{"bookId": "kabala-7fa8ab80ba88", "part": "1", "torah": "6", "title": "ספר אור השכל — חלק כ' ענין ב' סימן מ' כולל כ\"ב אותיות:", "hebrewTitle": "חלק כ' ענין ב' סימן מ' כולל כ\"ב אותיות:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-7fa8ab80ba88/1/6/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-7fa8ab80ba88/1/6/", "segments": [{"index": 1, "he": "חלק כ' ענין ב' סימן מ' כולל כ\"ב אותיות: \nכתוב בספר יצירה [פ\"ב מ\"א] כ\"ב אותיות יסוד, ג' אמות אמ\"ש וז' כפולות בג\"ד כפר\"ת, \nוי\"ב פשוטות \"הו\"ז חט\"י לנ\"ס עצ\"ק, ושם כתוב שאלה כ\"ב אותיות הן הן שבהן נברא הכל, \nכאמרו [שם מ\"ב] כ\"ב אותיות חקקן חצבן שקלן והמירן וצר בהן נפש כל ייצור וכל העתיד \nלצור, ועד אמרו שם כ\"ב אותיות חקוקות בקול, חצובות ברוח, קבעות בפה בחמשה מקומות, \nוזכר מקום מבטאן, וזכר מוצא כל אחת מהם לפי מצואיתו, ואמר שהן קבועות בגלגל ברל\"א \nשערים וכל מה שמשך לזה, ומשם תבין השאר, הנה המחבר ספר יצירה יהיה מה שתרצה ז\"ל, \nלהודיע ליראי השם ולחושבי שמו, שכ\"ב אותיות הם יסוד הדבור והוא גלגל עשירי, ר\"ל \nגלגל האותיות והוא הגלגל המעולה שבכל גלגלי המציאות, והוא גלגל ראשון במעלה, וקדם \nלכל גלגל במציאות, והוא גלגל התורה והמצוה, וכל העליונים והתחתונים מנהיגים על פיו, \nועליו נאמר [תהלים לג, ו ] בדבר השם נעשו וברוח פיו כל צבאם. וכבר קראו בעל הספר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ספירה אחת ראשונה, ואמר אחת רוח אלהים חיים, ואמר קול ורוח ודבור זו היא רוח הקדש, \nוגם קראו ספירה שנית, באמרו שתים רוח מרוח שתף שם רוח לשני ענינים, מפני שהדור \nהראשון הפנימי הוא רוח הקדש, והדבור השני החיצון הוא הכח הדבורי. וסוד [בראשית ב, \nז] ויהיה האדם לנפש חיה, תרגום והיות באדם לרוח ממלא, ומזה תבין סוד [יחזקאל א] \nחיות אש ממללות ופעמים חשות ופעמים ממללות, ח\"ש מ\"ל ח\"ש ממהר התנועה מ\"ל פוסק \nמהתנועע, וכן ח\"ש שותק סימן ח\"ש בו\"ן ומחשבה, מ\"ל מדבר סימן מלות חבר סופיהן תמצא \nבונות, רמז שתי אבנים בונות שני בתים וכן כולן, ושם נאמר [שם ] אשר ברוח השני הנברא \nמהראשון, חקק וחצב כ\"ב אותיות. והנה הורה בדבריו כולם שהספירות העשר הם העקר \nהראשון, והקרוב אליהם במציאות הם כ\"ב אותיות, ושני העניינים שקראן ל\"ב נתיבות פלאות \nחכמה, ואמר שבהם חקק י\"ה יהו\"ה צבאות שמו, ואני אעוררך על זה הסוד, ודע כי שם י\"ה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הוא השם המעולה והנכבד שבכל השמות, גם המלא הוא עצמו, אלא שזה בין ב' אותיות וזה \nבין ד' אותיות. וכמו שנכתב הראשון חצי השם, כך ראוי שתפריד חציו האחרון מהכל ויהיה \nהראשון י\"ה וזה חציו, ויהיה האמצעי יהו\"ה וזה כולו, ויהיה האחרון ו\"ה וזה חציו \nהאחרון הנשאר מהחצי הראשון, ואז הכל שני שמות שלימין, אלא שנתגלה מחבורם ומפירודם \nסוד העניין המורה על השורש הנקרא בזה השם, וכתבהו בצורה זו שני החצאים נפרדים \nואמצעי מלא מחובר כזה י\"ה יהו\"ה ו\"ה, עתה חלקם לח' אותיות בחלוק שוה ד' ד' יהי\"ה \nוהו\"ה, חבר עוד חצי האחרון אל חצי הראשון ושים האחרון ראשון והראשון אחרון, ותמצא \nשהיה כתחילה כן י\"ה ו\"ה, והרמוז הנהפך מראש לסוף ומסוף לראש ו\"ה י\"ה, חברם ותמצא \nוהי\"ה, חבר השנים הראשונים עם זה השלישי ועשה מהם ג' תיבות בני ד' ד' אותיות ותמצא \nסודם יהי\"ה והו\"ה ויהי\"ה, עוד קח ב' אותיות אחרונות ושימם בראש התיבה הראשונה, \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ותמצא הסוד מפורש כן ו\"ו אותיות, ו\"ו מפה ו\"ו מפה, ודי לך בזה הרמז המופלא בזה \nהמקום, כי לפנים יושלם זה הסוד יותר רחב בע\"ש: \nואמנם היתה זאת ההערה פה, להודיעך כי ראשית מעלות השמות שאינן נמחקין היה זה השם \nהנכבד, וסוף המעלות הוא שם צבאות, ובעל הספר חבר הראש עם הסוף, ואולם מה שביניהם הם \nג' מעלות לבד, והם אדני אלהים שדי, והנה אל גם אלוה הם מענין אלהים, והנה חבור אל \nעם ו\"ה נתקדש והוא כפל אהי\"ה, וחבור א\"ל עם י\"ה בהקדש בצורת הפוך בענין אלוהי, גם \nא\"ל וי\"ה נתקדש גם כן, וסודו נעלם בשם אליהו, וברמז ובאלהי יעקב, והוא כפל יהו\"ה, \nויש לחצאים נפלאות וכן לחלקים וכן לכללים ולחבורים ולפירודים, כי מדרכם יודע סוד שם \nהמפורש על אמתתו, וכבר עלה השם לה' אותיות בשתי המעלות והם אלהים צבאות, והיו עשר \nועל כן י' עשרה, וכל שם מיוחס לשם לא ימלט מהיות בו אות מאותיות אהו\"י, שהם ארבע \nאותיות הכח ונקראו אותיות ההעלמה, ומהם חובר שם הקדש העצמי: \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ועוד כתובים אותיות הנזכרות ה' למעלה וה' למטה והפרש ביניהם הפרש מעט כאלה אלהים, \nואם תמצא כח שכלי בקדקדך בקלות רב תבין סודותיה צבאות מפרשים, ומסוד זכרים ונקבות \nתתעורר אל ענינים נרמזים בם וממה שרמז לך, וגם ממה שתשמע אחר זה, תדע שהכל תלוי בי' \nספירות בלימה ובכ\"ב אותיות הקדש: \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "חלק ס' ענין ג' סימן ו' כולל חילוקם: \nהנה ענין חלוק האותיות הרמוז בספר יצירה [פ\"ג מ\"א] היה משולש מן ג' ראשונה, והם \nאמ\"ש, ומן [שם פ\"ד מ\"א] ז' שנים והם בג\"ד כפר\"ת, ומן [שם פ\"ה מ\"א] י\"ב שלישיים והם \nהו\"ז חט\"י לנ\"ס עצ\"ק, וזה החילוק לפי היצירה, ונלקחה אות ראשונה מהם לפי סדר אלפ\"א \nבית\"א ישרה והושמה ליסוד ראשון, והוא בראשית כל מספר שאין לפניו מספר, כי לפני אחד \nמה אתה סופר, והג' מעלות שהם במציאות יסודות וכוכבים ומזלות שמהם נברא הכל, היו \nבדמיון האותיות נחלקים כך, מפני שאלה הג' מספרים יתגלגלו בגלגול עונה זה לזה, כי \nכשתרבע ג' המספרים האלה על ג', תמצא סוד התחלקם, כיצד ג' פעמים ג' הרי ט', וג' \nפעמים ז' הרי כ\"א, חבר ט' עם כ\"א הרי ל', ועוד ג' פעמים הרי ל\"ו, חבר ל' עם ל\"ו הרי \nלו\"ל, חלק ו' לג' ג' הרי גלג\"ל, וסודו הי\"ה הו\"ה ויהי\"ה, כסוד י' אותיות שהם י' \nספירות, והם ו' פעמים א\"י וסימניך וא\"י זה מקום בינה, וכן תעשה לז' ויעלו קנ\"ד, חבר \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "קנ\"ד עם ס\"ו ויעלו ר\"כ, והם כ' פעמים י\"א, ועוד תעשה כן לי\"ב ויעלו רס\"ד, חברם עם \nר\"כ ותמצא דעת\"י, וסודו במכתב\"ך, סו\"ד עצמ\"ך, וזהו המספר המתגלל עם כ\"ב אותיות, שהם \nמרובעים בעצם על עצמם שהוא שרשם כ\"ב פעמים כ\"ב, ויצאו מן אהו\"י פעמים אהו\"י, והם \nתפ\"ד וסימן ושמתי פד\"ת בין עמי ובין עמך, כי הוא חסר ו' כתיב, והם ג\"כ בסודו, בסד\"ר \nהזמ\"ן בגלג\"ל, או אמור סד\"ר הזמ\"ן בגלגלי\"ם, והנה נולדה שנה מסדורם שהיא חלק מחלקי \nהזמן: \nוהנה הסוד בד\"ם ובנפ\"ש, והנו גלג\"ל בדמך מכבד אלהיך, והנם י\"א פעמים ד\"ס והסוד א\"ם \nד\"י, ועניינו שאחר שנמצאה אם הנמצא די במציאותה לחבר אליה הדבר הכללי והוא אות ש', \nשהוא כלל הספירה האחת הראשונה הנקראת רו\"ח אלהי\"ם, וסודה יצפף ויוצא יהו\"ה בתמורת \nא\"ת ב\"ש, והוא רמז לג' מעלות אחרים ועשרות ומאות, שהנה ג' מרובע ט', ועוד ג' מרובע \nעם ל', הוא ש' על דרך שתוף י', ועל דרך עצמו הוא צ' הרי צ\"ט, ועוד מרובע עם ש' על \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שרשו הוא צ', הרי טצ\"ץ, והנו יצא מן גל\"ש שסודו שג\"ל, ורמז שלג תחת כסא הכבוד שממנו \nמתהוה העפר הנקרא ארץ, שנאמר [איוב לז, ו ] כי לשלג יאמר הוא ארץ, וסוד טצ\"ץ שכב\"ת \nזר\"ע שכב\"ת זר\"ע והנו כת\"ר שבמז\"ל, וכל ש' יצ\"ר ועל זה מכת\"ב ש\"ר הל\"ב, גם כת\"ב \nשמ\"ר הל\"ב, והסוד שהוא אש המתגלה ביר\"ח ירח מתגלה באש: \nהנה נתגלו לך מן האותיות סודות פנימיות, וזה רמז הכל חומר התחלה בצורה צורה התחלה \nבחומר ודע זה, ומזה תדע כי המטטרון שר הפנים אשר הוא שר צבאות בתנועת הגלגל ברא את \nהשמים, והוא אשר חתם חומר בצורה כאשר חתם צורה בחומר ועל אלה תבנה בנין גדול \nמהדומים להם, עד שיתגלו לך מהם סתרי התורה וסודות המציאות, ומה שיבאר לך זה הוא \nחלוק האותיות: \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "חלק ע' ענין ד' סימן א' כולל כלל מספרם: \nדע שהמספר הכולל מועיל מאד בכל מה שתרצה להשיגו, והמשל בו שאם אתה רוצה למצוא בו \nסוד מהות השכינה, אתה צריך לכלול מספרו תחילה בכלל המוכרח, באמרך שמספר השכינ\"ה \nבכלל הוא ש\"ץ, ואחר שעלה בידך הכלל שמרהו תמיד, ואם הוא דבור מובן או בלתי מובן אל \nתשכחהו, אבל חקקהו וכתבהו על לוח לבך, כי הוא יגיד לך תעלומות חכמה עכ\"פ, והטעם שכל \nהדברים הנמצאים בלשון שהם מספרו בשווי, יוליכו דעתך עדיו והם הם יהיו עידיו, כגון \nשתאמר שעלה בידך ענין זכר ונקבה ורצית למנות כלל מספר שניהם ועלו ג\"כ ש\"ץ, ותזכור \nמיד על אי זה דבר היה לי מנין ש\"ץ: \nעל כך וכך ראה את ענים זה לזה תמיד ומיד תדע מהו המבוקש, ובלבד שתשמור דעתך מה \nדמיון, שלא תמיד הכוונה האלוהית בעניינים נעלמים, כיצד הנה רצית למנות אנדרוגינוס \nויצא מספרו ש\"ץ, ואמרת בלבך מה מספר יש לי על ש\"ץ הנה היה לי זכר ונקבה, \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ואנדרוגינוס בלשון יון זכר ונקבה, הנה אם כן הכוונה שוה, ואע\"פ שהיא בשתי לשונות \nכן, עוד מנית זר\"ע לב\"ן ועשית ממנו גוף רע או נוטר טפה, והוא חוש אדם, ומצאתו בכללו \nשטן, והוא שנ\"ט לפי ההכרח, ובקשת למנות בלשון אחד מהלשונות שמו, ומצאת שנקרא בלשון \nיון דיאבולוש, ומנית כלל מספרו ומצאתו שטן והוא הוא בעצמו, והמוחת בזה ריוח גדולה, \nשהם לא היית מכיר מהות השטן הכתוב באיוב [א, ז] או בשאר מקומות, יתגלה לך סודו \nונסתרו מכח השמות, וזה כי פי' דיאבולוש באמת לפי הלשון אם לו\"ש הוא בחולם יהיה \nעניינו שטן אחד, ואם הוא בשורק יהיה עניינו רבים והם השידים, והנה היחיד במספרו שוה \nאל הרבים בין בלשונינו בין בלשונם: \nועוד נתגלה לך מזה אם ידעת לשונם שזה השם נופל על בעל שתי עצמות, כי השתים בלשונם \nדיא\"ו והעצמות בול\"ש, ועוד לו סוד שני גדול והוא שקוראין שם בולו\"ש בשם סדודים, ואם \nכן הם שני סדודים, וזה הסוד גלוהו הם בלשונם השני, בקראם שם השדים סטיביאה, ושם \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "היסודות בעצמם הנחלקים לשני חלקים אש ורוח חלק אחד עולים, ומים ועפר חלק אחר \nיורדים, קראום בשם אחר עם השדים והוא סטיביאה, ולפי זה הדרך תמצא בלשונות נפלאות, \nובעקר לשונינו יותר מכולם, ואמנם המספר הכולל כל האותיות בלתי מנצפ\"ך שהם כפולות, \nעולה מן א' ועד תי\"ו אלף וארבע מאות ותשעם וחמישה, שהם אלף וחמש מאות פחות חמשה, \nומספרם בסימנם אתצ\"ה, וכללם תצ\"ו וסודם מלכו\"ת ואם תוסיף מנצפ\"ך קצרים שהם פ\"ר, \nיעלו כולם פרצו\"ת, וסודם שלמו\"ת ואם תוסיפם ארוכים שהם בסימנם בראש ותחברם עם תצ\"ו, \nתמצא סודם ש\"ר צבאו\"ת, שהוא רא\"ש במלכו\"ת: \nוהנה עלה מנצפ\"ך במספרו הארוך שלשת אלפים וחמש מאות, ועלו כ\"ב אותיות אלף וארבע \nותשעים וחמישה, חברם ויעלו ד' אלפים ותשע מאות ותשעים וחמשה שהם חמשת אלפים פחות \nחמשה, וכל אלף חוזר לאחד הרי חמשה פחות חמשה, ונמצא שנתגלגלו כולם והיו רוחניות, כי \nלא נשאר למספרם גוף שישכון המספר עליו, אבל יצאו כולן לחוץ בגלגול הכרחי, ודע כי \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "לפי מציאות שתי אלפא ביתות אחת בת ס\"ב ואחת בת כ\"ז היה נרמז שנת מ\"ט שנה, תשע \nוארבעים בסוד היובל, ויהיה מציאותם ז' פעמים ז', ויהיה המספר הכולל את שתיהן בכלל \nו' אלפים ות\"צ, והנה תצ\"ו כראשונים, וסודם שפ\"ע אלה\"י, ואם הוא פעל האי\"ש, והוא רמז \nלמה שנאמר כדברז\"ל [ברכות יג, ע\"ב] עול מלכות שמים כי עול שמי\"ם שוים עם מלכו\"ת, \nוהוא כולל ב' אלפא ביתות, והנו עול מלכות השכינה, והנה הכל אמת, והוא מלאך השכלים, \nכי האותיות הם ספרי המלאכים, כמו שהם מלאכי הספרים, והנה הם מלאכי השמים: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "חלק פ' ענין ה' סימן ל' כולל חלוק שוה: \nהחלוק הזה של אותיות לפי מציאותם נחלק על דרך דקדוק שלה וכו' לשני חצאים שוים, והם \nי\"א אותיות שמשים, ושרשים, וי\"א אותיות שרשים שאינם שמשים, והשרשים נלקחים בסוד \nידוע לפי האלפא ביתא, והם ג\"ד זח\"ט סע\"פ צק\"ר, והשרשים נלקחים גם כן לפי הסדר והם \nאבהו\"י כלמ\"נ ש\"ת וסימן השרשים ח\"ט ספ\"ר גז\"ע צד\"ק וסימן המשרתים שכמלאנת\"ו בינ\"ה \nוסימנם בכלל מספרם של השרשים חלד\"א וסודם המפורש נפ\"ש כ\"ל העול\"ם שלאש וסימן כלל \nהשמשים תהס\"ר וסודם ברי\"ת המאו\"ר חמ\"ד התור\"ה צל\"ם ודמו\"ת בצל\"ם אלהי\"ם והנה היה \nהחלוק כך שנקלחו א\"ב לשמשים ג\"ד לשרשים ה\"ו לשמשים ז\"ח לשרשים ט' לשרש י' לשמש והנה \nתיו חמשה מהן מן האחרים שרשים וה' מהם שמשים והיו הח' מהם מתהפכים בתשיעית שהנה א\"ח \nהם ט' וכן ב\"ז בבאות וכן ג\"ו וכן ד\"ה וסודם ישר א\"ח ב\"ז ג\"ו ד\"ה וחובר כך החבור \nהאמיתי כאש שמש עם שרש שמש עם שרש והפכם. עוד שרש עם שמש שרש עם שמש וראשיהם אבג\"ד \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "וסופיהם הפוכים הוז\"ח, וזהו יושר עליון בח' אותיות ומפני שהיו ט' עוד מכלל האחרים, \nוהם תכליתם משני צדדים והיה ט' שרש ו\" ו שמש באמת ודע שהשמשים הם כצורות והשרשים הם \nכחומר, ועל כן היו אותיות השם מהשמים ועלה מספר הכל האחד, והאחד אחד וסודם זוג אחד \nאחד, ואם תכיר זה הסוד תכיר שכבר בא אליהו והשיב לב האב על בן, ולב בן על אב על כן \nהוליד דומה, והתיחד הלב האחד בסוד האחדים שהם י' ספירות: \nוהנה נשארו עוד בעשרות שמנה וסודם ח' ובמאות ד', חברם כאחד שלשה המעלות ותמצאם יחד, \nוסימניך ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו, כי האותיות מורות על כל המרכבות ועתה \nתקח עוד ד' מן העשרות הראשונים והם כלמ\"נ, והנה היו שמשים, ותקח עוד ד' מן העשרות \nהנשארים והם סעפ\"ץ, והנה היו שרשים וחלוק מספר האחדים הוא ברל\"א והם כוללים כ\"ל א\"ד \nהעולה מן האדמ\"ה, והסוד אדים שכוללים א\"י פעמים מ\"ד כמו שרמזתי למעלה בענין ג' מזה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "החלק, ומזה תבין כי היה כללום הכל והם הכ\"ל ואמנם הח' עשרות חלוקם שק\"ם וסודם \nמנשי\"ם, ואמנם הם שמנ\"ה אשר הם השמים, חברם ותמצא סוד כלם כל\"י הנפש, הם שמנה כלים \nהם שמנה ימים, ועל כן ברית מילה בח' ימים, והבין זה הסוד מן השכלים, גם כן שם אדני, \nובדעתך סודו על בוריו תמצא בעצמך כח שתוכל בו להכחיש המכשפים, והכיר שלשת מיני \nנמצאים אשר להם דמות אדם, והם אד\"ם מלא\"ך שט\"ן אשר הם המכשפים בעצמם: \nוהנה נשארו ד' אותיות מן החלוק ונלקחו ב' מהם לשרשים והם ק\"ר וכללם ש', ושנים מהם \nהיו ש\"ת והיו לשמשים, חברם ויעלו שש\"ת, חברם ותמצא ששת ימים שמנה ה' יתברך כשברא \nהעולם עם האותיות, והנה תבין מדברינו כי הימים הם הכלים והם ששת המנשימים, וכשתשתכל \nבזה הכלל המופלא היפלא בנסתריו, ותריח הרבה בהשגתך עם הסודות האמיתיים, וכשתכיר שרש \nהשמשים גם שמש השרשים, תחיה ותהיה שר המשרתים, ותכיר מי הוא משרת השרים אשר סודם \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "חומר וצורה, ומהם תשיג סוד שני מלכים המשרתים את המלך אדני צבאות, אשר רמזו ישעיה \nהנביא ע\"ה באמרו [ישעיה ו, ב] שרפים עומדים ממעלו לו וכו': \nומה נזכר תתעורר אל מציאות אותיות המבטא שנחלקו לחמישה חלקים. [ספר יצירה פ\"ב, מ\"ג] \nבחמשה מקומות הפה, והם אחה\"ע בגרון, בומ\"ף בשפתים, גיע\"כ בחיך, דטלנ\"ת בלשון המכה \nעל מקום שרש השנים שבמערכה העליונה, זסצר\"ש בלשון המכה בלשון ההוא, אלא שההבדל אשר \nביניהם הוא קטן מאד, והוא מצד היות האחרונים נזכרים בקצת שריקה, והראשונים בלתי \nשריקה, והשריקה יוצאה מבין שתי מערכות השניים בהטית הלשון על המערכה העליונה הנקרא \nבשם החיך, והיא סוף החיך, וגם גיכ\"ק הזכרתם עם הכו' שרש הלשון הפנימי על ראש החיך \nהפנימי: \nוהנה אחר שהאותיות נמצאות בכלל בחמשה מקומות הנזכרים, נחלקו כל הכלים ונפרדו בצורת \nהזכרה לכ\"ב חלק, והיו בגרון ד' חלקים וזה לפני זה, כי א' הוא בראש הגרון שהוא, סוף \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הצואר למעלה, וה' הוא פנימי יותר שירד מעט בגרון, וח' ירד יותר, וט' ירד יותר, ואם \nכן הרי ע' ראשית מציאות הדבור, ועל כן נרמז שהלשונות כולן ע' וכן מספר האומות ע' \nומספר הכתב ע'. ומספר השמות ע' ומספר הזקנים ע', הנה שם האות זה עי\"ן ופי' עי\"ן \nמקור מים חיים וגם הוא מלשון הגיון והשגחה, וסוד מספרו ע', וכל שבעים הם שבעה והוא \nרמז לז' ספירות, וסוד עין הבינ\"ה שמשם מתחלת כל תנועה והוא סל\"ם והוא סינ\"י, והוא \nכולל י' פעמים אח\"ד שהם ה' שמות הקדש וסודות רבים, והאותיות הנמצאות בשפתיים נחלקים \nגם כן אל ד' חלקים, והנה ב' יש לה הברות דגש ורפה, ובדגש לא ניכר הבדלו כי אם ברפה, \nוהרפה אשר הב' הוא אשר הבדלו מחבריו במבטא, שהנה מ' דומה לב' ולכ' הרבה, ולו' מעט, \nכי אם הו' הוא נזכר בשום השפה התחתונה תחת מערכת השנים העליונים, ובשנים אדם סוגר \nאת הפה ומוציא הברה ו', והנה מ'ב' בסגור הנחירים יהיו נכרים במבטאם, מה שאין כן \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בשאר האותיות והכל לסודות נפלאות יתבארו ברוב עיו\"ן, שיחקרם בשכל שלם, וכן צריך \nשתעיין בכולם: \nואמנם סדורם הוא טבעי ואינו כנזכרים שהם בסדור הסכמי, שאם הלשון הסכמיי הדבור הוא \nטבעי, וזה סדרם הטבעי א' מן הגרון, ב' מן השפה הרי לשניהם ב' קצות הדבור, ג' מן \nהחיך, ד' מן הלשון, הרי אבג\"ד אמורים מד' מקומות, ועוד חוזר חלילה הדבור לה' אמר מן \nהגרון, ו' מן השפה, ז' מהלשון ממקומו השני, ח' מהגרון, ט' מהלשון ממקומו הראשון, י' \nמהחיך. והנה היו בגרון שלשה, והם אה\"ח, ושתים בשפה והם ב\"ו, ושתים בחיך והם ג\"י, \nושתים בלשון והם ד\"ט, ואחד בלשון ממקומו השיני והיא ז', ואם כן הנה בלשון ג' שהם \nדז\"ט כנגד הג' שבגרון שהם אה\"ח, ועוד הנשארים כ' בחיך, ל' בלשון, מ' בשפה, נ' \nבלשון, עוד ס' בלשון במקום השני, ע' בגרון, כ' בשפה, צ' בלשון במקום השני, הנה היו \nב' בלשון והם ל\"נ, וב' ב\"ו בשיני והם ס\"צ הרי ד', וב' בשפה והן מ\"פ הרי ו', ואחת \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "בחיך והיא כ', ואחת בגרון והיא עי\"ן, הרי ח\"י עם ה\"י' הראשונים, ועוד הנשארים הם ד' \nוהם קרש\"ת והיה ק' בחיך ר' בלשון השני, וש' ג\"כ ה\"ן בלשון הראשון, הרי הכל יחד והם \nכ\"ב: \nודע אע\"פ שאמרתי לך שאלה טבעיים במוצא לפי סדורם, לא אמרתי זה בעבור אלו האותיות \nולא זולתם משאר אותיות שבשאר כתבי האומות. אבל ידוע שכל הלשונות אלה הם מקומות \nמבטאם והמוצא שלהם טבעיי, וכל אות שבמבטא א' מניעה אותה בטבע, ודע כל מה שאתה מוצאו \nבזה האיש מזו האומה, ואתה מוצאו בכל איש מכל אומה, ואינו משתנה בעצמות, כי הכל אחד \nהוא הנקרא טבע, ומה שמשתנה בם הוא הנקרא מקרה, וזה כי הדבור באדם טבע הוא, ושיהיה \nמדבר בצירוף האותיות ג\"כ טבע הוא, והדבור כולל ג' דברים והם שם ומלה ופעולה, ואמנם \nשיקרא זה האיש זה הדבר בשם זה הידוע אצלו ואצל אומתו, וזה הפעל בצורה זו הידועה, \nוזה הדבור בציור מיוחד וכל זה משונה כדבור הקריאה באותיות אצל אומה אחרת: \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "הנה תדע שזה מוסכם בכל אומה ואומה ואינו טבע, אבל מוצא הקול מהגרון והרוח מהשפתיים \nוהדבור מה' מקומות הנזכרים, והיה אם כן כלל הדבור משותף בשתוף זה, כלומר בקול ורוח \nואותיות ונקוד, והכרת הקול משותפת עם רוח בהכרח, הנה כל זה הוא טבעי בכל אדם שלא \nישתנה באחד ממינו, כי אם במקרה כאלם וזולתו מהדומים לו, ועל זה התבאר במופת \nשהלשונות הם הסכימיות, ובהיותינו זה הטבע בא בעל לשונינו להורות לנו כוונת הדבור, \nוכן עשה כל מסכים לשון או כתב, ודע שכל מסכים לשון כבר קדם לשון ללשונו השני, והעד \nשאם לא קדם לו לשון לא היה יכול להסכים עם זולתו לקרוא דבר בשנוי מאשר נקרא כבר, כי \nאיך יבין זה השני לשונו השני אם לא יבין לשונו הראשון ויסכים עמו לחדש לשון וכן \nלכתב, אלא שיש קצת הפרש בין הסכמותיהן ואין זה מקום ביאורם: \nאבל ממה שזכרתי תוכל להבין מה שלא זכרתי, כי כוונתי היתה להודיעך בזה החלק קצת \nרמזים על ענין יצירת אדם, וכבר רמזתי לך בה מה שאיפשר לבאר בקצור לפי כוונת זה \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "החבור בזה החלק הרביעי, גם נרמז קצת מעניינו בקצת החלקים האחרים שכשתעורר על זה \nתבין כל הכוונה בע\"ה: \n \nהחלק ה' סימן אותיותיו צק\"ר חלקיו ג', וענייניו ג'. והתיבה א'ב'ו':\n", "en": ""}]}
