{"bookId": "kabala-7fde0ed3d45f", "part": "1", "torah": "4", "title": "ספר אמרי שפר — קטע 4", "hebrewTitle": "קטע 4", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-7fde0ed3d45f/1/4/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-7fde0ed3d45f/1/4/", "segments": [{"index": 1, "he": "המספר אמרו שחכמת המספר היא יסוד כל החכמות. והיא חכמה מושכלת מהרה ומופתיה קיימים. \nוהנה חכמי התלמוד גילו לנו שבזו החכמה החל הקב\"ה עולמו ובה חתמו: \nודע כי מלת חשבון נגזרה משם מחשבה והיא הצורה הראשונה הנשפעת מהנשמה המשכלת \nוכשהמחשבה זכה מחשבותיה זכות וטהורות ונקיות מכל מבוכה. גם נוכל לומר כי כשהמחשבה \nזכה הנפש זכה מפני שנכיר הנפש מן המחשבה והמחשבה מן הנפש. וכבר התבאר במופת שמידות \nהנפש נמשכות אחר מזג הגוף ואם מזג הגוף בתחילת ההויה הוא מזג זך ונקי ובר מלכלוך \nהעירוב העב והגס אשר הוא זרע האדם שממנו נתהוה יתחייב להיותו בעל נפש זכה: \nומפני היות שרש הנפש הצומחת נשרש בעפר ובמים שהם שני היסודות התחתונים והם עיקר כל \nמזון העפר שרש למאכל והמים שרש למשתה והעפר קר ויבש בטבעו והמים קרים ולחים בטבעם \nהוצרך על זה להתחבר אליהם דבר חם קל עולה ומעלה הבלי המזון שטבעו לרדת לרדת עד המח \nוהיה הדבר ההוא דם שטבעו כטבע הרוח חם ולח. ונולדה ממנו כל נשימה להכניס ולהוציא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "האויר המשתנה והמתחלף מהרה ותנועתו יותר מהרה מתנועת המים כמו שאנו רואים זה בנצוץ \nהשמש בהכנסו בבית דרך החור או החלון. כי אז מתגלה מציאות האויר לחוש העין. גם אנו \nמכירים בו דמות הקשת כשנשליך עליו מים זכים מעט מעט יחד דרך הזיה עם הפה או עם \nזולתו: \nודע כי עוד משלמות החכמה הטבעית יש צורך לשתף כח האש שהוא יסוד רביעי עם שלשת \nהיסודות במזג הזרע מפני שיהיה חם ויבש עולה ממהר התנועה. והוא הקפיא הזרע בחומו \nומיבשו עד שבקפואו ישוב חזק כמו הצור. ואז יתהווה ממנו העצם שהמח בתוכו. והמח ההוא \nהוא חוט השדרה אשר הוא יסוד כל הגוף לפי מציאות ארכו. והוא פרי הזרע שממנו נתהווה \nוהוא שרש לכל זרע שממנו יתהווה. ועל כן נקרא בשם יצחק ונכלל מן י' עד ק'. והוא צ\"ח \nבתוך והפכו ח\"ץ. מפני שצריך היורה שיורה כחץ בתנועות מהירות. והמהירות מולדת חמימות \nולפיכך נתהווה יסוד האש מן הגלגל הממהר התנועה סביב מקומו: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "והנה מן עשרה ועד מאה עשר ספירות שניות והנה אברהם שרש ליצחק ויצחק פריו והוא פרי \nושרש פרי לאברהם אביו ושרש ליעקב בנו. וכאשר אמרה תורה שאברהם הוא ראשית בעלי ברית \nמילה גילתה לנו שממנו ראוי להתחיל למנות יחס האבות שהוא יחס משולש דומה בכל חלקיו. \nולפיכך אנו אומרים בקבלה אברהם אבינו ויצחק אבינו ויעקב אבינו. ואין אנו אומרים אדם \nאבינו ולא נח אבינו עם היותם שרשים בתולדות. ולא ראובן ולא שמעון אבותינו עם היותם \nשרשים ופירות כי השרש שהוא שממנו ההתחלה לעניין מיוחד לו: \nוהנה אברהם אבינו ההתחלה לכל בעל ברית נמול במצוות השם ולפי שיש בסוד ברית מילה \nעיקר אחד ראשון לידיעת הוראת השם המפורש אמר הכתוב, \"סוד יי ליראיו ובריתו \nלהודיעם\". ויתגלה זה הסוד ממלות עשר ספירות בלימה: \nומהנה אצטרך להודיעך מה שאפשר לי לגלותו משם המפורש המיוחד וממה שנמשך אחריו להשלים \nבידיעתו אמיתת מהוות שכלך המקיים נפשך לנצח נצחים בחדר הפנימי העליון הנקרא צרור \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "החיים לנפש המשכלת. ואומר, שהשם המפורש הוא נפש ישראל וישראל נפש שבעים אומות והנה \nהוא נשמה לנשמות. והאומות נפש לכל חי בלתי מדבר והחי נפש לצומח. והצומח נפש לכל \nמתכת ואין למתכת נפש כי אם מזג ועירוב ארבע יסודות. וכל אלה ימצאו בגוף האדם אחד \nפרטי שלם בשכלו. והשם הוא נפש לכל נפש. והנה נודע שהגוף חתום בו והוא מניע הנפש \nלחשוב כל מה שהיא חושבת באמצעות י\"ח אותיות נגלות וד' נעלמות ובאמצעות מספר עשר \nספירות. ויש לכל מספר מן אחד עד אלף סגולה שבה יבדל מזולתו. וכן יש סגולות לכל \nספירה וספירה בעצמותה להבדיל מזולתה. וכן לאותיות ולניקודם ולטעמים ודומיהם. ולא \nהיו ספרים מספיקים לכתוב אלו הסגולות והבדלתם. אבל תכלית כוונת זה החיבור להודיע כי \nידיעת השם וסגולותיו וכוחותיו ופעולותיו והבדלו מזולתו מכל בעל שם: \nואמנם יבין דעתי זאת הכללית מי שקדמה לו הידיעה במקרא ובתלמוד ובדקדוקם והתפלסף \nוקבל אחר שהתפלסף חכמת הקבלה בספירות ובאותיות, וזולתו לא יבין דעתי עד תכליתה בשום \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "צד שבעולם. ואין ספק כי חכמי ספר היצירה נקראים מקובלים ונחלקים לכתות רבות לפי מה \nשהתבאר מספרי מפרשיו. ואיני רוצה להודיע פה חלוקתם כי דעתי יכירוה השלמים שהיא \nכוללת כל דעות הכתות והיא דעת שווה עם דעות החכמים והנביאים ואין בהם אפילו אחד \nמקשה עליה זה על זה וכשיתעורר המקובל משנתו ישיגנה ולא זולתו כפי מה שאמרתי כי \nהסיבה גורמת שידענה ולא חעלם ממנו. גם גורמת שתיטב בעיניו בהכרח בשמעו אמיתת הראיות \nוהטעמים הנכונים עליה ועל דבריה: \nודע שכבר חברתי אני ספרים רבים בזאת הידיעה שהיא ידיעת השם באמת. יש לי היום אחת \nועשרים שנה והיא משנת א\"ל ועד שנת נ\"א וסימנך אל נא רפא נא לה. ובתוך זה הזמן משנת \nל\"ט ועד היום שנת נ\"א עוד חברתי בזאת הידיעה בעצמה ספרי נבואה שהם פסוקים מעידים על \nידיעת השם זו. ואין תכלית כוונתי בכל חיבורי כי אם למען ספר שמו בכל הארץ ומצד \nהידיעה השכלית. וחברתי על זה גם ספרים רבים בצורת ספרי חכמה ומהם ארבעה מעולים \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "מגלים רוב זו הידיעה. הא' מהם הוא ספר אור השכל והב' ספר גן נעול והג' ספר החשק \nוהד' פרדס הספר והאחרים רבים כמותם. ואין ספק שצריך המקובל הרוצה להשיג זו הידיעה \nלעיין בהם ומהם יתחכם מה. ואני סומך בקצרי זה החיבור על מה שהארכתי באותם החיבורים \nשקדמו לזה. ואמנם המחברים שקדמוני לחבר בזה דבר, כבר הודעתיך שכוונו להעלים זו \nהידיעה בכל כחם ועל כן לא שמוה עיקר נגלה בחיבוריהם, אך כמי שמביא דבר אגב גררא. \nאבל אני שמתיה עיקר ושרש מעת חברי דבר בה בכל מה שחברתיו כמו שאמרתי לך במאמר א' \nמחיבורי זה: \nומכאן אני מחל לדבר בידיעת השם כפי יכלת שכלי וכפי כח דעתי, לפי המקובל לנביאים \nולחכמים ז\"ל ולי היום. ואומר, כי השם המפורש הנקרא האל הגדול הגבור והנורא והוא שם \nמיוחד לו קדוש ומקודש בכל שמותיו יתברך. והוא סגולה להם והוא אצל כל שם משמותיו \nהקדושים כמלך עם משרתיו ואצל שאר שמות העצמים זולת עצמו יתברך כנפש המלך עצמו בעצמו \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "עם עצמו וצל שאר שמות העצמים התארים הנקראים מקרים כשכלו של המלך עם נפשו. והנה \nהשכל והנפש והגוף של המלך שלשה עצמים במשלנו נבדלים באמיתת מהותם ובעצמותם ושכינתם \nיחד. אלא שהגוף שוכן בהיכלו שהוא היכל המלך וחדרו המיוחד לו לשכינתו מכל בתי \nמדינתו. והוא מקום מיוחד מן המיוחד ששם כסאו שאינו כולל כל ההיכל אבל הוא מעולה מכל \nמקומות היכלו לעניין ישיבתו עליו וכסאו אינו מכלל עצמי ההיכל כי ההיכל הוא בית שיש \nלו ארבע רוחות וגג וקרקע: \nוהנה ו' צדדים הנקראים מן שש קצוות מעלה ומטה שהם רום ותחתיהם הגג והקרקע כפי מנהג \nהמלכים וכדרך בתי בני אדם הבנויים לפי הרוב מאבנים ליסודות ומטיט וסיד וכן לקירות \nהבית ועצים שהם קורות ולוחות לגג ורעפים עליו וידוע כי הגג שהוא מכסה לבית ארבע \nזויותיו העליונות שהם סוף ארבע צלעות אחרונות של הבית שהם הזויות שבהם הקוים שבהם \nנשלם שטח הגג. הגג אין תכליתו להגן על בני הבית מרוח אבל להגן עליהם מגשם ומטר ושלג \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "וברד ואבני אלגביש ודומיהם. שהם עניינים יורדים ממעלה למטה ומתהווים בקצת ימות השנה \nאבל ארבע רוחות הקירות שהם רוח מזרחית ורוח דרומית ורוח מערבית ורוח צפונית. שהם \nנקראים פנים וימין אחור ושמאל, לבניין הבית הוכנו לשמירה מרוחות רעות וקשות הנמשכות \nבקצת ימות השנה גם כן. וכל זה טבעי גם יש שם שמירה מחיות רעות ומאנשים רעים גנבים \nולסטים. אבל קרקע הבית אינו מפני שמירה מאלה העניינים אבל הוא לבדו המקום שבעל הבית \nדורך עליו ומתנועע בו ומתקן בו צרכיו כולם ועל הקרקע יאמר בפרט שהוא שוכן בו אבל על \nהחמש קצוות לא יאמר בהם שהוא שוכן בם כי אם בכלל שאנו אומרים פלוני שוכן בבית \nהפלוני. ואע\"פ שאינו שוכן כי אם בחלק ממנו וזה לא יקשה בעיניך שהרי כך אנו אומרים \nעל כל אחד ואחד מכחותיו הפרטיות שהרי האדם אינו רואה כי אם בחלק מיוחד לראות מכלל \nגופו והוא העין ואנו מייחסים הראות לכללו ונאמר ואברהם רואה. ויהיה שם אברהם שם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "העצם לאדם אחד בכלל עצמו כי אין לו חלק מיוחד שיקרא אברהם שם העצם. ואם כן הוא שם \nכללי כולל כל כללי חלקיו של זה האיש הפרטי בעצמו. ויהיה שם רואה על כלל עינו שהוא \nשם מיוחד לאבר הראות בכללו. ועוד תדע שעם כל זה עדיין אין שום דרך שיראה האיש הזה \nכי אם בחלק אחד מחלקי העין והוא החלק האמצעי הפנימי הנסבב משאר חלקיו והוא הזך \nהנקרא בת עין או בבת עין. ומזה תבין סוד בת קול הנשמע לאוזן גם כן: \nוממשלי הבית הנזכר ומעניין היכל הבית ומסוד כסא המלוכה שהמלך יושב עליו לעתים תבין \nסוד גוף המלך ועניין נפשו וצורך שכלו הנזכרים ותבין שהם שלשה עצמים מתחלפים במהותם \nושכינתם יחד. ותדע יחס זה אצל זה וערך זה לזה לפי המשל. כי אין דמיון ביניהם ולא \nיחס אמיתי ולא ערך צודק. וכן תבין משלשה שמות הקודש שהם מיוחד ומכונה מיוחס המיוחד \nראשיתו י'. והמכונה ראשיתו א' וסופי שלשתם הי\"ם. והוא שטעון בקיעה לעבור גאולים \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בתוכו ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. ואשר תוך שלשתם ה\"ו ד\"נ לה\"י: \nודע כי השם הזה הנכבד אמיתתו משולש. כמו שבא בברכה משולשת של ברכת כהנים ובקדושה \nמשולשת, מלך, מלך, ימלוך. הוה, והיה, ויהיה. והם שלשת שמות הקודש מצורפים יחד כזו \nהצורה, יה, הו, הו, הי, הו, יה. וכן היה והוה ויהיה. וכן, יה, הי, הו, הו, יה, יה. \nועוד כן יהיה, והוה והיה. ועניינו, יה, יה, יה, וה, וה, וה. והנו, יהוה, יהוה, \nיהוה. האחד נקרא אלהי אברהם. וסודו כנגד החכמה שהיא חסד שעשה הקב\"ה עם אברהם אבינו \nשנעשו שתי כליותיו כשתי מעיינות חכמה מן המעין האחד שתה והתחכם. ומן השני שתה \nוהתחסד. והחכמה מושכלת והחסד גופני מורגש: \nוהשני נקרא אלהי יצחק. וסודו כנגד הבינה שהיא כח הגבורה והיא מידת הפחד שהוא סוד \nהיראה. והנה כח האהבה לאברהם כח הנדיב שהנדיב אוהב ואהוב. ומידת הנדיבות שהיא חסד \nנאהבת לכל שאין אדם בן דעת שלא ישמח עם הנדיב החסיד כי הכל מקבלים תועלתו וכדי \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "לבחון מידת הגבורה התחייבה העקידה ליצחק אבינו: \nוהשלישי אלהי יעקב בתוספת ו\"ו הקשר להודיע שאין אצל שלשת האבות קצוץ נטיעות. אבל \nהספירות אצלם בהם. וסודו כנגד הדעת ועל כן התקיימו שכח הדעת שנים עשר תולדות. \nשאליהם נחלקו כל התולדות שבעולם. וזו היא מידת התפארת. המעידה על שפע הברכה כולה, \nושמה אמת. וכל התולדות זכרים. ושם תולדת אחת נקבה נולדה אחר תולדת הזכרים. והיו ו\"א \nתולדות מאם אחת. גם ו' משלש נשים שתים שתים. ונניח התולדות שהן חלוקות לפי \nמחלקותיהן אל דרכים ידועים בקבלה בלבד. ונשוב לומר כי מפני שהשם הוא בן ארבע אותיות \nושלש מהם הוא השם מורכב מהם והן יה\"ו ומתחלקים בחותם שש קצוות שש פעמים. כמו שכתוב \nבספר היצירה. ומהם סוד החכמה והתבונה והדעת והגדולה והגבורה והתפארת: \nנאמר בקבלה כי שמו של הקב\"ה היא ספירה ששית והיא מידת אמת. ועל כן היה מספר יה\"ו \nבכללו בחשבון המרובע עולה כמספר אמת. והוא כ\"א פעמים כ\"א והוא שם אהי\"ה ואם כן ארכו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ורחבו יחד עולה תמ\"א. והוא סוד כ\"א נקודות על כ\"א נקודות. והם, א' ב' ג' ד' ה' ו' \nעל א' ב' ג' ד' ה' ו' מורכב בחשבון המרובע: \nא ב ג ד ה ו: \nא ב ג ד ה ו: \nא ב ג ד ה ו: \nא ב ג ד ה ו: \nא ב ג ד ה ו: \nא ב ג ד ה ו: \nבצורה זו, ו', יב', יח', כד', ל', לו'. וסימנם, נכו\"ן כסא\"ך מאז. וכו, כונ\"ן למשפ\"ט \nכסא\"ו. ומספרם הכללי קכ\"ו. והנה, מה שעלה מספר כ\"א פעמים כ\"א שהוא תמ\"א בחשבון \nהמרובע, עלה בחשבון המעוקב אשר ארכו ורחבו ועמקו שוים כ\"א פעמים תמ\"א וסימנם חתום \nבג' חלקים. והסוד במספרו תחי\"ה בעדות הרחב תחיה בעדות העמוק: \nוצריך שתדע ששורש זה המספר הראשון אהי\"ה ושרש השני אמ\"ת. והנה יחלק לשבעה פעמים \nאמ\"ת והם ג' פעמים ז' והוא סוד חילוק הספירות אל שלוש ואל שבע. כי ג' על ז' ,כ\"א. \nוכשתחבר ז' עם ז' כלומר י\"ד פעמים אמ\"ת ויהיה זה יוצא מד' פעמים יה\"ו שהם שני חלקי \nהתמונה של החותם וסימנם, למט\"ה יהיה המתחייב ממספרם תמו\"ת והנשאר מהם תחי\"ה. שהוא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מספר ז' פעמים אמ\"ת והכל מתגלגל מז' אל ז' תמיד. כל הנפרדים מולידים תחי\"ה. וכל \nהזוגות מולידים תמו\"ת. והוא סוד סכנת הזוגות. והסוד יתגלה ממאמר רז\"ל, מאי ליעביד \nאיניש ליחי ולימות. ומאי ליעביד איניש ולימות ולחי. וידוע כי הממית עצמו על תלמוד \nתורה לשמה הוא החי הנצחי אשר אין לטבע המוות שולטנות על הדבר ההוא השוכן בו המקבל \nתלמוד התורה והוא הדבר שהבדיל בינו ובין שאר בעלי חיים הבדל ראשון. וגם הבדיל עוד \nהבדל שני בינו ובין שאר האדם. ועוד הבדיל הבדל שלישי בינו ובין שאר עמי הארץ \nהכוללים בני אומתו. ועוד הבדיל הבדל רביעי בינו ובין שאר חכמי התורה שלא למדוה \nלשמה. ועוד הבדיל הבדל חמישי בינו ובין לומדי התורה שלמדוה ופירשוה על דרך חכמת \nחכמי המחקר. ועוד הבדיל הבדל ששי בינו ובין חכמי הקבלה הראשונה שהם חכמי הספירות \nהנזכרים למעלה. והנה היה סגולה מיוחדת ונבדל שביעי מכל הנזכרים והיה מפני דעתו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "התורה שלמדה לשמה. וסוד מלת לשמה שזכרוה רבותינו בכל מקום תמיד הוא שם המפורש שבה \nועד שהוא במספרו עשרי\"ם ושש\"ה וסודו כת\"ר תור\"ה. ועד שני שהמצוות כולן הם תרי\"ג והן \nרמ\"ח שס\"ה: \nיתבאר לך זה ממאמר השם למשה בעת ששלחו אל ישראל להוציאם מגלות ראשון להודיעו שם \nהמפורש שהוא סיבת הגאולה לכל בין לכלל בין לפרט בכל זמן שיודע. והוא כמו שאבאר כי \nזהו המקום שראוי לבאר בו זה הסוד המופלא כפי מה שאפשר לכתוב ממנו פה בידיעה כללית \nזו והוא שצריך להעתיקו מפרשת, \"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה\". עם סוד ב\"ראשית \nי\"הודה ה\"באים ש\"מור מ\"וצא ו\"אעידה. להודיע שאלה הם ש\"שה ר\"אשי ש\"טין שהם ש\"ר\"ש לכל \nהתורה כולה והם סימנים מוציאים שתי מלות קדושות. ב\"י\"ה ש\"מ\"ו ופירושם ב\"י\"ה \nי\"ה\"ו\"ה. וסוד הבית רמז לשניהם חצי השם וכולו גם חצי ככולו לפי מבטאו, יו\"ד ה\"א \nוסוד י\"ה\"ו\"א, ד\", י\"ה\"ו, א\"ד, ראה והבן מהם נפלאות השם והחילוק והחיבור עם התחלפות \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מערכותיהם וסדריהם ותמורותיהם: \nודע בכלל ראשון כי סוד שמ\"ו נחלק אל רכ\"ה ואל קכ\"א בהיות חצי השם הראשון ארכו ורכבו \nשווים אשר זו אמיתת צורתו וכן השני בדמות סדרן זה: \nיה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה: \nיה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה: \nיה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה: \nיה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה: \nיה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה: \nיה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה: \nיה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה: \nיה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה: \nיה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה: \nיה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה: \nיה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה: \nיה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה: \nיה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה: \nיה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה: \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "הנה אלה השמות הקדושים יעוררו שכלך עם מה שתשמע מסתרי סדריהם המופלאים: \nוהשתכל בסדר חצי השם השני גם כן בהיות ארכו ורכבו שווים בו כצורת מספרו זה: \nוה וה וה וה וה וה וה וה וה וה וה: \nוה וה וה וה וה וה וה וה וה וה וה: \nוה וה וה וה וה וה וה וה וה וה וה: \nוה וה וה וה וה וה וה וה וה וה וה: \nוה וה וה וה וה וה וה וה וה וה וה: \nוה וה וה וה וה וה וה וה וה וה וה: \nוה וה וה וה וה וה וה וה וה וה וה: \nוה וה וה וה וה וה וה וה וה וה וה: \nוה וה וה וה וה וה וה וה וה וה וה: \nוה וה וה וה וה וה וה וה וה וה וה: \nוה וה וה וה וה וה וה וה וה וה וה: \nואחר שציירתי לך אילו הצורות לפי מה שספרתי לך יש לך לדעת ששתי הצורות האלו הקדושות \nיש בתוכם נפלאות תמים דעים. וצריך לך לדעת אם אתה ממקובלי האמת התוריית אשר היא \nתכלית כל קבלה נמצאת אחר המורגש ואחר המדומה ואחר המושכל שהוא המעולה מכל נסדר \nבשלמות ובאמיתות. כי זהו דבר כולל כל הכוונות התוריות כולן והבן זה מאד: \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ודע כי זה הדבר המופלא בעצמו ר\"ל ידיעת השם על פי השם שנקרא בו הדבר הנקרא ראשון או \nראשית או סיבה ראשונה או עילה ראשונה או שכל במדרגות העליונות על כל נמצא מאתו הוא \nהדבר שכל חכמי העולם מאז ועד עתה לא חילקו בחיוב מציאותו וכולם אמרו שאם העולם \nקדמון האלוה ית' מחויב המציאות בבחינת עצמו כי אין לו סיבה המציאתו ואין אחריו דבר. \nוכל מה שיש לו מציאות אחר מציאותו לא נמצא אלא בסיבת מציאותו ית': \nואם כן יהיה העולם מחויב המציאות בבחינת עצמו ואפשר המציאות בבחינת סיבתו. ואם \nהעולם חדש מאתמול או מכמה אלפי שנים שהכל שווה הנה האלוה יתב' הוא אשר המציאו \nברצונו או בגזרת חכמתו והכל שווה. והנה הוא ית' מחויב המציאות לפי שתי הדעות בבחינת \nעצמו. והעולם אפשר המציאות בבחינת עצמו ומחויב המציאות בבחינת רצון קונו יתברך. או \nאמור בבחינת חכמת קונו כי אין ליכולתו מניעה משום צד לפי כל הדעות של המודים \n", "en": ""}]}
