{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "27", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 27", "hebrewTitle": "קטע 27", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/27/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/27/", "segments": [{"index": 1, "he": "לקיים דבריו סמך על דבריו ושתק עד עת פטירתו ואז לא גילה להם דברו עם יוסף מפני \nהקנאה אך לכולם יחד יקרא ויאמר להם קברו אותי אל אבותי אל המערה וכו'. או יהיה ע\"ד \nמשז\"ל אל ויאמר ליוסף הנה אביך חולה זה אפרים שהיה תמיד יושב ולומד עם יעקב וכן \nבכאן ויקרא לבנו ר\"ל ויקרא יעקב לבנו וביאר בנו של מי ואמר ליוסף כלומר כי היה \nאפרים בנו של יוסף והוא היה השליח של יעקב והודיענו מ\"ש לעיל שהיה הדבר בסוד שלא \nירגישו אחיו ויקנאו בו ולכן היתה השליחות ע\"י אפרים בנו. אם נא מצאתי חן בעיניך נא \nעתה שאתה מלך ואני הדיוט אני משים הדבר בספק אם מצאתי חן אם לאו, ופי' נא ר\"ל עתה \nשאם הוא לשון בקשה הל\"ל נא אם מצאתי וכו' שים נא ידך וכו' לא לישבע דא\"כ מה הוצרך \nלמטה לחזור ויאמר השבעה לי, אך כונתו לומר טעם למה אני מפציר בענין אל נא תקברני \nואמר שים נא ידך וכו' יראה כי מעולם לא חטאתי בברית קודש אפילו בטיפת קרי כמ\"ש ז\"ל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "על כחי וראשית אוני ואין נק' צדיק רק הנזהר מן הקרי כנודע ועליו נאמר ועמך כולם \nצדיקים לעולם יירשו ארץ, ולכן לי נא לירש ארץ כנען ואל תקברני אלא שם ונמצא כי החסד \nהזה שאני שואל ממך הוא 'אמת כפי הדין וז\"ש חסד ואמת וזהו סוד תתן אמת ליעקב בסוד \nכלה זרע אמת. אל נא וכו' הל\"ל נא אל תקברני וכו' אם הוא לשון בקשה אבל הוא לשון \nטתה, כלומר אין כוונתי כמו מה שתצוה את בניך והעליתם את עצמותי וכו' אמנם נא ר\"ל \nאפילו עתה תיכף אחרי פטירתי איני רוצה שתקברני במצרים ותאמר בשאח\"כ תעלה עצמותי \nביציאת מצרים, והטעם כי אני משונה מכל הצדיקים שלא ראיתי קרי מימי כמ\"ש שים נא ידך \nוכו' כנז'. וא\"ת מה תועלת יש לך בזה כיון שיצאה נשמתך בארץ טמאה כמ\"ש ר' אליעזר \nבסוף מס' כתובות אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה, לז\"א ושכבתי עם אבותי \nתיכף בפטירת נשמתי תלך לה לשכב עם אבותי ומובטחני בזה לסיבה הנז'. וכיון שכן \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ונשאתני גם את גופי אני ממצרים וקברתני גם לגופי בקבורתם בעפר עם אבותי והריני \nכאילו קלטני מחיים כי הגוף הולך אחר הנשמה. או ירצה אילו הייתי מת ודאי שהענין כן \nאבל אני איני עתיד למות אלא ושכבתי עם אבותי שכיבה כבחיים ולא מיחה ממש וכמשז\"ל \nיעקב אבינו לא מת וא\"כ אין זה נק' קולטתו לאחר מיתה כי תמיד אני חי ולכן ונשאתני \nממצרים וכו'. או יראה הטעם שאני אומר אל נא תקברני במצרים אפילו עתה הוא לפי שאני \nמוכרח לשכב עם אבותי כנודע כי לכן נק' מערת המכפלה וקרית ארבע שנקברו בה ד' זוגות \nוכמו שאדם ואברהם ויצחק וג' זוגותיהם וכמו כן לאה זוגתו כולם נקברו בה תיכף אחר \nפטירתם גם אני צריך לכך וז\"ש ושכבתי עם אבותי ולכך ונשאתני וכו'. ויאמר אנכי אעשה \nכדבריך, כלומר אני בבחירתי אבל הנני משוטבד לפרעה ואם לא יניחני מה בידי לעשות, אז \nנתן לו עצה השבעה לי וע\"י כן אם יכריחך לעבור השבועה תשיבהו שתעבור גם על שבועתו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שלא תגלה למצרים שאינו יודע לשון הקודש כמשז\"ל על אבי השביעני לאמר וכו' וזה ג\"כ \nאמר וקבור את אביך כאשר השביעך כי אילו לא השביעך לא הייתי מניחך לעלות, נמצא כי \nמ\"ש ויאמר השבעה לי לא מפני שלא בטת באומרו אנכי אעשה כדבריך רק עצה טובה קא משמע \nליה. וישתחו ישראל על שנתקיימה בקשתו תיכף טרם היותו חולה במטה וז\"ש על ראש המטה \nר\"ל טרם המטה, ואילו כדברי רז\"ל שהשתחווה לשכינה שהיתה בראש המטה במראשותיו של חולה \nאי אפשר כי עדיין לא היה חולה עד אח\"כ כמ\"ש הנה אביך חולה וכו'. ויהי אחרי הדברים \nוכו', אחר הדברים שהגיד לו כי מרצונו קרבו ימיו למות לתת חיים לדוד המלך ויאמר \nאפרים ליוסף הנה אביך חולה בפועל ונתקיימו דבריו ובנבואה גמורה היו, גם הודיע הכתוב \nכי היתה רוח הקודש שורה עליו תמיד וזה כי הרי ויקח יוסף את שני בניו עמו יחד ולא \nהקדים לשלוח לפניו את אפרים הרגיל תמיד עם יעקב ועכ\"ז ויגד ליעקב הנה בנך יוסף בא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אליך ודאי שע\"י רוח הקודש ידע זה. ולרמוז זה לא אמר ויאמר ליעקב כמו שנאמר ביוסף \nויאמר ליוסף רק ויגד כנודע כי כל הגדה היתה ע\"י חכמה ורוח הקודש כמשז\"ל כי בנין אב \nלכולן ויגד לך תעלומית חכמה, ומכיון שהגדה זו ע\"י רוח הקודש יכלה להודיעו כי הנה \nבנך יוסף בא אליך כלו' לתועלתך לקיים מה שביקשת ממנו בתחלה אל נא תקברני במצרים \nוכו' הפך מ\"ש בעשו וגם הולך לקראתך להלחם עמך אבל יוסף בא אליך ועדיין קיים במאמרו. \nאז ויתחזק ישראל ע\"י השמחה וישב וכו', ותיכף קודם כל דבר כיון שידע שקיים הוא \nבדיבורו רצה להודיעו כי גם כי בראשונ' לא שאל ממנו רק על צד החסד של אמת בלתי גמול \nכפירש\"י, הנה עתה בראותו טוב לבבו הנה הוא רוצה לתת לו שכרו הרבה מאד וזה כי הנה אל \nשדי נראה אלי וכו' ועם כי הברכה ההיא היתה לי כמ\"ש ויברך אותי כי הלא אמר לי גוי \nוקהל עמים הם שלשה ולא נולד לי רק בנימין לבדו, ואמנם ועתה ר\"ל עתה שרצונך לקיים \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שאלתי אתן לך מתנה גדולה כי אותם הב' יהיו הם אפרים ומנשה אע\"פ שהם בניך אחשבם \nכראובן ושמעון באופן שיהיו לי ר\"ל כאילו הם בני שלי ויטלו ב' חלקים בנחלת הארץ, \nואמנם גם שלענין הנחלה יהיו שוים, לענין הדגלים יהיה אפרים ראש הדגל וז\"ש אפרים \nומנשה כראובן ושמעון יהיו לי שכמו שראובן בכור וראש הדגל על שמעון כן אפרים דגלו \nקודם למנשה ונק' בכור כמש\"ה אפרים בכורי הוא ולא כדבריך כי מנשה הבכור, אבל זה מפני \nשאני אביכם ויכול אני להרבות לזה ולמעט לזה ולהכניס אפרים ומנשה בחשבון הי\"ב שבטים:\nומולדתך וכו' אינו בידי כי הרי לא נאמר לי רק וקהל גויים ומיעוט רבים שנים ולא כל \nבניך אבל על שם אחיהם יקראו בנחלתם, ובכלל דבריו רמז לו כי כל דבריו הם ע\"י רוח \nהקודש כנז' והנה הוא מתנבא שלא יהיו לו בנים אחרים זולתם ולזה לא אמר אשר תלד אלא \nהולדת כלומר כבר נתבטלו והולדתם דרך צפרני ידיך כנודע בסוד ויפוזו זרועי ידיו כי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "י\"ב שבטים היו עתידים לצאת גם מיוסף אלא שהעשרה יצאו דרך צפרנים ולא נולדו לו דרך \nלידה גמורה רק שנים אפרים ומנשה וזהו סוד אשר נתן לי אלקים בזה ר\"ל ב' בנים אלו לבד \nנתן לי אלקים תמורת י\"ב בנים כמנין זה שהיונין זה שהיו ראויים לצאת ממנו, עוד רמז \nלו כי כיון שהחטא הנז' באונס ולא ברצונו עוד יתוקן הדבר אח\"כ שיבואו דרך לידה בזרע \nמנשה ואפרים וז\"ש על שם אחיהם יקראו בנחלתם כי גם שהיו ראויים להקרא בשמם עצמם \nולירש כל אחד מהם נחלתו הראויה לו אך עתה יצאו כולם מזרע אפרים ומנשה באופן שיקראו \nעל שם אחיהם ויאמרו אלו הם מזרעם של אפרים ומנשה וכן לענין הנחלה לא ירשו רק בנחלתם \nשל אפרים ומנשה לבדם. וא\"ת וכי בידך היא לעקור הירושה של תורה מב' בניך ולתתה \nלאפרים ומנשה לז\"א ואני בבואי מפדן ארם מתה עלי רחל כענין איש נעמי כי האשה שהיא בת \nזוגו של האדם היא העיקרית ועליה נאמר אין האיש מת אלא לאשתו ואין האשה מתה אלא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "לבעלה, וז\"ש מתה עלי רחל כי היא אשתי העיקרית וזה כנודע כי הלא ברחל עבדתי עמך וא\"כ \nהבכורה האמיתית לך היא והבכור מן הדין נוטל פי שניים בנחלה. והראיה לזה כי השי\"ת \nהסכים לזה כי הרי ואקברה שם בדרך עצמו של אפרת ולא הכנסתיה לעיר עם שהיתה קרובה \nבעוד כברת ארץ והטעם לפי שעל פי הדיבור עשיתי כדי שתעמוד רחל מבכה על בניה בגלות \nכמשז\"ל, ומן הראוי שתקבר שם לאה שהיו לה ששה בנים אלא מלמד שכל י\"ב שבטים בניה של \nרחל נק' וזה יורה על הנז', א\"כ מן הדין אתה הוא הבכור ויכולני להכניס בניך במנין \nהנחלה. וזהו סוד משז\"ל ורחל עקרה עיקרה של בית, וזהו סוד מושיבי עקרת הבית ר\"ל את \nרחל הנק' עקרה בלי בנים הושיבה הקב\"ה ועשאה אם הבנים כל הי\"ב שבטים כמ\"ש רחל מבכה \nטל בניה. או יראה הנה לסיבת החסד שתעשה עמי לכן אפרים ומנשה כראובן וכו' כנז' ועוד \nסיבה אחרת לפי שלאה זכתה ליקבר עמי במערה אך רחל לא נקברה עמי במערה אלא בדרך אפרת \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ולא עוד אלא שמתה בקיצור ימים וכל זה לסיבת שאני קללתיה עם אשר תמצא את אלהיך לא \nיחיה וז\"ש מתה עלי בעבורי, וכיון שכל העונשים האלו היו בעבורי ואני גרמתי לה שאותם \nשניים הנק' קהל גויים לא יצאו ממנה לכן יתקיימו בך שאתה בן שלה:\nויחי יעקב וכו'. ענין סמיכת הפרשיות היא כי למעלה כתיב רק אדמת הכהנים לא קנה ועכ\"ז \nחזר שנית באחרונה לכתוב רק אדמת הכהנים לבדם וכו' וסמך ליה וישב ישראל בארץ וכו', \nויובן במה שנת' אצלינו בפסוק וישב יעקב בארץ מגורי אביו וכ\"כ לפי שהיה מבקש לישב \nבשלוה ולבנות בתים של יישוב בארץ כנען שעדיין לא היתה שלהם עד ודור רביעי ישובו הנה \nלכן קפץ עליו רוגזו של יוסף, אך כאן אעפ\"י שכל העם העביר אותו לערים וכו' ולא הניח \nבמקומם רק את אדמת הכהנים לבדם ולא זולתם וזהו שהוסיפו בזה הפסוק השני מלת לבדם כי \nשאר כל המקומות המצריים העבירם לערים אעפ\"י שהם תושבי הארץ ושלהם היא עכ\"ז ישראל \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אעפ\"י שהי' גרים וישב ישראל בארץ גושן ולא העבירם לערים כלל אלא בנו שם בתים של \nיישוב גמור ויאחזו בה כענין חזקה ממש, ועכ\"ז לא הקפיד הקב\"ה עליהם אלא אדרבה ויפרו \nוירבו מאד ולזה חזר לכתוב שנית פסוק רק אדמת הכהנים וכו' להסמיכו אל פסוק וישב \nישראל כנז'. וביאר עתה הכתוב עד אימתי נמשך ענין זה של ישיבתם בארץ גושן בשלוה \nגמורה ואמר כי הנה היה זה כל המשך חיי יעקב במצרים שהם י\"ז שנים עד שמת ויהי ימי \nיעקב וכו' ולא קפץ עליהם שום רוגזה אעפ\"י שנתיישבו בארץ לא להם ג\"כ, וביאר הטעם לזה \nכי הוא לפי שויחי יעקב בארץ מצרי' במקום שנגזרה גזרה לישב שם אבל מה שנתיישבו בארץ \nכנען ולא נתנו אל לבם כי עתידין המה לירד מצרימה בגלות לכן נגזרה עליהם קפיצת רוגזו \nשל יוסף וזה ענין סמיכת הפרשיות. וכמ\"ש למעלה ויאחזו בה ירמוז אל מש\"ה בס' יהושע \nויקח יהושע את כל הארץ הזאת וכו' ואת כל ארץ הגושן וכו' כי ארץ הגושן סמוכה אל ארץ \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "פלשתים מצד מערבית צפונית וסמוכה לארץ כנען מצד מערבית דרומית וגם ארץ פלשתים הוא \nמכלל ארץ כנען כנודע מענין עזה וצידון וצור, ולכן ויאחזו בה ישראל מעתה בכוונה \nגמורה להתחיל להחזיק בה מעכשיו שלקחוה במתנה מן פרעה ע\"י יוסף וקנו אותה בחזקה זו \nכדי שתשאר להם אח\"כ בזמן יהושע אע\"פ שאינה מארץ כנען אלא ע\"י המתנה הנז' ואח\"כ \nויאחזו בה קנו אותה מעתה בחזקה. או יראה כי היה סמיכת הפרשיות כי ירמוז אל משז\"ל כי \nלא נפטר יעקב מן העולם עד שראה שלשים רבוא מבני בניו ואפשר כי זהו ענין מ\"ש פ' שמות \nובני ישראל פרו וישרצו וכו' הם ששה רבויים כנגד ישראל שהיה ס' רבוא אבל עתה בחיי \nיעקב כתיב ויפרו וירבו מאד שהם ג' רבויים כנגד שלשים רבוא שהיה בזמן חיי יעקב וזהו \nדסמיך ליה ויחי יעקב וכו' כי בחייו ראה פרי' ורבי' של שלשים רבוא כנז'. או יראה \nויחי יעקב וכו' ירמוז אל מ\"ש למעלה ותחי רוח יעקב אביהם ותרגם אונקלוס ושרת רוח \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "נבואה על יעקב והוא כי להיותו עצב ממכירת יוסף נסתלקה ממנו רוח נבואה וכשומעו כי \nהוא חי חזרה נבואתו לשרות בו כבתחלה ואמנם זה היה בעודו בארץ כנען הראוי' להשראת \nהשכינה כנודע וכמ\"ש לאברהם לך לך מארצך וכו' ושם נאמר ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו \nראי' גמורה משא\"כ בארם נהריים ולכן חזר הכתוב פה להודיע כי גם בארץ מצריה שרתה עליו \nחיי הנבואה וז\"ש ויחי יעקב בארץ מצרים אעפ\"י שהיא ערות הארץ וזה לסיבת היותו שמח \nמאד בענין וישב יש' בארץ גושן ויפרו וכו' וזהו ג\"כ ענין סמיכת הפרשיות. והנה כל י\"ז \nהשנים שהיה יעקב במצרי' היתה הנבואה שורה עליו והורה לנו הכתוב כי גם במצרים היה \nצופה בנבואה וז\"ש ויהי ימי יעקב וכו' והענין כי יש להקשות למה יעקב צוה ליוסף \nלקוברו בארץ כנען קודם שיחלה כי הרי אח\"כ כתוב ויהי אחר וכו' הנה אביך חולה וה\"ל \nלהמתין עד אשר יחלה ואז יצוה את בניו כמו שהיה כמ\"ש ויכל יעקב לצוות את בניו ויאסוף \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "וכו' ועוד כי ענין ויהי ימי יעקב וכו' מקומו הוא בסוף הפרשה כשנפטר ולא עתה. ועוד \nכי מהיכן ידע כי קרבו ימיו למות כיון שעדיין לא הי' חולה ובפרט כי עדיין לא הגיע \nלימי אבותיו כנ\"ל בדרך הראשון למעלה וע\"ש. וכל זה ביאר הכתוב ויחי יעקב בחיי הנבואה \nוע\"י כך ידע כי אינם רק י\"ז שנים וכפי זה כבר ידע כי יהיה ימי חייו קמ\"ז שנה \nובהיותו בן קמ\"ז שנה אשר כבר ראה כי כבר ויקרבו יעי ישראל למות לא המתין עד שיחלה \nאלא מתחלת השנה ויקרא לבנו ליוסף וכו', ואגב ארחי' באו' בתחלה וישב יש' ואח\"כ חזר \nלקוראו בשם יעקב ויחי יעקב וכו' וחזר ואמר ויקרבו ימי ישראל וכו' הורה בזה כי בהיות \nלו שררה ושמחה נק' ישראל לשון שררה כי הוא אותיות ל\"י רא\"ש וז\"ש וישב ישראל וכו', \nגם הרויח ריוח אחר כי מה שבתחלה היה נק' יעקב לשון עקב ושפלות וזה היה קודם אשר ידע \nכי יוסף חי והיה עצב בלתי השראת השכינה ונבואה הנה עתה ע\"י וישב יש' וכו' אותו שהיה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "נק' יעקב שרתה עליו נבואה וז\"ש ויחי יעקב וכו' ולפי שחזר למנות כל ימי חייו ורובם \nככולם היה ימי צער חזר להזכירו בשם יעקב וז\"ש ויהי ימי יעקב וכו' אך בסוף ימיו שאז \nקרבו ימיו וכבר אז היה בתכלית השמחה של העוה\"ז וגם כי ראה כי קרבו ימיו לפניו ית' \nשלימים בתורה ובמצות ד' הנז' בס' הזוהר אז חזר להזכירו בשם ישראל, ואמר כי כאשר \nויקרבו ימי ישראל תיכף ויקרא לבנו וכו' כנז' ולא המתין עד אשר יחלה כנז' וז\"ש \nויקרבו וכו' ואמנם לא קרא לכל אחיו רק ליוסף לבדו וזה לשני טעמים הא' לסבת היותו \nבנו היותר אהוב לו מכל בניו כי בן זקונים הוא מיוחד לו וז\"ש לבנו והב' כי הוא יוסף \nהשליט כו' ובידו יכולת משא\"כ באחיו. או ירמוז במ\"ש לבנו אל משז\"ל כי בן זקונים הוא \nלו זיו אקונין דומה לו וכן אמרו כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף והוא .בסוד היותם \nתרין ווי\"ן שבשם ההוי\"ה כנודע והנה כמו שיעקב אמרו עליו שלא ראה טפת קרי כל ימיו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "כמ\"ש כחי וראשית אוני כן יוסף נק' צדיק כי נזהר באות ברית קדש כיעקב לכן נק' בנו \nבייחוד יותר משאר בניו ואליו ציוה שיקברהו כנודע ענין ההקפות הנעשות אל המת ע\"י \nהצדידים הנזהרים מקרי להסיר כחות הטומאה שלא יתדבקו אז כנודע. ויאמר לו וכו' הנה \nכתיב וישראל אהב את יוסף וכו' והגיעה השעה שתפרע לי החוב ההוא שגם אני אמצא חן \nבעיניך וז\"ש אם נא ר\"ל עתה שים נא ידך תחת יריכי ואל תדחה אותי כי אמתין עד שאחלה \nכי הרי קרבו ימיו למות כי כן ראיתי במראה הנבואה כנ\"ל וגילה לו הטעם למה בחר בו \nמשאר בניו בצואה זו נרמזה לו באו' שים נא ידך וכו' כי במצות המילה שניהם נק' צדיקי' \nכנז' על ויקרא לבנו ליוסף, והנה רצוני שתעשה עמי חסד ואמת כי אילו תקברני במצרים \nעתה ואח\"כ כשתגאלו תוליכו עצמותי אתכם כענין צוואת יוסף לאחיו הנה היה זה חסד א' \nאבל רוצה אני עוד חסד אחר גדול מזה והוא הנק' אמת יען כי הוא חסד אמיתי כי אין \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "למעלה ממנו שאל נא אפי' עתה אל תקברני במצרים גם אותי קודם שאחזור להיות עצמותי \nבלבד אלא תיכף כאשר תצא נפשי ושכבתי עם אבותי תיכף ונשאתני ממצרים .כמו שאני בשר \nוגידין ועצמות באופן כי הקבורה הראשונה תהיה שם בקבורתם וז\"ש וקברתני בקבורתם ולא \nשתקברני במצרים קבורה הראשונה ואח\"כ בעלות ישראל לארץ כנען תוציאני מזו הקבורה \nותחזור לקבור אותי פעם שנית בקבורת אבותי. ויאמר השבעה לי לא מפני שאיני מאמין \nלדבריך כי אם מפני שאתה תח\"י פרעה ואולי לא יתרצה וכאשר תהיה מושבע יניחך ולבשביל \nיתיר שבועתך תהיה השבועה על דעתי כדי שלא יהיה לה שום התרה וז\"ש השבעה לי כלו' \nלדעתי ואמנם שיכריחך לעבור על השבועה זה לא יהיה כמשז\"ל על אבי השביעני לאמר ואם \nתעבירני כם אני אעביר על מה שהשבעתני שלא לגלות למצרים שאינך יודע לשון הקדש, וכפי \nזה אין לתמוה על יעקב איך השביעו על דבר שאין בידו לקיימו וגם יוסף עצמו איך נשבע \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "לשוא והנה יעקב מובטח היה כי כל בניו צדיקים ולא היה מסתפק רק ביוסף שלהיותו כ\"כ \nזמן במצרים וגם כי היה מלך אולי היה בו איזו שמץ דופי ועתה ראה כי מטתו שלימה לגמרי \nבכל בניו משא\"כ במטות אבותיו והוא היה:\nראש לכל מטות הצדיקים לכך וישתחו ישראל אל השי\"ת על סבות היות מטתו ראש לכל מטות \nיצורי עולם:\nויהי וכו' כל ויהי הוא לשון צער הלא כי יען עדיין יעקב לא היה חולה ועכ\"ז ביקש \nלצוות אל יוסף באו' כי הן קרבו ימיו למות ופתח פיו לשען והנה נתקיים הדבר כי אחר \nהדברים האלה ושכבתי עם אבותי וכו' ויהי הצער הזה כי הוגד ליוסף הנה אביך חולה ככל \nאשר יצא מפי חולה של מיתה ממש כמו שהוא אמר וז\"ש הנה. גם ירמוז אל משז\"ל בענין מצות \nביקור חולים כי כשבן גילו נכנס לבקרו מיקל מעליו א' מס' מחולי' וז\"ש ויאמר ליוסף \nהנה יעקב המכונה אביך יותר מלכל שאר בניו ע\"ד שאתה בנו מיוחס לו יותר משאר בניו \nכנ\"ל על ויקרא לבנו ליוסף והנה אתה בן גילו יותר מן אחיך כנ\"ל כי זיו אקונין דומה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "לו לכן הנה הוא חולה לך ובקרהו אולי יקל החולי מעליו א' מס' חלקים וז\"ש הנה שהיא \nבגי' ס' אז ויקח גם את שני בניו המיוחסי' אל יוסף והם בני גילו ג\"כ ובהיותם שלשה \nבני גילו יקל מעליו החולי כענין והחוט המשולש וכו', ויגד ליעקב הוא רוח נבואה הנ\"ל \nבמלת ויחי יעקב כנז' היא שהגיד זה ליעקב כי כל הגדה לשון חכמה ברוח הקדש ואח\"כ עוד \nבא מבשר ושליח אחר ויאמר ליעקב ג\"כ הנה בנך יוסף הנק' בנך להיותו בן גינך הנה הוא \nבא אליך כלו' כי ע\"י בואו יהיה תוענת אליך להקל מעליך א' מס' מחוליך וז\"ש ג\"כ הנה \nכמנין ס' אז בבואו ויתחזק ישראל כי הוקל החולי מעליו קצת ולא שהיה כן מפני כח \nהדמיון שנתפעל בו כנודע אלא היה באמת כי הנה וישב על המטה ישיבה גמורה מעשיית מה \nשלא היה כן טרם בואו ואילו היה כח הדמיון לא היה יכול לישב על המטה בפועל כל המשך \nהזמן אותו הדיבור שדברו יחד מכאן עד ויקרא יעקב אל בניו וכו':\nדרך רמז ויחי יעקב וכו'. יובן במ\"ש למעלה ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי וכו' \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "והענין כי הנה אדם הראשון נתגלגל ביעקב לכפר עון גילוי עריות כנז' בסתרי תורה פ' \nקדושים וכנגד ק\"ל שנים שהיה אדם מוליד שדין ורוחין ולילין הוצרך יעקב להיות בצער \nצרות גדולות שיעור:\n", "en": ""}]}
