דרישות בעניני המלאכים — דרך היאך האדם נפעל מהם ונשפע

דרך היאך האדם נפעל מהם ונשפע החקירה הראשונה דרך יפעל האדם מכסא לבד. והוא מה שפירשנו בדרישות כי ביום השבת וכיום טוב אין המלאך מטטרו"ן משמש כלום ועיקר ההנהגה על ידי י' ספירות דאצילות היותם מתלבשות בי' ספירות דבריאה דהיינו סוד כסא ומשם יושפע לאדם, ודבר זה רחוק מן השכל היאך יהיה האדם במדרגת העשיה הגשמית במציאות גופו ויושפע מרום המעלות ודרך מה ימשך השפע אליו, והענין כי מצות ימות החול אינם כמצות יום השבת, והעד על זה תפלות וקרבנות יש שינוי בהם בין שבת לשאר ימים, וכן תפלין יוכיחו כדפירש רשכ"י לקמן בענין שהמצות משונות יורו על אותם שאינם משונות היותם להם גם כן מציאות מתעלה ביום שבת על מציאותם בימות החול כגון מזוזה וציצית וכיוצא, והטעם תלוי בתוספת נשמה, והענין כי שיעור השגחה על האדם הוא כשיעור זכות מעשיו, וזה סוד הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה וסביביו וגו', והוא בסוד מיתת רבי עקיבא כי להעלותו במדרגה העליונה ההיא שהוא סוד המחשבה

כאומרו כך עלה במחשכה, הוצרך אל המיתה הקשה ההיא למירוק ולתוספת מעלה, וכן בזוהר בההוא עובדא דרבי יוסי בפרשת שמות רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן וגו' (בפ') אם כן כל עוד שיזדככו המעשים תזדכך ההשגחה, ולזה בשבת המצות שבו הם מצות זכות רוחניות לא גשמיות, ויעלה רוחניותם בסוד הנפש המזדככת ברוח ורוח בנשמה ונשמה באצילות, ועל ידי קשרם יחד לצד גבוה יהיה עסק מצותיו בסוד רוחניות הכסא, ויעשו מצותיו סולם לעלות למעלה, וימשיך דרך הסולם רוחניות השפע וההשגחה, ויניקהו האדם בבחינת השפע הנשפע מכסא ולא יתעבה במלאך כלל, והיה הטעם לזה מעלת יום השבת וקדושתו ומצות הנעשות בו, ואז האדם יקבל מיום שבת לא מאכל עב ומשקה גשמי וכיוצא ממעשה בראשית אלא יקבל רוחניות קדוש יתלבש במאכלו ומשקהו וענוגו ומלבושו, ויאיר בנשמתו רוחניות וקדושה נפלאה להתקדש האדם לזכות נשמתו, לא שיתהפך אל הטבע הגשמי ועביות

הדברים הגשמיים, ומטעם זה אסור במלאכה כדי שלא ישתמש ברוחניות הזך הקדוש בגשם העב ויהפכהו לגוף, אלא אדרבא יזמין פרנסתו מערב שבת, ובסוד הכנתו לשם שבת חלה עליו קדושת שבת, והגשמי הוא מתהפך לרוחני, ונמצא נשמה קדושה מתגברת וגוף נגוף מתחלש, שהכל הנאת הנפש הטהורה והקדושה. ובזה יתיישב למה המן לא היה יורד ביום השבת לישראל והרי גשמים יורדים ביום השבת, ואם כדי שלא יצאו חוץ לתחום אפילו בתוך אהליהם היה בא להם המן, אלא הענין היה שאין שפע יום השבת מתעבה ומתגשם כלל, ואלו ירד המן שהוא לחם מן השמים היה ראוי שירד רוחני דק בבחינת נשמה ולא בבחינת גוף, ולזה היה המן ביום שבת סוד תוספת נשמה לא מן, והמן הגשמי נלקט בערב שבת, וביום השבת בהכנת מצות הרוחניות שורה על הגשם ההוא הרוח הטהור והקדוש, והנשמה נהנית מהקדושה העליונה השורה בה, ודרך היאך יבא הרוחניות הדק ההוא על הגשמיים העבים והגסים, הוא בהיות האדם

בעצמו בסוד נשמתו שרף והוא כסא, ובסוד רוחו מלאך והוא חיה, וסוד נפשו אופן, והרי במדרגות אלו שורה עליו שכינה תוספת נשמה ובכל אשר תחת ידו ורשותו, ולזה מצווה על שביתת בהמתו כנודע למען ינוח שהכל נכלל במעלת הקדושה השורה עליו בסבתו, וכן הוא כאחד מרגלי הכסא להלל ולשבח שבח שבת ולא שבח חול, לפי שעלה ממדרגת מלאך שהוא חול למדרגת כסא על ידי מנוחת יום השבת הפורס כנפיו וסוכת שלומו על כל ישראל השובתים בו, ולזה אין ללבוש בו תפלין מפני שהם בימי החול ופוגם בקדש אם ילבשם, שהרי גוף האדם קדוש מקדושת כסא והתפלין קדושים מקדושת המלאך, ואם ילבשם נמצא משעבד עצמו תחת רשות החול וכחה [ידחה?] כסא והלבישה במלאך, וכל שכן אם יעשה מלאכה שזה שעבד עצמו תחת רשות החיצונים ונתחייב מיתה מפני שקצץ בנטיעות ממש הפריד היחוד, והיינו סוד מחלליה מות יומת, ממש עשה חלל שם אדנ"י שהיה מלא משם יהו"ה והפריד עץ החיים לכך יומת,

ולפעמים ימצאו צדיקים בעם בני ישראל יוכלו להיות הנהגתם בכסא ודוחים מלאך כל ימות החול, ואין לכסא דרך הנהגה להם על ידי מלאך, אלא על ידי נפשם ורוחם ונשמתם כדפי' ואלו זוכים לעולם שכולו שבת, ועם כל זה ביום שבת יתוסף להם מעלה נפלאה עד שיאמר עליהם ברעיא מהימנא כי מה שהוא מדרגתם בחול הוא מדרגת שאר העם ביום שבת, ומדריגתם ביום שבת תתעלה למעלה למעלה, ובזה יתוקן קושיא אחת שיהיה להם איסור מלאכה בימות החול כיום שבת, אלא שיש להם חילוק גדול בין שבת לחול, אלא שזכו שלא תתלבש ההשגחה העליונה אשר להם במלאך אלא יקבלוה מכסא, ותתבחן הכסא להם בשני בחינות, בחינת שבת מפני תוספת האצילות, ובחינת החול מכסא, והכל תלוי בזכות הנשמה והנפש והרוח וזכות עסק התורה והמצוה כדפי'. החקירה השנית דרך יושגח האדם מכסא ומלאך יחד. זה סוד ענין המבדיל בין קדש לחול, כי סוד הקדש הוא היות ההנהגה ביום שבת נמשכת למטה בהתלבש האצילות בבריאה ומשם יומשך למטה על עם בני

ישראל, והמלאך ההוא יושב ובטל בבחינת ההשגחה הנמשכת לאדם, אמנם פועל הנהגה הכוללת למציאות העולם סיבוב הגלגלים וכיוצא כדרך שפי' בדרישה הקודמת, וישראל ישאבו רוח חיותם והנהגה הנמשכת לגזירת דינם וכיוצא מהבריאה, ולזה שובתים ונחים ואין דין ואין דאגה כלל, ובהבדילם במוצאי שבת יתלבש ההנהגה במטטרו"ן ויסתלק הרוחניות הדק המתפשט על ישראל, ויתנהגו בסוד הרחמים המתלבשים מכסא למלאך ויהיה החסד נשפע דרך מיכאל והדין דרך גבריאל והרחמים דרך אוריאל והכולל דרך רפאל, וזה סוד ד' אצבעות שאדם רואה לאור הנר כדפירש בזוהר שהם ד' המקבלים מהנר העליון והם מאורי האש ודאי, ואז דנים האדם לפי מעשיו בהיכל זכות, וכל ההיכלות משמשים שמושם כמבואר בזוהר בארוכה בפרשת פקודי, ואז נפש רוח ונשמה שבאדם משועבדות לגזרה ולהנהגה ההיא המשגחת מלמעלה מלובשת מבורא לנברא ומנברא לנוצר, וכן מעשה התורה והמצוה תתלבש בלבוש זה, ויהיה שיעור האור

שגורם מעשה התורה והמצוה מתלבשת בלבושים אלו ולכך תפלת החול בה בכיה וצעקה והספד וכיוצא, מפני שהזמן גורם שהוא היות רוחניות העולה ממעשה האדם עולה כשיעור המלאך הזה לבד, וכן נאמר בזוהר שהזווג בימי החול על ידי מטטרו"ן, והטעם הוא כדפי' שיתלבש רוחניות התורה והמצוה ברוחניות מלאך ולא יעלה פשוטה כדי שיגרם שפע ואור כשיעור נאצל ונברא כימי שבת אלא כשיעור נוצר, והיינו סוד קשר ההיכלות ויחודם בימות החול על ידי תפלה מיושב ותפלה מעומד כדפי' בזוהר פרשת פקודי, וכיון שההתעוררות יעלה מבחינת מלאך יושפעו מבחינה זו, וזהו שדחה משה באומרו אם אין פניך הולכים אל תעלינו מוה, שהיה כח בו לדחות כל כח המלאך הזה, ועל ידי עצמו ועל ידי ישראל בסיבתו יהיו לכולם הכנה בנשמתם נקשרת בכסא ורוחם במקום מלאך ונפשם במקום אופן, וההשגחה יורדת על ידו והם מתנהגים בהנהגה משובחת מההנהגה זו, ומצותם מעורר היחוד בדקות יותר, וכן השכינה כל

ימי החול רודפת אם ימצא בעולם צדיק שיהיה מרכבה אליה כדי להלביש הנהגתה ויחודה בבחינת נר"ן שבו כדי שיגרום היחוד בדקות וימשך אליה השפע בסוד בחינת נר"ן, שעם היות שאמרנו במקומות רבים שנפש מאופן ורוח מחיה ונשמה מכסא, עם כל זה יש שתי בחינות, הא' הכסא בעצמו והמלאך בעצמו והאופן בעצמו, ואין חציבת הנשמה מן עצמותם ח"ו שלפי זה לא היה ראוי שיצא האדם משעבודם כל עיקר, אלא הם מסוד רוחניות פנימי המתלבש בו, שהכסא טפל לרוחניות ההשגחה המתלבשת בה כמו הגוף לנפש, וכן החיה טפלה לרוח פנימי הוא האלהות המתלבש במלאך וכן אופן, אם כן הנשמה והרוח והנפש מרכבה משובחת מפני שהיא פנימית מוח, וכסא ומלאך ואופן לבוש למוח ההוא, אם כן בהיות בתחתונים צדיק או צדיקים שתוכל השכינה להתלבש סוד ההנהגה בנשמה במקום כסא, וברוח במקום חיה, ובנפש במקום אופן, מניח סוד היכל קן צפור שהוא סוד מטטרו"ן, שנקרא קן צפור מפני שהוא קן לצפור

שהוא השכינה שמתלבשת בו, ויקנן בצדיק שיעור יחודה בדקות יותר, והיינו סוד הצדיק שיש ספק בידו לדחות הנהגת החול המלובשת במטטרו"ן כדפי', אמנם בשלא ימצא צדיק אלא מפני עביות מעשיהם כולם משועבדים תחת השגחת מלאך, ונר"ן שלהם מתעבות ממוח להשתעבד לקלי' ולעביות לבוש המוח, אז תתלבש השכינה בקן צפור ויעוררו בני ישראל היחוד על ידי ההיכלות כדפי', וזה סוד האבות הן הן המרכבה כאומרו ויעל אלהים מעל אברהם, וסוד הכל תלוי במעשה התורה והמצוה כדפי' בתיקונים שהתפלין והציצית הם לרשעים כעול לשור ומרדעת לחמור, ולצדיקים יותר הם מדרגת קדושה אחרת, ולצדיקים גמורים הוא סוד הספירות וכיוצא, ובזה הורה כי עם היות הכל מצוה אחת, המשל בזה יתעטף בציצית הצדיק ויתעטף בציצית עצמו הבינוני ויתעטף בציצית עצמו הרשע, כל אחד יהיה שיעור מצותו כפי רוחניותו ודקותו, וכן עסק התורה והמצוה וכל שאר העבודה, כי הכל תלוי לפי מרכבת האדם

כך יעורר היחוד העליון, מי שזוכה לנפש יעורר בבחינת אופן, ומי שזוכה לרוח יעורר בבחינת חיה, ומי שזוכה לנשמה יעורר בבחינת כסא, ומי שיזכה להזדכך יותר ויוכל לדחות הנהגת מלאך יעורר בבחינת דקות נר"ן שהם מרוחניות פנימי מהכסא והמלאך והאופן, ויתעלה ביותר ביום שבת שיעורר בסוד האצילות העליון, ועם היות הכל ענין אחד ומצוה אחת ותורה אחת, כי הכל תלוי לפי רוחניות העולה, וכשיעור מה שיעלה ויעורר כן שיעור מה שיזווג בספירות ומושך ההנהגה, ואם לא יזכה אלא להיות ההנהגה אליו אלא בשיעור מלאך לא יעורר הזווג אלא כשיעור מלאך כדפי', וזה סוד הזווג על ידי מטטרו"ן שפירש בתיקונים שער החצר הפנימי הפונה קדים ששת ימי המעשה יהיה סגור, וכבר הארכתי בענין בזהר פרשת נח. החקירה השלישית בסוד ההנהגה המתפשטת למטה בעשיה. הנה הנהגה זו תתחלק לחלקים רבים, אחת היא הכוללת לרעים ולטובים, שכולם יצטרכו להנהגתם יום ולילה לא ישבותו, והוא נמשך אחר שגנז

הקב"ה האור הצפון לצדיקים יוכרח האדם להשתמש באור שמש וירח וכוכבים וכל צבאי הזמן וחלקיו יום ולילה לא ישבותו. האמנם כתנאי שיהיו משועבדים אל הצדיק כענין שמש בגבעון דום וכענין מי שאמר לשמן וגו', הרי שהם משתמשים בעשיה אבל כמלך המשתמש בעבדיו ומחליף סדר עבודתם כל זמן שיצטרך וכיוצא, ויהיה הסיבה לזה, שהם הם המקיימים מציאות כוחם והמשפיעים שפעם בטוב מעשיהם, וכולם אוכלים משולחנו שהוא המושך להם הכוח בטוב מעשיו, ולזה לא יפול תחת גזרות העבדים אלא אדרבא ישנה את תפקידם כרצונו. השנית יש צדיק שלא יוכל לברוח מהכוללת אמנם ישתמש בהנהגה הכוללת כפי מציאותה, ושאר פרטיו לא ישועבד להנמצאים אלא אל הרוכב עליו ואינו תחת גזרת החול, והוא הצדיק שהשכינה רוכבת עליו, כדפי' בחקירה הקודמת, ואף אם לא יפליא לבטל כוחות הטבע עם כל זה הוא משועבד להנהגת יום ולילה לא ישבותו, כדרך שישראל משועבדים לזה ביום השבת, אמנם אינו נידון

על ידי המלאך כלל אלא בסוד היותו מרכבה הוא בעצמו להשגחה והנהגה כשאר פרטי המציאות, ולהיות ישראל על ידי משה רבינו ע"ה מהבחינה הקודמת ולא מזו הב', לכך לא נשתעבדו ישראל לא ללחם ולא למים ולא ללבוש ולא לאור שמש וירח כלל כל ימי היותם במדבר, כאומרו שמלתך לא בלתה וגו', וכאומר המאכילך מן וגו', וכאומר וה' הולך וגו', וכאומרו ויהי ידיו אמונה, הכל משועבד תחת ישראל בזכות הצדיקים אשר בקרבם. השלישית הם אותם המשועבדים בימי החול תחת מלאך ודנים אותו לכל צרכיו, והוא משועבד תחת היצירה והעשיה כדפי' בחקירה הקורמת, והטעם לזה שלא יזכך נפש רוח ונשמה שלו במעשיו וישועבד להבלי העולם אם כן שר העולם שולט עליו ומשתמש במצותיו ותורתו כדפי'. הרביעית הם אותם שהם משועבדים תחת ההנהגה הכוללת הגשמית היורדת מהאופנים לגלגלים, וזה כשתדע כי ז' כוכבי לכת מקבלים שפעם וכוחם וגלגולם מן ז' היכלות, שהם סוד חיה ומלאך כדפי', והענין כי

היכל לבנת הספיר במדור שבו, דהיינו בסוד חיה מתלבשת באופן, על ידי מדרגות רוחניים משתלשלים מדרגה ממדרגה מושך כח ההנהגה לגלגל שבתאי, והיכל עצם השמים לגלגל צדק, והיכל נוגה לגלגל מאדים, והיכל זכות לגלגל חמה, והיכל אהבה לגלגל נוגה, והיכל הרצון לגלגל כוכב, והיכל העליון לגלגל לבנה, ואותם שנאמר בהם והסתרתי פני מהם ונמסרו לכוכבי השמים ולשרים, ויהיו מכלל זה רשעי ישראל והדרים בחוצה לארץ בעת שלומם וטובתם, שלא יזכו רק להנהגה הפחותה הזאת זולתי אם ימצא שם צדיקים גמורים שיוכלו לבטל מזה קצת בתפלה ובטורח גדול, ועם כל זה הם תחת השרים שהם למעלה ודאי מהגלגלים חוצה להיכלות כדפי'. החמשית, הרשעים בעת נשפע להם עונש, שהוא נשפע להם על ידי החיצונים, והם אותם היסורים שאינם יסורים של אהבה, כי אותם יסורים של אהבה ח"ו אין חצוני מטפל בהם כלל אלא הם מהקדש פנימה, והסוד כי השכינה מקבלת השפעת הספירות אם

דין אם רחמים, ומעשה בני העולם גורמים יושפע עליה הדין והם בכח מעשיהם מטיבין אותה ומהפכים אותה לרחמים, ומקבלים עליהם כל עונש הדור על ידי שהיא משפעת עליהם הדין וכל ישראל ניצולים ושלוים בסבתו, והיינו סוד והוא מחולל מפשעינו, ואלו נקראים יסורים של אהבה, ירצה השכינה הנקראת אהבה שהוא מעורר אהבתה ומבטל דיניה, והוא אוהב אותם כאומרו באו אחי וגו', ומעורר אהבה בין ישראל לאביהם שבשמים, ואוהב ישראל ואומר אני כפרתם, וכבר האריכו בזוהר בעניינם. אמנם יש יסורי עון שאינם של אהבה אלא רצועה בישא לאלקאה, והוא שפגם הוא בעצמו במדות העליונות, וזכה שלא ישמר לו לעולם הנפשות ויושפע עליו בעולם הזה, והיינו בקצת של אהבה שאהבו הקב"ה ומסרו ביד עונו לטהרו, אמנם בעל חוב מקבל חובו וממש הפגם שהוא תגבורת הקליפה מקבל עונשו בשכר מעשיו והנחש כרוך בגופו וצועק וי וי בנישוכין דיליה עד ירצה עונותיו, ואפילו באלו יש בהם בחינות, יש

מבטל מצות תלמוד תורה והם רעים יותר שכחוה מכל וכל מהקדושה שלא רצו במצותיו עד יטהר מטינוף וטומאת מעשיו, ויש בחינה טובה שהנחש יקבל שכרו וינשכהו נישוכין שלא יבטלוהו ממצות ומעשים טובים, והם גם כן באהבה, שהקדושה היא מטפלת שם ואומרת רק את נפשו שמור שלא תבטלוהו מעסק תורתו ומצותיו. ודרך יקבל הנחש הכח הזה הוא שיפתח נוקבא דתהומא רבא שהוא מדור החיצונים שהם ז' היכלות ועשר ספירות כדפירשתי בספ"ר ויסתלקו אל מחוץ להיכלות בתוך המדורין, דהיינו שיכנסו אל בינות לאופן מאחורי החיה ויקבלו שם הדין הנשפע דרך מדרגות הגבורה, וירד ויפעול הדין ההוא לרבים וליחיד כפי כחו בקטרוגו והמעשים המגונים אשר בידו שלא הקדימו תשובה, שהתשובה מועלת כאשר יתבאר. החקירה הרביעית בהנהגה המתפשטת למטה על ידי החיצונים. כבר פי' למעלה בחקירה הז' סוד פסוק וארא והנה רוח סערה בסוד התלבש הקדושה בקליפות החיצונות, והנה יתנהג העולם על ידו לסיבות,

האחת בחוצה לארץ שאויר ארץ העמים טמא, וסוד אויר חוצה לארץ הוא סוד הקליפה המתפשטת והשר החיצוני טמא שולט בו, וההנהגה העליונה נשפעת לשר מסוד כסא שבו ע' ענפים כנגד ע' מלכיות כדפי' בפרקי מרכבה, וכן במלאך הם ע' שרים פנימיים ב"ד עליון כדפי' בזוהר בפסוק וה' המטיר, ומהם יוצאים ומשתלשלים מדרגה אחר מדרגה עד שמתפשטים באחוריים והם משפיעין לחיצונים, וכל שר ושר מנהיג לאומתו כפי ההשפעה וההשגחה המתפשטת מיום הדין כאומרו ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב איזו לרעב איזו לשבע וגו', ועל דרך וה הוא סוד התלבשות ההנהגה העליונה בהיות שכינה עם ישראל בגלות כאומרו הנה ה' רוכב על עב קל וגו', ואז הקליפות נכנעות כאומרו ונעו כל אלילי מצרים וגו', וזה סוד ומלכותו בכל משלה ופירשו בתיקונים עשר אתוון קדישין יו"ד ה"א וא"ו ה"א מתלבשין בעשר קליפין לאכפייא לון, והיינו סוד שמירתן של ישראל בגלות, וזה סוד עת אשר שלט האדם דהיינו

אדם בליעל איש און, באדם סוד מ"ה המתלבש בו, כאומרו מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלים, ודאי מ"ה שהיא השכינה בעשר מדרגותיה המתלבשות בכסא וכסא במלאך ומלאך באופן ואופן בחיצוני דומה אלינו בגלות, וזהו לרע לו לאדם בליעל, כי עתיד הקב"ה להכרית סמא"ל ולילית מן העולם כאומרו וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות, ואומרו הארץ כבגד תבלה סוד ההנהגה החיצונית דהיינו סמא"ל ולילית, השנית הוא סוד יצה"ר שבאדם, כי זה נמסר בו כדי שעל כרחו של אדם כצריק וכרשע יש לו חלק בו, וכמו שצד הקדושה לימינו סוד המרכבה הקדושה דהיינו חלק יצה"ט שבו והוא סוד המרכבה מיכא"ל גבריא"ל אוריא"ל רפא"ל ויצה"ט רוכב עליהם מנהיג האדם לצד הטוב, כן כנגדה לצד שמאל שבו יצה"ר מורכב על ד' כוחות שהם הקליפות, והם עו"ן משחי"ת א"ף וחימ"ה, יצה"ר מורכב עליהם, ויצה"ר כלול מן שבעה היכלות טמאים נוטל כח מכל הכוחות כולם, ועל ידי יצה"ר שבו יש מבוא

לקליפות בו להנהיגו בכל הרעות שבמציאות כדפי' כחותיו בזוהר פרשת פקודי, וירושה זו אליו בצאת הנפש רוח והנשמה מיד מזומנת שם החיצונית בפתח היכל לבנת הספיר, וכמו שהקדושה מרכבה שלימה וצורה שלימה [עשר אצבעות היד ועשר אצבעות הרגל שהם כל אחד עשר