# ספר התמונה — קטע 10

[קריאה בקורא](/reader/kabala-80f4de65c00a/1/10/)

<div lang="he" dir="rtl">

ואלה שמות המלאכים הנזכרים קדומיא&quot;ל מלכיא&quot;ל צוריא&quot;ל הרי קמץ. פר&quot;אל תומי&quot;אל 
חסדי&quot;אל הרי פתח. צורי&quot;אל רזי&quot;אל יופי&quot;אל הרי צרי. סומטו&quot;ריא גזרי&quot;אל ועני&quot;אל 
למו&quot;אל הרי סגול. שמעי&quot;אל ברכי&quot;אל אתני&quot;אל הרי שב&quot;א. חניא&quot;ל להדי&quot;אל מחני&quot;אל הרי 
חלם. חזקי&quot;אל רחמי&quot;אל קרטי&quot;אל הרי חרק. שמוע&quot;אל רעמ&quot;יאל קני&quot;אל הרי שרק משלשה 
נקודות. שמש&quot;יאל רפ&quot;אל קדו&quot;שאל הרי שורק בוא&quot;ו. הא תמני ועשרין שמהן דאתמר בהון כח 
מעשיו הגיד לעמו זכאין אינון אנפין דנהרין בהון אילין שמהן ואינון לקבל י&quot;ד פרקין 
דיד ימינא ולקבל יד שמאלא יהו&quot;ה אלהינו יהו&quot;ה כוז&quot;ו במוכס&quot;ז כוז&quot;ו עלייהו אתמר לא 
יהיה לך אלהי&#x27; אחרי&#x27; על פני ואם לאו י&quot;ד לי&quot;ד לא ינקה רע ע&quot;כ. (פי&#x27; כי הזהיר במאמר 
זה לדקדק שלא לשנות הנקודות מקמץ לפתח וכן כולם שלא ישנם א&#x27; מן הנקודה שהושמה תחת 
אות אחת מן התורה ואם לאו שלא ידקדק ח&quot;ו כמו שכבר גם הוכחתי זה בהקדמת חיבורי דקדק 


יצחק מכמה פסוקי התורה ונביאים וכתובים ומאמרי התלמוד ופרש&quot;י ותוס&#x27; ומפוסקים 
ומדרשים וספרי הקבלה על פני רובם מלאים מזה אז י&quot;ד לי&quot;ד שהם יהו&quot;ה אלהינו יהו&quot;ה 
וכו&quot;זו במוכס&quot;ז כו&quot;זו יקחו נקמתו ממנו ולא ינקה רע ויהיה נתון לכ&quot;ח מדרגות של נחשים 
וקוסמים של צד הטומאה הרמוזים בפסוק וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה וגו&#x27; כמו 
שכתוב בסבא וזה לשונו): 
וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרוא לו לאמר הנה עם 
יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא יושב ממולי הכא אית עשרין ותמניא תיבין לקבל 
עשרין ותמניא דרגין דחרשי קיסמין דצפור ואית לאסתכלא מאן דבעא למללא ביה בבלעם 
ולאתחברא בהדיה אמאי שדר ליה מיהת עד דיתי לגביה מילין בפרושא דקאמר הנה עם יצא 
ממצרים ועתה לכה קבה לי הוה ליה לאתחברא בהדיה בקדמיתא ולפייסא ולשוחדא ליה ולבתר 
לאודעה ליה מלוי אלא אמר ר&#x27; יוסי מהכא אשתמודע דהא ידע בלק רעותיה דההוא רשע דבעא 


לאתיקרא תדיר במילין רברבין ולית ליה תיובתא אלא כד עביד בישין בלק קסם קסמים ועבד 
חרשין ואתקין צפרא וידע דדרגין דקדושה עילאין ויקירין וחרש בחרשוהי וקסם בקסמוהי 
וידע דדרגין דבלעם הוי לקבלייהו מיד וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה שמא דאתרא 
הוה כמה דאת אמר מפתור ארם נהרים אמאי אקרי הכי בגין דכתיב העורכים לגד שלחן ופתורה 
הוה מתסדר תמן כל יומא הו&#x27; ודאי דסטרין בישין מסדרין קמייהו פתורה במכלא ומשתיה 
ועבדין חרשין ומקטרין קטרת&#x27; בישא לקמי&#x27; פתור&#x27; ומתכנשין תמן כל רוחין מסאבין ואודעין 
לון מה דאנון בעאן וכל חרשין וקסמין על ההוא פתורא הוה ובגין כך אקרי שמא דאתרא 
ההיא פתור דהכי קורין בארם נהרים לשלחן פתורה (וגם הכ&quot;ח אותיות הנזכרות הם כנגד כ&quot;ח 
עיתין שאמר שלמה המלך ע&quot;ה והם ימין ושמאל והם בשבעה פסוקי&#x27; כל פסוק ופסוק דבר והפכו 
ימין ושמאל כנגד ימי השבוע שהם ג&quot;כ דבר והפכו אור וחשך לילה ויום והם י&quot;ד חלקים 


שבעה ימים ושבעה לילות וכן מתחלת היום עד חציו עת אחת והם כ&quot;ח עתים מתחלת לילה ועד 
חציה עת אחת מחציה ועד אור הבוקר עת אחרת מחציו ועד לילה עת אחרת) ונמצא בתיקונים 
בתיקון ס&quot;ט על סוד זה וזה לשונו לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים תמניא ועשרין זמנין 
אדכר קהלת עת דא בתר דא הה&quot;ד עת ללדת ועת למות עת לטעות ועת לעקור נטוע וכו&#x27; ואינון 
יד יד, יד ימינא רחמי ללדת לטעות לרפא לבנות וגו&#x27;, יד שמאל דינא למידן למות לעקור 
להרוג וכו&#x27;, יד ימינא איהו פשוטה לקבל שבים ועלה אתמר ובני ישראל יוצאים ביד רמה 
ימינך ה&#x27; נאדרי בכח, יד שמאל הנה יד ה&#x27; הויה יד ה&#x27; היתה בם להומם ולאבדם, ובגין דא 
אית עת רצון ואתמר בה בזאת יבא אהרן אל הקדש ובגין דא אינון עשרין ותמניא יומי 
סיהרא י&quot;ד יומין איהי שלמה וי&quot;ד יומין חסרה ומאן דאתיליד ביומא שלימותא איהו שלם 
בבנין בעותרא במזונא בחדוה בשלם בבנינה בכל י&quot;ד דכלהו טב ומאן דאיתיליד בי&quot;ד עתות 


חסרים איהו חסר בכולא ומאן גרם דא דאתיליד תמן בגין דמזליה גרים דאתחייב לעילא קודם 
דאתא לעלמא ובגין דא אמר ליה לר&#x27; פדת אי בעית דאחריביה לעלמא ואפשר דנפלת בשעתא 
דמזוני דלהאי גברא קשי&#x27; מזונותיו כקריעת ים סוף בגין דאינון מסטרא דדינא דאתברי 
בדינא דאיהי אדנ&quot;י ומאן דאתברי ברחמי דאיהי יהו&quot;ה לאו אינון קשין מזונותיו ע&quot;כ העת 
הנזכר רומזת לספירת מלכות הנקראת עת ועליה נאמר עת לעשות לה&#x27; ומפני כי היא כלולה 
מכ&quot;ח עיתים י&quot;ד בהיותה מיוחדת בשמש והם טובים וי&quot;ד רעים בהיותם חסרה והולכת וע&quot;ז 
נאמר ואל יבא בכל עת (ובזה יובן עניין השלום שנוהגין להקדים שלום שעה טובה דהיינו 
מלכות בהיותה במלואה וה&quot;ו שעה רעה היא חסרונה ושליטת הקליפות ולפיכך צריך ליזהר שלא 
יאמר בשעה רעה יהיה ח&quot;ו שנראה כמקלל עצמו ורחמנא ליצלן. הבן מה שכתבנו שכלם הם 
סודות והשבעה פסוקים שבהם הכ&quot;ח עיתים הנזכרים הם רומזים לפסוק בראשית שיש בו שבעה 


תיבות וכ&quot;ח אותיות לרמוז כי כשברא הקב&quot;ה שמים וארץ ברא שבעה כוכבי לכת וכ&quot;ח צורות 
של כוכבים להאיר השפעתו יתב&#x27; על הארץ על ידם ומתקיימין בעבור התורה והעוסקים בה 
ולכן יש בפסוק וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמור שבעה תיבות וכ&quot;ח אותיות כנגד ז&#x27; 
קולות של מתן תורה וז&#x27; ספרים עם פסוקי ויהי בנסוע הארון ובנוחה יאמר שהם עושים 
מחבור האותיות המתנועעות על ידי כח המלאכים שיוצאים מסוד הנקודות הנחלקות מחמשה 
מוצאות כמו שאמרנו) ועוד כת&#x27; בספר הזוהר פ&#x27; פנחס ז&quot;ל פתח ר&#x27; בא ואמר משמיה דר&#x27; פנחס 
בן יאיר כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר 
אתה הולך שמה כמה יאות ליה לבר נש בעדר דבוסינא דליק ושריא על רישיה לאשתדלא ולמעבד 
רעותא דמריה בגין דההוא נהורא דבוסינא איהי כח דשריא עליה ועל דא כתיב ועתה יגדל נא 
כ&quot;ח אדנ&quot;י כאשר דברת לאמר שיש בפסוק זה כ&quot;ח אותיות וז&#x27; תיבות מלבד תיבת כח דא הוא 


דשריא על רישיהון דצדיקיא ועל כל אינון דמשתדלין ברעותא דמאריהון ועל דא תנינן כל 
העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו דא איהו כחו ודאי איצטריך לאתערא כל שייפוי 
בחילא תקיף בגין דבאתערותא תקיף דאתתקף אתער ההוא כח קדישא עילאה ואסתלק גו קודשא 
ואתתברת חילא ותוקפא דסטרא אחרא ועל דא בכחך אצטרך למיעבד רעות&#x27; דמארך כי אין מעשה 
וחשבון ודעת בשאול אשר אתה הולך שמה בגין דבההיא כח אית מעשה אשתדלות לאשתדלא בהאי 
עלמא דאיקרי מעשה עלמ&#x27; דעובד&#x27; למשלם סופא דמחשבה וחשבון דא הוא עלמא דתליא בדיבור&#x27; 
דהא חשבון בדבור&#x27; תליא ועל דא כל גימטריאות ותקופין ועבורין בעלמא דסיהרא הווי דעת 
דא איהו רזא דשית סטרין דתליין במחשבה ואיקרון עלמא דההוא מחשבה וחכמה דכלא תליא 
מינה כל אילן כלילן בהאי כח דלאו הכי בסטרא דשאול דרגא דגיהנם והא כל בר נש דלא 
אשתדל בהאי כ&quot;ח בהאי עלמא לא עלה ביה במעשה וחשבון ודעת סופיה לאעלה בשאול דלית בה 


מעשה וחשבון ודעת וחכמה דהא סטרא אחר&#x27; ארח שאול איהי דכתיב דרכי שאול ביתה אשר אתה 
הולך שמה וכי כל בנין דעלמא אזלין לשאול אין אבל סלקין מיד דכתיב מוריד שאול ויעל 
בר אינין חייבין דלא הרהרו תשובה לעלמין דנחתין ולא סלקין ואפילו צדיקים גמורים 
נחתין תמן אמאי נחתין בגין דנטלין כמה חייבין מתמן וסלקון לון לעילא ותמן עבדין לון 
להרהר תשובה ומאן אינון אינון דהרהרו תשובה בהאי עלמא ולא יכולו ואסתלקו בעלמא 
צדיקייא נחתי בגינהו גו שאול ונטלי לו וסלקו לון מתמן ע&quot;כ (ראה כמה גדולה מעלת 
המאמר שרמוז בו כל הדרוש שאמרנו כי הכ&quot;ח עניינים קדושים הם הם כח האדם ומעלתו 
ומדרגתו ועם כח הנשמה הניתן לו מלמעלה משיג הכח העליון כח ה&#x27; מצד החסד והרחמים 
כרמוז בפסוק ועתה יגדל נא כ&quot;ח ונרמז בקדיש יתגדל שיש בענייתו ז&#x27; תיבות וכ&quot;ח אותיות 
יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא כי זה נחשב עניית הקדיש ולא יותר ולרמוז לנו 


כל זה אמרו חז&quot;ל כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כח וכו&#x27; ואיש כזה יורש הקדושה 
העליונה שהיא רמוזה בכ&quot;ח כמו שאמרנו וניצל מכ&quot;ח שבצד הטומאה הרמוז בפסוק וישלח 
מלאכים כמו שביארנו וזהו מה שאמר בגין דבאתערותא תקיף דאתתקף אתער ההוא כח קדישא 
עילאה ואסתלק גו קדישא ואתברת חילא ותוקפא דסטרא אחרא הכוונה כי עם כח הקדושה שאוחז 
צדיק דרכו משבר כח הטומאה כמה דאת אמר אשרי העם יודעי תרועה וכן רמז זה באומרו כל 
בר נש דלא אשתדל בהאי כח בהאי עלמא לאעלה ביה במעשה וחשבון ודעת פי&#x27; לאעלם גו שאול 
וכו&#x27; וניצול משבעה כוכבי לכת ומהכ&quot;ח צורות שאינו נתון תחת ממשלתם כי לא נבראו למשול 
אלא על שאר האומות ולא על ישראל כמו שאמר הכתוב כח מעשיו הגיד לעמו שכוונתו לתת להם 
לכ&quot;ח צורות נחלת גוים הם לבדם יהיו נחלת הכ&quot;ח עתים והכ&quot;ח צורות ולא ישראל עם נחלתו 
כדכתיב בהנחל עליון גוים וכו&#x27; כי חלק ה&#x27; עמו וזהו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו 


הגוים מהמה, גם נלמוד ממאמר זה שאפילו הצדיקים גמורים נכנסים בשאול לטוב להם 
ולאחרים שכניסתן שם הוא לזכות ולהוציא משם אותם אשר הרהרו תשובה בעולם הזה ולא יכלו 
להוציאה בפועל ע&quot;י שנסתלקו מן העולם הצדיקים נכנסין בשאול ועושים שגם בהיותם שם 
יהרהרו תשובה ועם ההרהור ההוא מוציאין אותו משם נלמוד מזה שני דברים אחד שהצדיקים 
בגן עדן יודעים תעלומת חכמה מי הם העומדים בגיהנם מי ומי הרהור תשובה בלבו גם נלמוד 
כמה מעלת הצדיק כי צדיק מושל ביראת אלהים להוציא משאול כביכול כמו הקב&quot;ה דכתיב ביה 
מוריד שאול ויעל וכל זה השיג בכח השכל והחכמה שהשיג והחכמה תחיה בעליה חכמ&quot;ה כ&quot;ח 
מ&quot;ה שם ההויה מלא באותיותיו יו&quot;ד ה&quot;א ו&quot;או ה&quot;א עולה מ&quot;ה והם כ&quot;ח אותיות בזה האופן 
יו&quot;ד וא&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;א אל&quot;ף וא&quot;ו אל&quot;ף וא&quot;ו ה&quot;א אל&quot;ף הרי כ&quot;ח אותיות זהו סוד כח מ&quot;ה 
הוא סוד חכמ&quot;ה זהו סוד הי&quot;ד אותיות שבשלשה שמות שבפסוק שמע ה&#x27; אלהינו ה&#x27; וי&quot;ד 


אותיות שבחילופן שהם כו&quot;זו במו&quot;כסז כו&quot;זו ואותיות הג&#x27; שמות הם כ&quot;ח לרמוז לכל הכחות 
שאמרנו ואותיות שבפסוק שמע הם עשרים וחמשה כנגד מה שאמר הכתוב כ&quot;ה יהיה זרעך רמז לו 
שעתיד זרעו ליחד שמו בכל יום בכ&quot;ה אותיות שהם כנגד שם י&quot;ה שבו נבראו השתי עולמות 
בעשרה מאמרות עשרה מאמרות וי&quot;ה הרי כ&quot;ה ואם ח&quot;ו אינו נזהר במצות ק&quot;ש בהיותו עומד 
בצרה גם הוא יקרא ולא יענה וזהו שאמר הפסוק התרפית ביום צרה צר כחכה מלא בה&quot;א ר&quot;ל 
צר כח כ&quot;ה כ&quot;ח הכ&quot;ח אותיות של ששה שמות שהם יהו&quot;ה אלהי&quot;נו יהו&quot;ה כו&quot;זו במוכס&quot;ז 
כו&quot;זו וכ&quot;ח הכ&quot;ה אותיות שבפסוק שמע צר כח כ&quot;ה היא ספירת מלכות השוכנת אתנו בגלות) 
וכמו שכתב בספר הזוהר פרשת וישלח ר&#x27; יהודה פתח טוב ה&#x27; למעוז ביום צרה ויודע חוסי בו 
זכאה חולקיה דבר נש דאשתתף ביה בקב&quot;ה בגין דתוקפא דקב&quot;ה איהו תוקפא דאית ביה ישועות 
דכתיב ומעוז ישועות משיחו הוא ביום צרה ביומו דעקו דעאוקי שאר עמין לישראל תא חזי 


מה כתיב התרפית ביום צרה צר כחכה מאן דאתרפי ידוי מקב&quot;ה דלא לאתתקפא ביה והיך אתתקף 
בר נש בקב&quot;ה מאן דאתתקף באורייתא אתתקף באילנא דחיי כביכול דחיק ליה לשכינתא דאיהי 
חילא דעלמא דבר אחר צר כח כ&quot;ה תא חזי בשעתא דבר נש אתרעי מאורייתא ואזיל באורח דלא 
כשרי כמה בעלי דבבו לקבליה דכתיב צר כחכה בגין צר לגביה אמר ר&#x27; אבא בשעתא דבר נש 
אזיל באורח אורייתא וכל ארחוי מתקנן כדקא יאות כמה סניגורין קיימין עליה לאדכרא ליה 
לטב פתח ואמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם יושרו ויחוננו ויאמר 
פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר הני קראי אית לאסתכלא בהו וכי לא אתגלי כלא קמי קב&quot;ה 
דאיהו אצטרך למלאכא דקיימא קמיה טב וביש אלא ודאי אצטריך דכד אית ליה לבר סניגורין 
לאדכרא זכו דיליה קמיה לא אית ליה קטיגורא כדין ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי 
כופר תא חזי בהני קראי תשכח ברירה דמלה כתיב אם יש עליו מלאך אי לא כתיב יתיר יאות 


אבל מלאך אחד מני אלף כתיב ומאן איהו דא מלאך דאתמנא עמיה דבר נש בסטר שמאלא דכתיב 
יפול מצדך אלף ודא הוא סטרא דשמאלא דכתיב ורבבה מימינך אבל אחד מני אלף דא הוא יצר 
הרע דאיהו אחד מאינון דאיהו לסטר שמאלא כיון דאיהו סליק לעילא ונטל רשו ועל דא אי 
בר נש אזיל באורח קשוט ההוא יצר הרע עבד לו כמה דאתמר טוב נקלה ועבד לו כדין איהו 
סליק ואתעביד סניגור ואמר קמי קב&quot;ה זכו עליה דבר נש כדין קב&quot;ה אמר פדעהו מרדת שחת 
ועם כל דא לא אהדרן ברקניא בגין דאתיהיב ליה אחרא לשלטאה עליו ולמיטל נשמתיה מיניה 
ובגין דאקדים חובוי דההוא בר נש ואיהו כופר על ההוא דכתיב מצאתי כופר דבר אחר מצאתי 
כופר ההוא זכו&#x27; דאמרת איהו עליה כופר למפדי ליה דלא יחות לגיהנם ולא ימות ועל דא 
מיבעי ליה לבר נש למיהך באורח קשוט בגין דיהא ליה ההוא קטיגורא סניגורא כגונא דא 
ישראל ביומא דכפורי דיהבי ליה ואתעסקו בהדיה עד דאתהדר עבדא להו וסליק וסהיד סהדותא 


קמיה קב&quot;ה ואיתעביד להון סניגורא ועל דא אמר שלמה אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא 
השקהו מים ועל יצר הרע אתמר ובגין דא ביום צרה כד בר נש אתרפי מאורייתא כביכול דחיק 
ליה לקב&quot;ה בהדיה דההוא יצר הרע דאיהו אתעביד קטיגורא צר כ&quot;ח כ&quot;ה בגין דאיתקריב קמיה 
לקטרגא ואיתחלש חילא תא חזי טוב ה&#x27; למעוז ביום צרה מאי יום צרה דא יעקב כד אתא עליה 
עשו לקטרגא ליה ויודע חוסי בו כד אתא עליה עקוד דינא ע&quot;כ (הרי פירש צר כח כ&quot;ה צר כח 
כ&quot;ה היא השכינה הנקראת כ&quot;ה והמדה הזאת היא שעמדה לאבותינו ולנו לאברהם נאמר כה יהיה 
זרעך ואברהם אמר ואני והנער נלכה עד כ&quot;ה ויעקב אמר אם כ&quot;ה יאמר עקודים יהיה שכרך 
וכו&#x27; משה כשעשה דין במצרי אמר ויפן כה וכ&quot;ה וירא כי אין איש וכו&#x27; כששולח מרע&quot;ה 
לישראל נאמר לו כה תאמר לבני ישראל ומשה אמר במכת בכורות כה אמר ה&#x27; כחצות הלילה 
ובאזהרתו לישראל על התורה נאמר כה תאמר לבית יעקב ובברכת כהנים כה תברכו את בני 


ישראל בבלעם כתיב וכ&quot;ה תדבר ואנכי אקרה עד כ&quot;ה בלוים וכ&quot;ה תעשה להם לטהרם יהושע 
ביריחו כה תעשה ששת הימים נבואת הנביאים כלם בכ&quot;ה כה אמר ה&#x27; החסידים מגמת פניהם מדה 
זו וחסידך יבורכו כ&quot;ה, גם מלחמת דוד במדה זו דכתיב כי בכה ארוץ גדוד והברכה דרך שם 
דכתיב ברכני ה&#x27; עד כה וכ&quot;ה עולה כמניין אהי&quot;ה עם ד&#x27; אותיותיו לרמוז נעוץ סופן 
בתחלתן ולעתיד לבוא יעלה על לב גוג ומגוג לעקור מדה זו דכתיב ננתקה את מוסרותימו 
וזה ביום צרה צר כחכה כח כ&quot;ה או כ&quot;ה כ&quot;ח אותיות ה&quot;ו שמות וכ&quot;ה אותיות שבפסוק שמע 
שאם אינו מכוון בהם צור ילדך תשי ותשכ&quot;ח אל מחוללך תשכ&quot;ח כ&quot;ה ומצור עשה צר צר כחכה 
ועל זה היה מתפלל דוד אתה סתר לי מצר תצרני ועל זאת יתפלל כל חסיד שיצילהו השי&quot;ת 
מעשות מצור צר אלא מצר צור כמו שנאמר למשה ונצבת על הצור ולא צר כי הצור תמים פעלו 
הצור עם מי שתמים פעלו ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור וחס ושלום מי שאין תמים 


פעלו נצב ימינו בצד וצור יעתק ממקומו וצור יצוק עמדי פלגי שמן כי צור לבבי וחלקי 
לעולם ועוד יש בפסוק שמע סוד אחר והוא כי ביהו&quot;ה אלהינו יהו&quot;ה יש י&quot;ד אותיות ואחד 
עולה י&quot;ג הרי כ&quot;ז כמניין כ&quot;ז אותיות התורה): 
וכן כתוב בספר הזוהר פרשת וירא וז&quot;ל ומן שמא דא יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א מתפשט כ&quot;ב אותיות 
ורזא דשמא מנצפ&quot;ך הרי כ&quot;ז אותיות ודא הוא רזא יהו&quot;ה אלהינו יהו&quot;ה אח&quot;ד יהו&quot;ה אלהינו 
יהו&quot;ה י&quot;ד אותיות אחד רזא די&quot;ג ומנהון אתפשטו רמ&quot;ח איברים עם שם בן ארבעים ושתים 
ושם בן ע&quot;ב ומנצפ&quot;ך חמשה גבורות ומינה אתפשט רזא דחמשין שערי בינ&quot;ה ומנהון אתפשטו 
ע&quot;ב הרי רמ&quot;ח איברים עם יי&#x27; אלהיכם אמת ע&quot;כ (ומה שאמר ומן שמא דא יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א 
מתפשט כ&quot;ב אתוון פירש כשתמלא יו&quot;ד באותיותיו יו&quot;ד ו&quot;ו דל&quot;ת הם שמונה אותיות וכן ה&quot;א 
ה&quot;א אל&quot;ף הם חמש אותיות הרי בין כלם כ&quot;ב אותיות אמנם מניין רמ&quot;ח הוא כאשר יתבאר כי 
תיבות פרשת ואהבת הם מ&quot;ב כנגד שם של מ&quot;ב הידוע שם אב&quot;ג והוא שם של גבו&quot;רה וכשהאדם 


מיחד שמו של הקב&quot;ה בי&quot;ב צרופיו עם י&quot;ב תיבות שבפסוק שמע ובשכמל&quot;ו שם מ&quot;ב שהוא שם 
הגבור&quot;ה הוא נכלל בימין בחסד מדת האהב&quot;ה ולכן יש בפרשת ואהבת מ&quot;ב תיבות לרמז לזה: 
וכן אמרו בספר הזוהר פרשת אחרי מות פתח ההוא ינוקא ואמר מה עשיתי לך ומה הלאיתיך 
ענה בי קודשא בריך הוא בחביבותא דאית ליה עם ישראל קרא לון עמי מה עשיתי לך למה 
עשיתי לך מה אלא דתזלון לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ותסהידו בי דאנא אחד הדא הוא 
דכתיב שמע ישראל ה&#x27; אלהינו ה&#x27; אחד תסהידו דאנא חד ומתעלה על שמא דמ&quot;ב תיבין דאינון 
בפרש&#x27; ק&quot;ש מן ואהבת עד והיה אם שמוע ותעבירו לי חד עלייהו ואיהו שמא דא בדוגמא שמא 
דמ&quot;ב תיבין ובשמא דע&quot;ב תיבין דאית בפרשת ק&quot;ש מן והיה אם שמוע עד ושמתם את דברי אלה 
ובשמא דחמשין תיבין שיש מן ושמתם עד על הארץ בחושבן חמשין שערי בינ&quot;ה ובשמא דע&quot;ב מן 
ויאמר עד סוף כל הפרשה, ואינון ארבע פרשוון עם י&quot;ב תיבין דאית בקרית שמע עילאין 


אתעבידו כולהן מאתן וארבעין ותמניא כחושבן רמ&quot;ח איברים וכל אינש דאקרי קרית שמע 
כדקא יאות כל תיבה ותיבה משפיע בכל אבר ואבר דיליה ואם אינש לא אקרי קרית שמע ביממא 
ובלילא כל אבר ואבר דיליה ימלא מרוח רעה ומכל מרעין בישין דעלמא אמר ינוקא תלת 


</div>
