{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "39", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 39", "hebrewTitle": "קטע 39", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/39/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/39/", "segments": [{"index": 1, "he": "ויחן דאם כ' ויסעו ויחן לא היה מקיש נסיעה לחניה לשבח אך ויסעו ויחנו הקישן ואח\"כ \nביאר כי החניה היתה בתשובה ויחן וכו' וכמו כן הנסיעה היתה כן. וכפי הדרך הראשון \nלגנאי כתב תחלה ויחנו כי גם חנייתם לגנאי כמו הנסיעה עד שבאו נגד ההר ושם חזרו \nבתשובה ויחן בלב אחד והנה עדיין לא דיבר ה' אל משה ענין נתינת התורה ומהיכן ידעו \nלחנות בלב א' לז\"א נגד ההר כי בהגיעם שם זכרו מה שאמר להם ה' בהוציאך את העם ממצרים \nתעבדון את אלקים על ההר הזה, גם יהיה ע\"ד מ\"ש בס' הזוהר על כשש מאות אלף רגלי כמו \nשנסעו ת\"ר אלף הגברים כך נסעו עמהה ת\"ר אלף מלאכים עם השכינה וכנגד המלאכים אמר דרך \nנעלם ביום הזה באו מדבר סיני כי אינם צריכין נסיעה וחניה אח\"כ הזכיר ויסעו מרפידים \nויחנו במדבר כנגד ישראל התחתונים שיש בהם נסיעה וחניה. ואח\"כ הזכיר נסיעת אביהם \nישראל הזקן בלשון יחיד ויחן שם ישראל וכמ\"ש אנכי ארד וכו' ואנכי אעלך ממצרים גם עלה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "במתן תורה וכמו שדרשו רז\"ל על וירא ישראל את היד הגדולה וכו':\nאו ירצה כי הנה בשלשה שמות הוזכרו כאן הא' לצאת בני ישראל הב' ויחן שם ישראל הג' רד \nהעד בעם וזה יובן במה שנתבאר אצלינו במקומו בפסוק אנכי ארד עמך מצרימה וכן בפ' בשלח \nבפסוק וירא ישראל את היד הגדולה במה שנזכר בס' הזוהר כי ביציאת מצרים נזדמנו שם \nנשמות יעקב ושנים עשר שבטים לראות בגאולת בניהם וז\"ש לצאת בני ישראל מארץ מצרים הם \nהשבטים עצמן הנקראים בני ישראל כי כמו שהן עצמן ירדו בגלות כן הם עצמן עלו ויצאו \nממצרים וגם אחרת כי באו מדבר סיני לקבל התורה כנודע כי כל הנשמות היו שם בסוד ואת \nאשר איננו פה עמנו וכו' והם עצמן ויסעו מרפידים ויחנו וכו' בלשון רבים וגם ישראל \nעצמו אביהם הזקן ויחן שם ישראל נגד ההר ולכן כתיב ויחן בלשון יחיד כי הוא ישראל \nעצמו ולא בני ישראל הנ\"ל, ולפי שהאבות הן הן המרכבה וברדת הקבה\"ו שם להר סיני לתת \nהתורה ירדה שם מרכבתו וכמ\"ש רכב אלקים רבותי' וכו' זה סיני בקודש וחנה הוא ומרכבתו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שם לכן נזכר ישראל בעת החניה כי הוא כבוד ולא הוזכרו בעת הנסיעה מרפידים לכבוד \nהשכינה, ובהיות טרם הציווים והאזהרות נכללו גם העם השפל שבגוף ונפש בכלל בני ישראל \nהנ\"ל אך אחר שהתחיל בציווי ואזהרו' שאינן רק אל התחתוני' שבגוף ונפש אמר כה תאמר \nלבית יעקב הם שוכני בתי חומר התחתוניה שהיא אמירה מפה אל פה ממש בפועל וז\"ש כה \nובכללו ויכללו נשמות בני ישראל השבטים אלא שהיא דרך הגדה נעלם וז\"ש ותגיד לבני \nישראל וגם לכן הוזכרו באחרונה גם הם יש להם שכר טוב בעוה\"ב להיותם עם סגולה שם בשכר \nבניהם המקבלים התורה וכאשר באו האזהרות שלא יעלו בהר ולא שייך רק אל החומריי' לכן \nקראם בפירוש בשם עם מלשון עם הארץ החומריים וז\"ש רד העד בעם וכו':\nועתה אם שמוע וכו' ירצה עם שכבר בחרתי אתכם להיות לי לעם מזמן דור הפלגה כנודע \nבהנחל עליון גויים וכו' כי חלק ה' עמו וכו' עתה מחדש צריך אני לחזור לקחת אתכה לי \nלעם פעם שנית כי אז לא שאלתי את פיכם ואני הוא שבחרתי בכם ועדיין אתם לא בחרתם בי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ואמנם כיון שכבר אבותיכם שמעו בקולי כמ\"ש עקב אשר שמע אברהם בקולי גם אתה צריך \nשתשמעו וז\"ש שמיעה כפולה ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וכו', והנה הוראת ששמעו אבותיכם \nבקולי היא ברית המילה שנתתי להם כבר ולכן גם אתם ושמרתם את בריתי כיון )שכיון( \nשמימי אבותיכם נתתי בידכם תשמרו את הפקדון הנז' וז\"ש ושמרתם, נמצא כי עתה נתחדש בכם \nב' דברים הא' כי כבר אתם נולדים בעולם וצריך לידע בחירתכם משא\"כ בדור הפלגה והב' כי \nגם צריך שאחתום אתכה במצות המילה כענין העבד היוצא בחותם המלך להודיע כי עבדו הוא \nובשני דברים אלו אחזור שנית לבחור בכם אלא שאינו כבראשונה שאני הנחלתי אתכם לי לעם \nאבל עתה אתם הם המתרצים בכך שתקבלוני עליכם וז\"ש והייתה לי סגולה ולא אמר ולקחתי \nאתכם לי לסגולה:\nבחודש השלישי וכו' י\"ל א' מה ענין אומרו ביום הזה, ב' כי מאחר שכתב שכבר באו מדבר \nסיני למה זה חוזר וכתב ויסעו מרפידים ועוד חזר וכתב ויבואו מדבר סיני, ג' כי כבר \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ידענו שהי' חונים ישראל ברפידים כנ\"ל בסוף בשלח ולמה חזר וכתב ויסעו מרפידים ללא \nצורך, ד' כי תחילה קראם בני ישראל ואח\"כ אמר ויחן שם ישראל, ה' כי כיוון שכבר עלה \nאל האלקים מה צורך לקריאתו כמ\"ש ויקרא אליו וכו', ו' מאי לאמר. ז' ענין שינוי אומרו \nבית יעקב ובני ישראל וכן שינוי אמירה והגדה. ח' יתור אומרו אלה הדברים וכו'. ט' מלת \nועתה:\nוהביאור הנה רז\"ל פרשו ביום הזה וכו' יהא דברי תורה חדשים עליך כאלו בו ביום נתנה \nויתכן לפרשו קרוב לזה כי יום כזה אשר בו באנו אז להר סיני לקבל התורה חייבים אנו \nלזוכרו לאות בין עינינו תמיד ע\"ד משז\"ל בכל דור ודור חייב אדם להראות א\"ע כאלו הוא \nעצמו יצא ממצרים וכן רב יוסף דהוי חדי ביומא דעצרתא ואמר אלולי האי יומא כמה יוסף \nאיכא בשוקא באופן כי הזהירנו שנזכור את היום הזה לעולם אך רז\"ל פירשו שנחשוב שהתורה \nנתנה עתה בדור שלנו, והנה הוצרך להודיע כאן נסיעתם מרפידים לפי שהפסיק הענין בביאת \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "יתרו אל משה ולא ידענו אם הי' קודם מתן תורה אם לאו כי יש בזה מחלוקת לרז\"ל לכן אמר \nכאן ויסעו מרפידים להודיע כי כשבא יתרו עדיין היו ברפידים ועתה הוא שנסעו משם וגם \nכדברי החלוקי' נוכל לפרש להיפך לאמר כי זו הנסיעה אינה אחר מעשה יתרו כי יתרו בא \nלסיני אחר מתן תורה אבל נסיעה זו היתה מרפידים ואלו יתרו לרפידים בא מה צורך לכחוב \nויסעו מרפידים, האמנם לקושייא הב' נוכל לפרש ששינה הכתוב שינוי זה להודיע ענין אחד \nוהוא ענין השמחה ששמחו ישראל בביאתם למדבר סיני לקבל התורה כי הנה הם הי' ברפידים \nמקום ישוב ומן העת שנסעו משם ידעו היותם באים אל מדבר שמם ועכ\"ז הי' שמחים בלב אחד \nוז\"ש ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו שם בשמחה עם היותו מדבר וזהו כפל אומרו \nויחנו במדבר וכל זה בשמחה ובאחדות כולם כאיש אחד וז\"ש ויחן שה ישראל ולא ויחנו וכן \nישראל אחד ולא בני ישראל רבים, גם ירמוז אל המעלה אשר קנו עתה והוא כי תחילה הי' \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שבחם להיותם בני ישראל אותו ששר עם אלקים ויוכל, והן עצמן שרים ונקראין ישראל \nוהודיע כי כל תשוקתם הי' להיותם נגד ההר להיותם יודעים כי שם יקבלו התורה כי כן \nהודיעם תעבדון את אלקים על ההר הזה וז\"ש ההר הידוע:\nומשה עלה אין עליה זו טבעית דא\"כ הל\"ל עלה אל ההר אבל היא עליה שכלית ולכן יחס אותה \nאל האלקים והענין הוא כי הנה ביום ר\"ח השלישי באו שם ותיכף ויכס הענן את ההר ששת \nימים וביום הששי נתנו עשרת הדברות וכראות משה המשך זמן כיסוי הענן את ההר ועדיין לא \nקראו השי\"ת חשב בדעתו כי העיכוב הי' לסבתו להיותו מתעלה עוד במעלת הפרישות כענין מה \nשאמר ר' פינחס בן יאיר זהירות מביאה לידי זריזות וכו' מביאה לרוח הקודש ובפרט קבלת \nהתורה שלא עשה כן לכל גוי שצריך פרישית והתבודדות נפלא, ואז ומשה עלה נתטלה במעלות \nהנבואה להתדבק עם האלקים ועי\"כ ויקרא ה' אליו מן ההר אך משה עדיין לא הי' אלא נגד \nההר עם ישראל ולא עלה אל ההר ממש כנז' ואגב אורחי' ירמוז אל מ\"ש ז\"ל ויט שמים וירד \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מלמד שהרכין הקבה\"ו את השמים על ההר עצמו למטה ולא הוצרך משה לעלות למעלהה מעשרה \nואמר לו שכונות הקדמה זו של כה תאמר וכו' הוא כדי לאמר לישראל עשרת הדברות וז\"ש \nלאמר יו\"ד הדברות צריך כי כה תאמר בתחלה לבית. יעקב הקדמת אתם ראיתם כמו שנבאר \nענינה. בעזה\"ש, ואומרו לבית יעקב לפי אומרם ז\"ל שהם נשים ואנשים נוכל לפרש כי הנשים \nהגרועות מהאנשי' בעסק התורה ומצותיה קראם יעקב כי כן יעקב שם' גרוע מן ישראל לשון \nעקב ולשון שררה וטעם קדימת הנשים לאנשים להיות דרכן להסיר את לב האנשים מדרכי ה' \nלכן הקדים אותם כי בהיותם הם מתרצות לא יפתו את בעליהן למאן ולסרב ולפי שאין בית \nאלא אשה קראן בית יעקב ולאנשים בני ישראל ונפי שהנשים אין להם תבונה להרחיב להם \nבעניני התורה' הזכיר להן אמירה קצרה והאנשים רחבי השכל הגיד להם בהמשך גדול כי \nתרגום משיכה הגדה:\nאו ירצה כי באנשים עצמן יש חכמים יודטים ולהם תגד בפרטות כנ\"ל והם נקראים בני ישראל \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "החשובים אך לעמי הארץ הנקראיה בית יעקב תאמר להה אמירה כללות:\nאתם ראיתם וכו' לא כתיב לפרעה לרמוז כי לא תאמרו כי לסיבת עצמי שכפר בי ואמר מי ה' \nאשר אשמט בקולו לכן הענשתיו כי הרי אם הוא חטא הייתי מלקה אותו לבדו אך לכל מצרים \nהענשתי וזה יורה כי לאהבתי אתכם עשיתי כן, ואחר שהכתי את מצרים עוד עשיתי ואשא אתכם \nעל כנפי נשרים הם ענני כבוד והייתי יכול להוליכם כדרך בני אדה או פחות מזה כי דייהם \nבשאצילם משעבוד מצרים ולא יותר אמנם גם ואשא אתכה וגדולה משתיהן כי הי' על כנפי \nנשרים כנ\"ל, עוד גדולה משלשתן כי הייתי יכול להוליך אתכם דרך ארץ פלשתים כי קרוב \nהוא ועקמתי הדרך לים סוף והסיבה היתה להביא אתכם אלי לעבודתי להיות לי לעם כל זה \nיורה כי בחרתי בכם מכל העמים לנחלתי:\nועתה וכו' ירצה כל מה שעבר הי' הכנה אל ואביא אתכם אלי ועתה אשר בא זמן תכלית \n'המבוקש ראוי לכם שתשמעו וכו', או ירצה א\"ת שהי' ראוי לו להמתין עד שנכנס לארץ כי \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "קרובה היא 'ושם בארץ קדושה מכון שבתינו תתראה לנו שם וותתן לנו תורה הקדושה ולמה \nעקמת הדרך להוליכנו 'למדבר שמם ובפרט שהוא חוץ לארץ לז\"א הטעם היא כי אחר שתכנסו \nלארץ תהי' טרודים במחשבה זבמעשה להלחם ולכבוש ולחלק הארץ ולהתיישב בה ולעסוק בעבודת \nהארץ אבל עתה שאין לכם שום טרדה מהטרדות הנ\"ל ואפי' טרדת דרכים אין לכם כי על כנפי \nנשרים אני מוליך אתכם וטרדת מזונות אין לכם כי לחם מן השמים הנבלע באברים ואין צריך \nלאפי' ובשול הוא ולא עוד אלא שהבאתי אתכם במקום מדבר שמם שאין שם שום מטרוד אפי' \nצפצוף בהמה חי' ועוף א\"כ אין שעה טובה כזו לשתשמעו בקולי לקבל התורה וז\"ש בקולי \nכמ\"ש והאלקים יעננו בקול ואין פירושו אם תשמעו להיות משועבדים לתורתי אחר נתינתה כי \nזה נאמר אחריו במ\"ש ושמרתם את בריתי, או ירצה כי אם שמוע בקולי הוא קיום מצות עשה \nושמרתם את בריתי היא שמירת מצות לא תעשה. והנה זולת הטובה אשר עשיתי לכם לשעבר כנ\"ל \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אתם ראיתם וכו' אשר בשבילה הי' מספיק לשתקבלו תורתי עכ\"ז גם אוטיב לכם עוד לעתיד \nוגם שיהי' טובות גדולות מהראשונו' שהי' תועלות גופניות אך אלו יהי' רוחניות נפשיות \nוהם והייתם לי סגולה וכו' ירצה די הי' להיות מחשיב אתכם כאחד מכל העמים אעפ\"י שאתם \nהמעט מכל העמים אבל זאת אעשה כי אחשיב אתכם ככל העמים כולם וגדולה מזו שאתם לבדכם \nתהי' לי סגולה מכל העמים כולם עם היות כי לי כל הארץ והי' ראוי לאהוב את כולם \nבשיקול אחד, 'וא\"ת כיון שאנו גרועים מכל העמים איך תבחר בנו יותר מכולם ועוד כי גה \nשתבחר אתה בנו מי מסיר גרעונינו ואין הנקלה המקבל כבוד נקרא נכבד מפני כך לז\"א ואתם \nוכו' ירצה כי כיון אשר לי כל הארץ ואני נקרא מלך הכבוד להיות היכולת בידי לכבד את \nמי שארצה ובידי לגדל ולחזק לכל א\"כ גם אם אתם גרועים תעלו במדרגת מעלתכם כהנים שאין \nלמעלה ממעלה זו לסיבת היותכם לי לחלקי וז\"ש כאשר אתם תהי' לי לחלקי תוכלו לעלות \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "במדרגת ממלכת כהנים ופי' ממלכת כהנים ירצה כי המלך שימלוך עליכם יהי' נקרא מלך על \nאומה שכולה כהנים כהני ה' ולא כשאר מלכי אומות:\nאו ירצה כי על האומה עצמה אמר כך ולא על המלך שלה וזה כי אין אומה שאין בה תערובות \nמן שרים ובינונים ופחותים אבל זאת האומה ישראלית תהי' ממלכת שכולה שרים וסגנים \nוכמ\"ש כל ישראל בני מלכים הם ומלת כהנים יהי' מלשון ובני דוד כהנים הי', והנה כמו \nשבבחינת המעלה הגשמיות תהי' המעולים מכל האומות כן במעלה השכלית תהי' מעולים כי כל \nהאומה בכללה תהי' גוי אחד קדוש כולם יחד דומים לקדושת שרפי קודש העליוני' וא\"ת הנה \nבראשונה המעטת אותם מכל העמים ועתה אמרת להגדיל שמם מעל העמים עם היותם גרועים והנה \nלא יאמינו בי כי יאמרו והלא כיון כי לו כל הארץ יקח לו האומה היותר חשובה מכל \nהאומות ומה עלה בדעתו אל הטורח הזה ללא צורך ותועלת לו ית' בזה כלל לז\"א אלה הדברים \nוכו' ירצה אעפ\"י שהדברים האלה אינם מתקבלים באזני שומעיהם דבר אותם להם להיותם בני \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ישראל כי אעפ\"י שהן עצמן פחותים מכל האומות הנה הם בני ישראל אביהה בחיר שבאבות אשר \nשרה עה אלקי' ויוכל ולסבתו אני חפץ בבניו להגדיל מעלתם כדי להיותם לי סגולה כנ\"ל:\nומשה עלה אל האלקים מאליו טרם דיבר עמו השי\"ת כלל כי זכר גם הוא את הנז\"ל וזה רמז \nבמ\"ש אל האלקים הידוע שם כמ\"ש תעבדון את האלקים על ההר הזה עם שבחינת שם ההויה היה \nמדבר עמו אז ולכן גם עתה ויקרא אליו ה' של ההויה מן ההר לאמר וכו', והודיע כי משה \nעלה אל האלקים הרוכב בערבות ואז שמע את ה' קוראהו מן ההר לרמוז לו כי גם אם בשמים \nכסאו מלא כל הארץ כבודו ג\"כ וגם להודיעו אהבתו את ישראל כי כבר קדם הוא ית' לרדת \nבהר להקביל פניהם בחנייתם שם:\nוהנה רז\"ל אמרו לבית יעקב אלו הנשים וכו' וכפי זה היה ראוי להקדים האנשים כי הם \nהעקרים בקבלת התורה וגה כי כן הוא דרך ארץ לדבר עם האנשים תחילה, ולפי דרכם נוכל \nלאמר:\n", "en": ""}]}
