# דרישות בעניני המלאכים — קטע 3

[קריאה בקורא](/reader/kabala-839b683d9324/1/3/)

<div lang="he" dir="rtl">

עד לרקיע מהלך ת&quot;ק שנה וכן בין כל רקיע ורקיע, למעלה מהם חיות הקדש רגלי החיות כנגד 
כולם קרסולי החיות כנגד כולם שוקי החיות כנגד כולם רכובי החיות כנגד כולם ירכי 
החיות כנגד כולם גופי החיות כנגד כולם צוארי החיות כנגד כולם ראשי החיות כנגד כולם 
קרני החיות כנגד כולם, למעלה מהם כסא הכבוד רגלי כסא הכבוד כנגד כולם כסא הכבוד 
כנגד כולם מלך אל חי וקיים רם ונשא שוכן עליהם ע&quot;כ.
והנה במאמר הזה כללו כל ד&#x27; כתות שכל הנמצאים נמצאים בו ונכללין בו שהם ממטה למעלה 
עשי&#x27; יצי&#x27; ברי&#x27; אצילות, והעשיה כללו באומרם מן הארץ עד לרקיע ת&quot;ק שנה ועביו מהלך 
ת&quot;ק שנה וכן בין כל רקיע ורקיע הרי בזה כוונו לתת מדה לעולמות העשי&#x27; כולם, ואם נאמר 
שהם גבוליים גבול גשמי מהלך ת&quot;ק שנה וגו&#x27; עכ&quot;ז נאמר שכיוונו אל סוד ההשפעה הנשפעת 
מלמעלה וגם אל סוד האויר שכולו מלא בחי&#x27; ועניינים מהם טהורים מהם בלתי טהורים הכל 
לפי הצורך וההנהגה העליונה המתפשטת מסוד זרת של הקב&quot;ה שנאמר מי מדד בשעלו מים ושמים 


בזרת תכן וכמו שאפרש בחקירה הג&#x27; מן הדרישה ד&#x27;, והיצירה כללו באומרם למעלה מהם חיות 
הקדש ורצו בזה כל כתות המלאכים שהם עשר והעד שהרי אופנים ושרפים לא מנו מפני שהם 
ת&quot;ק שנה שהם איברים בסוד חיות בי&#x27; פרקים שמנו בהם והם, הא&#x27; רגלי החיות, הב&#x27; קרסולי 
החיות, הג&#x27; שוקי החיות, הד&#x27; רכובי החיות, הה&#x27; ירכי החיות, הו&#x27; גופי החיות, הז&#x27; 
צוארי החיות, הח&#x27; ראשי החיות, הט&#x27; קרני החיות, הי&#x27; רגלי כסא הכבוד שהוא סוד השרפים 
שכן הדרך אחרונה שבזה מתלבשת בזה כעין אופנים בגלגלים וכיוצא. וענין כנגד כולן 
בזולת שהמדה הגבוליית המשוערת בשיעור גשמי לא יתכן ועכ&quot;ז נאמר שיהיה הכוונה על 
ההנהגה המתפשטת שחלק כח פרטי מכת א&#x27; מחיות יחזיק כנגד הכל והותר בענין שהעליון משער 
כל מה שלמטה ממנו. והבריאה כללו באומרו למעלה מהם כסא הכבוד וכללו בכסא רגלי כסא 
שהם סוד השרפים שכן העיד ישעיה באומרו שרפים עומדים ממעל לו כאשר אבאר בדרישה הד&#x27; 


בע&quot;ה, ואין ספק שהם עשר מעלות בכסא כדרך שהם עשר במלאכים וכן עשר רקיעים והיינו סוד 
עשר ספירות דיצירה ועשר דעשיה כדפי&#x27; בספ&quot;ר. והאצילות כללו באומרם מלך דהיינו מלכות, 
אל חי יסוד, וקיים ת&quot;ת, רם ונשא חכמה ובינה שוכן עליהם כדפי&#x27; הרשב&quot;י ע&quot;ה בתיקונים 
וקב&quot;ה נהיר בעשר דרגין דכסא ובי&#x27; כתות המלאכים ובי&#x27; גלגלי רקיעא וזה שאמר שוכן 
עליהם, ואומרו שוכן עליהם בהתאמת אלינו עלויו על כל נמצא וזהו מלת עליהם והוא סיבת 
קיומו וחיותו, וז&quot;ש שוכן שמאמיתת מציאותו המתהלך בעולמות מתקיימין כל העולמות כולם.
הדרישה השנית
מהותם בכלל ופרט.
החקירה הראשונה בטעם למה המראות הדקות כעין המלאכים ושאר החזיון הכל נמצא ונראה 
בדמות אש ולהבת שלהבת ולזה נמצא כמה עדים בתורה. הראשונה להט החרב המתהפכת לשמור 
וגו&#x27;. הב&#x27; ומראה כבוד ה&#x27; כאש אוכלת וגו&#x27;. הג&#x27; בלבת אש מתוך הסנה. הד&#x27; ומתוכה כעין 
החשמל מתוך האש. הה&#x27; והבית ימלא עשן. הו&#x27; והר סיני עשן כולו מפני וגו&#x27;. הז&#x27; והנה 


רכב אש וסוסי אש ויפרידו וגו&#x27;. הח&#x27; ויפקח ה&#x27; את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים 
ורכב אש וגו&#x27;. הט&#x27; ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך ה&#x27; בלהב. הי&#x27; וישלח 
מלאך ה&#x27; את קצה המשענת וגו&#x27;.
ודרך כלל לשבר האוזן היה אפשר לומר שהיסוד היותר פשוט ויותר דק מן הד&#x27; יסודות הוא 
האש לכך המראות הדקות הם נראות בדמות אש וזה דרך כלל. ולהיותם דקים קרובים אל יסוד 
האש יותר משאר יסודות יתלבשו באש ויפעלו למטה כאש השורף שהם מלובשים בו, וצריכין 
אנו לומר שישלטו ביסוד ההוא שהם מלובשים בו להגבילו לפי רצונם לשרוף לרחוק ולא אל 
הקרוב, והעד על זה וישלח מלאך ה&#x27; את קצה המשענת, ועם היות שלא יקשה מהמשענת הבלתי 
נשרף והוא אמצעי בין המלאך ובין האש היוצא ממנו אל הצור לאכול המנחה, עכ&quot;ז יקשה 
מגדעון עצמו שהיה קרוב אליו ומדבר עמו ובלתי מרגיש באשו עד שראה שריפת המנחה, וכן 
מנוח ואשתו, וכן יהיה ענין הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל וזהו הכח האלהי הנותן 


גבול בכל הנמצאים כרצונו, וכן יהיה ענין רכב אש וסוסי אש שהפרידו בין אליהו ואלישע 
עם היותם שניהם קרובים זה לזה ולא נשרף אלישע מהאש כלל ולא נפעל ממנו, וכן יהיה 
ענין ג&#x27; אנשים לאברהם עומד עליהם ומקריב להם חמאה ובן הבקר והם מכלים אותו מעם מעט 
באשם ומגבילים האש בעצמם לא יתפשט רק כפי הצורך לכלות המאכל, וכן אומרו ויתמהמה 
ויחזיקו האנשים וגו&#x27; והם בלתי מרגישים באשם מפני כח המלאך הכובש האש בלתי יורגש אלא 
כפי הצורך, ואם באנו לקרב הדרוש הזה אל החכמה הפנימית נאמר כי כל מלאך נמצא מכח 
הגבורה שהיא סוד השמיטה הזאת (הנה הרב המחבר חזר בו מדעת זו בשיעור קומה שלו סי&#x27; 
כ&quot;ג והאריך שם לבטל קבלה זו ע&quot;ש, ועוד מקומות בספרו אור יקר, וכמו כן הרב האר&quot;י 
זלה&quot;ה בשער מאמרי הזוהר בפירוש לאדרא רבא וע&quot;ש) וממנה נמצאו כל הבריות ובפרטות הכסא 
וכל השכלים הנפרדים כדפי&#x27; בס&#x27; הבהיר, והנה בלי ספק כל נמצא יהיה דקותו כפי מציאותו 


במדרגת המקום שבו נמצא המשל בזה המלאך במקומו למעלה הוא דק כאשר נבאר, יתגלה אל 
מקום הגלגלים הנה שם יתעבה בבחי&#x27; גלגל. יורד אל יסוד האש יתעבה בבחי&#x27; יסוד האש. 
יורד אל יסוד הרוח יתעבה בבחי&#x27; יסוד הרוח ולא יתעבה יותר מפני שלא יצטרך אל עביות 
יסוד המים ויסוד העפר להגלם להגלות אל בני האדם. והנה לזה אין בו כי אם שני יסודות 
יסוד האש ויסוד הרוח. לא שיורכב מהם אלא יגלם בהם אשו שהוא נמצא מיסוד האש הרוחני. 
וכמו שהאדם פועל ביסודותיו כרצונו כועס ומלהיב המרה הירוקה שיסודה האש או שמח 
ומגביר המרה האדומה שהיא הדם. כן המלאך מגביר יסוד שבו ופועל בו כרצונו. ולזה ימצא 
המלאך שורף מצד יסוד האש שבו העולה והמנחה והמשענת של עץ. וכן מנוח וגדעון רואים 
ומתקרבים אליו ואין ברצונו לשורפם כי האש שבמלאך פועל כרצון המלאך. ולזה נאמר והסנה 
איננו אוכל שאין הרצון לשורפו ולא ליבש ליחותו כלל. או ישרוף לזה ולא לזה כעין האדם 


שיכעוס על אויבו וישמח עם אוהבו עם היותם הפכים, ולא יכעס מפני כעסו עם אויבו על 
אוהבו, כן ישלוט המלאך באשו לפעול השריפה ברחוק ולא בקרוב, והאש בו טבע יסודו ממקום 
בריאתו מהאש הדק והוא מתמצא מענין לענין למטה ביסוד האש והרוח שהם היסודות הדקים 
הבלתי נרגשים ונגשמים כ&quot;כ, ואפשר שזה רצה באומרו עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, 
ולא ירצה על המצאם אלא אחר היותם מלאכים ומשרתים, בהתפשטם למטה לשרת במלאכות ה&#x27; 
יעשה אותם רוחות שהם מלובשים ביסוד הרוח ואש לוהט שהם מלובשים ביסוד האש, אמנם טבעם 
ויסודם מהאש הרוחני הדק שהוא אש הגבורה ודיניה. ונמצא ענין יסוד האש הדק הרוחני 
מתפשט בכל המדרגות, ראשונה עליונה על כולם הכבוד העליון כאומרו ומראה כבוד ה&#x27; וכן 
וירא אליו מלאך ה&#x27; והיא השכינה בלבת אש. ואחר זה המלאכים והיינו מראות אליהו וכן 
אלישע וכן כמה מראות מנוח וגדעון וכיוצא, ואחר זה מראות החיצונים שהם מכונים בלהט 


החרב המתהפכת כדפי&#x27; בזוהר בראשית ובכחם אש גיהנם, ויש אש מקרר אש והיינו העוסק 
בתורה שבכחו לקרר האשות כולם, מקרר אש גיהנם שאינו שולט בעוסקי התורה כראוי כדפי&#x27; 
רז&quot;ל ק&quot;ו מסלמנדרא, ולא זו בלבד אלא גם אש המלאך מקררו ואינו שולט בו, והיינו כח 
אברהם וכן כח ר&#x27; עקיבא ור&#x27; ישמעאל בן אלישע ברדתם למרכבה, וגדולה מכולם כח מרע&quot;ה 
בהיותו בהר מ&#x27; יום ומ&#x27; לילה כשראוהו מלאכי השרת כדפי&#x27; רז&quot;ל וכדפי&#x27; בזוהר יותר מבואר 
בפרשת בשלח ולא זו בלבד אלא גם האש הכבוד המחופף שהרי כהן גדול נכנס בשלום ויוצא 
בשלום, וכן מרע&quot;ה בעלותו אל הר סיני והיינו בזכות התורה אין האש שורפו, וגם ר&quot;ש 
וחבריו מלובשים באש עוסקים ושאר בני אדם אינם קרבים אליהם וכמוהו רבים.
החקירה השנית במראות המלאכים. ענין הראות המלאכים לבני אדם הוא רצון אלהי והשגחתו 
פרטית פועלת בתחתונים ע&quot;י מלאכיו, והנה ההשגחה האלהית יפעול בתחתונים על שני דרכים, 


או על צד הטבע תשבר אניה בלב ים יהיה רצון אלהי ימותו פלוני ופלוני הנגזר עליהם 
המות וינצלו פלוני ופלוני, ויזמין להם ה&#x27; הכנה טבעית מהספינה עצמה שנשברה חתיכה א&#x27; 
דפים ישוטו על פני המים וינצלו, ואחרים שיצילו גם נכסים והכל על צד הטבע והוא השגחה 
אלהית, והב&#x27; על צד הנס כאשר ילאה הטבע לעשות שליחות רצון הבורא למיעוט הכנתו ישלח 
ה&#x27; מלאכיו ישלימו החסרון ההוא, והעד על זה ענין אחשורוש והמן ומרדכי ואסתר יעשה 
רובו על צד הטבע ברצון אלהי, וכשילאה הטבע ישלימו הענינים על צד הנס ע&quot;י המלאכים 
כאומרו ויאמר חרבונה, וכן בלילה ההוא נדדה וכיוצא בדברים שרמזו רו&quot;ל ויחסו אותם ע&quot;י 
מלאך, ולזה לא ירחק עתה טעם הראות המלאך לבני אדם בהיותם בלתי נביאים ולא מוכנים 
לנבואה, אלא בהיות רצון אלהי הצלתם וגזרה לפניו לסיבה מן הסיבות ישלח מלאך, והמלאך 
יגשם להדמות אליו כאחד מבני אדם יקרב הצלת האדם ההוא על צד הקרוב יותר אל הטבע 


שאפשר, והכלל שיבוא המלאך להשלים חסרון ולאות הטבע בהשגחה הפרטית, וזה טעם הגלות 
שני המלאכים בסדום לעין כל, ויחשבו לפני הכל כאורחים, כי הפיכת סדום גזרה כללית 
והצלת לוט מתוך ההפיכה רחוק מאוד צריך המלאך להחזיק בידו וביד אשתו וביד שתי בנותיו 
ויגלה המלאך גילוי גלוי לעין כל, וזהו מראה יותר פחותה מכל מראות המלאכים הגלמם 
באויר העולם התחתון עד שיראו לא לצריך הנס בלבד אלא גם לבלתי צריכים כעין מראות 
המלאכים ללוט וראום כל אנשי סדום. ויש מראה מעולה מזו והוא יגלם המלאך באויר ויראה 
לצריכי הנס בלבד ע&quot;י זכות המעשים, ויראו ענין זה לצורך הדבר ההוא ואנשים רבים לא 
יראו דבר, ויהיה מעין זה מראות המלאך למנוח ואשתו ולגדעון, וכמוהם בדברי רז&quot;ל רבים 
להעשות נס ע&quot;י מלאך יראה בלבוש כעין ארם לצריכי הנס, ולא יבינו ולא יכירו בעלי הנס 
במלאך עד אחר שפשט הצורה ההיא ונסתלק יבינו כי אלהים ראו. ויש מראה מעולה מזו והוא 


שיגלם המלאך באויר יותר דק ולא יראה לבעלי הגשמות אלא בזיכוך קצת. לא שיהיו נביאים 
כלל אלא יגלה ה&#x27; את עיני בעל המראה ויראה. וכעין זו הוא ויגל ה&#x27; את עיני בלעם. וכן 
אומרו ה&#x27; פקח את עיני הנער ויראה וכיוצא רבים. ומראה זו היותר פחותה ממדרגות המראות 
מפני שהשתים הקודמות אין זיכוך כלל ואינה מראה. אמנם זאת השלישית היא מראה ממש 
צריכה זיכוך מעט. שלא יתגלה המלאך ולא יתלבש באויר ובצורה העבה מכל וכל אלא יתפשט 
בעל המראה קצת ויעביר הגשמות מעיניו. ובהשגחה יפקח ה&#x27; את עיניו ויראה. ומראה זו 
בימים הקדמונים היו שולטים החסידים בחומרם ומזככים אותו ויודעים לגלות עיניהם 
ויראו. כעין שמואל שהלך לחצר מות וראה שם בישיבות וגו&#x27; וכמה אחרים כמו שרמזו 
במדרשים ובזוהר. ושיעור המראה הזאת ועניינה הוא בסוד העשיה שפי&#x27; בספ&quot;ר בש&#x27; אבי&quot;ע יש 
לעולם הגשמי הזה מציאותו בכלל כח המעמיד והוא דק נפש המקיימו, ובהתפשט האדם החומר 


מדרגה ראשונה יכנם מיד אל צד הנפש דעשיה זו ושם ישיג הנפשות אשר לצדיקים במנוחה על 
קברם ופעמים ירדו המלאכים ויתלבשו במדרגה זו לבד ויעלה בעל הנם וישיג במראה זו, 
וזהו ויגל ה&#x27; את עיני בלעם ולצורך ישראל זכה למדרגה זו, ועד&quot;ז יהיה לרבי חייא שראה 
ר&quot;ש בישיבה כמ&quot;ש בפ&#x27; בראשית, ועד&quot;ז יהיה עובדא דבעל קבין ועובדא דר&#x27; כרוספדאי במדרש 
רות שראה ענין ג&quot;ע, ועד&quot;ז יהיה עובדא דר&#x27; אילאי הנז&#x27; בעובדא דינוקא וכמוהם רבים, 
ולמעלה ממדרגה הזאת יהיה עליית המדרגות ליכנס לנבואה ולרוה&quot;ק שיפשיט הנביא חומרו, 
ויזדכך וישלוט הנפש בגוף ויחליש ויגביר הנפש והרוח והנשמה ויתקשרו שלשתם יחד ויביטו 
במקום קשרם ויחודם בסוד אופן חיה שרף שמהם מחצב נפש רוח ונשמה דבריאה יצירה עשיה 
ויתרצה לפני אלהיו בסוד נר&quot;ן דאצילות, ויתקשר הכל ויראה אליו המראה לפי בחי&#x27; נפשו, 
ר&quot;ל הנפשות בקשר הנזכר הם סולם לעלות ולהשיג למעלה ודרך מקום חציבת הנשמה יראה, 


ולפי מה שיהי&#x27; בחי&#x27; הנשמה ישיג הענין ההוא. כאלו תאמר בית אחד ובאמצעיתו אבן יקרה 
יבהיק אורה למאד. ובבית חלונות במראות משונות. לפי מה שיהיה המביט יביט וישיג. יש 
במראה חשוכה מפני שהוא בא מצד החלון שבו המראה מגוון ירוק יראה האור בגוון ירוק. 
ואם במראה אדומה יראה האור מגוון אדום. וזה ממש דרך הנביאים כל א&#x27; ישיג ע&quot;י נשמתו 
בסוד הקשר והסולם הנז&#x27;. אמנם אחר עלות הסולם לא יראה ולא ישיג אלא במקום מחצב נשמתו 
בבחי&#x27; הכסא, יש בבחי&#x27; פלונית ויש בבחי&#x27; פלונית, כי הנשמות לא ישתוו שאינם שוות שהם 
חצובות אפילו מהספי&#x27; בבחי&#x27; שונות כאשר ית&#x27;, ואח&quot;כ ימשיך העינן ההוא לרוח והרוח לנפש 
והנפש ע&quot;י הכלים הגשמיים יאמר ראיתי כך וכך.
החקירה השלישית בפעולת המלאכים בגשמיים מהם בפגישת גשם בגשם ומהם בהשפעה בדקות. 
מדרך הרוחניים לפעול אפי&#x27; בגשמיים בלי פגישת גשם בגשם אלא בהשפעה ברוחניות ובדקות, 
ולא זה בלבד אלא גם הגרמים השמימיים פועלים ברצון מבלי פגישת גשם בגשם, והיינו 


השפעת הכוכבים בעשבים ושאר צמחי האדמה והחי והמדבר, והנה זה לא יהיה בסיבת כוח 
הגשמי שהוא מטבעו אינו נפעל אלא בפגישת גשם בגשם אמנם יהיה בסיבת הרוחני שהוא פועל 
ברוחניות בהנעת הרצון לבד, ומטעם זה לא נמשך זמן בפעולתם והשפעתם בנפעל מפני 
שהנפעלים בפגישת גשם יצטרכו זמן לפעול זה בזה כפי מה שיתעכב הגעת שני הגשמיים זה 
בזה, והנפעל בהנעת רצון הפועל לבד בהכנת הנפעל אל הפעולה מיד ברגע יפעלו, וזה טעם 
בעשיית ההשבעות לא יצטרכו אל משך זמן לפעול אך יתעכבו זמן עד גמר הפעולה, והכוונה 
שיצטרכו לפעמים ימים רצופים בכל יום להשביע ולעשות כך וכך עד הגיע החפץ העליון 
לפעול בהם, אמנם בהגיע הענין אל גדר הנעת רצון הפועל לא יתעכב אפילו רגע, והיינו 
סוד התפלה שתקובל ברגע בעת הכנת המתפללים לפני קונם עם היות המרחק רב בין האדם 
הגשמי, מפני שאין רוחק הגשמי מהרוחני הרחק גשמי אמנם ביניהם הרחק רוחני. כי המלאכים 


מצואים ברצון קונם ברגע קל במקום החפץ. והרוחני פועל בגשמי בחכץ ורצון. ואם לא יהיה 
מחיצת עון או איזו סיבה אחרת מבדלת הרצון יתעורר ברגע ויפעול בגשמי הפעולה ההיא. 
וזש&quot;ה כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם שע&quot;י רוע ההכנה יתעלמו מהרצון 
ולא יפעל הרצון בהם. וזש&quot;ה ואנכי הסתר אסתיר פני וגו&#x27;. אמנם להשיג דרך להגיע החפץ 
אל האדם הגשמי. עם היות שהרוחניים יפעלו זה מזה ברגע ולא ירחק מפני ששניהם בעלי 
רצון רוחני. זה רוצה וזה רוצה כהיות רצונם משתוה יבינו זה את זה ויתקרבו ברצון בלי 
זמן וידברו דבור רוחני ולא גשמי. בגילוי רצון זה דבורם בענין שאין בהם כלים גשמיים 
כלל לחצוב אותיות גשמיות אלו קדו&quot;ש וברו&quot;ך, אלא רצון וחפץ ימשך אל גזרת קדו&quot;ש 
וברו&quot;ך, וכן כל שאר הדבור היוצא מפי חיות אל האדם לא שיהיה דבר בהם חצוב מכלים 
גשמיים, אמנם יהיה הנעת הרצון כשבח קונם ימשך אותו הרוחניות והרצון אלינו ויגזור 


בעולם הגשמי ברוך שם כבוד מלכותו, וכיוצא לקדושת השרפים כי יגשם הקדושה מהשרף אל 
דמיון הנביא ישעיה ויגזור ק&#x27; ק&#x27; ק&#x27; ה&#x27; צבאות וגו&#x27;, אמנם מהם אל קונם אותיות שכליות 
רצוניות רוחניות, ואם יאמין האדם הפך זה יגשים ח&quot;ו, אמנם יגיע הפעולה מהם אל הגשמי 
כהנעת רצון הפועל לבד. מפני שאין הנפעל בעל רצון רוחני כדי שיפעלו שניהם מהרצון 
כדרך שנפעלים כאשר שניהם רוחניים כדפי&#x27;, אמנם יצטרך טורח גדול והכנות והשבעות 
ואותיות יחצבו מפי המשביע, יסתלקו בדקות יעוררו רצון הפועל לפעול ומיד ברגע יפעל, 
וזה טעם אריכות ההשבעות וקריאת מזמורים וכיוצא שהכל תלוי עד הגיע ההשבעה אל המושבע, 
וברגע קל בהקדמת ההכנה יפעל ולא יפעל בחזקה מפני העדר החצי שהוא הנעת הרצון התחתון 
והכל יעשה בהנעת רצון הפועל לבד, וכל זה כתנאי שיוכן הנפעל אל הפעולה ההיא שאם לא 
כן לא יוכל הנעת רצון הרוחני לפעול בו כלל, ובזה נתבארו שתי דרכים פעולת הרוחני 


ברוחני ופעולת הרוחני בגשמי בלי פגישת גשם בגשם כדפי&#x27;.
ולפעמים תהיה הפעולה הנרצית מכרחת הרוחני להגלם ולהתלבש לפעול בפגישת גשם בגשם, 
למיעוט ההכנה בנפעלים התחתונים לא יוכלו לעורר הרצון והחפץ בפועל ואף אם יתעורר לא 
יוכנו התחתונים לקבלה לסיבות רבות, או לחוזק הפעולה והטבע הגשמי רחוק ממנה יצטרך אל 
פעולה גשמית בפגישת גשם בגשם כעין והכית בצור ויצאו ממנו מים, והיה ראוי שתפעל הצור 
בלי הכאה כגון הסלע שנאמר בו ודברתם אל הסלע שנפעל בלי פגישת גשם, וזה היה חטא 
מרע&quot;ה שגרע מעלת הנס במה שהכה פעמים ורצה לפעול בפגישת גשם בגשם, ועד&quot;ז הנסים 
במצרים נטה את ידך וגו&#x27; כל זה לחוזק הפעולה ומיעוט הכנת הטבע יפעלו הנסים בפגישת 
גשם בגשם, אמנם אין זה להעדר כח הפועל אלא להעדר הכנת הנפעל, וכן ויט משה את ידו 
וכל אותם הנסים, ועד&quot;ז יהיו המלאכים מתלבשים באוירין ומתגלמים לפעול בדמות אנשים 
כעין מראות אברהם בג&#x27; אנשים ולוט בשנים וגדעון ומנוח ובלעם, וכל מקום שנראה היות 


המלאך פועל בפגישת גשם בגשם יורה על חוזק הפעולה נגד הטבע יצטרך הרוחני להתקרב אל 
הגשמי בפגישת גשם בגשם ולא יספיק הנעת רצון כדרך שאר המקומות, וזה בלי ספק הטרחה 


</div>
