{"bookId": "kabala-92b2be6f79e4", "part": "1", "torah": "63", "title": "ספר עץ הדעת טוב — קטע 63", "hebrewTitle": "קטע 63", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-92b2be6f79e4/1/63/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-92b2be6f79e4/1/63/", "segments": [{"index": 1, "he": "וביום השבת שבת וינפש. ואמנה יש מחלוקת לרז\"ל כי אליבא דר' יהושע נברא העולם בא' \nבתשרי ואליבא דר' אליעזר נברא העולם בא' בניסן ויוכל ליישב פרשה זו אליבא דתרוויהו \nואם כדברי ר' יהושע שהעולם נברא בא' בתשרי מודה הוא שהקמת המשכן הי' בא' בניסן וגם \nאליבא דידיה הקמת המשכן הוא כעין ברייתו של עולם אע\"פ שזה בתשרי וזה בניסן שוים הם \nזה לזה וכל עניני הקמת המשכן רימזים לענין ברייחו של עולם. האמנם לר' אליעזר הנה \nבריאת העולם והקמת המשכן היו באחד בניסן ולפי שביאור הפרשה הזו תבא יותר על נכון \nלדברי ר' אליעזר נפרשה כפי דרכו והמשכיל יבין דבר מתוך דבר וליישבה גם כפי דברי ר' \nיהושע אע\"פ שאינם בזמנים שוים עכ\"ז כל עניני הקמת המשכן צריכין להיות דומה בדומה אל \nענין בריאת העולם אע\"פ שזה הי' בתשרי וזה הי' בניסן. ונחזור לעניננו כי הנה נתבאר \nכי כל מה שאירע לאדם אירע לישראל ועתה בעת הקמת המשכן יתקנו עניניה' יחד חטא ישראל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "במעשה העגל וחטא אדם אביהה בעץ הדעת. ואמנם אדם הראשון כהן לאל עליון הי' כי הוא \nמבחר הנבראים וראשיהם ובנה את המזבח להקריב את קרבנו כנודע. וכנגדו נבחר אהרן מזרעו \nלכהן תחתיו ולכפר כל החטאים הנזכר וכל מעשיו שוין אל מעשי אדם אביו כי האמנם אל אשר \nלא ישב אדם בג\"ע הארץ רק יוה הששי כנ\"ל כבר רוחו ונשמתו היתה שם בה' ימי בראשית. \nוביום הששי נכנס שם בגוף ונפש כנודע. כי זהו סוד אחור וקדם צרתני כי נברא בחי' גופו \nביום הששי אחור למעשה בראשית ובחי' נשמתו נבראת ביום הראשון קודם למעשה בראשית \nכנרמז במלת בראשית בזכות ישראל שנקראו ראשית הנה ישראל נקרא אדם אתם והם ראשיתו של \nעולה ונמצא כי כל וא\"ו ימי בראשית ישב אדם בג\"ע הארץ לעבדה ולשמרה בסוד הקרבנות \nהנקראים עבודה כמשז\"ל. וביום השבת לא ישב שם האמנם ישב בהר המורי' כי גם הוא פתח גן \nעדן כנ\"ל וכנזכר פרק עשרים מפרקי רבי אליעזר. ולכן הוצרכו אהרן ובניו הכהנים לשבת \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ז' ימים בפתח אהל מועד כנגד ז' ימם של אדה שישב בג\"ע הארץ ובהר המוריה שהם נק' פתחי \nג\"ע העליון ותכליתם לקבל אז עבודת הקרבנות ומשמרת המשכן כמ\"ש ומפתח אהל מועד לא \nתצאו שבעת ימים ולכן נקראים ימי המילואיה למלא חטא אדם הראשון בענין שבעת ימי \nבראשית כי גם שנצטווה לעבדה ולשמר' עשה להיפך ועתה תשבו שם אהרן ובניו ויקבלו \nעבודתם בשבעת ימי המילואים כנגד לעבדה וגם כנגד לשמרה חזר פסוק שני ואמר ומפתח אהל \nמועד וכו' ושמרתם את משמרת ה' וכו' כמ\"ש פ' קרח ושמרתם את משמרת הקודש וע\"י שתים \nאלה נתכפר חטא אדם במה שנצטווה לעבדה ולשמרה ולא קיימה וז\"ש כאשר עשה וכו' לכפר \nעליכם. ונמצא כי שבעת ימי המילואים הי' לתקן בענין אשר כפרו אדם וישראל בענין ז' \nימי בראשית. וכמו שביום ר\"ח ניסן נברא אדה וישב בפתח ג\"ע לעבדה ולשמרה להקים \nהקרבנות כמו כן ויהי ביום השמיני שכבר נתקנו בענין חטאתם במעשה בראשית הנברא בז' \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ימים שכנגד ז' ימי המילואים. אז היה יום ר\"ח ניסן. שמיני למילואים ואז נתקן הדבר \nונתכהן אהרן בכהונה גדולה תמורת אדם הראשון שב\"א בשבת שהי' יום שמיני לבריאת העולם \nקיבל תשובה ונכנם בים גיחון כנזכר בפרקי ר' אליעזר כי בליל מוצאי שבת ראה חושך \nממשמש ובא ואמר אך חושך ישופני ולכן חזר בתשובה ובו ביום נתקן עונה והיתה בו הוי' \nגמורה כי בו נתקן העולם ממה שנחרב ע\"י חטאו של אדם וז\"ש ויהי ביום השמיני כי היתה \nבו הוו' מחודשת ותיקון אל העולם היפך יום השמיני של בריאת העולם שהיה במוצאי שבת \nונחשך העולם והוסר האור ששימש בשבעת ימי בראשית אשר כנגדם היו ז' ימי המילואים האלו \nכי אז נחסר אדם בכל כחותיו כמ\"ש אדם ביקר בל ילין ונתמעטה קומתו וחייו וששה דברים \nשחסרו אז כנזכר בבראשית רבה ועתה נתקנו והם ז' ימי מילואים שלמים בכל. וכמו שאז \nנתגרש אדם מג\"ע ביום השביעי כנזכר ויצא משם וגם נקנסה עליו מיתה ולכן ופתח אהל מועד \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "כל ז' ימים תשבו שם ולא תצאו כאשר יצא אדם טרם כלות ז' ימי בראשית נתגרש משם ועי\"כ \nולא תמותו כדרך שמת אדם הראשון לסיבת החטא ההוא. ואמנם אי אפשר עתה לתקן ענין קלקול \nאדם עד אשר יתוקן גם עון העגל של ישראל שהי' כדוגמת חטא אדם אביהם ולכן הוצרך \nבתחילה לתקן את כל אשר קלקלו בעגל ישראל ואהרן כמו שיתבאר. והענין כי ג' מיני \nעבירות היו כי כללות בני ישראל חטאו במחשבה כראותם כי ויצא העגל הזה חשבו אולי יש \nבו קצת ממשות האמנם לא חטאו במעשה העגל כי הם לא עשו אותו וגם לא דיברו מאומה כי \nהערב רב הם עשוהו והם המדברים ואומרים אלה אלהיך ישראל. ולא נאמר אלהינו. ואמנם \nאהרן ושני בניו בלבד הה נדב ואביהו וגם ע' זקני ישראל חטאו בחסימת פיהם ובמניעת \nדיבורם אשר לא הוכיחו את הערב רב בדברים כשרצו לעשות העגל כי הרי אלו לבדם העולים \nעם משה להר סיני כמ\"ש ויעל משה ואהרן נדב ואביהו וע' מזקני ישראל והם אשר מינה משה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "על העם כמ\"ש מי בעל דברים יגש אליהם וגם הם הרואים בעלות משה אל ההר ובבואו אל תוך \nהענן והגיד להם ימתינו להם מ' יום שלמים וכאשר הערב רב ראו כי בושש משה היה להם \nלאמר עינינו ראו את משה והוא הגיד לנו זמן עמידתו בהר המתינו עוד יום אחד על הספק \nכמשז\"ל ואל תחטאו חטאה גדולה כזו אשר לא יהי' לכם ולנו כפרה עוד אבל אהרן לבדו חטא \nעוד חטא אחר זולת מניעת הדבר כנ\"ל כי עשה את העגל במעשה ידיו כנ\"ל וגם שבנה מזבח \nוגרם שהערב רב הקריבו עליו עולות ושלמים לע\"ז ואמנם מחשבתו וכוונתו טובה לשמים וגם \nבבחינת דיבור ממש לא חטא אלא במניעת דיבור ורצה עתה לתקן ג' בחינות הנ\"ל ולכן קרא \nמשה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל לבדם כי כל אלו הי' שותפים בעון מניעת הדיבור וחסימת \nפיהם כי זה הי' עון היות' קל שבכולם שהוא שב ואל תעשה משא\"כ באהרן שהי' בו חטא נוסף \nשהי' במעשה ומשא\"כ בישראל שחטאו במחשבה ממש וחשבו שיש ממש בהעגל ובחינה זאת היא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "יותר חמורה מכולם אעפ\"י שלא היתה רק במחשבה. ועוד כי מחשבת ע\"ז מצטרפת למעשה כמשז\"ל \nעל פסוק למען תפוס את בית ישראל בלבם. ואמנם החוטאים במניעת הדיבור היו אהרן ובניו \nוזקני ישראל בהשוואה אחת ורצה לתקנם בהשואה א' כמו שיתבאר. ולכן לא קרא עמהם לכללות \nעדת בני ישראל עם היות שבאו כולם אח\"כ כמ\"ש ויקרבו כנ העדה וכו' כמו שיתבאר כי ע\"י \nכך תהי' כפרה אל מניעת הדיבור לאו כנ\"ל. גם יתורץ למה לא קרא עתה גם ללויים כי גם \nהם מצטרפין לעבודה ולשיר על הקרבן וכדרך שקירב לאהרן בענין הכהונה יקרב גם את \nהלויים לעבודתם ולמה המתין עד פ' בהעלותך אמנם להורות כי אלו הקרבנות של עכשיו הם \nלכפר על עון העגל לא הזכיר ענין חינוך הלוים וקרבנותיהם כי הם לא חטאו בעגל וזה \nשרמז במה שאמר קח לך עגל ולא ללוים וכן לקמן וכפר בעדך ובעד העם ולא בעד הלוים ולכן \nנכתב ענינם בפרשה אחרת בפני עצמה בפרשת בהעלותך וכדרך מה שבארנו שם בפסוק אך את מטה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "לוי לא תפקוד וכו' בתוך בני ישראל ואמנם התחיל בתיקון אהרן לבדו יען כי הוא היותר \nחמור מכולם בבחינה אחת שחטא במעשה גמור וגם במניעת הדיבור אעפ\"י שבבחינה אחרת חטא \nבני ישראל חמור מן הכל כי אעפ\"י שלא היה אלא במחשבה הנה חשבו ממש שיש ח\"ו ממשות \nבהעגל כנ\"ל וז\"ש ויאמר אל אהרן וכו' כלומר אתה חטאת כפי הנראה יותר מן הכל כי חטאת \nבמעשה ובמניעת דיבור ולכן אתיחל בך לתקן את עצמך וקח לך ר\"ל לכפרת עצמך תביא לך ר\"ל \nמשלך עגל וכו' ולא משל ציבור כי הם לא חטאו במעשה וכנגד שעשית אותו בצורת עגל קח לך \nעגל ולא שור או איל. ולפי שהי' במעשה צריך שהעגל הזה חקריבהו חטאת ולא עולה הבאה על \nמחשבה כי אתה לא חטאת במחשבה רק לחטאת הבאה על עון מעשה כמ\"ש ונפש כי תחטא ועשתה \nאחת מכל מצות וכו'. גה צריך שתצרף אליו לקיחת איל אחד ג\"כ ויהי' העולה הבאה על \nהמחשבה לכפר על מה שגרמת בעשייתך העגל להחטיא את ישראל במחשבה שיש בו ממש חלילה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "וילמדו ק\"ו מאתך כי הם לא ידעו כי מחשבחך טהורה ונמצא כי תצטרך אל העולה לכפר מה \nשגרמת שחטאו ישראל במחשבה. אבל הית' עולת איל לרמוז כי מחשבתך היתה טהורה כי הרי \nמחשבתך היתה לשמים כמשז\"ל והיית במחשבתך כאיל שהוא רבש תמים מבלי מום ובלי הרהור רע \nח\"ו. וגם טעם אחר כי על ידיו יהי' זה הקרבן מסייע לשיכפר לך קרבן החטאת של העגל שבא \nעל המעשה ההוא שהי' חמור מאוד שהוא עון ע\"ז משא\"כ בשאר מיני חטאות שאינם צריכין \nלסיוע אחר ואמנם הכתוב עצמו רצה לרמוז אל מה שביארנו כי האיל לעולה איננו לכפרת \nעצמו כי הרי מחשבתו טהורה היתה אמנם בא לסניגור לסייע אל כפרת חטאת העגל שיכפר על \nמעשה החמור ההוא. וזה הורה במ\"ש תמימים לשון רבים ולא עוד אלא שהזכיר מלת תמימים \nאחר אומרו לעולה לרמוז כי גם העולה גם החטאת שניהם היו תמימים בתמימות במחשבה טהורה \nושניהם שוין בבחינה זו אף גם העגל הבא לחטאת ולכן לא אמר עגל תמים לחטאת ואיל 'תמים \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "לעולה. אמנם הזכיר מלת תמימים יחד ואחר מלת לעולם לרמוז כי היתה מחשבתו טהור'. \nובסיבה זו יתכפר גם המעשה והיה גם הוא תמים. ונמצא כי כנגד ויעשהו עגל מסכה כתיב קח \nלך עגל לחטאת. ולפי שהעגל ההוא הי' לשם ע\"ז כמ\"ש קום עשה לנו אלהים וכו' לכן עתה \nוהקרב העגל ההוא עם האיל לפני ה' להכחיש ענין העבודה זרה כי גה אז כוונתך היתה \nלשמים לפני ה'. וז\"ש והקרב לפני ה' וכנגד מה שאמרו אשר ילכו לפנינו אמר לפני ה' \nשיוקרב לקרבן לפני ה' כי אין בו כח ללכת לפני העם להנהיגם. וכנגד ויבן מזבח לפניו \nואמנם כבר המזבח שבמשכן הי' עשוי ולכן לא היתה תקנתו אלא אא\"כ במה שאמר לו קרב אל \nהמזבח שהוא מיותר אבל רמז לו שיתקן מה שחטא בבנין המזבח לעגל וגרם אל הערב רב \nשיקריבו עליו קרבנות לכן כנגד ויבן מזבח קרב אל המזבח וכנגד ויעלו עולות עשה את \nחטאתך וכו'. ובזה יובן משז\"ל שנתיירא אהרן ויקרב אל המזבח מפני שנדמה לו כצורת עגל \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הבן זה. וגם זה טנין נרמז כאן במ\"ש והקרב לפני ה' וגם יתבאר למטה בפסוק קרב אל \nהמזבח וכו'. ואחר תיקון בחינת המעשה אשר יעשה אהרן שהוא היותר חמור כנ\"ל הזכיר \nתיקון של מניעת הדיבור שהוא יותר קל אשר בו יכללו אהרן ובניו וזקני ישראל אשר לא \nהוכיחו את הערב רב וישראל שלא יטו לבם אחר העגל וזהו אומרו ואל בני ישראל תדבר לאמר \nוכו' ובזה יובן דהל\"ל ולבני ישראל תדבר דהוה משמע שאהרן ידבר לבני ישראל עצמן אבל \nאמר ואל בנ\"י כלומר ובסיבת ענין בני ישראל שחטאו והיתה הגרמא לזה מניעת תוכחתך \nאותם. התיקון הוא שעתה תדבר להם קחו שעיר עזים וכו'. ויבא דיבור לכפר מניעת הדבור. \nואמנם כדרך אשר כל מצות התורה הייתי אני אומר אותם לך בתחלה ואח\"כ היית שונה הפרק \nאל שני בניך ואח\"כ היה שני בניך שונים אל זקני ישראל ואח\"כ היו זקני ישראל שונים אל \nבנ\"י כנודע כן עתה הדיבור הזה יהיה על הדרך הזה וז\"ש תדבר לאמר כלומר תדבר אל נדב \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ואביהוא שהם יאמרוהו אל זקני ישראל ונדב ואביהוא ידברו אל הזקנים שהם יאמרוהו לבני \nישראל עצמן ועי\"כ יכופר לכם עון כולכם במניעת דיבורכם כנ\"ל:\nאו ירצה ולזקנים הנ\"ל הבאים תמורת בני ישראל כנ\"ל קרא משה וכו' ולזקני ישראל ולא \nלישראל עצמם אלא לזקניהם להם תדבר ענין זה כדי שהם יאמרוהו לבני ישראל וז\"ש ואל בני \nישראל תדבר לאמר. והנה אהרן אשר עשוהו עגל מסכה ויצר אותו בחרט בצורת עגל מסכה צריך \nשהחטאת תבא לכפר עליו יהיה עגל ממש כנ\"ל אבל ישראל שלא נתכוונו אל היותו עגל בפרטות \nכי אם היותו ענין עון ע\"ז לכן חטאתם תהיו כפי המשפט הנ\"ל בסוף פרשת שלח לך על עון \nע\"ז כמ\"ש וכי תשגו ולא תעשו וכו' ושעיר עזים אחד לחטאת. ואמנם הענין עולה לא תהיו \nכעולת אהרן שהיתה איל תמים להורות כי לא חטאו במחשבה כנ\"ל אבל ישראל שחטאו ממש \nבמחשבת ע\"ז תהי' עולתם כפולה הא' יהיה עגל לרמוז כי חטאו ישראל במחשבת העגל והב' \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "יהיה כבש לרמוז שנתכפר להם מחשבתם הרעה ונחשב להם כאלו היתה מחשבתם טובה ותמה ככבש \nתם. וגם לרמוז זאת הזכיר מלת תמימים לאחר שהזכיר ענין העגל והכבש כי גם העגל נהפך \nלתמים כמו הכבש וגם לסיבה זו לא זכר מלת תמימים אחר מלת לעולה כמו שהזכיר בקרבן \nאהרן כדי שלא יחזור גם אל חטאת העם הנ\"ל כי אינו חוזר רק אל העגל והכבש לבדם משא\"כ \nבחטאתם יען כי בני ישראל חטאו חטא ממש במחשבה משא\"כ באהרן כי כל כוונתו היה לשם \nשמים כנזכר. ולכן גם חטאת נקרא תמיה והנה בזה נתקנו כל מעשיהם כי בענין העגל ויעלו \nעולות ויגישו שלמים לכן עתה יביאו עגל וכבש שתי עולות כי מיעוט עולות שנים וגם ושור \nואיל לשלמים כי מיעוט שלמים שנים ויען שם זבחים לפני ע\"ז ולכן עתה יהיו לזבוח לפני \nה' ויען השלמים נקראים כך על כי הם מטילים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים. לכן נשתנו \nהשלמים מן העולות כי העולות המורות על המחשבה רעה היה עגל וכבש ובשלמים נשתנה העגל \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אל שור והכבש בן שנה נשתנה לאיל שהוא בן שנתים לזכור זכות עקידת יצחק:\nאו ירצה כי ג' מדרגות היו בישראל כמשז\"ל הא' חטאו במעשה שנשקו לעגל וכנגדם קחו שעיר \nעזים לחטאת. וכנגד החוטאים במחשבה ועגל וכבש לעולם וכנגד הצדיקים ושור ואיל לשלמים \nכי בשלום היו עם הקב\"ה תמיד ומכיוון שיתקנו כל הבחינות הגורמות לשיסלק הקב\"ה שכינתו \nמקרבם כמ\"ש כי לא אעלה בקרבך וכולי. ועתה יחזור הקב\"ה לשכון בתוכם וז\"ש כי היום ה' \nנראה אליכם. כשומעם זאת לא יקחו את אשר ציוה משה בזריזות גדול והביאם אל פני אהל \nמועד תמורת הזבחים שהביאו לפני העגל ומה שאז היו פוסחת מחשבתם קצתם חשבו אולי יש \nממשות בהעגל וקצתם חטאו בתשוקה וקצתם היו טהורים לכן עתה ויקריבו כל העדה ר\"ל כולם \nכאיש אחד חבירים תורה אחת להם בקירוב גמור ולכן לא אמר ויבואו אלא ויקרבו. וכולם \nויעמדו לפני ה' עם היות שלא נצטוו מפי משה עצמו אלא ע\"י אהרן והזקנים כנ\"ל. ולא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מפני זה נתרשלו בדבר מפני שלא החשיב אותם לדבר הוא עצמו עמהם ונחשב בעיניהם כאלו \nהוא עצמו ציווה אותם וז\"ש את אשר ציווה משה:\nויאמר וכו' הענין הזה קשה להולמו כי כבר עשו מה שמוטל עליהם להביא קרבנותיהם אל פתח \nאהל מועד ומעתה אין הדבר הלוי אלא באהרן שיקריבם ואיך אמר להם משה זה הדבר תעשו \nלהבא ועי\"ז וירא אליכם כבוד ה'. האמנם מ\"ש זה הדבר חוזר אל מ\"ש ויקרבו כל העדה כנ\"ל \nואמר זה הדבר אשר עשיתם להתקרב כולכם בלב אחד לעבוד את השי\"ת בלב אחד. הנה הוא אשר \nציווה ה' כמ\"ש ואהבת לרעך כמוך. ואמר ר\"ע זה כלל גדול בתורה. וכנודע משרז\"ל בפסוק \nחבור עצבים אפרים הנח לו ואם מכאן ולהבא תעשוהו ותקיימוהו. מבטיחכם אני כי וירא \nאליכם כבוד ה' כנודע כי אין הקב\"ה משרה שכינתו אלא במקום שיש שלום 'וקורבה. או \nאומרו זה הדבר. רמוז אל הדבר הראשון של העשרת הדברות הכולל אנכי ולא יהיה לך עשה \nולא תעשה ושניהם דיבור אחד הוא והנה הוא לבדו אשר ציווה ה' כי שאר העשר דברות מפני \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "משה שומעים ולא מפי הגבורה וז\"ש זה הדבר אשר ציווה ה' וזש\"ה אחת דיבר אלהים וכו'. \nכי הדיבור הא' שהוא הראשון הוא לבדו דיבר אלהים הנקרא גבורה ומפי הגבורה שמענום ואז \nנחלק לשנים אנכי ולא יהיה לך ועכ\"ז שניהן אינו אלא אחד כולל בענין הע\"ז עשה ולא \nתעשה וז\"ש שתים זו שמעתי כי זו בגימטריא אח\"ד כי עם שהם שתיים אין זו אלא שהוא \nבגימטריא אח\"ד כנ\"ל והוא לבדו דיבר אלהים הנקרא מפי הגבורה וממנו שמענוהו אך שאר \nהדברות לא שמענום כי אם מפי משה והסיבה לזה הוא כי האלהים נתן בקולו קול טוז בדברו \nהדיבור הראשון ויצאה נשמת ישראל והוצרך אז להחיותם והוצרכו לאמר למשה דבר אתה עמנו \nונשמעה וכו'. וז\"ש כי עוז לאלהים וכו':\nונחזור לענינינו. כי הנה במעשה העגל כפרו ישראל בדיבור ראשון של אנכי ולא יהיה לך \nועתה באתם כולכם לפני ה' בלב אחד לקבל עול מלכות שמים שהוא דיבור אנכי הנ\"ל ולכן \nדעו לכם שאם זה הדבר אשר ציווה ה' שהוא ענין אנכי ה' אלהיך אשר כבר באתם עתה לקבלו \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "עליכם באמת וז\"ש זה הדבר מורה באצבע ואם כה תעשו תמיד עשוייה גמורה כמו שהתחלתם עתה \nלגמור בלבבכם ודאי כי יירא אליכם כבוד ה' בגילוי כמו שנגלה עליכם במעמד הר סיני \nכשאמר אנכי וכו' ובזה תדעו כי נתכפר לכם עון העגל האמנם לא יספיק לגמור בלבבכם בלבד \nורק מעשה גמור תמיד וז\"ש תעשו. ואגב אורחינו ירמוז כי בהם לבדם בחר להראות להם את \nכבודו פנים בפנים ולא אל הערב רב כי עשו את העגל והחטיאו את ישראל ואין להם כפרה \nגמורה. וז\"ש וירא אליכה ע\"ד שביארנו בפרשת ויקהל וכו':\nאו ירצה כי חזור מ\"ש זה הדבר וכו' אל מ\"ש אח\"כ ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבת וכו' \nירצה הנה מאחר שכבר הודעת וסדרת כפרת אהרן וכפרתם ע\"י הקרבנות הנזכר אין עוד פה לכם \nלקטרג על כהונת אהרן כמו שקטרג עליו קרח ועדתו כנודע. וזה באומרכם כי אהרן הוא אשר \nעשה את העגל וע\"י נתרחקתם מעל השי\"ת ואיך עתה יכהן תחתיכם כי אדרבה התיקון תלוי בזה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "כי הוא אשר עשה את העגל יכהן עתה לה' וז\"ש זה הדבר שרציתי עתה לקחת אהרן לכהנו לה' \nולאמר לו קרב אל המזבח אין זה מדעת להיותו אחר כי הלא ה' ציווה אותו וז\"ש אשר ציווה \nה' ולכן צריכים אתם לעשות למנותו לכהן ולא למחות בידו וז\"ש זה הדבר אשר ציווה ה' \n", "en": ""}]}
