{"bookId": "kabala-72f6d8494dd9", "part": "1", "torah": "27", "title": "ספר נהר שלום — דף לב עמוד א", "hebrewTitle": "דף לב עמוד א", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-72f6d8494dd9/1/27/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-72f6d8494dd9/1/27/", "segments": [{"index": 1, "he": "דף לב עמוד א\nב' דרש\"י ורבינו תם ודוקא במנחה במקום תפילין דר\"ת וכשאין לו אז דיו בר\"ת ולא דרש\"י \nולא הוצרכו את שניהם יחד כיון שצריך לכתחלה דש\"ר שהוא במקומם כנזכר בשער התפלות \nודיו לבא מן הדין: \nעז על ברכת העומר ליל ב' של פסח לבני חו\"ל אם לא יברך עד אחר הסדר כמ\"ש בס' חמדת \nימים והרמ\"ז ז\"ל ומטעם האור שם או שיברך עם הצבור אחר תפלת ערבית קודם הסדר עכ\"מ: \n(ח\"ן ע\"א) וראיתי את השאלות אשר שלחו מעכ\"ת מהתם לשאול דברים העומדים ברומו של עולם \nממני חרפת אדם נבזה ונמאס בער ולא אדע אמנם ראיתי כי לא עת השב כי נלע\"ד כי עדיין \nלא נשתוינו בסדר לימוד עץ חיים והבנת דבריו ע\"כ אמרתי אל לבי לשלוח להם קונטריס של \nברכות השחר מן סדור סדר הכוונות אשר התחלתי לסדר לעצמי הנקרא \"נהר שלום\" וגם \nקונטריס מתחילת הקדמת הסידור הנז' הנקרא \"רחובות הנהר\", ובעה\"י ממה שיתחדש מן \nהסידור הנזכר ומההקדמה הנזכר אשלח להם בעה\"י ובכן ישתוו דעותינו בהבנת דברי הרב ז\"ל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אמנם חלותי היא שיתנו לב בדברי' האמורים שם ובפרט במה שכתוב בהקדמה שבה נכללו \nונסתמו דברים גדולים וסודות נעלמים להשקיף עליהם פעם ושתים בהשקפה טובה כראוי \nוכנכון כי לא דבר רק הוא והנה עידי בשמים וסהדי במרומים כי כל הכתוב שם כולם דברי \nאלהים חיים האמורים מפי האר\"י ז\"ל למוהרח\"ו ז\"ל ואין עוד מלבדו ואפי' בדברי שאר \nתלמידי האר\"י זלה\"ה לא למדתי ואין לי מגע יד בספרי המקובלים לא ראשונים ולא אחרונים \nולא למדתי בהם ואין לי ידיעה מהם כלל כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שכן \nהאמת ולפיכך אמרתי שיעיינו בהם כי הם דברי הרב האר\"י ז\"ל והי\"ת יאיר עינינו בתורתו \nכי\"ר ובזה יותרו כל השאלות ממילא ואם אחר זה נשארו מהם איזה שאלות ה' יתברך יתן \nבלבנו בינה להבין ולהשכיל: \nאמנם ענין זווגי או\"א בברכת אבות להוציא המקיפים דז\"א הנה כללות הענין בקיצור גדול \nלפי הפשט הוא כי הדרוש השני מסדר תפלת שחרית עם דרוש הששי דדרושי ר\"ה הם א' והם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בפנימיות דחיצונית דאצילות שהוא באצילות דאבי\"ע דחיצוניות דאצילות כי מצות התפילין \nשהיא מצות מעשיות שהיא בחיצוניות היא בחיצוניות דחיצוניות דאצילות שהוא בבי\"ע \nדאבי\"ע דחיצוניות דאצילות ואלו המקיפים הנקרא תפילין הנמשכים בברכת אבות שהיא מצוה \nבדבור הם בפנימיות שהם הנשמות של זה האבי\"ע שהוא באצילות דאבי\"ע דחיצוניות דאצילות \nוכמ\"ש הרח\"ו ז\"ל כי זה בחיצוניות וזה בפנימיות ואלו יוצאים מזווג אור מקיף דאו\"א \nואינם הל\"מ דצלם אמנם שני צלמי המוחין דאור פנימי דחב\"ד דאו\"א (ע\"ב) כולם נמשכים \nבק\"ש ושני צלמי המוחין דאור מקיף הנמשך מחג\"ת דאו\"א נמשכים בברכת אבות: \nאמנם דרוש הד' דברכת אבות שבו נאמר שבק\"ש נמשכים המוחין דאור פנימי דאו\"א (היוצאים \nמזווג כלי החיצון דאו\"א ובברכת אבות נמכים המוחין דאו\"מ דאו\"א היוצאים מזווג מכלי \nסכ\"י) האמצעי שלהם כל זה הדרוש הוא בחיצוניות דפנימיות שהוא בבי\"ע דאבי\"ע דפנימיות \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "דאצילות ודרוש הששי מדרושי הק\"ש עם דרוש הראשון והשני מדראושי ברכת אבות הם \nבפנימיות דפנימיות דאצילות שהוא באצילות דאבי\"ע דפנימיות דאצילות: \nובענין ברכות האמצעיות הנה תחילת דרוש הששי הוא בפנימיות דחיצוניות ושארית הדרוש \nהוא בפנימיות דפנימות והוא כי צריך לכוין להמשיך מוחין מי\"ס דז\"א לי\"ס דנוקבא וגם \nלהמשיך לה הארה מט' פרקי הנה\"י דז\"א לט\"ס ספירותיה כנז' שם וכנזכר בדרוש הנסירה \nדר\"ה והוא מברכת אתה חונן עד ברכת השיבה הם מספירה לספירה וברכת על הצדיקים ותשכון \nואת צמח מט' פרקין כו': \nוכולם הם י\"ב נשיקין מאתה חונן עד שמע קולנו והוא השמועה שנית וסדרם הוא כשמועה \nראשונה שהם ב' נשיקין א' מז' תחתונות וא' מג\"ר דכל ספי' מט\"ס דז\"א לז\"ת וג\"ר דכל \nספירות מט\"ס דנוק' ובודאי שמעכ\"ת מכוונים ע\"ד הנז' בסוף דרוש שים שלום ענין ארבע \nזקיפות שהם בד' מוחין שבכתר כי הכרח גדול הוא כנודע: \nוענין זווג דשים שלום וזווג דנפילת אפים כבר הוא מבואר בהדמת ברכת הנותן לשכוי \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ובהקדמת ברכת המעביר כי זווג דשים שלום הוא זווג דיעב ורחל פרטית דאותו יום וזווג \nדנפילת אפים הוא דזו\"ן הכוללים דכל הכ\"ד שעות יע\"ש: \nיו\"ט דפסח שחל להיות בשבת צ\"ל ברכת מעין ז' כשאר י\"ט שחל להיות בשבת אע\"פ שנראה \nשאין לה מקום מ\"מ צ\"ל גם בליל פסח שחל להיות בשבת כיון שהוזכרה בתלמוד שבת דכ\"ד ולא \nחלקו בין פסח לשאר י\"ט ואותו החילוק שכתב הר\"ן הוא מסברא: \nוענין ברכת העומר לבני ח\"ל ודאי צ\"ל אחר ערבית כשאר לילות כי אין לה שייכות עם הסדר \nבלילה זו לבני חו\"ל כי מצות ספירת העומר היא מצות עשה דאורייתא שהם בשני פרצו' חג\"ת \nונה\"י הכוללים דזו\"ן הכוללים כנודע והסדר בלילה זו לבני חו\"ל הוא ממצות דרבנן שהם \nביסוד שהם פרצופי יעקב ורחל כנודע כמ\"ש ענין מ\"ע ומל\"ת בהקדמת סדר הקרבנות ע\"ש \nולפיכך צ\"ל ברכת העומר תיכף אחר ערבית דיו\"ט ב' ולא יאחרנה עד אחר הסדר שאם יאחרנה \nהרי גורם לתת אחיזת לחיצוני' בכלי מוח החכמה אשר כבר נסתלקה אחיזתם ממנו כמ\"ש הרב \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ז\"ל כי כפי סדר המשכת המוחין כך סדר ביטול אחיזתם לפיכך צריך להזהר מאד לאמרה אחר \nערבית ולא יאחרנה עד אחר הסדר כמ\"ש קצת המקובלים: \nשאלה אם יש לכוין בתפלות ובמצות ובעליות שבת וביחודי' בימי העומר כשאר ימות השנה או \nאם יש שינוי: \nלכאורה נראה שאין לכוין כלל בשום כונה חוץ מכוונת המשכת המוחין שבסדר העומר ותו לא \nמפני פחד הקלי' שלא יתאחזו כנודע (ע\"ו ע\"א) כמ\"ש האר\"י ז\"ל כי אחר עבר יום א' דפס \nונסתלקו המוחין חזרו החיצונים להתאחז אבל לא אחיזה גמורה כבתחילה כי כבר נתבטלה \nאחיזתם הגדולה וחזרו להתאחז בדמים ההם ואז נכנסין המוחין כסדר המדריגות וכפי סדר \nכניסתם כך הוא סדר ביטול אחיזתם לאט לאט בהמשך ימי ספירת העומר שהוא ענין שבעת ימי \nנקיים ואז נטהרת מטומאתה ונגמרת להטהר בחג השבועות ואז חוזרת להזדווג עמו ע\"כ מדרוש \nג' דדרושי הפסח ע\"ש. וכן בדרוש ב' מדרושי העומר כתב וז\"ל ואחר עבור יום א' של הפסח \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מסתלקין כל המוחין הנזכר וחוזר לקדמותו לבחי' תלת כלילן בתלת כו': \nואח\"כ מליל שני ואילך אנו חוזרים להמשיך המוחין הנז' אשר נכנסו בליל פסח ונסתלקו \nועתה חוזרין להכנס כפי סדר המדריגה כל מדרגה ביום שלה על ידי מצות ספירת העומר כו' \nלפי אי אפשר שיזדווגו זו\"ן עד היותם שבעה ספירות חב\"ד חג\"ת מלכות בניים ומתוקנים \nואז תהיה היא ראויה אל הזווג ע\"כ ע\"ש: \nוכן בדרוש שביעי של הפסח כתב וז\"ל ענין כל המ\"ט \n \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דף לב עמוד ב\nימים של ספירת העומר דע כי הזווג אשר באותם השבתות ויום ר\"ח אייר אשר הותר לנו \nהזווג עכ\"ז איננו זווג גמור של גדלות כי עדיין ז\"א בסוד הקטנות כנ\"ל בענין זווג ליל \nשביעי של פסח וכל הזווגים שבימים האלו הם על דרך מ\"ש בזווג ליל שביעי של פסח אלא \nשיש בהם שינוי קצת כפי בחי' מדריגת המוחין שנכנסו בו בזמן ההוא כנ\"ל כי אינם נשלמים \nליכנס כולם עד חג השבועות ואז הוא זווג גמור דגדלות כמ\"ש: \nהרי כי סיבת המשך זמן הכנסת המוחין במ\"ט ימים ולא ביום א' כשאר ימות השנה הואא מפני \nרוב אחיזת החיצונים בו וכדי לבטל אותה האחיזה לגמרי הוצרך מ\"ט ימים כי מה שנתבטלה \nאותה האחיזה בליל פסח לא היה אלא לפי שעה והיה עפ\"י הנס ולא היה ביטול לגמרי אבל \nאחר עבור יום א' חזר הדבר לטבעו לבטל אחיזתם ע\"י המשכת המוחין כשאר ימות השנה ולא \nע\"י נס ואף זה לאט לאט לא בפעם א' כשאר ימות השנה כי עדיין אי בנו כח לבטלה בפעם א' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "רק לבטל אחיזתם בכל יום ממדה א' ע\"י שנמשיך בה המוחין הראויים לאותה המדה ואף גם זה \nשלא כסדר המשכת המוחין בשאר ימות השנה דהיינו קטנות וגדלות שאילו נמשך הקנות תחילה \nהיו מתאחזים בו ח\"ו לכן גם המשכת המוחין היו שלא כסדר וגם שאין כל מוח מתפשט בכל \nהקו שלו רק באותה המדה לבד באופן כי יש עת וזמן קצוב לכל מדה כמה תשהה בלי מוחין \nוכפי ערך האחיזה שיש בה כך ערך ביטולה ואחר שהמאציל העליון העריך ערכים אלו וסדר \nהמשכת המוחין כפי מה שנראה בעיניו יתברך שעי\"כ נוכל לבטל אחיזת הקלי' ע\"י סדר זה לא \nפחות ולא יותר ובלאו הכי אי אפשר לבטלם אם כן מי זה ערב אל לבו כסדר כונת התפלות \nשהם מסודרים לשאר ימות השנה לכוונם בתפילות דימי העומר בודאי שאיש זה עונו ישא כי \nאת קדוש ה' חלל לתת אחיזה לחיצונים בקדושה ופוגם בנר\"ן שלו ובכל תפילותיו ותורתו \nומצותיו ומעשיו הטובים שיעשה בכל השנה בכולם ילך חשכים כי יתאחזו בהם כיון שנתן להם \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "יד בימים אלו כי פסח וימים אלו הם (ע\"ב) שורש לכל ימות השנה ובדרך שהולך בהם בה \nמוליכים אותו כל ימות השנה אפי' שבת החמורה נתבטלו עליותיה בימים האלו ואין עליית \nהעולמות והמשכת המוחין כשאר השבתות דימי השנה שהרי כתב כי עדיין הז\"א הוא בסוד \nקטנות כנז\"ל ואם היה עולה כשאר השבתות היו עולים הכלים שלו ומלבישים האורות דישסו\"ת \nהכלים החיצוניים שלו ילבישו לאורות הנפש והאמצעיים לאורות הרוח ופנימיים לאורות \nהנשמה ובתוך הנשמה יתלבשו אורות החיה והיחידה ואורות הנפש שנתלבשו בכלים החיצוניים \nהיינו בכל העשר ספירות חב\"ד דנפש בחב\"ד דכלים חיצוניים וחג\"ת בחג\"ת ונה\"י בנה\"י וכן \nבאורות הרוח בי\"ס האמצעים ואורות הנשמה בכל הי\"ס הפנימיים וכן אח\"כ יעלו הכלים שלו \nוילבישו לאורות נרנח\"י דאו\"א עילאין ע\"ד הנז' ממש וכן כאשר עולה לדיקנא דא\"א ע\"ד \nהנזכר ממש הוא עולה ואם כך הוא שעולה הרי בעלייתו להלביש אורות דישסו\"ת כבר היה לו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "גדלות אחד בכל עשר ספירות וכן בעליתו לאו\"א וא\"כ היאך כתב כי כל הזיווג שבאותם \nהשבתות איננו זיווג גמור של גדלות כי עדיין ז\"א בסוד הקטנות עד חג השבועות ואז הוא \nזיווג גמור דגדלות עכ\"ל: \nואם כפי הנז' הרי כבר יש לו אפי' גדלות ב' בכל הי\"ס אלא ודאי כדאמרן שאינם עולים \nוזה פשוט וכ\"כ היה פשוט להרב ז\"ל שכך אנחנו מבינים עד שחשש שמא נאסור עלינו מצות \nעונה בראותינו כי שבתות אל נשתנו משאר שבתות שאין בהם עלייה לזו\"ן ולעולמות ע\"י \nהתפילות והם מוחין דגדלות בנה\"י עד חג השבועות ואין זיווג לזו\"ן עד שיהיו ז' ספירות \nחב\"ד חג\"ת ומלכות בנויים ומתוקנים ואין זה נשלם עד חג השבועות א\"כ היה נראה לאסור \nהזווג בכל השבתות ההם לכך הוצרך הרב ז\"ל לכתוב זה לומר כי מה שישראל מעוררים זיווג \nהעליון ע\"י קיום מצות עונה דשבתות האלו הוא לזווג דקטנות ואינו זווג דגדלות כשאר \nהשבתות להשמיענו שאין לבטל מצות עונה בשבתות ההם מפני כך כי יש מקום לקיומה והוא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ע\"ד הנז' באופן כי אין לכוין במנחת ע\"ש ובקבלת שבת בעליית עלמות בי\"ע כיון שזו\"ן \nדאצילות לא עלו ובחול לא ירדו יותר וכמצב מעמדם שנמצאו בליל ראשון של העומר כך הם \nעומדים כל ימי העומר והולכים ונתקנים בהמשך מ\"ט ימים אלא שיש בהם שינוי כפי בחי' \nהמוחין שנמשכין בזו\"ן בזמן ההוא שאף הם מקבלים הארות אלו הראויים להם מן בחי' \nהמוחין ההם שנמשכו בזו\"ן כנודע כי כל מוח כלול מאבי\"ע וכל בחינת מאבי\"ע שנתקנה \nוקבלה המוחין הרראויים לה הרי היא מתוקנת ועומדת כביום השבת בעת המוסף וכל בחי' \nמזו\"ן דאצילות שעדיין לא הגיע זמן תיקונה הרי היא וכל הבחי' שכנגדה דבי\"ע עומדים \nכבעת העיבור ג' כלילן בג' עד בא זמן תיקונם ונתקנים ע\"ד הנז\"ל באופן כי אין עליה \nוירידה באבי\"ע ע\"ד שאר ימות השנה אלא ע\"ד הנז\"ל הם נתקנים ועולים כי מה שגורם לנוק' \nדז\"א לירד בלילה לבי\"ע חוץ מכמה סיבות הנודעת הסיבה העיקרית היא כי אחר שלשה שעות \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בלילה מסתלקים נה\"י דישסו\"ת שנכנסו בערבית בז\"א ונכנסים בלאה ובונים ומגדלים \nומתקנים אותה מכלים דרחל והולכת ונתקנים עד חצות ובא ועומדת לפני ז\"א להזדווג עם \nיעקב ואז נדחית הנקו' העשירית דרחל לבי\"ע כנודע אבל בעומר כל בחי' מישסו\"ת ומאו\"א \nשכבר נכנסו בז\"א אי אפשר (ע\"ז ע\"א) להסתלק משם עד חג השבועות נמצא כפי זה כי אין \nאותה ההנהגה דשאר הלילות דימי השנה נוהגת בלילות דימי העומר ואין הנקודה העשירית \nדרחל נדחית לבי\"ע כי מי דחה אותה כי אין לאה לוקחת כליה דרחל להבנות מהם כי אין \nהמוחין מסתלקים להכנס בה א\"כ כפי כל הנז\"ל ישכיל המעיין כי אין שייכות לסדר הכנות \nדתפלות ומצות דחול ושבת דימי שנה בימים של העומר והמכוין בהם אין לו על מה לסמוך \nבדברי הרב ז\"ל האמנם ראוי לחקור לדעת מה נעשה מתפילות דחול ושבת דימי העומר ואיך \nאין עליות השבת החמורה נוהגים בשבתות דימי העומר אמנם ידוע מ\"ש הרב ז\"ל בע\"ח עכ\"ן \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כתוב: \nואגב נדרשתי ללא שואל כי בתפלת ערבית דליל פסח צריך לכוין להמשיך כל המוחין דקטנות \nוגדלות שניים דאו\"א עילאין דמדת לילה ומדת יום כי (נ\"ט ע\"א) שיעור מה שנעשה בשבת \nושאר י\"ט ע\"י כמה תפלות נעשה הכל כתה בתפלת ערבית וע\"ז אנו אומרים אח\"כ ההלל להודות \nלאל על הנס הזה שנתן בנו כח להמשיך הכל בתפלה אחת וזה בפנימיות ואח\"כ הסדר הוא \nבחיצוניות. ואח\"כ בתפילות של היום א\"צ לכוין כלל כי כבר נמשך הכל בתפלת ערבית \nונלע\"ד שאפי' בתפלתע המנחה דפסח שחל להיות בשבת אין לכוין כי לכאורה נראה לכוין בה \nכי היא נדרשת לעצמה שבה נמשכין מוחין מאריך אע\"פ שגם בשאר י\"ט שחל בשבת אין לכוין \nבה מט\"א: \nהנה עתה בפסח היה נראה לכוין בה מטעם אחר אבל אין לכוין בה לפי כי המשכת כל אלו \nהמוחין שנמשכו בליל פסח ונתקיימו בזו\"ן כל הלילה ההיא ויום א' דפסח ואח\"כ בתחלת ליל \nב' נסתלקו כל המוחין וחזרו להמשך ע\"י מצות ספי' העומר הנה המשכתם בליל פסח היה כדי \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "להתיש כח הקליפות ולהפרידם מהקדושה ואחר עבור יום א' חזרו הקליפות להתאחז אבל לא \nאחיזה גמורה וחזרו המוחין להמשך ע\"י מצות ספירת העומר לאט לאט מדריגה אחר מדרגה \nוכפי סדר כניסתם כך הוא סדר ביטול אחיזתם ע\"ס מ\"ט ימים \n \n", "en": ""}]}
