{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "23", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 23", "hebrewTitle": "קטע 23", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/23/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/23/", "segments": [{"index": 1, "he": "אמתחותיהם ארצה יחדו ויפתחום בבת אחת א\"כ אם לא ימצא הגביע יחשדם כי בעודו מחפש \nבאמתחת הראשון יוכל מי שהיה הגביע באמתחתו להסירה משם בזריזות ולהצניעו לכן לא כתיב \nויורידו אמתחותם ויפתחום אלא ויורידו איש אמתחתו א' א', לאחד מהם הי' מוריד אמתחתו \nארצה והשאר עדיין הי' אמתחותיהם על חמוריהם ואח\"כ היה פותח הוא לבדו אמתחתו והשאר \nעדיין סגורים וכן עשו א' לא' זה אחר זה לא בבת אחת כנזכר וזהו שהזכיר בל' יחיד איש \nאמתחתי בהורדה ובפתיחה עם היות שהתחיל בל' רבים וימהרו ויורידו ויפתחו. ואחר שהודיע \nכי זה אחר זה הי' מורידין ופותחין הודיע סדרן כי בגדול החל וכו' וימצא הגביע וכו' \nאז ויקרעו שמלותם לא העיקר על העונש המגיע להם אלא חילול השם שנתחלל על ידם ומה \nשחשדם מתחל' נתגלה לעין איך הי' רמאים במ\"ש אשר ימצא אתו וכו' ואדרבה יותר טוב הי' \nלהם מתחל' לשתוק ולהניחו לחפש ולא להרבות דברי עונשיה אשר ימצא אתו וכו'. וז\"ש \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ויאמר יהודא מה נאמר לאדוני כי שתיקתינו יפה מדיבורינו ואנחנו גרמנו יתיר' לעצמינו \nעל מה שדברנו בתחל' אין זה כ\"א שהאלקים מצא את עון עבדיך והננו חטאנו לפניך ומחלים \nאנו פניך שלא תעשה כדבורינו אבל הננו עבדים וכו':\nאו יראה כי הנה יהודא ראה שהאיש אשר על בית יוסף לא נפרד מאתם ובחבור' אחת נכנסו \nלפני יוסף ולא סיפר לפני יוסף הויכוח הנ\"ל של אשר ימצא אתו והוא רק הגיד לו איך \nחיפש ונמצא הגביע באמתחת הקטן ולכן נתיירא בעצמו לומר אף כי האיש אשר על ביתו קיבל \nעונשו כנ\"ל אולי יוסף עצמו לא יתרצה להקל. ולכן כראותם שכבר נמצא הגביע כנז' לא \nחזרו להוציא מפיהם העוננש הגדול הראשון שאמרו תחלה אל האיש אשר על ביתו אבל הקילו \nממנו וז\"ש הננו עבדים לאדוני וכו', יראה עם היות שאין לנו מגע יד כלל בגביע הזה כפי \nהאמתלאה הנז' שהקדמנו להעניש עלינו עונשים גדולים מן הראוי עכ\"ז נהיה עבדים גם \nאנחנו שאין הדין נותן כך וגם אנו מודים להיותינו גם אנחנו עבדים עם שאין הדין כך \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הוא להקל עונש אשר נמצא הגביע בידו כי מן הדין חייב מיתה כן בן נח נהרג על שוה \nפרוטה ולהקל עונשו ולהשוותו אלינו שגם הוא יהי' עבד לא ימות ונתיישבו שני מלות גם \nגם האלו זה כך זה כי גם הראשון להחמיר וגם השני להקל. אז יוסף ע\"ד שהיקל עונשם האיש \nאשר על ביתו כנ\"ל גם הוא היקל עונשם מאשר אמרו הם לאמר אשר נמצא הגביע בידו יהי' לי \nעבד עם שמן הדין חייב מיתה כנז' והרי זו קולא אחת. עוד קולא שנית ואתם עלו לשלום \nולא תהיו עבדים כלל. והנה אילו עשיתי שורת הדין להמית את אשר נמצא הגביע בידו הייתם \nעולים בקטטה אל אביכם אשר כבר התרה בכם ואמר וקרהו אסון וכו' אבל עתה שלא קרהו אסון \nשל מיתה ונשאר חי תעלו בשלום אליו כי קיימתם דבריכם מענין האסון. ואולם אם נשאר עבד \nפועל אדם ישולם לו והוא הי' גרמא בנזק עצמו נמצא כי רציתי להניח את שלי ולהקל עליו \nמשורת הדין להטיב לכם שתעלו בשלום אל אביכם כי אני רחמן עליכם:\n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "או יראה ויאמר יהודא מה נאמר לאדוני וכו' הנה אף בדרך פיוס ותחנונים באמירה בלחש \nאיני מוצא אופן ומכ\"ש מה נדבר אם באתי לדבר קשות בכח דין ידעתי כי אין לי פה להשיב \nלפי שאם בדבור ידעתי כי מה נצטדק בדבור כנז' לפי שמכיר אני כי עמך הדין והצדק ואיך \nאדבר אליך קשות בטענות ודינים, וכנגד בחינת מה נדבר אמר מה נצטדק וכנגד מה נאמר \nבדברי פיוס גם זה אי אפשר כי הרי ראיתי שמדת הדין הנק' האלקי\"ם פגעה בנו עתה שלא \nבדרך טבע אלא דרך מציאה כי יודעים אנו בעצמינו ששום אחד ממנו לא גנב את הגביע וכיון \nשמדת הדין בכעס עלינו ודאי שלא יועילו לנו פיוסים ותחחונים אליך, וא\"ת אם לא גנבתם \nהגביע איך הקב\"ה צדיק וישר המציא לכם נזק כזה לז\"א מצא את עון עבדיך הוא עון פרטי \nשכל עבדיך יש להם חלק בו והוא עון מכירת יוסף נעבד ואילו הי' בעון הגביע האיש אשר \nנמצא הגביע בידו הוא לבדו יהי' עבד אבל כיון שהיא לסיבת העון ההוא שכולנו נמצינו \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "במכירת יוסף לעבד צריכים אנו לקבל עלינו דין שמים אע\"פ שאתה מתרצה בבנימין לבדו \nשהוא יהי' עבד הננו כולנו עבדים לאדוני כדי שיכופר לנו העון ההוא מדה כנגד מדה כמו \nשאנו מכרנוהו לעבד גם אנחנו נהיה עבדיה וזהו ריבוי גם של אנחנו. והנה כפי זה בנימין \nאינו ראוי שיהיה עבד כי לא נמצא במכירת יוסף, ואמנם כיון שנמצא הגביע בידו גם הוא \nיהי' עבד וזהו שאמר גם אשר נמצא וכו' באופן כי לכאור' הי' נראה כי בנימין גרם לנו \nלהיות עבדים והוא בהיפך כי אנחנו גרמנו לו להיות עבד אלא שנתגלגלו חובותינו על ידו \nכי הוא אשר גנב הגביע כמשז\"ל שהיו קורין אותו אחיו גנב בן גנבתא ותגנוב רחל את \nהתרפים:\nאו יראה גם אשר נמצא לא הודו השבטים שכיון שנמצא הגביע בידו ודאי שגנבו ואדרבה אמרו \nלהיפך כי בנימין לא גנב הגביע אלא שהאלקים אנה ונמצא בידו דרך נס וזה בסבתינו שהיה \nבחברתינו ואנחנו חטאנו בעון מכירת יוסף כנז' וכמשז\"ל על כי תצא אש ומצאה קוצים \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ונאכל גדיש. ובזה יתיישב כפשטו גם אשר נמצא כו' כלומר אע\"פ שאין לו אשם כי נמצא \nהגביע בידו דרך נס עכ\"ז גם הוא יהיה עבד:\nונבא אל הפרשה ויגש אליו יהוד' וכו' כאשר יהוד' ראה כמה וכמה מעלות טובות כי לא די \nשלא אמר כפי דבריהם להמית את בנימין והם כולם עבדים ואף לא כפי דבריהם השניים שכולם \nיהיו עבדים בלתי שימות בנימין אמנם היקל עוד כי בנימין לבדו יהיה לי עבד אז אמר \nודאי סייעתא דשמיא קא חזינא הכא ותפלת יעקב אבינו תתקיים ואל שדי יתן לכם רחמים \nוכו', ובהיותו על הקב\"ה אמר עת רצון הי' לכן חזר להתקרב יותר אולי יוכל למעט העונש \nעוד מדריגה אחרת והוא מ\"ש אח\"כ ועתה ישב נא עבדך עבד לאדוני וכו' וז\"ש ויגש אליו \nאין הכוונה הגשת הגוף אלא קירוב הדברים ומדרגות העונש להקל אותם מעט כאדם הנגש \nלחבירו ומתקרב לו מעט מעט עד שמפיק רצונו. ולכן התחיל לדבר לו טענות וויכוחים עד \nשיודה לדבריו אלה וזהו שהתחיל ואמר בי אדוני וכו' כלומר הנה האיש אשר על ביתך משרתך \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אשר אין בידו ממשלה כבר הודה והבטיח אותי כי אשר ימצא הגביע בידו הוא לבדו יהי' עבד \nואתם תהיו נקיים וא\"כ עתה שבאנו אליך שאתה הוא האדון בידך להקל העונש כל מה שתרצה \nובפרט כי למשרתך לא הוצרך תחנונים ולך ארבה תחנונים על הדבר א\"כ ראוי שאל תפן אל \nמעשינו והקל מעונשינו לשתי הסיבות האלו הנרמזים באו' בי אדוני כי בי הוא ל' בקשה \nותחנונים ואדוני לשון אדון וכמ\"ש בתרגום בבעי רבוני לרמוז אל שתי הטענות האלה. והנה \nזולת אלו הב' טענות שהם בתורת חסד חנם ידבר נא עבדך דבר וטענה אחרת מספקה שלסבתה \nראוי שתודה לדברי. והנה הדבר והטענה הזו הוא אדוני שאל וכו' כמו שית':\nאו אפשר כי אומ' דבר חוזר אל מה שעתיד לומר אח\"כ ועתה ישב נא עבדך תחת הנער וכו' \nועליו אמר ידבר נא עבדך דבר ואמנם אל יחר אפך בעבדך לומר לי הנה אתה כמו הכותי הזה \nשמתחיל לשאול בצל ואח\"כ פת ואח\"כ מים וכו', והרי הקלת עליך יותר ויותר מדבריך \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הראשונים וגם מהשניים כנ\"ל ואיך תרים מצחך נחושה לפטור עצמך לגמרי והרי אין בידי \nכ\"כ כח וממשלה כי משועבד אני תח\"י פרעה ומה אשיב לו כי יאמר לי באו אליך אנשים \nמרגלים גנבים למה פטרתם ושלחתם ריקם לז\"א כי כמוך כפרעה שקול אתה כמוהו ולא ימרה את \nפיך כלל. או אומ' בעבדך חוזר אל האיש אשר על ביתו וזה כי עתה הגיד לו יהודא כי האיש \nההוא עם שאין בידו הממשלה ואף גם בלתי שהתחנן לו תיכף אמר אשר נמצא הגביע וכו' \nכנז', וחשב אולי יחר אף יוסף על האיש ההוא לז\"א אל יחר אפך בעבדך הוא האיש אשר על \nביתך כי הלא הוא בערכך נחשב כפי ערכך אל פרעה וכמו שאתה האיש אשר על בית פרעה כמ\"ש \nאתה תהיה על ביתי ואתה עושה כל רצונך ואין פרעה מוחה בידך כי עבד מלך מלך כמו כן \nהאיש אשר על ביתך אין לך למחות בידו וככל היוצא מפיו תעשה כי כבודו כבודך כנז':\nאדוני שאל וכו'. כפי הדרך הראשון הוא פירוש מה שאמר ידבר נא עבדך דבר וכו' הלא היא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אדוני שאל וכו', וכפי הדרך הב' הוא ויכוח וטענה איך ראוי להודות לו על הדבר ההוא \nשהוא ועתה ישב נא עבדך וכו'. והענין הוא הנה כאשר אדוני שאל וכו' ונאמר לו יש לנו \nאב זקן תשש כחו מלהוכיח את בניו ובנימין עצמו בן זקונים הוא ובפרט כי אחיו שהי' \nמאמו האהוב' של יעקב גם הוא הי' בן זקונים כמ\"ש כי בן זקונים הוא לו ומת ויותר \nבנימין הוא לבדו בבחינת בן זקונים לא נשאר אלא הוא וע\"י כן ואביו אהבו ולא עצבו \nמימיו ויש לו געגועים רבים א\"כ אינו מן התימה אם יגנוב איזו גביע שהוכשר בעיניו \nואינו ראוי לעונש. ועוד טענה אחרת כי אף אם הי' ראוי לעונש מצד עצמו הבט נא וחוסה \nוחמול על שיבת וזקנת אבינו הזקן כי לא נמצא כלל עתה בחברת הגנב הזה ואינו ראוי לשום \nעונש ותגרום שפיכת דמים כי בלי ספק והיה בראותו כי אין הנער ומת פתאום. גם חשוב \nעלינו כי אע\"פ שיש לנו קצת עונש משום אוי לרשע ואוי לשכנו שהגנב נמצא בחברתינו עכ\"ז \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "עונש גדול כזה להענישנו שיורידו עבדיך את שיבת עבדך אדוני ברעה וכו' אינו מן הראוי. \nוכל זה הוא דבר כללי לי ולאחיי כי כולנו חילינו פני אבינו לשלוח את בנימין והיינו \nגרמא בנזקין יע\"י כן והורידו עבדיך וכו', אמנם חוסה נא עלי כי עבדך בפרטות ערב את \nהנער יותר משאר אחי ונדיתי עצמי בשני עולמות וחטאתי לאבי כל הימים והנה אתה תגרום \nעלינו כל הנזקים והעבירות האלו לכן ועתה אחר שומעך את כל הטענות והפיוסים האלה אע\"פ \nשבתחלה החמרת עלינו בעונשים גדולים ראוי לך שלא תקפיד עתה אם איקל מהעונשים ההם \nוהנה אני מחלה פניך עתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד וכו', ומכ\"ש שכפי האמת אע\"פ \nשבבחינתינו הוא עונש קל אבל בבחינתך יותר הנאה כפולה יש לך בזה לפי כי הילד הזה קטן \nואינו מלומד כלל בעבוד' ואין בו כח למלאכה ובפרט שהוא בן זקונים מלומד בגעגועים \nרבים ואני היפך ממנו בקצה האחרון הא' שאיני מלומד כלל בגעגועים והב' כי אין בכל אחי \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "כ\"כ גבור חיל ובעל כח למלאכה. גם בבחי' העונש יש צד א' כי הוא יותר חמור לפי שאני \nמלך ונשיא על כל אחי ומוטב לך וכבוד הרבה תטול שאני עבד לך ממה שיהיה זה הילד קטן \nשבאחים עבד לך ומכל הסיבות האלו ראוי שתודה לדברי ואל תשיבני ריקם מלפניך. וא\"ת \nפטפטן גדול אתה ובדבריך תחפוץ לרמות אותי וכי יעלה על הדעת שאתה בוחר בהנאתי ובוחר \nשאענישך עונש גדול מן העונש שאני רוצה להענישך לז\"א כי איך וכו' יראה אמת הוא שמה \nשאני שואל הוא יותר רע לי אלא שאני מוכרח במעשי מחמת נזק אחר גדול והוא כי איך אעלה \nוכו' ולכבוד אבא מחוייב אני לקבל עונשים ונזקים גדולים בידי ובבחירתי:\nאו נפרש אומר ויגש אליו וכו' לשון הגשה וקירוב ממש כפשוטו והענין כי בראות יהודה את \nכל המעשים אשר נעשו מתחלה ועד סוף אשר אינם עולים בדעת כי הנה בתחלה העליל עליהם \nמרגלים אתם ולא עשה כן לכל גוי מגויי הארצות הבאים לשבור אוכל ואחר זאת נתרצה בבוא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אחיהם הקטן אליו דבר שאין בו הוראה להורות כמו שאמר ואדעה כי לח מרגלים אתם ואח\"כ \nהוחזר להם כספיהם במשקלו כסף איש בפי אמתחתו כל העשרה אחים ולא כן לזולתם ואף גם \nזאת שנתן להם צידה לדרך וכל זה הפכיי ונגדיי אל תביעתו הראשונה מרגלים אתם, אח\"כ \nזמנם עמו לסעודה מה שלא עשה כן מיום רדתו למצרים כמשז\"ל על וישתו וישכרו ועל פסוק \nולקדקוד נזיר אחיו ולא עוד אלא שלכולם נתן להם מתנות גם כי לבנימין נתן חמש ידות גם \nמענין ניחוש הגביע אשר אפי' עצי ערסותם גילה ראובן בן יעקב שמעון וכו', אח\"כ ענין \nהגביע הנמצא בידם והם יודעים בודאי כי לא לקחוהו ולא ידעו מה הוא ואיך נמצא שם, גם \nכי הם הי' מחמירי' בעונשים והאיש אשר על ביתו ויוסף מקילי' בתכלית והי' רואים כל \nמעייניו בבנימין ובפרט כמו שהי' מנחש בגביע ואומר בנימין יחיד לאמו ישב עמי שאני \nיחיד לאמי כל אלו דברים תמוהים רחוקים מן השכל, ובפרט כי מעת ירידחם למצרים כל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "כוונתם לבקש את יוסף כמשז\"ל שהלכו בשוק של זונות לבקשו ולפדותו בכל אופן להרוג או \nליהרג, גם כי זכרו חלומות יוסף ואיך נתקיימו כי כולם נשתחוו לו וכפי כל ההוכחות \nהאלה עלתה טינא הרהור בלבו אולי הוא הוא יוסף האמנם נתיירא מלדבר לו זאת בפירוש \nאולי לא כך הוא ואיך יעיז פניו אל מלך אדיר כמוהו לומר לו אם היה נער עברי חרפת אדם \nתועבת מצרים כל רועה צאן, לכן נתן לבו לנסות בג' דברים הא' להתקרב אצלו אזן אל אזן \nומפיו לאזנו ידבר באופן שקולו לא ישמע אל העומדים ובכן לא יקפיד כ\"כ יוסף כמו שהיה \nמקפיד אם היה מדבר לו דברים אלו בפני הכל וז\"ש ויגש אליו הגשה וקירוב פה לאזן, הב' \nשלא לדבר לו ע\"י מליץ בינותם לסיבת הנז' וז\"ש ויגש אליו כלומר לא ע\"י מליץ, הג' שלא \nלגלות לו הדברים בפירוש אלא ידבר לו דברים ע\"ד חידה ורמז כי בזה יוכל יהודה להתנצל \nולומר לא היתה זאת כוונתי אלא אחרת וז\"ש ידבר נא טבדך באזני אדוני קצת דברים אשר \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הדבר שאני חושב נרמז ונסתר בהם וזהו שכפל ידבר דבר. ואחשוב כי אל זה רמזו חז\"ל \nבמדרש ובס' הזוהר במ\"ש מים עמוקים עצה בלב איש זה יוסף ואיש תבונות ידלנה זה יהודה \nנתכוונו אל מה שאמרנו כי יוסף מים עמוקים הי' בלבו שהי' מתאוה להתוודע אל אחיו ולא \nיכול והי' מסתיר ויהודה איש תבונות אמר דברי בינה המובנים דבר מתוך דבר ועל פיהם \nידלנה אותה הכוונה של יוסף והתודע אל אחיו:\nוהתחיל ואמר בי אדוני וכו' יראה אחלה פניך בתחלה שתתן לי רשות לדבר לפניך דבר א' \nבאזני אדיני מפי אל אזניך שלא ע\"י מליץ ועוד אחלה פניך שאף אם תראה שהדבר שאני מדבר \nיש בו צדדין וכאילו כוונתי היא אחרת אשר אני מסתירנה בתוך הדבר שאני דובר כמ\"ש ידבר \nנא עבדך דבר כנז' אל יחר אפך בעבדך לומר שאינו דרך ארץ שהדיוט א' ידבר בהסתר \nובחקירות לפניך והסיבה שאני סומך עליה ומתחזק לשאול ממך שתי שאלות הנז' היא כי כמוך \nכפרעה ויש בזה כמה מיני תשובות. הא' אם לשאלה הראשונה ששאלתי שאדבר עמך שלא ע\"י \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מליץ אל תשיבני שאינך יודע לשוני וראי' הוא כי המליץ תמיד בינותם כמ\"ש בפ' מקץ אינו \nכך אלא יודע אני כי כמוך כפרעה וא\"כ כמו שפרעה מוכרח לדעת שבעים לשון כנודע כן אתה \nמלך כמוהו על מצריה ומוכרח שתדע שבעים לשון ומה שאתה מניח מליץ בינותינו אינו אלא \nדרך כבוד כנודע. וא\"ת אם המליץ הוא לכבוד איך אתה חפץ שאדבר עמך שלא ע\"י מליץ והרי \nאתה מזלזל בזה בכבודי אינו כן אלא כי כמוך כפרעה חשוב אתה בעיני כפרעה אלא שהדבר \nמוכרח ואדרבא לכבודך אני עושה לדבר שלא ע\"י מליץ שלא יבין כוונתי ויהי' חסרון כבוד \nלך. ועל שאלה השנית והיא אל יחר אפך וכו' הנה כי כמוך כפרעה שניכם מצריים מן עם אחד \nואינך חשוד בעיני שאתה מן אומה אחרת שלא מן משפחת המלוכה ואף אם כפי חקירתי יראה \nשאני חושב שאתה מן אומה אחרת אל תשת לבך לזה. הרי בכמה תחבולות הנהיג עצמו עד שדלה \nמים עמוקים מלבו של יוסף כנז'. והתחיל לדבר את הדבר הנז' ידבר נא עבדך דבר ואמר \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אדוני שאל וכו' יראה דבריך תמוהים ואיני מבין אותם ורוצה אני שתעמידני על ברורן כי \nהנה תחלת שאלתך הראשונה היתה מרגלים אתם ובזה אין טעם וריח כנז' ודבריך אלו מוכיחים \nכי מכיר אתה אותנו ורצית לידע עניננו היש לנו אב או אח, יען היית מכיר אותם ועתה לא \nראית אותם עמנו אלא שלהיותך מלך לא רצית לגלות הדבר שאתה מארץ מולדתינו גר בארץ הזו \nוע\"כ העללת עלינו שאלת מרגלים אתם לבעבור סבב הדבר עד שנאמר לך היש לנו אב או אח. \nוז\"ש ואדוני שאל את עבדיו שאלת מרגלים אתם והכונה היתה לאמר ע\"י כדי שפי' בפ' מקץ \nבפסוק ויאמרו שאול שאל האיש שנאמר אנחנו היש לנו אב או אח. וזה ע\"ד מה לנו \nולמולדתינו לאמר וכו'. וכיון שידענו כוונתך השבנו על פי דברך ונאמר אל אדוני יש לנו \nאב זקן וכו' ולא כסילים אנו להשיב לך תשובתנו זאת אל שאלת מרגלים אתם וגם אתה \nבשומעך את דברינו ותאמר אל טבדיך הורידוהו אלי ואיך העלמת דבריך גם אתה ונתרצית \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "בתשובה זו ולא עוד אלא ואמרת ואשימה עיני עליו ואם כוונתך לדעת אם אנו מרגלים באמרך \nהורידוהו אלי יספוק לדעת אם כנים דברינו ומה לך לשום עוד את עינך עליו. אח\"כ חזרנו \nונאמר אל אדוני לא יוכל וכו' יראה להיות כי הנער מורגל בגעגועים לא יוכל הנער עצמו \nלעזוב את אביו המגעגע אותו כי כבר הורגל בכך וא\"כ אם יעזבהו ימות הנער וגם כי אף אם \nהנער ירצה לעזוב את אביו הנה אביו עצמו ומת ויסתכן נמצא כי אתה משים בסכנה אותו ואת \nבנו אז ותאמר וכו' ואמנם היה לך לעכב את כולנו במשמר אולי מרגלים אנו ולשלוח א' לבד \nלהביא את הנער וכמו שאמרת בתחלה שלחו מכה אחד וכו' ואח\"כ חזרת והיקלת ואמרת אחיכם \nאחד לבדו יאסר בבית וכו' ואתם כולכם לכו הביאו וכו' ואין השכל סובל את זה כי בהטענת \nמרגלים הי' סכנת מות ועור בעד עור וכל אשר לאיש וכו' היעלה בדעתך שבשביל שמעון לבדו \nנחזור כולנו לחזור ולהכניס עצמינו בסכנת מות אחר אשר עלה בידיני לברוח ממך, וטוד \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אחרת שלא אמרת אם לא תורידוהו אלי אעניש אתכם או אהרוג את שמעון אלא אמרת אם אין \nאחיכם עמכם לא תוסיפון לראות את פני ומה עונש יש לנו בכך והרי יכולין אנו לשלוח \n", "en": ""}]}
