{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "103", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 103", "hebrewTitle": "קטע 103", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/103/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/103/", "segments": [{"index": 1, "he": "דבר גרוע מן הלחם ויודיענו השגחתו ית' כי אפי' במה שהוא גרוע מן הלחם ניזון האדם \nולא שיאכילם את המן שהוא יותר חשוב מהלחם לאין קץ גם מאי על כל מוצא פי ה' הל\"ל על \nכל מה שברא ה' גם אומרו שני פעמים האדם האדם ללא צורך גם מלת לבדו אינו מתיישב \nומשמע כי לבדו אינו מחיה רק אחר שישתתף עם מאכל אחר וזה אינו כי הרי המן לבדו בלא \nלחם הי' מחיי' לישראל והל\"ל לא בלבד על הלחם יחי' וכו', והענין כי בעוה\"ז לא על \nהלחם לבדו יחי' האדם הגופני רק בהשתתפו עם הברכות והמצות הנעשית בו, והם המחייה \nאותו כגון ברכת הנהנין ותרומות ומעשרות אבל בעוה\"ב שהוא אז אדם וגם הי' מתוודה \nוסומך ידיו טל קרבנו באופן שכולן נתקנין ומתבררין הטוב מן הרע ומתעלין ממדרגה אל \nמדרגה כי מדומם עולה ונהפך אל צומח וממנו נאכל ונהפך לבעלי חיים והבע\"ח נהפכין \nונאכלין לאדם ועי\"כ כולן מתבררין מהרע אל הטוב. נמצא כי כל אלו הבחינות יש בו חומר \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "וצורה כי האדם גוף ונשמה והבע\"ח יש לו נפש חיי' והצומח נפש הצומחת גם בדומם יש בו \nקצת צורה המעמדת אותו. ובפרדה ממנה נאמר עליה והארץ כבגד תבלה כי זה יהי' בסוף האלף \nהששי כי אז יושלם להתברר לגמרי טוב מרע והרע שהיא החומר יכלה לגמרי והכל ישאר טוב \nולא רע כלל, גם בזו ההקדמה יתבאר לנו תמיהה גדולה איך יתכן מה שאנו רואים שהנפש אין \nלה קיום בגוף אלא ע\"י המזון החומרי והרי המזון גשמי והנפש רוחנית והענין כי בהיות \nשהאדם כלול מחומר ומן הד' צורות שהם הדוממת והצומחת והמתנונעת והמדברת כנ\"ל כאשר \nאוכל המאכל ההיא המורכב מחומר וצורתו אז חומר האדם ניזון וגדל מן החומר אשר באותו \nמאכל וצורת האדם נגדלת ע\"י מה שמברר ולוקח את הצורה אשר בזה המאכל. כי אם הוא בע\"ח \nאז ג' חלקי צורות שבאדם זולת חלקי הנפש העליונה המדברת כולן נזונות משם ואמנם כל זה \nהוא ע\"י המזון שהאדם אוכל ע\"י ברכת הנהנין שמברך עליהם. והנה בחינת הרוחנית שהיא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הצורה אשר תוך המזון ההיא אם צומח אם חי אם דומם הכל נמשך בו מפיו של השי\"ת וכמ\"ש \nבדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם והכוונה כי כאשר השי\"ת הוציא מפיו יהי רקיע \nיהי מאורות וכדומה תיכף ההבל ההוא היוצא מפיו ית' הי' מתלבש תוך החומר ונעשה צור' \nפלוני' או פלוני' ע\"ד שהי' בבריאת האדם כי האומרו נעשה אדם אז ויפח באפיו וכו' מכח \nהמאמר היוצא אז מפיו ית'. הכלל העולה מכל הנ\"ל כי הלחם כלול מחומר ומצורתו הנקראת \nנפש הצומחת אשר בו הנקראת מוצא פי ה' שיצאתה מפיו בעת שאמר תדשא הארץ דשא עשב וכו' \nונמצא כי אותה הנפש הצומחת אשר בתוך הלחם איננה מפרנסת את חומר הלחם וגם חומר הלחם \nבהיותו נבדו אינו התדם בהיותה לבדה כי אם בהיותה מחוברת עם מפרנס כי אם בהיותו \nמחובר לצורתו וז\"ש כי לא על הלחם לבדו שהוא ענין חומר שלו יחי' האדם כמו שחושבין \nהפתאים לכן הודיעך במה שהאכילך את המן שהוא לחם ממש אלא שאינו חומרי רק רוחני \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "כבחינת הנפש הצומחת אשר בתוך הלחם החומרי כי הרי לרוב רוחניותו לא הי' מתברר ממנו \nשום פסולת אלא הי' נבלע באברים ועם היותו בבחינת מוצא פי ה' לבד הי' זן ומפרנס \nוממנו תלמוד לכל המאכלים והלחם כי לא על. החומר לבד יחי' האדם כי אם לסיבת הרוחניות \nשבו הנקרא מוצא פי ה' כנ\"ל. והנה בכל הנ\"ל יתבאר איך היסורין אשר עברו עליהם במדבר \nמאהבה היו. ונתרצת השאלה הנ\"ל בפסוק וזכרת. את כל הדרך וכו'. וזהו שסיים ואמר וידעת \nעם לבבך כי כאשר יוסר איש את בנו מאהבה כך ה' אלקיך מייסרך וכל תכליתו ית' אדרבה \nהיא כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה כמ\"ש תורה וא\"י ועולם הבא ע\"י יסורין הם באים \nוכדכתיב וידעת וכו' וסמיך לי כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה. א\"כ אל תתמה במה \nשאמרתי לך כל המצוה וכו' למען תחיון ובאתם וירשתם וכו' ואל תתמהו מהיסורין שהבאתי \nעליכם במדבר כי אדרב' אל טובתכם נתכוונתי להביאכם אל ארץ טובה וכו':\n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שמע ישראל אתה עובר היום וכו' הנה כל מקום שאומר שמע הוא לשון בינה ודעת כנודע' כמו \nהלב שומע ונתתי לעבדיך לב שומע והענין כי עתה אשר ישראל נכנסין לארץ וכוונתו ית' \nלמסור להם הארץ כאסוף ביצים עזובות אולי לא יכירו כי מאת ה' היתה זאת אבל יאמרו אחת \nמשלש האחד כי מלכי כנען חלשים ותשי כח הב' כי גם יהי' גבורים הנה גבורת ישראל גדלה \nמאוד וע\"כ יוכלו להם הג' כי אף אם ידעו כי הדבר להיפך וישראל הם החלשים ומלכי כנען \nהם הגבורים ומאת ה' היחה זאת עדיין יאמרו לולא אנו צדיקים לא גבר עלינו חסדו ית' \nוראויין הי' לנצחון הגדול הזה, לכן הציע ואמר שמע ישראל בשום שכל להבין אמרי בינה \nותראו כי כל הג' האופנים העולות על רוחכם הבל המה ואין זה רק חסד גדול מאתו ית' \nבמתנת חנם. וכמו שיתבאר וזה החלו אתה עובר היום וכו\" ירצה יען שאתה הוא העובר ואני \nלא אוכל לעבור כי כך נגזר עלי למענכם ולא תמצאו איש מודיעכם. האמת כמוני מתיירא אני \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "פן יעלו על לבבכם מחשבות אשר לא כן לזה מעתה אני מציל אתכם מאלו הדעות הנפסדות \nובתחלה אביא לכם ראי' למופת הלא הוא כי בטרם כל תראון האות הגדול כי אתה עצמך \nברגליך עובר את הירדן עצמו בהיותו מלא ע\"כ גדותיו כל ימי קציר ז\"א היום כי הם התחלת \nימי קציר ונקרע הירדן מלפניכם מלפני אלקי יעקב ומזה תראו כי כל המלחמות שיהי' אח\"כ \nהם מידו ית' הנלחם לכם ועוד כי הרי איך עובר כדי להלחם עמהם בידך וזרועך רק לבא \nלרשת אותם דרך ירושה בלי טורח וכמ\"ש למעלה כי תאמר וכו' איכה אוכל להורישם וכו' \nונתנם ה' אלקיך לפניך והמם וכו' וכן לא תיראום כי ה' אלקיכם הוא הנלחם לכם וכמו \nשיבא אח\"כ הוא יכניעם והוא ישמידם וכו' וכמו שהי' בימי יהושע שאמר שמש בגבעון דום \nוהושלך עליהם אבני אלגביש משמים וכאלה רבות ובראותכ' כי מאליהם נופלים נתבטלו שתי \nהמחשבות הראשונות ואדרבה הוא להיפך כי מלכי כנען מלבד שהם גוים רבים שבעי' אומות \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ואתם גוי אחד לבד וז\"ש גוים וכו' ממך וכו' גם הם גדולים במספר כי כל אומה היא גדולה \nממך בכמות גם עצומים בגבורה יותר ממך, ולא עוד אלא כי הנה כל שבעים אומות יש נהם \nשרים בשמים והאומות האלו שהם בנקודת הישוב בארץ אשר עיני ה' אלקיך בה הם שרים יותר \nגדולים מכל השבעים שרים בשמים וז\"ש ערים גדולות והבצרון שלהם הוא בשמים כי כחם \nומבצרם הוא מכח השרים שלהם שיושבים בשמים כמו שהוכחנו שהדבר כן הוא מוכרח להיות \nשליטתם בארץ הקדושה גם העם התחתון בני כנען הם עצמם גבורים בני ענקים משונים בגבהם \nובקומתן ובגבורתן מכל שאר האומות. וענין זה לא נסתר הוא ממך כי אתה בעצמך ידעת כי \nשלחתם המרגלים וראו בני הענקים וכמ\"ש ושם ראינו בני הענק ונהי בעינינו כחגבים. וגם \nשמעת מי מכל השבעי' אומות יתייצב לפני בני ענק א\"כ מכל אלו הראיות הברורות וידעת \nהיום כי שתי מחשבות הראשונות נתבטלו. ואינו כן רק כי ה' אלקיך הוא העובר לפניך לא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "עמך יחד כדי שלא תתיירא בראותך את הענקים אלא לפניך עובר ומשמיד ומכניע אותם כדי \nשכאשר אתה תעבור אחריו ית' הורשתם ואבדת' מהר בסוד קמחא טחינא טחנת. והכנעה זו \nלשרים גס לעמים אשר תחתיה' וז\"ש הוא ישמידם אל השרים שבשמי' וכיון שנפל עוזר וכשול \nעזור והוא יכניעם את הכנעני' אשר בארץ. ויען הדבר זר איך ישמיד את השרים הרוחני' \nאשר הם בשמים אש לוהט וכמ\"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט לזה הקדים ואמר אש \nאוכלת ר\"ל כי אש המלאכים הוא למטה מאש השכינה שהוא אש תוכלת שאר כל האשים. וכמ\"ש \nבספר הזוהר פרשת צו כי כשהקב\"ה רוצה להפיל שר איזה אומה מעבירה בנהר דינור אש אוכלה \nונשרף שם ובזה יובן איך גם המלאכים נשרפים עם היות שהם רוחניים. והודיע בכלל דבריו \nכי כל האומות אלהיהם הם עבדים אל הש\"י אבל ישראל זכותם כי אלקיכם הוא ה' שם הוי\"ה \nאלקי האלקים אשר ברא כל העולמות ובידו להמית ולהחיות להקי' ולהשפיל וז\"ש כי ה' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אלקיך הוא העובר וכו' כי להיות שה' הוא אלקיך לכן יש בו יכולת לשהוא ישמידם את \nהשרים והוא יכניעם את האומות מה שאין בכל אלהי העמי' אלילי':\nאל מאמר וכו' אחר שנתבטלו שתי המחשבות הראשונות והכריח כי ה' אלקיכם הוא העובר וכו' \nא\"כ תתחזק המחשבה השלישית בדעתם והוא כי בראותם איך המלחמה הזאת שלא כדרך טבע העולם \nכי הרי ה' אלקיך הודף אותם מפניך טרם תכנס אתה כדי שאפי' פחד בעלמא איך יכול לעמוד \nבקשרי המלחמה וגם כי אינה טבעית רק כאדם גבור הרודף קש ותבן ברוח שפתיו א\"כ ודאי כי \nלולא צדקתי וזכותי הגדולה לא נעשו לי נסים גדולי' כאלה אין הדבר כך וז\"ש אל תאמר \nבלבבך וכו' בהי.ותך רואה בהדוף אותם פתאום שלא בדרך טבע וגם הוא מלפניך כנ\"ל א\"כ \nבצדקתי הביאני ה' וכו' ואמנם וודאי כי לא סכלים הם לומר בפיהם שבח עצמם כי יהללך זר \nולא פיך אבל האזהרה הוא שבלבבך אל תאמר כן כי יחשב לכם כאלו אמרתם בפיכם. וז\"ש שנית \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "לאמר בצדקתי וכו':\nאו ירצה באשר יעיר דהל\"ל אל תאמר בצדקתי הביאני ה' כי לא בצדקתך וכו' כי ברשעת \nהגוים וכו' ולמה בתחלה כתב שניהם אל תאמר בצדקתי וברשעת כי ובצדקתי ניחא שלא יאמר \nאבל וברשע' הגוים מאי איכפת לן בכך, והענין כי פשוט הוא שלא יאמרו בצדקתם לבד הביאם \nכי הרי כתיב מפורש ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמורי עד הנה. הרי כי בדור \nהרביעי יושלם עון האמורי ומפני כך יוכלו וישובו הנה אבל ירכיבו שתי סבות יחד ויאמרו \nכי שתיהן גורמות אם צדקתם ואם רשעת הגוים. וז\"ש אל תאמר וכו' בצדקתי וכו' וגם ברשעת \nהגוים וכו'. דע כי אינו כך אלא ברשעת הגוים לבד ולא בצדקתך כלל אפילו בשיתוף הטענה \nהאחרת וז\"ש ג\"כ הגוים האלה שהוא הדור הרביעי שאמרתי לאברה' לכן ה' אלקיך מורישם \nמפניך, ויוכל ליישב זה הדרך עם הדרך הראשון והוא כי בלבבך תאמר הטעם האחד בלבד \nותתלה הכל בזכותך ובצדקתך בראותך בהדוף אותם מלפניך ותאמר אמירה א' כי בצדקתך לבדה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הוא וזה לב' סבות אם להיותו ה' אלקיך ואתה עמו לכן הדפם ואם בראותך שהוא מלפניך \nכנ\"ל א\"כ בצדקתך הוא אבל אל השומעים לא תאמר כך אבל אל הפחות תצרף שתי הסבות יחד \nוז\"ש לאמר בצדקתי וכו' וברשעת הגוים וכו' כי לאמר ירצה לאחרים ולא בלבבך וכיון \nשאמיתת מה שאתה חושב אינו רק שבצדקתך לבד הוא כי טעם וברשעת הגוים אינו אלא מפני \nהשומעים לכן איני מבטל מה שאתה אומר בפיך שלא ברצונך רק מה שאמרת בלבבך שהוא האמת \nהעולה ברוחך. דע שאינו כן כי לא בצדקתך וכו' ובמ\"ש כי אם ברשעת הגוים הרס ובטל גם \nמה שהוציא בשפתיו והוציא שתי הסבות ולכן שלל ואמר כי אם ברשעת הגוים וכו' כלומר \nבטענה זאת לבדה ולא בשיתוף אל בצדקתך הביאני וכו' באופן שבטל המחשבה בלב ומה שהוציא \nבשפתיו ג\"כ, ובכלל דבריו ביאר הסיבה שהכריחם לחשוב כי שתי הטענות הנ\"ל הוצרכו לזה \nאמר בצדקתי וכו' ירצה אם הטענה הוא מפני רשעתם של הגוים הנה יורישם מן הארץ ולא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "יתננה לנו ואם הוא מפני צדקתינו יתן לנו את הארץ ולא יורישם ויכניעם ויאבד כל זכר \nלמו כמ\"ש לא תחי' כל נשמה ויכול ליתן בלבם שיפנו לארץ אחרת כאשר עשה הגרגשי שפנה \nוהלך לארץ אפריקא או על הפחות יניחם לעבדים תחת ידינו לא להדפם מפנינו להסירם מנגד \nענינו להמית אותם כולם אלא וודאי ששני הטענות יצטרכו טענ' בצדקתי היתה לשהביאנו \nלרשת את הארץ הזאת אף אם לא ימות אותם וטענת ברשעת הגוים הוא להורישם הם עצמם \nמלפנינו במחיית שמם לגמרי כי נתמלא סאתם. ולז\"א דע לך כי אין הדבר כן. כי הטענה \nהראשונה שאמרת לא בצדקתך אתה בא לרשת וכו' רק הטענה האחרת כי ברשעתם מורישם מפניך \nהוא אמת אבל ענין ביאתכם אל הארץ לרשת אותה אינה בצדקתכם רק ולמען הקים וכו' \nובאומרו ולמען הקים וכו' רמז בכלל דבריו מה שבארנו לחזק טענת וברשעת הגוים כי כך \nנשבע אל האבות ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלה עון האמורי עד הנה כנראה כי בסאסאה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בשלחה יריבנה ברשעתם:\nוידעת וכו' טענת בצדקתי הביאני מורכבת משני אופנים. אם שנאמר כי צדקתם מרובה וחזקה \nוע\"כ הספיקה לשהם עצמם יבואו בכח ידם לרשת דרך ירושה את הארץ כיורש הבא מכח אביו \nדבין לרשת את נחלתו. או אם נחלישנה ונאמר כי צדקתם חלושה הוא ותספיק לשהש\"י ברצונו \nנותנה להם דרך מתנה ולא בחוזק משפט ירושה וגם שהוא הנותנה להם ולא הם באים לקחתה \nבחוזק יד ולכן בתחלה הרס הראשונה היותר חזקה ולכן הגדיל באומרו לא בצדקתך וגם הזכיר \nביושר לבבך שני יצריך שהי' צדיקי' גמורים ויצה\"ר אין בהם כלל. ועי\"כ אתה הוא בא \nבחוזק יד מכח צדקחך הגדולה וגם שהוא לרשת בדין ירושה כנ\"ל. ועתה חזר להרוס גם השנית \nהחלושה ולכן לא זכר בה וביושר לבבך וז\"ש וידעת וכו' כי אפי' ענין זה הקלוש אינו כי \nאפי' תחשוב שאתם צדיקים בינונים ולא גמוריה וכפי זה אין אתה בא לרשת אותה ירושה \nלקחתה בזרוע נטויה רק ה' אלקיך הוא נותנה לך מדעתו ולא אתה הוא הבא כנ\"ל וכיון שכן \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "תהי' נתינת חסד כי אפי' שהוא נתינה נותנה לכם בעין יפה לרשתה בכח ירושה דעו לכם כי \nאפי' בינונים אינכם אלא אדרבה כי עם קשה עורף אתה שהוא קצה האחרון א\"כ נתאמת כי \nעובת ביאתכם אל הארץ היינו רק בזכות אבותיכם כמ\"ש ולמען הקיה וכו', ונפי שנוכל \nלהקשות אם אפי' אינם בכלל בינונים א\"כ שלא כדין עשית להנחילם את הארץ לכן נתן יפוי \nלשון ולא אמר כי עם רע אתה ח\"ו שאם כך הי' לא הי' מנחילם את הארץ אבל אנשים צדיקים \nהם רק שהם עם קשה עורף קשים וחזקים להאמין עד שתתחזקו באמונ' ואז וודאי שתהיו \nצדיקים גמורים וראוי הוא מעתה שתוריש את הארץ כיון שלבסוף תהיו חזקים באמונה \nבתכלית, והביא ראי' אל היותם קשה עורף ולכן סמך אחר זה ואמר זכור אל תשכח וכו' \nכלומר אין ספק שהעם הבא להאמין באלהות מה שלא היה מאמין בתחלה מחויב הוא לבחון \nולנסות אם הענין כך כי אם יאמין דרך טפשות גם יניח את אמונתו ויקח אמונה אחרת בכל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "יום האמנם אתם לא כך עשיתם אלא אף שראית' אותו' ומופתי' במצרים המבהילי' את כל \nהעולם והאמנת' בו לא נחה אמונתכ' כלל והרי למן היום אשר יצאתם מארץ מצרים ועד היום \nהזה תמיד ממרים הייתם לבקש נסיונות היש ה' בקרבכ' אם אין. ולא די שלא תספיק לכם \nאותות מצרים היותר מכשפים שבעולם כי גם ובחורב אשר שמעת' שם קול אלקים חיים מדבר \nעמכם שאין בעולם אות ומופת גדול מזה ועכ\"ז אח\"כ בחורב שם הקצפתם את ה' וכו' ולהורות \nזה אמר הקצפתם ולא אמר ממרים הייתם כי מה שלא האמינו ביציאת מצרים עדיין הש\"י לא \nקצף עליהם אך בחורב שהוא אות שאין בו שום דופי ופקפוק כלל ועכ\"ז לא האמנתם אז \nהקצפת' את ה' ומפני כך ביקש להשמיד אתכם. והנה בבחי' אחת לא הי' זה כ\"כ אשם כי \nהייתם רגילים במצרים בעבודות זרות לכן חזרתם לעבוד את העגל כי הוא דבר של אמונה ושל \nבעלי שכל. וברט כפי מה שנתבאר אצלינו שהעגל אינה ע\"ז רק מנהיג תמורת משה החמנם חחר \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שטרחתי ג\"פ ארבעים ארבעים יום עד אשר מחל להם הקב\"ה כאשר יבא בכתובים הבאים עוד \nחזרתם לחטוא חטאות מכוערים של עמי הארץ בעלי תאוות ומאכל כבהמות נדמו וזה רק מעוון \nהעגל וז\"ש ובתבערה ובמסה ובקברות התאווה וכו'. א\"כ הרי כי עם קשה עורף אתה כנ\"ל:\nארץ אשר אבניה ברזל וכו' אם תסרס מלת אבני\"ה יהי' בנאי\"ה גם ר\"ת \"אבניה \"ברזל \n\"ומהרריה \"תחצוב אבו\"ת. גם נוטריקון ברז\"ל הוא בלהה רחל זלפה לאה. והכוונה לספר \nגדולות שבח הארץ כי הנה בנאיה הבנים אותה ומקיימים בנינה הוא זכות אבות אדם ואברהם \nיצחק ויעקב וזכות ד' אמהות ר\"ת ברז\"ל אשר כולם נקברים במערת המכפלה אשר בארץ כנען \nהזו:\nסליק פרשת עקב:\n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ספר עץ הדעת טוב - פרשת ראה:\nראה וכו' הנה הברכה והקללה האלו הם כדמיון קבלת ישראל פעם אחרת את התורה והמצו' \nעליהם והנה הי' ראוי שיתחיל הפרשה מן והי' כי יביאך וכו' אצל אלוני מורה את הברכה \nוכו' והקללה וכו' כל התחלה זו נראה שלא לצורך. ואמנם אפשר הי' להקשות על מה זה \nנכרתו ברית ברכות וקללות אלו בהר גריזים ועיבל אחר כניסתם וגם שלא מפי משה והלא \nיותר טוב לתת את הברכה ואת הקללה כאן בארץ מואב קודם שיכנסו וטרם שימות משה ע\"ה \nאולי אח\"כ יתחרטו ולא ירצו לקבלם, .לזה הציע כי הדבר הזה נאמר גם נישנה כי ראה \nשאנכי משה הוא הנותן לפניכם ברכה וקללה וגם כי הוא היום רם שתכנסו לארץ וכבר מכאן \nנכנסתם בקבלות ברכות וקללות אלו ואח\"כ פעם שנית והי' כי יביאך וכו' אחר שתכנסו לארץ \nוהנתינה אם אינה על ידי רק אתה ישראל ונתת את הברכה וכו' ואת הקללה וכו', וענין \nאומרו ראה בלשון יחיד ולפניכם בלשון רבים וכן אח\"כ עשה כך והי' כי יביאך וכו' ונתת \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "וכו' בלשון יחיד ואח\"כ כי אתם עוברים לשון רבים הענין הוא כי מפרשת פנחס נודע למשה \nענין יהושוע כמ\"ש יפקוד ה' איש על העדה ואליו בא הציווי הזה ראה אתה יהושוע כי כמו \nשאנכי נותן לפניכם אתה ישראל ברכה וקללה היום הזה טרם תכנסו לארץ כן' אתה יהושע \nכאשר יביאך ה' וכו' תעשה כמוני כי אז ונתת אתה את הברכה על הר גריזים אחר שתכנסו כי \nאתה תהי' הרועה ובאומרו אשר' אתה בא שמה ירמוז אל משז\"ל על כי הוא יעבור' והוא \nינחיל אם אין יהושע עיקר הוא מהנמנע שינחלו ישראל את הארץ וז\"א אתה עצמך בא שמה \nלרשתה לישראל וכוונת הכתוב לתת טעם, למה תלה הביאה בו לבדו כמ\"ש והי' כי יביאך' \n", "en": ""}]}
