אות ת: תי"ו כח זו הצורה במדת אלהים בספירה הנקרא אלהים כשפועלת בדין לענין השמטה כי אלהים סתם מורה דין באצילות ובתחתונים אבל אלהים צבאות בדין האצילות לבד, ויש מקומות בכתובים כי אלהים מורה בעטרת, ואלהים צבאות בצבא שלו בבריותיה, ואלהים צבאות השיבנו האצילות לבד, ואלהים חיים בדין וקיום האצילות ואורות ונשמות חיי העולמים שכולם מתפללים, אל חי לבנים וקיום הנשמות והוא מצד שמאל, וצד הימין אל לבד שהוא חסד וחיים וברכה זה כנגד זה והיה ראוי למטה אל חי זה כנגד זה ובאמצע יהוה צבאות או בימין יהוה ובאמצע אל ולמטה משניהם צבאות כי אל חזק בלא דין על כן ראוי באמצע, ואלהים דין כולו, ואלוה שוה בכולם, אבל הסדר עתה בעבור השמטה כי סדר הויות מחודש ואצילות המדות עתיק יומין כי אלהים אשר ממנו כל דין ולבסוף כל דבר למיתה לפי שעה ולפי גרם הזמן, ואל אשר ממנו כל החיים הגופנים והחסד וכל מחיה לגופים לפי גירום הזמן, וממנו כל תחיה לכל מיני מיתות גופניות וכן היה ראוי להיות מקום ויחוד העצה אבל בעבור השמטה לצורך חיים וקיום הנשמות כי שם החיים הנצחיים הרוחניים, ובימינו של זה מקום העצה ביחוד כל האצילות בפאר לכן מדת משה מקים ויעוד היחוד והשגת נבואתו בעצמות היחוד המלובש מכולם אשר בו יחוד כולם ובו לשנות טבע ומעשה כולם לכן נבואת משה משם דכתיב מוליך לימין משה זרוע תפארתו ר"ל למדתו שהיא זרוע תפארתו בנבואתו, ע"כ שם ה' צבאות היחוד באצילות אות הוא בצבא שלו וה' באמצע היחוד מעלה ומטה, אלהים צבאות בשמאל בדין האצילות, אדנ"י בכל אשר ברא לעשות וכל החיים מעליון והדין מגבורה אשר שם כח הצורה הנותן רשות למחבל, כי שני כחות אלו בצורה לשלום ואמת לצורה אחת להיות כל האצילות לאחד סוף וגבול כל האצילות ועליונים ותחתונים אורות ונשמות לאחד שלום על כן הצורה סוף וגבול לאותיות השמרו לכם בנפשותיכם כי היא המפחדת הצדיקים כי ממנו דין העליונים ותחתונים והרחמים נהפכו לדין, שרף מזבחו ומקדשו ויצת אש בציון על כן אפיקו לגבריאל אשר מכף רגלו המשחיתים וחרון אף וחימה הכפירים שואגים לטרף וממנו כל קשה ואכזריות וצדיקים הקנאים קנאה גדולה כגון פנחס ואליהו ודומיהן ולהיות צורתם תוך צורה, וממנה ספר הדינין לסנהדרין עליונה ותחתונה ובאלהי מצרים אעשה שפטים, ומשם נהר דינור המטהר ומנקה כוחות עליונות ונפשות הצדיקים, וכל המחלל הוא מהפך הרחמים לדין ומקצר ימים וחיים, וממנה עקדת יצחק להעמיד בצאצאיו ולהיותן חיים להעמיד להם לפליטה גדולה בגליות עיליות ותחתיות כי הוא מנסה כל הצדיקים ושם יבואו בסוף וסוד כל הנסיונות כולם בעקידות והיא סוף כל החיות הכחות והצורות לאמת ושלום לצורה אחת שכל הצורות תחבר אם כולם ויהא כולם אם לכל כחות הנעלם העליון ונעלה ומן המלה זכר ואב לכולם, ומכח הצורה כל הסמים המחולקים לב' חלקים ומתערבים בכח האש מן המדה ומתקשרין בכח הקטורת לחבר ולייחד כחות עליונות לאחד וכולם ידועים למשה כי כולם חלוקים במדרגות במעלות זו מזו בטבעם הטובה היא אם רעה ואחד מחבר מהם שבו כח הרחמים לחבר ולהשלים עליונים, ואותו הכח שם אהרן בקטורת ומיד השלים בעליונים ובתחתונים והוא במדת הצמחים אלו בשמים הידועים וכן בכוחותיתם ע"כ הצריך בהם הקרבן, וכן בהמות ועופות וכן באדם זה למעלה מזה שיתייחד הכח מכל במקום המיוחד ביעקב מבחר, וכדי הוא להקריב עולה כליל, ויצחק נקרב כי הוא ראש השמטה ומושל במדה ונקרב כבש ליעקב ולא מין אחר, ואמר שים קטורת רמז לו להפך כח התי"ו לכח אחר שהוא יד ימין בחסד וחיים וברכה ככהן הנושא כפיו. ומכח זו הצורה ושמטה שנית להיות נקמה בע"ז ובבעליהם ובעוברי ברית ומחללי שבת והמיפר ברית היחוד זה סוף הים הגדול אשר בו כלל כל הכחות עליונות מראות צבאות ותעלומות נפלאות הנקראים ה' אלהי הצבאות בכלל כ"ב צורות מחוברות עם ה' כפולות אשר כולם מ"ט ציורים דקים זכים פשוטים אשר בדקות המחשבות ותכלית הזכות והדקות מתפשטין בגן אלהים חיים להתלבש בצורת המדה וחוקה במעלותיה ובמעמדה הראוי לה ובכל ענינה להיות שם ציורים דקים כקרני חגבים בעדן גן אלהים חיים, ומשם בעולמות ידועות נטועות להיות להם לאורה ומתלבשין בלבושיהן לצורך עולמות בתורות וציורים ודמיונות אחרים נוראים ותעלומות, ומשם לגן ה' להיות שם נטועים להאיר המדה לתורתה ומתלבשים בלבוש המדה וחוקה בהיות שם ציורים נפלאים מתקרבים להתחבר דורות נפלאות לצורך תחתונים, וכן בכל מסעותיה פושטין ולובשות הן בעלייה הן בירידה. וכן צורות האותיות פושטות ולובשות עד היותם כתובים באצבע אלהים עד כתובה באש שחורה ע"ג אש לבנה עד היות כ"ב צורות מדובקות מחוברות נוראות למ"ח ציורים בכח הים המלח להיות להם לעמודים חזקים נוראים ונפלאים אשר בין הכל מ"ט כחות נוראות בסוד מעשה המנורה כפתור ופרח בקנים שעליהם הנרות ולהם נר ה' למלח להם ולכל. ולכן נתקשה משה, וכן למעלה את קשתי אם היות ברית מלח בתמונה כי לא הצריך שירדו הן כי אם לצורך הגלות והנשמות ולכל מעשה השמטה ויתן טעם וקיום לעולמה ובריותיה, וע"ז נתקשה לרדת אם לאו, והדבר צריך לירידה להיות טעם לכל והיא בחכמה בין בינה עלאה ובין קודש שער הנו"ן להיות טעם ומלח לכל הבריות ומ"ט כחות להיות נשמה לכל וטעם המלח עד לכל השמטות עד היות בכל ספירה ושמטה נשמה וכמה עולמות נוראות וגלגלים ושמיטין ויובלות בכל ספירה וספירה ובתוכה עולמות אחרות זו בתוך זו וזה תוך זה מהם למזרח מהן למערב מהן לצפון ומהם לדרום מהם ארוכים מהם עגולים מהם קטנים מהם גדולים מהם מורכבים מהם פשוטין מהם זכים מהם ספיריים כולם עליונות נוראות נעלמים בחוקים ובמשפטים סגורים ונעלמים לאלפים ולאין מספר אשר בכל מדה ומדה מן הז' מדות המחולקים למ"ט שבתות ארוכות אשר הציורים הם להם נשמות למ"ט שבתות הגדולות בעולמות רבות ונפלאות ובתוכם כמה עולמות אחרות הנזכרות מעלה בגלגליהן בנתיבותן ובכחותם בממשלתן ובחוקם בתורתם אשר בם כחות נבראות ובריות משונות עולמות נעלמות אין קץ, וכן לכל שבת עד היות ראשיהן מ"ט שבתות לספירה אחת מן הז' ספירות, לכן סדר הגלגלים להיות הגלגלים אחרים בתוכן מהם בצד אחד לעולמות רבות ומהן זה בתוך זה כמוזכר למעלה, ולכל שבת ושבת מהן לשנה לעולמות רבות כח אחד בכל אחד מהם המייחדין כל אחד לעולמו כנשמה בתוך הגוף וכתפארת לעולמו. ובראש כולם אחד משער הנו"ן להיות כל השמטה מן המ"ט בכח בתוכם לייחדם לאחד בכח אחד משער הנו"ן להיות כל שמטה מן המ"ט בחמשים שערים שלימין להיות בכל שבת חמשים שערים לשער אחד מחמשת שערים אשר לכל ספירה מהז' ספירות עד היות הבינה סוף כל השערים ונשמה לכולם עד היות צוה לאלף דור, ואז יתקע בשופר גדול ובאו שם יבואו וישים האובדים הגולים בכל אותם העולמות לפי רוב מעלליה מהן בגופות בני אדם לפי גירום השמטה, ומהן בבהמות ומהן בחיות הן בטהורות הן בטמאות הן בשרצים הכל לפי גירום העליון או תחתון, ומהם תוך כלים דחוקים כמו עצי האלנות ובענינים אחרים ידועים או באש או במים והכל לפי גירום המעלות עליות או תחתיות של נשמה הן מקראות מיום צאתה ממקומה עד שובה אל שער מחצבתה מהם בזמנים קרובים ומהם בזמנים רחוקים ומהם אסורות בגופות ומהם בעליונים ומהם תלויות בין הרוחות מהם לעונשם מהן למנוחתם, וכל אלו הדרכים סתומים וידועים על פי הכתובים למבינים המקובלים וכל זה בא לטוהר הנשמה מדרכה אשר דרכה בהם בעליונים בבואם לתחתונים כי שמא נתערבו בכחות עליונים והיא עמם בתחתונים ויראו בני אלהים את בנות האדם והן הנפילים, וכן בשכליים נהפך זה באחרים כגון חנוך ואליהו ודומיהן ויעקב ומשה באמצע הדרכים האלה, וסדר זה לכחות ונשמות אשר לא דרכו בדרך הזה המלך ונדחו ממנה ולכן יבוא הפדיון הבהמה הטהורה שיבא הדבר והתמורה בבהמה הטהורה כגון ופטר חמור תפדה בשה כי הבהמה הטהורה נקרבת לרצון על מזבח ה' כי הכח בחירה בכבש לכן את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני ישראל על כן פודה ה' נפש עבדיו. ועיקר כולם צאן ושלש בהמות עיקר לכולם והם תמורה לכולם וראוים להקרבה דכתיב אדם כי יקריב מכם קרבן על ידי בקר וצאן שמשם דרך הנשמות הטהורות בסוד שלש בהמות ידועות שהם כלל תמורות כולם כי אות ג' בחירה לכולם נגד ג' עליונות המתייחדת לאחד ושם היחוד לאחד לכל ונאמר אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו, וזה דרך הנשמה הטהורה על מזבח ה' לרצון ומשם לבקר וצאן בסוד מרכבה ליחזקאל כי משם דרך הנשמה לרצון ואל הבקר רץ אברהם ואמת ושלום ואין צריך עז כי אדם במקומו דכתיב אדם כי יקריב מכם קרבן ואתנה צאני צאן, ובאחרונה נזכר עז לצורך חטאת ומי נידה לחטאים לקרבן מרחקים כל חוץ וריחוק לטהרו מלכלותו לשוב מאותו צד ונרתק הנרתקות ואמת ושלום כולם והכל יתעלו ע"י הקרבנות באמת ושלום בשער האחרון ושם ינוחו כולם עד שער הנו"ן והם כולם לדבר אחד וחמשים לולאות מחוברין ומיוחדים בכח אחד שמתוכם לייחד כולם בתפארת בעולמו, ובראש שער הנו"ן שער אחד לכולם הוא דבר צוה לאלף דור. ועוד שבע שנים רמז לשמטה זו שהעבד יוצא מרשות העליון ונכנס תחת אדון כנשים המקטרות למלכה והשבת לה' כי כל שביעי רמזה לשבת עליון אם כן כל המתערב עם החיצונים ונכנס תחת ממשלתם וכעת בא שבת יבוטלו כולם ויבלעו בנרתקם ונרתקם בנרתקם עד שוב הכל לאמת ושלום ובסוף הכל השבת לה' לבדו ובעל כרחו שם ינוחו לבד זה שיגלו אפילו כן כחות העולמות הבאים עד סוף כל ז' שבתות בלא מנוחה והטבה ועבדו לעולם: נ"א אבל הקונה אדון לעצמו יש בו סוד נעלם כי יצא הוא מרשות אדון ונעשה עבד לעבדים. ואעפ"כ בע"כ הוא שלו שנאמר כי לי בני ישראל עבדים וע"כ נאמר ואם אמור יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני בעבור הנפשות שבאו לו מכחו והגישו אדניו אל דין הגדול ודינו בגלגול תמיד עד שבת הגדול האחרון בלא אריכות והטבה ועבדו לעולם ר"ל ועבדו עד עולמו, וסימן באזנו בעבור שהו' פועלים והשבת הז' בלא פעולה שאין בו לבד שמיעת האוזן וקבלת הקולות רוחניות הקדושות והטהורות של ו' של מתן תורה עצמו כי כולם פועלים בעשיה, ובסוף נשמע הכל ומקבלם ולזה העבד אינו מקבל עד סוף שהשבת מתעלה אל הבינה שנאמר ועבדו לעולם. ע"כ הגה"ה: וכן הנשמות שבאו לו אז מחוץ נדבק עמם וגולה, ואם במחשבה טובה והם במקום קודש ואז הוא יוצא ובתוך השמטה יצא כח אחד בתוכה כת"ת המייחד הכל ובראש כח משער הנו"ן שישוב הכל לשבת ומשם לשער הנו"ן, ועוד יש שמטה אחרת לכחות עליונות והן בעלי הצמח וגידולים ובעלי הדומם בכח ממשלתם ופעולתן ובתוכם כח אחד המייחד כולם כת"ת בעולמו ומייחדם לנרתקם לחוקות עולם עליונים כי הם כח המגדלים ושם מצבתם וכן כל הבריות יש להם נרתק אחד מן הז' מדות כי כן הנרתקות כולם פועלים בארץ עילאה ותתאה והם החוקים המגדלים כל הצמחים בארץ החיים ומלואה שהן הצדיקים שבה ובהם הטוחנים מן לצדיקים ע"כ צויתי את ברכתי לשם חיים עד העולם. ובראש כח המקרבם עד שער הנו"ן מחצב הכל. ועוד ז' חדשים הם חידושי הלבנה בהיקיפה כל ז' עד שבאו בחדש תשרי שער טהרה וברכה וכפרה שער התשובה ובתוכה אחד מיוחד המייחד כל חיילותיה ומחנותיה חוץ ופנים לנרתק אחד בקרבן שני שעירים עזים לשמה וחיילותיה לטהרם להיותן קדושים דבוקים עמה כל בניה לחיים יעמד חי לפני ה' ונחיה לפניו. והשנית לכלות ולהשבית כל ריחוק ממנה וישוב הכל לנרתקם ואז היא תתעלה עד שער החדש שעמה נטהרו מכל ריחוק ואז היא דבוקה בשער הנו"ן, ועוד ז' שבתות הם ראש וסוף מדרגות הנביאים לאדם כי הם כלל בנין האדם על כן וספרתם לכם לצורך השבת האדם במדרגות ידועות והם כלל שמטות ויובלות וכח אחד בתוכם המייחדם לדבר אחד בראש לשער הנו"ן. ועוד ז' ימים הם כלל כל השביעית עליות ותחתיות כללים ופרטים לשבת אחד ששם ו' גופים של נשמות ומשם יתעלה הכל לשבת הבינה, ומן הבינה לכתר, ונקרא שבת לכל השבתות הנקרא אין סוף כי שם כל מדרגות ת"ר מעלות: נוסחא אחרת [והוא ביאור רחב יותר למאמר] ועוד ז' ימים הם כלל כל השביעית עליות ותחתיות כללים ופרטים לשבת אחד ששם הו' גופים לו' ימים לשבת אחד ומשם לשבת עליון ומשם לשבתות העליונות ועליונות לשבת אחד וכשבת שהוא סבת היסוד שם האור הגנוז לצדיקים ונעלם מן האומות. וכן הדין כי הוא אור הת"ת הגנוז לישראל אשר כל כח חוץ לא ישיגנו ואין בין כנסת ישראל לבין השבת אלא הו' אלפים ובשבת יהיו כולם לאחד ושבת אחד לכל ואין ביניהן לשבת עליון אלא הו' הקפות ובשביעי יהיו כולם לשבת אחד עליון שער הנו"ן, ואותו אור הו' שהוא אור היסוד הוא שבין שני הנוני"ן בין בינה עלאה ובין בינה תתאה שמשם המלח והטעם לאור היסוד שבו משער הנו"ן להשיג מן לדור המדבר להיותן ניזונין ממנו ויפתחו עיני שכלם ויבינו מקום מחצבתן ויקבלו התורה וישכילו בה להיותם מבינה עליונה ויהנו בה בלא יגיעה ומתים בנשיקה כי אכלו מן העליון שהרחיים טוחנות, וכל זה מטעם המלח אשר בנו"ן, ומן המלח טעם לחמשה נקודות עד לשמטה כנשמה להם להיות שער לכל מבטא ולכל דיבור, וכל אלו הם פלאים נוראים ודברים נעלמים ודרכים נעלמים ונתיבות נוראות וכחות וצבאות שכולם כלולות והגונות תוך עשר ספירות נוראות שבהם בכאן שני פסוקים ומהם כל אלה הדרכים עליונים ותחתונים שהכל בא מצדם כל אחד לפי טבעם משם והם דמות וצלם האדם שישוב האדם שם כי משם לוקח על כן וספרתם לכם להנאתכם, כי הספירה היא המדה והשבת דבר אחד כי הוא ראש פרק אבר אשר בו רמ"ח אברים דקים חיצוניים ופנימיים גדולים וקטנים לכמה מינים והם כחות צבאות וחיילות ועולמות רבות שבספירות הנוראות מז' אברי הגוף נורא ונפלא שם ה' צבאות נורא שבו מתייחד בכחותיו וצבאותיו וכינויו המתלבש בהם והוא רצון עליון לכולם ואלוה לכולם, וכולם נקראים אלהים חיים לשם אחד ואלהות לאלהות אחד לאל אחד שהכל רצון עליון אחד. וכל אחד מאלו המדות הוא לטבעו פעולה רצוני וכל אחד רצוני בכלל כולם לרצון אחד, אבל השלשה מדות עיקר האלהות לרצון אחד לכולם ע"כ נאמר בהם אלהות אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב משא"כ באחרים: נוסחא אחרינא [והוא ביאור רחב יותר למאמר וכן נראה מהפירוש] וכולם נקראים אלהים לשם אדם אחד ואלהות לאלהות אחד ואל אחד הכל מייחד כי הם רצון עליון אחד כי כל אחד בטבעו לפעולתו הוא רצוני והשלישי עיקר לכולם ע"כ נאמר בהם שם אלהות ואחד מתייחד בכולם ולכן אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב לשון רבים מיעוט רבים שנים שהם שם הוי"ה והמדה כי הוי"ה שבתוך המדה הוא מהוה המדה לטבעה לפעולתה להיות פרק אבר ימין הנקרא אלהי אברהם כמדתה והויות פעולתה לטבעה, וכן בשמאל וכן באמצע, כי אלו השלושה עיקר לכולם מתייחדין לאחד ע"כ אלהות עיקר הרצון כי הרצון הוא אלהות, ותתחלף התי"ו של אלהות לטי"ת כי הם רצוניים לרצון אחד אעפ"י שהם באברי הגוף הנורא הנשגב ביחודם באצילות לאחד לכן הוא"ו של ואלהי יעקב שהוא העמוד מיוחד לכל העמודים ויחוד הכל בכח השם הנורא ונסתר ונפלא ונעלם בד' רוחות נוראות והוא בתוכם לייחדם לאחד יחד עליונים ותחתונים גלוים ונסתרים בכח אחד האותיות בלא שום יתרון וחסרון כלל, וממנו הרצון לרצוניים ואלוה לאלהות ואדון לאדונים וכח לכל חי לפעול במדתם בכחם בטבעם בתורתם לעולמם באלהותם כי כולם רצוניים בכח הוי"ה שבתוכם שהוא כח ולבוש לשם נורא ונשגב ונעלם ביחודו ובאלהותו שמתלבש בכולם ע"כ בו עשו אותות ומופתים חדשים להפוך הטבע כי הוא רצון אחד לכל אלוה יעקב ההופך הצור החזק מטבעו למים חיים, וכל כח נסתר ונגלה פנים וחוץ מתייחד בו והוא מתייחד בשלום באהי"ה שם זך ונסתר ודרך נעלם מכל וכל בלי שום ידיעה בו לא בכתבו ולא בקריאתו מיוחד בראש לכל ראש נסתר ונעלם. וגם בכל אותיות כלול מכולן ומיוחד בכולם באלהות הכל. (כאן חסר גרסא אחרת ותמצא הכל בפירוש ותבין): כי כל כח עליון יקרא רצון לעבודתו ופעולתו ויקרא גם כן אלוה הן פנים הן חוץ נקרא אלוה או אלהים כמו אלהי ישראל אלהי הארץ אלהי נכר הארץ, אלהים צבאות אלהים אחרים ואלו עיקר ואלו תפל ואלו פנים ואלו חוץ אלו עצמות האילן ואלו קליפת האילן אלו מיוחדים עם עצמות היחוד לאחד ואלו מובדלים מעצמות היחוד אלו כחות זכים טהורים מאירים אצולים באצילות אחד ובכח אחד ואלו מורכבים רחוקים בלי אור מעצמם ברואים ומובדלים כל אחד בפני עצמם, אלו משפיעים ואלו מקבלים אלו כח שם אחד המייחדם לכח אחד ודבר אחד מיוחד ואלו הם שרים מבולבלים ומובדלים ומנופצים בארצותם, אלו מיוחדין בלי שינוי וריבוי ובלי יתרון וחסרון ואלו יש בהם חסרון ורבוי יתרון וגרעון, אלו חיים וקיימים לעד בחיים נצחיים וחיותם בכח אחד דבר אחד מיוחד ואלו מתים והולכים וכלין בחיים קצרים, אלו אלהי האלהים ואדוני האדונים מלך מלכי המלכים עליונים ושפלים ואלו עבדים ועבדים לעבדים וכולם משתחוים ומקדישים למלך רם ונשא גדול ונורא המיוחד בכל