# ספר התמונה — אות א:

[קריאה בקורא](/reader/kabala-80f4de65c00a/1/2/)

<div lang="he" dir="rtl">

אות א: 
אלף מורה כתר כי בו אהי&quot;ה המהווה כל, והוא עליון על כל כי בו צדק עליון ותחתון ושם 
הצורה אכתריא&quot;ל י&quot;ה ה&#x27; צבאות, וציורו כולל שנים כרובים זהב והקול בתווך כענין ו&#x27; 
קולות מקול אחד והם לא שמעו כי אם קול אחד כמו דכתיב ותמונה אינכם רואים זולתי קול, 
ומה הקול כענין והאלהים יעננו בקול באותו הקול דכתיב קול ה&#x27; בכח כי הקול א&#x27; שמו 
צדיק, והנה עזרא הסופר שהיה כותב כל האותיות בקולמוס אחד כי לא היה חושש כל כך 
בצורות כי היה מקובל בהם וחיכם בשניהם, והוא לבוש עליון אלף אות התפלין שהקב&quot;ה 
מניח, ושם נחבא העוז בתוך התפילין ונתעלם בתוך אור הדל&quot;ת כאמור ונוגה כאור תהיה ושם 
חביון עוזו ושם אור הלבנה כאור החמה וזהו האור הגנוז ביום ראשון דכתיב ויהי אור, 
והוא כובע ישועה בראש הצדיקים לעתיד לבא. וממשלת נוגה ממנה: 


אות ב: 
בית נתיבות החכמה והיא החיה של ארבעה פנים ושש כנפים ושני הכוחות האלו אשר הכנפים 
למטה מן הפנים כי פני האדם פניהן והמה ד&#x27; פעמים ד&#x27; מרובעות לכל צד והד&#x27; אשר לצד 
הימין שבהן רומז האות דל&quot;ת כי הג&#x27; רומזת במקומה כי אין הפנים והכנפים יחד והרביעי 
היא העשירי הכלולה בכלל ושלשה פנים עיקרה בעבור כי שלשתם קדש ראשית חכמה ראשית 
עריסותיכם ראשית תבואתה, והיא החיה ההולכת בין האופנים ובה עדות היחוד כענין שאמרו 
בעי&quot;ן גדולה ודל&quot;ת גדולה של פסוק שמ&quot;ע, והציור מורה ב&#x27; כי הרחמים בה ברפיון תחת 
החסד כי בחסד יכופר עון והוא צדק אשר היא בי&quot;ת לת&quot;ת והיא בית אל. וכח גלגל הלבנה 
ממשלתה: 


אות ג: 
היא שער החמשים הקודם לבשל פירותיה כשמה, והיא קודש עליון המקודש בגבורה העצומה 
המקדשת את כל, וממנה זאת אות הברית לפרות מלשון פרות הבשן ר&quot;ת של בשן השי&quot;ן עולה 
בחשבון שלש מאות קח העשירית והם שלשים והבי&quot;ת שנים הרי ל&quot;ב נתיבות החכמה, והנון 
בבינה והוא לגמול חסד כשמה, ונותן עוז ותעצומות לעם. וכח גלגל החמה ומהלכיו ממנה: 
וזה ציור הברית: 
שדי ש ברית ד אות י קדש: 
דשי ד אות ש ברית י קדש: 
ידש י זאת ד אות ש ברית: 
הוא החסד ושמה אות מהשלושה כי היה אהרן הכהן הגדול מברך את העם ביד ימין כענין היד 
ה&#x27; תקצר ואיננו יד כי היחוד הגמור רומז בה כאשר ידע איש החסד שכתוב ויקרא בשם ה&#x27; 
וגם איש בצידו קרא בשם, ואות זה רמוז ביד והוא הימין ולא השמאל ולא האמצעי ולזה 
רומז ושאל לו במשפט האורים, והכח הזה נעלה מאוד גדולתו כי הוא נקרא אות לבוש הבדים, 
וממנה כח כוכב הרצון והאהבה ושלום וריעות ושם כח המדה מיכאל כלומר מי בשבעה המדות 


כמדה זו כי היא כלולה ורובה במקומה שכתוב ורב חסד ויחסה משה לישורון אין כאל, וסוד 
הדבר כי היא לובשת לבוש שמיני לבוא אל שבת שביעי לעבוד כי כהן גדול בימין והסגן 
בשמאל לעורר אהבה ושלום וריעות. וממנו כח גלגל הכוכב: 
אות ה: 
זאת האות היא רמוזה לה&quot;א של גבורה ולה&quot;א של מלכות לכן הביא פסוק זה לומר הנה שכרו 
אתו ופעולתו לפניו כי הוא מביא כל הפעולות לפני כח הד&#x27; שהיא רצון ואהבה בחסד כי היד 
ה&#x27; אשר לא תקצר אמצעי לקשר הימין עם השמאל כדי שתעלה לרצון לברית מן הגבורה ואותו 
ה&#x27; שם אהרן בקטורת וזה זכר לברית עליון היד הימין כענין ישימו קטורה באפך כי בחסד 
ואמת יכופר עון ואותו השם (נ&quot;א הס&quot;ם) הוא גנוז למלאך המות והוא הודיע למשה בעת צורך 
כשהקטורת עולה בימין כאשר ירים משה ידו ויזכור להם את בריתו והציור בב&#x27; סמים ושניהם 
ממחצב אחת הדומה להם (נ&quot;א ה&quot;ה ד&quot;י וכן משמע מן הפירוש) הרמוז ליד משה. ומכחה כח 


הלבנה ומיעוט אורה הנשאר במיעוטה להגוף והגנוז לצורך הנשמה כי בה רמוז האור הראשון 
והאחרון, ושם המדה גבריא&quot;ל המורה על המחצב. ומכח מדה זו אור הלבנה: 
אות ו: 
וי&quot;ו היא כימי קדם ימי עולם הימים הראשונים, והוא חותם יעקב בצורתו אשר מהם חמה 
ולבנה לחדשי השנה ולשבתותיה עד השבת הגדול ראש חדש לחדשים כענין החדש הזה לכם זה 
אלי ואנוהו, וארז&quot;ל המברך ברכת הקידוש לבנה כאלו מקבל פני שכינה בעבוד חידוש העתיד 
הבא אור הגנוז ליום השבת והוא העומד מן העולם ועד העולם כענין הנה מקום אתי כי 
כבודו בעצמו מקום לעולמו, וממנו ימים לכל הימים כענין ימים על ימי מלך תוסיף, והוא 
המאור הגדול וממנו אור הלבנה. וסביב זה האות ז&#x27; כתות של מלאכים לא מיכאל ולא גבריאל 
כי אם מחנה חיות טהורות לאלפים ולרבבות כי ו&#x27; פעמים ו&#x27; הוא חצי השם כי ו&quot;פ ו&#x27; עולה 
שלשים וששה, והוא חצי השם של ע&quot;ב שכנגדו משפחות בעולם עובדים דבר ומשתתפין השם עם 


אותו דבר העבודה, ונגדם שרים סביב המדה וחצי השם עובדים דבר עבודה בלי שיתוף, ואותן 
השרים הן סביב גלגל חמה כי אור החמה מאור המדה וע&quot;ז נאמר כי רגע באפו כי בכל רגע 
שחמה זורחת השם כועס ולעתיד בושה החמה ועובדיה כי מלך ה&#x27; בשם ע&quot;ב והוא אור לכל 
כוכבי אור, ומשם באות הנשמות לעולם ובסוף הם צרורות בציור החיים, וממנה כח אור החמה 
והיא מרפאה, והיא עושר וחיים חן וכבוד והיא ריפא אברהם בעבור בריתי: 


אות ז: 
וציורה מטה אלהים בידו, כי כמשען היה בראש המטה בציור יד וע&quot;ז וירם ידו במטהו ולא 
אמר מטה אלהים, וכאשר ידע ציור המטה לא ביקש במטה כענין כאשר ירים משה ידו כי ממלא 
מקומו כענין וזה לך האות כמו על המשקוף והיו לאות על ידך ועל הבתים כי בחוזק יד 
הוציא, ונשיאת כפים למד אהרן מן החזן המברך את הכלה כי ידו נגד ידו. ושם המדה כח 
כענין קול ה&#x27; בכח והאלהים יעננו בקול, ועל עמוד אחד העולם עומד ושמו צדיק יסוד עולם 
כי אות הוא בינו ובין הברית כשבת, ואמרו גדולה מילה שמגעת עד כסא הכבוד הנקרא שמים 
שנאמר השמים כסאי כי יש כסא וכסא לכסא כענין השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, וכעצם 
השמים לטוהר ועטרת זהב בראשה וסביבה רבבה של מלאכים גבורי כח לשמוע בקול דברו. וכח 
גלגל חמה ומהלכיה ונתיבותיה ממנה כענין קול רעמך בגלגל וזהו היא ההברה של גלגל חמה: 



אות ח: 
היא כח שמיני והצורה עשר בכלל ח&#x27; והיא עשירי (נ&quot;א והיא שלישי) מעלה ומטה כי הוא אשר 
לקחו לבוש הבדים (נ&quot;א לחלק) ע&quot;כ ושאל לו במשפט האורים ותומים כי המשפט לאלהים הוא 
ה&#x27; הוא האלהים כענין ויהי חתת אלהים, ושני כוחות הצורה העומדין בין מזרח ודרום 
ורגליו רגל ישרה ואמרו מאיר דרום זורח מזרח מאיר לבנה זורח חמה ובאו זה כנגד זה 
ועמדו על הר הזיתים כענין ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים יחד למשפט ואז ושאל 
לו במשפט וכן ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ושניהם מחצב אחד, והציור הוא חתת אלהים 
צבאות על האדם ואז השמש לא יאיר לך והיה ה&#x27; לך לאור הגנוז. וכח מדת לבנה ממנה: 


אות ט: 
יסוד והציור מורה בשבת אחרון לשבת ולנוח כל בריה ויהיו שבתות לשבת אחת לפני בא יום 
ה&#x27; הגדול והנורא, כי אור ציורה אינה נמצא בשבתות ואחריו לא יהיה כן כי בסוף ישיג 
הכל לשבת העליון להיות הציור מדובק והמחצב אחד, כי שני ימים יהיה שינה ותרדמה וביום 
השלישי יקימנו כענין שנאמר בשלשה בני אדם שישנו ושנים מהם נרדמו בשינה (נ&quot;א בעבור 
שחסרו בגופם אחד לז&#x27; לשלימות נפשם כי העמיקו) והעמיקו בשנתם עד שבאו בצורת הזיי&quot;ן 
ולא קבלום עברו בצורת הוא&quot;ו ולא עמדו עד שירדו לצורת הטי&quot;ת ועמדו יחדיו שנאמר יחדיו 
למשפט נקרבה ונמצאו שלימים בדין אמת והשלישי בא עד שער השמים בצדק, ואלו השלשה 
שינות רומזת לשלשה פעמים של תחית המתים אחד בזמן מתן תורה ואחד שהזכיר הנביא ואחד 
לעתיד (נ&quot;א אחד של מתן תורה ושנים לעתיד) כי ביום השלישי נאמר יקימנו ונחיה לפניו, 
והוא השלימות האחרון בדין שבאות ט&#x27;, וזאת המדה כחה מצרפת הנפש ומשימה באוצר החיים 


הנצחיים אשר בו הצורה והנפש יושבים במקום הנצחי כי ישרים דרכי ה&#x27; ביושר הנצחי 
צדיקים ילכו בם כענין שדרשו רז&quot;ל והתהלכתי בתוככם שעתיד הקב&quot;ה לטייל עם הצדיקים 
בג&quot;ע ופושעים יכשלו בם ויחזרו כענין דור הולך ודור בא כי אתה נותן יד לפושעים 
וישובו אל ה&#x27;. וצורת האות בית קיבול הברית לצדיקים וכורת ברית לצדיק ולרשע כי לא 
יחפוץ במות הרשע כי אם בשובו בגלגול עד ועושה חסד לנצח, וזה הכח מזקקת הכסף שבעתים. 
וגלגל שבתאי מכח מדה זו ומהלכיו ונתיבותיו ומובאיו: 


אות י: 
וממגד גרש ירחים כי היא עשירית ועליה נאמר והעשירי יהיה קודש לה&#x27; הגדול כי ביום 
ההוא יהיה ה&#x27; אחד ושמו אחד בלי שום כינוי ושיתוף, ושמה זאת והיא סימן הברית ועטרת 
של זהב בראש המלכים וציץ נזר הקדש על המצנפת כצניף הטהור על ראשו והצניף אחד 
מתכשיטי הכלה כענין באי כלה לקראת חתן והיא נקודה אמצעי של בית ה&#x27; דבוקה בציון הקדש 
קדוש ישראל ועיני השכל ואור הגנוז ונעלם בו התמונה ודמיון כענין ואל מי תדמיוני 
ואשוה יאמר קדוש. ומדתה באור הלבנה: 
אלו הן עשר כוחות נוראות עליונות כולם לכח אחד ומהם השפע לכל שאר כוחות של מעלה 
וכולם הם צורות ומהם כח לספירות והמדות ולמלאכים קדושים נוראים משרתים עליונים 
צבאות אלהים חיים אל חי רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש, כן גבהו דרכי מדרכיכם כי גבוה 
מעל גבוה בסוד יו&quot;ד גלגלים וי&quot;ב אחרים הם כוחות נוראות מזהירות ומאירות כל העליונים 
והם אור לכוכבים ולשרפי מעלה כי צורתם כצורת העליונים שבעה מלבד שלשה שאין כמותן 


וגם נותנים צורה לאחרים גם הם מן עליונים נלקחים ונשתנים בעבור פעולתם כי ירדו 
לקשור עליונים ותחתונים להיות אהל אחד ע&quot;כ נשתנו בצורתם כי הא&#x27; יו&quot;ד קטן והב&#x27; חי&quot;ת 
קטן והג&#x27; עיר הקודש. ונותנין צורה עם חיבור עליון לדעת כי האהל אחד וחיבור אחד בלי 
פירוד, והנה כל מין מרבה את מינו כי הרב מרבה והסגן בכחו השלישי במינו וכולם בחיבור 
אחד לבד הקוף שאין לה מן עליונים חיבור. והי&quot;ב כוחות יש להם כוחות לאלפים ולרבבות 
והם כ&quot;ב כחות נוראות עליונות חיות טהורות והקדוש בתוכן כענין ה&#x27; בם סיני בקודש וירד 
בתוכן בשלש כחות במספר כ&quot;ה הרי כשהכסא שלם השם שלם: 


אות כ: 
כח הצורה ראשית לו וזה השער לה&#x27; מקבלת מכל, ועליה נאמר קול רגלי המבשר ואומר לציון 
לחבר את האהל כי זאת הכח עשה בהם שפטים אני ה&#x27;, כי אני רומז למדה אשר לפניו בענין 
ופסח ה&#x27; ממדה למדה כף אחת היא לאמה וכלי שלם. וכח מדת הלבנה ומהלכה ודרכה וחדושה 
ממנה: 


אות ל: 
למ&quot;ד ואלף צורתן משונה ומדתן שוה, פעולתן משונה וכחותם שוה, דרכם משונה ומעלתן שוה, 
(נ&quot;א ודורך על במתי) שמותן משונה ולשונם שוה, מקומם משונה ומעמדם שוה. ויש אומרים 
כי יש כסא לכסא ומשבחין בשנוי ומייחדין בשוה (נ&quot;א ושתי אותיות זו למעלה מזו ומקבלין 
זה מזה זה מאל&quot;ף וזה מכ&quot;ף ומייחדין בשוה) והצורה היא כח עליון ושם כינוי הכח 
אדירירון ה&#x27; צבאות יושב הכרובים, כענין וירכב על כרוב והוא מיכאל כח רב חסד הכח 
המקבל מן אדירירון הלבוש עליון ועליו נאמר גדול אדונינו ורב כח, כי צורת אדירירון 
קשורה כשלהבת בגחלת והוא מיכאל עם אדירירון (נ&quot;א מיכאל עם אכתריאל) כענין ואתם 
הדבקים בה&#x27; הבו לה&#x27; כבוד ועוז הבו לה&#x27; כבוד שמו, ואין לך אות שאין לה כח ושם בכחו 
ולו מלאך ברצונו וכשהוא דבוק ולתבונתו אין מספר, ואור שבתאי מכח הצורה כי מדי חדש 
בחדשו ומידי שבת בשבתו כי זה כח האדירירון הגבור ומצידו כל שרף בכחו: 


אבל האכתריאל הגדול הגבור אשר כל עוף וחיה מצידו והצורה דומה לעליון כי שמו כשם רבו 
והראשון אלף נותן בו צורה למחנותיה ואף הג&#x27; הבאים אחריה ונתדבקו השלשה בשלשה ולא כל 
הצורך הבאים אחריה בים כענין ויחזו והמבין יבין כי נתחייבו כליה והשלשה נותנין ציור 
עד סוף התמונה (העשירית): 
ושם הראשון אכתריאל י&quot;ה יהו&quot;ה צבאות עד סוף כ&quot;ף (נ&quot;א כי שמו כשם רבו) כי עד שם חצי 
דרך הכחות ומשם והלאה מתחיל השם האדירירון ה&#x27; צבאות שמו, והם השלשה נתנו ציור ושם 
לחבר צורתן איש על מחנהו לצבאותם ולכחות מתנשאים לרב כח גבורתם ולזה לא השיגו 
המביטים ואת פועל ה&#x27; לא יביטו, והאחד ראה את אכתריא&quot;ל י&quot;ה ה&#x27; צבאות יושב על הכסא 
והביט בכבוד בכתר היקר אשר בקרבו כי היקר הביט יקר ונכבד ונדבק זה בזה והנה 
אכתריא&quot;ל בו ג&#x27; כוחות המעידין בו: 
והשני הוא אדירירו&quot;ן הרוכב על הגלגלים ומניעם בכחו הגדול כי גדול אדונינו ורב כח 
בענין והעשירי יהיה קודש לה&#x27; הגדול, וזה הכח המתעלה בגבורה רמה ע&quot;כ בא השני בגבורה 


רמה וזכה ודקה ונכנס לשלום ומכאן והלאה צר לו הדרך ושב ויצא לשלום, (נ&quot;א עד כאן בא 
בדרך ישרה ודקה ונפנה ויצא לשלום מכאן והלאה הדרך דק ולא עבה ויצא לשלום): 
והשלישי מ מורה על המביט לארץ ומלואה כי ממנה מלא כל הארץ כבודו כי השבת המאיר 
בתוכה וכל אשר בה, והאות סתום בתוכה להשגיח למקום סתום תחת לארץ כענין בשמים ממעל 
ועל הארץ מתחת, ועד כאן בא השלישי ומצא האות סתום מכל צדדיו ושניהם רמוזים בפסוק, 
כי לא ידע מוצאו ונפגע בתוכם: 
והרביעי סמ&quot;ך אות סתום וחתום מכל צדדיו העומד לנס עמים גם האות גם הכח כענין עמו 
אנכי בצרה אנכי ארד עמך מצרימה וארז&quot;ל כ&quot;מ שגלו שכינה עמהן דכתיב בכל צרתם לו צר. 
וצורת האות כמו עיר הקודש חומת אש סביב לה נאום ה&#x27; כי מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב 
לה מגבורי ישראל והם אברהם ויצחק כלול זה בזה ויעקב השלם בא מהם והם המשמרות ושלמה 
עמהם ושואג עליהם כארי והם שומרים על השערים שלא יבוא עוד ערל וטמא בעיר שחוברה לה 


יחדיו כ&quot;ף וא&quot;ו ששם עלו שבטים ויהיו לנס, ובזה השער בא הרביעי וסבבו והקיפו ולא 
נפתח לו פתח לצאת כי באו מים עד נפש ולא ידע כי בנפשו הוא ובא בסוף האות הסתום 
והגנוז ומצא מים ולא ידע בצורתן אם מעליונים אם מתחתונים (נ&quot;א ולא ידע אם הם 
צוריים) והם סגורים באות הסתום והסגור וחשב שהוא המ&quot;ם הסגור ר&quot;ל מ&quot;ם סתומה וארז&quot;ל 
תיפח רוחן של מחשבי קיצין והם המים אשר באו עד נפש ויהי מבדיל בין מים למים כשתגיעו 
לאבני שיש ודובר שקרים לא יכון לנגד עיני כי אין תקוה ואין צורך מ&quot;ם סתומה אלא סמ&quot;ך 
סתומה (נ&quot;א כי אין צורך מ&quot;ם סתומה עם סמ&quot;ך סתומה וסר מן הדרך, וכבר ארז&quot;ל כי ראה 
מטטרו&quot;ן יושב על כסא ודן את העולם וכותב זכיותיהן של ישראל שעה אחת ביום וחשב וקיצץ 
בנטיעות ויצא בת קול ממ&quot;ם פתוחה כלומר מיסוד עולם אשר בסמ&quot;ך הסתומה ואמר שובו בנים 
שובבים) יצא בת קול מתוך הפתוחה אשר במקום הסמ&quot;ך שובו בנים מהגלות אשר מלת אנכי 


רומז ע&quot;ז כי פורץ גדר שנאמר ודור רביעי כלומר מלכות ואף על רבעים שובו בנים שובבים 
חוץ מאחר כלומר כי ארבעה גולים הם שכינה ונפש וארץ ישראל וישראל: 
ואלו הם חמש כחות נעלמות ך מ ן ף ץ והמה תעלומות מכל וכל והם נקראים ים המלח וכל 
אחד על (שני) מעלת נעלמות מכל ולהם ים המלח העליון ונותנים טעם בברית מלח כל אחד 
לציור בשמו כדי שיהא המאכלות הבאות לפני המלך כטעם המלח העליון כענין שאמרו כי הטעם 
בשמה והם טובים למלך ונח בטעמם כענין על כל קרבנך תקריב מלח כי ראש כל קרבן כליל 
לריח ניחוח והמלח שהוא ברית עולה כליל ע&quot;כ הכח שהיא בשם הכף ראשון כ&quot;ף שכינה שלמטה 
כי היא בית קיבול לכ&quot;ף שלמעלה המשפיעה ע&quot;כ היא פעם רפה ופעם דגושה בעבור שם הכח 
הנקרא צדק והעליונה רפה תמיד: 
הכח השני נותן מלח בשם ציור שלו בעבור הזרעים והצמחים אשר בעולם השפל אורות וטובות 
אשר בצדק וטעם טוב להיות דבר בעתו מה טוב גם לימים ולרגעים וזמנים וספורים להיות 


מלח ברית וקיום להם שנאמר עוד כל ימי הארץ: 
הכח הג&#x27; עליון ורם על כל נותן מלח בצורה כשמה כי שמה יובל העליון הקרן הארוך בכח 
החי&quot;ת כי ממנו אלהים קדושים ונוראים ורוצים מלח מן הקרן הארוך בברית עליון כענין 
וה&#x27; אלהים בשופר יתקע כי ה&#x27; האלהים ובא המלח עד השופר לתקן התקיעות על סדר המדות 
כטעם מלח וברית עליון כענין וה&#x27; אלהים בשופר יתקע: 
כח הרביעי נותן מלח וכח בצורה כשמה גם לכל כחות הקדושים מלאכים עליונים חיות ושרפים 
ואופנים ולכל מרכבות המולים וגלגלים כוכבים ומשרתים ולהיותן עושים רצון קונם בברית 
מלח כל אחד בשליחותו איש איש על עבודתו ונמשך המלח עד כח הכוכבים ומהלכם וחוקותם 
כענין הידעת חוקות השמים: 
הכח החמישי נותן מלח ממולח ביד כל גבורה רמה וחזקה קדושים עליונים ונוראים יודעי דת 
ודין משתמשים כעם טעם המלח וברית עליון: 


אות מ: 
מ&quot;ם הצורה הזאת היא פתוחה מלמטה כי השגחתם בשפלים ובמקום הסתום אשר בין הארץ כענין 
אני ה&#x27; בקרב הארץ. וכוכב צדק מכח האות הזה, וכפול בעבור הצדק השני הרודף זה את זה 
והכח האלף תפש למ&quot;ד והלמ&quot;ד תפש מ&quot;ם והמ&quot;ם תפש את הסתום במקום סמ&quot;ך הסתום כי הסמ&quot;ך 
שב במ&quot;ם והכל קשור זה בזה קשר אחד ליחוד אחד: 


אות נ: 
בזה הכח מדת אלהים האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו ובכח הנעלמת באור הראשון הגנוז 
לנשמות וממנה היא החי&quot;ת (נ&quot;א הנו&quot;ן) בצורתה כי לבוש הבדים לבושה אשר ממנה בגדי הבד 
ובגדי כהונה ובגדי הקודש ושמנה בכלל עשר הנקראים קדש וכהן עליון מקבל מתנה ונותן 
בקרבן הברית. ודרכי הלבנה וכחותיה ממנה: 


</div>
