# פירוש למאמר ויהי מקץ

[תוכן הספר](/kabala/kabala-7c906055d024/)

## קטע 1

[קריאה בקורא](/reader/kabala-7c906055d024/1/1/)

<div lang="he" dir="rtl">

רבי משה חיים לוצאטו
פירוש למאמר ויהי מקץ
 
הדקדוק על הפסוק מבואר על אומרו &quot;ופרעה חולם&quot;, ולא &quot;ופרעה חלם&quot;. ולהשיב אמרים אמת, 
הוקדמו הקדמות רחבות ונכונות, זה ענינם, שתים הנה הבחינות אשר יבחנו במאורות 
עליונים, הלא המה, הפרצופים, והספירות, אשר הכין המאציל להנהגת עולמו. ראשונה - 
המאורות עצמם בכל פרטיהם; והשנית - הרכבותיהם המתחלפות. כי כל הפעולות הצריכות 
לעולמות - נשרשות הן בהרכבות הפרטיות. הלא כללות ההנהגה בז&quot;א, הם זו&quot;ן. ונמשכים 
הדברים על ידי זיווגים, שהוא הסכמת הימין והשמאל - שני ראשי ההנהגה כידוע. אך לפי 
המאור השולט בזיווג - יהיה הזיווג ההוא. ולפי הרכבתו הפרטית המאירה בזיווג ההוא, 
תמשך משם הפעולה. ולפי הענין הזה - ממאור אחד לבד תמשכנה פעולות שונות לפי 
הרכבותיו: 
והנה לענין ההנהגה הכללית נמצא ב&#x27; מקורות, הא&#x27; - הוא מקור נעלם; והב&#x27; - הוא מקור 
מגולה. הנעלם, הוא קשר אחד בהרכבה פרטית, הוא הנקרא חותם אמת, והוא באמצע הת&quot;ת של 


הז&quot;א, מקור ששם מתחברים או&quot;א זו&quot;ן, כי יסוד אימא נשלם באמצע הת&quot;ת הזה, ושם התחלת 
רחל נוק&#x27; דז&quot;א, והת&quot;ת עצמו באמצעה. וזהו מקור ההנהגה הפנימית, שכל הדברים כלם שם הם 
מתגלגלים ונזמנים כא&#x27; [= כאחד], כי כן סדר ההנהגה, מאימא לז&quot;א, ומז&quot;א לנוק&#x27;: 
ומקור מגולה הוא שאר הספירות (ש)במקומם. וסוד הענין הזה, כי אין הכוונה הפנימית 
מתגלית במעשה ה&#x27;, וזה בעבור הס&quot;א. כי אחר שחטא אדם, וגרם לה להתפשט בעולם, הנה צריך 
שהכוונה הפנימית תהיה נעלמת ונסתרת. והאמת, כי אין ההנהגה עתה כמו שהיתה אם לא חטא 
אדם, אלא בדרך אחר הוא, בסוד, &quot;ועם עקש תתפל&quot;, כי הדברים הולכים במסיבות רבות 
ונעלמות, משתנות ממעשה למעשה, עד התכלית האחרון, והכל בעבור הס&quot;א - להתהלך נגד 
קטרוגיה. אך לא מפני זה תבצר ההנהגה הישרה, אלא תהיה נעלמת; והיא יוצאת מהרכבה הזאת 
הפרטית, אשר בת&quot;ת דז&quot;א כנז&quot;ל. ומה שנגזר משם - יצא אח&quot;כ לפי ההנהגה המגולית, 


המתהפכת בתחבולותיה, משאר הספירות היא יוצאת, כי זה כל ענין התחברות הספירות 
והרכבתם - להוציא מהם תולדות בהנהגה לפי הצורך: 
והנה כל בריות העולמות ניתן בהם המציאות ג&quot;כ מן השרש הזה, ואז נקרא שנחתמים בחותם 
אמת הזה. ואח&quot;כ ניתן בהם מציאות לפי ההנהגה המתגלית, כי הכל צריך להיות כך, סתים 
וגליא. והנה על זה הסוד כתוב, &quot;האלקים עשה את האדם ישר&quot;, כי כן נברא, וכך היתה 
צריכה להיות ההנהגה עליו ביושר, שלא להתהפך במסיבות. ואחר שחטא לא עמד בזה, אלא 
הנהגה אחרת (הנהוגה) [הונהגה] אליו, והוא סוד, &quot;להט החרב המתהפכת&quot;, - המתהפכת 
ממדריגה למדריגה, שהוא ההנהגה המגולית. כי כמו ענין האופנים הפוגעים זה בזה, 
ותנועות א&#x27; תניע הב&#x27;, וכן כלם, עד צאת הפועל למעשה. ע&quot;ז כתוב, &quot;כי ישרים דרכי ה&#x27;&quot; 
וגו&#x27; - מצד החותם אמת; אלא ההנהגה המתגלית היא הנודעת לכל, ושם נראים הדברים בלתי 
סדר, אלא בערבוביא - ענין &quot;הבל הבלים&quot; שאמר קהלת, ולכן, &quot;פשעים יכשלו בם&quot;. והנה 


שורש ישראל הוא בסוד הקשר הזה, כי הם בפנימיות ההנהגה נשרשים: 
הנה זה היסוד אשר עליו מוסד כל הדרוש, והשאר חושב אני שהוא מובן: 

</div>
