{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "28", "title": "ספר עץ הדעת טוב — דף נה ע\"ב:", "hebrewTitle": "דף נה ע\"ב:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/28/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/28/", "segments": [{"index": 1, "he": "דף נה ע\"ב:\nויחי יעקב בארץ מצרים וכו' י\"ל למה חלק שני חיי יעקב לב' חלקים מה שחי במצרים ושאר \nימי חייו ודי לו בשיכלול כל שנותיו יחד כמה היו, ב' כפל או' ויהי ימי יעקב וחזר \nואמר שני חייו. ג' כי כיון שהקדים איך ויקרבו ימי ישראל למות וצוהו להוליכו ליקבר \nעם אבותיו למה לא השלים ענין מה שבירך את בני יוסף ושאר הסיפורים ועשה מהם פרשה \nאחרת בפני עצמה ויהי אחר הדברים וכו'. ד' למה הוזכרו פה ג' פעמים מלת אם נא מצאתי \nשים נא אל נא תקברני ובנא הראשון יספיק, ה' למה התחיל בלשון שלילה אל נא תקברני \nוחזר בלשון חיוב ושכבתי עם אבותי. ו' אחר שאמר שים נא ידך וכפרש\"י והשבע לי למה חזר \nשנית ויאמר השבעה לי ואם הוא כי אז לא נשבע עד עתה תגדל הקושיא למה לא נשבע מן הפעם \nהראשונה. ז' מה הצעה היא זו מה שאמר אל שדי נראה וכו' אל מה שאמר אח\"כ ועתה שני \nבניך וכו'. ח' מ\"ש ומולדתך וכו' כי הם דברים בלתי הבנה. ע' או' ואני בבואי מפדן \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "וכו' כי הם סיפור ללא צורך. י' אומרו מי אלה היתכן כי בי\"ז שנה שישב במצרים לא ראה \nאותה עד ששאל מי אלה ואם מפני שעיניו כבדו מזוקן איך אמר וירא ישראל וכו'. י\"א מה \nצורך להניחם תחלה בין ברכיו וחזר להוציאם ולסדרם. י\"ב למה שכל את ידיו. י\"ג איך עלה \nבדעת יוסף להסיר יד אביו וכו' שלא מדעתו. י\"ד למה פרשה זו סתומה:\nוהביאור נודע כי אין נק' חיי האדם אלא חיי שלוה ולא חיי צער ואמנם ראינו כי ימי חיי \nיעקב הנק' חיים שהם חיי שלוה לא הי' רק י\"ז שנים שישב במצרים וז\"ש ויחי יטקב ימים \nהנק' חיים גמורים של שלוה בארץ מצרים י\"ז שנה כי שאר ימיו בשאר ארצות חיי צער \nויסורין קשים היו לו ולא היו ראוי לזוכרם במספר ימיו ועכ\"ז להיותו יעקב הצדיק ראוי \nלמנות כל שנותיו אפי' שהם של צער ולכלול כולם יחד כאילו כולם היו חיי שלוה וז\"ש \nויהי ימי יעקב ר\"ל כל ימיו כולם אפי' של צער הי' ימי חייו ממש ולהורות זה לא אמר \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ויהיו אלא ויהי להגדיל ענין הייחוד כי כולם נחשבים חיים אחדים של שלוה, והסיבה היא \nכי הלא הוא יעקב ולזה חזר שנית להזכיר שם יעקב והענין כי צדיק גמור כמוהו מדעתו היה \nמואס בחיי שלוה יבוחר בחיי צער לזכות חיי עוה\"ב העקריים וכמ\"ש ג' מתנות טובות נתנו \nע\"י יסורין תורה וא\"י ועוה\"ב וכיון שע\"י חיי צער אלו זוכה חיי עוה\"ב אמיתיים א\"כ כל \nימיו חיי שלוה היו:\nויקרבו וכו' לפי שאמרנו שכחו של יעקב שכל ימיו היו חיי צער ויסורין כדי לקנות חיי \nעה\"ב נמצא כי ימיו עצמם קנו מעלה וחשיבות וכמו שחיי העוה\"ב יש בהם ממשות כך ימי \nיעקב קנו שלימות ממש ונוכל לומר בהם ויקרבו. או יראה כי הימים הראשונים הנז' שהם \nחיי העוה\"ז אין בהם ממשות ולכן נק' חיי יעקב אבל ימי העוה\"ב יש בהם ממשות ונק' ימי \nישראל לשון שררה בעה\"ב ולכן שינה את שמם וקראם ימי ישראל ואמר כי עתה קרבו ימי \nהעוה\"ב שיש בהם ממשות וגם נק' ימי ישראל כנז' והגיע זמן שלהם כדי למות וליפטר מן \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ימי העוה\"ז הנק' ימי יעקב ולהיותו צדיק גמור מואס בחיי עוה\"ז כנז' לכן תיכף בראותו \nכי קרבו ימיו למות נתן אל לבו להקבר בקבורת אבותיו הצדיקים ולא המתין עד אשר יחלה \nעל מטתו וגם לא המתין עד שאיזו יום יזדמן שיבא יוסף לביתו אלא שלח שליח אחריו וקראו \nכי כל מגמת פניו אינו חושש אלא אחר הפטירה כמנהג הצדיקים, ואמנם ענין הברכות לברך \nאת יוסף ובניו ואת השבטים המתין עד יחלה ואז באו בניו לראותו ויברכם כי כן מנהג \nהעולם וז\"ש ויהי אחר הדברי' וכו', ורצה הכתוב לתת טעם למה קרא ליוסף מכל שאר בניו \nוהנה היינו יכולין לומר שהטעם משום שהיה מלך והיה בידו סיפק לעשותו כמשז\"נ ולכן \nהודיע הכתוב שאע\"פ שהאמת כך הוא שאין כח ביד בניו לטשותו אלא ביד יוסף לבדו עכ\"ז \nעיקר כוונתו היתה סיבה אחרת והיא כי בנו העיקרי אינו אלא יוסף וז\"ש ויקרא לבנו \nליוסף כלו' אעפ\"י שהוא יוסף מלך הטע' העקרי להיותו בנו כמו שית'. והענין כי כל \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "עיקרו של יעקב לא הי' רוצה לישא אלא לרחל כדי שתלד ליוסף ולכן תיכף כשנולד אמר ויהי \nכאשר ילדה רחל את יוסף וכו' ועוד ראיה לזה כי הרי נטל הבכורה מן ראובן ונתנה ליוסף \nכנז' בדברי הימים. וא\"ת והרי בסוף פרשה זו ציוה על הקבורה לכל בניו והתשובה כי בניו \nהיו נשיאי' וכל א' יושב בביתו ועתה קרא ליוסף ולא ידעו בו אחיו מפני הקנאה באו' כי \nתמיד הוא אוהב ומחשבו יותר מכולן אך אח\"כ בעת פטירתו שכולן היו מצויין אצלו הוכרח \nלצוות כולם יחד מפני השלום. ועוד כי אז הוצרך לצוות את כולם על סדר נשיאות מטתו \nכענין מסע דגלי מדבר כמשז\"ל על ויעשו בניו לו כן כאשר צום וע\"י כן הוכרח להגיד להם \nלהיכן יוליכוהו להקבר. זהנה ג' מיני שאלות שאל לו הא' היא היותר עיקרית וכל כוונתו \nהיא זאת וכנגדה חילה פניו בלשון נא שיקיימנה והיא הראשונה מכולן להיותה עיקר \nשאלותיו וז\"ש אם נא מצאתי חן וכוונתו הוא על סיום דבריו ושכבתי עם אבותי וקברתני \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בקבורתם. הב' היא שישבע לקיים השאלה כנז' כי אם לא ישבע אפשר שלא יניחהו פרעה \nוכמשז\"ל על עלה וקבור את אביך כאשר השביעך וכן אבי השביעני לאמר וכנגד זה אמר חילוי \nשני בלשון נא שים נא תחת 'יריכי. הג' שאם גם ע\"י שבועה לא יניחהו פרעה הנה על הפחות \nלא יקברהו במצרים לסיבות זכרו' רז\"ל לפי שעתיד ללקות עפרה בכנים וכו' אמנם יוליכהו \nלארץ אחרת אף אם אינו מערת המכפלה עצמה וכנגד זה אמר חילוי שלישי בלשון נא אל נא \nתקברני במצרים כי קבורת מצרים רעה גדולה מכולן ולכן האריך בענינה בדברי תחנונים \nועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים כי זה מוכרח יותר מהשאלה הראשונה גם ירמוז \nכי שאלה זו אינה ע\"י שבועה אלא דרך חסד בלבד ואמנם אם יוכל יעשה עמו השאלה הראשונה \nוז\"א ושכבתי וכו', יראה אל תאמר לי כי לפי שעה אחר הפטירה תקברני במצרים ואחר זמן \nיהיה לי פנאי ואז אוליכך כי עדיין לא הגיע זמן עשר מכות אשר כנים א' מהן גם לא הגיע \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "זמן התחייה לשאין מתה חיים וגם כל זמן שאני חי ומלך לא אניחם שיעשוך ע\"ז או אעשה \nענין אחר והוא שאוליכך חוץ למצרים ואקברך שם לפי שעה ואח\"כ אעלך. לז\"א איני מבקש \nאלא שתיכף כאשר ושכבתי עם אבותי שהוא ענין הפטירה תיכף וקברתני בקבורתם ממש ולא \nבמצרים או חוץ ממצרים אף אם הוא לפי שעה בלבד. אז ויאמר אנכי אעשה כדבריך כלו' בלי \nשינוי וגרעון כלל אנכי מעצמי אעשה אף אם לא תשביעני ולכן חזר ויאמר השבעה לי כי \nאע\"פ שאתה בטוח על עצמך שתעשה אולי פרעה לא יניחך אז וישבע לו. או יראה כי תחלה \nהשיב אנכי אעשה כדבריך כולם שהם כל ג' שאלותיך הנז' זלז\"א כדבריך לשון רבים וגם \nענין שאלת השבועה אעשה ואשבע ואח\"כ אמר לו השבעה לי כלו' בתחלה לא שאלתי ממך שבועה \nאלא על שאלה הראשונה בלבד שהוא ושכבתי וכו' כנ\"ל אבל אם גם על השבועה לא יניחך פרעה \nפוטר אני אותך מן השבועה ואז חוזר אני לחלות פניך בלי שבועה אל נא תקברני במצרים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ואין בזה שבועה רק משום ועשית עמדי חסד ואמת בלבד כנ\"ל:\nועתה שראיתי רצונך הטוב שאמרת אנכי אעשה כדבריך כלם ואפי' ענין אל נא תקברני במצרי' \nשאין בו שבועה עתה השבעה לי ע\"ז שתקיים כל ג' שאלות ואפי' האחרונה אז וישבע לו \nלגמרי אפי' על אל נא תקברני במצרים ואז מרוב שמחתו בראותו אהבת יוסף כי הודה בתחלה \nלישבע על שאלה ראשונה והוסיף בשבח לישבע גם על האחרונה לכן וישתחו ישראל וכו' לתת \nהודאה אל הש\"י על זה:\nויהי אחר וכו' מצאנו ראינו ליעקב שינה עוד בין הבנים כי זולת הברכות שבירך לכל בניו \nבסוף הפרשה חזר ובירך לבני יוסף ברכה בפני עצמה כמו לשני בניו הגדולים וכמ\"ש כראובן \nוכשמעון יהיה לי והרואה יאמר כי זה עשה יעקב כדי ליתן שוחד ליוסף על אשר נשבע לו \nלקבר עם אבותיו כנ\"ל, ולכן השי\"ת החפץ לצדיקים עושי רצונו האריך עוד ימיו וז\"ש ויהי \nאחרי הדברי' האלה ונודע כי כל חרי הוא מופלג כי עבר זמן רב עד אשר ויאמר ליוסף הנה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אביך חולה ולא די אריכות הזמן כי גם לא קראו יעקב ליוסף אלא הוא בעצמו בא וגדולה \nמזו כי נתן השי\"ת בלבו שיקח עמו שני בניו לשיברכם אביו וע\"י כן כל רואיהם יכירו כי \nבמקרה והזדמן אירע זה מן השי\"ת וא\"כ אינו מסיבת רצון יעקב עצמו רק. כי הקב\"ה גלגל \nכל זה להיות יוסף עצמו וגם בניו טצמם ראויים לקבל הברכות ההם ברצונו ית'. ואמר ויקח \nוכו' לרמוז כי בכוונה לקחם כדי שיברכם גם הם כדרך שהוא מוכרח שיברכהו כמנהג העולם \nוז\"ש עמו כדמיון עצמו. ולשלא יחשוב אביו כי ביד חזקה מביא ב' בניו עמו לשיברכם בכלל \nבניו מה שלא עשה לכל בני השבטים ואין זה כי אם שרוצה שוחד כדי שיעשה רצונו לקוברו \nעם אבותיו ולכן כאשר שלח השליח להגיד לו הזהירו שלא יאמר לו אלא בנך יוסף בא אליך \nהוא לבדו ולא סיפר לו מביאת בניו ואח\"כ שכבר יראה אותם שם אולי מעצמו ירצה לברכם, \nאז ויתחזק ישראל כי ראה אהבת בניו החזקה כי עם היותו שליט על מצרים ואין לו פנאי \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "כלל על עסקי המלכות ובפרט כי הוא תח\"י פרעה וגם כי בא מאליו שלא על קריאה כבתחלת \nהפרשה אז הכיר אהבתו את אביו וידע כי עתיד הוא לקיים צוואתו הראשונה לקוברו עם \nאבותיו ועד עתה היה הדבר רופף בידו ועתה נתחזק מהרפיון ההוא ושמח בלבו זאחר שקבל \nשמחת לבב נמשך גם אל חוזק הגוף וישב על המטה נמצא כי ויתחזק ישראל הוא חוזק אחר \nזולת המפורש בכתוב שהוא וישב על המטה:\nויאמר יעקב וכו' כמו שנזהר יוסף שלא יחשדהו יעקב כי על מנת לקבל פרס הוא מתכוין גם \nיעקב נזהר בזה לפי שאם כך יהיה כדרך שוחד נותן לו ברכת בניו לא יחשיבם יוסף באו' כי \nכיון שאינם רק דרך שוחד ומעצמו הוא נותנם ולא כפי האמת בהסכמות בעל הברכות ית\"ש \nולזה קדם ואמר אל שדי וכו', יראה רצונו לברך את בניך ואל תחשוב כי מעצמי אני מברך \nדרך שוחד אלא הכל היא בהסכמתו ית' ולא עתה מחדש רק זה זמן רב וז\"ש אל שדי נראה אלי \nבלוז וכו' ובזה תדע כי מה שאברך את בניך הם ברכות אמיתות מוסכמות מאתו ית' כמו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שית'. גם אפשר כי הנה אין נבואת חוצה לארץ חזקה כ\"כ וכדאי לסמוך עלי' כנבואת א\"י \nולזה הודיעו כי הגם שעתה הוא מספר דברי' אלו לא באו אלי בנבואה פה במצרים רק בארץ \nכנען וגדולה מזו שהיתה בלוז אשר שם היה כל מראות הבטחותיו וכולן נתקיימו ואף זו \nתתקיים כיוצא בהם. ואו' ויברך אותם יראה נתכוין אל הנז' כי כמו ששם בלוז ויברך אותי \nבראשונה כשיצאתי מבאר שבע בירך אותי לבדי ונתקיים ואח\"כ בבואי מבית לבן ויאמר אלי \nהנני מפרך וכו' שהוא ברכת שני בניך כמו שיתבאר א\"כ כמו שנתקיימה ברכתי תתקיים ברכת \nבניך כנז'. או יראה כי או' ויברך אותי היא עצמה מה שאמר אח\"כ ויאמר אלי הנני מפרך \nוכו' והכוונה היא לבל יאמר יוסף והרי גם שהקב\"ה הבטיחך יבירכך אז כי קהל עמים הם \nשבט א' שעתיד ליחלק לשני שבטים כמו שפרש\"י ומי יכריח שעלי דיבר זאולי על ראובן או \nשמעון הגדולי' דיבר והרי אין הבחירה הזאת בידך כי אה בידו ית', לז\"א ויברך אותי \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "כלו' אילו הברכה לא היתה מסורה בידי היה מפרשה בפיו מי הוא השבט ההוא וכיון שסתם \nדבריו ולא עוד אלא שהברכה היתה אותי ולא את השבט כי כן אמר ונתתיך לקהל עמים ולא \nאמר זנתתי לבנך פלוני לקהל עמים זה יורה שהברכה אינה אלא אותי עצמי לשתהא מסורה \nבידי לברך למי שארצה וא\"כ מעתה כלו' עתה שהדבר מסור בידי א\"כ שני בניך וכו' לי הם \nוכאילו הם ואני ענין אחד זמה שבירך אותי הוא כאילו בירך אותם וז\"ש לי הם וכיון שכן \nאין לך להסתפק אולי על ראובן ושמעון הגדולים דיבר אמנם אפרי' ומנשה כראובן ושמעון \nיהיו לי. או יראה כי כיון שהברכה אותי היתה כמ\"ש ויברך אותי כי כן אמר ונתתיך לקהל \nעמי' ונתתיך לך עצמך וא\"כ ועתה כפי זה נמצא כי שני בניך אעפ\"י שהם בניך הנולדים לך \nהמה לי כאילו לי הם ונולדו לי לפי שאתה הוא בני ידידי גם בן זקונים זיו אקוניה דומה \nלי וכמו שביארנו על ויקרא לבנו ליוסף ואתה ואני כאחד חשובים כי אין א' מהם במדרגת \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בני כ\"א אתה כנז' ולהורות זה אמר בתחלה לי הם כי כיון שאני ואתה א' כבר הם לי מאז \nואח\"כ סיפר האמת כפי מה שהוא וז\"ש אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיה לי מכאן ואילך \nאחר ברכתי זאת. והביא ראיה איך הוא לבדו בנו האמת כי הרי ואני בבואי מפדן מתה עלי \nרחל בסבתי כמשז\"ל בעון נדרים אשתו של אדם מתה כי כן יעקב איחר נדרו ונענש באשתו \nהעיקרית והיא רחל ולא מתה אשתו הראשונה לאה כי כיון שאינה אשתו אמיתית אין עונש אל \nהאדם במיתתה וכיון שרחל אשתו העיקרית גם אתה בני העיקרי כי בן רחל אתה ולהורות כי \nברכה זו מאז היתה מפיו ית' ואינו עתה מברכם מחדש רק מגיד לשעבר לכן לא ציוה להביא \nבניו לברכם עד תום הסיפור הזה. והגיד כי כוונתו לברכה עתה ברכה אחרת מעצמו וציוה \nלהביאם והובאו לפניו עתה ולא ראם אלא עתה וז\"ש וירא ישראל וכו' והנה אמר לו מי אלה \nוחשב יוסף כי היה רואה אותם אלא שלא ישרו בעיניו ולזה השיב בני הם וקדושים כמוני \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אשר נתן לי אלהים בזה בקדושין וכתובה כמשז\"ל. אז השיב לו כי על היותם רחוקים שאל מי \nאלה וכיון שכן קחם נא עוד עד שיתקרבו אלי ואז אברכם והטעם הוא כי ועיני ישראל כבדו \nמזוקן לא יוכל לראות ולהורות זה כאשר ויגש אותם ויחבק להם להורות כי לא מפני שלא \nישרו בעיניו אמר מי אלה אח\"כ ויוצא אותם וכו' כדי להשתחות לו בקירוב שלא יפסיק \nעמידתם בין ברכיו ולא יראה השתחויתו וכוונת ההשתחויה לשאול ממנו שיברכם מעצמו ברכה \nמחודשת כנז' ונתבייש לדבר בפיו רק דרך רמזים, וז\"ש ויקח יוסף וכו' ויגש אליו ואז \nהבין יעקב כונתו ועשה כדבריו וז\"ש וישלח ישראל וכו' ויברך את יוסף וכו' ויברכם וכו' \nכי כמו שזולת ברכת השי\"ת הראשונה על בניו בירכו ברכה חדשה כן בירך את יוסף ברכה \nזולת הברכה שיברכהו עם אחיו בסוף הפרשה:\nויקרא יעקב אל בניו וכו' יכול היה לצוות צוואתו בפני הכל או לצוות לכל בן ובן לבדו \nדבר הנוגע לו ואמנם עשה באופן שלישי לצוות לכל בניו בקיבוץ ושאיש זולתם לא יהיה שם \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "וז\"ש ויקרא יעקב אל בניו כולם ביחד האמנם בניו לבדם היו ולא זולתם לא בנותיו ולא \nכלותיו ולא בני בניו ונתן להם טעם לזה ויאמר האספו ר\"ל מה שאני מאספכם ביחד וגם מה \nשאין אני קורא לזולתכם הטעם הוא מפני שרצוני להגיד לכם דברי סתרים ונביאות את אשר \nיקרא אתכם באחרית הימים ולכן אין אני רוצה שישמעום רק אתם הראויים לשומעם ולסיבה זו \nג\"כ אספתי אתכם לפי שהם דברים רחוקים באחרית הימים וע\"י היות הדברים מסורים לכולכם \nלא ישכחו מפי זרעכם וזה יזכיר לחבירו. והנה הגלות ימשכו עד האלף הששי שהוא היום \nהאחרון של ששת ימי בראשית הרומזים לשתא אלפי שני הוי עלמא כנודע בסוד כי אלף שנים \nבעיניך וכו' לז\"א באחרית הימי' ולכן תחלה אמר לכם כי לכם עצמיכם אגיד הדברים אבל \nהדברים אשר יקרא אינו לכם אלא אתכם ר\"ל לזרעכם שהם באים מכחיכם בסוד תוספת ולא די \nזה כי גם בברכות אלו נרמזו כל הפרטים אם מה שיקרא את השבטים עצמן ומה שיקרא ביציאת \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "מצרים ובנתינת הארץ עד סוף האלף הששי כנז' בס' הזוהר ולז\"א את אשר יקרא מלת את לשון \nריבוי לרבות כל מיני הדברים שיקרא להם מאז עד סוף האלף הששי. ולהיות כל זה חכמה \nנפלאה ונבואה גדולה אמר לשון הגדה ואגיד לכם כנודע מסוד ויגד לך תעלומות חכמה. ואז \nברצותו לגלות את הקץ נסתלקה ממנו השכינה עד אשר המליכו בניו וקבלו עול מלכות שמים \nואמרו שמע ישראל וכו' כמשז\"ל ואז חזרה השכינה לשרות עליו וע\"כ חזר פעם אחרת לקבצם \nכמתחלה כי נפרדו וז\"ש הקבצו ושמעו בני יעקב כי בקיבוץ השני הזה תשמעו מה שלא יכולתם \nלשמוע בפעם הראשון וזה היה בזכות כי שמעתם אל השי\"ת הנק' ישראל סבא אשר הוא אביכם \nשבשמים באמת ולא אני ואמרתם שמע ישראל וכו' וז\"ש ושמעו אל ישראל אביכם. ובזה יתורץ \nאמרו תחלה יעקב ואח\"כ ישראל וגם אומ' אביכם אצל ישראל ולא אצל יעקב כי הודו שהש\"י \nהוא אביהם ואלהיהם.כמ\"ש שמע ישראל ד' אלקינו. גם יתורץ אומרו ב' פעמים האספו והקבצו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "וכן ב' פעמי' ושמעו ושמעו. או יראה באופן אחר במה שנודע כי כל הסתר קץ האחרון הוא \nיען כי הגלות ההוא היה לסיבת שנאת חנם וגם לכן נעלם הק' ההוא וללבי גליתי כי יום \nנקם בלבי כמי שגם אתם עוברים על לא תשנא אחיך בלבביך וזה נרמז בר\"ת \"יקרא \"אתכם \n\"באחרית \"הימים ר\"ת איב\"ה היא שנאת חנם אשר לסיבתה היה גלות האחרון שעליו נאמר \nותשלך אמת ארצה יען כי איש ברעהו יהתלו ואמנם לא ידברו מרוב השנאת חנם ולכן נרמזו \nאותיות אמ\"ת בס\"ת יקרא\" אתכם\" באחרית\" ולא נרמז בר\"ת בסוד ותשלך אמת ארצה. וביאור \nהתרופה למכה זו אשר היא התחברותם באהבה רבה וז\"ש הקבצו והטעם שתשמעו לקולי ותתקבצו \nהוא כי הרי כולכם בני יעקב בני איש א' ולמה תהיה איבה ושנאה ביניכם אחר שכולכם בני \nאיש א' והנה אם דברי אלה נאמרי' מדעתי אינו כ\"כ הכרח לשתשמעום האמנם כל הדברים האלה \nהם נבואה מפי השכינה השורה עלינו עתה וראוי שתשמעום ותקבלם וז\"ש ושמעו אל ישראל \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אביכם ישראל סבא. גם ירמוז באופן אחר בזה הדרך השני והיא כי לשתי סיבות ראוי לכם \nלשמוע עצה זו להתקבץ באהבה רבה כי הרי כולכם אחים גמורים מכל הצדדים אם בבחינת הגוף \n", "en": ""}]}
