ספר נהר שלום — דף מו עמוד א

דף מו עמוד א בבריאה והוא חיצוניות דאצילות ובפנימיות דבריאה כי חיצוניות ודאצילות היינו בריאה דאצילות כנודע כי ישסו"ת הם חיצוניות דאו"א אלא שאפשר שמוחין דאמא הם כל המוחין דג"ר דו"ק ולפיכך נקרא פנימיות דבריאה כי בריאה ואצילות הם הג"ר דכל פרט ובמילת ישראל נמשכו מוחין דרוח דבריאה ובמלת אחד נמשכו מוחין דנח"י דבריאה אבל מוח דאבא שהם הג"ר הנק' אצי' אינם אלא מוחין דו"ק הנק' חיצוניות דאצילות ר"ל ו"ק דג"ר דאבא שהם בריאה דאצילות והם מוחין שלמים בערכם אלא שבערך כללות האצי' יקראו ו"ק בערך הבריאה הכולל הנק' אימא ו"ק בערך האצי' הנק' אבא ג"ר: נמצא שכל אותם המוחין בין דאבא בין דאימא נמשכים בק"ש כי כולם נק' מוחין דו"ק ונק' מוחין דאימא ואח"כ בעמידה נמשכים מוחין דו"ק וג"ר מג"ר דאו"א וכולם נק' מוחין דג"ר ונק' מוחין דאבא: טו גם אפשר לומר כי המוחין דאימא הם המוחין דו"ק דג"ר דו"ק כנז"ל והמוחין דאבא הם

מוחין דג"ר דג"ר דו"ק וכנגדם נמשכים מוחין כפולים לבריאה דאצילות והם ממש דוגמת תפילין דיד שהיא בבריאה ותפילין דראש באצילות וכל א' מצוה בפ"ע הי"ה שלימה כלולה ממוחין דאו"א. הארבעה ע"ב דרפ"ח ניצוצין הנבררין ועולים בשמע הם בירורי ארבע נוק' דב"ן הע"ב בירורי נוק' דג' דכורין עתיק ואבא וז"א שהם חלקי הב"ן המחובר עם המ"ה שבגופם שבדכורין והס"ג חלקי בירורי הב"ן דנוק' דעתיק ואימא ונוק' דז"א הכוללת. והמ"ה בירורי הב"ן דאריך ויש"ס ויעקב והב"ן בירורי הב"ן דנוק' דא"א ותבונה ורחל המוחין דו"ק דגדלות הנמשכים בק"ש שהם ד' יה"ו דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ד' מוחין חו"ב וחו"ג דחכמה וד' אה"י מלאים ד' מוחין חו"ב וחו"ג דבינה נראה כי הד' יה"ו מלאים הם מוחין דחכמות דארבעה פרצופים שבכתר שהם עתיק ונוקביה וא"א ונוק' לחלקי המ"ה שבהם וד' אהי"ה מלאים הם מוחין דבינות דפרצופים הנזכר לחלקי הב"ן שבהם וד' אהו"ה מלאים מוחין

דחסדים דדעות דפרצופים הנזכר לחלקי המ"ה שבהם וד' אה"ו מלאים מוחין דגבורות דדעות דחלקי הב"ן דפרצופים הנזכר: הגהות ספר הכונות ממוהרש"ש ז"ל: דרוש א (צ"ד ע"א) עמ"ש גם הי"ח ברכות שיש מן ברכת ענ"י נ"ב ט"ס הוא זה וצ"ל מן ברכת הנותן לשכוי כו' וכך היא הגירסא בספר הכונות ישן ובספר ע"ת. ע"ש עמ"ש וכנגד הי"ח אזכרות שיש בשירת הים ושם ביארנו סודם וע"ש ג"כ שהם בז"א דעשיה והם ט' דאור ישר וט' דאור חוזר: ע"ש עמ"ש ואמנם הם סוד תרי עיינין נ"ב ותרי אודנין ותרי נוקבי דחוטמא. ופומא ע"ש בסוד מש"ה ויבא לו יין וישת נ"ב דארמי ביה מיא יע"ש. עוד שם על מה שאמר כעין זיווג תפארת ומלכות נ"ב כי כבר ידעת כי כל בחינת זיווג הברכות המצות והנהנין הוא זיווג חיצוניות העולמות וחיותם שהוא זיווג תדירי דלא פסיק לעלמין ועל כן אלו השני יסודות שלהם יחד במילת ברוך כי שניהם לעולם בזיווג. דרוש ג' משער הציצית עמ"ש גם היא מלאה

באלף כזה וא"ו נ"ב כן הוא בס' ע"ת הוא"ו מלא. דרוש א' משער תפילין עמ"ש שם יהו"ה במילוי אלפין אשר בז' בחי' שבו נ"ב ושם אהי"ה דההי"ן הוא כתר שבת"ת דז"א והוא נשמה אל הוי"ה דההי"ן שבז"ת שבו. דרוש א' מסדר התפילה עמ"ש ברוך שאמר עד יוצר אור נ"ב אז נעשים מוחין פנימיים ומקיפים לבחי' הרוחות שהוא פנימיות דיצירה ואז אנו מעלין כו' ע"ש עמ"ש והטלית הגדול נ"ב אלא שנראה דציצית קטן גם הוא בחיצוניות ס' כונות ישן די"ג ע"ש: דרוש ג משער הנזכר ענ"י נ"ב צ"ל מן הנותן לשכוי עד פרשה התמיד וכנז"ל. ע"ש עמ"ש ביוצר אור עד העמידה נעשים מוחין פנימיים מקיפים לנשמות שהם פנימיות הבריאה ואז אנו מעלים כו' ונכללים בהם נ"ב ועולים דאצילות: ע"ש עמ"ש שלשה ספירות אחרות נ"ב ופנימיות חג"ת עם חיצוניות המלכות הרי שלשה ספירות אחרות. דרוש א' מדרושי הדיש עמ"ש אמר הכותב שכחתי תשלומו נ"ב זה תשלומו לפי שהיכל קה"ק דילה כולל ארבעה ספירות כחב"ד וששה היכלות התחתונות הרי הם י"ס והם נחלקים

לשבעה היכלות וסי' שבעה ושבעה מוצקות ע"כ מס' הכונות ישן. דרוש תהלה לדוד עמ"ש בענין כונת שם חת"ך הנזכר נ"ב ונלע"ד חיים כי הראשון הוא שני אחוריים דלאה עם ישראל ואמנם השני הוא כנגד שני האחוריים דרחל עם ישראל ובמילת רצון כו': דרוש ב של הזמירות עמ"ש בתפילת ראש השנה יע"ש נ"ב והם בחי' המוחין המקיפים הנר"ן הנק' תפילין הנזכר שם בדרוש ה' ואינם המוחים המקיפים הנזכר בדרוש ד' דברכת אבות כי שם נתבאר כי בפסוק שמע נמשכים מוחין לז"א (צ"ד ע"ב) ובשכמל"ו מוחין לרחל נוקביה אבל בדרוש המקיפים דר"ה מסכים עם זה הדרוש שאין הנוק' מקבלת המוחין עד העמידה כנזכר בכאן ע"ש. דרוש ח' משער ק"ש תסתכל בהם בפסוק זה נ"ב תעבירם ע"ג עיניך ותנשק אותם כנזכר לקמן בסדר התפילה: דרוש ה משער העמידה בברכת אתה גיבור וע"ש נ"ב ודע כי כשחזרו המוחין להתפשט בז"א במגן אברהם לא נתפשטו ה"ח החסדים רק בחסד דז"א הראשון שהוא החכמה ואח"ך מברכת אתה

גיבור בגבורה ובאתה קדוש בת"ת והרי זה חיבוק ונלע"ד חיים כי זהו אמיתות הדבר ע"ת דרוש ו' משער הנזכר: עמ"ש ושים שלום הם סוד נה"י שלו נ"ב ולקמן בכונת רצה כ' שהם נה"י שלו אחרונים ע"ש בסוף הדרוש עמ"ש ושים שלום הם סוד נה"י דזעיר אחרון עצמו נ"ב ולעיל בתחילת הדרוש כתב שהם נה"י דז"א הראשונים שעלו לחג"ת והם התלת פרקין עילאין דנה"י שעלו לחג"ת. ולענ"ד להבין במה שנתבאר בשער מיעוט הירח כי אחר חרבן בית ראשון לא נתפשטו נה"י דאימא רק עד הנה"י דז"א הראשונים שעלוכ לחג"ת נמצא שצריך לכוין בשלשה ברכות אלו להמשיך הארה מנה"י דאימא שבנה"י הראשונים דז"א שעלו לחג"ת להמשיך הארה הנזכר לנה"י שלו האחרונים ומשם לחב"ד דנוק': דרוש כונת אמן עמ"ש ברוך הוא וב"ש נ"ב נלע"ד שצריך לומר כך במילת ברוך תכוין אל שם אהי"ה דיודין המלובש בשם הוי"ה דב"ג וכך היא נוסחת ספר הכונות ישן ועיין לעיל סוף

דרוש ראשון מדרושי התפילין שורש כונה זו: שער דרושי עומר עמ"ש בהתפשטות החסדים נ"ב ואלו לבד מהתפשטות ה"ח וה"ג בברכה עם עשרה לבושיהן בכל לילה. דרוש א' מדרוש חג השבועות עמ"ש זה הכתר הניתן לז"א עיין בשער כ"ט פ"ט באמצע הפרק ד"ה ואמנם תחלה אבאר כו' עד סוף הענין ותראה מה ענין הכתר הזה. ע"ש עמ"ש כנודע נ"ב נ"ל שצ"ל כי או"א הם חו"ב דכללות האצי' ואריך כתר דאצי' ע"ש עמ"ש גם למעלה לא יש זיווג עד היום נ"ב יען כי כל המוחין שנמשכו בז"א מתחלת העומר עד אשמורת יום שבועות הם המוחין דאחור וע"י תפילת שחרית ומוסף נמשכים מוחין דפנים דישסו"ת ודאו"א ודא"א ואז מזדווגים ולכן אין צריך לכוין בתפילת שחרית ומוסף כי אם ממילת באהבה ואילך בשחרית מוחין דפנים דבינה מישסו"ת בחזרה מוחין דפנים דחכמה מאו"א עילאין בלחש וחזרה דמוסף מוחין דפנים דכתר מא"א: ע"ש עמ"ש מקבלת במקומה למטה נ"ב לפי כי עד עתה

דף מו עמוד ב היא עומדת עמו אב"א מהחזה שלו ולמטה כי עדיין לא באו המוחין דפנים הגורמים העלאת מ"ן ושיסתלקו המוחין מז"א ולעלות למ"ן והמוחין דבינות והגבורות מתפשטים בנוק' וה' ספירות ראשונות דז"א מאירים בה ואז עולה ונגדלת כמוהו ואח"כ המוחין דפב"פ לפרצופי הפנים דזו"ן וזה נעשה ע"י תפילת שחרית ומוסף: דרוש ו מדרוש ר"ה והיסוד הם קכ"ה הם רי"ו נ"ב אח"כ עולה בנו"ה ויש בו שם יאהדונה"י גי' צ"א ולוקחים ה"פ כ"ה שהם דעת חו"ג נו"ה (צ"ה ע"א) שהם גי' קכ"ה ועם צ"א הם רי"ו ע"ש עמ"ש אח"כ עולה מוחין פנימים נ"ב ועתה כשאלו המקיפיים השניים יורדים פוגעין ג"כ במוחין ואח"כ חוזרין כו' כן היא גירסת שער הכונות הישן: דרוש ז נ"ב עיין בשער הולדת או"א וזו"ן פ"ה איך יסוד דא"א בהזדווגו עם מלכותו להוציא הזו"ן בהיותו כלול ג' בג' תוך ג' בג' דא"א בתוך או"א וע"י זיווגם דאו"א נקרא היסוד דא"א שופר וגם אימא נקרא עתה שופר וגם בינה דא"א גרון דיליה בהות כל הבחי'

האלו נה"י וחג"ת דא"א ואאו"א וזו"ן כלולים בה נקרא שופר וגם בזיווג העליון דנשיקין ע"ש הענין במ"ב זיווגים שהיו בפה בחיך וגרון דא"א להוציא הזו"ן שאח"כ יורדים הטיפות ההם ליסוד דא"א ויוצאים דרך שם ונק' שופר כנזכר בפ"א ובפ"ב משער הנזכר. ע"ש עמ"ש שינים נ"ב והוא"ו השנית מתחברת עם י' התחתונה ונעשה י"ו שינים למטה כו': דרוש ח מחג הסוכות להמשיכן נ"ב אבל עתה בזמן הגלות צריך ליטול במדינה כל ז' כיון שלא ניטל במקדש כי בזמן הבית היו סומכים על נטילת הלולב שבמקדש ולא היו צריכים ליטול רק יום א' שהיא מ"ע דאורייתא והיא להמשיך מוחין לזו"ן וגם ליעקב ורחל ומאיליו נמשכין לזו"ן ואפשר ששמות המקיפים הם כשמות הפנימיים כמבואר בדרושי ציצית ותפילין כו': דרוש ט ולחבר כל בחי' החסדים המקופים דאימא ודעת דז"א נ"ב והם מעולים מאותם שנמשכו לה בשבעת הימים כי אלו הם משורשי החסדים דדעת דאימא ודעת דז"א ודגופא דז"א ועיין

בספר הכונות הישן ואלו הז' מקיפים הם מלבד המקיף דחסד הז' הנמשכים בה היום ככל שאר הימים ונמצא כי בהקפה א' צריך לכוין להמשיך לה המקיף דחסד הז' וגם המקיף דחסד הא' דדעת דאימא ודעת דז"א ודגופא דז"א: (קכ"ב ע"א) קצת ליקוטים שנמצאו מהרב זיע"א: כוונת השלג בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון. יכוין במלת בפר"ש בפ"ר שעולה גימ' יהו"ה אהי"ה אדנ"י גי' יב"ק ואהי"ה דיודי"ן כזה אל"ף (ע"ב) ה"י יו"ד ה"י ועשרה אותיות כמנין בפ"ר. שד"י יכוין בשד"י פשוט. מלכים גימ' אהי"ה דאלפין אל"ף ה"א יו"ד ה"א עם כולל מלכים למתק פנים של זעם ואלהים דיודי"ן דשי"ן של בפרש ואלהים בריבוע כזה א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם גי' ר'. תשל"ג יכוין בת' עלמין דכסופין לגלות הארתם ולמתק אלהי"ם דיודין אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם שעולה גי' ש' ע"י ל"ג גלגולים. בצלמון גימ' אלהים בריבוע שהוא ר' וט' אותיות דשם ב"ן למתק אלהים ע"י שם ב"ן יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה

ובצלמון חסר ו' ואחר הטבילה יכוין בצלמון מלא גימטריא רי"ו ויכוין דג' אלפין של אלהים דיודי"ן דאלפי"ן דההי"ן למתק ג' אלפי"ן דאהי"ה דיודי"ן דאלפין דההי"ן הא' ניקוד מלך השני ניקוד מלך השלישי ניקוד ימלוך ע"כ: עוד כונה אחרת ממוהר"ן ובניהו בן יהוידע סוד מלכות בן איש חי סוד יסוד רב פעלים כי כל מין פעולה נעשה ע"י מלכות ותפארת סוד מקבצאל שהוא סוד ימא עילאה כי תמן כנישו דנהורא דחכמתא וע"י העון סליק נביעו דילה ועי"ז הוא הכה ב' מקדשין סוד מניעת השפע דמלכות בגלות והוא הכה את הארי כי כשהיה נמשך השפע היו מקרבין הקרבנות ומניעת השפע גורם הכאת הארי ביום השלג הוא סוד הורדת או"א לנ"ה ואז הוא בחי' צירוף הוי"ה והוא מתגלגל בשלג ומכוין שאם גרם ע"י עוונו לעשות זאת ההכאה לאו"א עתה הוא מתגלגל בשלג ומכוין שמתחבר עם זו"ן ובכח זה הקרירות שהולך ממנו חום הטבעי והרי במסירת נפשו ורוחו נעשה נפשו ורוחו מ"ן ועולים זו"ן לאו"א ויכוין להוריד שפע מאימא לגדולה גבורה

ואח"כ יכוין כי גדולה גבורה בינה גי' של"ג אח"כ יכוין לחבר זו"ן עם האותיות שלהם שהם ו"ה יעשה הוי"ה פשוטה יחוד והוי"ה יחוד ו"ה בי"ד ויכוין בשם צמרכ"ד היוצא מפסוק הנותן שלג כצמר כפור. שם צמרכ"ד יוצא מפסוק הנותן שלג כצמר אותיות כצמר הרי צמר"כ וש' דשלג מתחלפת בבי"ת בא"ת ב"ש וכ' של כפור באות ב' באי"ק בכ"ר הרי ד' של צמרכ"ד וגם יוצא מס"ת פ' פ' ראשונה דבראשית: מי שמתענה שלשה ימים ושלשה לילות ובסוף יום שלישי יתגלגל בשלג ז' פעמים פנים ואחור בכונה זו יעלו לו חשבון ק' הפסקות של ג"י שכל ג' עולים לחשבון ששים: יכוין ע"י ע"ב שעות של התענית גורם גילוי הארת שם ע"ב דיודי"ן דבמצחא דאריך כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י וכשמגלגל בשלג יכוין שע"י התענית יש לו כח לגרום לבטוש ד' בטישין בכח חזק מאד ארבעה יודין אלו לדיקנא דיליה שה"ס לבושיה כתלג חיוור ומשם לג' ראשונות דבינה שהם ג' אלפין דג' אהי"ה במלואם אל"ף אל"ף אל"ף והענין הוא כי אלו הג' אלפין

הם סוד ג' פרצופים דבינה אהי"ה דיודין בפרצוף פנימי דהיינו אל"ף בג"ר דילה הי' יו"ד הי' בת"ת אהי"ה דאלפי"ן בפרצוף האמצעי ע"ד הנ"ל אלף בשלשה ראשונות דילה ה"א יו"ד ה"א בת"ת. אהי"ה דההי"ן דפרצוף החיצוני ע"ד הנ"ל הרי כי בכל השלשה פרצופים האלף הוא בג"ר שלה ויכוין שכל אלו האורות הם נמשכין בשופע למקוה שה"ס חסד דחסד דאימא ויכוין לחבר נפשו ורוחו ע"י ו"ה ויעלו למקוה הנזכר בסוד מ"ן ומתגלגלים באורות אלו ושואבין מאותו קרירות סוד החסד ואז מתעוררים ג"כ (קכ"ג ע"א) הגבורות ע"י החימום הנמשך מקרירות השלג כנודע בחוש ואז ע"י החמום מזדווגים יחד יאהדונה"י: והרוצה להתגלגל ל"ג גלגולים יכוין במלת שלג למתק אלהים דיודי"ן אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם שהם ש' דשלג ע"י ל"ג גלגולים לג' דשלג שה"ס אודות הנמשכים מי"ב עזקן דעתיק וי"ב עזקן דאריך וט' אתוון דשלשה אלפין הנזכרים במלוא' הרי ל"ג דשלג ול"ג דמילת תל"ג

והת' דתל"ג ה"ס הארת ארבע יודי"ן הנזכר: מי שמתגלגל ט' גלגולים יכוין ליחד ולחבר ט' אותיות של ג' הי"ה דג' אהי"ה הנז' שהם סוד ו"ת של ג' פרצופים הנזכר עם אלפין שבשלש ראשונות שלהם הרי ט': ומי שמתגלגל שבעה גלגולים יכוין שע"י גילוי ד' יודי"ן ע"י התענית וגילוי אורות הדיקנא של השלג נכפלים אלו הג' אלפין של השלשה ראשונות הרי ששה אלפין ואח"כ בגלגול הז' יכוין לחברם יחד באופן שיעשו שלשה אלפין כפולים כנודע ויכוין שע"י עלייתו בסוד מ"ן ע"י הגלגולים הנזכרים ע"י ו"ה אז זו"ן מוקפין מאורות הנזכר שבתוך המקוה הנז' שה"ס אורות הנמשכים מא"א והם מקיפים לאבא ואימא ועליה זו היא תכלית עלייתו שה"ס בן מאה שנה וכל זה ע"י ד' יודין הנזכר שמספרם מ' לכן עולה הפסקה זו למאה הפסקות של מ'

יום שמספרם ק' ארבעים: אמנם כשמתגלגל בשלג בלא תענית אין כח בידו לגרום שיקיפו זו"ן את או"א כ"א שיהיו מוקפין מאורות א"א הנזכר וג"ז אינו ע"י המשכה מחדש כי אם שיתגלגלו באורות שהם תדירים במקוה הנזכר: