{"bookId": "kabala-7fde0ed3d45f", "part": "1", "torah": "10", "title": "ספר אמרי שפר — קטע 10", "hebrewTitle": "קטע 10", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-7fde0ed3d45f/1/10/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-7fde0ed3d45f/1/10/", "segments": [{"index": 1, "he": "קימת בחמר השמים וכל אשר בה. ובחמר הארץ וכל אשר בה. וכך מצאנו בתורה אומר \"בראשית \nברא אלהים את השמים ואת הארץ\". ולא זכרה שום בריאה על דבר נעלם לגמרי אבל הנסתרות \nהם למשכילים: \nוכן מאמיני הנטיעות שקראום ספירות לא זכרו בם בריאה כי אם שפעים ואצילות. ולפי \nאמונת היות הזמן נברא בדעת בעלי החדוש אין אמיתות לזמן בפועל בלתי התנועה ואין \nתנועה אלא לבעל חמר. וכל שכן לפי אמונת הקדמות: \nוהמבין במהות הטוב ורע ידע ויבין מהרה שכל מציאות טוב לא יאמר רע אלא למה שהוא נמצא \nבקצהו האחרון. כשתשימם שני הפכים ואין בהכרח טוב ורע כי הטוב והרע נאמרים במיני \nהמפורסמות. והאמת והשקר נאמרים במיני המושכלות והברכה והקללה במפורסמות ג\"כ. ובפיות \nנאמרים כולם. ובלבבות מובנים ובמציאות משוערים בערך זה אל זה. ויש הפכים שיש ביניהם \nאמצעי והם שימנע הנושא משניהם במראה השחור והלבן שיש בניהם מראים אמצעיים בקבלת \nוהאדום והירוק ודומיהם. ויש הפכים שאין ביניהם אמצעי מפני שלא ימצא גוף אחד מיוחס \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אל נשיאותם מאחד מהם ריקם כמו גוף בעל חיים מבריאות וחולי וכיוצא בזה: \nוהדברים המיוחסים בשם טובה וברכה הם שימצאו רבים או מעטים כי הטובה בעשר רבויה ברכה \nגם כן. וכבר יהיו סבה לפי האנושות לתקן החיים הטובים עם העשר ולשמור הבריאות. ואין \nספק כי מי שיודע את השם שדבק בו הוא ישלים לו כל חפציו ויתקן לו כל ענייניו ולא \nיעשה דבר בלתי עצתו ורצונו. ואם נפל בשום רשת מרשתות העולם באיזה דרך שהיה הנה יתקן \nלו הכל עד שאפילו בקניינו ימצא הצלחה וחיים וברכה טובה מצד שלא חשב בדרך וחנותי את \nאשר אחון ורחמתי את אשר ארחם: \nוהגדול שבמופתי הנביאים והחכמים גם כן על החיים והטוב והברכה הוא כשלא ימצאו מונעים \nמתוספת הדעת הטבעית בכל יום ויום. זה כולו הגמול האלוהי על ידיעת השם. אבל אם כל \nהצלחה תחסר ותוספת הדעת לא תחסר הנה הגמול קיים שלם כי היא תכלית הכוונה. ואם זה \nיחסר והשאר כולו ימצא חשוב כי הכל חסר ואין לו מציאות כלל. וחשוב הטובות כולן \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ואפילו אריכות החיים בעולם הזה עם חסרון השלמות וחסרון ההצלחה בו וההדרכה אליו רעות \nגדולות וקללות ומיתות משונות רבות אל הטובות המביאות אל השלמויות הנזכרות ונמצא \nהגמול הנחשב ענש גמור באמת. והענש המדומה גמול גמור מעולה: \nהנה אם כן דין הגמול והענש ואפילו בעולם הזה הוא אמיתי ושלם לדעת הנביאים והחכמים \nהשלמים שקבלו מהם זה הסוד הגדול. ועניין ר' חנינה והדומים לו במה שנאמר עליו שדי לו \nבו הוא עד נאמן על זה הדעת האמיתי. ודינם לפי שאר הדעות דין בטל ואין לו מציאות מצד \nהשם בשום צד. הנה התבאר זה: \nועתה יתבאר אחר זה עניין תולדת אלו השלוש שאלות. והאחת מהן למה נברא האדם בזאת \nהצורה השכלית בעולם הזה: \nדע כי האדם הוא סוף הנבראים הנמצאים שכן מצאנו מוטבע בטבע אחרון בין לפי התורה בין \nלפי המחקר כי זה נגלה וידוע לכל. וגם נודע שקדמו למציאותו כל הנבראים הנמצאים. ובין \nשהתחייב כן ובין שנברא בכוונה ורצון כן ידענו מצד שהכרנו מי שהמציאו או שאחר שהוא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אחרון נשלם כל המציאות. ולא היה מן הדין לפועלו שיפעל התכלית פחותה מן הראשית \nולפיכך כשהמציאו כך התדמה לקונו יותר מכל מי שקדם לו במציאות ובטבע ובעילה לפי בעלי \nהחמר כולם. ועל כן התחייב להיותו בעל רשות לעצמו מוחלט אשר אין עליו בעל חמר שלטון \nמוחלט זולת עצמו. ולולי היותו בעל מדות הפכיות על דרך משל בשם לא היה אפשר להיותו \nכן. ולפיכך היו לו לעצמו כלים וכחות ורוחות חולקים על חללה של רשות הנמסרת לו. \nומדות הפכיות גם עניינים הפכיים זה אומר ככה וזה אומר ככה. כי בתי דינין קבועים עמו \nבכל עת וחולקים ומכריעים ועדי אמת עם עדים זוממים כי עולם קטן הוא וכל מה שיש בגדול \nיש בקטון. והנה הוא אלוה בעצמו לעצמו גם אלוהיו. הנה ידוע בקצור למה נברא ככה: \nוהעניין השני למה קבל תורה. ידוע כי המין כולו לפי צורך האדם באדם אחר גם כן ואישי \nהמין המתחלפים והמתדמים באברים המתחלפים והמתדמים בגוף האיש האחר הזה וכחותיו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "במלכים ושרים ורוחותיו במנהיגים. וכן כל ענייניו. והנה הפרט דומה לכלל. וכאשר היו \nבין אישי המין אומות מתחלפות ונבחרה מהן אחת והיא המעולה שבהם כמו שהיו בשמים \nכוכבים מתחלפים ונבחר השמש מהם. והיו באיש גם כן אברים ראשים ואברים שתחת הראשים \nוהיו הלב והמח מבינים ומשכילים שהם ראשי האברים הראשים. התחייב מזה לתת ללב תורה \nולמח מצוה כי נר מצוה ותורה אור וחת\"מ (ודרך חיים תוכחות מוסר). והלב לוח מאבן \nספירית מאירה. והמח אבן גמורה בלתי מאירה. ומקבלת מהלב אורה. והתהפכות זה אל זה \nבלתי נעלם מהשלמים והלב אדום והמח לבן והלב חם והמח קר. ואם כן שניהם צריכים אל \nהתורה והמצוה. והתורה והמצוה הן המהוות הצורה. גם כל אחת מהן היא המהווה הצורות \nוכבר התבאר זה: \nוהעניין השלישי מובן מן השני אבל נשלים בו הכוונה בע\"ה. ונאמר שהגלגלים עולים \nויורדים בכל יום. ונוטים בעלייתן וירידתם ומחדשין בעלייתן ובירידתן ונטייתן חדושים \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בעולם השפל. ושולטים בכחותיהם ומושלים ברוחותיהם על מה שבתוך בטנם. וכאשר היה טבע \nהחמר הראשון זה התחתון ומקומו תוך טבור הגלגל הגדול הקיצון המקיף בכל ונקרא זה \nהמקום שפל המקומות והיות אומתינו בערך לאומות לפי מחשבותיהם שפלת כולן והיה הר סיני \nשפל כל ההרים בערך לגדלם והיה המדבר שפל מקומות הארץ בערך לישוב והוא בצד הדרומי \nהשפל כי הצפון גבוה בערך אל כל מערכת עליונה או תחתונה. והיה רצון השם להודיע לבני \nהאדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו כמו שכבר הודיעו לעליונים נתן דינו הצודק יתברך לתת \nתורה שהיא המעולה שבכל המעולים לאומה השפלה שבשפלות והיא אומתינו. ברוך שבחר בנו \nמכל האומות ונתנה בזמן שכל האומות לא ידעו את יי כי אחר שפרעה אמר לא ידעתי את יי \nוהיה בן חכמים בן מלכי קדם ואז נשכח זכרון השם מכל פיות האומות ובמעט קט אפילו \nמישראל. אם כן אז היה הזמן השפל והפחות שבכל הזמנים ועל כן נאמר על שבעה עממים לא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "תחיה כל נשמה. והנה נתנה בהר סיני השפל שבכל ההרים ובמדבר בשפל שבמדברות. ועל כן \nהיה הדין האמיתי ג\"כ לתתה על ידי משה שהוא השפל שבכל אומתינו ולפיכך נשתכח בזאת \nהמדה המעולה מכל המדות שנ', \"והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה\" (במדבר \nיב). והנה התיחד אפילו מכל אישי המין בזאת המדה. וחייב זה הדין כולו היות מתן תורה \nמהסבה הראשונה לנסבב האחרון באה באמצאות השכל הפועל שהוא השפל והאחרון שבשכלים \nהנפרדים כולם. ראה שפלות הרוח לכמה מעלות היא מביאה. ואין התורה נמצאת בגסי הרוח \nלעולם כי לא בשמים היא. ולא כל המרבה בסחורה מחכים. כי לא מעבר לים היא. על כן צדקו \nדברי האומר מאד מאד הוי שפל רוח. והאומר מאן דאית בו גסות רוח ומאן דלית ביה וקלל \nאת שניהם רצה לומר לפי כל מקום וכל זמן וכל איש שבזה תשתנה הרוח השפלות גם הגאות \nלפי ההמשכה אחר המדות האלוהיות בכל מדה ומדה כי היא הדרך הנכונה לכל שלם ללך בה: \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הנה כבר התבאר העניין השלישי ונשלמה כוונתינו בשאלות ובתשובות ובתולדותיהם ובטעמיהם \nומהן ידוע השאר כולו אשר לא נזכר לקיים מה שנאמר תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק \nויוסף לקח: \nואחר שכללתי בכלל דברי בקצור העניינים שרציתי לגלותם בו אחבר למה שקדם כולו סוד \nהקבלה ואיכות נתיבותיה לפי מה שמביא עניינה אל ההשגה הנבואיית אחר ידיעת השם המפורש \nשזכרנו: \nואומר כי הקבלה נמסרת למשכיל השלם בטבעו ולמד הרבה והתחכם בדרכי המקרא ובדקדוק וקבל \nמה שקבלו באותם הדרכים בעלי הקריאה כדי שיוכל להכין מהכל לשון הקדש לפי הנכתב ולפי \nהנבטא ולפי הנחשב ולא נבקש ממנו שיגיע אל תכלית הידיעה הפרטית במחלקות הלשון כי \nהפרטים בשום חכמה אין להם תכלית אבל נבקש ממנו שיהיה חכם כנזכר עד שיהיה חכם ואמיץ \nבו במשא ובמתן עם חכם אחר עד שתהיה חכמתו בו ניכרת לחכמי המקרא בדרכי הקריאה ובהבנת \nהדברים בהם. ובזה יבוקש ממנו בדרכי המשנה והתלמוד והדרשות והאגרות מפני שהקבלה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בנויה עליהם ושם רוב ראיות אמיתתה. ואם למד חכמה פילוסופית אחר המקרא והתלמוד הנה \nיותר שלם ויותר ראוי ומובן והגון לקבל הקבלה אחר שלמות טבעיו ואחר שלמות מדותיו \nהטובות והנהגותיו המתקדמות להנהגות האלוהיות. וגם בזה נבקש מכל חכם בכל מה שישתבח \nבידיעתו מכל החכמות ואפילו באומנים בעלי מלאכת מחשבת לא יבוקש מהם תכלית ידיעה \nבמלאכתם אלא חוזק ותוקף ואומץ ידיעה עד שיאמר על האומן פלוני חבור באומנותו: \nוכבר יחלקו החכמות כולן אל שני חלקים ראשונים והם החכמה בדבר שהיא הידיעה בו אשר \nלמדה היודע מפי מלמדו אחד או רבים. והמעשה שהוציאו הוא בעצמו לפעל עם הנסיון \nוהבחינה וההרגל פעמים רבות עד שתוודע ממנו החכמה לחכמי הדבר ההוא ויכירו בו שהוא \nחכם בידיעה. ואחר זה יבחנוהו עוד במעשה ויכירו בו שהוא חכם גם כן במעשה כפי חכמתו. \nוהאיש אשר בחנוהו חכמי הקבלה אשר כבר ראוהו נפרש מבני גילו מהבלי הזמן ותחבולותיו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "וכשופיו וזיופיו ושם דעתו לאור באור החיים ואוהב התורה אהבה רבה ומכיר מעלות \nענייניה הנקראים המופלאים ויודע מעלת החכמה ושהיא למעלה מכל מעלה אנושית ושהיא \nהמורה והמביאה לידי המעשים הטובים כולם והכיר שאי אפשר להיות שם מעשה טוב אלא מכח \nהתורה והחכמה ונמשך בכל כחו אחר הלמוד המביא לזה ולזה. ר\"ל המוציא החכמה מן הכח אל \nהפעל והמביא את בעליו לכל מעשה טוב. ושמח בשמעו שיש אחר חכמתו חכמה והוא חייב לבקשה \nוהשתדל על זה בחזקה עד שבקש מקובל שיקבל ממנו הקבלה: \nהאיש אשר אלה תאריו הוא אשר ראוי למסור לו הקבלה כולה כאשר היא. ומפני שלא יצטרך \nאיש כזה אל רב שימסרנה לו ויספיק לו מה שימצא כתוב בזה בספר ממנה אכתוב לו אני עתה \nדי סיפוקו לבא בחדריה. ואם ימצא עליה רב הנה מה טוב ואם לאו יעבור עם מה שימצא ממנה \nבזה הספר ובזולתו מזה המין של הקבלה: \nוידוע שאם לא יהיה איש מוכן לקבל זאת הקבלה שהיא החכמה העמוקה שבכל החכמות שבה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "נבראו כל הנבראים כולם אע\"פ שיבין ממנה קצת הבנה אין ראוי שיכניס עצמו בעמקה פן \nישקע בימה ולא יוכל להנצל. ואחר שהודעתי האמת בה ליודע ולשאינו יודע כבר עשיתי מה \nשהיה לי לעשותו עם שניהם ואני את נפשי הצלתי וכל אחד מהם גמולו ישוב בראשו לפי מה \nשיגמול בנפשו לנפשו: \nואומר מעתה האיש השלם הנזכר החושק בקבלה. דע שכולה תלויה בעשר ספירות בלימה ובעשרים \nושתים אותיות יסוד. שהם שניהם שלשים ושתים נתיבות פלאות חכמה כמו שכתוב בספר יצירה \nהמיוחס לאברהם אבינו ע\"ה. ויש עשר ספירות בעולם נכתבות ונבטאות ונחשבות. ויש עשר \nספירות בשנה נכתבות ונבטאות ונחשבות. ויש עשר ספירות בנפש נכתבות ונבטאות ונחשבות \nואלה הם ספירות שבעולם הנכתבות י' גלגלים ט' שממיים וא' תוך כל תוכיהם. הוא האמצעי \nשתוך גלגל הירח קראהו ראשון לכולם. ותמצאהו מוקף מכל התשעה. או קראהו אחרון ומנהו \nעשירי מוקף בלתי מקיף. והראשון הוא העליון הקיצון החיצון מקיף בלתי מוקף. ואלו הם \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "התשעה ממעלה למטה. או אמור ממטה למעלה: \nא ב ג ד ה: \nגלגל ערבות גלגל מזלות גלגל שבתי גלגל צדק גלגל מאדים: \nי ט ח ז ו: \nו ז ח ט י: \nגלגל חמה גלגל נגה גלגל כוכב גלגל לבנה גלגל תחתון: \nה ד ג ב א: \nהנה אלה השנים הדרכים הנמנים ממטה למעלה וכן ממעלה למטה בעניין עשר ספירות בלימה \nלפי הגלגלים: \nודע כי המוקף קורין אותו החכמים חמר או דומה לחמר בנקודה שכל הקוים יוצאין ממנה \nוחוזרים אליה. והמקיף סביב המוקף הוא בעגולה הכדורית המקפת בכל מה שבתוכה קורין \nאותה צורה או דומה לצורה. וכל גלגל מן התשעה גלגלים הנזכרים הוא מורכב גם כן מחמר \nוצורה וכעליון המקיף בכל וצורתו צורת הצורות הוא היצור הראשון ועליו אמר השם למשה \nונצבת על הצור ושמו ראשית שבו נברא הכל. ובתנועתו היומית שהיא כ\"ד שעות יתנועעו \nהגלגלים שבתוכו וחלקי היסודות בתנועת החלק בכל והוא התחלה לכל נברא כמוח לכל הגוף. \nוהשמש בו בלב הגוף והירח בכבד לגוף כי אלה השלשה הם ראשית להנהגת כל העולם בכללו \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אשר כולו באיש אחד מקובץ בעצמותו בעל אברים רבים כמוחים שבתוך העצמו ובעצמו שהם תוך \nהבשר והחלב והדם והלחות והגידים והעור ושאר האברים התחייבו בגוף האדם להמצא משאר \nגופי העולם וכחותיו ורוחותיו הנבראים מעצמי הגופים: \nואלו הן י' ספירות שבעולם הנבטאות: \nי' נפשות ויש שקראם י' מלאכים שאינם גופים בעצמם אבל הם כחות בגופים כי כל נפש בעלת \nחמר אינה גוף היא כח בגוף והנפשות הגלגליות הם תשע כמספר גופי גלגליהם. והנפש \nהכללית העשירית היא נפש כל בעל נפש בעולם השפל, וכחותיה ארבע. מפני היות גלגל \nהתחתון מקבל ארבע צורות ראשונות נחלקות לד' חלקים ראשונים כלליים. והן כח האש בכל \nמה שמתפשט בעולם החמר הראשון האחד התחתון. וכח הרוח, וכח המים, וכח העפר. לפי \nהתפשטות כל אחד מהם בנמצא. וצורת האש אינה אש, וחמר האש אינו, אם כן הצורה דבר \nבעצמו, והחמר דבר בעצמו. אלא שהצורה אין לה מציאות פרטית אישית אלא בהמצא החמר \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הפרטי החלקי האישי האשיי וצריך להיות שם דבר נמצא תחילה ממציא החמר ומכינו לקבל \nהצורה האחת הפרטית לכל חלק מחלקיו הראשונים שהם ארבעה חלקים בעלי ארבע צורות \nראשונות. ויש מי שקרא האיכויות הארבעה בשם צורות בשם משותף שהם החום והקור והיובש \nוהלחות. והנה מצאנו לכל אחד מאלו החלקים הארבעה שני מקרים שהם שני איכויות ויקראו \nכחות או טבעים: \nולפיכך אמרו חכמים טבע האש המורכב מחמר וצורה חם ויבש. חומו בו מצד צורתו יבשו בו \nמצד חמרו. וכמו שהצורה פועלת בחמר בעצם ומתפעלת ממנו ממקרה כן החום המתחייב מן \nהצורה פועל בעצם ומתפעלת והיובש המתחייבת מן החמר פועל במקרה והיובש מתפעל בעצם \nוהחום מתפעל המקרה. ויקרא על זה החום באש עצמיי לו קרוב להדמות לצורה שבה נהיה והיה \nהאש אש. ויקרא הנפש בו מקריי לו קרוב להדמות לחמר. וכך תדין שלשת היסודות הנזכרות \nאחר שתדע כי טבע הרוח חם ולח וטבע המים קר ולח וטבע העפר קר ויבש. כאשר טבע האש חם \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ויבש ותדע שטבע הרוח הוא הפך מטבע העפר בכל שתי האיכויות שלהן. ויתחייב מזה להיות \nלשני היסודות ההפכיות ארבעה טבעים. וכן טבע האש הפכי לטבע המים. והיו לרוח ולעפר \nהחום והקור והיובש והלחות. ואמנם ההבדל שביניהם הוא כי החום באש עצמיי ומצד צורתו. \nוהחום ברוח מקרי ומצד חמרו. ואם כן היובש באש מקרי ומצד חמרו כמו שאמרנו והלחות \nברוח עצמיי ומצד צורתו כמו שהתבאר. וכן הקור עצמיי במים והלחות מקריי בם וכן היובש \nעצמיי בעפר והקור מקריי בו: \nסוף דבר שזה יגלה לך סוד צירוף האותיות ומערכותיו ונתיבותיו תנועותיו והתחלפות \nצורותיו בחמרי תיבותיו. וראה היה ביסוד זה דבר עצמיי לו מפני שהגיע אליו עד תכלית \nהחזקה. והיה ביסוד זה הדבר ההוא בעצמו מקריי לו מפני שלא הגיע לאותה התכלית של \nהחזקה אשר הגיע אליו חברו: \nומכאן תבין התחלפות מעלות המינים זה על זה ודרכי מדריגות המשיגים זה על זה בכל \nעניין ועניין. וממנו תבין סוד התחלפות הנפשות הנזכרות: \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "וקראתי הגופים נכתבים מפני שהם ככתיבות מתחלפות. והנכתב הוא גוף בעל חמר והוא הדיו \nובעל צורה והיא צורת האות הנראת לעין. ונפש האות היא הנקוד המניעה. ושכלה היא הוראת \nהכנת חכמתה. ומקריה שחרות הדיו וארך האות ורחבו ועמקו המגלים צורתו כשיעורה: \nוקראתי הנפשות נבטאות מפני הדמותם למבטא ואין מבטא באות כי אם, עם שתוף נפשה. והנפש \nאינה גוף אבל כח הגוף היא כמבטא בחמשה מקומות הפה: \nואלו הן י' ספירות שבעולם הנחשבות: \nי' שכלים נפרדים ט' לט' גלגלים ואחד לגלגל העשירי והוא השכל הפועל. והוא הנקרא אצל \nהתשעה שליח צבור או מלך. והוא כי כמו שיסכימו תשעה אנשים לבחור איש אחד להיותו \nמנהיג התשעה ומנוהו שליח צבור והוא עשירי והוא אחד מן העשרה כן תשעת השכלים מנו את \nהשכל האחד שהוא העשירי להיותו מנהיג את הכל ותחילת הנהגתו היא בעולמו. ואחר כך כולם \nעונים אחר ברכותיו אמן וקדיש וברכו וקדושה ומודים כולם לסבה הראשונה ית' וית' שמו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "כמו שתשעת האנשים ושליח ציבור עמהם משבחים לשם. ונס ידוע שהמלך אינו מלך עד \nשימליכוהו העם ויקבלוהו עליהם למלך ויאמרו יחי המלך יחי המלך והמלך והעם עבדי השם \nית' וקרא אלה הי' נחשבות מפני שיושגו במחשבה . הנה כבר מסרתי לך ל' ספירות שבעולם \nמנהיגי חלקי העולם: \nואלו עשר ספירות שבשנה הנכתבות: \nי' ימי תשובה שמראש השנה ועד יום הכפורים. ונקראו גם אלו נכתבים מפני שאמרו חכמים \nשהם הימים שכל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון והם ימי הדין לכל. ויום הכפורים הוא \nיום חתימה לכל מכל. השאר הם ימי הכתיבה ומאז נגזרין כל הגזירות לכל השנה. ואמ' חכמה \nשלשה ספרים נפתחין ע\"ה כנגד ספר ספור וספר וחלקום לשלש כתות של בני אדם. ואמרו \nצדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה. בינוניים מצפצפין ועולים זכו נכתבים \nונחתמים לאלתר לחיים לא זכו נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה. ושם נאמר עוד לעניין יחשוב \nאדם עצמו חציו חייב וחציו זכאי עשה מצוה אחת הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף \n", "en": ""}]}
