{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "22", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 22", "hebrewTitle": "קטע 22", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/22/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/22/", "segments": [{"index": 1, "he": "ואיך ישמרוה שלא יבוזו אותה העם בחזקה מפני הרעב וכאלה רבות וז\"ש נבון וחכם כי נבון \nהוא להבין מדעתו את כל הנולד ומה שאפשר להיות לעתיד כדי להתחזק מעתה יחכם הוא העושה \nהמצאות עתה בחכמה כדי שיתקיימו מעשיו. ואחר אשר הנבון הנז' מוכן לתת העצות הצריכות \nאז אין בידו לעשות מעשה אלא פרעה שהוא המלך ובידו הכח והממשל' עליו מוטל המעשה וז\"ש \nיעשה פרעה, וביאר מה הוא המעשה הלא הוא ויפקד פקידים לשיעשו המעשה ויקבצו את כל \nאוכל וכו' ואגב ארחי' נתן סדר העצה והוא וחמש את הארץ וכו' ויקבצו וכו' כדי שבאולי \nיתן פרעה אל לבו ויראהו שלם בכל גם בידיעת החלום עצמו כמ\"ש ז\"ל על אחרי הודיע וכו' \nאחרי היית וכו' ואם בידיעת הפתרון ואם בידיעת עצות יעלה למעלה ויתקיימו חלומותיו \nכנ\"ל. ושמעתי אומרים על יעשה פרעה והוא תחלה הוא בעצמו פרעה יחמש תבואותיו להצניע \nוממנו יראו כל העם וכן יעשו וחמש אח\"כ את כל ארץ מצרים:\n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "וייטב וכו'. ענין הדבר הפרטי שדיבר ונתן עצה בשמירת התבואה וכו' הי' עוב בעיני כולם \nבמלך ובעבדים כי התועלת היא לכולם שוה וז\"ש וייעב וכו' אח\"כ ויאמר פרעה וכו' אתם \nאינכם רואים אלא התועלת שלכם אבל מה שראוי שתשגיחו הוא על החכמה הגדולה אשר לו כי \nהנמצא מעולם איש כזה אשר זולת היותו נבון וחכם לתת עצות הנה הוא נביא ורוח אלקים בו \nכי ידע הפתרון והחלום אשר לא ידעוהו כל חרטומי מצרים וכל חכמי', ואמנם כאשר דבר אל \nיוסף בעצמו לא רצה שיתגאה עליו הרבה ולא א\"ל אין נבון כמוך רק אחרי הודיע אלקים \nאותך ע\"י ידיעת חכמה כמו שנאמר אח\"כ הנה אין נבון וחכם כמוך. ואמנם אתה ייעצת שאמנה \nאיש נבון לייעץ בלבד והמעשה אעשהו אני ע\"י פקידים לקבוץ האוכל וכו' אבל אני הכל אתן \nבידך ולז\"א ג' אמירות, בתחלה אמר אתה תהי' ועל פיך ר\"ל ע\"פ עצתך. ואח\"כ באמירה:\nשנית ויאמר וכו' ראה נתתי אותך וכו' הוא ענין מינוי הפקידים אתה תהי' הפקיד על \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כולם. ואח\"כ באמירה שלישית הוסיף גם קבוץ התבואה שתהי' על ידך וז\"ש ויאמר וכו' \nובלעדיך לא ירים איש וכו' כלו' אפי' לקבוץ תבואה כי ענין הממשלה כבר הרכיבו במרכבת \nוכו', ובזה ית' מה שחזר להזכיר אח\"כ בעת המעשה ויוסף הוא השליט לענין הממשלה הוא \nהמשביר לענין המעשה:\nויאמרו שאול שאל האיש וכו'. לא מצינו שיוסף שאל להם כן אבל אמר להם מרגלים אתם והם \nהמגידים לו מעצמם שנים עשר אחים אנחנו וכו', ואפשר כי זה עצמו רמזו במלת לאמר כלומר \nשאול שאל שאלות רבות אחרות לאמר גם מרגלים אנו או גם את ערות הארץ וכו' כדי שמתוכם \nנאמר לו בהכרח ענין מולדתינו וכו' כי הלא שארית ישראל לא ידברו כזב ולא יכולנו לומר \nלו תשובות אחרות שקריות. וזה ע\"ד שפי' בפ' ויגש בפ' ואדוני שאל וכו'. ואני כאשר \nשכולתי שכלתי לא נעלם מיעקב ענין אל יפתח אדם פיו לשטן וא\"כ איך אמר ואני כאשר \nשכולתי מיוסף אשכל משמעון ובנימין, אבל הענין לומר להם כי אע\"פ שהוא מסרב מאד על \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לקיחת בנימין אל תתקנאו גם בו כי להיותו בן רחל האהובה כדרך יוסף שאמרתי עליו כי \nארד אל בני אבל שאולה וארז\"ל סימן מסר הקב\"ה ליעקב שכל זמן שלא ימותו בניו לא ירד \nלגיהנם, אבל ענין סירובו טתה הוא שוה לכל בני בשוה וז\"ש יוסף איננו שמעון איננו \nובנימין תקחו עלי הי' כולנה בהשואה אחת ועל בני אני מצטער אבל ואני ר\"ל הנוגע לעצמי \nענין סימן גיהנם כנז' איני חושש כי כבר מענין יוסף כבר נשארתי שכול ודאי ארד לגיהנם \nוז\"ש כאשר שכולתי כלו' באותה שעה ששכולתי מיוסף כבר אז שכלתי ונשארתי שכול ונתקיים \nבי סימן גיהנם:\nהן כסף וכו'. קשה א' דאין זה ק\"ו גמור דאיכא למיפרך שכן דרך הגנב הרמאי להחזיר \nאבידה פעם אחת כדי שיחזיקוהו לאדם כשר ואח\"כ יגנבו אשר ימצאו. ב' למה תחלה אמרו אשר \nימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לעבדים ואח\"כ אמרו הננו עבדים וכו' גם אשר נמצא \nהגביע בידו. ג' ריבוי גם עתה מה ענינו. ד' כי תחלה אמר כדבריכם כן הוא ואח\"כ חזר \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואמר אשר ימצא אתו וכו' וזה היפך מדבריהם. ה' ריבוי ב' גמין גם אנחנו גם אשר נמצא \nהגביע:\nוהביאור כי הנה הק\"ו כפול ומכופל מכמה צדדין הא' כי הכסף הראשון כבר הי' בידם ועכ\"ז \nהשיבוהו, מש\"כ בגביע שנטלוהו מחדש מה שלא הי' בידם. ב' כי הי' כסף מטבע שאין בו \nסימן לשיכירהו יוסף מש\"כ בגביע. ג' כי השיבוהו מארץ כנען וזה הי' במקומם. וכנגד ג' \nאלו אמר הן כסף כנגד הב' וכנגד הא' אמר השיבונו אליך וכנגד הג' אמר מארץ כנען. עוד \nד' כי מציאה הית' ומצאנוה בפי אמתחותינו והית' כסף שאין בו סימן ונקנה בידינו ואיך \nעתה נגנוב הגביע דרך גניבה. ויאמר גם עתה וכו' יראה כפי הדין כך הוא כי בן נח שגנב \nחייב מיתה והנטפל ומתחבר עם הגנב הוא ספק ולכן יפטר מן המיתה ונקנסהו מדין קנס \nשיהי' עבד אבל רצוני לעשות כדבריכם והנה דבריכם יש בהם קצת פקפוק של הבנה כי ממה \nשאמרת וגם אנחנו ולא ואנחנו נראה כי דבריכם הוא באופן אחר אשר יימצא וכו' ומת כדין \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "תורה ואנחנו פטורים לגמרי כיון שלא נתברר שאנחנו גנבים אבל אם ארצה לעשות פשרה והוא \nכי נחמיר עלינו להיותינו עבדים שלא מן הדין כדי שתקל על הגנב ממיתה לעבדות ובזה \nכולנו נהיה עבדים וז\"ש גם אנחנו לרבות כי גם הגנב יהי' עבד כמוכם. ולכן רצוני להקל \nעוד מדבריכם והוא כי הגנב לבדו יהי' עבד ואתם נקיים לגמרי. אח\"כ חזר יהוד' לדבר כפי \nמה שנסתפק האיש בדבריהם וז\"ש הננו עבדים כולנו שוים וזה כי הרי אנחנו פטורים לגמרי \nוהחמרנו עלינו כי גם אנחנו נהיה עבדים ולכן גם אתה ראוי להקל על הגנב ממיתה לעבדות \nוז\"ש גם אשר נמצא וכו' גם הוא יהי' עבד בלבד אע\"פ שכפי הדין חייב מיתה. אז יוסף חזר \nואמר ג\"כ כדברי האיש ואמר חלילה לי וכו':\nויוסף הוא השליט וכו' דר\"ך רמ\"ז. ידבר בענין מעלת הצדיק הנק' בשם יוסף הצדיק אשר \nהי' שליט ביצרו בענין אשת אדוניו ואמר כי הנה טבע הצדיק הוא השליט על הארץ יראה \nשליט ומושל ביצרו ועל החומר של הגוף שלו הנוצר מן הארץ ע\"ד שפי' רז\"ל בפסוק המושל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בכל אשר לו וכו'. גם הוא המשביר תורה לכל עם הארץ ע\"ד שפי' רז\"ל בפ' מונע בר וכו' \nוברכות לראש משביר. גם משביר יפורש מל' שברון והענין כי כמו שהוא שליט על גופו \nלהכניעו ולשבר כחו גם הוא משביר ומכניע אל הרשעים הנוטים אחר הארץ והחומר שלהם \nומחזירן בתשובה וז\"ש הוא המשביר לכל עם הארץ. גם יראה הוא השליט וכו' ע\"ד צדיק מושל \nביראת אלקים כי הצדיק הוא השליט על הארץ כי גם הקב\"ה גוזר גזירה הוא מבטלה. הוא \nהמשביר מזון לכל העולם ע\"ד שאמרו על ר' חנינא בן דוסא בת קול אומרת כל העולם ניזון \nבשביל חנינא בני וכו'. גם יראה הוא השליט וכו' ירמוז אל משז\"ל הלל מחייב את העניים \nוכו' וכנז' במדרש הנעלם בפ' וד' אמר המכסה אני מאברהם וכו' כי קב\"ה נמלך בצדיקים \nכשרוצה לחייב את הרשעים וכנז' בס' הזוהר בפ' שלח. כי במתיבתא דרקיעא נידונין כל \nהנשמות הנפטרים מן העה\"ז וז\"ש ויוסף והוא כי הצדיק הוא השליט השופט לכל הנשמות והוא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "המשביר והמחייב בשברון רוח את הרשעים הנק' עם הארץ להיותם רודפים אחר החומר. והענין \nהוא כך כי בבוא הנשמות הנפטרים מהעה\"ז לישפט לפניו והנה הם אחיו נבראים כמוהו ילודי \nאשה ולפי שהוא הי' צדיק לכן ויבואו וישתחוו לפניו אפים ארצה להיות נדונים לפניו. \nוירא יוסף את אחיו כשהי' אחיו בעוה\"ז ויכירה וזכר את אשר עשו בעוה\"ז כמעש' ר\"ש בן \nלקיש וחביריו הלסטים כנז' בפרקי ר' אליעזר ויתנכר אליהם כנכרי ויתאכזר עליהם לפי כי \nגם נתנכרו לו בעוה\"ז ולא שבו בתשובה כמוהו וידבר אתם קשות. ויאמר להם מאין באתם \nירמוז אל מ\"ש עקביא בן מהללאל מאין באת מטפה סרוחה ומה חשבון תתנו לפני מלך המלכים \nעתה בבואכם לשם לדין ויאמרו מן העולם השפל הנק' ארץ כנען על שמכניע הנשמה להטותה אל \nהחומר לשבור אוכל ותענוגי הגוף. או יראה כי עתה אנו שבים בתשובה ובבושת פנים ושברון \nלב באנו לשבור אוכל לנפשותינו בעוה\"ב גם אין אנו ראויים וז\"ש לשבור:\n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ויכר יוסף כי הם אחיו נולדים כמוהו מטיפה סרוחה והנה אז לא הכירוהו לשוב בתשובה \nכמוהו ויזכור להם את מעשיהם הרעים שעשו בעוה\"ז אשר כל ימי צבאו הם כחלום מהקיץ \nויאמר להם מרגלים וכו' אי לכם טפשים הלא ידעחם כי מי שטרח בע\"ש יאכל בשבת ואדרבא \nעשיתם ב' דברים הא' מרגלים אתם והב' לראות ערות וכו' יראה הוכיחם טל שני עבירות \nחמורות להיותם נמאסים לפני הקב\"ה שאין רואין פני השכינה. הא' היותם בעלי לשון הרע \nרכילים ומרגלים שהם חשובים ככופר בעיקר כמשז\"ל על אשר אמרו ללשונם נגביר וכו' \nוחמורים מן ג\"ע וש\"ד וע\"ז וז\"ש מרגלים אתם מרגל לפי שאיברי האדם מחוברים מש\"כ \nברגלים כי הם נפרדים כי לולי חשיב האיש הרכיל כי כולנו בני איש אחד מיוחדים כמ\"ש \nאדם אתם לא הי' מריע לחבירו וגם כפי הטבע עושה עביר' זו בהליכת הרגלים וזה יורה כי \nנפשו תחתונ' במקום רגלים וכ\"ז אפי' אם בל' הרע אינו שקר. עוד קשה מזו והיא לראות \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "וכו' ירמוז אל מ\"ש במס' יראת חטא אל תהי דומה לזבוב שמניח מקום קבריא ושורה על מקום \nהמכה וכו' וזה כי עם שהאיש בינוני במעשיו בטוב ורע מניחים הטוב ואינם רואים ומביטים \nאלא ערות הארץ אם יוכלו לספר איזה גנות. או יראה מרגלים אתם בעניני העוה\"ב ואינכם \nמאמינים בד' אלהיכם ולא באתם בעה\"ז לעסוק בתורה אלא לראות רעת וערות וזימת הארץ הזו \nלהתעדן בה. או יראה כמ\"ש ולא תתורו אחרי וכו' כי כל העבירות אין האדם עובר עליהם \nאלא ע\"י שני הסרסורים בתחלה מרגלים אתם ותרים אחר הרהור לבבכם הרע ואח\"כ עבירה \nגוררת עבירה אל הסרסור השני וז\"ש לראות ערות וכו'. ויאמרו וכו' כלו' ידענו רשענו \nולכן אנו מקבלים אותך לאדון עלינו ואנחנו עבדיך כיון שתחלה היינו בני איש א' וכו' \nואתה היית צדיק ואנחנו הרשענו ולכן רחם עלינו ואל תדבר אלינו קשות כי אנו עתה \nמכירים חטאתינו ראוי שתשביר לנו אוכל לנפשינו וכתיב ולא נמות בעולם הבא וז\"ש לא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אדוני ועבדיך באו לשבור אוכל בשברון לב פרנסנו בזכותך כאדון לעבדיו כמ\"ש כעיני \nעבדים אל יד אדונהם וכו' כי הרי כולנו בני איש א' נחנו ואחיך אנחנו רחם עלינו כי \nאעפ\"י שאין אנו צדיקים הנה אין אנחנו מן המדריגה הרעה השנית שאמרת לנו לא כי ערות \nהארץ וכו' אפילו לבינונים ואף לא מהראשונה מרגלי' אתם מספרי לשון בשקר אלא כנים \nאנחנו ואמת היינו מדברים:\nויאמר אליהם לא כדבריכם אלא גדולה משתיהן והיא כי אפילו על הצדיקים הייתם רואים \nאיזו דבר להטיל מום בקדשים על חנם ולזה שינה ואמר ערות \"הארץ \"באתם \"לראות ר\"ת הב\"ל \nכלומר כי אפילו שהוא הבל ואין בו מכה כלל באתם לראות ולדבר כזב. ויאמרו שנים עשר \nוכו' כראותם כך חזרו והודו לדבריו ואמנם באו עליו בתחנונים ובדברי פיוסים וז\"ש \nויאמרו וכו' יראה הבט נא אל זכות אבות אם אין בנו מעשים הלא הם י\"ב שבטים בני יעקב \nולזה ראוי שתאכילנו בזכותך כי עבדיך אנו כנ\"ל ובפרט כי היינו בארץ כנען מקום היצה\"ר \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אשר מכניע האדם בעל כרחו לדרך רט ואנוסים אנחנו. גם ירמוז כי כבר קבלו ענשם \nבייסורי' רבים אשר נכנעו בהם וז\"ש בארץ כנען וגדולה מכל ההכנעות והייסורין היא מיתת \nבניו של אדם הקטנים ומכפרת עוונות האדם כמשז\"ל על אשרי הגבר אשר מלא וכו' לא יבושו \nכי ידברו את האויבים המקטריגי' בשער בב\"ד של מעלה. וז\"ש והנה הקטן הם הקטנים את \nאבינו שבשמים יושבים עמו כבר היום בישיבה של מעלה כמשז\"ל במס' ברכות וגם בס' הזוהר \nפ' שלח כי נשמות הקטנים לומדים תורה מפיו של הקב\"ה בעצמו כמ\"ש את מי יורה דעה וכו' \nגמולי חלב וכו' ולא די זה כי האחד הצדיק המיוחד שבי\"ש איננו כי נסתלק כדי לכפר עון \nהדור כמ\"ש כי מפני הרעה נאסף הצדיק. והרי גם כי הי' לנו עבירות' מיתת הבנים וכן \nמיתת הצדיקים מכפרת וכמ\"ש' בגמרא מיתת בנים הוי מזבח כפרה וכבר קבלנו ענשנו \nונתכפרנו וא\"כ כבר אנו יכולין לאכול ולהתפרנס בעה\"ב ולמה נמות נגדך ברעב. ויאמר \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "וכו' הוא אשר דברתי לכם בתחלה מרגלים אתם כי לולא כך לא מתו בניכם והצדיקים שבכם \nואדרבה. ראויין אתם ליענש ע\"ז זולת חטאתיכם וכמ\"ש הצדיק אבד וכו' וכתיב בתרי' ואתם \nקרבו הנה בני לכם ואגידה כי שאלתכם נמנעת מוכרח הוא שתקבלו ענשכם בגיהנם ואח\"כ \nתביאו בגלגול בעולם השפל עד תתקנו את אשר עותתם. אבל לא כולכם ראויים לגלגל רק \nהמיוחדים שבכם היותר כשרים וז\"ש שלחו מכם אחד ויתקן הדבר כי אותם הבנים והצדיקים \nשמתו בסבתכם תולידום בעוה\"ז וז\"ש ויקח את אחיכם וביני ביני אתם שעדיין לא הג\"ע \nזמנכם להתגלגל מפני רוב עונותיכם תאסרו עדיין בגיהנם ותלקו על אשר חטאתם ואח\"כ תזכו \nלחיי העוה\"ב ואם לאו מרגלים אתם ולא תראו פני שכינה כ\"ז שלא תקבלו ענשכם אז ויאסוף \nאותם אל משמר בגיהנם ג' ימים הראשונים של הפטירה כי אין האדם ניצול בפחות מזה כי \nלכך תקנו רז\"ל שלשה לבכי וכו'. גם נק' גיהנם משמר לרמוז אל מה שאמר אביו של טיטוס \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אליו כל מי שאינו משמרו את השבת בעוה\"ז משמרו על כרחו בגיהנם:\nאח\"כ ביום השלישי שכבר קבלו כמה מיני עונשין נכמרו רחמיו ואומר להם וזאת עשו וחיו \nר\"ל ותחזרו בגלגול כולכם בעולם השפל וחיו שם ותהיו צדיקים הנק' חיים וכ\"ז בזכותי \nשארחם עליכם כי האלקים אני ירא. אבל אחיכם האחד המיוחד ברשע אשר לכן נק' שמעון \"שם \n\"עון והוא שגרם לכם לחטוא לכן יאסר עדיין בגיהנם כי לא הגיע זמנו ואתם לכו בעולם \nהשפל והביאו זכיות עמכם לאכול בעוה\"ז בבתיכם המתוקני' לכם כאן. ואמנם עתה יש לכם \nרעבון לאכול כי מי שלא טרח בע\"ש לא יאכל בשבת לכן צריך שתלכו וכו'. עוד אחרת צריך \nכי את אחיכם הקטן בניכם שמתו קטנים בעבורכם תגרעו ע\"י זכיותיכם להחזירם בגלגול \nבעולם השפל להשלים ימיהם ואח\"כ יבואו אלי במתיבתא דרקיע כשאר הצדיקים שהשלימו \nימיהם. ואז ולא תמותו בעולם השפל או בגיהנם כי כבר נתקנתם. ויען ראובן הגדול הלא \nהתריתי ואמרתי לכם אל תחטאו כי תגרמו מיתת הילד והנכם רואי' כי דמו נדרש עתה מידכם. \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ויצו יוסף לחזור בגלגול וימלאו כליהם בר היא התורה לכו לחמו בלחמי ומלמדים להם שם \nהתורה כנודע כדי שבהולדם בעוה\"ז ידעו לעבוד את ד'. ועכ\"ז היצה\"ר הנק' כסף שברם כי \nהוא הגורם בכסופיו ותאותיו גורם להם שבר ועונש ולהשיב כספיהה הוא היצה\"ר איש אל שקו \nכיס הלב בחלל שמאלי כי בלי היצה\"ר אין בחירה ביד האדם ולא שכר ועונש. גם להם נתן \nצידה לדרך ביאתם בעוה\"ז בט' ירחי ההריון וחמוריהה הם גופיכם החומרים עליהה נשאו \nשברם הוא היצה\"ר כי הנשמות נק' אנשים. ובהיותם במלון בהריון ויצא לבה ויחרדו כי ראו \nהיצה\"ר חוזר עמהם פן יחטיאם כראשונה. וגם אחר שנולדו בארץ כנען חזרו ליחרד על \nהיצה\"ר הנק' כסף המושב כנודע:\nוהנה נרמז כאן סוד הגילגול פעמיים שלש עם גבר הא' ירידתם למצרים בפטירת האדם בקבר \nהצר הב' ברדתם עם בנימין הג' ברדתם עם יעקב ואז נשלמו ג' גלגוליהם עד שיצאו מתחת יד \nפרעה הוא דומה שר בית הקברות וגיהנם והא היצה\"ר המקשה עורף האדם עד זמן תחיית המתים \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שעליו נאמר אז ישיר משה כמשז\"ל:\n \nספר עץ הדעת טוב - פרשת ויגש:\nויגש אליו יהודא וכו'. למעלה קודם אשר חיפשו אמתחותיהם ע\"י האיש אשר על בית יוסף \nאמרו אליו אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וכו' אומ' וגם אעפ\"י שאינו דומה כי בו הזכיר ומת \nובהם הזכיר נהיה לו לעבדים חוזר אל הענין העונש כלו' אשר נמצא אתו הגביע בידו ראוי \nליענש בידינו וגם אנחנו שכיון שלא גנבנו הגביע לא היינו ראויים לעונש גם אנחנו נקבל \nעונש יען נמצינו בחברת הגנב, אבל ודאי שלא כל העונשים שוין כי הגנב עצמו ומת אבל \nאנחנו שלא גנבנו אלא שהגנב הוא מסיעתינו וחברתינו יהי' גם לנו עונש אלא שיהי' יותר \nקל והוא שנהיה לו לעבדים:\nויאמר וכו'. יראה אילו אחר שחפשנו ומצאנו הגביע בידכם הייתם מדברים כך ודאי שהדין \nכן הוא שהגנב ימות ואתם עבדיה אבל עתה שהקדמתם לדבר כך שנחפש אמתחותיכם יש לומר \nאמתלא כי כשרים אתם שאילו הייתם יודעים שהגביע בידכם לא הייתם מקדימים לענוש את \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "עצמיכם מפיכם בעונשין גדוליה כאלו אלא ודאי שהאמת הוא שאתם בטוחים במה שאתם כ\"כ \nנאמנים שודאי אין הגביע בידכם וא\"כ אם עתה נחפש ונמצאהו אין עליכם אשם אלא על הגנב \nלבדו הנה זה הוא הנראה לכאורה, האמנם כלפי האמת לא כך הוא כי אדרבה אפשר לומר כי \nרמאים אתם ובמרמה עשיתם להקדים להעניש עצמיכם בעונשי' גדולים כאלו קודם שנחפש \nאמתחותיכם כדי להטעות אותי שאחשוב להיפך שכשרים אתם כיון שהקדמתם להעניש אתכם מפיכם \nכמו שאמרנו לכאורה וע\"י כן אמנע ולא אטרח לחפש את אמתחותיכה כדי שלא אמצא הגביע שה \nוא\"כ גה עתה שהקדמתה העונש אל החיפוש כדבריכם כך הוא הראוי לענוש אתכם העונש אשר \nיצא מפיכם אם אמצא הגביע בידכם אמנם אני רוצה לעשות עמכם לפנים משורת הדין להקל \nעליכם במאד מאד בשני דברים, הא' האיש אשר ימצא אתו הגביע יהיה לי עבד ולא ימות \nכדבריכם. והב' כי אתם תהיו נקיים לגמרי ולא תהיו עבדים כדבריכם. וימהרו וכו' להיותם \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בטוחים על צדקתם ואמונתם שלא היה הגביע בידם וימהרו ויורידו בזריזות יען שחשדם האיש \nההוא שברמאות דברו כנז' וימהרו להראות לו כי כשרים הם. והנה אם כולם יורידו \n", "en": ""}]}
