{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "3", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 3", "hebrewTitle": "קטע 3", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/3/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/3/", "segments": [{"index": 1, "he": "אחר רובי אפילו אם היה צדיק גמור ומכ\"ש שהיה רשע כמ\"'ש ז\"ל על וישא לוט וכו' וירא \nאת כל ככר הירדן כמ\"ש כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ולא ניצול אלא בזכות אברהם כמ\"ש \nויזכור אלדים את אברהם וישלח את לוע וכו' ויהיה מקום על המקערג לקערג ולכן הפציר בו \nמאד לשתהיה מצוה זו גדולה מאד ובפרע כי היא גדולה מן הצדקה שנאמר בה וצדקה תציל \nממות ומכ\"ש הכנסת אורחים וע\"י כן ינצל מן ההפיכה:\nוירא אליו ה' וכו', הודע השבח שנתוסף לו כשכר שנימול זה כי תחילה היה נופל בעת \nהמראה לפי שהיה ערל נופל ולכן נשמתו לבדו היתה רואה ולא הגוף הערל וז\"א היה דבר ה' \nאל אברהם כפעמים אחרות היה חוזר אל הנשמה לבדה כנז' ובזה יתורץ שכיון שזו היא ראשית \nפרשה וגם שהיא פרשה פתוחה למה לא אמר וירא ה' אל אברם ע\"ד כל המראות אחרות, וגם מה \nצריך בסיכורו והוא יושב, עי\"ל כי באומ' אליו ידענו כי עמו כח היותו יושב ולא נופל \nהיא זכות המילה וז\"ש אליו ר\"ל אל אברהם הנז' אחר שנימול ואילו אמר אל אברהם כפעמים \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אחרות לא ידענו כי זכות המילה גרמה לו זה, עוד השמיענו שבח המילה כי זולת תועלת כח \nהנפשיי להיותו יושב בעת הנבואה ולא נופל גם היה לו תועלת גופניי כי מדרך כל \nהנימולים להיותם שוכבים וכואבים ואף גם אם הזמן נאה ועוב אבל אברהם היה כח בו \nלהיותו יושב וזה לא יושב במעתו אלא יושב פתח האהל כמנהגו בהיותו בריא, ועוד שלישית \nכי גם שהזמן קשה כחום היום והאדם הבריא מצעער מן החום הרב והוא יושב שם בתוקפו \nכמנהגו, ובזה יתורץ ג\"כ מה צורך נהודיע אם היה פתח האהל וגם אם היה כחם היום. או \nיראה כמ\"ש והוא יושב ירמוז אל מ\"ש ז\"ל על ויעל אלדים מעל אברהם כי האבות הם הם \nהמרכבה וז\"ש וירא אליו ה' ולא מראה לבד כשאר הפעמים טרם שימול אך עתה בשכר המילה \nנראה לו בעצמותו ר\"ל רוכב עליו וז\"ש וירא אליו אל עצמותו רוכב עליו ממש ואברהם יושב \nתחתיו והב\"ה כוכב עליו אז וישא עיניו למעלה וירא את השי\"ת כוכב עליו כנז' והרי זו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ראיה ראשונה וישא עיניו ואמנם לא היה כענין ראית יחזקאל כי רואים ממטה למעלה \nהאופנים ואח\"כ החיות ואח\"כ הכסא ואח\"כ האדם הרוכב אך אברהם תחילה ראה העיקר את \nהעליון כמ\"ש וישא עיניו וירא, אח\"כ ספר איך אח\"כ נגלה אליו ג' אנשים חיות הקודש וגם \nהם נצבים עליו כענין מרכבה תחת ה' והה נצבים עליו וז\"ש והנה וכו' יראה והנה מחדש ג' \nאנשים היו נצבים עליו אז וירא ראיה שנית זו המתמהת כנז' אז וירץ לקראת כולם הב\"ה \nוג' אנשים מפתח האהל ולחוץ דרך הוראת חילוק כבוד ולכן וישתחו ארצה אל השי\"ת הרוכב \nעל כולם ולא למלאכים אז התחיל לדבר עם השי\"ת וקראו אדני שם רדוש אל נא תעבור וכו' \nואח\"כ דבר עם המלאכים יוקח נא מעע מים וכו' עם היותו מכיר שהיו מלאכים כמו שארז\"ל \nאזיל נקרתא אזלת בנמוסה ובפרט כי ראם בהתלבשות אנשים בעלי גוף, ובמה שבארנו יתורץ \nאז וירא ב' פעמים ועוד למה רץ לקראתם כיון שכבר היו נצבים עליו וגם למה בראייתם זכר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "וישתחוו ארצה ולא כן אל השי\"ת ועוד שהול\"ל תחילה ויאמר ה' אל נא תעבור וכו' ואח\"כ \nיזכיר וירץ לקראתם וכמו שרש\"י ז\"ל נדחק בתירוצא:\n \nספר עץ הדעת טוב - פרשת תולדות פרשת תולדות:\nאתחיל לכתוב פרשת תולדות:\nואלה תולדות יצחק וכו', י\"ל א' ו' של ואלה היא נוספת כנודע כי אלה פוסל הראשינים \nוהם תולדות ישמעאל הנ\"ל אמנם ואלה מוסיף יאיך ח\"ו יוסיף ליעקב על תולדות ישמעאל, ב' \nכי די לומר ואלה תולדות יצחק ואמאי כתיב בן אברהם והרי אין שום יצחק נזכר למעלה אלא \nזה בלבד, ג' כפל על כפל במה שחזר שנית אברהם הוליד את יצחק, ד' מה צריך להודיע אם \nהיה יצחק בן ארבעים שנה מה שלא עשה כן באברהם ויעקב וזולתם, ה' למה עבר על מאמר \nרז\"ל עבר אדם מעשרים שנה ולא נשא אשה וכו' ולא די זה כי גם הכתוב הכריז עליו שלא \nקיים דברי רז\"ל כנז', ו' מה צורך בכל הסימנין הנז' בת בתואל הארמי מפדן ארם וכו' \nוכבר נודעו בפ' חיי שרה, ז' דהול\"ל אשתו ולא לנכח אשתו, ח' מהו ויעתר לו ולא מהלשון \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אחריתי, ע' מה צורך בספור ויצא הראשון אדמוני וכו' ללא צורך, י' קושיא גדולה איך \nיאהב יצחק את עשו על כי ציד בפיו ובפרט כפי תרגום אונקלוס ואם נפרש כדברי רז\"ל שהיה \nמרמה את יצחק וצד אותו בפיו של עשו היאך מעשרין את התבן וכו' אין הכתוב מסכים בזה \nשהרי אחרי אומרו ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה שהוא צדה ממש בשדות כתיב ויאהב יצחק \nכי ציד בפיו, י\"א איך עלה בדעת יעקב לקנות בכורת עשו שלא כדין בקערת תבשיל א' לא \nיעלה זה בדעת, י\"ב קושיה כוללת בביאור כל אלו היתורים אם באו' על כן קרא שמו אדום \nואם מה ענין מכרה כיום ומה ענין הנה אנכי הולך למות וכו':\nוהביאור במה שנק' לעיל אמאי קאמר ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם וידוע כי בן אברהם \nהיה, אבל כוונת הכתוב לפי מ\"ש תחילה ויקברו אותו יצחק וישמעאל מלמד שנתקיים מ\"ש \nהב\"ה לאברהם תקבר בשיבה עובה שהבעיחו שישמעאל יעשה תשובה ויתכפר והתקבל תחת יצחק \nהקעון ממנו ורצה השי\"ת להודיע מה שכרו ואמר כי הנה להיותו נקרא ישמעאל בן אברהם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ומתכנה ז\"ל נדחק בתירוצא:\n)אמר המעתיק אליהו חיון הי\"ו בכאן מצאתי חסר עד פרשת תולדות יצחק, חבל על דאבדין(:\nאל אביו לפי שעשה תשובה זכה להוליד י\"ב נשיאים ועתה יצרך לומר ואלה להוסיף יצחק \nלישמעאל כי כבר שב בתשובה ונתיחס אליו, ואמר שהשוה אותם בצד מה לכבוד אברהם אביהם \nחזרתי לחלק ביניהם מפני כבודו של יצחק ואמר כי אעפ\"י שהשויתים כי כמו שכתבתי ואלה \nתולדות יצחק בן אברהם כתבתי ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם מ\"מ הפרש גדול יש ביניהם \nוהוא כי כשהוליד אברהם את ישמעאל היה מטיפת ערלה קודם שנימול והיה נקרא עדיין אברם \nחסר ה' אך כשהוליד את יצחק כבר נקרא אברהם שלם כי הולידו מעיפת מילה קדושה וכמ\"ש \nז\"ל לא נקרא אברהם שלם אלא עד שמל וזהו שחזר ואמר אברהם הוליד את יצחק ושתף שם \nאברהם לענין ההולדה וההזרעה כנז':\nאו יהיה קרוב לזה והוא כי הרגיש הכתוב שהרי כתוב כי ביצחק יקרא לך זרע ואיך כתיב \nואלה תולדות ישמעאל בן אברהם ולזה הודיענו כי יש הפרש גדול כאשר נייחס הבן אחר האב \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "או להפך והוא כי מוכרח הוא שנייחס הבן אחר האב כי כך הוא ולכן ראוי להשוות תולדות \nיצחק לקרותם בן אברהם כמו תולדות ישמעאל לקרותו בן אברהם ולכך הוסיף ו' וכתב ואלה \nלהוסיף על הראשונים ולהשוותם, אבל בחינה השניה כשנאמר זרע פלוני זה הוא אז נאמר כי \nיצחק הוא זרעו של אברהם מיוחס אליו בפרטות כמ\"ש כי ביצחק יקרא לך זרע וז\"ש יקרא לך \nכלומר כשנתודע לך בענין עצמך מי הוא זרעך לא נרחיב להזכיר את ישמעאל גם הוא רק את \nיצחק לבדו אבל כשנתייחס קריאת שם ישמעאל עצמו מוכרח הוא שנאמר בן מי הוא בן אברהם \nוז\"ש אברהם הוליד כי ענין התיחסות הולדת הזרע עצמו של אברהם לא נזכיר רק את יצחק:\nאו יראה קרוב לזה מקושר עם מ\"ש רז\"ל בפ' וישב יעקב משל למרגלית שנפלה בחול אדם כובר \nבכברה וזורק החול עד שמוצא המרגליות וכו' ולכן בתחילה שהיה מדבר ענין יחוס תולדות \nהאומות מי הם השוה אותם ונתעסק בהם דרך קצרה כי אחר שיחס תולדות ישמעאל הגדול ייחס \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "תולדות יצחק הקטן והשום יחד עם תולדות ישמעאל בהו' הנוספת במלת ואלה לפי שאין \nעסקינן עתה במעלתם ואח\"כ שמצא את המרגליות הוא יעקב הנכלל באו' ואלה תולדות יצחק \nוכנודע כי ביצחק ולא כל יצחק אז הניח ןזרק הצרורות והתחיל להתעסק בעניני המרגליות \nבאורך, והתחיל לייחסו עד אברהם ראש המשפחה במעלה ולא כן תרח אביו והתחיל היחס מן \nאברהם ואמר אברהם הוא ראש היחס והוא הוליד את יצחק זרעו המיוחס ולא כן ישמעאל ואחר \nלידת יצחק ספר נשואיו כדי לייחס את רבקה כמו שית' ואח\"כ הודיע בארוכה סדר העיבור \nוסדר הלידה של יעקב היא המרגליות ולכן אל תתמה אם יאריך כאן כל ספוריו כלם וכמו \nשיתבאר:\nויהי יצחק וכו', נודע כי אברהם ויצחק מלכי קדם היו )שכבר עבר מבן עשרים ולא קיים \nמצותו( כשני יושבי עירם ומי בכל גדוליהם שלא יחלו פני עשירי עם להשיא בתו אליו ולא \nעוד אלא שכבר עבר מבן עשרים ולא קיים מצותו א\"כ מוכרח כי נביאים הם ולא מצאו בכל \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "העולם אשה כשירה כמו רבקה והוצרך להמתין מ' שנה עד תגדל רבקה וישלח ויקחה ממרחקים \nמפדן ארם עם היותה בת רשעים בתואל ולבן המפורסם במעשיו כל זה הוראה גדולה כי לולא \nהיתה צדקת גמורה אין בכל העולם כמוה לא המתין אליה, וגם זה הוראת חסידותו כי עם \nהיות יצחק יחיד לאביו עשיר מופלג בחור חזק לא מלא תאותו לקחת אשה המזדמנת רק המשיל \nביצרו והמתין מ' שנה כדי שלא לקחת מבנות הכנעני הארור ולקחת ממשפחתו עד שגדלה והיתה \nבת ג' שנים בלבד כנודע וכל זה להוראת חסידות יצחק ולא כן ישמעאל כי לכן כתיב כי \nביצחק יקרא לך זרע וגם זה הוראת רבקה כי לולי גדולת מעלתה לא המתין לה ולקחה בת ג' \nשנים והוא כבר בן מ' שנה, ומזה תבין גדולת יעקב בניהם שהוא המרגליות הנ\"ל, ומכל זה \nיצא לנו כי הכל היה לסיבת היות רבקה צדקת כמוהו והיתה בת זוגו ראויה לו מן' השמים \nוז\"ש לו לאשה:\nויעתר וכו' עוד הגדיל להודיע כמה צער עבר על יצחק עד שנולד יעקב וכל זה להראות כי \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "לולי שהיתה רבקה צדקת גמורה ומזומנת לו מששת ימי בראשית לא המתין כ\"כ והוא כי לא די \nשהיה כבר בן מ' שנה ועבר על זמן מצוה ושלת למרחקים ולקח בת רשעים ועדיין היא קטנה \nבת ג' שנים ולא עוד אלא שהמתין י' שנים עד היותה גדולה בת י\"ג שנים ועדיין לא ילדה \nוהמתי לה עוד י' שנים אחרים עד שהיה בן ששים שנה לקיים דין להמתין לאשה י' שנים שלא \nילדה וכבר היה מחויב לישא אחרת ולא עוד אלא שמן הדין לא היה לו להמתין כלל כי הרי \nעקרה היא ממש ועכ\"ז המתין ויעתר יצחק לה וכל זה נגד עבע אשתו ונכח שלה כי הרי עקרה \nהיא והתפלה הזו לבעלה היתה והוא מ\"ש לנוכח אשתו:\nאו יראה במ\"ש ז\"ל כי גם יצחק היה עקר וכפי זה היה ראוי להתפלל על עצמו בתחילה ולא \nחשש על עצמו להתפלל שיתן לו בנים סתם רק מאשה זו בפרטות ולא מאחרת ולא השגיח להיותו \nעקר רק התפלל לנכח אשתו על כי עקרה היא ולא חשש על עקרותו, ואם נרצה לפרש עוד הענין \nבאומרו לנכח אשתו כמ\"ש ז\"ל כי שניהם עלו אל הגג זה בזוית זו וזו בזוית זו וכשהיה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מתפלל יצחק היה מהפך פניו לנכח אשתו ומתפלל עליה להורות כי סיבת תפלתו היתה על כי \nעקרה היא למעוטי עקרות שלו שלא חשש אליו בלבד, עוד ראיה כי גם השי\"ת היודע חקרי לב \nידע כוונת יצחק כי על אשתו היתה תפלתו ולכן ויעתר לו ה' ר\"ל לו לכוונת תפלחו ממש \nולכן לא השיב לו שיקח אשה אחרת ושהוא יתרפא מעקרותו רק ותהר רבקה אשתו כי נשארה \nרבקה לבחינת אשתו והיא עצמה ותהר ולא לקח לו אשה אחרת לשתהר:\nויתרוצצו וכו', לא די כל הצער שעבר כי גם אחר שנעתר לו ה' ותהר היה ראוי שמאז ואילך \nיעבור זעם ולא יוסיפו לראות עוד ואדרבה גם אחר ההריון הרגישה צער עצום לא אירע כן \nלשום אשה הרה מבריאת העולם להיות ב' עוברים בבען א' מתרוצצים בהתכלית הקטטה עד שהיו \nממש מתרוצצים זה את זה כגבורי כח המתאבקים זה בזה, אז בראותה כי הדברים הראשונים \nהווים בעולה לקחת איש גדול אשה קטנה ולהמתין היא מלתעבר עשר שנים או יותר אמנם רצוץ \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הבנים לא היה כן בעולם ואדרבה זה יורה כי איזה דבר רע יש בבענה וכמ\"ש בו ופושע מבען \nקורא לך וכענין שבתי אוצר פירי, והנה יצחק מפורסם כי נבחר לה' מזבח והועלה למעלה \nלה' וכל הרע הוא מצדה כי אינה צדקת ואינה ראויה אליו אז ותאמר אם כן שענין הריצוץ \nהזה הוא הוראה על גרעוני ולמה זה ההריון היה לי ויאמר לו ה' קח לך אשה אחרת ולא \nאנכי וכמ\"ש על ותהר רבקה אשתו, ולהיות חשדא זו עליה עצמה לא רצתה לדבר הדברים אל \nיצחק בעלה גם היה נביא גדול והוא עצמו אשר העתיר על ההריון כי לא רצתה להזדלזל \nבפניו לא לספר לו ענין הריצוץ אפילו לא לשאול ממנו שידע מאת ה' אה הצער הזה הוא \nמצידה כי היא אינה צדקת ולכן ותלך בסתר לבית מדרשו של שם בן נח לדרוש את ה' להודיעה \nפשר דבר ולא ירגיש יצחק כלל בכל זה הענין:\nונחור לפרש הכתוב עצמו באופן אחר ויתרוצצו וכו', נודע כי מעבע הנשים להרגיש נענועים \nורצוצים בבטן אם קודם ההריון ולפי שרחם האשה בהיותה קוצה לקבל הריון או בהיותה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "חולנית מליאה רוח או דם מתנועעת וצירים וחבלים רבים ורעים יאחזון אל האשה כמפורסם \nובאולי אירע כן לרבקה, לז\"א דע לך כי האמת הוא כי ותהר כבר רבקה אשתו בלי ספק ואם \nראית כי ויתרוצצו בקרבה לא היה אלא אחר הוכר העובר וגם כי היו שנים וגם כי כבר היו \nבנים גמורים בחדשים האחרונים של העוברה וז\"ש הבנים כי כבר היו בנים גמורים וגם כי \nהיו שנים וכמ\"ש ז\"ל שהרגישה בהגיעה לפתח ע\"ז זה רץ בצד זה של בטנה וזה רץ בצד האחר \nוכו' אז נגמר בדעתה )לדי מחיתך בכאן תיבה( כי אין הריצוץ רק מפאת הבנים ותאמר א\"כ \nכלומר אילו היה חולי ברחם כנז' יקרה היא לכל הנשים אבל עכשיו שכבר הם בנים גמורים \nוהם שנים והם במקום צר איך יתנועעו וירוצו כסוסים דבר שלא היה מיד ותלך לדרוש את ה' \nואילו עלה בדעתה שהיה מפני החולאים כנז' היתה דורשת אל הרופאים:\nותאמר א\"כ וכו', כי הנה נתברר כי עיקר זרע אברהם הוא יצחק וכשרבקה נתעברה חשבה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בדעתה כי אם ישמעאל נקרא זרעו של אברהם הוליד י\"ב תולדות כמספר י\"ב מזלות השמים \nהשולעים על הארץ מכ\"ש שהיא תלד י\"ב שבטים צדיקים, וכאשר גדל ההריון והבנים אשר \nבקרבה רצו זה לצד זה וזה לצד זה וכבר הכירה שאינם רק שני בנים בלבד אז אמרה לא ימנע \nאם הי\"ב שבעים שאני עתידה ללדת יהיו בהריון הזה כדרך ובני ישראל פרו וישרצו וכו' \nכשרצים ששה בכרס אחד הנני רואה כפי הריצה שלהם שאינם רק שנים ולא י\"ב וכפי זה אומר \nויתרוצצו לשון ריצה ולא ריצוץ, ואם נאמר שאוליד שנים שנים למה הה רצים ומתרחקים זה \nמזה כאילו נלחמים ואני מרגשת צער נמרץ בזה אין זה דבר טוב בלי ספק וז\"ש ותאמר א\"כ \nשהם שני בנים בלבד וגם שהם רצים ונלחמים א\"כ הי\"ב שבטים כענין זה שאני עתידה לילד \nלמהה זה אנכי סובלת הצער הזה על חנם ואם כשירים וצדיקים הם למה מתקוטעים ובפרע כי \nהיא היתה חושבת כי שניהן רשעים בשוה אחד כי שניהם רצים אז ותלך לדרוש את ה' מה יהיה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "משפע הנערים ומעשיהם:\nויאמר וכו', את חושדת כי תלדי י\"ב שבטים צדיקים ואינו כן כי אין בבענך רק שנים לבד \nאלא שאינם כשאר י\"ב השבטים שכולם גוי אחד בארץ ועם אחד הם אבל יחלקו לשני גויים \nולשני דתות וז\"ש שני גוים בבענך נמצא כי הגוי האחד מהם הוא אב אחד יקרא והוא יעקב \nוהוא יוליד אח\"כ י\"ב שבעים וכולם יעבדו את ה' וגוי אחד יחשבו כולם, וכן הבן השני אב \nגוי אחד יהיה והוא עשו וכל בניו יקראו אומת אדום גוי אחד עובדי אלילים, והרי ידעת \nכי ]אין[ הי\"ב שבעים יוצאים ממך רק האב של כולם והוא יעקב וכן ע\"ד זה בעשו כנז' \nוא\"ת מאחר שאינם י\"ב שבטים אלא שנים לבד מ\"ע הריצה והריצוץ הזה לז\"א ושני לאומים:\nיראה כי להיות אשר הם עתידים באורך הזמן להיות נחלקים לשני גוים ונודע כי אין נקרא \nגוי אלא קיבוץ קהל עם ה' ועדיין אינם גוים שלימים רק ב' בנים יחידים אבל מעכשיו \nרוצים להיות מבהיותם בבטן שני מלכים נפרדים אע\"פ שאין להם עדיין אומה למלוך עליהם \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "וכמ\"ש ז\"ל אין לאום אלא מלכות ואע\"פ שאינם גוים רבים ממש אלא שני יחידים יכולים \nלהיות מלכים הם הנקראים לאומים ומבקשים ליפרד זה מזה שלא להיות אחד משועבד לחבירו \nבעודם במעיים להורות על העתיד ולהתחזק מעתה וז\"ש ממעיך יפרדו. וא\"ת והרי כבר נפרדו \nבמעים ומה זה כל הימים מתרוצצים לז\"א ולאום מלאום יאמץ כי גם שכבר נפרדו ממעיים זה \nמימין וזה משמאל עדיין אינם מרוצים בזה להיותם שניהם מלכים ועדיין בכל יום מתקועעים \nלהתאמץ זה על חבירו ולהיות אחד מהם מלך לבדו ושליע על חבירו ואין שלום כלל ביניהם \nלהיותם שני מלכים יחד כל אחד על אומתו כענין מ\"ש ז\"ל כשזה קם זה נופל, זא\"ת הנה מכל \nזה יורה גדולת הבנים האלה כי גם בעודם במעיים מבקשים למלוך וכזה לא נראה מימי קדם \nוא\"כ תגדל הקושיא איך אין בהם דעת והבחנה ומוסר להיות שלום ביניהם ולמלוך יחד שניהם \nבעולם על שאר שבעים אומות ויכבד הקען לאחיו הגדול ממנו כי כן צותה תורה כבד את אביך \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "לרבות אחיך הגדול ולז\"א ורב יעבוד צעיר יראה איני אומר זרב רוצה לעבוד הצעיר רק \nיעבוד להורות את אשר עתיד להיות בהכרח ככי רצונו ית' והוא שרב יעבוד לצעיר להיות \nיעקב חבל נחלתו ועשו עוען כי לו משפע הבכורה אפילו אם הוא בן השנוי כמ\"ש ואת עשו \nשנאתי וע\"י כן יש כל הקעעה הזו כי הבכור רוצה למלוך כפי עבע העולם ואני בחרתי ביעקב \nהקען כנז', ואחר שנולדו כתיב ואחרי כן וכו' רצה ה' להודיע כי בדין הוא עושה לבחור \nלמלך ליעקב כי הוא הבכור האמתי כמ\"ש ז\"ל משל לשפופרת ו' הנכנס ראשון יוצא אחרון \nוזהו שרמז באומרו ואח\"כ יצא כי אחר שהזרעה היה יעקב הבכור אחר כן של ההזרעה אבל \nלענין היציאה יצא אחרון והראיה לזה כי גם בצאתו ידו אוחזת בעקב עשו כאילו תופשו \nלדין למה יצאת ראשונה אחר שאני בכור להזרעה וזה ג\"כ ירמוז כמ\"ש ויצא הראשון כי לא \nהיה ראשון רק בענין היציאה לא בהזרעה אז ויקרא שמו הקב\"ה עצמו יעקב להיותו חבל \n", "en": ""}]}
