{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "36", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 36", "hebrewTitle": "קטע 36", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/36/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/36/", "segments": [{"index": 1, "he": "הוציא ה' בשם הוי' את ישראל ממצרים וידוע כי מלך אלקי' על גוים אך שם ההוי' נאמר \nעליו כה אמר ה' מלך ישראל 'וגואלו וכמ\"ש כי חלק ה' עמו. וז\"ש משה ואמרו לי מה שמו \nמה אומר אליהם כו' ופשוט הוא כי עמרם ואהרן נביאים היו וכל שבט לוי היו עוסקים \nבתורה והי' יודטים שמו ית' מן יעקב אביהם כשאמרו לו שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד:\nאך כוונתו לאמר אולי ישראל יסתפקו אם הדבר הזה להיותך נקרא בשם אלקי' דיין שופט צדק \nוהציל עשוקים או אם הוא לסיבת להיותך חפץ בהם לבחור בהם לעם נחלה וא\"כ תהיו נקרא \nבעת הזאת בשם הויה אז אמר כה תאמר וכו' ה' אלקי אבותיכם וכו' וארד להצילו מיד' \nמצרים כמ\"ש ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך אני ה' ולא אחר כלומר אפילו בשם אלקים \nאיני נגלה רק בשם הויה ולכן לא נאמר וכי הוציא רק כי הוציא ה' יען היותו ראיה אל \nהאמור כי כבר בחר בישראל להיות' עמו. עוד ראיה אחרת כי ההוצאה היתה ממצרים אשר מימי \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "קדם מעולם לא יצא מתוכה עבד ע\"י חכמת כשפיהם כנזכר בס' הזוהר ואלו נגלה עליהם בשם \nאלקים המולך על גויים וכל הע' שרים הנקראים אלקי העמים נשרשי' משם הזה לא יוכלו \nלצאת ולכן הוצרך להוציאם בשם הויה המושל על ישראל לבדם ובכחו נקרעו כחות כשפיהם \nויצאו לחירות משא\"כ אלו יצאו משעבוד איזה אומה אחרת וז\"ש אנכי ה' אלקיך כי אני שם \n.ההויה בחרתי בך לעמי ואני להיות אלקיך בפרטות והראיה לזה כי הרי הוצאתיך מארץ \nמצרים המשונית מכל שאר ארצות ואומות כי ע\"כ נקרא בית עבדיה שאין שום עבד יכול לצאת \nבן חורין מתוכה הרי הוכרחנו כי לא בשם אלקים שופט הוציאם להיותו אוהב משפט כי סיבה \nיתירה יש הלא היא כי הוציא בשם הויה לקרא אלקיהם והם נקראים עמו ונחלתו, ואז עלה \nבדעתו להתחבר עם ישראל ואז ויקח יתרו את צפורה וכו' ויבא וכו':\nואם נפרש הענין כפי' רז\"ל מה שמועה שמע ובא קריעת י\"ס ומלחמת עמלק נפרשהו כפי הדרך \nהנז\"ל ג\"כ האמנם באופר אחר. והוא כי חשב יתרו כי לא בצדקת ישראל הוציאם כמשז\"ל על \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "או הניסה אלקים ובא לקחת לו גוי וכו' כי היו ישראל עובדי ע\"ז ומגדלי בלוריות כמו \nהמצרים א\"כ הטעם יהיה כי אם ברשעת הגוי' ההם אומת מצרים כי נתמלא סאתה ולא עוד אלא \nשהעיזו וחזקו לבם כנגדו ית' ולכן עשה בהם שפטים ההם אך לא כי כוונתו ית' להיות \nישראל עם סגולתו כנז' אמנם כאשר שמע יתרו את כל אשר עשה אלקים אח\"כ שהוא ענין קריעת \nים סוף הנזכר בריש פ' בשלח ומלחמת עמלק אשר בסוף הפרשה ודרשינן סמוכים וע\"פ שני \nעדים הנ\"ל יקום דבר כי הכל היה לסבת זכות משה וישראל שרצה ליקחם לעמו ונחלתו \nוכנז\"ל. כי הנה אם הטעם היו או לצדקת ישראל או לרשעת הגויים היו מספיק באשר הוציאם \nממצרים וכבר הוציאם מיד עושקיהם ואח\"כ ילכו למקום שירצו ככל הגוים ויטרחו \nבמזונותיהם ובצרכיהם ואמנם ראינו כי השי\"ת החזיק והכביד את לב פרטה ועבדיו לרדוף \nאחריהם בים סוף שלא כדרך הטבע כי כבר הכיר נפלאותיו ותחזק מצרים למהר לשלחם ואיך \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "טפש כחלב לבם לאמר מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדינו אין זה כי אם הקב\"ה \nהכביד לבם והביאם עד ים סוף וטבעם בתוכו לא נשאר בהם עד אחד ולא עוד אלא שלישראל \nהפליא הפלא ופלא מחדש ועשה עמהם שנים עשר נסים כנז' לרז\"ל בענין קריעת ים סוף אין \nזה כי אם שביקש להיותם לו לעם סגולה. וכמו כן ענין עמלק הי' די שיחלוש אותם יהושע \nלפי חרב כי כן משפט ה' לכל אומה המריעה לחברתה אבל ראינו ענין כתוב זאת זכרון בספר \nכי מחה אמחה מתחת השמים עד ביאת המשיח. ולא עוד אלא שאין השם שלם ולא הכסא שלם עד \nמחיית עמלק כמ\"ש ז\"ל על כי יד על כס יה זה יורה באמת כי כל אשר טשה אלקים במלחמת \nעמלח ובים סוף הי' לסיבת היות ישראל עמו ונחלתו וכמ\"ש יהושע והכריתו את שמנו וכו' \nומה חעשה לשמך הגדול כי ישראל נקראים בשמו ית' גם נשמותיהם חצובים מתחת כסא הכבוד \nולכן אין השם ולא הכסא שלם אלא בסיבת ישראל ומענין קריעת ים סוף ועמלק הרמוזים \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "באומרו את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו משם נכריע בנין אב כי גם יציאת מצרים \nשהי' נראה כי בשם אלקים היתה להציל עשוק מיד עושקו אינו כך רק כי ה' הוציא את ישראל \nממצרים. בשם ההויה להיותו מיוחד לאלוקה של ישראל כנז' וכמ\"ש כי חלק ה' עמו. ואז נתן \nלבו להתחבר עם ישראל ולהתגייר גר צדק להיותו בכלל עמו ית':\nוסיפר הכתוב כי מכל השומעים מסוף העולם לא הי' מי שנתן לבו לשמוע ולהבין ולהתגייר \nכי אם יתרו לבדו. וזה לשתי סיבות שהי' בו הא' להיותו כהן מדיין כי מדיין אחד מבני \nהפלגשי' אשר נתן להם אברהם מתנות שם טומאה מסר להם כל חכמת חצוניות העצומה הידוע \nבשם חכמת בני קדם הם בני הפלגשים עצמן כמ\"ש. וישלחם קדמה אל ארץ קדם ובלעם השקול \nבאומות העולם כמשה בישראל משם למד חכמתו כמ\"ש מן ארם ינחני בלק מהררי קדם כנזכר בס' \nהזוהר נמצא כי מדין ראש החכמה ויתרו כהן גדול שבכולם יודע לבדו על כולם אין ספק שלא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "קם כמוהו חכם בחכמת בני קדם. וזהו נרם ג\"כ בר\"ת \"כהן \"מדין \"חותן ר\"ת חכם. עוד אחרת \nכי גם בחכמת הקדושה הי' חותן משה כל אותם ארבעים שנה שנתגדל במדין ובלי ספק שמסר לו \nחכמה יתירה כי חותנו הי' וידע עניני הקליפה ועניני הקדושה והבחין בשכלו ועמד על \nהאמת ולכן נתגייר הוא לבדו, גם ס\"ת וישמע יתרו כהן ר\"ת עו\"ן והענין כי מתחילה חשב \nיתרו לשבת בארצו כ\"א מחסידי אומות העולם ובזה יספיק לו כנ\"ל ואח\"כ חזר לשמוע ולהבין \nבלבו כי השב בתשובה צריך לתקן כל אשר עוות והנה ראה כי ג' עונות בידו וצריך לתקנם \nהא' היותו כהן מדין ראש כל הכומרים שלא הניח עבודה זרה בכל העול' שלא עבדה כמשז\"ל \nעל עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים וכמ\"ש בס' הזוהר תוקף ידיעתו בכל העבודות \nוהקטרת ס' ריבוא כוכבי השמים ועונו גדול במאוד מאוד מכל יצירי עולם וזה עון ועבירה \nבינו לבין המקום מלכו של עולם וז\"ש וישמע יתרו מלשון ונתת לעבדך לב שומע כלומר כי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הבין בלבו עון היותו כהן מדין. ועתה ראה כחו הגדול בקריעת ים סוף ומלחמת עמלק ומן \nמן השמים ושליו והבאר וענני כבודו וענין מרה ועל הכל כי הוציא ה' את ישראל ממצרים \nבאותות עצומות עם היותו בית עבדים ושידד כל המערכות כנ\"ל אז ראה כי גדול עונו מנשוא \nבענין כבודו ית', ב' ענין הגדול כנגד משה שלוחו של הקב\"ה ומלכם של ישראל כמ\"ש ויהי' \nבישורון מלך אשר חבש אותו בבית האסורין שבע שנים כשברח מפרעה למדיין אחר שנעשה \nחותנו כנזכר בספר דברי הימים של משה וזה רמז במ\"ש חותן משה ועתה הכיר גדולתו כי הי' \nשקול ככל ישראל ולא עוד אלא שעיקר הנסים שעשה אלקים הי' לסיבתו וז\"ש למשה ואח\"כ \nטפלין לו ולישראל עמו ולא עוד אלא שישראל נקראי' עמו של משה הנז' וז\"ש ולישראל עמו \nר\"ל של משה כמ\"ש על ויזכור ימי עולם משה עמו עם היות כי הוציא ה' את ישראל ממצרים \nהכל הי' ע\"י משה כמ\"ש וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים זז\"ש את אשר עשה אלקים למשה לסיבת \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "משה עם היות כי הוציא ה' וכו', או ירמוז באומרו כי הוציא וכו' כי כל אשר עשה אלקים \nבקריעת ים סוף ומלחמת עמלק הי' בשביל משה וישראל משא\"כ ביציאת מצרים שהיתה לישראל \nבלבד כמ\"ש כי הוציא ה' וכו' כי משה לא הי' משועבד עמהם וכמ\"ש למה 'משה ואהרן תפריעו \nוכו' לכו לסבלותיכם משא\"כ אחר צאתם ממצרים כי המלחמה היתה על משה זישראל כאחת ולא \nעוד אלא שהעיקר הי' למשה כי הוא אשר קרע הים והכניסם בתוכו והוא הי' העיקר בענין \nהשירה כמ\"ש אז ישיר משה ואח\"כ זבני ישראל וכן במלחמת עמלק כתוב בחר לנו אנשים כלומר \nבעבורינו אני וישראל הה באים, ואין ניצוח מלחמה תלויה בי כבשאר הניסים כי ע\"כ כתיב \nוידי משה כבדים כי נצחונה תלוי ביהושע מזרעו של יוסף כמ\"ש ז\"ל על אם לא יסחבום \nצעירי הצאן ולכן וצא אתה והלחם בעמלק, וז\"ש למשה ואח\"כ לישראל נמצא כי כל הניסים \nהאלו בזכותו של משה הי' ואני לא הייתי מכיר גדולתו וחטאתי לו, ענין השלישי כנגד \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ישראל כמ\"ש ז\"ל כי יתרו היה א' מיועצי פרעה יעצו להשתעבד בישראל ואח\"כ חזר בו ממה \nשעשה והלך לו למדין טרם שמשתעבד בהם אבל איוב הי' שם ושתק ונידון ביסורים וע\"ז הי' \nאיוב מתרעה כי יתרו פתח ויענני וכו'. כי יתרו פתח תחלה בעצה זו ואח\"כ בעת השעבוד \nברח' ועשה תשובה ואיוב ששתק נידון בעניני יסורים וז\"ש ויענני וזה נרמז באומרו כהן \nמדין ראשון לענין המריבה פרעה עם ישראל כמ\"ש אשת מדנים וכעס, ובהיות ישראל בשעבוד \nמצרים לא ניתן לבו לשוב מג' עונות אלו לסיבה הנ\"ל אבל עתה שראה ענין שחיזק הקב\"ה את \nלבם לרדוף אחריהם עד שהטביעם בים סוף ולא די במצרים ששעבדום ת\"ל שנה כי גם לעמלק \nהבא דרך מקרה להלחם עמהם שם ברפידים טרם יעברו דרך ארץ אדום והדין עמו ועכ\"ז הפליא \nהקב\"ה ונתאכזר עמו לאין קץ כנ\"ל אז אמר הנה אלו כבר קבלו עונשם ועתה יבא יומו גם \nהוא כי בא קצו להתפרע ממנו כי הוא הי' העיקר בענין שעבוד ישראל והוא היועץ והמפתה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ועונשו כנגד כולם ואז הוכרח לשוב בתשובה מאותם ג' עבירות הנ\"ל להנצל מטונשו ית' ובא \nלהתגייר. גם רמז כי מתחלה חשב כי שם הויה לבדו הוא מלך על ישראל אבל שם אלקים הוא \nמולך על שבעים אומות כמ\"ש מלך אלקים על גויים ועתה ראה כי אפי' שם אלקים הוא המולך \nעל ישראל עמו בפרטות כדוגמת שם הויה והם לבדם עמו ונחלתו וז\"ש את כל אשר עשה אלקים \nלמשה ולישראל עמו כמו ששם הויה מתחלת היותם בארץ מצרים מלך עליהם ולכן הוציאם וז\"ש \nכי הוציא ה' את ישראל ממצרים ולהיות נודע כי ישראל הם עמו של שה הויה לא הזכיר בו \nמלת עמו רק בשם אלקים כי זה הוא חידדוש ונמצא כי שני שמותיו הכוללים הכל מדת הרחמים \nומדת הדין הויה ואלקים שניהם בחרו בישראל לעם סגולה מכל העמים ונמצאו האומות ריקנים \nמן הכל אז נתן בלבו להתגייר ולהיות גר צדק כאזרח מבני ישראל:\nויקח וכו' בעת השמיעה היו מכונה בשני הכנויים כהן מדין וחותן משה ואחר השמיעה שנתן \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "דעתו להתגייר הוסר ממנו כינוי המגונה כהן מדין ואינו רק חותן משה מתדבק בו ובאמונתו \nואמנם יתרו חטא ג' עונות עם המלך זה הקב\"ה ועם עמו זה ישראל ועם משנה המלך רואה פני \nהמלך בכל עת סרסור בין המלך ובין העם לכן אמר בלבו אשוב מתחלה מעון הסרסור ועי\"כ \nהוא ידבר עלי טוב עם המלך ועם העם ובפרט כי הסרסור הוא חתני לוקח בתי. ואז ביקש \nלהביא לו מנחה אולי ישא פניו אין מנחה גדולה כהביא לו את אשתו וז\"ש ויקח וכו' אשת \nמשה ולא אמר את צפורה בתו לרמוז כי ע\"י היותה אשת משה ימצא חן בעיניו בהביאה לו, \nוא\"ת והרי משה שלחה בגט בבואו מצריימה ואיך אתה קוראה אשת משה ולא טוד אדרבה אפשר \nשיחרה אף משה בזה כי חפץ הוא לקחת אשה היותר מיוחסת שבכל ישראל עם הקדש כי אם \nמתחילה לקחה על כי גר הי' בארץ נכריה אין לחם ואין שמלה ובורח מפני פרעה לז\"א אחר \nשילוחיה ולא אמר אחר ששלחה רק שילוחיה בלשון רבים והענין כי אלו צפורה היא ששלחתו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "למשה להיותו גר בארץ ולא נחשב בעיניה כי היתה בת מלך הארץ כהן מדין. או ג\"כ אפי' לא \nשלחתו היא אלא שהוא יצא מעצמו ובא למצרים היה אפשר שעתה בראות עצמו מלך על כל ישראל \nביקש לגרשה לישא אשה בת ישראל מיוחסת אבל משה הוא ששילחה ברצונו )בשל ים( אחר שכבר \nעלתה בדעתו והוליכה באמצע הדרך שפגע בו אהרן והוא גרם לו לשיחזור לשלחה אצל אביה \nכנודע וכל זה יורה אהבתו אותה ואת בניה כדי שלא ישתעבדו במצרים ולהורות כל זה אמר \nשילוחיה בלשון שנים הוא משה ואהרן כי משה לבדו הי' רוצה להוליכה עמה מאהבתו אותה \nאלא שאהרן גרם השילוחין וזה יורה היותה חשובה בעיניו אשת משה גמורה וחשובה אצלו, \nועל ידי חסד הזה שיעשה עתה להוליכה עמו אצלו ימצא חן בעיניו וימחול עונו אשר העווה \nעמו כנ\"ל ועי\"כ ילמדהו דעת להתגייר ולשוב אל ה' וימחול לו גם העון ההוא ומכ\"ש גם \nישראל בראותם שנתגייר ולא עוד אלא שהוא חותן משה מלכם ימחלו לו גם מה שחטא להם \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "כנ\"ל:\nואת שני בניה וכו' עוד מתנה אחרת הביא עמו הלא הם שני בניו אשר לו ממנה כי בלי ספק \nימסור נפשו על בניו לגיירם ולהכניסם תחת כנפי השכינה ולהיותם בניו ממנה בלי ספק \nיאהבנה גם היא לסיבתם נוסף על אהבתו אותה מצד עצמה כנ\"ל ולזה אמר בניה ולא בניו, \nוא\"ת אדרבה נימא' אפכא כי מרוב שנאתו אותה ישנא גם את בניו לז\"א אשר שם הא' גרשום \nוכו' ומכיוון שקרא שמות בניו על שם הניסים הגדולים הנעשים לו בהצלותו זה יורה היותו \nאוהב אותם בתכלית. עוד ראי' אחרת חזקה מאוד כי היה לו לקרותם כסדר הניסים ויקרא שם \nהראשון אליעזר על שם הנס הראשון שניצל מחרב פרעה ואת השני יקרא גרשום על שם הנס \nהשני כשאח\"כ הלך למדין והיה גר בארץ נכריה וניתן לו לחם ושמלה והשיאו אשה ואמנם \nכיון שאת הראשון קרא גרשם ע\"ש החסד שעשה עמו יתרו והיה גר בארץ נכריה עם היותו נס \nהאחרון והקדימו על נס הראשון הצלתו מחרב פרעה שהי' ראוי להקדימו לב' סיבות הא' יען \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "זה הנס הראשון והב' כי ניצל מן ההריגה וזהו גדול מכל הניסי' הרבי' שאירעו לו ועכ\"ז \nהקדי' ענין היותו גר בארץ נכריה זה יורה היותו מחשיב החסד שעשה עמו יתרו לתת לו לחם \nואשה מכל הניסי' שבעולם וענין ראי' זו רמז אותה הכתוב במה שלא אמר ואת השני קרא \nאליעזר רק ושם האחד אליעזר ירמוז אל מה שאמרנו כי להיותו שמו על שם הנס הראשון ראוי \nששם זה של אליעזר יהי' אל הבן האחד והראשון לא אל השני באופן שבבחינה היות גרשם \nהראשון אמר אשר שם האחד גרשם ובבחינה היות השני נקרא על שם הנס הראשון ראוי לקרותו \nגם הוא ראשון ואחד וז\"ש ושם הא' אליעזר וזה יורה על כל הנ\"ז, עוד נוכל לפרש במה \nשאמר ושם הא' אליעזר ולא אמר ושם השני לאמר כי אל תאמר בלבבך אולי כשנולד גרשם הי' \nסמוך לכניסתו למדין ועדיין הי' בלבו זכירת החסד של כי גר הייתי בארץ נכריה אבל \nכשנולד אליעזר כבר נגלה אליו הקב\"ה ושלחו לגאול את ישראל אולי בראותו גדולתו זאת \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אולי נשכח החסד שעשה עמו יתרו ויתחרט ויבקש להוליד לו בנים ממשפחת ישראל מיוחסת \nלז\"א אינו כך כי גם לאליעזר אהבו אהבת נפשו כאלו הוא הי' הבן הבכור הראשון וז\"ש ושם \nהאחד אליעזר והראי' לזה כי קראהו כן ע\"ש שניצל מחרב פרעה שאין בכל הנסים והחסדים \nחביב כמו זה ולא עוד אלא שהזכיר בו שמו של הקב\"ה אליעזר מלשון אלקי אבי בעזרי וזה \nיורה אהבתו הנפלאה עמו:\nאו ירצה במ\"ש ושם האחד אליעזר ובזה. נתרץ הקושיא הנ\"ל כי הצלת חרב פרעה הי' לו \nלהקדימה הן מחמת זמנה שקדם והן מחמת איכותה שהיתה שקולה מכל הנסים שבעולם ולכן נפרש \nכי בכלל גר הייתי נכלל גה הצלתו מחרב פרעה כשברח. ממנו כי לא די שניצל ממנו אלא \nשמצא מנוחה וגירות בארץ נכריה, ואמנם מ\"ש כי אלקי אבי וכו' ירמוז אל הנס האחרון כי \nגם בו הי' הצלת נפשו וזה בלידת אליעזר ויפגשהו ה' וכו' ויבקש להמיתו כשהי' בולעו \nהמלאך מראשו עד רגליו וע\"י צפורה שמלה את בנה וירף ממנו וניצל והי' אלקי אביו בעזרו \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "להצילו הוא אברהם אביו הראשון שקבל מצות מילה ראשון לכל הנמולים והזכיר הקב\"ה זכות \nאברהם אבי והצילני וכל זה גרם לו צפורה אשתו וא\"כ בלי ספק שיאהבה בכל לב ובכל נפש \nובפרט כי זה הי' סמוך בעת לכתו למצרים ולא ישכח אהבתה ואשר מלטה נפשו מיד המלאך \nהממית אותו, וכפי דרך זה אומרו ויצילני מחרב פרעה ירצה כי עתה בראותו שהצילו מיד \nהמלאך עליון רוחני סמך לבו ונתחזק בשליחותו בשמחה כי מכ\"ש שיצילו מיד פרעה אדם ילוד \nאשה ההולך עתה לפניו להוציא את ישראל מתחת ידו שלא יהרגהו והדבר הזה נתחזק בענינו \nכאלו כבר הלך שם והצילהו מידו וז\"ש ויצילני וכו' כלומר וכאלו כבר הצילני:\nואם נראה לבאר הענין יותר בדרך רמז כי אומרו ויצילני וכו' הם מילות ודברים סובלים \nשתי הבנות הא' מחרב פרעה ממש כפשטו והב' מחרב המילה והפריעה כמ\"ש עשה לך חרבות \nצורים וכו' ובזה יתבאר מה שלא אמר מיד פרעה אלא מחרב פרעה כלומר מהחרב ההורגת אותו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "בענין המלאך על שנתעכבתי למול אותו ומזה הבטחתי שיצילני מחרב פרעה ממש ויען כבר \nקדמה הצלתי מחרב פרעה אמר ויצילני לשעבר:\nויבא וכו' לא היתה כונתו להביא את בתו אצל בעלה למען לא תהי' כאלמנות חיות אמנם \nתכלית ביאתו היתה להתגייר ולהתדבק במשה חותנו וז\"ש ויבא חותן משה ומכיוון שהי' בא \nאגב אורחיה הביא את בניו ואשתו אך עיקר ביאתו הי' להתגייר ולבא אל המדבר אשר הוא \nחונה שם הנקרא הר האלקים ע\"ש שהי' עתידין שם לקבל את התורה ורצה לקבל את התורה גם \nהוא עמהם:\nויאמר וכו' הגיד למשה ג\"כ מחשבתו האמיתית כנודע איסור לגנוב דעת הבריות כי אין עיקר \nביאתו להביא את אשתו לשיגמול לו חסד על זה כי האמת הוא כי אני חותנך יתרו הוא הבא \nאליך להתחבר עמך ולהתגייר ואגב אורחי הבאתי עמי את אשתך וגם שני בניה עמה באו לא כי \nאני באתי להביאם אליך כי כל ביאתי לשם שמים בלבד. כשמוע משה אף הוא שמח מאוד ולא \nיצא לסיבת אשתו ובניו רק לשם שמים לקראת חותנו הבא להתגייר וז\"ש ויצא משה וכו' ולא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "יצא לסיבת אשתו ובניו אף גם וישק לו ולא לאשתו ובניו:\nוישאלו וכו' זה משה הנקרא איש האלקים לרעהו זה יתרו שנעשה עתה רעהו ונתגייר כמ\"ש \nז\"ל על פ' שור רעהו ולא שור נכרי כי להיותו גר מותר לשאול לו בשלום שהוא שמו של \nהקב\"ה משא\"כ בהיותו גוי כי אפי' לנבל הכרמלי להיותו רשע לא שאל דוד בשלומו אלא \nברמאות כנזכר בס' הזוהר על פסוק ואמרתם כה לחי ואתה שלום וכו', גם כפי הפשט כי \nבהיותו גוי לא הי' שלום ביניהם אלא עתה אשר בא להתגייר עשו שלום אז ויבואו האוהלה \nבית מדרשו של משה כנודע מן ומשה יקח את האוהל וכו'. וזה לפתוח לו בעניני התורה \nוהמצות ובשכרן ועונשן כאשר מחוייב לנהוג לגרים הבאים התגייר גם נודע שצריך אח\"כ \nלחזור ולהודיעם השכר של הגרים כנזכר בהרמב\"ם בהלכת אסורי ביאה ולכן:\nויספר משה לחותנו בפרטי פרטות דרך סיפור ולא דיבר כללא בעלמא את כל אשר עשה אלקים \nלפרעה ולמצרי' ולא עשה זה לסיבת השתעבד' בכמה אומות אחריה כי לכן נקרא בית טבדים \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "אלא על אודות היותם ישראל עמו ונחלתו ועם שכבר נאמר וישמע יתרו וכו' הי' בכלל אך \nעתה סיפר לו בפרטות כדרך הסופר שאינו מדלג אות אחת ועדיין הי' מקום לטעות כי לא \nנענשו אלא על כי חטאו לפניו ית' כמ\"ש לא ידעתי את ה' וכו' ולכן סיפר לו כל התלאה \nאשר מצאתם בדרך אחר צאתם ממצרים והוא ענין חסרון הלחם והמים ומרירות מי מרה והמתקתם \nומלחמת עמלק ומכולם ויצילם ה' ואז לא היתה יד פרעה באמצע וזה יורה שהסיבה העיקרית \nהיא על אודות ישראל עמו ונחלתו ומאהבתו אותם:\nויחד יתרו כשומעו כל פרטי דברים הנז' שמח שמחה גדולה בחדות וחריפות עצום מה שלא הי' \nכן בתחילה וישמע יתרו וכו' וזה מהסתכלות בשכל חד וחריף דקדוקי הניסים המורים כי \nכולם הי' על אודות ישראל עצמן כנז'. וז\"ש על כל הטובה אשר עשה ה' כי לא הי' רק \nלישראל כלומר לסיבת היותם ישראל עמו ונחלתו כי אמנם ענין הרעה שהביא לפרעה ולמצריה \nאיננה הוראה כי אפשר שהי' לסיבה שחטאו כנודע )ית'( אמנם הטובות הנ\"ז אשר הטיב אח\"כ \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "לישראל זה הוראה גמורה אל הנ\"ל, וכן ביציאת מצרים עצמה יש בה שני בחינות אם המכות \nשהעניש את מצרים אין זו הוראה אלא בבחינה הנוגעת לישראל עצמן שהצילם מיד מצרים גם \nזו הוראה נכונה וז\"ש ג\"כ אשר הצילו מיד מצרים ולכן איחר זה הענין באחרונה עם שאירע \nבראשונה להיות בה ב' בחינות והקדי' המאוחר שהיא הטובות אשר עשה להם בדרך כי אין בה \nרק בחינות ישראל בלבד כנ\"ז, גם אמר בלבו להתגייר ולכן התחיל להזכיר שמו ית' ולברכו \nמה שלא עשה עד עתה וז\"ש:\nויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם את ישראל וגם אותך משה עם היותך השליח וזה מיד \nמצרים השר העליון כמ\"ש ז\"ל על והנה מצרים נוסע אחריהם ואח\"כ מיד פרעה השר והמלך \nהתחתון וז\"ש שני פעמים מיד ומיד וגם לכן הזכיר את מצרים טרם פרעה וא\"כ לא מאת שם \nאלקים היחה זאת כי מלך אלקים על גוים כנודע ובראות כי גם השר העליון הכניע הנה זה \nמאת ה' שם הוי\"ה הי' יען כי הוא מלך ישראל בפרטות ולכן לו יאתה הברכה וז\"ש ברוך ה' \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "ולא אמר ברוך אלקים, עוד ראיה אחרת כי גם הציל את העם הם הערב רב והצילם מתחת יד \nמצרים והצלה זו אינה הצלת שעבוד בלבד כי הרי לא הי' משועבדים אמנם הי' הצלת נפשם \nמגיהנם כי קבלם להיותם גרים, ולהיותם תחלה גויים כמותם בגוף ונפש אמר מתחת יד אמנם \nבישראל שנפשם לא הי' משועבדות רק גופם בלבד לכן לא כתיב מתחת יד שהוא שעבוד יתירה \nרק מיד בלבד שהוא שעבוד היד בגופם בלבד, והנה אלו שם אלקי' אינו מקפיד כ\"כ בזה כי \nגם אם ישארו גויים גם הם תחת ידו כמ\"ש מלך אלקים על גויים אבל להיותו שם הויה המושל \nעל ישראל בפרטות רצה להציל הערב רב ולגיירם כנז\"ל והנה כמו שהציל נפשות הערב רב \nוגיירם גם אני מתגייר כמותם ועל הטובה הזו אני חייב לברך את ה' וז\"ש ברוך ה' וכו' \nוהרי נתגייר כנ\"ל וכיון שנתגייר הרי ידע והכיר את הבורא ית' ונכנס בעבודתו וז\"ש:\nעתה ידעתי כלומר עתה אשר נתגיירתי הוא לסיבת אשר כבר ידעתי ידיעה חלוטה גודל שם \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "הוי\"ה כנ\"ל מכח שתי הראיות הנ\"ל וידעתי כי לא די אשר שם הוי\"ה הוא גדול מן שבעים \nשרים של מעלה הנקראים גם הם בשם אלקים בסוד גוי ואלהי' אלא גם הוא גדול משם אלקים \nעצמו ית' הכולל כל האלקי' שהם ע' שרים וז\"ש מכל האלקים כנודע כי מלך אלקים על גויים \nושם הוי\"ה גדול אפי' משם אלקים ית' עם שהוא אלקים חיים ית' הנה שם הוי\"ה הוא יותר \nעצמי ועקרי, והראיה כי בדבר אשר וכו' ירצה כי בתחלה השר של מצרים הוא אשר ויאמר אל \nעמו והכניס מחשבה זו בלב עמו התחתונים כנז' בס' הזוהר הבה נתחכמה לו בחכמה יתירה \nלשעבדם וזה כאשר יהי' גויים כמותם משא\"כ בתחלה בהיותם נקראים עם בני ישראל כי אז הם \nרב ועצום ממנו וכן עשו מצרים עמו התחתונים ובזה הדבר אשר זדו השר והעם התחתון וחשבו \nעל ישראל נתהפכה עליהם כי גם את השר וירא ישראל את מצרים מת לשון יחיד וגם את העם \nג\"כ ולא די זה אלא שלקח הערב רב שהם מצרים ונתגיירו היפך ממה שחשבו להוציא את ישראל \n", "en": ""}, {"index": 23, "he": "מתחת יד הקב\"ה להטותם גויים כמותם, ולכן קדם שידעתי זה הייתי חושב כי שם של אלקי' \nגדול מן הכל וא\"כ יספיק לי להיותי מחסידי אומות העולם תחת רשות שם אלקים המולך על \nכל הגויים כולם אבל עתה כי ידעתי כי גדול ה' שם הוי\"ה במאוד מאוד א\"כ רצוני להתגייר \nמכלל ישראל גירי צדק כדי שאזכה גם לחלק שם ההויה שאינו מולך רק על ישראל לבדם, \nולהיות כי הבא להתגייר טעון קרבן כמו שמצינו בישראל במתן תורה הנה דם הברית אשר כרת \nה' עמכם בהרצאת קרבן זבחים שלמים כנזכר בהרמב\"ם לכן גם הוא:\nויקח יתרו עולה וזבחים לאלקים ירצה כי תחילה הי' הוא מקבל עליו לאלוה את שם אלקים \nכשאר חסידי אומות העולם אך עתה הקריב הקרבן לשם הויה יען כי עתה קיבל אלוהותו של שם \nהויה והי' לו שם הויה לאלקי' ואין פירושו שהקריב הקרבן לשם אלקי' עצמו אלא לשם הויה \nשקבלו עתה לאלקים' לאלוה עליו ככל גרי הצדק, והנה בתחלה בהיותו גוי הי' יכול הוא \n", "en": ""}, {"index": 24, "he": "עצמו להקריב קרבנו ולא עוד אלא שהי' כהן מדין מקריב כל הקרבנות של מדין אך עתה ויקח \nיתרו עולה וזבחים קיחה ביד והביאם אך לא הקריבם וז\"ש ויקח ולא ויקריב כי אהרן הוא \nהקריבם וז\"ש ויבא אהרן בפרטות כי הוא המקריב ואח\"כ כלל גם לזקני ישראל, ולפי שכבר \nהוסר מלהיות כהן מדין ולא הקריב קרבן הוא עצמו כבתחילה לכן לא נקרא עתה רק בשם חותן \nמשה ולא כבתחילה שאמר וישמע יתרו כהן מדין חותן משה כי כבר נתגייר לכן אכלו לחם עמו \nוז\"ש לאכל לחם עם אותו שיצא כבר מכלל כהן מדין ואינו רק חותן משה כי כבר נתגייר \nוקבל אלקותו ית' וז\"ש לפני האלקים אך בהיותו גוי' אסור להסב עמו בסעודה:\nוע\"ד האמת אפשר במה שנודע כי ישראל הם בתפארת עמוסים מני בטן בנים לה' שם:\n", "en": ""}]}
