{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "37", "title": "ספר עץ הדעת טוב — דף עה ע\"א וע\"ב:", "hebrewTitle": "דף עה ע\"א וע\"ב:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/37/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/37/", "segments": [{"index": 1, "he": "דף עה ע\"א וע\"ב:\nבאותו מעשה ככופר במשפט ולכן הוצרך גם במעשה ענין פ' ואתה תחזה וכו' כי בהיות שהוא \nגרם מינוי השופטים והסנהדרין כאלו עשה בידו ובעצמו משפטי התורה במעשה:\nויאמר ה' אל משה כה תאמר לבית יעקב וכו'. )דרך רמז( ונפרשנו קרוב למה שפירשו בס' \nהזוהר בסוף פ' לך לך דף צ\"ה על ענין המילה, הנה ענין מתן תורה בהר סיני הוא האות \nהיותר נפלא להורו' אהבתו ית' לבני ישראל עם קרובו מכל העמים וכמש\"ל השמע עם קול \nאלקים וכו' מגיד דבריו ליעקב וכו' ירצה כי היותו מגיד דבריו מפיו עצמו את דבריו הם \nעשרת הדברות לישראל ולא ע\"י מלאך ושליח זה יורה אהבתו הנפלאת עמהם כי הרי לא עשה כן \nלכל גוי, ירצה ב' הוראות יחדיו הא' כי גם אשר ציווה השי\"ת קצת מצות לבני נח ולשאר \nהאומות לא הי' בגלוי כענין מתן תורה בהר סיני ואופן המעשה של האותות לא עשה כן לכל \nגוי הם ע' אומות כללות כל הנבראים והי' תחלה גוי א' לבדו כי כולם בני נח וז\"ש לכל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "גוי, והב' כי תרי\"ג המשפטים והמצות אשר נתן לישראל לא ידעום הם כלל רק ז' מצות לבדם \nולכן ראוי לכם שתהללויה ותשבחו יותר מכל האומות וז\"ש הללויה וזהו שתקנו לנו חז\"ל \nאתה בחרתנו מכל העמים וכו' וקדשתנו במצותיך כנגד ומשפטים בל ידעום וקרבתנו מלכינו \nלעבודתיך כנגד לא משה כן לכל גוי שהוא קרבתם לפני הר סיני וכמ\"ש בהגדה אלו קרבנו \nלפני הר סיני וכו', ונחזור לענין כי כיון שאהבתי אתכם מכל העמים כי הרי אתם ראיתם \nלבדכם ולא שאר אומות כי מן השמים דברתי עמכם ולא עמהם א\"כ ראוי לכם שלא תעשון אתי \nוכו' כי אם האומות טועים אחר ע\"ז הוא כי לא שמעו קולי בהר סיני ולא נתאמת להם \nמצותי, ואגב ארחי' הודיע כי גם אשר צונו לעשות צורות המלאכים שני שרפים עומדים וכו' \nוהם סוד שני הכרובים שבבית המקדש ונודע כי אשר כתות המלאכים נקראים אלקים ובני \nהאלקים וכרובים וכו' והי' מזהב רמז לשרפים שהם אש שריפת כגון הזהב דין ולא כסף \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "רחמים ולכן אותם המלאכים הנקראים אלקי זהב תעשון אתי על הארון רמז אל הנ\"ז אך לא \nיהי' אלקי כסף אבל חוץ מבית המקדש לא תעשון לכם אפי' אלקי זהב שהותרו במקדש ומכ\"ש \nאלקי כסף והרי ענין זה הוא בשב ואל תעשה, ועוד אני מצוך קום עשה מזבח אדמה תעשה לי \nכיוון שבחרתיך מכל העמיה שתטבע חותמי בך בבשרך חותם המילה להורות כי עבדי אתם ולא \nהם כמ\"ש כי לי בני ישראל עבדים וכמ\"ש ז\"ל על כי כל הגויים ערלים כי הגוים אפי' אם \nנמולו ערלים הם נקראים כמ\"ש במשנה הנודר מן הערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי \nאומות העולה, ואומרו מזבח אדמה וכו' ירמוז לשני דברים הא' אל המילה עצמה הנכרתת \nוהנזבחת והנה היא בעור הבשר הנקרץ מחומר האדמה וז\"ש מזבח אדמה וכו' והב' אל מנהג \nישראל למלא כלי עפר ואדמה כעין מזבח ועליו כורתין הערלה וטומנין אותה בעפר ההוא \nכענין הקרבן שעל המזבח כנזכר בפרקי ר' אליעזר וז\"ש וזבחת עליו את עולתיך ממש הם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בניך ולא עולות בהמה וכן ואת שלמיך ולא שלמי בהמה ואלו חשובים יותר מכל קרבנות צאנך \nובקרך וז\"ש את צאנך וכו' כי המקריב בנו חשוב כצאן ובקר שבעולם כמ\"ש האתן בכורי פשעי \nוכו' ובזה יתורץ דהל\"ל את עולותיך ואת שלמיך מצאנך ובקרך. ולפי שנודע כי הצדיקים \nגמורים כמשה ט\"ה מתיש כח היצה\"ר השוכן בערלה לגמרי ושורפה עולה כליל לאשים אם לא \nשמוכרח מצית פרי' ורבי' בקדושה חמורה כמ\"ש ז\"ל על והתקדשתם וכו' וכנגדם אמר את \nעולתיך כי בזביחת המילה מקריב עולה כליל וכל ימיו קדוש הוא לה' אך שאר העם מקריבים \nשלמים ומעילים שלום חלק לשי\"ת בפריה ורביה וחלק לעצמם להתענג בתטנוג המותר להם \nבנשותיהם ע\"י חופה וקדושין וז\"ש את שלמיך והודיע שכר העצום למקיים מצוה זו והוא \nאומרו בכל המקום אשר אזכיר את שמי ר\"ל שיהי' בו זכר אל שמי הוא שם שדי הנשלם בצורת \nהמילה כנודע כנזכר בס' הזוהר פ' לך לך אבא אליך וברכתיך כי שם הנ\"ז הוא משפיע וכמ\"ש \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואל שדי יברך אותך וירבך וכו', והנה זה בישראל חובה כמ\"ש מזבח אדמה תעשה לי ועוד יש \nענין זה נוהג גם באומות בהתגיירם ולכן נקרא רשות וז\"ש ואם מזבח אבנים וכו' ונקראו \nאבנים בסוד לב האבן אשר בהם ועתה באים לזובחו ולהכניעו צריך שתכנס בכלל ישראל לגמרי \nשאינם חזקי לב כעשיו שנאמר בו ועל חרבך תחי' רק כישראל שנאמר בהם הקול קול יעקב \nבתורה ובתפילה וז\"ש לא תבנה אתהן גזית הנכרתין בחרב פטיש הברזל וסוף סוף נשארים \nאבני גזית אחר תיקנתם כי כיוון שחרבך הנפת עליה ותחלליה לאותה מילה הקדושה, גם \nירמוז כי אחר שהגר ימול לא יחזור להטמא בביאת הגויה שנקראת גזית שהיא אבן הנתקנת \nבחרבך שהיא ברית מילה כנודע מסוד חגור חרבך על ירך גבור וכו' זו מילה שבירך הנכרתת \nבחרב כי הרי אם חרבך הנפת עליה על הגויה הנקראת גזית ותחללה לחרבך הנז' ואעפ\"י \nשקיימת כל המצות כישראל חזרת לחילולך הראשון בגלותך, וא\"ת כיוון שהמילה הוראה אל \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "היותו נמכר לעבדו ית' ונרצע בחותמו מה תועלת אם ימול קטן ביום השמיני כבהמה נדמה \nויותר הוא הוראה אם ימול גדול ברצונו הפשוט לז\"א ולא תעלה וכו' לא תעלה קרבן העולה \nהנז\"ל וזבחת עליו וכו' אחר שכבר הקען עלה במעלות ובמדרגות שנותיו והגדיל לפי שאם \nבהיותו קטן ימתין בערלתו הנקראת ערוה האמיתית תשאר שם קיימת בגילוי עליו על האדם \nתתחזק בו עליו וגם אם ימול בגדלות לא תוסר מעליו חוזק האות היצה\"ר וז\"ש אשר לא תגלה \nערותך עליו:\nוידבר אלקים את כל הדברים וכו' מלת לאמר יובן ממ\"ש ז\"ל בשמות רבה שכל עשר הדברות \nנאמרו באמירה אחת. וז\"ש לאמר כלומר כי כל הדברי' האלה נאמרו באמירה אחת:\nעוד נוכל לאמר כי הרגיש הכתוב שהנה השי\"ת לשיאמינו במשה הוצרך הוא עצמו לדבר עם \nישראל וכמ\"ש וגם בך יאמינו לעולם ואדרבה יותר טוב יהי' הכל מפי משה ויאמינו בו בכח \nאותות ומופתים אשר יעשה ולא שישמעו עשרת הדברות מפיו ית' בלבד כי עי\"כ לא יאמינו \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בשאר התורה שבכתב ומכ\"ש בתורה שבע\"פ כי יאמרו מה נשתנו אלו שלא שמענו גם הם מפיו \nית' כמו שאירע אל הצדוקים המכחישים תורה שבע\"פ יען לא נכתבה גם היא כתורה שבכתב \nולכן השמיענו כי האמת הוא שאלו הי' הדברות לבדם נכתבו בשתי הלוחות ואמנם כאשר אלקי' \nדיבר בהר סיני דיבר כל התורות כולם וז\"ש וידבר אלקים וכו' הדברים האלה הם עשר \nהדברות האלו ומלת כל לרבות גם כל התורה שבכתב שבכולם כתיב וידבר ה' אל משה לאמר \nומלת את ריבה גם כל התורה שבע\"פ ומלת לאמר שהיא לעתיד ריבה כל הגזירות והסייגין \nשעתידין חכמי הדורות לחדש וכמ\"ש בספר הזוהר באריכות ענין זה כי אפילו ע' פנים לתורה \nנאמרו אז. או ירצה מלת לאמר כי הוקשה לו שאם הוא כך שלסיבה הנז' הוצרך האלקים לדבר \nכל התורה כולה א\"כ למה לא נכתבה ג\"כ באר היטב בלוחות לז\"א לאמר ויובן זה במ\"ש בן \nזומא איזהו חכם הלומד מכל אדם כי לכאורה תלמיד הוא זה והל\"ל איזהו חכם המלמד לכל \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אדם כי שם חכם באמת אינו רק לאשר הוא חכם שלם בכל התורה כולה, ונודע כי ס' ריבוא \nאותיות שבתורה כנגד ס' ריבוא נפשות ישראל הנקראים דור כי אין דור פחות מס' ריבוא \nלכל א' מישראל יש לו חלק בתורה כפי נשמתו ואשר ירצה להיות חכם שלם בכל התורה יוכרח \nלהיות למד מכל אדם אשר בדורו כי עי\"כ ידע כל חלקי התורה בשלימותה והנה אלקים עשה כן \nכדי ליתן שכר טוב לכל אחד כפי מה שחידש בתורה כנודע ממ\"ש ז\"ל כשעלה משה למרום מצאו \nלהקב\"ה שהי' אומר אליעזר בני אומר פרה בת שנתה וכו' וא\"כ אם הקב\"ה הי' כותב בפירוש \nעל הלוחות כל תורה שבע\"פ לא הי' עוד שום שכר לחכמים כי מה יוכלו עוד לחדש מדעתם \nומ\"כ לא נכתבה תורה שבע\"פ, וז\"ש לאמר כלומר הטעם שוידבר אלקים את כל וכו' ואמנם לא \nכתב כל זה בלוחות הטעם הוא לאמר ר\"ל לשיבא משה וישלים חלקו תורה שבכתב ויאמרו מפיו \nושאר החכמים יחדשו חלקם בתורה שע\"פ ועכ\"ז לחזק האמונה בלב ישראל איך כל התורה דברה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אלקים בכללות כל העשר דברות לכן הי' מספר תיבותיהם כת\"ר כמנין ומספר תרי\"ג מצות \nתורה שבכתב וז' מצות תורה שבע\"פ עירובין ונר חנוכה וכו' שהם כללות יסוד שורש תורה \nשבע\"פ:\nאנכי וכו' דע כי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות ורעמים וברקים וכו' לשיתמהו \nהעולם כולו ויכירו כי אין תורה מן השמים אלא חורת משה לבדה כי הוא לבדה נתנה בקולי \nקולות משא\"כ תורות שאר שבעים אומות הכופרים וכמ\"ש ז\"ל כי אז נתכנסו כל העולם כולו \nאצל בלעם והוא הודיעם כי ה' עוז לעמו יתן אין עוז אלא תורה אמנם התורה עצמה והעשר \nדברות לא עשה כן לכל גוי ולא הי' שומעים רק ישראל לבדם וז\"ש לעמו יתן ולא לשאר \nהאומות, ובזה תבין איך פסוק זה סיום מזמור הבו לה' בני אלים וכו' ויובן במשז\"ל כי \nבראשונה הי' המלאכים מונעים נתינת התורה לישראל כמ\"ש בס' הזוהר ולכן בראשונה אמרו \nמה אדיר שמך בכל הארץ הוא התורה שכולה שמותיו ראוי אשר תנה הוד התורה והדרה על \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "השמים ית' ולמה הוראת כחה היתה למטה בארץ ויותר למלאכים והשיבם השי\"ת כי מפי עוללים \nויונקים יסד עוז התורה כי הם בנים אך המלאכים הם עבדים וכערך חסרון הבן מהאב שהוא \nחסרון מעט כך ותחסרהו לישראל מעט מאלקים משא\"כ למלאכי' אז הודו גם הם וחזרו ואמרו \nה' אדונינו אתה ולא אבינו כי אנו עבדיך ולא בנים כישראל ולכן מה אדיר שמך בכל הארץ \nואלו אשר תנה הודך על השמים לא חזרו לאומרו, ולכן בא דוד עתה ויסד זה המזמור על זמן \nנתינת התורה ואמר אל המלאכים שיכינו את עצמם לירד עה השי\"ת על הר סיני לתת התורה \nלישראל כמ\"ש רכב אלקים רבותיים וכו' וז\"ש הבו לה' בני אלים ואל תקטרגו כי אין זה \nכבודו ליתן התורה בתחתונים כי אדרבה זהו כבודו ית' וז\"ש הבו לה' כבוד ועוז התורה \nהנקראת עוז כנודע והגם כי כל התורה שמותיו של הקבה\"ו כפי הרמ\"ז ואין כבודו לגלותם \nבתחתונים כמו שבארנו לעיל על פסוק מה אדיר שמך וכו' כי לכך קראו התורה שמך ולכן תנה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הודך על השמים אינו כן אלא אדרבה הבו לה' כבוד שמו כי גם כי יפורשו שמותיו בתחתונים \nזהו כבודו וא\"כ אל תקטרגו להשי\"ת אלא השתחוו לה' והודו לדבריו ברצונו הזה שרוצה לתת \nהתורה בהדרת קדושה זו בהר סיני, אח\"כ הודיע כי ברידתו ית' ביום השלישי נתן ז' קולות \nוהם קול ה' על המים בשביל התורה שנקראת מים ואל תאמר כי מים מוטטין הם שהם עשר \nהדברות בלבד אמנם אל הכבוד אשר הרעים כל הרעמים ההם בתחילה הי' על סיבת מים רבים כי \nכל התורה כולה כלולה בהה כנז' על וידבר אלקים את כל הדברים והנה אלו הז' קולות הנז' \nפה כולם נתנו בהיות הבוקר להבהיל את כל העולם שיכירו כי אין תורה אלא זאת ואחר \nהקולות האלה נתן לטמו לבדם את התורה הנקראת עוז ולא עבר זר בתוכה כנז' וז\"ש ה' עוז \nלעמו יתן, וא\"ת א\"כ מזה ימשך מלחמה ושנאה עצומה בין ישראל לאומות העולם כמשז\"ל כי \nלכן נקרא הר סיני שמשם ירדה שנאה לאומות עם ישראל לז\"א ה' יברך את עמו במה שיתן \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שלום ביניהם עם האומות כאשר יקיימו התורה ואם ח\"ו לא יקיימוה אז תהי' שנאה ביניהם \nוילחמו עמהם ויוכלו להם הפך מן הטבע כי אדרבה עיקר השנאה ראויה להיות כאשר יקיימו \nישראל התורה, ולהיות כן נהגו לאמר מזמור זה בחזרת הס\"ת למקומו כי מנהג של ישראל \nתורה היח ולא נהגו:\nזה רק ביום השבת שקורין כל הפרשה כולה ונחנקת לז' עולים כנגד ז' קולות הנז' משא\"כ \nבשני וחמישי והבן זה, ונחזור לענין כי להורות כן לא נתנו עשרת הדברות בלשון רבים כי \nלא לכל העולם ניתנו רק לישראל עמו בלבד אשר כולם אדה סוד אדם אתם וכל ישראל כאברים \nרבים מחוברים ואינם רק גוף אדם אחד בלבד אשר לכן נצטווינו לא תשנא את אחיך כי כולנו \nאחים אברים מיוחדים ואהבת לרעיך כמוך כי גופך ממש הוא ואין עין ימין חפץ בנזק עין \nשמאל וז\"ש כמוך ולכן נקראו ישראל גוי אחד בארץ ולכן אמר אנכי ה' אלקיך בלשון יחיד \nכי כל ישראל אדם אחד הם למעוטי שאר האומות כנ\"ז ונתן טעם לדבר באומרו ה' אלקיך כי \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שם אלקים נאמר עליו מלך אלקים על גויים כנזכר בסבא דפ' משפטים אבל שם הויה נאמר \nעליו כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו וכתיב כי חלק ה' עמו וז\"ש ה' אלקיך משא\"כ בשאר \nאומות שאינו מכונה לאלוה עליהם, והנה אז מצרים היו ממלכים בכל כיפת העולם וראוי היו \nלאמר מבית מלכים אבל ירמוז אל מה שנודע כי ע\"י מכשפת עשו הכל עבד הנכנס לשם לא יצא \nלחירות עוד וז\"ש מבית עבדים כי שם הם עבדים באמת לעולם ועכ\"ז הוציאך משם בכחו הגדול \nמשא\"כ שאר גליות ומלכיות שהעבד הנכנס שם יכול למלוך ולצאת לחירות ואינו נקרא בית \nעבדים:\nלא יהיה לך וכו'. אחר שנתברר לך שתי פינות גדולות האחת מציאות השם אשר הוכרח עתה \nע\"י גילויו ית' לתת תורה לעמו בקולות וברקים כנ\"ל. והשנית השגחתו ית' עליהם להוציאם \nמבית עבדים ועם היותו אלוה כולל בעולם לא בחר אלא בכם כמ\"ש אנכי ה' אלקיך ומעתה הוא \nמהנמנע שיטעו לאמר כי יש אלוה אחר בעולם ויכפרו ח\"ו בו ית'. אמנם מה שיש עדיין \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "להסתפק בכם הוא פן תעשו ח\"ו שיתוף ותאמרו כי עם היות שאני אלוה אמיתי עדיין יש שתי \nרשויות והוא משותף עמי וז\"ש לא יהי' לך אלקים אחרים בשתופי וז\"ש על פני כלומר עם \nהיותכם מודים באלקותי, ובזה לא נצטרך אל פי' רש\"י על פני כל זמן שאני קיים והנה אני \nחי וקיים לעולם ויותר טוב היו לכתוב סתם לא יהי' לך אלקים אחרים כי בכותבו על פני \nנותן יד לפושעים לאמר כי ח\"ו אפשר שיש זמן שאינו קיים חלילה, ואמנם ענין זה יובן \nהיטב בענין העגל כי מעתה רמז אל החטא ההוא העתיד אשר לא עשאוהו לאלוה ממש רק למנהיג \nכדמיון משה כמ\"ש כי זה משה האיש וכו' כמו שיתבאר שם ועוד יתבאר למטה בפסוק לא תעשון \nאתי אלהי כסף וכו' וע\"ש:\nוכל העם רואים את הקולות וכו' כבר נתבאר למעלה בפסוק אנכי ה' אלקיך כי בהיות הבוקר \nביום השלישי היו קולות רעמים וברקים וקול שופר וכו' וכל זה הי' כדי להשמיע שהוא ית' \nנגלה לתת תורת אמת לעמו ישראל מה שלא אירע כן בכל דתות שבעמים אומות העולם כי הבל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "המה מעשי תעתועים ואחר פרסום הנז' אז אח\"כ נתן התורה הם העשר דברות לישראל לבדם \nבדיבור חיתוך אותיות הנקרא דיבור וכל העולם לא שמעו חיתוך האותיות רק קול הברה \nהנקרא קול כנודע, גם נודע כי השי\"ת הוציא את ישראל ממצרים משא\"כ הערב רב כי משה הוא \nהמוציאם כמ\"ש אשר הוצאת מארץ מצרים ולא אמר הוצאתי ולכן נקראים עמו של משה ולכן אמר \nכי שחת עמך אשר הוצאת וכו' וז\"ש וגם ערב רב עלה אתם כי עלו ממצרים שלא ברשותו ית' \nואמנם לא גרועים המה משאר האומות ואדרבה כיוון שבאו להתגייר יש להם יתר שאת כמו \nשיתבאר, וזה כי ביום הג' ירד ה' לעיני כל העם ומלת כל לרבות גם הערב רב כי גם הה \nראו ירידה זו בעיניהם כי ירד ממש על הר סיני בפרטות משא\"כ כל העולם כי שמעו קולות \nולא ידעו איפה הם עד אשר הודיעם בלעם בן בעור כמשז\"ל ואמנם דבור בחיתוך אותיות לא \nנשמע רק לקהל ישראל וז\"ש פנים בפנים דבר ה' לכל קהלכם ולא קהל הערב רב כמו שפי' \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בספר הזוהר על פסוק ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ועיי\"ש וז\"ש אנכי ה' אלקיך אשר \nהוצאתיך משא\"כ הערב רב כי משה הוציאם כנז\"ל באופן כי ג' מדרגות היו הא' כל העולם \nוהב' כללות הערב רב והג' עם ישראל לבדם כנ\"ל, ואמנם כל העולם אין אנו עסוקים עתה \nבעניינם כי מדרגה פחותה היתה כנ\"ל ואמנה ענין הערב רב הנקראים עם סתם נבאר עניינם \nוהוא כי לישראל לבדם וידבר אלקים וכו' אנכי וכו' כנ\"ל אבל וכל העם הם הערב רב לא \nשמעו חיתוך אותיות הנקרא דיבור אבל היו רואים את הקולות וכו' ירצה את הקולות \nוהלפידים וכו' אשר נשמעו ביום הג' בהיות הבוקר כו', וגם אם נרצה לפרש כי את הקולות \nהם קולות העשר דברות עצמן יפורש כך כי לא שמעו הדיבור שהוא חיתוך האותיות רק קולות \nהברה בלבד ולהיות כי דבריו ית' אש אוכלה הם כמ\"ש מימינו אש דת למו והיו קולות כעין \nלפידי אש לכן לא כתיב שומעים אבל ראיה ממש רואים את הקולות ואת הלפידים ומכיוך שראו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "בעין הקולות שהיו אש בוערה ידעו והכירו כי הוא ית' אשר הוא אש אוכלה הוא המדבר \nואיננו משה וכמ\"ש ודבריו שמעת מתוך האש משא\"כ במשם בעל הגוף שאין קולו נראה כי \nאיננו אש, עוד אחרת כי גם שמעו קול המלאך העליון מכריז בקול שופר חזק כי הנה ה' \nעתיד לירד על ההר ולכן ישמרו מעלות בהר וכמ\"ש במשוך היובל המה יעלו בהר' ועי\"כ \nנתיפה להם אמונה אחרת והיא כי ע\"י הקולות והלפידים נתאמת להם כי הוא ית' המדבר' אבל \nהי' אפשר כי מן השמים השמיע את קולו אמנם ע\"י קול השופר המכריז השמרו לכם עלות בהר \nכי בו ירד ה' על הר סיני ידעו כי זולת הדיבור גם ירד ממש על ההר, ועוד ראי' אחרת על \nענין זו הירידה כי גם ראו את ההר עשן ואין זה אלא מאשו הגדולה שירדה שם כמ\"ש והר \nסיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש כי אלו היה בשמים .למה ההר התחתון היו עשן \nואעפ\"י שכתוב מן השמים השמיעך את קולו יתבאר למטה בפסוק אתם ראיתם כי מן השמים וכו' \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ועיי\"ש. והנה בכל זה נתאמת אצל הערב רב היות אמת כי השי\"ת נתן התורה לישראל האמנם \nוירא העם ראי' אחרת בעין השכל והיא כי השי\"ת לא רצה לדבר עמהם ממש כמ\"ש על אנכי ה' \nאלקיך אשר הוצאתיך וכו' אז וינועו נעו מאמונתם כמ\"ש בס' הזוהר על פסוק ונעו אלילי \n", "en": ""}]}
