגן וכל זה הוא שעור נקודת המרכז דכל העולם בכללו ושם היום והלילה שווים בקיץ \nובחורף כמ\"ש הכתוב ויהי ערב ויהי בוקר ואין היום לוה מן הלילה ולא הלילה מן היום \nואין היום נכנס בגבול גהלילה ולא הלילה בגבול היום מה שאין כן בשבעה האיקלימים אשר \nכולם עומדים בקרן מזרחית צפונית דכל העולם בכללו כנודע ושם היום והלילה לוים זה מזה \nבכל איקלים כפי שיעור רחוקו מנקודת המרכז דכל העולם כך הוא שעור איחור אאו קרוב \nזריחת השמש ושקיעתו וכפי אותו השעור כך הוא שיעור שנוי היום והלילה דאותו האיקלי' \nמאיקלים אחר אמנם בחצי היום כשהחמה בראש כל אדם אז הוא ודאי חצות היום בכל חמקום \nובכל איקלים כפי אותו השיעור. כ\"י מהרב ש\"ש זלה\"ה כך קבלתי מהרב היר\"א הי\"ו) \nומשיתחילו לנטות צללי ערב עד תשלום י\"ב שעות אז הוא ודאי חצות הלילה ממש כי בחורף \nהלילה לוה שעות מתחילת היום ומסופו כמו שתי שלישי התוספות בקירוב מתחילת היום ושליש \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "התוספת בקירוב בסוף היום וכמו כן בקיץ היום לוה מן הלילה שעות שליש התוס' בקירוב \nמתחילת הלילה ושני שלישים בקירוב מסוף הלילה וכנזכר בזוהר ויקהל דקצ\"ה ע\"ב כי אינון \nשעתי דמתוספאן בחורף דלילה דיממא אינון ולא אתחשיבו מליליא בר תריסר דאינון דילה \nוכמו כן אינון שעתי דמתוספן בקיץ ביממא דלילה אינון ולא אתחשיבו מיממא בר תריסר \nדאינון דיליה וכן היה זמן קרבן תמיד של בין הערביים מכי ינטו צללי ערב בין בחורף \nבין בקיץ הרי לנו מעשה גדול דזמן קרבן התמיד כנזכר ואע\"פ שבקיץ משינטו צללי ערב עד \nשקיעת החמה יש יותר מו' שעות אותו הזמן העודף על הו' שעות הוא מתחילת הלילה הבאה \nוכן בחורף להיפך. באופן שאחר ו' שעות מי\"ב שעות של הלילה כנ\"ל אז הוא חצות הלילה \nממש ותכף ומיד יתגבר כארי לקום משנתו ויזהר מאד שלא יעבור חצות והוא ישן כי אם \nיעבור חצות והוא ישן אז הוא טעים טעמא דמותא ומתדבק ומתקשר ברזא דמותא ושליט עליה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "סטרא דרוח מסאבא כי הוא יורד בחצי הרע דקלי' נוגה כי השינה בחצות הא' של הלילה הוא \nבבחי' חצי העליון דטוב דקלי' נוגה והוא כי בחי' השש שעות הראשונות של הלילה נקראים \nשתין נשמי כמבואר בדברי הרב ז\"ל וכמ\"ש בע\"ה בכונת השיננה והישן באותם השש שעות \nהראשונות אותה השינה הן מעט הן הרבה נק' שתין נשמי חסר חד ולא טעים טעמא דמותא והוא \nחי כנז' בזוהר פ' ויגש דר\"ז ע\"א ואפי' ישן אחר חצות אחר שיאמר הברכות ותיקון חצות \nאין בכך כלום ולא שליט עליה עוד רוח מסאבא ולא טעים עוד טעמא דמותר אחר שנתעורר \nבחצות והמשיך המוחין לז\"א ע\"י הברכות כי סכנת האחיזה והשליטה הנזכר של הקליפות הוא \nעל מי שהיה ישן מקודם חצות ועבר עליו חצות ולא נתעורר אז שולטים עליו הקליפות כנז' \nאבל הישן אחר חצות אין להם שליטה עוד עליו ודלא כס' מקדש מלך שכתב משם הרמ\"ז ע\"ה על \nמאמר הזוהר הנזכר יע\"ש כי גירסת הזוהר שלהם היה בלא הגהת דרך אמת וז\"ל הזוהר דכד \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אתפליג ליליא וקדושה עילאה (פ\"ז ע\"א) אתער ובר נש נאים בערסיה ולא אתער כו' ע\"ש \nוהאר\"י ז\"ל הגיה ובר נש דנאים בערסיה במקום מלת נאים כתב דנאים ר\"ל שכבר היה ישן \nולא אתער וגם ממה שאמר ולא אתער משמע שכבר היה ישן ולא אתער ושינת אחר חצות כבר \nכתבה הרב ז\"ל בפי' אם אינו יכול לעמוד כל חצות עד הבוקר שיכול לישן אח\"כ באופן \nשצריך זריזות וזהירות מאד לשמור נפשו שברגע חצות ימצא ניעור בפרט אם שורש נשמתו הוא \nמזיווג יעקב ולאה הנעשה אחר חצות לילה. ויברך ברכות השחר וצריך לאמרם אפילו שלא \nנתחייב בהם כגון שלא ישן או שלא פשט בגדיו או לא חלץ מנעליו וכיוצא אע\"פ כן צריך \nלאמרם לפי שעל מנהגו של עולם נתקנו והם להמשיך מוחין לפרצופי העולמות העליונים חוץ \nמברכת על נטילת ידים ואשר יצר שאם לא נתחייב בהם לא יברך וחוץ מברכת שעשה לי כל \nצרכי בט\"ב וביה\"ך שאז כל העולם יחפים: \nוזמנם מחצות הלילה ואילך וצריך להזהר לאומרם כולם בקומו בחצות הלילה כדי להחזיר \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "המוחין שנסתלקו קודם חצות מהז\"א הכולל דמדת היום ונתפשטו בנוק' הכוללת דמדת הלילה \nועל ידם נגדלה כנגד כל אחורי הז\"א ובחצות ממש ננסרת ובאה לפנים ומסתלקים המוחין \nממנה ועולים למ\"ן לאו\"א ומזדווגים או\"א וממשיכין מוחין חדשים דפנים ומתחדשים גם \nהמוחין הראשונים וכנזכר כל זה באורך לקמן בברכת המעביר ע\"ש. ועתה ע\"י הברכות של \nהשחר חוזרים המוחין ההם דאחור ופנים להתפשט בז\"א הכולל דמדת היום וכדי להמשיך השפע \nהמוחין לפרצופים העליונים ולבטל מהם אחיזת הקליפות שנתאחזו בהם קודם חצות כנודע \nוכדי לברר הבירורים המתייחסים לכל ברכה וברכה ואם לא יאמר אותם כולם בקומו בחצות \nמונע המשכת השפע והמוחין לפרצופים העליונים וגורם להשאיר אחיזת הקליפות במקומות \nעליונים ובנרנח\"י שלו ובחושים שלו נשאר התפשטות הקליפות והוא משתמש בהם עם אחיזת \nהקליפות שבהם וילכו בלא כח בעת ובזמן שהיה לו כח להפרידם ולבטלם והיא סיבה לכמה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "רעות ח\"ו לכן ראוי להזהר לאומרם כולם בקומו בחצות ואפי' שהוא רוצה לישן אח\"כ אין \nבכך כלום והוה ליה כישן ביום וכמ\"ש הרב ז\"ל על הקם בחצות אחר שיסדר ברכותיו ויאמר \nתיקון חצות ויעסוק בתורה כמו שעה אחת שאם אינו יכול לעמוד על עצמו שכול לחזור לישן \nרק שיקום קודם עמוד השחר כמו חצי שעה ויחזור ללמודו ולא חמיבעיא מי שישן וקם בחצות \nשצריך לעשות כן כנזכר אלא אפי' מי שלא ישן כלל והוא לומד מתחילת הלילה הנה בהגיע \nחצות צריך לאמרם חוץ מברכות התורה שאם לא ישן שאין צריך לאומרם עד שיעלה עמוד השחר \nאבל שאר הברכות צריך לאומרם וכנזכר בס\"ה פ' ויקהל דקצ\"ה ע\"ב במעשה דר\"א ור\"י שהיו \nלומדים מתחילת הלילה וכשהגיע חצות ושמעו קול התרנגול ברכו כי אע\"פ שמצדו לא נסתלקו \nהמוחין מז\"א דפרטות הנה מז\"א דכללות נסתלקו ועתה חוזרים ואפ' מצדו נסתלקו עצמות \nהנרנח\"י בהסתלקות המוחין הכוללים ועתה חוזרים מחודשים כנודע: \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "(פ\"ב ע\"א) הקדמת הברכה: \nידוע הוא כי כל מה שאנו מבררים מחלקי הכלים דמלכים ומאורות דרפ\"ח להעלותם לזו\"ן \nולהעלות אם הזו\"ן למ\"ד ומ\"ן לאו\"א להזדווג הוא זיווג דנשמות דפנימיות העולמות ולא \nזיווג דחיות העולמות כי זיווג דחיות נעשה ממילא שלא על ידינו ואין צורך לנו לקבל ד' \nמיתות ב\"ד ולהעלות עם הזו\"ן למ\"ד ומ\"ן אלא שההוא רוחא דיהיב אבא לאימא הוא מעלה מ\"ד \nומ\"ן לאותו זיווג אבל זווג דנשמות אין או\"א מתעוררים להזדווג אלא ע\"י מה שאנחנו \nמבררים מחלקי הכלים דמלכים ומאורות דרפ\"ח דזו\"ן ומעלים אותם למ\"ן כן צריך להמשיך \nלזו\"ן מזיווג דחיצוניות דאו\"א תשלום מוחין דיניקה כדי שיהיה להם כח להעלות ואח\"כ \nלהעלות הזו\"ן למ\"ד ומ\"ן דזיווג דפנימיות דאו\"א ועד\"ז עושים זו\"ן לאו\"א לעורר זיווג \nדפנימיות דא\"א וכן נעשה מפרצו' לפרצוף שעליו עד רום המעלות וכמבואר אצלינו במ\"א סדר \nעליית התעוררות הזה מפרצוף לפרצוף בפרטות עד רום המעלות ע\" ואז יוצא ויורד חלקי י\"ס \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שם מ\"ה החדש עם חלקי תשלום אורות דב\"ן דאותם הבירורים שעלו המתייחסי' לאותה המצוה \nומתפשטים מפרצוף לפרצוף וניתנים מוחין לאבי\"ע דזו\"ן באופן שבכל מצוה ועבודה וברכה \nצרי להמשיך לזו\"ן שני מיני מוחין הראשון \n \nדף כ עמוד ב\nהוא מזיווג דחיצוניות דא\"א והוא כדי לתת כח כלזו\"ן כדי לעלות למ\"ד ומ\"ן לעורר זיווג \nהעיקרי דפנימיות דאו\"א ולהמשיך ממנו המוחין השניים העיקריים המתייחסים לאותם המצות \nאו הברכה והוא ע\"ד סדר כוונת הק\"ש כנודע: \nוהנה ענין כונת הברכה ביאר אותה הרב ז\"ל בשלשה מקומות הא' בפי' מאמרי רשב\"י ע\"ה \nדמ\"ב בפרשת עקב והב' בס' המצות בפ' עקב. והג' בשער הכונות ושלשת' הובאו בספר הכונות \nהישן בענין כונת הברכה וגם מהרח\"ו ז\"ל הביאם בספר עולת תמיד בענין כונת הברכה ולכן \nנעתיק ונביא דבריהם כאן בקיצור הא' מה שהביא בפרשת עקב מכ\"י האר\"י זלה\"ה עצמו ז\"ל \nבקיצור: \nהנה בד' אותיות ברוך רמוזים כחב\"ד כי אות כ' רומז לכתר עליון ואות ר' לחכמה ואות ב' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "לבינה ואות ו' לדעת והענין הוא כי בעלות ברכת האדם בכונה יורד מן הכתר עיון שהוא \nהשורש עליון דכתר הטיפה הנעלמה לחכמה שהוא עתיק ומשם לבינה שהוא נוק' דעתיק עד הדעת \nשהוא א\"א ונוקבא ועדיין השפע נעלם במקום גבוה ואח\"כ במלת אתה יורד השפע להתחלת מקום \nהגילוי שהוא לחסד הנקרא אתה שהוא קו ימין דפרצוף חג\"ת דז\"א ואח\"כ לת\"ת הנק' הוי\"ה \nשהוא קו אמצעי דפרצוף חג\"ת הנז' דז\"א ואח\"כ אל הגבורה הנקרא אלהינו שהוא קו שמאל \nדפרצוף חג\"ת הנז' דז\"א וכל זה השפע היורד למדות אלו (ע\"ב) לא להשפיע למטה אלא לתת \nלהם כח לחזור לעלות אל שורשם העליון לקבל משם שפע וגם להשפיע למטה ואם לא יקבלו זה \nהשפע תחילה אי אפשר להם לעלות כד\"א ולא יראו פני ריקם סוד הפנים פני משה ובעלותם \nליסודות דאו\"א נק' או\"א מלך העולם אשר שהם היסודות דאו\"א אשר עד שם עלו ואז יורד \nהשפע והמוחין מאו\"א לזו\"ן וזהו קדשנו הם המוחין דחכמה דאו\"א הנק' קדש (שלום וזהו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "קדשנו בת\"ת הנז' במ\"א ר\"ל להמשיך המוחין דחכמה דאו\"א הנקרא קדש לז\"א הנקרא ת\"ת והם \nנקרא צד דכורא שבו והוא לאותיות עצמן דכלים דז\"א כנז\"ל) בצותיו הם המוחין דבינה \nדאו\"א הנק' מצוה (שלום והם למספר אותיות דכלים דז\"א שהם נק' צד נוק' שבו) ומשם \nנמשכים ומתפשטים עוד עד נוק' דז\"א מצוה תחתונה וזהו במצותיו תרי ממצוה עליונה עד \nמצוה התחתונה (שלום ור\"ל כי בנין ותיקון רחל נוק' דז\"א היא נתקנת ממוחין דאימא שהוא \nמספר אותיות דכלים דז\"א כנז\"ל והם בחי' ו\"ק דב\"ן וכמבואר אצלינו במ\"א באורך ע\"ש \nבאופן שבמוחין דאימא הזו\"ן הם משותפים וזהו במצותיו נו\"ה הנז' במ\"א ר\"ל לזו\"ן הנק' \nנו\"ה כנודע וכן איהו בנצח ואיהי בהוד) וכ\"ז בברכת המצות כי מצוה תמשיך השפע מעולם \nהנעלם. אבל ברכת הנהנין אין אנו אומרים לא קדושה ולא מצוה כי אחר שנתברכו המדות \nהנזכר וחזרו לעלות אל הבינה להוריד שפע למטה לא הורידו שפע (לא בסוד בינה בדעת שבה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ולא בסוד עלמא דאתי שהיא נקודה אמצעית שבה) אלא בסוד בינה עצמה מחיצונותה ולפיכך \nאנו אומרים בורא פרי כו' שהוא סוד בינה דמקננא בג' ספיראן בבריאה וזהו בורא ומשם \nליצירה הנקרא פרי ת\"ת בן י\"ה דמקנן בז\"ס ביצירה ומשם לעשיה הנקרא גפן או עץ או אדמה \nמלכות דמקננא בעשיה עכ\"ל הרב ז\"ל בפי' מאמר הרשב\"י ז\"ל: \nשלום ביאור ענין זה החילוק דברכות המצות לברכות הנהנין הענין הוא כי הנה נודע כי \nאו\"א עילאין הם כנגד העה\"ב שהוא פנימיות העולמות שאין בו אכילה ושתיה והם נק' פנים \nונקרא ג\"ר נח\"י ונקרא חכמה חיה אצי' ר\"ל א\"ק ואבי\"ע דאצי' והם מלבישים לא\"ק ואבי\"ע \nדא\"ק באורך בשוה והם כלולים מפנימיות וחיצוניות אמנם בכללות נקרא כולם פנימיות \nוזיווגם נקרא זיווג שלים אלא שהוא כלול משלים ודלא שלים וכללות שניהם נק' שלים \nומזיווגם נמשך נרנח\"י ומוחין לזו\"ן ע\"י התפילות והתורה וברכותיהם בכוונה וכנגדם \nבאדם הקנה והריאה: \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "וישסו\"ת הם כנגד העה\"ז שהוא החיצוניות דעולמות שיש בו מזון לגוף והם נק' ו\"ק ונק' \nאחור ונקרא בינה נשמה בריאה ר\"ל א\"ק ואבי\"ע דבריאה והם מלבישים לא\"ק ואבי\"ע דאצי' \nבאורך בשוה וגם הם כלולים מפנימיות וחיצוניות ובכללותם נק' חיצוניות וזיווגם נק' \nזיווג דלא שלים אמנם הוא כלול משלים ודלא שלים אלא שבכללותם נק' דלא שלים והוא \nזיווג תדירי ולא פסיק וממנו נמשך מוחין דחיות ומזון ע\"י ה' דברים אכילה ושתיה \nורחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ות\"ה וברכותיהם בכונה וכנגדם באדם הם הושט ובני מעיים \nושאר האיברים: \nוהנה כונת ברכות המצות הוא בעולם הנעלם הנק' עה\"ב והוא פנימיות העולמות (פ\"ג ע\"א) \nשהם א\"ק ואבי\"ע דאצי' וכונת ברכות הנהנין הם בחיצוניות העולמות שהם נקרא עה\"ז והוא \nא\"ק ואבי\"ע דבריאה וברכות המצות עצמן נחלקים לשנים כי המצות מעשיות הם וברכותיהם הם \nבחיצוניות דפנימיות הנז\"ל והמצות שהם בדיבור הם וברכותיהם הם בפנימיות דפנימיות \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "וכעד\"ז בברכות הנהנין בפנימיות וחיצוניות דחיצוניות הנז\"ל כבואר כל זה בע\"ח שער \nפנימיות וחיצוניות פ\"ב ובס' הכונות בענין סעודות דשבת ובדרוש כל האוכל ושותה בט' \nוכו' ובכמה מקומות ונמצא כי אין חילוק בין ברכות המצות לברכות הנהנין כלל אלא שזה \nבפנימיות וזה בחצוניות: \nוזה כונה השנית בענין הברכה ז\"ל בקיצור כי הנה במלת ברוך יכוין להמשיך מספר מלוי \nע\"ב ס\"ג מ\"ה עם מ\"ב אותיות דכל אחד מהם העולים כמספר ברוך מלוי ע\"ב ומ\"ב אותיות שבו \nלקו ימין דחג\"ת הנק' אתה ומלוי דמ\"ה ומ\"ב אותיות שבו לקו אמצעי דחג\"ת הנקרא הויה \nומלוי דס\"ג ומ\"ב אותיות שבו לקי שמאל דחג\"ת הנקרא אלהינו ויכוין להעלות את החג\"ת \nהנז' עם המלכות הדבוקה באחורי הת\"ת בכח ג' מ\"ב הנז' אל הבינה הנקרא מלך העולם וגם \nהמלכות נקרא מלך העולם על העולמות התחתונים ויכוין להמשיך מהבינה השפע הראוי אליהם \nכפי בחי' הברכה של המצוה ההיא או ההנאה ההיא עכ\"ל בקיצור: \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "וזאת כונה השלישית המובא בשער הכונות ותחילה כתב הרב ז\"ל שם כונת כל תיבות הברכה \nבתכלית הקיצור ואחר כך כתב כונת שלמה תיבות ברוך אתה ה' באורך וז\"ל בקיצור ברוך \nתכוין לההוא שביל דקיק המחבר חכמה עם בינה אשר ע\"י אתה מוריד השפע אל הז\"א כדי \nשיוכל לעלות למעלה. וביאור ענין זה הוא כי שני מיני שפע הם האחד הוא לקל בתחילה \nבחי' שפע לשיהיו ראויים ומוכנים לעלות ואחר שכבר עלו אז הם מקבלים השפע האמיתי \nהנכון והנאות להם ולכן בתחילה צריך להוריד שפע עליון ע\"י ברוך הנזכר אל אתה שהוא \nהחסד ואח\"כ אל הוי\"ה שהוא הת\"ת ואח\"כ אל אלהינו שהוא הגבורה ועי\"ז השפע יכולים \nלעלות אל הבינה ואז בעלותם אליה נק' היא מלך כי אין מלך בלתי חיילות אשר מולך עליהם \nוגם היא נקרא העולם ואז לוקחין השפע האמיתי הראוי להם וזהו אשר קדשנו כו' פי' כי \nאשר הוא בבינה וקדשנו בת\"ת ובמצותיו הם נו\"ה וצונו ביסוד ואח\"כ שארית תשלום הברכה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "כמו בורא פרי העץ וכיוצא הכל הוא במלכות וענין הנזכר להשפיע ב' מיני שפע הוא צודק \nבכל התפילות והעבודות וזכור ואל תשכח: \nזה קיצור כונת ג' מילות ברוך אתה ה' הנזכר שם באורך תכוין כי מלת ברוך היא ביסוד \nדאבא הנקרא שביל \n \n", "en": ""}]}
