דף כא עמוד א וביסוד דאימא הנקרא נתיב המחוברים תמיד בזיווג שהוא זיווג התדירי ויכוין להמשיך מלמעלה מספר ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן העולים רל"ב כמספר ברוך עם ד' אותיותיו ליסוד דאבא הנקרא ברוך וגם ליסוד דאימא הנקרא ברכה ימשיך מספר קס"א קמ"ג אל קנ"א אשר ביסוד דאימא שבציור אותיותיו עולה למספר רל"ב כמספר ברכה עם ד' אותיות והכולל וציור אותיותיו הוא באופן זה כי אות א' יכוין אותה בציור יו"ד מספר עשרים ודל"ת זו יכוין אותה חתוכה לב' ווי"ן שהם י"ב ועם העשרים הם ל"ב ול"ב כזה יכוין בציור יו"ד דקנ"א הם ס"ד וכל (ע"ב) אחת מד' ההי"ן דקנ"א בציור ד"י ד"ו ג' ווי"ן הם קס"ח ועם ס"ד הם רל"ב כמספר ברכה ע"ה ואם יחבר אותיות אלף עם רל"ב הנזכר עולים גש"ם שהם המ"ן שביסוד דאימא הנק' גבורות גשמים גם אותיות אלף הם אותיות פל"א שהוא יסוד דאבא המופלא ונעלם ומחובר ביסוד דאימא ופל"א עם שביל ועם שני כוללים גי' תנ"ה מספר קס"א קמ"ג קנ"א. גם תנ"ה עם כללות הז' שמות דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קמ"ג קנ"א עולים נתי"ב שהוא יסוד דאימא הרי איך שני היסודות מחוברים יחד וקשורים זה בזה: אח"כ במלת אתה יכוין לב' יסודות המחוברים בבחי' זיווג ולהמשיך מיסוד דאבא ה"ח והם בחי' ה' הויות עם שמות הנזכר דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שביסוד ההוא דאבא אל היסוד דאמא אח"כ יכוין להמשיך מיסוד דאמא כל הז' שמות דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קמ"ג קנ"א עם ה' חסדים שנתן לה אבא אל המלכות דאימא שהיא בחי' ג' אהי"ה קס"א קמ"ג קנ"א ויש בה ה' גבורות ה' הויו"ת והרי ניתנו ונתחברו במלכיות דאימא כל הז' שמות הנז"ל וגם ה' חסדים וה' גבורות: אח"כ במלת ההוי"ה יכוין להמשיך ולהוציא השפע הנז' מן המלכות דאמא עד המקיפים דמוחין שע"ג רישא דז"א אח"כ יכוין כי עתה הז"א הוא בן ו"ק ונקרא שם ב"ן ויכוין להמשיך לז"א הד' מוחין דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ויכוין לכלול כלם בשם ב"ן הנז' דז"א העולה בציור אותיותיו למספר רל"ב כמנין ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הנזכר באופן זה היו"ד עשרים ועם מספר השני ווי"ן דאות ד' הם ל"ב וכל א' מד' ההין בציור ד"י ד"ו שלשה ווי"ן ועם מספר ד' ההי"ן עצמם הפשוטות ועם מספר השני ווי"ן דב"ן עולים רל"ב עכ"ל בקיצור: נמצא כי תכלית כונת הברכה כפי ביאור פי' הא' הוא זה שבמלת ברוך יכוין להמשיך שפע מכ"ע לחב"ד דכתר שהם שרשי או"א וישסו"ת והם עתיק ונוק' חו"ב וא"א ונוק' דעת ולזווגם ולהמשיך מהם השפע גם לאו"א וישסו"ת שגם הם בכלל חב"ד כמבואר בדרוש הדעת ובכונת השופר (אמנם בפירוש זה לא נתבאר מה הוא השפע הזה הנמשך מכ"ע לחב"ד דכתר ולאו"א) ולזווג גם לאו"א ולהמשיך משם השפע בשלשה מלות אתה ה' אלהינו לג' קוי חח"ן בג"ה דת"י דפרצוף חג"ת דחג"ת דז"א להכינם ולתת להם כח לעלות למ"ד ומ"ן לאו"א וכיון שעיקר השפע הזה הוא לפרצוף חג"ת דז"א ודאי הוא שגם הזיווג הזה הנז' בחב"ד דכתר ואו"א וישסו"ת הוא בפרצוף חג"ת דחג"ת שלהם שהוא נרנח"י דרוח דרוח כמבואר בכמה מקומות ובפרט בשער המוחין כי כפי בחי' הנתקן בזו"ן כך מפרצוף דוגמתו באו"א ובפרצופים העליונים מזדווגים ומשם ממשיכים מוחין לאותו הפרצוף דזו"ן נפש מנפש שלהם לפרצוף נה"י דזו"ן בעיבור רוח מרוח שלהם לפרצוף חג"ת דזו"ן ביניקה כו' (גם בפי' זה לא נתבאר מה הוא השפע הזה הנמשך לג' קוי פרצוף חג"ת דחג"ת דזו"ן) ואאחר כך במלת מלך העולם יכוין להעלות את החג"ת הנז' דזו"ן למ"ד ומ"ן לחב"ד דאו"א ודפרצופים העליונים ולזווגם ולהמשיך השפע והמוחין עד היסודות שלהם במלת אשר. ואח"כ במלת (פ"ד ע"א) קדשנו יכוין להמשיך השפע והמוחין דחכמה דאו"א למ"ה דמ"ה וב"ן דפרצופי חב"ד דחג"ת הנז' דזו"ן. ובמלת במצותיו ימשיך השפע והמוחין דבינה דאו"א לב"ן דמ"ה וב"ן דפרצופי חב"ד דחג"ת הנז' דזו"ן. ונתבאר כאן כי סדר המשכת השפע הזה הוא בברכת המצות שבה נרמז קדושה ומצוה והוא מזיווג שלים דאו"א עילאין הנק' קדש והוא פנימיות העולמות הנקראים עה"ב כנודע והם א"ק ואבי"ע דאצי' כנז"ל אבל המשכת השפע דברכת הנהנין אינו אלא מחיצוניות דאו"א מזיווג דלא שלים דאו"א והם ישסו"ת והוא חיצוניות העולמות הנק' עה"ז והוא א"ק ואבי"ע דבריאאה כנז"ל: ובכונה הב' הנז"ל המובא בס' המצות ובס' עו"ת בכונת הברכות כל עצמו לא בא אלא לבאר מה הוא עצמות השפע הנמשך בברול שלשה קוי פרצוף חג"ת דחג"ת הנ"ל מה שלא ביאר בכונה הראשונה הנז"ל המובא בפי' מאמרי הרשב"י ע"ה. וביאר כי השפע הנמשך לג' קוי פרצוף חג"ת דחג"ת בשלשה מלות אתה ה' אלהינו מהזיוג הנעשה במלת ברוך שהוא המ"ב אותות דע"ב ס"ג מ"ה עם מספר המלויים דע"ב ס"ג מ"ה העולים כמספר ברוך שיכוין להמשיכם במלת ברוך מן כח"ב דחג"ת דחג"ת דאו"א ולהמשיכם בשלשה מלות אתה ה' אלהינו לכח"ב דחג"ת דחג"ת דז"א ולמלכות העומדת אחורי הת"ת שהיא נוק' דחג"ת דז"א וכבר נודע הכלל בכל השמות כי פשוט בכתר ומלא בחכמה ומלא דמלא בבינה. גם נודע כי שם מ"ב הוא ביצירה שהוא פרצוף חג"ת והוא נקרא ז"א ו"ק דמקננן ביצירה. גם נודע כי כל מ"ב איהו ברישא. גם נודע כי רישא דמלכא אתתקן בחו"ג שהם התרין עטרין ודעת המחברם המלובשים בתלת פרקין תתאין דחג"ת כשמתחלקים פרקי הו"ק לי"ס ואלו נק' בערך י"ס של הפרצוף ההוא או"א וישסו"ת כי התרין פרקין עילאין דחג"ת עלו להיות כלים לג"ר שהם הפרצופים הפנימים דחב"ד דמוחין הנק' חב"ד דכתר והם נקראא בערך י"ס של הפרצוף ההוא עתיק ונוק' חו"ב וא"א ונוק' חו"ג דדעת עליון וכנז' כל זה בדרוש הדעת ובשער המוחין ובדרוש השופר ובכמה מקומות ואלו המ"ב הם מ"ב דאותיות ולא דמספר והם דפנים ולא דאחור נמצא שהם נמשכים מפנים דט"ס עליונות דכח"ב דחג"ת דחג"ת דאבא ואימא לפנים דט"ס עליונות דכח"ב דחג"ת דחג"ת דזו"ן: נמצא ששני פירושי הכוונות הנזכר הם כוונה אחת וסדר א' אלא שבפירוש השני נתבאר מה הוא השפע שכתב בפירוש הראשון הנמשך לג' קוי פרצוף חג"ת דחג"ת כנזכר והוא הוא הסדר עצמו שכתב בס' הכוונות בכוונת כל תיבת הברכה בקיצור הנז"ל: אמנם פירוש השלישי המובא בספר הכוונות שהוא כוונת ג' תיבות ברוך אתה ה' הוא ענין בפני עצמו ואינו מענין השני פירושים הנז"ל והוא כי בא לבאר סדר המשכת המוחין דנח"י דנרנח"י דרוח הנמשכים במלת הוי"ה לתלת פרצופי חב"ד דחג"ת דז"את והעני הוא כי מלבד הזווג דחג"ת דפרצופים העליונים ודאו"א וישסו"ת הנז"ל במלת ברוך גם צריך לכוין עוד במלת ברוך לזווג פרצופי חב"ד דחג"ת דפרצופי הנזכר לעיל העליונים ולהמשיך משם ע"ב ס"ג מ"ה (ע"ב) ב"ן לחב"ד דחג"ת דאבא וקס"א קמ"ג קנ"א לחב"ד דחג"ת דאמא ולזווגם. ובמלת אתה יכוין להמשיך מיסוד דאבא הארבע שמות ליסוד דאמא ומשם ימשיך כל השבעה שמות למלכות דאימא. ובמלת הויה יכוין להמשיך המוחין ממלכות דאמא ע"ג המקיפים דז"א ואח"כ להמשיכם לחב"ד דחג"ת דז"א וכנז"ל: דף כא עמוד ב נמצא כפי זה שצריך לכוין במלת ברוך לזווג כל החמשה פרצופים דפרצוף חג"ת הנז' ולכלול אותם בבחי' שני זיווגים זיווג א' בפרצופי נה"י וחג"ת דחג"ת הנז' הנק' תמיד פרצופי עיבור ויניקה ונקרא חיצוניות בערך פרצופי חב"ד הנק' תמיד פרצופי גדלות ונקראא פנימיות. וזיווג ב' בפרצופי חב"ד דחג"ת הנז' דפרצופי חב"ד העליונים ודאו"א וישסו"ת ולהמשיך מזווג חיצון דנה"י ומג"ת הנז' בג' מילות אתה ה' אלהינו מוחין והם בערך מוחין דעיבור ויניקה עם נרנח"י דנ"ר דנרנח"י רוח לב' פרצופי נה"י וחג"ת דפרצוף חג"ת דז"א. ובמלת הוי"ה ימשיך מזיווג פנימי דחב"ד דחג"ת הנז' מוחין דגדלות עם נרנח"י דנח"י דרוח לתלת פרצופי כחב"ד דפרצוף חג"ת דז"א: ואחר כך במלות מלך העולם יכוין להעלות המוחין עם הנרנח"י דנרנח"י דרוח דחמשה פרצופי חג"ת הנ"ל דז"א עם חלקי בירורי הכלים וחלקי אורות דרפ"ח דחב"ד הכוללים דאותו הפרצוף דפנימיותך דאבי"ע (במצות שהם בדיבור דפנימיות דאצי') (במצות מעשיות דחיצוניות דאצילות) (דברכת הנהנין דבריאה) המתייחס לאותה המצוה אאו ההנאה וכמ"ש בע"ה וגם בקיצור כל פרט ובפרט במקומו בע"ה ויכוין להעלותם למ"ד ומ"ן לפרצופים הפנימיים דכח"ב דישסו"ת ודאו"א ודא"א ודעתיק יומין ולזווגם ולהמשיך משם צלמי המוחין דמ"ה וב"ן פנימיים ומקיפים עם נרנח"י דנח"י דאותו הפרצוף המתייחס לאותה המצוה או ההנאה. ובמלת אשר ימשיך צלמי המוחין הנ"ל ליסודות דישסו"ת ובמלת קדשנו ימשיך מקיפי ל"מ דצלמי המוחין דחכמה דאו"א לחב"ד וחג"ת דפרצופי כחב"ד דמ"ה דמ"ה ודמ"ה דב"ן דחכמה דז"א. ובמלת במצותיו ימשיך מקיפי ל"מ דצלמי המוחין דבינה דאו"א לחב"ד וחג"ת דפרצופי כחב"ד דב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן דבינה דזו"ן. ובמלת וציונו ימשיך התפשטות מקיפי ל"מ הנז"ל דו"ק דאו"א לחב"ד וחג"ת דפרצוף ז"א דז"א ובסיום הברכה ימשיך מהתפשטות המקיפים הנז' דמלכות דאו"א לחב"ד וחג"ת דמלכות דז"א הפרטית ולכל פרצופי בי"ע: ובברכת הנהנין יכוין כנ"ל עד סוף כונת מלך העולם אלא שהוא באבי"ע דבריאה כנ"ל ואח"כ במלת בורא יכוין להמשיך צלמי המוחין ליסודות דישסו"ת כמו כונת מלת אשר ויכוין להמשיך מקיפי ל"מ דצלמי המוחין דחו"ב דאו"א וחב"ד וחג"ת דמ"ה וב"ן דפרצופי כחב"ד ודבריאה דז"א דאצי' ודבריאה: פרי יכוין להמשיך מקיפי ל"מ דצלמי המוחין דו"ק דאו"א לחב"ד וחג"ת דמ"ה וב"ן דפרצופי כחב"ד דיצירה דז"א דאצי' ודיצירה: העץ יכוין להמשיך מקיפי ל"מ דצלמי המוחין דמלכיות דאבא ואימא לחב"ד וחג"ת (פ"ה ע"א) דמ"ה וב"ן דפרצופי כחב"ד דעשיה דז"א דאצילות ודעשיה. ואח"כ ע"י עשיית המצוה ההיא או הנאת ההנאה ההיא הנעשית בגוף האדם ממש ולא על ידי דיבור לבד אז יכוין להמשיך המוחין הפנימיים דצ' דצלמי המוחין הנז"ל דאו"א לנה"י דפרצופי כחב"ד דמ"ה וב"ן דמ"ה ומ"ה וב"ן דב"ן דזו"ן ודיעקב ורחל ודמלכות ודבי"ע ע"ד הנז' בברכה: וזה סדר כונת הברכה בקיצור כפי ביאור כל הג' כונות הנז"ל: ברוך יכוין להמשיך שפע מכ"ע שהוא השורש העליון לפרצופי נה"י וחג"ת דחג"ת וגם לפרצוף חב"ד דחג"ת דחו"ב דכתר שהם נק' עתיק ונוקביה ויכוין לזווגם ב' זיווגים זיווג תחתון דנה"י וחג"ת הוא הוי"ה אהי"ה וזיווג עליון דחב"ד חג"ת הוא אהי"ה הוי"ה ולהמשיך מהם שפע לפרצופי נה"י וחג"ת דחג"ת וגם לפרצופי חב"ד דחג"ת דחו"ג דדעת דכתר שהם נקרא א"א ונוק' ויכין לזווגם של זיווגים זיווג תחתון דנה"י וחג"ת הוי"ה ואהי"ה וזיווג עליון דחב"ד דחג"ת אהי"ה הוי"ה ויכוין להמשיך מזיווג תחתון דנה"י וחג"ת הנזכר דהוי"ה ואהי"ה שפע לפרצופי נה"י וחג"ת דאו"א וישסו"ת ומזיווג עליון דאהי"ה הי"ה דחב"ד דחג"ת הנז' יכוין להשיך מספר ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן מפנים דמלכיות דחכמות דחו"ב וחו"ג דמ"ה וב"ן דמ"ה דחב"ד דחג"ת דא"א לפנים דמלכיות דחו"ב וחו"ג דמ"ה וב"ן דמ"ה דחב"ד דחג"ת דאבא ויש"ס ומספר קס"א קמ"ג מפנים דמלכיות דחכמות דחו"ב דמ"ה וב"ן דב"ן דחב"ד דחג"ת דא"א לפנים דמלכיות דחכמות דחו"ב דמ"ה וב"ן דב"ן דחב"ד דחג"ת דאימא ותבונה: ויכוין לזווג פרצופי נה"י וחג"ת דחג"ת דאו"א וישסו"ת הוי"ה ואהי"ה ולהמשיך ולהוציא מזיווגם ג' מלויי ע"ב ס"ג מ"ה עם ג' מ"ב דאותיות דפשוט ומלא ומלא דמלא דע"ב ס"ג מ"ה מפנים דט"ס כח"ב חג"ת נה"י דכח"ב דחח"ן בג"ה דת"י דנה"י וחג"ת דחג"ת עם נח"י דנרנח"י דרוח דרוח דמ"ה. וב"ן מלובש בהם: ויכוין לזיווג פרצופי חב"ד דחג"ת דאו"א וישסו"ת אהי"ה הוי"ה ולהמשיך מספר ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן מפנים דמלכיות דחכמות דחו"ב וחו"ג דחב"ד דאבאא ויש"ס ליסוד דפרצוף חב"ד שלהם ומספר קס"א קמ"ג מפנים דמלכיות דחכמות דחו"ב דחב"ד דאימא ותבונה ליסוד דפרצופי חב"ד שלהם שבו שם קנ"א מצוייר באותיוו כנ"ל: אתה יכוין להמשיך מיסוד דפרצופי חב"ד דחג"ת דאבא ויש"ס מספר ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הנז"ל עם ה' חסדים ה' הויות ליסוד דפרצופי חב"ד דחג"ת דאימא ותבונה ואח"כ יכוון להמשיך מיסוד הנזכר דאמא ותבונה מספר כל השבעה שמות דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קמ"ג קנ"א עם החמשה חסדים למלכות עטרת יסוד דאימא ותבונה שהיא בחינת שלשה שמות קס"א קמ"ג קנ"א ויש בה ה"ג חמשה הויו"ת ויחבר ה' חסדים עם ה' גבורות הנזכר: (ע"ב) ויכוין להמשיך מלוי דע"ב עם אאותיות דמ"ב דפשוט ומלא ומלא דמלא דע"ב הנז"ל הנמשך מפנים דט"ס עליונות דכח"ב דחח"ן דפרצופי נה"י וחג"ת דחג"ת דאו"א וישסו"ת עם נח"י דחיה דרוח דרוח דמ"ה וב"ן דמ"ה מלובש בהם לפנים דט"ס עליונות דכח"ב דחח"ן דפרצופי נה"י וחג"ת דחג"ת דמ"ה וב"ן דמ"ה דזו"ן: יהוה יכוין להמשיך מלוי דמ"ה עם אותיות דמ"ב דפשוט ומלא ומלא דמלא דמ"ה הנז"ל הנמשך מפנים דט"ס עליונות דכח"ב דדת"י דפרצוף נה"י וחג"ת דחג"ת דאו"א וישסו"ת עם נח"י דרוח דרוח דרוח דמ"ה וב"ן דמ"ה ומ"ה וב"ן דב"ן מלובש בהם לפנים דט"ס עליונות דכח"ב דדת"י דפרצופי נה"י וחג"ת דחג"ת דמ"ה וב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן דזו"ן: גם יכוין להוציא ולהמשיך ממלכות דחב"ד דחג"ת דאמא ותבונה כל שפע המוחין הנז"ל שהוא כל הז' שמות דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קמ"ג קנ"א עם החו"ג עם נרנח"י דנח"י דנרנח"י דרוח דמ"ה וב"ן מלובשים בהם עד מקיפי המוחין דע"ג רישא דחב"ד דחג"ת דז"א: אחר כך יכוין להמשיך שפע ד' המוחין דז' שמות דמ"ה וב"ן הנז' למוחין עצמם דחו"ב וחו"ג דו"ק דחב"ד דחג"ת דמ"ה וב"ן דז"א שעד עתה היה ב"ן ו"ק ונקרא בשם ב"ן דההי"ן עתה יכוין להמשיך ולכלול המוחין הנז' בשם ב"ן הזה ולכוין אותו בציור אותיותיו שעולה למספר רל"ב. ויכוי לכלול לחבר הוי"ה ואדני שהם סוד מ"ה וב"ן דזו"ן דכללות ופרטות. גם יכוין לקשר ולחבר נוקבא דז"א הנקרא אדנ"י בשם הוי"ה באופן זה כי ג' אותיות יה"ו הוא הז"א ואות ה' אחרונה היא נוק' ונק' שם אדנ"י: דף כב עמוד א אלהינו יכוין להמשיך מילוי דס"ג עם אותיות דמ"ב דפשוט ומלא ומלא דמלא דס"ג הנז"ל הנמשך מפנימיות דט"ס עליונות דכח"ב. ובג"ה דפרצו' נה"י וחג"ת דחג"ת דאו"א וישסו"ת עם נח"י דנשמה דרח דרוח דמ"ה וב"ן דב"ן מלובש הם לפני' דט"ס עליונות דכח"ב דבג"ה דפרצופי נה"י וחג"ת דחג"ת דמ"ה וב"ן דב"ן דזו"ן: מלך העולם יכוין להעלות המוחין עם הנרנח"י דנרנח"י דרוח דחמשה פרצופי חג"ת הנ"ל דז"א עם חלקי בירורי הכלים וחלקי אורות דרפ"ח דחב"ד הכוללים דאותו הפרצוף דפנימיות דאבי"ע (במצות שהם בדבור דפנימיות דאצילות) (במצות מעשיות דחיצוניות דאצילות) (דברכת הנהנין דבריאה) המתייחס לאותה המצוה או ההנאה ההיא ויכוין להעלותם למ"ד ומ"ן לפרצופים הפנימיים דכחב"ד דישסו"ת ואו"א והוא שהזו"ן מבררים מחלקי כלים דאחוריים דפרצופים הפנימיים דכח"ב דישסו"ת ואו"א ומעלים אותם להם למ"ד ומ"ן וכעד"ז מאו"א לא"א ומא"א לעתיק ועד רום המעלות והוא על סדרכוונת העלאת מ"ד ומ"ן דק"ש כמ"ש שם בפרטות ע"ש. ויכוין להוציא ולהמשיך שפע צלמי המוחין של אותה המצוה או אותה ההנאה עם הנרנח"י דנרח"י דנח"י מלובשים בהם לפרצופים הפנימים דכחב"ד דמ"ה וב"ן דעתיק ולהשאיר שם המובחר שבהם ולזווג המ"ה וב"ן הנז' דעתיק ולהמשיך השאר למ"ה וב"ן דכחב"ד דא"א וכעד"ז (פ"ו ע"א) כולם ולזווג מ"ה וב"ן דא"א ולהמשיך השאר למ"ה וב"ן דאו"א ולזווגם ולהמשיך השאר לישסו"ת ולזווגם ולהמשיך שארית צלמי המוחין הנ"ל במלת אשר ליסודות דישסו"ת: קדשנו יכוין להמשיך דמקיפי ל"מ דצלמי המוחין דחכמות דאו"א וישסו"ת עם נרנח"י דחיה שבהם לחב"ד וחג"ת דמ"ה וב"ן דפרצו' כחב"ד דאצי' דז"א דאצי' (ודאצי') דאבי"ע דאצילות: במצותיו יכוין להמשיך מקיפי ל"מ דצלמי המוחין דבינות דאו"א וישסו"ת עם נרנח"י דנשמה שבהם לחב"ד וחג"ת דמ"ה וב"ן דפרצופי כחב"ד דבריאה דז"א דאצילות ודבריאה דאבי"ע דאצילות: וצונו יכוין להמשיך מקיפי ל"מ דצלמי המוחין דו"ק דאו"א וישסו"ת עם נרנח"י דרוח שבהם לחב"ד ותג"ת דמ"ה וב"ן דפרצופי כחב"ד דיצירה דז"א דאצילות ודיצירה דאבי"ע דאצילות: ובסיום הברכה יכוין להמשיך מקיפי ל"מ דצלמי המוחין דמלכיות דאו"א וישסו"ת עם נרנח"י דנפש שבהם לחב"ד וחג"ת דמ"ה וב"ן דפרצופי כחב"ד דעשיה דז"א דאצי' ודעשיה דאבי"ע דאצילות ובברכת הנהנין יכוין כנ"ל עד סוף כונת מלך העולם אלא שהוא באבי"ע דבריאה כנ"ל ואח"כ במלת: בורא יכוין להמשיך מקיפי ל"מ דצלמי המוחין דחכמות ובינות דאו"א ויש"ס ותבונה עם נרנח"י דחיה ונשמה שבהם לחב"ד וחג"ת דמ"ה וב"ן דפרצופי כחב"ד דאצילות ובריאה דז"א דאצילות ודבריאה דאבי"ע דבריאה: פרי יכוין להמשיך מקיפי ל"מ דצלמי המחין דו"ק דאו"א וישסו"ת עם נרנח"י דרוח שבהם לחב"ד וחג"ת דמ"ה וב"ן דפרצופי כחב"ד דיצירה דז"א דאצילות ודיצירה דאבי"ע דבריאה: העץ יכוין להמשיך מקיפי ל"מ דצלמי המוחין דמלכיות דאו"א ויששסו"ת עם נרנח"י דנפש שבהם לחב"ד וחג"ת דמ"ה וב"ן דפרצופי כחב"ד דעשיה דז"א דאצילות ודעשיה דאבי"ע דבריאה. ואחר כך ע"י עשיית המצוה ההיא או הנאת ההנאה ההיא הנעשית בגוף האדם ממש ולא ע"י דבור לבד אז יכוין להמשיך המוחין הפנימיים דצ' דצלמי המוחין הנ"ל דאו"א לנה"י דפרצופי כחב"ד דמ"ה וב"ן דמ"ה ומ"ה וב"ן דב"ן דזו"ן ודיעקב ורחל ודמלכות ודבי"ע ע"ד הנזכר בברכה: נמצא שתכלית קיצור כוונת הברכה הוא להמשיך שפע מכתר עליון שני זווגים פנימים וחצון דעתיק כנ"ל ומשם לב' זווגים דא"א ומשם לב' זווגים דאו"א וישסו"ת ומשם ימשיך השפע לזו"ן זהו מטבע כוונת הברכה וזה המטבע אינו משתנה לעולם בכל ברכות המצות והנהנין והשבח וההודאה בכל עת וזמן וזה חוץ מאיזה כוונת פרטיות שכתב הרב ז"ל לכוין באיזה ברכות פרטיות כמ"ש כל אחד במקומו בע"ה: אמנם צריך שידע לאיזה פרצוף מפרצופי זו"ן הוא צריך להמשיך השפע באותה הברכה שמברך וכפי אותו הפרצוף כך יכוין במטבע כונת הברכה בפרצוף דוגמתו (ע"ב) מפרצוף עתיק וא"א ואו"א וישסו"ת להמשיך להם השפע ולזווגם ומהם ימשיך השפע לאותו הפרצוף דזו"ן כגון בברכת ענ"י דשחרית שהיא באריך דז"א יכוין להמשיך שפע מכ"ע לב' זווגים דאריך דעתיק ומשם לב' זווגי אריך דאריך ומשם לב' זווגי אריך דאו"א וישסו"ת ומשם ימשיך השפע לאריך דזו"ן דאבי"ע כנז"ל. ובברכת אשר יצר שהיא באו"א דזו"ן יכוין לזווגי או"א דעתיק ואריך ואו"א וישסו"ת ומשם ימשיך השפע לאו"א דזו"ן דאבי"ע וכן בברכת אלהי נשמה שהיא בישסו"ת דזו"ן יכוין לזווג ישסו"ת דעתיק וא"א ואו"א וישסו"ת ומשם ימשיך השפע לישסו"ת דזו"ן דאבי"ע. וכעד"ז בכל הברכות כל ברכה בפרצוף המתייחס אליה וכמ"ש כל אחד במקומו בע"ה: (פ"ז ע"ב) כונת הברכות בא"י הנותן לשכוי כו': אח"כ יאמר הח"י ברכות שהם מהנותן לשכוי כו' עד סוף ברכת התורה לתקן ח"י בחי' דפרצו' אמצעי דז"א דעשיה דאצי' ודעשיה שהוא ח"י אותיות דו' צירופי שמות אל"י והם ט"ס דאור ישר וט"ס דאו"ח דז"א וח"י בחי' הנתקנים בו ע"י אלו הברכות הם אלו לתקן בו כלים דג' פרצופים ולהמשיך להם ג' מקיפים דכלים מקי' לכל פרצו' דט"ס שבו הרי ששה בחי'. וגם יכוין להמשיך לג' פרצוף הנז' תלת צלמי דמוחין פנימים דצ' דצלם וגם מקי' דל"מ דכל צלם הרי שה בחי'. גם יכוין להמשיך להם לכל פרצוף נרנח"י פנימים וג' מקיפים הרי ששה בחינות והרי הם ח"י בחינות ג' כלים פנימים ג' מקי' ג' מוחין פני' וג' מקיפים ג' מיני נרנח"י פנימים וג' מקיפי' כנז' (כנזכר דרוש ראשון משער פרטי העולמות סכ"י) בפ"ח משער חיצוניות ופנימיות כ"ז בט"ס דאור ישר וכנגדם בט"ס דאור חוזר דפרצוף האמצעי דז"א הנזכר: וענין אור ישר ואור חוזר בכללות ובקיצור נמרץ הוא זה הנה ברדת האור ממקורו לתקן עשר ספירות של איזה פרצוף או של הצלם דמוחין הנה הוא מתפשט ביושר ועושה י"ס דכתר של הבחי' ההיא מכתר ועד המלכות שבו ומכח ריבוי ומרוצת האור עד למטה חוזר האור מתתא לעילא ועולה עד מקורו שבכתר דכתר ובהעלותו מתתא לעילא עושה י"ס לכתר מבחי' אור החוזר ההוא כנגד י"ס דיושר דכתר ונשלם פרצוף הכתר של הפרצוף ההוא וחוזר ומתפשט האור מעילא לתתא ביושר ועושה י"ס דיושר דחכמה די"ס ההם מכתר שבו עד מלכות שבו וחוזר ועולה מתתא לעילא ועושה י"ס לחכמה מבחי' אור חוזר כנגד י"ס דיושר דחכמה ונשלם פרצוף החכמה של הפרצוף ההוא וחוזר ומתפשט האור מעילא לתתא ביושר ועושה י"ס דיושר לבינה די"ס