{"bookId": "kabala-883472653cc7", "part": "1", "torah": "7", "title": "ספר מעולפת ספירים — אות ז:", "hebrewTitle": "אות ז:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-883472653cc7/1/7/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-883472653cc7/1/7/", "segments": [{"index": 1, "he": "אות ז: \nובספר במדבר דף ר\"מ ע\"ב רמ\"א ע\"א, כתב טעם הקרבן, אמר רבי שמעון בר יוחאי ז\"ל, שיש \nבכסא ד' פנים. פני שור, פני נשר, פני אריה, פני אדם, וכל אחד נותן כח בעולם השפל \nלמינו, פני שור ממנו נמשך כח לכל מין בהמה שבעולם, ולפי שמהם יצא זה הכח, לפיכך \nאותם השרים והממונים המתפשטים מפני שור שבכסא, מתקרבים ליסוד שלהם ונהנים מאותו \nיסוד, ולכך הם נהנים מקרבן בהמה טהורה, לפי שהוא דבר מתפשט מכחם, כשם שיש נחת רוח \nלהקדוש ברוך הוא, שנהנה לקבל רוח הצדיק לפי שהם מיסודו, כך נחת רוח לאלו ליהנות \nמיסודם. ויש עוד במרכבה פני נשר, והוא נותן כח לכל מיני העוף, לכן הוא נהנה בקרבן \nהעוף ומקבלו, לפי שהוא נהנה להדבק במינו. פני אדם יש במרכבה, וזהו עיקר הקרבן שאדם \nמקריב דמו וחלבו לה', והקדוש ברוך הוא מקבל רצונו (ויקרא א,ט) ריח ניחוח לה' שאמר \nונעשה רצונו, פני אריה יש במרכבה, הרי אמרו כי כשישראל זכאים היו רואים כדמות ארי \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "על המזבח: \n \nיום שלשה עשר \nמעלת התפלה: \nאות א: \nמעלת תפלת אבות, כתב בספר בראשית דף רכ\"ה ע\"ב, ג' פעמים בכל יום יורד רוח אחד במערת \nהמכפלה ויושב בקברי אבות, ועומדים על עמדם ומתפללים על בניהם: \nאות ב: \nכתב עוד שם בדף רכ\"ה ע\"ב, סוד שגלה רב המנונא סבא, כי הראו לו שיותר מועילה תפלת \nרחל, בכל זמן שהעולם צריך, יותר מהאבות: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אות ג: \nוכתב בספר שמות דף ט\"ז ע\"ב, סוד שאם לא מתפללים המתים על החיים, לא היו מתקיימים \nהחיים אפילו שעה אחת: \nובספר שמות דף קמ\"א ע\"ב כתב, כי כשהולכים לבית הקברות על המתים, שם הם נמצאים ושם \nהיא הנפש ושומעת בצער החיים והיא מודיעה הדבר לרוח, ואז הרוח מודיע הדבר לנשמה \nוהנשמה הולכת ומעוררת לאבות העולם: \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אות ד: \nוכתב בספר ויקרא דף ע\"א ע\"א, אמר כי כשהעולם בצער והולכים להתפלל על הקברות, אמר ר' \nאבא, לא ילכו שם בלא ג' תעניות, ור' יוסי אמר אפילו בתענית אחד, ובלבד שיהא העולם \nבצער. והביא מעשה, שהמתים מזדעזעים כשמוליכין שם ספר תורה ויש שם פסול או חסר או \nיתיר: \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אות ה: \nעוד שם בספר ויקרא דף ע\"א ע\"ב, נתן טעם, למה אנו הולכים להתפלל על המתים כשיש שום \nצער, והא כתיב (דברים יח,יא) ודורש אל המתים, והשיב [ודורש] אל המתים, דוקא שהולך \nהאדם אל הגוים עובדי עבודה זרה שלעולם נקראים מתים אפילו בחייהם, אבל ישראל ואותם \nהצדיקים, עליהם אמר שלמה ע\"ה (קהלת ד,ב) ושבח אני את המתים שכבר מתו, כלומר שבזמן \nשכבר מתו ועכשיו הם חיים בגן עדן, ועוד כי שאר האומות כשהולכים על המתים הולכים \nבכשופים אבל ישראל הולכים אצל מתיהם בתשובה ותענית, וכונתם שנשמות המתים יתפללו \nלהשם יתברך עליהם והקדוש ברוך הוא חס עליהם: \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אות ו: \nוכתב בספר בראשית דף רל\"ד ע\"א, כי תפלת הרבים יש לה מעלה, וזה שאמר (תהלים קב,יח) \nפנה אל תפלת הערער, כי תפלת היחיד הקדוש ברוך הוא מפשפש בה לדעת זה היחיד המתפלל מה \nטיבו ומה מעשיו, וזהו פנה, לכך צריך האדם לעולם להתפלל עם הרבים, לפי שלא בזה את \nתפלתם ואינו מפשפש וחוקר אחריהם: \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אות ז: \nעוד בספר בראשית דף כ\"ג ע\"ב, טעם שאנו אומרים (תהלים עח,לח) והוא רחום, לפי שכמה \nמלאכי חבלה רודפים אחר תפלת האדם להדיחה, ולכך אנו אומרים והוא רחום יכפר עון, כנגד \nס\"מ, ולא ישחית, כנגד משחית, והרבה להשיב אפו, כנגד אף, ולא יעיר כל חמתו, כנגד \nחמה: \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אות ח: \nעוד בספר בראשית דף כ\"ג ע\"ב, תפלת העני משובחת שמאחרת כל התפלות מלפניה, שנאמר \n(תהלים קב,א) תפלה לעני כי יעטוף, לשון איחור. ובזה פירש כי תפלת ערבית נקראת תפלת \nעני וזהו תפלת ערבית רשות, שיעקב תקן אותה בעד כל ישראל שהם בגלות ברשות האומות, \nולפי זה תפלת ערבית חשובה מכל התפלות: \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אות ט: \nובספר שמות דף פ\"ו ע\"ב, כתב, תפלת העני משובחת מכל התפלות, שהיא עולה עד כסא הכבוד \nוהקדוש ברוך הוא משתבח בתפלת העני, וכל מי שמנזף בעני כמנזף חס ושלום בשכינה: \nאות י: \nובספר במדבר דף קצ\"ה ע\"א, כתב, סוד תפלת העני שמקובלת יותר מכלן ותכף נענה, לפי \nשהעני מתוך צרה מטיח דברים כלפי מעלה חס ושלום, והקדוש ברוך הוא תכף עונהו, וזהו \nתפלה לעני, כי יתעטף אין כתיב כאן אלא יעטוף, שמאחר תפלות אחרות ואינם נכנסות לפני \nה' יתברך עד שיכנס תפלת העני, והקדוש ברוך הוא בעצמו מקבל תפלת העני ואין נזקק לה \nשום שר: \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אות יא: \nובספר בראשית דף ר\"ט ע\"ב ר\"י ע\"א, כתב, סוד שהמתפלל צריך שתהא תפלתו בלחש, לפי \nשהתפלה הנשמעת אינה הקול [ה]יוצא מהאדם רק הוא קול אחר שיוצא מן אותו קול, וסימן \n(בראשית מה,טז) והקל נשמע חסר וי\"ו, רמז, כי כשהתפלה בלחש וקול האדם לא ישמע אז \nמקובלת: \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אות יב: \nוכתב בספר דברים דף ר\"ס ע\"ב, בענין התפלה, סוד שנמצא בספר רב המנונא, מי שאינו \nמשפיל עיניו למטה בעת התפלה, מקדים עליו מלאך המות, וכשתצא נשמתו לא יסתכל בהוד \nהשכינה לפי שזלזל בשכינה שהיא כנגדו, שנאמר (תהלים טז,ח) שויתי ה' לנגדי, והוא מביט \nבה: \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אות יג: \nוכתב בספר שמות דף נ\"ז ע\"א, כל המתפלל ואינו מתכוין בתפלתו לתועלת העולם שיתברכו בו \nעליונים ותחתונים, דוחין תפלתו לחוץ, והוכיחו, מדכתיב (ישעיה א,יב) כי תבאו ליראות \nפני, ולא כתיב לראות, לרמוז פועל יוצא לשני: \nאות יד: \nוכתב בספר במדבר דף קצ\"ה ע\"א, במעלת התפלה, אמרו, כי דוד ע\"ה שם נפשו בשעת התפלה \nבד' דרכים, האחד כמו העני, וזהו (תהלים קב,א) תפלה לעני, וכמו העבדים, (תהלים פו,ב) \nהושע עבדך, וכמו החסידים, (תהלים פו,ב) שמרה נפשי כי חסיד אני, וכמו אותם המוסרים \nעצמם על קדושת שמו. אמר רבי שמעון בר יוחאי, הרמותי ידי אל ה', כי מי שמתפלל \nומתכוין באלו הד' דברים בכל יום, אין תפלתו חוזרת ריקם. בתחלה ישים עצמו כעבד, וזהו \nכשאומר הזמירות, ואחר כך יעשה עצמו כאותם שמוסרים עצמם, וזהו בשעה שאומר שמע ישראל, \nוכשאומר אמת ויציב, יעשה עצמו כעני הדופק פתחי מרום, וכשאומר שומע תפלה, ישים עצמו \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בכלל החסידים, שכבר התפלל על הצדיקים ועל החסידים, ובשעת שומע תפלה ישוב בתשובה \nויפרט חטאיו, כי באותה שעה ימינו פשוטה לקבל שבים, ואחר כך יוצא קול אחד ואומר לו \n(ישעיה מט,ג) עבדי אתה: \n \nיום ארבעה עשר \nאות טו: \nכתב בספר שמות דף קנ\"ג ע\"ב, אמר רבי חזקיה, טעם שהשכור יכול לברך ואין יכול להתפלל, \nלפי שהתפלה עולה לעולם העליון מאד שאין שם אכילה ושתיה, אמנם הברכה היא עולה למדור \nהתחתון, מקום שיש בו אכילה ושתיה, שמשם יוצא שפע שבע רצון: \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אות טז: \nוכתב שם בדף ר\"א ע\"א וע\"ב, ממשלת היום וממשלת הלילה הם ממונים ביום, [ואלו ממונים \nבלילה], אלו שולטים ביום ואלו שולטים בלילה, וכשהאור יוצא, כרוז יוצא הכינו עצמכם \nממשלת היום, ובאותה שעה שהכרוז יוצא, כל אחד עומד על משמרתו שנפקד עליו, לכן צריך \nהאדם שיזהר בתפלתו שתהא בכונה, לפי שהממונים השולטים על האויר לוקחים הדברים, ויש \nממונה אחד לצד מזרח שמצפה למה שהאדם מוציא מפיו, ואם היא בכונה נושקין אותה לצד \nדרום. יש ממונה אחר שולט באויר והוא ממונה על כל מי שיש לו צרה ומתפלל עליה מתוך \nשברון הלב ונמיכת רוח, ואם אותו הדבר בכונה, הממונה נוטלה ונושקה ואומר לה, הקדוש \nברוך הוא ירחם עליך ומעלה אותה לפניו יתברך. לצד צפון יש ממונה אחר שולט באויר, \nוהוא ממונה על אותם שמתפללים, כדי להכניע צריהם, ואם הוא בכונה נושקה ואומר, הקדוש \nברוך הוא יפילם לפניך: \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אות יז: \nוכתבו בספר שמות דף קכ\"ט ע\"א, אמר, כשישראל מסיימים שים שלום, כרוז יוצא למעלה \nואומר, מי הוא האיש שזוכה ועושה נשמות חדשות למטה, שמזכה את הרבים שישובו בתשובה, \nאז הם מזומנים שני עדים מאותם שהם (זכריה ד,י) עיני ה' משוטטים בכל הארץ, ואומרים \nאנו מעידים על פלוני בן פלוני שעושה כך, אשרי חלקו שבעבורו יזכה אביו לטובה, באותה \nשעה הוא מוכן ממונה אחד שהוא גזבר על צורות הצדיקים, ואותו ממונה מביא צורת זה \nהצדיק המזכה את הרבים, ומשים אותה לפני ה' יתברך, מיד הקדוש ברוך הוא רומז לד' \nמחנות מלאכים ונוטלים אותה צורה של אותו צדיק והולכים עמה ומראים לה ע' עולמות שיש \nלו בפני עצמו, ואם היו יודעים בני אדם מה מעלת הרודף אחר הרשע להחזירו בתשובה, היה \nרודף אחריו כרודף אחר חייו, העני הוא מזכה לבני האדם בעושר ובשלמות אחד, אבל זה \nמזכהו יותר לפי שגורם לצד אחר של אלהים אחרים שלא ישלוט, וגורם להקדוש ברוך הוא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שיתעלה על כסא כבודו, וגורם לאותו הרשע שיזכה לנפש חדשה: \nאות יח: \nוכתב שם דף קכ\"ט ע\"א וע\"ב, קדושה שאנו מקדישים בעמידה, אנו מזכירים שבח של מלאכי \nהשרת, שעל ידי שאנו מקלסים אותם, מניחים אותנו להכנס לתוך הפתחים באהבה, ואין \nמעכבים בידינו. ואם תאמר, וכי רמאות יש חס ושלום כלפי מעלה, יש לומר כי המלאכים הם \nקדושים יותר ממנו והם נוטלים קדושה יותר, שאלולי שאנו נוטלים ומושכים עלינו קדושת \nאלו, לא היינו יכולים לקדש שם שמים ולהיות חברים עמהם, וכבודו יתברך לא היה משתלם \nלמטה ומעלה אלא על ידי שאנו מתחברים כאחד עם מלאכי השרת ומשבחים אותם. מה שכן האמת, \nכדי שיהיו חברים עמנו בקדושה, ולכך קדושה זאת אנו אומרים אותה בלשון הקדש, כי כל \nדבר שבקדושה צריך לשון הקדש וצריך עשרה, אבל קדושת ובא לציון היא בתרגום שאפילו \nיחיד אומרה. ואם תאמר, אם כן הקדיש שהוא בעשרה למה סדרו אותו בתרגום, יש לומר, כי \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "טעם גדול בדבר שהוא עולה בכל הרוחות ומשבר כל הקליפות של צד אחר, ולכך אנו צריכים \nלומר בלשון אחר לשון ארמי, שהוא של אותו הצד ולענות אמן בכל כחנו, כדי לשבר כחם \nולהוסיף כח בגבורה של מעלה, ולכך אנו אומרים אותו בלשון תרגום, לומר, כי צד אחר על \nכרחו שלא בטובתו ישתבר ויענה אמן, כי האל יתברך הוא השליט על כל:: \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אות יט: \nוכתב עוד בספר שמות דף ק\"ל ע\"א, תפלת ערבית הוא להגין עלינו מפחד בלילות מכמה \nצדדים, פחד של גיהנם, כי באותה שעה טורדים הרשעים בגיהנם ונותנים להם ענשם בלילה על \nחד תרין מהיום, וזהו טעם שאנו מקדימים לומר והוא רחום בערבית, אמנם בשבת שאין פחד \nגיהנם אין אנו צריכים לומר. ויש פחד בלילה של קטרוג הנשמה כשרוצה לעלות לפני ה' \nיתברך, ולכך אנו אומרים שומר את עמו ישראל. ויש פחד בלילה מכמה מזיקים, שיש להם \nרשות להזיק מי שיוצא מפתח ביתו, ולכך אנו מקדימים לומר ושמור צאתנו ובואנו: \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "אות כ: \nוכתב בספר שמות דף קל\"ב ע\"ב, הקדושה של עמידה שהיא בעשרה צריך בלשון הקדש, אבל \nקדושה דסדרא שהיא ביחיד, לכך היא בתרגום. וסימן לדבר, שנים מקרא ואחד תרגום, פירוש \nשנים שהם רבים צריך לשון הקדש, ובתרגום די אחד: \nאות כא: \nוכתב בספר דברים דף רצ\"ד ע\"א וע\"ב, מעלת מי שמוציא בשפתיו התפלה, הקשה בפסוק (קהלת \nי,כ) כי עוף השמים יוליך את הקול, כי אחר שכתוב (מלכים ו,יב) בחדר משכבך מי יוליך \nהקול, ותירץ, כי כל מה שחושב האדם אינו עושה דבר אלא אם כן מוציאו בשפתיו והוא אינו \nמכוין בו, ואחר שמוציא הדבור אותה המלה בוקעת האויר והולכת ושטה בעולם ולוקחים אותה \nכמה בעלי כנפים, לכן מי שמתפלל צריך להוציא בשפתו: \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "אות כב: \nוכתב בספר דברים דף רפ\"ו ע\"א, מי שאינו רוצה לענות אמן, עליו נאמר (ירמיה ב,יג) \nאותי עזבו, ומה עונש יש להם לחצוב להם בורות מורידין אותו לגיהנם מדרגה אחר מדרגה, \nעד שמורידין אותו לאבדון, ואם עשה כראוי מעלין אותו מדרגה אחר מדרגה לאור באור פני \nמלך, ועליהם נאמר (תהלים לא,כד) אמונים נוצר ה': \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "אות כג: \nוכתב בספר שמות דף ר\"ב ע\"א, העמידה צריך בלחש, לפי שהמלאכים הממונים לקבל העמידה \nנקראים אזנים, ואם אותה התפלה נשמעת לאזני האדם אין שומעין לה למעלה, לכן צריך \nליזהר: \n \nיום חמשה עשר \nאות כד: \nוכתב בספר שמות דף נ\"ז ע\"א, כשהאדם מרים ימינו למעלה בתפלה צריך לכוין באצבעו \nלמעלה, כמו שכתוב (שמות יז,יא) והיה כאשר ירים משה ידו: \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "אות כה: \nוכתב בספר בראשית דף רמ\"ט ע\"א וע\"ב, מעלת השליח צבור בפסוק (ישעיה י,ל) צהלי קולך \nבת גלים, רמז, כי כל המשבח לאל יתברך בקול, צריך שיהיה לו נעימות שיערב לאחרים קולו \nואם לאו לא יקום, וראיה מהלוים דכתיב (במדבר ח,כה) ומבן חמשים שנה ישוב, שאז אין \nקול האדם ערב: \n", "en": ""}, {"index": 23, "he": "אות א: \nוכתב בספר שמות דף ר' ע\"ב, כל המוסר נפשו לשמים בעת נפילת אפים, הקדוש ברוך הוא \nקורא על האדם הזה שלום למטה, כמו שכתוב (שופטים ו,כד) ויקרא לו י\"י שלום, וכל ימיו \nקורים לו כך למעלה, ובשעה שנפטר מהעולם: \nאות ב: \nוכתב בספר דברים דף רפ\"ה ע\"ב, כל השומע ברכה ואינו עונה אמן, עליו הכתוב אומר, \n(שמואל-א ב,ל) ובוזי יקלו. וכשיוצא מן העולם מכריזים לפניו, סגרו לפניו שערי שמים \nולא יכנס כמו שהוא לא פתח פיו לומר אמן, אוי לו אוי לנשמתו: \n", "en": ""}, {"index": 24, "he": "אות ג: \nוכתב בספר בראשית דף קכ\"ב ע\"ב, תוספתא, פתח ריש מתיבתא ואמר, מאן דפסק יתפסק, מאן \nדקצר יתקצר, מאן דקצר יתארך. פירוש מי שפוסק דברי תורה לדברים בטלים יפסק מן העולם, \nמאן דקצר שמקצר האמן ואינו אומרו בנחת, יתקצרו ימיו, מאן דקצר פירש מי שחוטף אלף של \nאחד שלא יהא נראה כאומר חס ושלום אי חד יאריכו ימיו: \n", "en": ""}, {"index": 25, "he": "אות ד: \nוכתב בספר במדבר דף ק\"כ ע\"ב קכ\"א ע\"א, טעם פסוק (תהלים כה,א) לדוד אליך י\"י נפשי \nאשא שאומרים בנפילת אפים, וטעם למה באלפא ביתא זו אין בה אות וי\"ו, ותירץ, כי הסוד \nהוא כי בשעת נפילת אפים יכוין האדם בדעתו כאלו מוסר נפשו למיתה ומוסרה ביד קונו, \nוזהו אליך ה' נפשי אשא. ויראה האדם את עצמו כאילו נפטר מן העולם, ובזה יתכפרו לו כל \nעונותיו, שיש עון שאינו מתכפר לאדם אלא במיתה, ולזה אין בו וי\"ו שאות וי\"ו היא מעץ \nהחיים, וכאן בשעת נפילת אפים צריך האדם למסור נפשו ולהראות עצמו כאלו מת: \n", "en": ""}, {"index": 26, "he": "אות ה: \nוכתב בספר בראשית דף רכ\"ט ע\"ב ר\"ל ע\"א, (תהלים קמא,ב) תכון תפלתי קטורת לפניך משאת \nכפי מנחת ערב, אמר, שטעם קטרת בתפלת המנחה יותר מכל התפלות, לפי שהקטרת במקום שישנו \nיש שמחה בעולם ואינו מניח לשום מזיק להתגבר בעולם, וזהו שכתוב (משלי כז,ט) שמן \nוקטרת ישמח לב, ולזה הכהן הגדול כשהיה מקריב ומדליק הנרות, אז היה מקטיר (שמות ל,ז) \nבהטיבו את הנרות יקטירנה, לכך נתכון דוד ע\"ה להזכיר הקטרת בתפלת המנחה, לפי שבעת \nהמנחה מתגבר בעולם צד אחר, ולזה הזכירו לדחות כל החיצונים: \n", "en": ""}, {"index": 27, "he": "אות ו: \nוכתב עוד בספר בראשית דף קל\"ב ע\"ב, שיהא אדם זהיר הרבה בתפלת המנחה, לפי שבאותה שעה \nמתעורר הדין בעולם: \nמעלת השבת ותפלותיו: \nאות א: \nוכתב בספר שמות דף ר\"ד ע\"ב, סוד שנמצא בספר שלמה ע\"ה בענין השבת, שכתוב וינפש, \nודרשו ז\"ל כיון ששבת וי אבדה נפש. והקשה, דוי הגוף מבעי ליה שיצאה ונאבדה ממנו הנפש \nיתרה, והשיב, כי סוד הדבר כי בכל אדם יש נפש וביום השבת מושכת עמה הנפש רוח קדושה \nממעל, וכל יום השבת שהרוח נמצאת עם הנפש אז הנפש מתעלית הרבה בהיות הרוח עמה, \nונקראת נפש יתירה, אבל כשיצא שבת ויצאה הרוח ממנו, אז הנפש אבדה אותו יתרון: \n", "en": ""}, {"index": 28, "he": "אות ב: \nעוד בספר שמות דף ר\"ה ע\"א, הקשה, שאיך אמרו לא יצא אדם יחידי לא בלילי שבתות ולא \nבלילי רביעיות, והרי אמרו, כי לכך אנו מתפללים בלילי שבת הפורס סוכת שלום עלינו, \nלהבריח כל המקטרגים לנקבי תהום רבה. ותירץ, דמכל מקום אף על פי שאינם שולטים מתראים \nליחיד: \n", "en": ""}, {"index": 29, "he": "אות ג: \nוכתב בספר במדבר דף רמ\"ב ע\"ב, רעיא מהימנא, כי לכל אדם מישראל יורדת בשבת נפש \nיתירה, כל אחד לפי מדרגתו אם הוא חסיד נותנים לו ממדת חסד, ואם גבור הכובש יצרו \nממדת גבורה, ואם הוא איש תם ממדת אמת, ואם הוא חכם ממדת כתר: \nאות ד: \nוכתב בספר במדבר דף רמ\"ג ע\"ב, (שמות לא,טז) את השבת לדורותם חסר כתיב, שצריך שישמרו \nאת השבת בדירתם שלא יצאו מרשות לרשות: \n", "en": ""}, {"index": 30, "he": "אות ה: \nכתב בספר בראשית דף רכ\"ד ע\"ב, בשני קשורים מתקשרת הנפש בראש חודש ושבת, בתחלה היא \nמתקשרת עם הרוח אשר בגן עדן של מטה, ומשם הולכת ומתקשרת עם הנשמה שהיא בצרור החיים \nוהיא שבעה ונזונית משני צדדים, וזהו (ישעיה נח,יא) והשביע בצחצחות נפשך, ממש הנפש \nהיא שבעה בשתי צחות של מעלה ומטה: \n", "en": ""}, {"index": 31, "he": "אות ו: \nוכתב בספר שמות דף פ\"ח ע\"ב, הטעם שאנו מתפללין במנחה שבת (תהלים סט,יד) ואני תפלתי, \nלפי שבימות החול לעת המנחה מדת הדין החזק שולט בעולם, אבל ביום השבת כל הדינים הם \nכפופים ואינם נעורים בעולם, וזהו עת רצון, שאף שהוא עת מנחה ביום השבת הוא עת רצון, \nובזאת השעה נסתלק משה רבינו ע\"ה, וכן כתוב דף קנ\"ו ע\"ב: \n", "en": ""}, {"index": 32, "he": "אות ז: \nוכתב שם טעם ג' פסוקי צדוק הדין שאנו אומרים במנחת שבת, כנגד משה רבינו ע\"ה ויוסף \nעליו השלום ודוד ע\"ה, בתחלה אנו אומרים צדקתך כנגד יוסף הצדיק ע\"ה, כי בשעה שמת, כל \nהשבטים נפלו בגלות, פתחו עליונים ואמרו (תהלים לו,ז) צדקתך כהררי אל. (תהלים \nקיט,קמב) צדקתך צדק לעולם כנגד דוד ע\"ה, כי כשמת מחלוקת רבו בישראל, ועל זה אנו \nאומרים ותורתך אמת. (תהלים עא,יט) וצדקתך אלהים עד מרום, כנגד משה רבינו ע\"ה, כי \nכשמת נאסף הכל תורה שבכתב ושבעל פה: \n", "en": ""}, {"index": 33, "he": "אות ח: \nוכתב בספר בראשית דף כ\"ג ע\"ב, בשבת פותחין ז' היכלות כנגד זה ז' קולות שאמר דוד על \nהמים, וי\"ח אזכרות שבהם שט הקדוש ברוך הוא בי\"ח עולמות (תהלים סח,יח) ברכב אלהים \nרבותים אלפי שנאן, שהם י\"ח רבוא עולמות: \n", "en": ""}]}
