{"bookId": "kabala-72f6d8494dd9", "part": "1", "torah": "36", "title": "ספר נהר שלום — דרוש י\"ט בענין הדעת של ז\"א באורך:", "hebrewTitle": "דרוש י\"ט בענין הדעת של ז\"א באורך:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-72f6d8494dd9/1/36/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-72f6d8494dd9/1/36/", "segments": [{"index": 1, "he": "דרוש י\"ט בענין הדעת של ז\"א באורך: \nדרוש בחינת הדעת אשר לאו\"א וז\"א בביאור גמור נכון הנה ג' מוחין יש לאבא למעלה בראשו \nבג' חללי גולגלתא והם חו\"ב ולמטה משניהם הוא הדעת המכריע ביניהם וזה נקרא דעת עליון \nדאבא ואלו נעשו באופן זה כי החכמה נעשית מפרק היד הימנית דאריך המתלבש בו והבינה \nמפרק הזרוע הימני דאריך המתלבש בו והדעת מן הרביע הימיני העליון דת\"ת דאריך המתלבש \nבו עוד יש דעת ב' תחתון כלול מה' חסדים המתפטים למטה בו\"ק שבו והוא נעשה מפרק הזרוע \nהמחובר לכתף ימין דאריך המתלבש בו ועד\"ז באימא כי החכמה שבה נעשית מפרק היד השמאלית \nדאריך המתלבשת בה והבינה מפרק הזרוע השמאלי דאריך המתלבש בה והדעת מן הרביע שמאלי \nהעליון דת\"ת דאריך המתלבש בה וזה נקרא דעת עליון דאימא ואמנם בז\"א הוא באופן אחר כי \nבג' חללי גלגלתא יש ג' מוחין הנז' והנה בו הם כפולים כי יש בו ג' מוחין נמשכים מג' \nמוחין אבא הנז\"ק והמות הג' שבהם הנק' דעת נקרא דעת עליון שבו המכריע בין חו\"ב ועוד \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "יש בו דעת ב' תחתון הנעשה מן פרק הסמוך לכתף ימיני דאריך שנתפשט בו\"ק דאבא ומן \nהראוי היה כי גם בזעיר יהיה הדעת זה תחתון מתפשט בו\"ק כיון שנמשך מן שתי קצוות \nדגופא דאריך וכן מו\"ק דאבא אמנם כשאין פגם בתחתונים עולה גם בראשו דזעיר וכשיש פגם \nבתחתונים יורד בין תרין כתפין דגופא דזעיר ועד\"ז ממש יש לו ג' מוחין עליונים מצד \nאימא בראשו והדעת הזה נקרא דעת עליון מצד אימא ועוד יש בו דעת תחתון נעשה מפרק \nהסמוך לכתף השמאלי דאריך שנתפשט בו\"ק של אימא וגם זה הדעת התחתון דמצד אימא לפעמים \nעומד בראש זעיר ולפעמים יורד ביןג תרין כתפין דזעיר ע\"ד הנז\"ל בדעת תחתון שמצד אבא. \nודע כי כמו שהמוחין שבראש הם תרין מוחין חו\"ב והדעת עליון מכריע ביניהם למטה מהם כן \nהוא בדעת התחתון דזעיר כי יש בו ב' מוחין שהם תרין כתפין דאריך ונקרא ב' עטרין חו\"ג \nועוד למטה מהם יש בחינה דעת המכריע בין ב' עטרין הנזכר וההפרש הוא כי הג' מוחין \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ראשונים נקראים חב\"ד אך ג' אלו התחתונים כולם נקראים בחינת דעת א' לבד עם היות שהם \nבמקומם נקרא חג\"ת (ע\"ב) והענין יותר מבואר הוא כי הדעת עליון בין מצד אבא או מצד \nאמא המכריע בין תרין מוחין הנקרא חו\"ב דזעיר נעלם מאד בסוד ונהר יוצא מעדן ותדיר \nהוא גניז בסוד הזווג דלא מתפרשין נתיב לא ידעו עיט ולכן אינו עולה בשם והוא גנוז \nלמטה בתרין מוחין ונכלכל בהם ואינו נחשב בבחינת מוח הג' הנקרא דעת כי המוח הג' \nשבראש הוא בחינת זה הדעת התחתון הכלול מתלת בחינות חו\"ג ודעת המכריע להם למטה \nושלשתם נקראים בשם דעת אחד הוא מוח השלישי שבגולגלתא והם שני דעות א' מצד אבא וא' \nמצד אמא כנז\"ל וכמו שנתבאר כי מקומו שם זולתי בהיות פגם בתחתונים כענין שביארנו \nבחטא אדה\"ר בעץ הדעת: \nונבאר עניינו יותר בפרטות דע כי מפרק היד הימנית דאריך נעשה חכמה דאבא ומפרק היד \nהשמאלית נעשה חכמה דאמא ומזרוע הימני דאריך נעשה בינה דאבא ומזרוע שמאלי דאריך נעשה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בינה דאמא ומרביע עליון הימיני דת\"ת דאריך נעשה דעתדאבא ומרביע עליון השמאלי דאריך \nנעשה דעת דאמא והדעות האלו יתבארו בכלל הדעות שבזעיר וזה ענינו זעיר יש בו צלם \nדנה\"י דאבא ובהם חב\"ד ודעת כלול מתרין עיטרין חו\"ג ונמשכו מפרק המפרק דאריך שהיה \nגנוז באבא ואמנם תחת חו\"ב יש דעת עליון נעלם ואינו נקרא מוח בפ\"ע וזה נמשך מז' מלוי \nס\"ג דבתרין תפוחין דאריך אל פה דאמא ומשם לזעיר והמוח הג' שבו הוא הדעת הנזכר הכלול \nמתרין עיטרין חו\"ג ועוד יש בניהם דעת וכללות תלת בחינות אלו שהם חו\"ג ודעת נקרא מוח \nהג' הנקרא דעת סתם בכל מקום וזהו הנקרא ג\"כ דעת התחתון דזעיר באופן שהם חב\"ד עליון \nאבל אינם נקראים רק בחי' תרין מוחין חו\"ב לבד כנז\"ל ועוד חו\"ג ודעת ושלשתם נקרא מוח \nא' לבד הנקרא דעת וזה המוח הג' בכללות שלשת חלקיו נקרא דעת תחתון בערך דעת עליון \nשאינו נזכר כאן וגם כי אינו מתפשט כלל בגופא דזעיר כמו דעת תחתון: \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ונבאר דרך פרט ענין זה המוח הג' כי הנה החו\"ג שבו לעולם הם למעלה תמיד מקובצים בראש \nבמוח חלל הג' שבגולגלתא ולפעמים יורד בין תרין כתפרין והדעת שבו הוא לבדו הניח שם \nשרשו שהוא ג\"ר ראש שבו ואמנם \n \nדף מב עמוד ב\nגופו שהם שש קצוותיו והמל' שבו נתפשטו בז\"ת דזעיר וכיון שהוא מכריע יש בו חו\"ג ג\"כ \nונמצא כי ענין זה נוהג בחו\"ג שבו כי שרשם נשאר בדעת וז\"ת שבהם נתפשטו בז\"ת דזעיר \nועד\"ז הוא בצלם דאימא ג\"כ בכל הפרטים שאמרנו בצלם דאבא. ודע כי ענין ההתפשטות הנזכר \nאיננו צודק היטב רק בדעת דצלם דאמא כי דעת דצלם דאבא החו\"ג שביסוד דאבא אינם \nמתפשטות בזעיר כלל אלא ביעקב כנודע ודע כי ב' מוחין חו\"ב דז\"א נמשכו מתרין מוחין \nחו\"ב דאבא אבל מוח הג' הנקרא דעת כלול מתרין עיטרין לא נמשך מדעת דאבא אלא נמשך מן \nהחו\"ג המתפשטים בו\"ק דגופא דאבא ולכן יש בו התפשטות חו\"ג בגופא דזעיר ולא עוד אלא \nשכל זה המוח הג' הוא עצמו כולו יורד עד תרין כתפין דזעיר כנז\"ל להיות כי מקום כיוצא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בזה היה מקומם באבא אך אין זה אלא בעת איזה פגם בתחתונים אך דעת עליון הנעלם נמשך \nממוח דעת דאבא עצמו וכעד\"ז הוא בענין ב' דעות עליון ותחתון שבצלם (קי\"ח ע\"א) דאמא. \nוסוד ענין הנז\"ל הוא זה דע כי בחינת המוחין דגדלות הנז\"ל הם בחינת צלם דאמא הנקרא \nנשמה לזעיר ובחינת צלם דאבא הגנוז תוך צלם דאמא ונקרא חיה דזעיר וכל צלם מאלו הם \nפרצוף גמור די\"ס. ונבאר צלם דאמא וממנו יתבאר צלם דאבא הנה ג\"ר שבצלםם הנזכר הם תלת \nמוחין ממש של הנשמה ונקראים חב\"ד עליון אמנם אינם נקראים רק בחי' תרי מוחין כנז\"ל \nלפי שהדעת אינו אלא מכריע שלהם ואינו ספירה בפ\"ע כנודע. ונודע כי הכלים דזעיר אינם \nרק ו' ספירות חג\"ת נה\"י אלא שבזמן ההגדלה נתחלק כל ספי' מהם לתלת פרקין ועי\"כ היו \nט' כלים ונמצא כי תלת פרקין עליונים ותלת אמצעיים חג\"ת הראשונים דזעיר גדלו שליש \nונעשו תלת כלים שלמים לתלת מוחין חב\"ד הנזכר ואלו הנקראים ראש ומוחין של הנשמה אח\"כ \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "תלת פרקין תתאין דחג\"ת הראשונים נעשו תלת כלים לתרין עיטרין ודעת תחתון ואלו נקראים \nחג\"ת של הנשמה שהם גוף שלה אלא שהן כלי מוח א' הג' הכלול מחו\"ג ודעת תחתון הנקרא \nת\"ת ומן תלת פרקין עילאין דנה\"י נעשו כלים לנה\"י של המוחין אלא שהם בחי' חג\"ת של \nזעיר ומתרין פרקין אמצעיים ותתאין שבכל א' מנה\"י נעשו נה\"י דזעיר ושם נתפשטו ג\"כ \nנה\"י של המוחין נמצא כי מוח הג' הכולל תרין עיטרין ודעת תחתון אינם אלא חג\"ת של \nהמוחין אלא שלפי שחג\"ת הראשונים דזעיר נתעלו בבחינת כלים אל חב\"ד של המוחין לכן גם \nחג\"ת של המוחין נקרא שם דעת הכולל תלת מוחין תרין עיטרין ודעת תחתון אבל אינם רק \nחג\"ת של המוחין וזהו טעם שהדעת הזה נקרא חסדים וגברות ודעת תחתון שהוא נשמתא אל \nהכלי הנקרא ת\"ת שהוא הת\"ת הא' דזעיר שעלה להיות כלי אל הדעת כנזכר. עוד דע כי הצלם \nהנזכר הכולל י\"ס של הנשמות דזעיר אינו רק ז\"ת לבד של הנשמה אלא שנחלק לי\"ס כענין \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הזעיר עצמו שאינו רק ו\"ק ונגדל לי\"ס וזה לפי שצלם הנזכר הוא מן התבונה שהיא ו\"ק \nהבינה אמנם כאשר נכללים בינה ותבונה בפרצוף א' אז יהיה הצלם הנזכר נשמה שלימה בי\"ס \nגמורות אל זעיר ועד\"ז בצלם דאבא. עוד דע כי עדיין אין בזעיר לא בחיה ולא בנשמה רק \nט\"ס גמורות אך כשעולה להיות צלם שבו גם מא\"א אז יקנה גם יחידה ואז יושלם בי\"ס \nגמורות וע\"ז נאמר ה' הוא האלהים שהם אריך וזעיר כנודע ואז זעיר יגדל כל צרכו ויהיה \nאריך: \nכללו של דבר כי או\"א הם חו\"ב דכללות עולם האצילות וזעיר כלול מתרין בחינות והם דעת \nות\"ת הכולל ו\"ק כל א' משניהם אלאא שדעת הוא נשמת זעיר המניח שורשו ביסוד דאו\"א \nונקרא דעת שלהם ועוד דעת ב' יורד בסוד נשמת זעיר למטה הנק' ו\"ק דכללות עולם האצי' \nועד\"ז הא בתלת מוחין דזעיר עצמו ואמנם אע\"פ שזעיר אינו רק ו\"ק בערך עולם האצילות \nאבל בבחינת עצמו כולל י\"ס שבו ולא עוד אלא כי גם כל מוח משלשתם שבו כולל י\"ס כענין \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ג' מוחין דכללות האצי' הנקרא או\"א ודעת הנז\"ל: \nונבאר מוח הדעת הנחלק לי\"ס הנה יש בו ד' מוחין והם חו\"ב וחו\"ג והנה חו\"ב שלו נמשכו \nממוח אבא עצמו הנקרא דעת שבו ונק' שניהם דעת עליון דזעיר ולכן נעשה מכריע עליון בין \nתרין מוחין עילאין הנק' חו\"ב דזעיר והדעת של הדעת שלו נקרא דעת תחתון שבו ונמשך \nמתרין כתפין דא\"א הגנוזים (ע\"ב) בדעת תחתון דאבא המתלבש בשש קצוותיו והנה זה הדעת \nתחתון דזעיר נק' חו\"ג ויש לשניהם מכריע א' ושלשתם נק' מוח דעת דזעיר בפרסות יען כי \nהוא דעת שבדעת משא\"כ בחו\"ב של הדעת כי נשרש למעלה למכריע עיון בתרין מוחין חו\"ב \nדזעיר ואיחנם נכללים בוח הדעת ואמנם כי הכריע הפרטי שבין חו\"ג דדעת תחתון כנזכר היא \nבפרטות נקרא דעת תחתון להיותו דעת שבדעת כנזכר כי תלת חלקי זה הדעת הם דעת וחו\"ג \nואמנם בחלק ב' ש\"א נתבאר שם כי הם חג\"ת והת\"ת זה הוא דעת התחתון המכריע בין חו\"ג \nהנק' תרין עטרין והנה זה הדעת תחתון נשאר שרשו שהם ג\"ר שבו למעלה במוח הג' הנק' דעת \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "כנזכר ומתפשטים שש קצוותיו התחתונים בו\"ק זעיר הנק' גופא דזעיר ונעשים נשמה שלהם \nוכל זה נתבאר במקומות רבים. ודע כי כל אלו הפרטים הם במוח הדעת של זעיר מצד אאבא \nוכל הפרטים הנזכר ממש ע\"ד הנזכר גם במוח הדעת של זעיר מצד אמא וכעד\"ז הוא בדעת של \nכללות עולם האצי' שנחלק לשני דעות הא' דעת דאריך וזה נקרא דעת עליון והוא למעלה \nמאבאא ואמא והב' דעת שלמטה מאו\"א ונקרא דעת תחתון והוא שורש נשמת זעיר שהניח שם \nכנזכר. השני הוא בדעת פרטי דזעיר כי יש בו ב' דעות והם דעת מצד אבא ודעת מצד אימא. \nהג' בכל דעת מהשנים הנזכר כי בדעת מצד אבא יש בו עליון ותחתון וכן בדעת מצד אימא יש \nבו דעת עליון ודעת תחתון ותחבר בענין זה ג\"פ אופן התלבשות תלת המוחין בנה\"י דאו\"א \nכי ברוב המקומות ביארנו כי חב\"ד דמצד אבא נתלבשו בנה\"י דאבא וחב\"ד דאימא בנה\"י \nדאימא ובמקומות אחרים נתבאר באופן אחר ואמנם בח\"ב ש\"א נתבארו ב' הדרכים בדרוש ציצית \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "כי בתחילה הם כך כנזכר בדרך א' אבל כשבאו להתלבש תוך זעיר היו באופן אחר כי חכמה \nדמצד אבא נתלבש בנצח דאבא ובינה דאבא בנצח דאימא ושתיהם נתלבשו זה בתוך זה תוך חכמה \nדזעיר מצד קו ימין כי כלו חכמות וחו\"ב דאימא נתלבשו בב' ההודות דאו\"א בקו שמאל \nדזעיר כי כלם בחינת בינה וחסד וחסד דאו\"א ביסוד דאבא בימין ושמאל וכן נתבאר במקום \nאחר היטב ענין דעת עליון ותחתון שיש בכל פרצוף ואיך דעת התחתון דפרצוף העליון נעשה \nדעת עליון שבפרצוף שלמטה ממנו: \nכל פרצופי אבי\"ע כלולים ממ\"ה וב\"ן שהם חסדים וגבורות וכל בחי' משתיהם יש בה י\"ח \nנר\"ן שבכל פרצוף ותחלה יצאו ז' המלכים והם זו\"ן ז\"ק שבכל פרצוף בבחי' נפש הנק' ז' \nמלכיות שבז\"ק מבחי' ב\"ן ונשברו ואח\"כ באו ז\"ק של מ\"ה מבחי' נפש והמשיכו עמהם נפש \nדב\"ן ונתקנו ואח\"כ עד\"ז באו רוח ונשמה וחיה יחידה דמ\"ה והמשיכו את רוח נשמה וחיה \nויחידה דב\"ן שלא נאצלו עדיין ובאו כולם כלולים בסוד תוספת בזו\"ן שהם ז' הקצוות שבכל \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "כלל ובכל פרט וכל זה תבין ממצות ירושת המתים בפ' פנחס וכעד\"ז י\"ס דעגולים הם גבורות \nויצאו תחילה בבחי' נפש לבד שבהם בסוד נקבה תסובב גבר ואח\"כ יצא היושר שהוא חסדים \n \nדף מג עמוד א\nבה' מיני נפש ורוח שבו ואז נשלמו העגולים בנפש ורוח כו' שבהם: \nוהיותר פשוט הוא אצלי בענין הדעת בקצרה ד' פרצופין כללים כל עולם מאבי\"ע והם זכו\"ן \nמשא\"כ בפרצוף הה' דאריך וכל פרצוף מארבעתם כלול מי\"ס ונחלק לד' פרצופים הא כיצד \nחכמה הנק' אבא דעולם האצי' יש (קי\"ט ע\"א) בו י\"ס והחכמה או הבינה שבו פרצוף י\"ס \nונחלק לב' באופן כי חו\"ב שבו הם זכו\"ן או\"א שבו בסוד ג\"ר שבכל א' מהם והדעת שבו \nנחלק לב' דעות שהם ז\"ת גופא דחכמה דעת א' ימני וז\"ת גופא דבינה דעת ב' שמאלי וע\"י \nב' היסודות שבשני הדעות הם מזדווגים כי ב' דעות אלו הם זו\"ן שבהם וכללות ב' דעות \nאלו נקרא דעת עליון דאבא המכריע בין חו\"ב שבו ואח\"כ ז\"ת דאבא דאצי' הכוללים זו\"ן \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שבו הם דעת תחתון דאבא נחלק לב' דעות ע\"ד הנז\"ל זכו\"ן והנה תחלת שרשם הם ז' כמ\"ש \nדעת אתי בשית סטרין ומה דאשתאר הוי ק\"ל לנוקבא ולפעמים נגדל לי\"ס ע\"ד הזעיר דכללות \nעולם האצילות כנודע ונמצא כי חג\"ת שהיו בו בתחילה עלה בבחינת ראש שהם חב\"ד ושלשתם \nנקרא מוח א' הנקרא דעת תחתון דאבא מצד ימין חסדים וכנגדו מצד שמאל גבורות לנוקבא \nונמצא כי הת\"ת שבמוח זה הוא דעת תחתון באמת המכריע בין חו\"ג הנקרא תרין עטרין \nוהנה\"י שבו נעשו חג\"ת אח\"כ נתוספו לו נה\"י חדשים כנודע ואז הת\"ת שעלה והיה דעת \nתחתון הנחלק לו\"ק שבו כי הת\"ת נקרא ו' יורד ומתפשט בנה\"י הישנים ונה\"י החדשים שהם \nעתה חג\"ת נה\"י שבאבא ונעשה נשמה להם ועד\"ז בכל פרצוף הכלל העולה כי כל בחי' דעת הם \nז\"ק שבכל מדריגה ומדריגה אלא שהז\"ק דג\"ר שבאותה מדריגה נק' דעת עליון והז\"ק דכללות \nכל אותה המדרגה נק' דעת תחתון בבחי' ג\"ר שבז' אלו כשנגדלים לי\"ס גם דעת עליון ודעת \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "תחתון הם יעקב יעקב עליון ותחתון אכן ישראל הנקרא ז\"א הוא כללות כל הפרצופים הנזכר. \nגם דע כי זיווג יעקב ההעליון בג\"ר הוא רוחא ברוחא בסוד נשיקין שבפה וזווג יעקב \nתחתון הוא גופא בגופא ממשביסוד תחתון שבו עוד יש זווג אחר של יעקב ודור המדבר והם \nאורות יוצאים מחוץ אל יעקב הנקרא גופא דז\"א הכולל וכמו כן יש בלאה היוצאת לחוץ \nמיעקב עליון והיא זולת רחל הגדולה כגודל זעיר ורחל הקטנה מחזה דזעיר ולמטה ולפעמים \nאוזיפת מנהא לאה לרחל העליונה או להיפך וכן הענין בקטנה ולכן תמצא בז\"א דאצי' שיש \nבו תרין מוחין חו\"ב שבו מחו\"ב דאבא דאצי' מג\"ר שבהם ועוד יש בו דעת עליון נמשך מז\"ק \nחו\"ב דאבא ועוד יש בזעיר מוח ג' הנמשך מב' כתפין חו\"ג דאריך וחו\"ג דאבא ולכן נתלבש \nבתרין כתפין דחו\"ג דזעיר ודעת תחתון הנק' ת\"ת דזעיר מכריע ביניהם ואמנם ג' אלו \nהנכללים בשם דעת תחתון הם חג\"ת הראשונים דזעיר שנעשו עתה ג' מוחין חב\"ד אחרים לז\"ת \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "דז\"א בין ב' כתפין שבו והת\"ת הנק' דעת תחתון מתפשט בנה\"י ראשונים ונה\"י חדשים שבו \nכנז\"ל כי ז\"ק דזעיר הם פרצוף גמור של י\"ס דיעקב וכל זה מצלם דזעיר מצד אבא וכנגדו \nמצלם דאימא ממש: \nדרוש כ\"ה בעינים של זו\"ן: \nועיין בשער הייחודים במה ששמעתי מזולתי ביחוד פ' חזית איש מהיר במלאכתו וגו' וביחוד \nשם אלהי\"ם שראשיתו חסר ומשם תבין דרוש שנכתוב כאן דע כי עי\"ן בגי' ק\"ל וכל בחינה שם \nק\"ל הוא בעינים ונודע כי הוא ג' בחי' שהם ע\"ב ק\"ל נ\"ח וזה עניינם הנה מן הע\"ב נעשים \nהעפעפים שהם בחי' העבים הסוגרים על העיניים למנוע הראות וז\"ס עבים סתר לו ולא יראה \nגם ז\"ס בעב הענן שהוא ע\"ב של העפעפים ומן הק\"ל נעשים העינים בעצמם כי עין בגי' ק\"ל \n(ע\"ב) ומן הנ\"ח נעשה בת עין שבתוך העין. והענין הוא כי שורש ק\"ל הוא ע\"ב כנודע ולכן \nאם תסיר שרשו שהוא ע\"ב ישאר כמלוי לבד שהם נ\"ח נמצא כי בת עין נק' נ\"ח וז\"ס ויאמר \nיהו\"ה מסיני בא ר\"ת בגי' נ\"ח ומלת ויאמר בעצמה היא אותיות ומאיר וז\"ס ומאיר לאישון \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בת עין כי בת עין הנקרא נ\"ח היא המאירה את העין גם ז\"ס ונח מצא ח\"ן בעיני ה' כי ח\"ן \nהוא צירוף נ\"ח והוא בחינת בת עין שבתוך עיני ה' שהוא ז\"א ודע כי זה המלוי העולה \nבגימטריא נ\"ח והוא בת עין הנה ממנו נעשה הי\"ה אחד שהוא סוד הבת עין והיא זאת יו\"ד \nה\"י וא\"ו ה\"ה שהיא בגימטריא נ\"ח וסדורו י' בה\"י ראשונה א' בוא\"ו ה' בה\"ה אחרונה \nוסימנו יא\"ה והנה כשתחבר שם זה העולה נ\"ח עם שם ק\"ל יעלו בגי' פקח עיניך ונעשים ב' \nשמות שם הוי\"ה דמ\"ה דאאלפי\"ן ואהי\"ה דמלוי אלפין העולה קמ\"ג ושניהם בגימטריא פק\"ח \nכי אלו הם העין ובת עין וזהו פקח עיניך וראה כו' והנה יש שם ק\"ל במלוי אהי\"ה דההי\"ן \nשבאימא והוא מתלבש בזעיר בהוי\"ה הנזכר העולה נ\"ח והרי נתבארו העינים של זעיר ואמנם \nהעינים של הנקבה שלו הם כך כי העין ימיני שלה הוא אחוריים דהוי\"ה דמ\"ה שהם בגי' עין \nועין שמאלי שלה הוא אחוריים פשוטים ומליאים דהוי\"ה דב\"ן העולים ע\"ב קד\"ם כנודע \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "והטעם כי מ\"ה ראוי להיות בימין וב\"ן בשמאל והנה ע\"ב קד\"ם של הההי\"ן הוא יותר על ע\"ב \nק\"ל דאלפי\"ן י\"ד אותיות והם י\"ד אותיות שבהוי\"ה פשוטה ומליאה וזהו ענין י\"ד שנהפכה \nלד\"י שהיד הזו מחפה על הדין שלא יתפשט יותר מגבולו ואומרת לו די. ואמנם באור בת עין \nהענין הוא כי הנה מצינו כתוב ועיני לאה רכות אבל ברחל לא הזכיר עינים שלה רק אמר \nורחל היתה יפת תואר כו' ולפי שהעין הוא בגי' ק\"ל שהם מספר חמשה הויות של ה' גבורות \nשניתנו לה בלבד בל ק\"ל של החסדים לא ניתנו לה כנודע והנה עין שמאלי שלה הוא שני \nשמות של אדנ\"י שהם בגי' עין והבת עין של זה העין השמאלי שלה הוא כך כי ה' פעמים י\"ה \nאדנ\"י הם גימטריא בת עם שני הכוללים של שני שמות י\"ה אדנ\"י אבל העין הימני שלה הוא \nבחי' הויות והם חמשה היו\"ת של ה' גבורות שהם בגימטריא עין כנזכר והבת עין הימיני \nהוא כאשר אלו הה' הויו\"ת שהם בגי' עין תמלאם במלוי ס\"ג ומוסיף בכל הוי\"ה מהם שהם \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שתי אותיות אחרונות של ההויות שהם ו\"ה להשלימם לחשבון ס\"ה כמנין אדנ\"י יהיו ה' \nפעמים אדני ואז תחבר עמהם שם י\"ה ע\"ד הנז\"ל בעין שמאל יהיו ה' פעמים י\"ה אדנ\"י שהם \nבגי' בת עם שתי הכוללים כנזכר בענין שמאל: \n", "en": ""}]}
