{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "21", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 21", "hebrewTitle": "קטע 21", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/21/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/21/", "segments": [{"index": 1, "he": "לי וגם חלום הראשון ותשתחוינה לאלומתי כי ההשתחויה תהי' בענין קניית התבואה שלו כי \nשלהה נרקבו. וירא וכו' הנה אחר אשר נתקיימו ב' החלומות כנז' לא הי' צריך עוד יוסף \nלדבר דבר האמנם וירא יוסף את אחיו ראה אותם בעין יפה כי הלא אחיו הם וחמל עליהם כי \nהלא צריכין הם להתכפר מאשר מכרוהו ונתחייבו מיתה וכן ויכירם בעין רוח הקודש כי ענשם \nחמור בסוד ואתה תחזה בהיכר הפרצוף לכן ויתנכר אליהם, יראה אל תתמה איך נתאכזר על \nאחיו כי מה שנעשה נכרי הוא אליהם אבל בלבו הי' אוהבם בבחינת אחיו ולכן התחיל וירא \nיוסף את אחיו באהבת אחיו ומה שהתנכר הוא כפי דעתם וז\"ש אליהם והטעם כי לטובתם \nנתכוין בזה לכפר עון המכירה ולכן וידבר אתם ק'שות מאד כדי שיכנע לבם ויכירו וישובו \nכמו שהי' אח\"כ ויען וכו' הלא אמרתי אליכם לגמרי אל תחטאו בילד וכו' ודברים הקשים \nהאלו לא הוצרך הכתוב לבארם כי אין בהם צורך וגם אין דברים אלו מ\"ש אח\"כ מרגלים אתם \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אלא דברי כעס וחימה וגם כי בתחלה דבר אתם קשות לצורך תועלתם כנז' אהבתו אותם כאחי' \nוחזר לפייסם באמירות רכות וז\"ש ויאמר אליהם מאין וכו'. והנה באותו הכעס מחמת מלך \nמלאכי מות פתאום הי' קשה עליהם כמיתה ונתכפר עון המכירה והי' מספיק בזה כי הרי \nבנימין לא הי' עמהם בעון המכירה וגם עתה לא הוצרך להיותו שם. והעיד הכתוב על יוסף \nכי עם היות שאחיו חטאו לו מאוד כי מכרוהו עכ\"ז לבו טהור עמהם ואף כשדבר אתם קשות \nהי' מן השפה ולחוץ אך בלבו ויכר יוסף אותם בבחינת אחים וז\"ש את אחיו ואמנם הם אפי' \nשהוא לא הזיק להם לא הכירו אהבתו כלל כשמכרוהו:\nויזכור וכו'. כבר נת' כי ע\"י מה שדבר אתם קשות ויצתה נפשם נחשב להם כמיתה לכפר עון \nהמכירה וכן בענין שהשתחוו לו נתקיים חלומו. ועתה יוסף חזר לזכור מחדש בפרטות את שני \nהחלומות והנה החלום הב' מפרש הראשון כי הנה בראשון לא חלם כמה היו אחיו רק והנה \nאנחנו מאלמים דרך כלל ופתרונו יורה כי בענין קניית תבואה ממנו ישתחוו לו וכבר \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "נתקיים אבל בהצטרף החלום הב' כי בו ג\"כ מספר כולם ואחד עשר ככבים משתחוים לי יורה \nכי גם החלום הראשון שהורה סבת ההשתחוי' כי הי' על עסק תבואה גם אז יהי' אחד עשר \nוא\"כ עדיין לא נתקיים החלום כי בנימין לא הי' עתה עמהם והי' צריך כי כל האחד עשר עם \nבנימין ישתחוו לו ושיהי' בענין קניית תבואה ולכן לא התוודע אליהם עתה עדי בא בנימין \nוישתחוו כולם על עסק תבואה, ולכן התחכם באיזו אופן יביאוהו כי אם יפרש להם כי יביאו \nאת בנימין תיכף יכירו כי יוסף הוא ולכן גלגל עליהם טענת מרגלים אתם לשיצרכו להשיב \nשנים עשר אחים אנחנו וכו' ואז יוכרחו להביא את בנימין וכמ\"ש בזאת תבחנו וכו' וכמו \nשנבאר סדר דבריהם ודבריו איך נמשכו כי נתן הב\"ה בלב יעקב שלא לשלוח את בנימין עד \nאשר כילו לאכול את השבר כי אז יבא בנימין גם על עסקי קניית תבואה ואז כל י\"א יחדיו \nעשר ישתחוו לו ארצה. וז\"ש ויזכור להם יוסף את החלומות ולכן ויאמר להם מרגלים אתם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "וכו'. ויאמרו אליו לא אדוני וראיה לזה כי הרי טבדיך באו לשבור אוכל כלומר כי אמת \nהוא שהמרגל את הארץ בא בתחבול' כאילו רוצה לקנות איזה סחורה ולכן בא ואמנם אינו \nמתגלה לעין כל במקום שמצוין שם רבים מאד והנה בזמן הרעב כל הארץ באו לשבור אוכל \nמקצה הארץ ולא ימלט מהזדמן שם מי שיכירם שהם אנשים רעים מרגלים ויבא ויגד למלך \nובפרט כי ע\"י כן יתן לו המלך אוכל כפי חפצו וז\"ש ועבדיך באו עד המקום הזה אשר בו \nשוברין אוכל וכל העולם תושבים ונכרים מצויין כאן א\"כ אילו היינו מרגלים איך היינו \nמכניסין עצמינו בסכנה עצומה כזו. ראי' שנית חזקה ג\"כ כי הרי כולנו בני איש אחד נחנו \nא\"כ לא יעלה בדעת כי איש א' לבדו יחפוץ להכניס כל בניו יחד בסכנה בענין מרגלים א\"כ \nלא היו עבדיך מרגלים ולכן להוכיח כי שתי ראיות חזקות אמרו התחיל בראשונה ואמר לא \nאדוני כי הרי ראי' א' תספיק לזה והוא ועבדיך באו וכו' כנז' וחזרו ואמרו ראי' שנית \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "והוא כלנו וכו' וגם ראי' זאת לבדה יורה כי לא עבדיך מרגלים. ויאמר וכו' הנה יש \nחילוק בענין מרגלים ובענין כי ערות הארץ והוא כי מרגל הוא לשון רכיל ורגלים כי הולך \nברגליו ממקום למקום לידע ולהשכיל באיזו דרך ובאיזו רוח ובאיזו מקום הוא נוחה לכבוש \nוזה בתכלית החקירה בכל הפרטים אבל כאשר אינו רק דרך כולל לראות מציאות המדינה בכלל \nהחזקה היא אם חלשה זה נקרא ראיית ערות הארץ וחולשתה בכללותה וזה בנקל אפשר להעשות \nבלתי חקירה רבה וסיבות רב, ובזה נבוא אל ביאור הכתוב כי בשמוע שתי טענותיהן החזקות \nאמר להם א\"כ מודה אני לדבריכם כי לא מרגלים גמורים אתם אבל עדיין אני חושב כי לפחות \nערות הארץ באתם לראות כי בזה אין כ\"כ סכנה ונתבטלו טענותיהם ולכן הושם טעם זקף גדול \nבמלת לא להורות כי מלת לא הזה איננו חוזר אל דבריהם כי לא כן הוא רק אל דברי עצמו \nלא מרגלים אתם כמו שטענתי עליכה בראשונה אמנם ערות הארץ באתם לראות. ויאמרו וכו' \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "תחלה לא הוצרכו להודיע מספרם כי לסכנה גדולה ההיא של מרגלים יספיק לבטל אותה באומר \nכי כלם בני איש א' הם אם הרבה ואם מעט אין אדם מכניס כל בניו בסכנה ועתה לטענת \nלראות ערות הארץ שאין בה כ\"כ סכנה לא תספיק טענה הנז' ומכ\"ש עענת ועבדיך באו וכו' \nולכן הוצרכו לחזק הטענה השנית ולהוסיף עוד טענה אחרת. ואמנם חיזוק טענות כלנו בני \nאיש א' הוא ויאמרו שנים עשר עבדיך וכו'. יראה אילו היינו שנים שלשה אחים בלבד אינו \nכ\"כ רחוק שישלחנו אבינו לראות ערות הארץ שאין בו כ\"כ סכנה אמנם הנה אנחנו שנים עשר \nוכולנו אחים בני איש א' והאחד איננו כי מת בדרך וקרהו אסון ולא מת כדרכו והי' לו \nלאבינו לחוס עלינו שלא נלך כולנו פן יקרנו אסון לכולנו ונשאר ערירי ולא עוד אלא שלא \nהניח בן א' גדול לשמשו אלא הקטן מכל הי\"ב ובלי ספק שבן הי\"א קטן הוא מאוד ואין חזק \nכדי לשמש את אביו, ובפרט כי לראות את ערות הארץ בלבד א' ממנו יספיק לראות אם המדינה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "חזקה אם לאו ומכל זה יורה כי לא לראות ערות הארץ באנו רק לשבור אוכל כי הרעב גדול \nוהלואי שכולנו יספיק להוליך מזון לביתינו. טענה אחרת והוא כי מקומינו הוא בארץ כנען \nהיושבים בשלוה עמכם כי אחים אנחנו כמ\"ש ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען ואין אנו \nבאים לקחת ארצכם. ויאמר וכו' יראה הנה דקדקתי בדבריכם כי אנשים פקחים אתם וראיתי \nשלא אמרתם בני איש א' מארץ כנען אלא בארץ כנר' כי האיש הזה אינו כנעני רק נכרי מארץ \nאחרת וכעת גר שם בארץ כנען א\"כ נתבטלה טענתכם השני' וכפי זה הנה דבריכם שדברתם \nואמרתם בארץ כנען הוא עצמו יורה מה שדברתי אליכה בפעם הראשונה כי מרגלים ממש אתם \nולא די בשבאתם לראות ערות הארץ וז\"ש הוא אשר דברתי וכו'. גם לטענה הראשונה שאמרתם \nכי שנים עשר אחים אתם הוא עצמו יורה אל מה שאמרתי בראשונה כי מרגלים ממש אתם כי \nכיון שצריך חקירה רבה לכך לחקור הדרכים היותר קרובים וקלים ומקומות ורוחות המדינה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "היותר חלושים בפרטות לכן באתם עשרה יחד ואילו לראות ערות הארץ בלבד החזקה הוא כמ\"ש \nהבמחנים אם במבצרים א' מכם הוא מספיק. או יראה כי הנה מה שאמרתם והאחד איננו אין \nבידי להכחישכם גם מה שטענתם שכולכם בני איש א' וא\"כ איך הי' מכניס כל בניו בסכנה זו \nטענה טובה אילו הייתי מאמין דבריכם אבל אני חושב כי הכל שקר כי אינכם חחים רק עשרה \nאנשים רחוקים זה מזה ובאתם למרגלים אלא שאיני יכול להכחישכם שאינכם אחים והנה זו \nהטענה היא עצמה נתכוונתי בתחלה כשדברתי אליכם מרגלים אתם כלומר שאינכם אחים יחדיו \nרק אנשים נאספים לשליחות הזה וז\"ש הוא אשר דברתי כי כשדברתי לכם בתחלה מרגלים הוא \nהיתה כוונתי שלא הייתם אחים ועתה אתם אומרים שאתם אחים ומי יכריע ולכן בזאת תבחנו \nוכו' כי בבוא אחיכם הקטן הנה אראה פניו ותיכף זוכר אם הוא אחיכם ודומה לכם כי הרי \nכולכם יפה תואר ורמי הקומה וזהו שרמז באומר ויבחנו דבריכם יכו' פעם שנית ובחינה זו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "תחזור אל מה שאמרנו כי אבחון פני אחיכם האמת אתכם שהוא אחיכם ואל תחשבו שתוכלו \nלהטעותי ולהביא נער אחר מן השוק ותטעוני כי הוא אחיכם:\nאו יראה ע\"ד הנז' קצת והוא שיוכלו להשיבו יאיך בזה יבחנו דברינו ואולי אח\"כ תאמר \nאין זה אחיכם אלא מן השוק לקחתם אותו ולכן התחיל להתגדל בעיניהם כחכם יודע נחש ולחש \nוכמו שעשה אח\"כ בענין הגביע וז\"ש הוא אשר דברתי וכו', יראה דעו לכם כי חכם גדול אני \nמנחש ומעונן ויודע אני כי יש לכם אח קטן וכאשר טענתי עליכם תחלה מרגלים אתם כוונתי \nהיתה לפי שראיתי בידיעתי כי אחד עשר אחים אתם עתה וכראותי כל העשרה תמהתי על שלא בא \nעמכם גם הקטן לשאת את שברו גם הוא או הי' לכם לבא ה' או ו' בלבד ולכן טענתי עליכם \nמרגלים אתם לראות אם תשיבו כך ולא השבתם עד הפעם השנית הזאת והנה עתה שהשיבו לו י\"ב \nאחים וכו' והנה הקטן וכו' עתה גליתי דעתי כי הנה הוא הי' מה שדברתי וכו' לשתשיבוני \nכמה אחים אתם ואיך נשאר הקטן וכו'. ויאמרו וכו' אבל אשמים וכו' בלי ספק כי י\"ב שבטי \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "יה הם צדיקים גמורים וחכמים ואילו מתחלה עלה על דעתם כי הי' להם עונש בענין מכירת \nיוסף לא מכרוהו אמנם הי' מותר בעיניהם מפני הטענות הרבות שביארנו בפ' וישב בפסוק \nויראו אחיו כי אותו אהב וכו' וכן בפסוק ויתנכלו אותו להמיתו וע\"ש כי שם נתארך \nהביאור, ואמנם בקיצור הי' לפי שעלה בדעתם כי יקרה להם כענין יעקב ועשו בענין הברכות \nשיקחם יוסף וישארו הה ח\"ו אבודים מהעה\"ב כענין עשו והי' זה לו דרך גרמא כי ציד בפיו \nכמ\"ש ויבא יוסף את דבתם וכו' והבא להורגך השכם להורגו ומוטב שידחה יחיד ולא רבים \nוגם נפסק דין בגמרא אמר רב ששת משום ראב\"ע כל המספר לה\"ר ראוי להשליכו לכלבים שנאמר \nועתה לכו ונהרגהו וכו' ואמרנו חיה רעה וכו' ואדרבא חסד גדול עשו עמו כי לא הכוהו \nנפש אבל מכרוהו חי והנה הצדיק בהגיע אליו יסורין מפשפש במעשיו והנה אלו טען עליהם \nמרגלים אתם שעונשם מיתה וחקרו ופשפשו במעשיהם ולא מצאו עון שיחוייבו במיתה כ\"א \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מכירת יוסף כמ\"ש וגונב איש ומכרו וכו' אז אמרו אפי' זה אינו כי בדין עשינו עמו כנז' \nוא\"כ אין אנו אשמים על מכירתו אבל מה שאשמים אנחנו הוא על אחינו אשר ראינו וכו' \nוז\"ש אבל. והענין כי אחר אשר באנו למוכרו כדין הנה חזר והתחנן לפנינו בצרה גדולה \nובלי ספק כי שב בתשובה וכתיב ומודה ועוזב ירוחם ואנו נא שמענו וע\"כ בא העלינו הצרה \nהזאת ולא על המכירה בעצמה. ולשלא נאמר כי בשלמא אם הי' שב טרם המכירה ניחא אבל אולי \nמפני היותו בעת צרה הראה עצמו כשב ואח\"כ הי' חוזר לסורו ולבטל טענה זו כיון להרחיב \nהטענה ולחזקה וז\"ש אבל אשמים וכו' יראה כי ודאי אשמים אנחנו על גודל אכזריות לבינו \nולא על הנוגע אל יוסף עצמו שהוא ענין המכירה רק כי הי' לבבנו ערל ואכזר כמשטמת \nהגוים הערלים והוא פגם גדול בנפשותינו וכנגד זה מדה כנגד מדה נתאכזרו עלינו כ\"כ מן \nהשמים. הלא הוא כי כאשר איש א' יהי' בצרה ראוי אל חברו להצילו ולגלגל רחמיו עליו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "האמנם יש בזה מדרגות. הא' הוא אם האיש הנתון בצרה לא יהי' קרובו לא יחוס עליו כ\"כ. \nהב' גם אם יהי' קרובו כיון שאינו רואה צרתו בעיניו אינו כ\"כ חושש. הג' גם שיהי' \nקרובו וגם אם יראה בעיניו אם הצרה קטנה אין לו אשם אם לא יחוש עליו. הד' גם שיהי' \nקרובו ורואה בעיניו צרה והיא צרה גדולה אם אינו צרה נוגעת לסכנת נפשות אין לו אשם \nכ\"כ. הה' גם שיהי' כל התנאים הנז' אם האיש ההוא איננו מתחנן אליו להצילו אין לו אשם \nרב בזה. אך כאן הי' כולן הא' כי אחינו הוא. הב' אשר ראינו בעינינו צרתו. הג' והד' \nצרת נפשו ויכלול ב' הנז' אם שהי' צרה גדולה ושהי' צרת נפש. הה' בהתחננו אלינו על כל \nאלו ולא שמענו מרוב אכזריותינו א\"כ לסבת המום והפגם הנקבע בנפשינו ע\"כ באה וכו' \nכלומר ולא על מה שנוגע ליוסף שהוא ענין המכירה בעצמה כנז'. ויען וכו' יראה כפי \nדבריכם נר' שאילו הי' בעון המכירה הנה הייחם מחויבים מיתה ממש וכבר המית אתכם אבל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "כבר שתלה הדבר בביאת בנימין והוא דבר היכול להתקיים א\"כ אינו רק צרה בלבד ולא מיתה \nממש וזה יורה כי אין להם אשם רק על האכזריות כנז'. והנה אין הדבר כן כי הלא התראה \nגמורה התריתי אז בכם וכוונת דברי הי' זה אלא כי לא אביתם שמוע ר\"ל עשיתם עצמיכם \nכאיש אשר לא שומע כי הרי בפי' התריתי בכם אל תשפכו דם ואע\"פ שחזרתי לומר השליכו \nוכו' וכפי זה מכ\"ש שהמכירה קלה מהשלכתו לבור נחשים הי' לכם להבין כי אילו כוונתי \nלהורגו ע\"י נחשים איך הייתי צועק אל תשפכו דם אלא מיראתי מאתכם שראיתי אתכם בתכלית \nהזעם לא יכולתי למנוע אתכם לגמרי אמנם פשיטא כי הבינותם כוונת דברי כי הרי הלא \nאמרתי אליכם אל תשפכו דם וכוונתי היתה עוד לאמר אל תחטאו בילד שום מין חטא אפילו \nהשלכת בור או מכירה ולא רציתם לשמוע ר\"ל להבין דברי וז\"ש הלא דברתי לאמר כי אע\"פ \nשלא אמרתיו בפי' אל תחטאו בילד הנה במה שדברתי אליכם אל תשפכו דם הרי הוא כאילו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בפירוש אמרתי אל תחטאו. גם ירמוז באומר לאמר כלומר כי במה שדברתי אליכם אל תשפכו דם \nהרי הוא נחשב לפני הקב\"ה כאילו אמרתי לכם התראה גמורה אל תחטאו והנה אחר שיש לפניו \nית' )אינכם( מחויבים מיתה ממש ואל תאמרו ע\"כ באה אלינו הצרה הזאת כי מיתה ממש \nמזומנת לכם כי המכירה גורמת זה כמ\"ש וגונב איש ומכרו מות יומת וז\"ש וגם דמו הנה \nנדרש. ואומר וגם נדרש כי כיון שהוא בעון המכירה המחייבת מות יומת כאילו שפכתם דמו \nגם דמיכם ישפך. וא\"ת והרי ראינו כי תלה הדבר בביאת בנימין לז\"א הנה נדרש עתה מתחלת \nדרישת דמו וכשיגיע זמן הדרישה לפניו ית' אז תמותו ולא תחשובו כי כבר נפטרתם מידו \nית':\nועל השנות וכו'. י\"ל א' אחר שאמר ועל השנות למה חזר מלת פעמים. ב' מ\"ש אל פרעה כי \nהוא מיותר. ג' כפל אומרו כי נכון הדבר וכו' וחזר ואמר וממהר האלקים לעשותו. ד' מלת \nועתה שהוא ללא צורך. ה' כפל איש נבון וחכם. ו' מאי יעשה והול\"ל יצוה פרעה או ישית \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "פרעה פקידים וכו'. ז' כיון שימנה איש נבון וחכם הוא יפקד הפקידים ולמה יטרח פרעה \nבזה. ח' אחר שאמר וייטב הדבר וכו' ובעיני עבדיו מה צורך עוד לחזור ויאמר פרעה אל \nעבדיו וכו'. ט' ריבוי את כל זאת מה ענינו. יו\"ד אחר שכבר א\"ל אתה תהיה על ביתי וכו' \nלמה חזר לומר לו ראה נתתי אותך. י\"א מה שחזר עוד ואמר ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה \nוכל זה מיותר:\nוהביאור במה שראוי להשים לב אל משז\"ל כי נענש יוסף על שאמר כי אם זכרתני וכו' ולכן \nנתעכב עוד שנתיים ימים וכו' וראוי לתת התנצלות על איש צדיק גמור כמוהו, והענין יובן \nבמ\"ש בס' הזוהר כי יוסף בחכמתו ורוח קדשו הבין מדברי חלומות שר המשקים ושר האופים \nכי הדבר נוגע אליו ובזה נתחזק לבו לומר כי אם זכרתני וכו' כי כבר הורוהו מן השמים \nכי רצונם להצילו ואמנם מה שנענש הוא באומרו והזכרתני והוצאתני ותלה הענין בו כנז' \nכי ח\"ו לא שם מבטחו בהשי\"ת. והנה עתה ראה שכבר עברו ימי עונשו שהם שנתיים ימים כנגד \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ב' דברים והזכרתני והוצאתני וז\"ש ויהי מקץ שנתיים ימים עוד שנית כי גם פרעה חולם \nוכו' וכמ\"ש שם בס' הזוהר כי כל נהר מסערא דיוסף הוי ועוד שלישית שהוא חלום פרעה \nשהוא מלך א\"כ מוכרח הוא שנשלם הקץ ועתה יעלה במעל' שחלם בחלומותיו בפ' וישב. וגדולה \nמשלשתן כי כבר התחיל להפתר החלום כי שר המשקיה עלתה זכרונו לפניו כמ\"ש ושם אתנו נער \nעברי וכו' וגם פרעה בעצמו שלח להריצו מן הבור א\"כ מאת ד' היתה זאת בודאי א\"כ אין \nלדחות את השעה אבל לא יעשה כראשונה לשום מבטחו בבשר ודם אלא שירבה לדבר עצות אל \nהמלך אולי יתקיימו על ידו כמו שאירע אח\"כ באו' אחרי הודיע וכו' אתה תהיה על ביתי \nוכו', וזו התחלת עצותיו ועל השנות וכו' יראה כבר אמרתי כי שני חלומותיך אחד הם \nואמנם ב' דברים אני רואה בהם הא' הוא כי עם היותם חלום א' הנה נשתנה ענינם זה בפרות \nוזה בשבליה ולא הי' שניהם בפרות בלבד או בשבלים בלבד. והב' הוא היותו פעמיים בשני \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "פעמים כמ\"ש וייקץ וכו' ויישן ויחלום שנית וזה יורה שתי הוראות כנגד ועל השנות אמר \nכי נכון הדבר וכנגד פעמיים:\nאמר וממהר האלקים. והענין יובן בהקדמ' אחת שהודיעונו רז\"ל כל החלומות הולכים אחר \nהפה ולז\"א אע\"פ שכך הוא כי יכול אני לפותרם כפי רצוני ואמנם חלומך זה נכון הדבר מעם \nהאלקים. ואין כח בידי לפותרו כרצוני כיון שנשנה החלום בפרות ובשבלים כנז' וכמ\"ש \nבגמ' כי ג' חלומות מתקיימין ואין יכולת בפתרון לבטלם והם חלום שנשנה וכו' והוראת \nפעמיים כנז' הוא כי ימהר האלקים לעשותו מהרה ולא יתאחר כיון שהקיץ וחזרו להחלימו \nשנית כנז'. והנה כ\"ז הוא אפי' להדיוטים ומכ\"ש כי ב' הוראות אלו היו אל פרעה כי הוא \nמלך ובידו לתקן ולכן אין מראים למלך אלא דבר נכון וקיים וז\"ש ועל השנות החלום אל \nפרעה:\nועתה וכו'. ירא' עתה שיש ב' ענינים הא' הוא היות החלום נשנה ופעמיים. והב' הוא \nהיותך מלך כנז' א\"כ אין ראוי שתתאחר כלל אלא תיכף טתה ירא פרעה וכו' וענין היותו \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "איש נבון וחכם הוא הי' יודע לייעץ עצות הגונות לתת סדר ותיקון בצרה גדולה כזו של \nשבע שני רעב רצופות אשר לא היו כמוהו בעולם ומה תבואה תספיק ואיך תתקיים ולא תתרקב \n", "en": ""}]}
