# ספר עץ הדעת טוב — קטע 5

[קריאה בקורא](/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/5/)

<div lang="he" dir="rtl">

כנודע גם גשם אין להם כנודע כי כן אירע לישמעאל כי לא זכה שירד גשם עליון להשקותו 
בצמא רק מים תחתונים מן הבאר וז&quot;ש וגשם אין, וזה ג&quot;כ סוד והשקית ברגלך כגן הירק כי 
אין הכוונה כפשועו שטורח ברגליו ללכת למלאות מים מן הבאר להשקות הירק אבל הענין כי 
ארץ מצרים שותה מן מים תחתונים נילוס הנובע מן התהום למטה מהקרקע אשר תחת רגליך אבל 
ארץ ישראל שותה מים עליונים למטר השמים אשר על ראשך תשתה מים והסיבה לזה הוא כי 
בהיות ישמעאל איש אחר י&quot;ג שנים היה מתהלל במתת שקר כי אז בקש להרוג את יצחק ולירש 
את אברהם כמ&quot;ש ז&quot;ל על גרש את בן האמה וכו&#x27; כי לא יירש וכו&#x27; ואח&quot;כ היה להפך כי ויתן 
אברהם את כל אשר לו ליצחק נמצא כי היה מתהלל במתת שקר כי ליצחק ניתנו נכסיו. וא&quot;ת 
איך אמרה ואלה תולדות יצחק בן אברהם כי אין התוספות רק בבחינה שגם יעקב הוליד י&quot;ב 
שבטים אבל אינם דומים זה לזה כי אלה בני ישמעאל ואלה תולדות יצחק הצדיק המיוחס לבן 


אברהם והרי גם בישמעאל אמר ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם ויחסו אחר אביו לז&quot;א 
)אעפ&quot;י( אברהם הוליד את יצחק כלו&#x27; אין הולדת אברהם מתייחסת אלא ליצחק כמ&quot;ש כי ביצחק 
יקרא לך זרע אבל בישמעאל אע&quot;פ שתחלה קראו בנו כבר חזר הכתוב עצמו וייחסו אחר אמו 
כמ&quot;ש אשר ילדה הגר וכו&#x27;:
או יראה תירוץ הקושיא הנז&#x27; באופן אחר כי האמת כי גם תולדות יצחק ראוים היו להוסיף 
על הראשונים להיותם שנים עשר כבני ישמעאל וז&quot;ש ואלה בתוספות וא&quot;ו אלא ע&quot;י שאמרה 
רבקה למה זה אנכי כענין זה לכן לא ילדה רק שנים אלו לבד כמו שנבאר, ואל תאמר כי 
אינו אלא מפני איזה פגם של יצחק ובפרט כענין ליצני הדור שהיו אומרים מאבימלך נתעברה 
שרה משא&quot;כ בישמעאל לז&quot;א אברהם הוליד את יצחק ירמוז אל מה שכתבו רז&quot;ל וגם בס&#x27; הזוהר 
כי לכתחלה צייר הב&quot;ה דיוקנו של יצחק כאברהם ממש עד שכל העולם מעידין אברהם הוליד את 
יצחק א&quot;כ יותר היה יצחק קרוי בן אברהם מישמעאל אלא הטעם הוא מפני רבקה שאמרה למה זה 


אנכי כמו שית&#x27;. או אפשר לתרץ ולדרוש מלת ואלה בשני אופנים או לשבח או לגנאי אם לשבח 
הוא מפני שלמעלה אמר בישמעאל ויגוע ויאסף ואין גויעה אלא בצדיקים לימד שעשה תשובה 
וא&quot;כ שפיר איתקרי ישמעאל בן אברהם וגם להורות על זה חזר ואמר ואלה תולדות יצחק וכו&#x27; 
כי כמו שיצחק תולדות אברהם כן ישמעאל ראוי לקרוא בן אברהם כיון שעשה תשובה והרי 
הוסיף ואלה על הראשונים לשבח, ואם לגנאי הענין הוא כי כמו שמישמעאל בן אברהם נולדו 
פסולים נביות וקדר וכו&#x27; גם בתולדות יצחק נולד מהם עשו הרשע המוסיף על הראשונים ברשע 
ושקול היה ככל בני ישמעאל וזהו ואלה בתוספ&#x27; וא&quot;ו ועתה הרגיש הכתוב עצמו תמיהא גדולה 
איך מיצחק הכהן עולה תמימה יצא ממנו עשו רשע גמור טד קצה האחרון לזה חזר ואמר אברהם 
הוליד את יצחק:
יראה הנה בישמעאל אמרתי ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם וביצחק אמרתי ואלה תולדות יצחק 
בן אברהם דע לך כי עם היות שניהם נק&#x27; בני אברהם עיקר תולדותיו של אברהם יצחק הוא 


ולא ישמעאל וז&quot;ש אברהם הוליד את יצחק עד שארז&quot;ל שצר פני יצחק כפני אברהם וכל העולם 
מעידין וכו&#x27; כנ&quot;ל כי הוא היה דומה לאברהם בכל פרטיו אם בחסידות ואם בפרצוף וכמ&quot;ש כי 
ביצחק יקרא לך זרע ולא בישמעאל וא&quot;כ אל תתמה על החפץ כי כל מה שאירע לאברהם אירע 
ליצחק כמשאז&quot;ל וכמו שאברהם הוליד ב&#x27; בנים ישמטאל ויצחק ולא נק&#x27; זרעו כי אם יצחק כן 
יצחק עם שהוליד עשו ויעקב אינו נק&#x27; זרעו רק יעקב כמ&quot;ש ז&quot;ל על כי ביצחק ולא כל יצחק:
ועדין יש להקשות כי הנה היות הבן רשע יהיה או מצד אביו או מצד אמו והנה ברבקה לא 
מצינו פגם וביצחק נמצא ספק וכמו שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה וכיון 
שמצאנו ריעותא שיצא ממנה עשו הרשע נתלה הריעותא ההוא בספק הרעוע הנז&#x27; ונאמר א&#x27; מב&#x27; 
פעם אם שאברהם היה זקן וגה עקר לגמרי וא&quot;כ מאבימלך נתעברה שרה ולכן יצא עשו מיצחק 
או על הפחות נאמר כי מב&#x27; יצא כי נתעברה טיפת זוהמא של אבימלך שהטיל בשרה עם עיפת 


קודש אברהם ולכן יצא יצחק מעורב טוב ורע כענין קין והבל שנולדו מתערובת אדם ונחש 
כנודע וע&quot;כ יצאו משם כמו כן עשו ויעקב עוב ורע, ולזה מיעע הכתוב שתי הסברו&#x27; האלה 
באו&#x27; ואלה תולדות יצחק בן אברהם כי על הראשונה ולא בן אבימלך לבדו ובאומרו אברהם 
הוליד וכו&#x27; דחה הסברה השנית ויהיה כי אברהם לבדו אשר הוליד את יצחק ולא בשיתוף 
זוהמת אבימלך, האמנם עדיין צריך לתת ראיה ומופת הענין כי הנה ישמעאל נולד מאברהם 
בזמן שהיה נק&#x27; אברם כי עדיין אז היה ערל ולכן יצא ישמעאל רשע מש&quot;כ ביצחק שלא רצה 
הב&quot;ה להוציאו עד אשר נימול אברהה ואז נתחדש שמו ונקרא אברהם בתוספות ה&#x27; שהיא ה&quot;א 
אחרונה שבשם הנק&#x27; שכינה כי אל זה רמזו ז&quot;ל באו&#x27; בהבראם בה&quot;א בראם גם דרשו באברהם 
והכל א&#x27; וא&quot;כ מוכרח הוא שיצחק יהיה צדיק גמור ואין בו זוהמא ח&quot;ו כי הרי אחר שנק&#x27; 
אברהם בה&quot;א יתירה אז הוליד את יצחק והרי הוכרחנו כי הולדת עשו הרשע לא יצחק גרם לו 


ח&quot;ו וכפי זה נלך לדרך אחרת ונאמר כי רבקה לא היתה צדקת וע&quot;כ יצא יעקב הצדיק מצד 
יצחק ועשו הרשע מצד רבקה לז&quot;א:
ויהי יצחק וכו&#x27; יראה גם אם נאמר שמפאת רבקה נולד עשו גם זה א&quot;א הא&#x27; מפני יצחק עצמו 
שפגם גדול הוא לו שלקח אשה שאינה הגונה ח&quot;ו. והב&#x27; מפני רבקה עצמה שהרי כתיב שרה אמו 
שהיתה דומה לשרה בכל עניניה, והביא גם ראיה מבוארת לזה כי אי אפשר לומר שרבקה לא 
היתה הגונה לו דא&quot;כ בהזדמן ובדרך מקרה לקחה ואינה בת זוגו ולא מה&#x27; היחה זאת לו וזה 
אינו כי הרי ויהי יצחק בן מ&#x27; שנה וכו&#x27; כנודע כי נעקד בן ל&quot;ז שנים ואז נתבשר אברהם 
ברוח הקודש ויוגד לאברהם ובתואל ילד את רבקה שהיא בת זוגו ולכן אל תהרהר ותאמר אילו 
נהרג יצחק אבדתי את זרעי ולמה לא השאתיו אשה כדי שישאיר זרע אחריו וא&quot;ל ברוח הק&#x27; כי 
עדיין בת זוגתו לא נולדה הלא היא רבקה והוצרך להמתין עוד ג&#x27; שנים אחרים שתהיה ביאתה 
ביאה ולא השיאו תכף אשה אחרת מבנות כנען והוצרך לשלוח לאליעזר עד פדן ארם ביודעו כי 


היא בת זוגו האמתית וצדקת כמוהו א&quot;כ זה יורה כי לו לאשה כנז&#x27; בסוף הפסוק כלו&#x27; אשתו 
המיוחסת לו א&quot;כ אי אפשר להעיל פגם עשו הרשע אפי&#x27; ברבקה וא&quot;כ עדיין הקושיא במקומה 
איך יצא עשו הרשע מבין שני צדיקים אלו יצחק ורבקה, לכן בא הכתוב להגיד הענין על 
מתכונתו באו&#x27; בת בתואל וכו&#x27; כי באמת דבריו תמוהים מה צורך לחזור להגיד לנו פה 
ולהפסיק בין ואלה תולדות יצחק וכו&#x27; אל לידת עשו ויעקב בענין סיפור יחס רבקה ובפרט 
שכבר נת&#x27; ענינה באורך נמרץ פ&#x27; חיי שרה אבל כוונת הכתוב לבאר הסיבה אל הנז&#x27; והיא כי 
אין ספק כי בן חכם מצד האב ובן כסיל מצד האם כי לזה נא&#x27; תוגת אמו האמנם לא מצד רבקה 
עצמה רק מפאת הייחס שלה והוא היותה בת בתואל הרשע ואחות לבן הרשע כמו שית&#x27; והענין 
כמ&quot;ש ז&quot;ל כי רוב הבנות דומות אל אביהן ומתיחסות להם כמ&quot;ש ושם בת אשר סרח אך הזכרים 
אחר אמותם כמ&quot;ש אלה בני לאה והנה בתואל כומר גדול לע&quot;ז ומגלה עריות ליקח כל הבתולו&#x27; 


כמ&quot;ש ז&quot;ל ומצדו יצא עשו שופך דמים ומגלה עריות כמ&quot;ש ז&quot;ל על והוא עייף וז&quot;ש בת 
בתואל, עוד אחר&#x27; גרמה לו והוא שהיתה אחות לבן רשע מלובן ומזורז ברשע ורוב הבנים 
דומים לאחי אמם:
או יראה ויהי יצחק וכו&#x27; במה שנודע כי לא נברא העולם מתחילה וגם אינו מתקיים אח&quot;כ 
אלא בזכות ג&#x27; האבות דבהו אשתיל עלמא ואתקיים והם סוד חכמה ותבונה ודעת כמ&quot;ש ה&#x27; 
בחכמה יסד ארץ וכו&#x27; אברהם ירש החכמה בסוד מ&quot;ש ז&quot;ל כליותיו של אברהם היו נובעות חכמה 
ויצחק ירש הבינה ולכן ויהי יצחק בן מ&#x27; שנה וכו&#x27; בסוד בן ארבעים לבינה ואז נשלם וירש 
מדרגתו ואח&quot;כ נשא אשה ויעקב ירש הדעת המכריע בין שניהם גם רבקה מצד עצמה צדקת גמורה 
היתה והשכינה היתה תמיד עמה כמ&quot;ש ותרד העיינה ותמלא כדה מלמד שעלו המים לקראתה מזה 
ידע אליעזר כי היא האשה אשר הוכיח ה&#x27; לבן אדוני וזה נרמז בר&quot;ת בקח&quot;תו א&quot;ת רב&quot;קה 
בא&quot;ר כי עלה הבאר לקראתה א&quot;כ כל זה יורה כי לו לאשה ר&quot;ל שהיתה אשתו הראויה לו א&quot;כ 


אין ספק כי לא נולד עשו רק מצד לבן ובתואל כנז&#x27;. או יראה כי הנה האדם אינו חועא אלא 
מצד החומר שבו המורכב מן ד&#x27; יסודות ויצחק בשעת הטקדה השלים נפשו והיתה עולה תמימה 
כליל לאשים ואפרו צבור ע&quot;ג המזבח כמ&quot;ש ז&quot;ל כיון שנשרף באש שהוא היסוד העליון מכל 
הד&#x27; יסודות ארמ&quot;ע השלים ד&#x27; יסודותיו וקדשם לשמים וז&quot;ש ויהי יצחק בן מ&#x27; שנה כלה מהד&#x27; 
יסודות כלול מעשר הם ארבעים והושלמו ע&quot;י אש המזבח הנרמז בר&quot;ת ב&quot;ן אר&quot;בעים שנ&quot;ה ב&quot;אש 
גם רבקה לא נלקחה ליצחק לאשה אלא ע&quot;י הבאר הנרמז בר&quot;ת בק&quot;חתו א&quot;ת ר&quot;בקה כנז&#x27; א&quot;כ 
אין ספק ששניהם צדיקים היו ולו לאשה מששת ימי בראשית וסיבת זוהמת עשו לא היתה אלא 
מצד היותה בת בתואל ואחות לבן כנז&#x27;:
ויעתר וכו&#x27; כראות יצחק כי בת בתואל ואחות לבן היא ומפני זה היה מוכרח לצאת זוהמת 
עשו משם וע&quot;י כך היה השי&quot;ת מונע ממנה ההריון שלא יצא הרשע ההוא בעולם ולא היתה 
מניעת ההריון מצדו ח&quot;ו כי צדיק גמור היה לסיבה זו הוצרך ויעתר יצחק ולא ויתפלל רק 


ויטתר שהרבה מאד בתפי&#x27; כעתר זה המהפך הגורן כמ&quot;ש ז&quot;ל, וז&quot;ש ויעתר וכו&#x27; כלו&#x27; מה 
שהוצרך יצחק להרבות תפי&#x27; לא מחסרון זכותו ח&quot;ו אלא לנכח אשתו כלו&#x27; וגם לא מצד אשתו 
עצמה כי גם היא צדיקת אלא מצד אותם שהם נכח אשתו נכחיים ונגדיים לה למנוע ממנה 
ההריון הם בתואל ולבן כנז&#x27; אשר לסיבתם היתה עקרה מיום לידתה ואלו בחעאה לא תהיה 
עקרה רק תמנע מלילד אחר שגדנה וראויה לעונשים וז&quot;ש כי עקרה היא אז ויעתר לו ה&#x27; כלו&#x27; 
לו בזכותו וכן ותהר רבקה לסיבת היותה אשתו בזכותו ולא בזכותה אע&quot;פ שהיתה צדיקת יען 
חעאת לבן ובתואל כנז&#x27; שלא יצא עשו כדוגמתה:
או יראה ויעתר וכו&#x27; מה שהרבה בתפלה אין זה ממיעוע זכיותן וכו&#x27; ח&quot;ו אלא לסיבת אשתו 
כי עקרה היא ואין הוא עקר אך היא עקרה ממש מיוה שנולדה ואין לזה שום רפואה בדרך עבע 
כלל כי אין זה מכה ברחם או עיכוב הריון כי אם עקרות ממש:
או יראה ויעתר וכו&#x27; מה שהוצרך לרבות בתפילה הוא כי ראה באצטגנינו&#x27; אשר מזלה של רבקה 


נכחיי ונגדיי לה שלא תלד וז&quot;ש לנכח גם נכח בגימע&#x27; מזל&quot;א או מזל עם הכולל להורות כי 
המזל נהפך נכ&quot;ח ונגדיי אליה והראיה לזה כי עקרה היא מעולם ואלו אין המזל נכחיי לא 
תהיה עקרה לעולם אמנם תתעכב זמן מלילד ואחר תשוב ללדת כמנהג הנשים המתעכבות מלילד, 
וא&quot;ת כיון שעקרה היא למה יעריח למעלה כ&quot;כ כיון שיכול לישא אחרת לז&quot;א לנכח אשתו כלו&#x27; 
במה שיתבאר למטה כי יצחק ורבקה גלגול אדם וחוה הם וע&quot;כ חוה טרחא כ&quot;כ יקבל הברכות 
וע&quot;ש ונמצא כי רבקה היא חוה אשתו שמששת ימי בראשית ומוכרח הוא לתקנה עתה מאשר חטאה 
בעץ הדעת וזה נרמז בס&quot;ת לה&#x27; לנכח אשתו&#x27; ס&quot;ת חוה כי רבקה זו היא חוה עצמה אשתו 
הראשונה ומה שתחלה נק&#x27; חוה על שם כי היא היתהה אם כל חי אדרבה עתה כי עקרה היא ולכן 
הרבה מאד בתפלה ויעתר וכו&#x27; ולא נשא אחרת. והנה נבאר הדרך הזה ע&quot;ד האמת הנעלם והבן 
זה הנה להיות כי המזל שלה היה נגדיי ונכחיי אל אשתו שלא תלד לכן הוצרך לעלות בתפלתו 


עד מקום הי&quot;ב מזלות העליונים המושלים על אלה הי&quot;ב מזלות התחתונים טש&quot;ת סא&quot;ב וכו&#x27; כי 
העליונים הם י&quot;ב צירופי ההויה כנודע מס&#x27; יצירה ואלה הם י&quot;ב מזלות המושלים על ישראל 
כי הם משם הוי&#x27; וכתיב כי חלק ה&#x27; עמו והי&quot;ב מזלות תחתונים מושלים על אומות העולם 
ובזה יתישבו שני המחמרים החלוקים זה אומר בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא 
במזלא תליא וכו&#x27; וזה אומר אין מזל לישראל והענין כי מזלות תחתונים אינם לישראל רק 
העליונים כנז&#x27;. והנה ד&#x27; אותיו&#x27; הויה הם סדורות כפי יושרם אבל לעשותם י&quot;ב צירופים 
צריך להפך האותיו&#x27; ממטה למעלה ולצדדין ולצרפם כנודע וזהו מה שרמז בהזכיר ענין תפלתו 
בלשון ויעתר שדרשו בו רז&quot;ל כעתר הזה תפלתו בלשון ויעתר שדרשו בו רז&quot;ל והפך ד&#x27; 
אותיות הויה לי&quot;ב צירופים וז&quot;ש ויעתר יצחק לה&#x27; לשם הויה עצמה היפכה בתפי&#x27; וצירפה 
לי&quot;ב צרופים כדי להכניע המז&quot;ל התחתון העומד לנכח ונגדיי לאשתו כי עקרה היא, והנה 


אלו הי&quot;ב צרופים שרשם הם ג&#x27; הצירופים הראשונים המתחילים באות יו&quot;ד כנודע והם סוד ג&#x27; 
ההויות אשר בברכת כהנים ומן הראשון נמשכין ממנו החיים וזהו יברכך ה&#x27; וישמרך כי 
בהסתלק האדם מן הארורה שנתארר אדה&quot;ר שהיא ענין המיתה והיסורין נשמר מהם ונשאר חי 
וזהו יברכך ה&#x27; וישמרך ומן הב&#x27; נמשך העושר שאינו ניתן לאדם רק בהיות פניו ית&#x27; מאירין 
ומשגיחין בו בעין טובה כי העני פניו חשוכות וכאלו מלמעלה בכעס עמו ומן הג&#x27; באים 
הבנים בסוד וישם לך שלום וכמ&quot;ש משים שלום כבית בטל הרי כי ענין בני חיי ומזוני 
תלוים בג&#x27; צרופים אלו הכלולים י&quot;ב מזלות העליונים, והנה ג&#x27; הויות הנז&#x27; הם בגימ&#x27; 
מזלא ובגימ&#x27; נכח וז&quot;ש לנכ&quot;ח אשתו גם יש בהם במלואם יו&quot;ד ה&quot;א וכו&#x27; שלישים אותיות והם 
ל&#x27; של לה&#x27; כלומר ויעתר יצחק לשם הויה אל ג&#x27; צירופים הראשונים שבהם ל&#x27; אותיות וז&quot;ש 
לה&#x27; ויען העיקר התפלה היא לשם הויה אמנם צריך לפתוח הפתח והשער שהוא שם אדני כנודע 


כי לכן תקנו בתחילה אדני שפתי תפתח כי כיון שהיא בחינת השער והפתח העליון גם שפתי 
תפתח שהם פתח גוף האדם ואח&quot;כ אנו נכנסין עד שה הויה ומתפללין ברוך חתה ה&#x27; וכו&#x27;, 
והנה שם אדני במילואו אלף דלת וכו&#x27; עולה תרעא הוא תרגום של שער וזהו סוד ג&#x27; אותיות 
עתר שבויעתר ונודע כי שם אדני היא בחינת הההי&quot;ן של הויה נמצא שנשארין ב&#x27; אותיות י&quot;ו 
וזה ויעתר צירוף ההו&quot;ה ואדנות ונמצא כי תחלה נכנס בפתח אדני עד שם ההויה ושם תקע 
מחשבתו בג&#x27; צירופיו הנק&#x27; נכ&quot;ח כנז&#x27; וז&quot;א ויעתר יצחק לה&#x27; לנכח אז ויעתר לו ה&#x27; ולא שם 
אדני כנז&#x27; וזהו סוד ז&quot;ה שמי לעולם כי כמנין זה צרופים יש בשמי שם הויה וכשנוסיף עוד 
וזה זכרי יהיו ב&#x27; פעמים זה הם כ&quot;ד צירופים שבשם אדני הנק&#x27; זכרי כנודע לכן הושם בו 
ו&#x27; וזה להוסיף על זה הראשון לשיהיו כ&quot;ד צירופים כנז&#x27;:
ויתרוצצו וכו&#x27; לא אמר וירוצו או וילחמו רק ויתרוצצו מל&#x27;ה מורכבת משניהם מלשון ריצה 
כמ&quot;ש ז&quot;ל כשהיתה עוברת על בתי כנסיות יעקב רץ לצאת וכו&#x27; ומלשון ריצוץ שהיו מתקוטטים 


על חלוקת ירושת העולמות יעקב בוחר עוה&quot;ב ועשו עוה&quot;ז ובהביטה כי גם בתוך המעים היו 
מתקוטטים ידעה כי מכל שכן יתקוטטו כל ימיהם יחד אחר צאתם בעולם ותמיד ישנאו זל&quot;ז אז 
ותאמר אם כן למה זה אנכי אם בשנים אלו יש לי כ&quot;כ צער מחמת שנאתם זל&quot;ז אפי&#x27; בהיותם 
תוך הרחם אם אוליד י&quot;ב כמנין זה תגדל שנאתם בחילוק הירושה עד אין קץ ומפני זה לא 
ילדה י&quot;ב שבטים כנ&quot;ל על ואלה תולדות יצחק ע&quot;ש, או יראה א&quot;כ שעשו הרשע יותר מכל 
שבעים אומות כמנין כן יצא ממני למה זה אנכי בעולם:
או יראה א&quot;כ שמתקוטטים יחד מן הבטן נר&#x27; שיורה על כי אחד מהם אותו הרץ בעוברי טל 
פתחי ע&quot;ז שיהיה רשע גמור וא&quot;כ כי בן כסיל תוגת אמו ומצדי נולד כמו שנת&#x27; על ויהי 
יצחק בן מ&#x27; שנה למה זה אנכי הייתי אשת יצחק הצדיק כי דבר זה יורה שאיני בת זוגו 
ואיני הוגנת לו:
או יראה כיון שמן הבטן יש קטרוג גדול ביניהם א&quot;כ תמיד גם אחר לידתם יתנהגו כן זה 
יתגבר ע&quot;ז וזה ע&quot;ז ולא יודע האמת בעולם לעבוד השי&quot;ת וא&quot;כ מה תועלת יש אף אם זרע 


יעקב יכירו אלהותו ית&#x27; בקריעת ים סוף ויאמרו זה אלי ואנוהו מורה באצבע וגם בהר סיני 
באמור להם אנכי ה&#x27; אלדיך וז&quot;ש למה זה ולמה אנכי ונודע כי רבקה מכלל הנביאות היא 
כמ&quot;ש על ויוגד לרבקה וכו&#x27; האומנם לא יכלה לעמוד על תוכן הדבר מה יהיה באחרית הימים 
אז ותלך לדרוש את ה&#x27; לא לה&#x27; עצמו רק לשם ועבר לדרוש משם את ה&#x27; כי הם נביאים גדולים 
ממנה והיא דרשה מאתם שהם ידרשו מה&#x27; וז&quot;ש את ה&#x27; ולא לה&#x27;. אז:
ויאמר ה&#x27; לה ע&quot;י שם ועבר ולא אליה עצמה רק לה כנודע כי כשאומר אל אברם אל משה ר&quot;ל 
אליהם ממש וכשאומר לאברם או למשה או לישראל ר&quot;ל בשבילם שני גוים וכו&#x27;, כפי הדרך 
הראשון שביארנו על למה זה אנכי יראה עתידה היית ללדת י&quot;ב שבטים הנרמזיה בשני גוים 
ושני לאומים ולאום מלאום יאמן ורב צעיר ויצא הראשון ואח&quot;כ יצא אחיו כמ&quot;ש ז&quot;ל שהם 
י&quot;ב אבל בשביל שאמרת למה זה אנכי והרהרת אחר מדותי כל הי&quot;ב לא יהיו רק שנים לבד שני 
גוים וכו&#x27; כפי הפשע, והנה כפי הדרך הד&#x27; שביארנו יראה שני גוים וכו&#x27; כי זולת שבעים 


אומות הנק&#x27; בני נח הנחלקים בדור הפלגה כנודע הנה יש לך עוד שני גוים אומות יתירות 
על השבעים ההם ונחשבות לאומות בפני עצמם ומה שראית תמיהה גדולה כי מן הבען הם 
מתקוטטים הטעם הוא כי עתה מתחיל להתברר העוב מן הרע והסיגים מן הכסף כמבואר אצלנו 
בפ&#x27; נח ובפ&#x27; לך לך על ואעשך לגוי גדול ע&quot;ש ואמנם מעיך הם כדמיון הכור שבו מתבררים 
הסיגים מן הכסף הם עשו ויעקב וז&quot;ש ממעיך יפרדו ואחר שמשם יפרדו זה אל הקדושה וזה אל 
הקליפה אז פעם יגבר זה ופעם יגבר זה כשזה נופל זה קם כמ&quot;ש והיה כאשר תריד וכו&#x27; 
וכמ&quot;ש לא נתמלאה ירושלים אלא מחורבנה של צור וז&quot;א ולאום מלאום יאמץ וכאשר איזה אחד 
מהם יקום ישלוט בכל השבעים אומות ואחת האחרות שהם בגימ&#x27; לאם חסר ו&#x27; וזה ימשך עד 
אחרית הימים כי אז ורב שהוא עשו יעבוד צעיר שהוא יעקב וכל העמים בשפה ברורה יעבדו 


</div>
