{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "24", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 24", "hebrewTitle": "קטע 24", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/24/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/24/", "segments": [{"index": 1, "he": "שליח אחר שלא תכירהו לקנות לנו בר ולחם ומזון אלא כל זה לא היה אלא כי כל כוונתך \nלראות את בנימין אם חי כנ\"ל על אדוני שאל:\nויהי כי עלינו וכו' לא די שסיפרנו לו הקורות אותנו עמך כי אם ונגד לו אין הגדה אלא \nל' חכמה נשאנו ונתננו עמו באורך בשום שכל והבין מה אפשר הי' בדעתך על הדברים \nהתמוהים שראינו בדברי אדוני ועלתה הסכמתינו כי רוח אחרת היתה בך מסותרת תחת טענת \nמרגלים אתם ולכן לא חשש ולא הקפיד לשלוח תיכף את אחינו הקטן טרם יחרה אפך בראותך \nשאנו מאחרי' לבוא ותחשוב כי לולי מרגלים אנו לא נתאחרנו אלא שנמלטנו לנפשינו וברחנו \nובחרון אפך תהרוג את שמעון אחינו, אמנם לא חשש לזה והמתין זמן רב עד אשר כלינו \nלאכול את השבר ולולי חסרון המזון לא היה חושש לשלחנו ואפילו אז לא עלה בדעתו לשלוח \nאת אחינו הקטן, ואפי' אחר שהפצרנו בו נתרצה לשלוח אותנו ואת אחינו הקטן ואם הי' \nעולה בדעתו כי באמת היית חושב כי מרגלים אנו לא היה מתרצה לשלוח את כולנו וגם את \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אחינו בן זקוני' להכניסנו בסכנה ואם מפני שמעון אי אפשר כי אם על האחד שמעון הי' \nמצטער איך ישלח עשרה או אחד עשר אחרים עמו וישים כולם בסכנה והנה כל זה יורה כי היה \nבטוח על כוונתך כי איננה כפשוטה כנז':\nוא\"ת הסבה ששלח את כולכם היתה משום ההכרח דטובים חללי חרב מחללי רעב אינו כך שהרי \nויאמר אלינו אבינו שובו שברו לנו מעט אוכל ולא אמר אוכל הרבה כנראה שעדיין היה אוכל \nהרבה בביתינו אלא שלא היה רוצה להמתין עד שיכלה וא\"כ איך מפני מעט אוכל יסכן עשרה \nבנים ועוד הקטן בן זקונים וכו' אז ונאמר לא נוכ'ל לרדת לבדנו אא\"כ אחינו הקטן אתנו \nאז וירדנו, והטעם הוא כי אם מניעתינו מלירד היתה מפני סכנת עלילות מרגלים אתם לא \nהיינו חוששי' כי טובים היו חללי חרב וכו' האמנם מה שלא נוכל לרדת הוא לסיבת כי לא \nנוכל לראות פני האיש וכו' והנה יוסף בעצמו הוא המשביר לכל עם הארץ ולא ע\"י שלוחו גם \nמ\"ש רז\"ל כי לא היה מוכר שבר רק דבר קצוב הכרחי לכל איש ואיש באופן כי לא אנו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "יכולין לקנות ע\"י שליח וגם הוא אינו מוכר אלא ע\"י טצמו באופן שאם רצוננו לקנות שבר \nאנו מוכרחים כולנו לראות את פני האיש והנה זה א\"א אא\"כ אחינו הקטן אתנו, ויאמר וכו' \nכי שנים בלבד ילדה לי אשתי המיוחדת אשר תחלת עבודתי בלבן היתה בעבורה כי לאה בעל \nכרחו נתנה לי אביה שלא בידיעתי כנודע:\nויצא האחד המיוחד שבהם הוא יוסף שכל אהבתי היתה בו כנודע מן ויהי כאשר ילדה רחל את \nיוסף וכו' ולא חשש עד שיולד בנימין וכמ\"ש וישראל אהב את יוסף מכל בניו וכו' והלואי \nשמת במיתה טבעית כדרך כל הארץ אמנם אך טרף טורף מן חיות רעות ואף גם סברא זו לא \nנגמרה בדעתו שאילו כן כבר היה מתייאש ממנו האמנם כי עדיין בדעתו כי לא טורף אלא ע\"י \nבני אדם ושבוי הוא והורידוהו לעבד במצרים כי זה יורה אומר ולא ראיתיו עד הנה כנר' \nכי עדיין מצפה לראותו:\nוהנה כוונת יהודה בסיפור דבריה אלו אולי הוא יוסף וכשומעו אלו הדברים השוברים את \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הלב יגלה עצמו ויתוודע אליהם וכמו שהיה אח\"כ. ולקחתם וכו' אם תאמרו יוסף יצא יחידי \nולכן קרהו אסון אבל זה אנו לוקחין אותו בחברתינו מתיירא אנכי אולי מזלו כמזל הראשון \nכי בני אם אחת הם וזה ירמוז במלת גם כי גם לו יקרהו אסון לסיבה הנז', ועוד טעם שני \nוהוא כי אע\"פ שיצא יחידי לא יצא במקום סכנה אבל זה אף כי אינו יוצא יחידי עכ\"ז הוא \nבמקום דשכיח הזיקא כי האיש אדוני הארץ שלח להביאו בהכרח על עלילות מרגלים ומי יודע \nאת אשר יהי' באחרית הימים ועתה כבואי וכו' כאשר באנו אליו כשנטרף יוסף היה לנו \nהתנצלות אבל עתה ר\"ל עתה שמסרו בידינו אין ספק שבחזרתינו אליו יגלגל עלינו גם טריפת \nיוסף ויאמר לנו אתם המיתה את שניהם מקנאתכם בהם כי בני אשה אחרת האהובה לי הי' ולא \nיוכל להתאפק בזוכרו ענין שניהם ביחד וע\"י כן תיכף בראותו כי אין הנער אתנו לא ימתין \nלחקור מהנעשה ממנו אלא ומת פתאום. או אפשר כי מלת ועתה תחזור אל העלי' הראשונה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כשעלינו ועזבנו את שמעון בסוהר במצרים כי אז לא הרגיש כ\"כ צער אבל עתה בלקיחת \nבנימין בן זקוני' בן האהובה ודאי ימות פתאום כנז', והנה ע\"י כן אתה גורם כמה חטאות \nשיבואו על ידך גה הנער הזה הרגיל בגעגועים ובהתעכבו במצרים לעבד ימות כנ\"ל על ועזב \nאת אביו ומת גם אבינו בראותו כי אין הנער וימות פתאום גם לנו תגרום עבירה גדולה \nשירד אבינו ברעה שאולה, ר\"ל בפנים זועפות ובלב רעה עמנו כי יחשוב כי אנחנו טרפנוהו \nכנז'. וא\"ת כיון שאתם נקיים מהשי\"ת היודע האמת לא תבוא מליכם רעה לז\"א כי עבדך ערב \nוכו' והנני בנידוי בשני עולמות אם איני מוליך עמי את בנימין וז\"ש וחטאתי לאבי וכו' \nוכיון שכן כדי שלא יבואו כל התקלות האלה על ידך ועתה ישב נא עבדך וכו' כי בזה לא \nיבואו על ידך התקלות הנז' וגם לך ימשך הנאה גדולה כנ\"ל על הפסוק הזה בדרך הראשון:\nויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף וכו'. כבר נתבאר בפסוק כי ארד אל בני אבל שאולה וכו' \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "משז\"ל שמסורת בידו של יעקב כל זמן שלא ימות שום בן מבניו בחייו שלא ירד לגיהנם ועתה \nשמת יוסף נתיירא פן ירד לגיהנם ח\"ו וזה עצמו רמזו לו השבטים במ\"ש לו כי איך אעלה אל \nאבי וכו' פן אראה ברעה אשר וכו' והורידו עבדיך את שיבת וכו' מפני סיבת בנימין נוסף \nעל סיבת יוסף, לכן עתה בהגלות אליהם ואמר להם אני יוסף אמר להם העוד אבי חי האם עתה \nשאני יוסף קיים והרי גם מבנימין אין פחד בהתעכבו אצלי א\"כ האם עוד לכם ספק בזה לומר \nשירד ביגון שאולה ח\"ו הנה עתה ודאי שאבי חי ולא ירד שאולה לגיהנם ומלת חי ל' צדקת \nכמו ובני' בן יהוידע בן 'איש חי כי כבר עתה יהיה לבו בטוח שהוא צדיק הנק' חי בחייו \nובמותו ולא ירד ביגון שאולה. ואמנם יכולין היו להשיב לו כי כיון שנמכר לעבד במצר'ם \nערות הארץ יפה תואר מוכרח שחטא ונטמא בגילולי עצרים וכמשז\"ל כשירדו למצרים הלכו \nלבקשו בשוק של זונות וכיון שכן הנה הרשע בחייו נק' מת וא\"כ הרי יוסף כאילו מת בחייו \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ולא מפני שהוא עדיין קיים ינצל אביו מגיהנם כנז'. ואמנם לא יכלו לענות אותו תשובה \nזו לשתי סיבות הא' היא מפני יראה כי איך יעיזו פניהם בהיותם בפניו לחושדו בכך שהיה \nרשע, והב' הוא כי נבהלו. והענין הוא כי גה הוא היה יכול להשיבם אם אתם חושדין אותי \nשחטאתי כנז' כל העון על צואריכם הוא כי אתם עכרתם אותי למצרים לעבד ובע\"כ חטאתי א\"כ \nאני הצדיק ואתם הרשעים הגורמים לאביכם לרדת ברעה שאולה אל גיהנם כנז' ומפני זה \nנבהלו ולא ענו אותו אותה התשובה הראשונה וז\"א נבהלו ולא 'נתביישו כי אינו בושה ממנו \nרק נבהלו שיעשה אותם רעים וחטאים כנז', וכראותו כי לא די אשר נתביישו אלא כי גם \nנבהלו כנז' אז הבין כי רוציה היו להשיב לו התשובה הנז' אלא שלפי שנבהלו שתקו ולכן \nאמר להם גשו נא אלי וכו' להשיב על התשובה שהיה בדעתם להשיב וזא\"ל נא כלומר עתה \nשהבנתי בכם שבדעתכם חשדתוני בכך גשו נא אלי והנה אעפ\"י שכבר אתם קרובים ונגשים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "התקרבו עוד יותר באופן שההגשה תהי' אלי בתכלית הקירוב וז\"ש גשו נא אלי וכמ\"ש שרצה \nלהראותם איך היה מהול זנודע מה שכתבו החוקרים בספריהם שהאדם הרואה את האריה נצב \nלקראתו יגלה לפניו ברית מילה ואם לא טימאה ילך האריה מאצלו וינצל ומכ\"ש שבטי יה אשר \nרוח הקודש שורה עליהם תמיד כי ודאי יוכל להכיר אם טימאה ח\"ו ואז ויגשו הם ברצונם כי \nרצו לדעת האמת אם עמד אני יוסף והוסיף עתה לומר מלה אחיכם כלומר אחיכם שוה לכם \nבצדקות ובחסידות ע\"ד משז\"ל שכשאירע לו ענין אשת פוטיפר נגלה לו דיוקנו של אביו וא\"ל \nעתידין אחיך להכתב באבני אפוד רצונך שלא ליכתב עמהם ח\"ו. והנני מוסיף עליכם במעלה \nביתר שאת כי הרי אתם בני מורין ברשות עצמיכם וגם שאתם בארץ כנען לא בארץ מצרים ערות \nהארץ ועוד שאיני עם אבי ועכ\"ז אחיכם אני שוה אליכם בצדקות וז\"ש אחיכם עם היות אשר \nמכרתם וכו'. וא\"ת אמת שכונתינו למוכרך לישמעאלים אבל לא למצרים ערות הארץ אינו כך \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כי אדרבא לפי שידעתם שהישמעאלים ההם הולכים להוריד מצרימה לכן מכרתם אותי להם לבטל \nהחלומות שחלמתי שעתיד אני למלוך וכשימכרוני לעבד למצרים אי אפשר לי למלוך כי כן הוא \nנימוס מצרים כמשז\"ל א\"כ לא אומר אשר מכרתם אותי לישמעאלים אלא אשר מכרתם אותי \nמצרימה ממש:\nועתה וכו' ראה יוסף כי לשתי סיבות אפשר שיתעצבו אחיו בלבם הא' היא שירגישו עתה \nבעצמם בושה גדולה בזוכרם איך מכרו את אחיהם וכן לא יעשה בשום אומה ולשון ולסיבה זו \nלא ראוי להם ליעצב. הסיבה הב' והיא דבר הנוגע לנפש ועבירה רבה וגדולה והיא במה \nשמכרוהו למצרים ערות הארץ והוא יפה תואר מאוד והיו גורמין לו לחטוא וכל העון תלוי \nבצוארם כמו שרמז להם יוסף באו' אשר מכרתם אותי וכו' כנז' ועל הסיבה הזו השנית לא די \nלהם בשיתעצבו רק שראוי שיחר להם מאד מאד כי גרמו רעה גדולה לנפשותם במה שעשו, וכנגד \nב' אלה אמר ועתה ר\"ל אחר שעתה הזכרתי לכם כי אני אחיכם ואתם מכרתם אותי מצרימה רמז \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "להה ענין החטא הגדול שעשו אשר טליו ראוי להם שיחר הרבה בעיניכם א\"כ ועתה אל תעצבו \nואל יחר על שתי הסיבות הנז' והם אשר חזר ופירשם ואמר כי מכרתם אותי וזה כנגד אל \nתעצבו יען מכרתם אותי שאני אחיכם ומה שאמרתי ואל יחר הוא לסיבה הב' והיא הנה ר\"ל \nהנה פה במצרים כי בשביל היות המכירה במצרים ערות הארץ ראוי לכם ליחר בעינכם. ג' \nאומרו מלת ועתה יראה כי בתחלה טרם גליתי לכם ברית קודש וידעתם כי אני צדיק היה מן \nהראוי שתעצבו וגם שיחר בעיניכם לשתי הסיבות הנז' אבל ועתה שכבר ראיתם וידעתם שאני \nצדיק אל תעצבו וגם אל יחר וכו' כיון שלא בא חטא על ידכם ולא עוד שאין לכם חטא אלא \nשאדרבה נתגלגל זכות מחית כל העולם על ידיכם במה שמכרתם אותי הנה וז\"ש כי למחיה וכו' \nואילו אני לא הייתי כאן לפתור חלום פרעה ולצבור אוכל היה כל העולם מת ברעב. או יראה \nהביא ראי' אל מ\"ש אל יחר בעיניכם יען כי עדיין אני עומד בצדקתי והראי' לזה כי למחיה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "וכו'. ויובן זה במ\"ש בפ' מקץ ויוסף הוא השליט וכו' כי ע\"י שאינו חוטא בברית קודש \nנק' צדיק ונק' חי ועליו נאמר וצדיק יסוד עונם וכל העולם נזון בזכותו וא\"כ כיון שאתם \nרואים כי למחיה שלחני אלקים ודאי שאני צדיק הנק' חי ואני מחיה לכל העולם בזכותי. ב' \nאו' מלת ועתה תרמוז אל עונשם במכירתוכי הם עתידין להתגלגל בעשרה הרוגי מלכות ואז \nיקבלו עונשם וז\"ש ועתה בגלגול הזה אל תעצבו אבל בעשרה הרוגי מלוכה אז תעצבו ותקבלו \nענשיכם. ומ\"ש לפניכם יובן במ\"ש אח\"כ כי זה שנתיים וכו' יראה כי מה שאמרתי למחיה \nשלחני אלקים ר\"ל בעבור הרעב הגדול העתיד לבוא שלחני למחיה כנז' ואמנם אינו מפני \nאומות העולם רק בזכות יעקב ובניו לכן שלח את יוסף למצרים וגילה בחלום לפרעה ונתגלגל \nהדבר ע\"י יוסף כדי שיוכל לפרנס את אביו ואחיו וכל בית אביו וז\"א לפניכם פי' \nבסיבתכם, יהודיעם תוקף הרעב הזה ואמר כי זה וכו' במה שנודע כי יעקב רמז בתוך דבריו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ענין מספר שנות גלות מצרים ואמר רד\"ו שמה כמנין רד\"ו שנים היה שנות גלותם ויוסף אמר \nרד\"ה אלי כי כבר עברה שנה א' מן רד\"ו ונשארו כמנין רד\"ה וז\"א כי זה שנתיים כלומר עם \nזה השנה הם שנתיים ואינם שנתיים מלבד שנה הזו, והודיעם תוקף הרעב הזה עד שיכול הוא \nלומר כי למחי.ה שלחני וכו' וז\"א בקרב הארץ כי יוכלו לומר אף אם התבואה ביוקר יכולין \nבני אדם לקנותם ממך כי הרבה יש אתך צבור לשבע שנים ויזרעו שדות ותצמח תבואה ויקל \nהרעב לז\"א הרעב בקרב הארץ כי בתוך בטן הארץ והקרבים שלה אם יזרעו שם שם תהיה גזרת \nהרעב שולט באופן שלא תצמח וז\"ש אשר אין חריש וקציר ולזה לא אמר בארץ אלא בקרב הארץ:\nוישלחני וכו' בתחלה אמר כי מד' היתה זאת למוכרו למצרים מפני מחית הרעב כנז' ועתה \nחזר והודיע עוד סיבה אחרת יותר נעלמת וביותר תועלת עצום לאין קץ וז\"ש וישלחני אלקים \nלפניכם ובאו' עוד לפניכם פעם אחרת רמז אל משז\"ל בתנחומא ראוי היה יעקב ובניו לירד \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בשלשלאות של ברזל למצרים ובעבור כבודו הוריד ליוסף בתחלה וגלגל עליו שיהיה מלך וירד \nאביו בכבוד גדול למצרים וז\"ש לפניכם קודם שאתם תרדו כי אילו לא שלחני לפניכם אלא \nעמכם היינו יורדים בשלשלאות. וגם לרמוז זה חזר שנית להזכיר שם אלקים וישלחני אלקים \nהוא מדת הדין שגזר עליו להורידו בגלות וריחם קצת עליו שירד בכבוד כנז'. וז\"ש לשום \nלכם שארית בארץ ויהיה שארית ל' ראשית וכמ\"ש לשאר עמו והיה שארית יעקב וכו' כי היו \nשרים חשובים במצרים מה שאין כן אם היו יורדים בשלשלאות ברזל. או ירמוז אל סיבות \nאחרות יותר פנימיות אשר נת' בס' הזוהר וזה ענינם, הנה בפ' מקץ דף קצ\"ו א' אמרו כי \nהקב\"ה הבטיח לאברהם ואח\"כ יצאו ברכוש גדול ולהכי אייתי כפנא על עלמא כי היכי דכל \nעלמא ייתו כספא ודהבא למצרים ויתקיים ברכוש גדול וז\"א לשום לכם שארית וכו':\nיר' כי הנה טעם גלות מצרים היתה כדי שע\"י כן יעלו ויירשו את ארץ כנען כנודע כי לסבה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "זו וילך עשו אל ארץ מפני יעקב שעתיד לרדת בגלות מצרים ואח\"כ יירש ארץ כנען וז\"א \nלשום לכם שארית בארץ בנחלת ארץ כנען הידועה המוכנת לכם ואילו אמר להשאיר אתכם בארץ \nהיה נראה כי ישאיר להם עצמם ובאומר לשום לכם וכו' יראה שאת הארץ עצמה ישאירנה להם, \nוזו היא הבטחה האחרונה שהבטיח הקב\"ה לאברהם אבינו כשהודיעו ענין גלות מצרים באו' \nודור רביעי ישובו הנה ואע\"פ שהיא האחרונה הוזכרה פה בראשונה יען כי היא העיקרית כי \nכל מה שהי' מקוים הוא הבטחה זו ע\"ד שפי' בס' הזוהר בפ' וארא על פסוק והבאתי אתכם אל \nהארץ וכו', וז\"ש וישלחני אלקים למצרים לפניכם ר\"ל קודם שתרדו אתם בשלשלאות ברזל \nבגלות מצרים כנז' אמנם כונתו ית' לטוב' עליכם והיא לשום לכם וכו' וכיון שהוא לטובה \nאפילו בהתחלות הי' ברחמים ששלחני לפניכם כדי שלא תרדו בשלשלאות וכו'. אח\"כ רמז להם \nבטחון האחר והוא וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי אבל לא ישראל וז\"ש והפלתי ביום \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד עלי' וכו' וכן במכת בכורות האחרונה ופסח ד' על הפתח \nולא יתן המשחית וכו' וז\"א ולהחיות לכם. וכנגד ואחרי כן יצאו ברכוש גדול אמר לפליטה \nגדולה והוא מ\"ש וינצלו את מצרים כי פליטה והצלה הכל א' כי הצילו ופלטו ממון מצרים \nשהי' רכוש גדול מאד עתה אחר הרעב אשר הורד שה כל הכסף והזהב שבכל העולם כנז', טוז\"ש \nלפליטה גדולה. ורמז בזה כי גם ענין זה לא הי' אלא בסבת מה ששלחני לפניכם כי ע\"י כן \nקבצתי התבואה בז' שני השבע ועל ידי בא כל הממון הזה למצרים ונתקיים ואח\"כ יצאו \nברכוש גדול כנז'. עוד ירמוז אל סבה אחרת הוזכרה בס' הזוהר בפ' וישב בפסוק וימצאהו \nאיש וכו' אשכחנא בספרי קדמאי דבעיין בני יעקב לשלטאה על יוסף עד לא יחות למצרים \nדאילו וכו'. וביאורו כי המצריים ע\"י כישופיהם העצומים המכחישים פמליא של מעלה \nוהשבעות כחות עליונים בכח שמות טומא' עשו שכל עבד הנכנס למצרים לא יצא עוד משם \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "לחירות כל ימיו כמ\"ש ז\"ל ברבה ובתנחומא על אנכי ד' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים \nמבית עבדים, ומכיון שאחיו משלו ושלטו בתחלה על יוסף ומכרוהו לעבד כאשר אח\"כ גלגל \nהקב\"ה באופן שישלוט על מצרים כבר יוסף הי' מתחלה עבד תחת יד אחיו ונמצאו מצרים \nעבדים ליוסף שהי' עבד לאחיו ולכן לא יכלו המצריים לשלוט על אחי יוסף לקנותם לעבדים \nכי אדרבה המצריים היו עבדים להם וע\"י כן לא שלטו הכשפים הראשונים בהם ויצאו לחירות \nמתחת ידם, וישלחני אלקים לעבד במצרים לפניכם קודם שירדתם אתם כדי שע\"י כך יוכל לשום \nלכם שארית בארץ יראה בארץ מצרים ומלת שארי\"ת כמו ראשי\"ת שהוא ענין מלכות וממשלה \nכנ\"ל בדרך הראשון והוא מ\"ש בס' הזוהר שהיו אחי יוסף מלכים ושרים בתחלה על יוסף \nומכ\"ש על ארץ מצרים שהי' תחת ממשלת יוסף וע\"י כן תצאו מן הגלות בני חורין וז\"ש \nולהחיות לכה לפליטה גדולה הצלה גדולה שלא כדרך טבע כי מעולם לא יצא עבד ממצרים \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "לחירות כנז'. ועתה וכו' ראה כי כפי הנז' יוכלו אחיו להשיבו א\"כ שהאלקים גלגל כל זה \nלצורך גדול כנז' א\"כ הרי אנחנו מוכרחים במעשינו ואין עלינו אשם כלל ואיך אמרת אשר \nמכרתם אותי הנה כמאשים אותנו ובפרט במ\"ש ועתה אל תעצבו אבל בעשרה הרוגי מלוכה תקבלו \nטנשיכם הגדול ההוא, לז\"א ועתה כלו' אף שעתה אחר אומרי וישלחני אלקים וכו' תוכלו \nלומר כי לא אתם מכרתם אותי כי מוכרחים אתם ואדרבה תחשבו ותאמרו כי כל הטובות האלה \nבאו על ידכם ותקבלו שכר על זה כאילו אתם נתכוונתם לשלוח אותי הנה דרך שליחות בכבוד \nגדול לסבות הנז' לא כדרך עבד, דעו כי אינו כך כי לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים \nהיודע העתידוח אבל אתם שנתכוונתם לרעה ומכרתם אותי לעבד ולא כדרך שליח ראוי שתקבלו \nענשיכם בעשרה הרוגי מלוכה כנז' דאל\"כ כל שופכי דמים יהיו פטורים מן העונש כמ\"ש \nוהאלקים אנה לידו וכו' ואמנם האמת הוא שאע\"פ שהכל מאתו ית' מגלגל חוב ע\"י חייב וסוף \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "מטיפיך יעופון. אח\"כ חזר אל ענינו לבאר איך ע\"י קדימתו לרדת למצרים נמשכו כל הטובות \nההם וז\"ש וישימני לאב וכו' כי היא מ\"ש בפסוק ויקראו לפניו אברך ותרגום אונקלוס דין \nאבא למלכא וז\"ש וישימוני לאב לפרעה, וכונתו לומר כי מכיון שכבר פרעה הי' מלך מצרים \n", "en": ""}]}
