ספר נהר שלום — דף לט עמוד ב

דף לט עמוד ב והם זיווג דנשיקין דא"א להוציא ו"ק דז"א אחר שעלו ונכללו נה"י שלו בחג"ת ונזדווגו מ"ה וב"ן דחיך וגרון זיווג דנשיקין במ"ב זיווגים כנדע ומשם נמשכה הטיפה עם הו"ק דז"א דרך חוט השדרה עם ה"ח לנה"י דיליה סוד זו"ן דיליה ונזדווגו ומשם נמשכו ליסוד סוד יעקב ורחל דיליה ונזדווגו המ"ה וב"ן שבו והמשיכו להם לו"ק טיפה כלולה משלשה טיפיןם אש מיחם רוח והם המוחין שנמשכו מהנ"ה לו"ק אז יסוד דא"א נק' שופר צר מלמעלה ורחב מלמטה בסיומו. ואז מן המצר התחלת היסוד התחיל לקרוא לי"ה שהם או"א שימשיכו משם אליהם את הטיפה הנזכר ואמנם במרחב השופר שהוא סוף היסוד דא"א ענני יה או"א כי משם הטיפה הנז' יצאה וקבלוה י"ה או"א לתקנה בעיבור מ"ש ש"ה ח"א פ"ח: ידוע מ"ש הרב ז"ל כי בכל ר"ה חוזר האצילות העליון לכמות שהיה בתחילת הבריאה והענין הוא כי בכל שנה ושנה יש בירור ותיקון חדש מבירורים חשים אשר עדיין לא הובררו ולא

עלו ולא נתקנו מבריאת העולם וע עתה וסר תיקונו הוא כסדר התיקון שנתקן בבריאת העולם והוא פשוט למשכילים בברי הרב ז"ל כפי מה שביאר לנו בע"ח ובס' מ"ש ובכמה מקומות אמנם זהו בבחינת בירור ותיקון הנעשה בבחינת העתים והזמנים שהם השנים של השמטות והיובלות הנמנים ועולים משבעה לשבעה עד א"ס כמבואר אצלינו במ"א בהקמה ע"ש. אמנם בבחינת בירור ותיקון ששת ימי השבוע שהם פרטי ששת ימי בראשית הנמנים ועולים מעשר לעשר לשתא אלפי שני: הנה (ע"ב) בכל יום נברר ונתקן בכל מה שנעשה בו' ימי בראשית אמנם הוא בבחינת פרצוף אותו יום כמ"ש בע"ה וכן הוא מבואר בע"ח ובס' מ"ש ובדרוש ברכת המפיל ובכמה מקומות וזה פשוט וכתב הרב ז"ל בדרושי ר"ה ובספר הכונת הישן בדרושי ר"ח בביאור ענין חסרון ומלוי הלבנה כי י"ב חדשי השנה הם כנגד י"ב צירופי הוי"ה וי"ב צירופי אהי"ה והם ו"ק שהם ששה מלכים ז"א וו"ק שהם ששה מלכים דנוק' ובששה חדשי החורף נתקנים ו"ק דז"א והם

מ"ה דמ"ה עם מ"ה דב"ן הנק' דכורא בערך ב"ן דמ"ה וב"ן דב"ן ובששה חשי הקיץ נתקנים ו"ק נוק' והם ב"ן דמ"ה עם ב"ן דב"ן הנק' נוקבא בערך מ"ה דמ"ה ומ"ה דמ"ה (כך מצאתי ונ"ל שצ"ל מ"ה דדב"ן) וכל חדש כלול מארבעה שבועות שבהם נתקנים ארבע אותיות הוי"ה דכללות הי"ס דכל קצה שהם ארבעה פרצופי או"א וזו"ן דאותו הקצה וכל שבוע כלול משבעה ימים לתקן השבעה מלכים דכל א' מארבעה פרצופים הנזכר בכל קצה והם כסדרן כי בחדש תשרי נתקן פרצוף החסד דמ"ה דב"ן ע"י פרצופי חסד דמ"ה דמ"ה באותה השנה והוא אופן זה כי בארבעה שבועות שבו נתקנים ארבעה פרצופי או"א וזו"ן דחסד הנז'. בשבוע ראשון נתקנים שבעה מלכים דאבא. בשבוע שני שבעה מלכים דאימא דחסד הנזכר בשבוע השלישי שבעה מלכי ז"א דחסד הנזכר. בשבוע רביעי שבעה מלכים דנוק' דז"א דחסד הנזכר וכל שבוע מארבע שבועות דחדש חשון נתקנים שבעה מלכים דכל א' מארבעה פרצופי אבא ואימא וזעיר ונוקביה

דפרצוף הגבורה דמ"ה דב"ן ע"י שבעה מלכים דכל אחד מארבעה פרצופי או"א וזו"ן דפרצוף הגבורה דמ"ה דמ"ה וכן עד"ז פרצוף הת"ת בחדש כסליו ופרצוף הנצח בטבת ופרצוף ההוד בשבט ופרצוף היסוד באדר. אמנם יש ביניהם שינוי כפי הסדר הפרצופים דהוי"ה ואהי"ה המתייחסים לאותו החדש כמ"ש בע"ה. וכן עד"ז בו"ק דב"ן דב"ן הנתקנים ע"י ב"ן דמ"ה בששה חדשי הקיץ כי בכל שבוע מארבעה שבועות דחדש ניסן נתקנים שבעה מלכים דכל א' מארבעה פרצופי או"א וזו"ן דפרצוף החסד דב"ן דב"ן ע"י שבעה מלכים דכל אחד מארבעה פרצופי או"א וזו"ן דפרצוף החסד דב"ן דמ"ה וכן עד"ז ארבעה פרצופי הגבורה בחדש אייר ופרצוף תפארת בסיון ופרצוף הנצח בתמוז ופרצוף ההוד באב ופרצוף היסוד באלול באופן כי בהגמר י"ב חדשי השנה נגמרים להתברר ולהתקן הו"ק דמ"ה ודב"ן דפרצופי האחור דזו"ן דכללות השנה היא. וזה הסדר בין לרבי אליעזר ובין לרבי יהושע שאמר פנימיות העולמות

אלא שבחיצוניות העולמות מתחילים להתתקן ו"ק דמ"ה דמ"ה עם ו"ק דמ"ה דב"ן בששה חדשי החורף כנז"ל ואח"ך ו"ק דב"ן דמ"ה עם ו"ק דב"ן דב"ן בו' חדשי הקיץ כנז"ל בעת ר"א אבל בפנימיות העולמות שלא היתה תחילת השנה אלא מניסן מתחילים להתתקן ו"ק דב"ן דמ"ה עם ו"ק דב"ן דב"ן בששה חדשי הקיץ ואח"כ בששה חדשי החורף נתקנים הו"ק דמ"ה דמ"ה עם שש קצוות דמ"ה דב"ן כנז"ל בדעת רבי יהושע. כי רבי אליעזר מביא ראיה מהעשבים והאילנות שהם חיצוניות העולמות ורבי יהושע מביא ראיה מבעלי חיים שהם פנימיות העולמות אפשר כי ר"א סובר כי בתחילה בו' חדשי החורף נברא ונתקן חיצוניות דדחיצוניות ואח"ך בו' חדשי הקיץ נברא ונתקן פנימיות דחיצוניות: (ע"ה ע"א) ורבי יהושע סבר כי בתחלה בקיץ נברא ונתקן פנימיות דפנימיות ואח"ך בחורף נברא ונתקן חיצוניות דפנימיות. או שר"י סובר שבקיץ נברא ונתקן חיצוניות דפנימיות שהם בעלי חיים ובחורף נברא ונתקן פנימיות דפנימיות שהוא האדם באופן שיש חלוקות רבות

להבין ולהשוות דבריהם: כי מתפילת ר"ה נראה שאנו עושים כדברי שניהם זה היום תחילת מעשיך: הנסירה שבר"ה לשנת הזמנים ושבכל לילה לימי ו' ימי בראשית ולר"א בר"ה תחילת תיקון והמשכת המוחין דאב"א לזו"ן הכוללים דזו השנה הנכנסת ונסירה והמשכת מוחין דפב"פ לזו"ן דשנה שעברה והמשכת החסדים וזיווג דש"ת לזו"ן דשנת אשתקד: ולר"י שבפסח התחלת תיקון והמשכת מוחין דאב"א לזו"ן הכוללים בזו השנה ונסירה והמשכת מוחין דפב"פ לזו"ן דשנה שעברה וזיווגא עילאה לזו"ן דשנת אשתקד: והמשכת המוחין בליל פסח ויום ראשון דפסח לזו"ן שהם בבחי' צד הב"ן הנק' נוק' דזו"ן הכוללים דשנה שעברה והם המוחין דפנים הנכנסים בנוקבא תחילה לפי שעה להגדילה תכלית גדולתה דפנים כדי שתקח רשימו דכל המוחין כדי שיהיה לה מציאות להבנות בפנים ע"י כנז' בעמידה דחול ע"י מצות ספירת העומר: ענין וסדר המשכת המוחין דה"ח וכללותם וכללות כללותם בנענועי הלולב בברכה ובהלל והוא

להמשיך המוחין לג' פרצופים חב"ד דכל קצה מו"ק חג"ת נה"י דמ"ה וב"ן דנוק' שהם יעקב ורחל והענין כי הו"ק חג"ת ונה"י הם ב' פרצופים מלבישים זה לזה בשוה כי פרצוף דחג"ת כלול מחג"ת ונה"י מתפשט עד למטה ועליו מלביש פרצוף דנה"י גם הוא כלול מחג"ת ונה"י וג' פרצופי החג"ת מלבישים זה לזה בשוה כי החסד הוא פרצף גמור כלול מחג"ת ונה"י וכעד"ז בג' פרצופי הנה"י שכל פרצוף כלול מחג"ת ונה"י והם מלבישים בשוה לג' פרצופי החג"ת הנזכר: ועל ג' פרצופי החג"ת הנז"ל מלבישים ג' פרצופי המלכיות שלהם וגם הם כוללים מחג"ת ונה"י ועל ג' פרצופי המלכיות הנזכר מלבישים שלשה פרצופי הנה"י ועליהם שלשה פרצופי המלכיות שלהם ונמצא כי ג' פרצופי המלכיות דנה"י מלבישים לג' פרצופי הנה"י גוהם מלבישים לג' פרצופי המלכיות דחג"ת והם מלבישים לג' פרצופי החג"ת וזה הסדר

דף מ עמוד א הוא בפרצופי ו"ק ומלכות דדעת וגם בו"ק ומל' דזו"ן וגם בו"ק ומלכות דנוק' שהם יעקב ורחל והנה כל פרצוף מאלו הו"ק ומלכות הנז"ל כלול משני פרצופים חג"ת ונה"י דמ"ה וב"ן עם נרנח"י דנפש ורוח וחסר לכל פרצוף ג' הפרופים הפנימיים חב"ד ואו החב"ד נמשכים לכל פרצוף ע"י הנענועים וכל זה בצלם דצ' דצלם ואח"ך בהקפה להמשיך ב' צלמי ל"מ: והענין הוא כי בשלשה ימים הראשונים נתקנים ג' פרצופים דחג"ת ובג' ימים האחרונים נתקנים שלשה פרצופי הנה"י וביום הז' שהוא יום הו"ר (ע"ב) נתקנים ו' פרצופי המלכיות דחג"ת ונה"י והוא כי ביום א' יכוין להמשיך המוחין לפרצופי חכמות דפרצופי חג"ת ונה"י דחג"ת וביום שני לפרצופי הבינות דפרצופים הנזכר וביום ג' לפרצופי הדעות דפרצופים הנזכר וביום ד' לפרצופי חכמות דפרצופי חג"ת ונה"י דנה"י וביום ה' לפרצופי בינות דפרצופי הנה"י הנז' וביום ו' לפרצופי הדעות דפרצופי הנה"י דנה"י הנזכר. וביום הו"ר

לפרצופי חב"ד דפרצופי המלכיות דפרצופי חג"ת ונה"י דחג"ת ודפרצופי המלכיות דפרצופי חג"ת ונה"י דנה"י: והענין באופן זה כי בג' ניענועים שלצד דרום דברכה דיום א' יכוין להמשיך המוחין דחח"ן בג"ה דת"י לחח"ן בג"ה דת"י דפרצוף חכמה דפרצוף חסד דחג"ת דחג"ת ונה"י דחג"ת ובג' ניענועי צפון לחח"ן בג"ה דת"י דפרצופי חכמה דפרצופי הגבורה דחג"ת דחג"ת ונה"י דחג"ת ובשלשה ניענועי מזרח לחח"ן בג"ה דת"י דפרצוף חכמה דפרצוף ת"ת דחג"ת דחג"ת ונה"י דחג"ת ובג' ניענועי מעלה לחח"ן בג"ה דת"י דפרצוף חכמה דפרצוף נצח דחג"ת ונה"י דחג"ת ובג' ניענועי מטה לחח"ן בג"ה דת"י דפרצוף חכמה דפרצוף הוד דחג"ת ונה"י דחג"ת. ובג' ניענועי מערב לחח"ן בג"ה דת"י דפרצוף חכמת דפרצוף יסוד דחג"ת ונה"י דחג"ת וכעד"ז ביום שני להמשיך המוחין לחח"ן בג"ה דת"י דפרצופי הבינות דחג"ת ונה"י דפרצופי חג"ת ונה"י דחג"ת: וביום ג' לפרצופי הדעות דפרצופי הנזכר:

וביום ד' לפרצופי החכמות דפרצופי חג"ת ונה"י דנה"י כסדר יום א': וביום ה' לפרצופי הבינות דחג"ת ונה"י דחג"ת ונה"י דנה"י: וביום ו' לפרצופי הדעות דחג"ת ונה"י דפרצופי חג"ת ונה"י דנה"י: וביום ז' בג' ניענועי דרום של הברכה יכוין להמשיך המוחין לחח"ן בג"ה דת"י דפרצופי החכמות דפרצופי המלכיות דחג"ת ונה"י דפרצופי חג"ת ודפרצופי נה"י: כל ז' ימי הסוכות כונה הסוכה הוא להמשיך מוחין לחב"ד דשש קצוות דחב"ד מחב"ד דו"ק דדעת דאו"א לחב"ד דו"ק דילהון ומשם לחב"ד דו"ק דחב"ד דז"א ומשם לחב"ד דו"ק דחב"ד דנוק' וכן ע"י הנענועים להמשיך מוחין מחב"ד דו"ק דדעת התחתון דאו"א לחב"ד דו"ק דדעת דז"א ומשם לחב"ד דו"ק דגופא ומשם לחב"ד דו"ק דדעת וגופא דנוק': וההקפות דכל יום שיש בהם ג' בחי' אדם להמשיך מוחין מו"ק דחב"ד דדעות דאו"א וז"א ובהו"ר חוץ מבחי' יומו גם הוא להמשיך מחב"ד דחב"ד דדעות הנזכר וביום ש"ת הוא מהכתר

דבחינה הנזכר: הניענועים ביום א' הם לבד דאורייתא והם לגופא דזו"ן ומיום שני ואילך הם דרבנן והם ביסוד שהם ליעקב ורחלכ ולזו"ן נמשכים ממילא לא ע"י. וכונת העלאת מ"ן בברכת הלולב היא ביעקב ורחל וגם בזו"ן אע"פ שאינו נעשה ע"י הוא נעשה עתה בעת הזאת: (ע"ז ע"א) סוד הקפה לסוכות: הנה כונת הקפה ליום א' להמשיך לרחל מקיף לאה וביום ב' מקיף יעקב יום ג' מקיף ז"א. יום ד' מקיף תבונה. יום ה' מקיף בינה. יום ששי מקיף יש"ס. וביום ז' יום הו"ר ממשיכין לה מקיף אבא ואחרי שהוא בא מכח עתיקא כופל השפעותיו ומחלק לכולם שפע באופן זה. הקפה א' מעתיקא לאבא נקודת מקיף לאה מג"ת דעתיקא ואבא נותן נקודת לאה זו ליש"ס והיא הוי"ה נקודת צירי שב"א ציר"י שב"א. הקפה ב' ממשיכין מעתיקא לאבא נקודת יעקב הוי"ה שכולה חול"ם ואבא נותן ליש"ס ויש"ס נותן נקודת לאה שהיתה בו תחילה לבינה. הקפה ג' נותן עתיקא לאבא נקודת זעיר אנפין הוי"ה בד' רביעין בלא ניקוד ואבא נותן

ליש"ס ויש"ס נותן נקודת יעקב לבינה ובינה נותנת נקודת לאה לתבונה. הקפה ד' נותן עתיקא לאבא נקודת תבונה הוי"ה בניקוד אלהים ואבא נותן ליש"ס והוא נותן נקודת ז"א לבינה ובינה נותנת נקודת יעקב לתבונה והיא נותנת נקודת לאה לז"א. הקפה ה' נותן עתיקא לאבא נקודת בינה הוי"ה שכולו צירי ואבא נותן ליש"ס והוא נותן לבינה נקודת תבונה הוי"ה בניקוד אלהים ובינה נותנת לתבונה נקודת ז"א הוי"ה בד' רביעין ותבונה נותנת לז"א נקודת יעקב הוי"ה בחולם וז"א נותן ליעקב נקודת לאה. הקפה ו' נותן עתיקא לאבא נקודת יש"ס הוי"ה שכולה פת"ח ואבא נותן ליש"ס ויש"ס נותן נקודת בינה לבינה ובינה נותנת נקודת תבונה לתבונה ותבונה נותנת נקודת ז"א לז"א וז"א נותן נקודת יעקב ליעקב ויעקב נותן נקודת לאה ללאה. הקפה ז' נותן נקודת עתיקא לאבא הוי"ה כזה יהוה קמץ פת"ח קמ"ץ פת"ח והיא מחזיק אותה לעצמו ודע כי בכל א' מז' הויו"ת צריך לשתף לה

הוי"ה שכולה קמ"ץ מכח עתיקא שהוא מהכתר: כונת חנוכה: חנוכה חנ"ה כ"ו חנה גימטריא ס"ג וכ"ו הוא שם הוי"ה עוד חנוכה עולה ט"פ והוא משם טפטפי"ה שזה השם ר"ל שטיפות י"ה יתעלו למעלה ולא ישלטו בהם הקליפות שכבר ידעת שאלו הימים הם לתקן ההוד והוד זה הוא ספירה ח' ובעבור זה יש ח' בחנוכה והיא צורת פתח וצריך להיותה סמוך לפתח טפח (ע"ב) שטפח עולה צ"ז ובחלל שיש בין הוד ליסוד יש שם שם א"ל אדנ"י שעולה ע"ה צ"ז והיסוד של נוקבא הוא פתח וד' אותיות של שם אדנות הוא בסוד טפח לכן צריך שיהיה בין הפתח לחנוכה שיעור טפח סמוך לפתח: כונת הפתילה היא שעולה תקכ"ה שהוא מפתילה תלצ"ה ד' שלהובים הרי תקכ"ה וה' אלהים הם ה' גבורות ממותקים שהם בסוד שמן ולא בסוד מים שהמים אינם מניחים רושם בעבור היותם חסדים גמורים אבל השמן מניח רושם שסוף סוף הם גבורות אלא שהם ממותקים ושמן זה יורד מחמשים שערי בינה דאמא ועד הוד התפטשת וחמישים שערי בינה מתחלקים כ"ה באימא וכ"ה

בהוד וה' חסדים הם בסוד טיפה שעוברים מחג"ת נ"ה ה' יודי"ן כלולים מי' וי' מי' הם ת"ק וכ"ה שערי בינה הרי פתילה ויכוין כשישים אותה בתוך הנר בסוד נקודת ציון שהוא כפוף ואח"כ עולה השלהבת בסוד בנימין וכשידליק הפתילה יכוין בסוד ו' של הוד נקודה כזה ויכוין בסוד בנימין שהיא באה בסוד נ"ה. אדם קדמאה שהיא עולה סוד חנוכה במעלת כ"ב והשמן צריך שיהיה

דף מ עמוד ב משקלו י"א בצים שהוד זה היה שקוע בתוך הקליפות שמספרם י"א. ביצה עולה צ"ז שהוא א"ל הוי"ה (ולע"ד נראה א"ל אדנ"י וצ"ע) ביצה היא י"ג דרהמים כל א' מהדרהמים היא י"ו שעורת שהם הכל מאתים ושמונה שעורות שהם ח' הויות שיש בהם ל"ב אותיות שהם באים מא' (פי' הוו של א' חלוקה לשנים והם י"ו למעלה וי"ו למטה סכ"י) שברישא דעתיקא ושורשם מנ"ה דאדם קדמאה וכשיורדים מוצאים זו הא' ולוקחים מספרה ויורדים למטה למתק הגבורות שעולים יצחק ושורש הגבורות היא פ"ר תוציא שורש החסדים שנתמעטו בתוך הגבורות תוציא ע"ב מפ"ר ישאר ר"ח שהוא כמנין יצחק ומטעם זה לא נקרא יצחק פר כי כשישארו הגבורות בלתי שם ע"ב אז יבא שם ע"ב כנגדם כדי למתקם אבל כשהם ביחד א"א לבא ע"ב כנגדם להכניעם ועוד ששורש כולם הוא מ"ב ה"פ מ"ב עולים ר"י. וע"ב יש בו ד' יודין כלולים מעשר הם ת' נשאר משם ע"ב ל"ב הרי תב"ל כמו כן בשם ס"ג יש בו ג' יודין והאלף ששורשה

יו"ד הם ד' יודין הם ת' נשאר משם ס"ג ל"ב כשתסיר ג' יודין וא' שהם ל"א הרי תב"ל וכנגדו בשם קס"א כנ"ל כמו כן בשם מ"ה יש בו ג' אלפין שהם בשורש יו"ד ועם יו"ד של שם ד' יודין כלולים מעשר הם ת' נשאר משם מ"ה ל"ב כשתסיר י"ג שהם שלשה אלפין ויו"ד הרי תב"ל כנגדו בשם קמ"ג יש בו שני אלפין ששורשם יודי"ן ויו"ד של שם הרי ש' נשאר קל"א ועם הכולל קל"ב הרי תב"ל וזהו כשתסיר י' ושני אלפין שהם י"ב כמו כן בשם ב"ן יש ב' ההין של המילוי כל א' בצורת ד"ו הרי ב' יודיןו ויו"ד של השם הקרי ג' יודין הרי ש' וט' אותיוו עם הכולל הם י' כלול מעשר הרי ת' ישאר משם ב"ן ל"ב הרי תב"ל כנגדו בשם קנ"א יש בו ב' ההי"ן של המלוי בצורת ד"ו הרי ב' יודין ויוד של שם הרי ש' נשאר משם קנ"א קל"א ע"ה הרי קל"ב שהוא תב"ל ד"פ תב"ל הם אלף ושבע מאות ועשרים ושמונה וסימנך אל תשכ"ח אלף שכ"ח שש עגלות צ"ב עגלה על ב' הנשיאים שהם כוונו לעשות זווג אלהי"ם

ואהי"ה שעולה עגל"ה ע"ה והוי"ה יש לה י"ב צירופים וכולם נתמלאו במלוי ע"ב בעבור היות המקריב אהרן שהוא חסד וכל אחד לקח המלוי מ"ו מ"ו שהם שני מלוי ע"ב הרי צ"ב וכל א' כיוון לתקן ה' פרצופים שהם ת"ק וששה שלה הרי שור לא' ששה צ"ב עולים (ע"ח ע"א) תקנ"ב ולכל א' יש לו א' מהאלף של עתיקא שהיא השורש של אהי"ה הרי לכל א' ל"ב י"ב פ' ל"ב הם שפ"ד תקנ"ב הם במנין י"ג תיקוני דיקנא דעתיקא שהם י"ג פ' ע"ב ואחר שכל אלו התיקונים הם לתקן להוד שהוא פסיעה לבר וניקודו יוכיח ואחר שיום א' הוא ממתק הגבורה ראשונה שהיא בינה. בינה עולה ס"ז אאל אדנ"י צ" הוי"ה בניקוד אלהים ג"כ עולה צ"ו עולים כולם נט"ר עם הכולל עולה ר"ס שהם י' הויות ואלו הי' הויות הם ביום כשאומר ההלל. ביום שני של חנוכה צריך לכוון למתק גבורה ב' שהיא גבורה שעולה רי"ו וצריך לכוין כשאומר הברכה בשם יכוין במלוי אלפין ויכוין באלף של מילוי ה"א אחרונה יכוין

אותה כזה א' שהיא יו"ר שעולה רי"ו וה"א הוא ה' אותיות אלהים. להים ורי"ו עולים ש"ב ב"פ ש"ב עולה תר"ד שהם שש עגלות צ"ב שש ושני אותיות והכולל וכולל הכולל הם תר"ד והש"ב השני שאנו מחשבים הוא מאלף של ה"א ראשונה שג"כ עולה בצורת הנזכר רי"ו וה' ראאשונה הוא אותיות אלהים בגי' פ"ו ורי"ו עולה ש"ב אחר ואלו הם שני פעמים ש"ב הנזכר והנשיאים כיוונו למתק כ"ד צירופי אדנות עם כ"ד צירופי הוי"ה כיצד ש"ב עם יו"ד של וייצר שהוא כנגד שני יצירות זעיר בסוד טיפה ויסוד בסוד טיפה ובעבור זה הניקוד של אמא בצירי שהוא ב' יודין כנגדו ב' יצירות של זעיר הרי ש"ב ועוד יו"ד הרי יש"ב שהם י"ב צירופי הוי"ה וש"ב השני עם י' השנית הרי יש"ב אחר כנגד י"ב צירופי הוי"ה אחרים שהם כל הצירופים כ"ד כשתתן הפרש בין ה"א ראשונה של הוי"ה לה"א אחרונה שתבין הכ"ד צירופים איך הם וכל אאלו הם לתיקון הוד שבינה דאמא אתלבשת בהוד שלה ומכח זאת הארה

יכול לקחת הניצוצות שהם מובלעות בקליפות בסוד טיפה ואלו הנשיאים כוונו לקחת כל אחד צירוף א' הוי"ה מיש"ב הרי לכל נשיא ב' צירופים ב' הויו"ת שעולים ב"ן ושם ב"ן יש לו ט' אותיות וכל נקודות בציר"י שהוא ניקוד אאימא כנזכר לעיל תשעה פעמים עולים ק"פ וכולל הנקודות וכולל השם הם קפ"ב כמנין יעקב שהם ב' עקב א' של הוד וא' של נצח שבתיקון הוד נתקן גם נצח והם ב' עקב והם לוקחים היו"ד שהם הניצוצות הנבלעות בתוך הקלי' בסוד יו"ד ונכללים בתוך הקדושה ונעשה יעקב כמו שעשה יעקב לעשו: בחנוכה כשתשים השמן תכוין בשם בי"ט שהוא שמן בא"ת ב"ש והניקוד ב' קמצין ושב"א הקמצי"ן מורה על היותו נמשך מנה"י של א"ק ונמשך ובא בכל הפרצופין שהם ה' כנודע ושורה במנורה שנקודתה שב"א וזה הניקוד עולה בגי' ב"ן והשם עצמו עולה אהי"ה הרי שם ע"ג וכך עולה חנוכה חנ"ה כ"ו חנ"ה עולה ס"ג להורות שזה הרגל מאיר בו אימא עילאה עוד יכוין שחנוכה עולה פ"ט והוא משם. טפטפיה שי"ה צריכים אנו להשלים שם זית כיצד שמן

עולה ש"ץ ובמ"ק עולה (פ"ט) י"ב הרי ב"ת ועם י"ה הרי זית. וכשמברך יכוין בשם הוי"ה במילוי יודי"ן שעולה ס"ג ויכוין בשם אהי"ה דיודי"ן שעולה קס"א שהוא הכל בגימטריא רכ"ד שהם ב' יב"ק וכשאומר להדליק יכוין בשם קמ"ג ובמלוי שם ע"ב שהוא ל"ו שכך עולה להדליק שמלוי היו"ד שהם ו"ד הם לצורך הנוקבא. ב' (ע"ב) אל בינה דא"ק וב' אל שבפנים דא"א באים אל תוך זעיר ויושבים בשפת החור ואלו הב' א"ל הם ד' אותיות שהם ארבע אצבעות של טפח הסמוך לפתח ויכוין שעשה נסים נ"ס נו"ן סמ"ך שעולים רכ"ו שהוא ברו"ך. קנ"א ב"ן עם אותיותיהם י"ט וד' אותיות השם עולים רכ"ו ואותיות נס במילואם יש בהם נס חר והוי"ו רומז לפתילה זמן עולה בגי' צ"ו אל אדנות ע"ה ג"כ עולה צ"ו שהם זו"ן שמש וירח שהם זמנים. באלהינו יכוי"ן אלהים בודין ונו"ן של אלהינו רומז לזעיר ונוקביה. בלילה ראשונה גבורה א' שהיא בינה שעולה ס"ז הוי"ה בניקוד אלהים עולה צ"ו אל אדנות

ג"כ עולה צ"ו הרי צ"ו לצ"ו עם ס"ז בגימטריא נט"ר וע"ה הרי ר"ס שהם שתי פעמים אדנות בריבוע עם האותיות את"ה בגי' ב"פ ג"ר והם שתי שמות קנ"א ב"ן רחל לאה בסוד ראש ועקב על חור פתן י"ה אדנ"י עולים פ' והם ברגלי לאה וה' אלהים שעולים בימטריא ת"ל וב' יודין של וייצר עולה הכל פת"ן ועומדים שם כדי שלא יעבור פתן החיצון ואלו הב' יודי"ן הם כנגד ב' יצירות של ויצר והם כנגד רחל ולאה הנזכר וש"ה של שעשה הוא ב' אהי"ה מלאים שהם קנ"א קנ"ב ושני כוללים שהם כמנין ש"ה. דע שיש בשלהבת ש"ת הב"ל והם במדריגה א' ביסוד דאבא אלא שההבל הוא יותר פנימי משת כי שת הוא למטה בסוד וחשופי שת וזה השלהבת יוצאת מי"ה וזהו שלהבת י"ה כיצד יוצא מי"ה שלהבת דע כי י"ה דמלוי כזה יו"ד ה"י תכה יו"ד בה"י הם ש' וה"י ביו"ד הם ש' עולה בגי' ת"ר והיו"ד תכה מינה ובה י' פעמים י' הם ק' וכן ה"פ ה' הם כ"ה הרי תשכ"ה וז' תיבות של ב' הכאות הרי תשל"ב

וכשמתפשטים אותיות אל כשיוצאים מטיבור ז"א באור חוזר היו"ד שיוצאת תחילה היא פוגעת בה"א שיורדת אחריה ומכה שם ומתמלאים ונעשים חמשה אותיוח הרי שלהבת עוד יש בשלהבת ג' גוונים ששמם הוא זה זהרירו"ן מיכא"ל ושורשם שהוא קס"א והג' היתרים הם הג' שמות