{"bookId": "kabala-968fe7d214a9", "part": "1", "torah": "20", "title": "ספר חסד לאברהם — קטע 20", "hebrewTitle": "קטע 20", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-968fe7d214a9/1/20/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-968fe7d214a9/1/20/", "segments": [{"index": 1, "he": "הארץ, וארץ רומז למלכות, ועיקר טבריה רומז להוד, גם טב\"ר עולה במ\"ק י\"ג, שמקבל כח \nמי\"ג מדות:\nצפ\"ת רומז לנצח, נצח במ\"ק עולה כ\"ב כמו צפ\"ת עם הכולל, והנה צפ\"ת במ\"ק עולה כ\"א \nכחשבון שם אהי\"ה, לרמוז שמתנהגים עם הדר בה בי\"ג מדות של רחמים גמורים משם הכתר, \nולפיכך היא א' מערי מקלט המציל נפשות, וגם צפ\"ת במ\"ק כ\"א ועם המלה כ\"ב כחשבון כ\"ב \nאותיות התורה, לרמוז שצפת מוכנת ומזומנת להשיג בה סוד עומקה של תורה, ואין אויר זך \nבכל ארץ ישראל כאויר צפת, וגם נצ\"ח בגי' קמ\"ח בסוד אם אין קמח אין תורה:\nמרא\"ן רומז לת\"ת, כי תרגום של צאן מראנה, וצאן רומז לת\"ת, מלשון מרן דבשמיא הרומז \nלת\"ת, ועוד ע\"ד ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, גם כי מרא\"ן במ\"ק עולה י\"ב ועם המלה \nי\"ג, ומדת ת\"ת נקרא אמ\"ת במ\"ק ט' ועם ג' אותיות והמלה עולה י\"ג, לרמוז לי\"ג מדות של \nרחמים הנזכר:\nומערת המכפלה אשר בחברון שם קבורת האבות, וידוע כי היא מעבר לגן עדן תחתון, כי \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "עוב\"ר לסוח\"ר בגי' אור\"ח לג\"ן, גם לסוח\"ר בגי' חצ\"ר לרמוז כי המערה כחצר לגן עדן \nכאשר יתבאר במקומו בס\"ד, וכן עובר לסוחר בגי' תק\"ע לרמוז שכל הדר בחברון הוא בטוח, \nוכן הנפטרים בה ונקברים בה זוכים לעלות נפשותיהם, כי הוא יתד תקוע לעבור לגן עדן \nתחתון בלי עיכוב ולא מי שימחה בידם כדי ללכת לגן עדן בלא צער:\nומלת תק\"ע נרמז בתורה ג' פעמים בג' מקומות, א' באמרו ויעקב תקע את אהלו בהר, והב' \nולבן תקע את אחיו בהר גלעד, פי' יעקב תקע ר\"ל כוון לתקוע את אהלו ר\"ל את אשתו, ומלת \nאת לרבות את עצמו, בהר ר\"ל במערת המכפלה שהם שני הרים זו על גבי זו, ב' מערות בהר \nתחתון וב' מערות בהר עליון, ומלת תק\"ע בגי' עובר לסוחר, ר\"ל כי מערת המכפלה הוא דרך \nמעבר לגן עדן כנזכר, וכיון והתפלל לי\"י בכוונת לבו שיזכה להקבר במערת המכפלה הוא \nואשתו שכן נגזר מששת ימי בראשית:\nולבן תקע את אחיו ר\"ל שכיון בחכמת כשפיו להעתיק את יעקב שלא יזכה לקבר במערת המכפלה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אלא להרוג אותו, ולתקוע את אחיו ר\"ל אדום וישמעאל שיזכו לעבור דרך מערת המכפלה לגן \nעדן, שכבר נודע כי ישמעאל ובני קטורה הם נאחזים באברהם אבינו ע\"ה, עשו ואלופיו הם \nנאחזים ביצחק אבינו ע\"ה, שאם ח\"ו לא נקבר יעקב במערת המכפלה שום א' מישראל לא היה \nעובר דרך שם, וכל האומות הנלוים עם עשיו וישמאל היו נכנסים דרך שם על ידי עשו \nוישמעאל שיש להם אחיזה באברהם ויצחק הנקברים במערת המכפלה, וז\"ש רז\"ל ולבן בקש \nלעקור את הכל שנאמר ארמי אובד אבי:\nוכן סמא\"ל עם יעקב דכתיב ותקע כף ירך יעקב, ודע שכוונתו היה לעשות יעקב בעל מום כדי \nשלא יקבר במערה וכדי שיקבר שם עשו ובת זוגו ולא עלה בידו, שמיד ריפא אותו האל יתרך, \nבאמרו ויבא יעקב שלם, ואמרו רבותינו ז\"ל שלם בגופו, כי האל יתברך ברוב חסדיו הפך \nכוונתו של סמא\"ל ותקעו ליעקב ביתד תקוע במקום נאמן להקבר במערה הנזכר כדי לעבור \nזרעו דרך שם לג\"ע:\nוכמו כן צפ\"ת בגי' תק\"ע, לרמוז שכל הדר בעיר צפ\"ת יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ישראל, שהנפטר שם בעבור שהוא מקום גבוה ואוירו זך יותר מכל שאר ערי ארץ ישראל, \nבמהרה נפשו שט ופורח במערת המכפלה לעבור לגן עדן התחתון. וזמש\"ל. מסכ\"י:\nמעין ג - נהר יד\nנהר יד - לבאר פגמי היוצא מארץ ישראל לחו\"ל:\nהענין כי בענין הקליפות יש ה' שינוים, וכן שינוי הקליפות המתלבשות לדרים בחו\"ל \nנחלקים לה' מדריגות, והזוכה לדור בארץ ישראל פטור ונקי ובן חורין מכולם. המדרגה \nהראשונה הדר בסוריא חוץ מדמשק מהחומה ולפנים, ששם בית רימון שהוא אחד מד' מלכיות של \nסמא\"ל כאשר יתבאר בעין גנים נהר י\"ב בס\"ד. אמנם בכל שאר עיירות של סוריא באיזה מקום \nשיהיה מהם, יהיה נפשו ממלכות דסנדלפו\"ן, ועליה מתלבשת קליפה א' ממלכות דעולם \nהתמורות, ועל אותו הקליפה מתלבשת קליפה שניה ממלכות דסמא\"ל, ועליה מתלבשת עוד קליפה \nג' ממלכות עולם רה\"ב לא יותר. המדריגה השניה הדר בחו\"ל רחוק מסוריא אבל לא מעבר \nלים, נפשו ממלכות דסנדלפון ועליה מתלבש קליפה א' ממלכות דתמורות, וב' קליפות מעולם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "סמא\"ל, וקליפה א' מעולם רה\"ב. המדריגה השלישית הדר בחו\"ל מעבר לים ואילך, נפשו \nממלכות דסנדלפו\"ן, ועליה מתלבשת קליפה א' מעולם התמורות, ועליה מתלבשת עוד ג' \nקליפות מעולם סמא\"ל, ועליה מתלבשת קליפה א' מעולם רה\"ב. המדרגה הד' הדר בחו\"ל באחד \nמד' מלכיות של סמא\"ל, נפשו ממלכות דסנדלפון, ועליה מתלבשת קליפה א' מעולם התמורות, \nועליה מתלבשת ד' קליפות מעולם סמא\"ל, נרמזים בד' רוחות והם נגדיים לד' רגלי המרכבה, \nועליה קליפה א' של רה\"ב. המדריגה הה' הדר במצרים, נפשו מעולם סנדלפון, ועליה מתלבשת \nקליפה א' מעולם התמורות, ועליה מתלבשת ד' קליפות של סמא\"ל הנזכרים, ועל אלו מתלבשות \nד' קליפות של עולם רה\"ב:\nוהענין כי עולמות הטומאה הם ג', והם תמורות, סמא\"ל, רה\"ב, קליפות התמורות נקראים \nקיא, וקליפות סמא\"ל נקראים צוא\"ה כמש\"ה צא תאמר לו ואלו נקראים קי\"א צוא\"ה בלי \nמקום, וקליפות עולם רה\"ב נקראים דו\"ה מלשון זיבה דם נדה:\n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ודע כי היוצא מארץ ישראל לדור דירת קבע לסוריא, כשיוצא ד' אמות בח\"ל נפשו שהיא \nמעולם היצירה יוצאה ממנו, ונכנסת בו נפש מעולם דסנדלפון, ומתלבשת עליה קליפה א' \nמעולם התמורות, וקליפה א' מעולם סמא\"ל, ועליה קליפה א' מעולם רה\"ב, והעיקר הוא \nסמא\"ל שהוא מושל בכל חו\"ל. והיוצא מארץ ישראל לדור בחו\"ל אבל לא מעבר לים בן אדם \nכזה כשיצא מא\"י על מנת שלא לחזור, נתחלפה נפשו המשכלת שהיא מעולם היצירה, ונתנו לו \nנפש אחת מעולם עשייה, כי נפש הבהמיית אינה מתחלפת בכל השינויים כולם, ומתלבשת עליה \nקליפה א' מעולם התמורות, ועליה מתלבשת ב' קליפות מעולם סמא\"ל, וא' מעולם רה\"ב. \nוהיוצא מארץ ישראל לדור בחו\"ל מעבר לים שהוא בצד שמאלו של עולם, אז יתלבש בנפש \nמעולם העשייה כנזכר, ועליה קליפה א' מעולם התמורות, וג' קליפות מעולם סמא\"ל, ועליה \nקליפה אחת מעולם רה\"ב, והעיקר הם ג' של סמא\"ל. והיוצא מארץ ישראל לדור במצרים אזי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מתלבשת נפשו של העשיה כנזכר, וקליפה א' מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם רה\"ב, וד' \nקליפות של סמא\"ל. והיוצא לדור באחד מד' מלכיות של סמא\"ל כאשר יתבאר בס\"ד, אז מתלבשת \nעל נפשו של העשיה קליפה א' מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם סמא\"ל, וקליפה א' מעולם \nרה\"ב:\nודע כי היוצא מארץ ישראל לחו\"ל על מנת לחזור במהרה, והניח אשתו ובני ביתו בארץ \nישראל, בן אדם כזה לא תתפשט ממנו נפשו אשר מעולם היצירה, אמנם מתלבשת עליו נפש אחרת \nמעולם העשייה, ולכן חייב לשמור הרגלים והמועדים בחו\"ל כמו בזמן שהיה בארץ ישראל \nהואיל וכוונתו לחזור, וכל זה לטובתו שאם לא היה מתלבש עליו נפש מעולם העשיה כשהיו \nמתלבשים הקליפות על נפש יצירה תכף ומיד הנפש היצירה היתה מקבלת טומאה מבחוץ, ולכן \nהקדוש ברוך הוא מרחם ומטיב ומלביש נפש העשייה על נפש היצירה קודם שיתלבשו הקליפות \nכדי שלא יטמאהו, והקליפות יתלבשו כפי המקום כנזכר לעיל, וכל זה מיירי במי שנולד \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בארץ. אבל מי שנולד בחו\"ל ובא בארץ לדור בה דרך קבע, אזי כשהגיע סמוך לסולם מתפשטין \nממנו כל הקליפות ואין נכנס בארץ אלא בנפשו שהיתה מעולם יצירה ונכנסת אותה הנפש \nדיצירה בתוך נפש דעשייה שהיתה לו כמו הסכין בנרתק. ואם אחר כך יוצא לדירת קבע נשארת \nנפש החדשה של יצירה בארץ ואינה יוצאת עמו אלא נפשו הישנה דעשייה, ומתלבשת בקליפות \nע\"ד שאמרנו בכל ה' שנויי המקומות. ודע כי העולה מחו\"ל לארץ ישראל לדירת ארעי, \nכשמגיע לארץ ישראל לסולם מצד חוץ מתפשטין מעליו כל הקליפות ואין נכנס בארץ אלא \nבנפשו מעולם העשיה, אבל לא יתנו לו נפש מעולם היצירה כי אין כוונתו לדור בארץ, ולכן \nחייב לעשות מועדים ורגלים כמו בחו\"ל. וזמש\"ל. מסכ\"י:\nמעין ג - נהר טו\nנהר טו - במעלת מיתת ארץ ישראל וחו\"ל:\nונאמר שהם ד' מדריגות דרך כלל, א' משובחי ארץ ישראל, ב' שאר יושבי ארץ ישראל, הג' \nמשובחי חו\"ל, הד' שאר יושבי חו\"ל, והכל בעם י\"י הקדוש, המעלה הא' משובחי ארץ ישראל, \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "לא יצדק בהם לשון המות כלל אלא ע\"ד שיתוף השם ועליהם נאמר גויעה, והם משל לאיש \nהשוכב על ערסו כלוא בבית לא יצא ולא יבא, כך האיש המשובח, ואף בשרו ישכון לבטח, \nכענין רבי אליעזר שעמד שנה בלא קבורה קיים כדאיתא במסכת בבא מציעא, וכענין ר' אחאי \nבר יאשיהו דגששיה וכו', וכמה יחידים בדורות , ומכללם בתוספת מעלה האבות, וזה מפני \nשקדשו עצמם במותר להם אפילו הרהור, והם כאלו אינם מתים:\nוקרובה למעלה זו היא מעלות הקדושים המתים בחו\"ל כענין יעקב, ולזה לא מנע עליית גופו \nלארץ ישראל שהיה יודע שאין תביעה לחיצונים עליו שלא נהנה ממנו, וכזה היה קדושת רבי \nבשעת פטירתו כשזקף עשר אצבעותיו ואמר שלא נהנה כמ\"ש רז\"ל, וכן מעלת משה רבינו ע\"ה \nשנתעסק הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו עמו בקבורתו, ומעלת מיתת אהרן ומרים הכל מעלה \nא' מפני קדושתם, ואלו אינם חייבים כליון הגוף בעפר, מפני שברחו להם מעון אדם הראשון \nוטיהרו עצמן ממנו כל האפשר ונעשו מרכבה עליונה וגופם קיים, ולא מתו אלא גוועו והם \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ישיני עפר:\nהמעלה הג' היא מעלת מתי שאר בני אדם בארץ ישראל, שהם אינם חייבים לקליפה מה שניזונו \nממעדני עולם מפני שלא אכלו מדילה, שהרי ארץ ישראל מזונותיה ופרנסותיה תחת יד ורשות \nהבורא, לכך כשתבא לדרוש מה אכלת יאמר לו וכי מדלכון אכלית ושתית, מדילי אכל ושתה, \nאמנם נתחייבו כליון הגוף מפני חטא אדם הראשון שלא נתרחקו ממנו ונכנסו תחת עונש כי \nעפר אתה ואל עפר תשוב, ומיד הגוף כלה ונשמתו מתקדשת, ומטעם זה הם מטמאים במגע ובמשא \nמצד הקליפה הראשונה שפגם אדם הראשון ודבקה בהם המות:\nהמעלה הד' היא מתי חוץ לארץ, שעם היות שהיו כשרים ונטהרו מכל עון, יש לקליפה תביעה \nעליהם, שנתפרנסו וניזונו במזונות חוץ לארץ, והם לא נשמרו מלחם רע עין הטמא ונתעדנו \nמהם, ויש לחיצונים ליקח את שלו מידם. ואם נכנסים לארץ אחר מיתה קודם עיכול הבשר, \nהטמא נכנס אחריהם עד שיפרע מהם ויענישם בעונש כליון הגוף, טומאה נוספת על טומאת שאר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מתי ארץ ישראל, והיינו טומאת נבלה שנשחט על ידי סכין פגום הוא הממית הטמא בחוץ \nלארץ, שוחט פגום מלאך המות טמא, והבשר נבלה (שכל החיצונים שולטים) [שנבל החיצוני \nשולט] בה, מה שאין כן מתי ארץ ישראל מעם י\"י כשוחט בהמה כשרה בסכין כשר, על ידי \nשוחט טהור וכשר, כי הסכין הוא הקליפה הטהורה שהיא המות הנפרדת הנפש מן הגוף על ידי \nמלאך טהור וקדוש, אמנם אין נטהרים מקליפת פגם אדם הראשון כנזכר, וזמש\"ל:\nמעין ג - נהר יו\nנהר יו - במעלת השינה בארץ ישראל ובחו\"ל:\nהשינה היא מס' במיתה, וכמו שהמיתה בחו\"ל על ידי מלאך המות, ובארץ ישראל לישראל על \nידי מלאך קדוש, כך השינה הזו על ידי הקליפה החיצונית בחו\"ל, ובארץ ישראל על ידי \nקדושים שאין קליפות נכנסות שם כנזכר בזוהר תרומה. וכמו שהמיתה היא למנוחת הנשמה \nשתעלה [למעלה] לגן עדן, כך השינה היא למנוחת הנשמה (שתעלה ו)תדבק בקדושה ותתעדן \nמאור מתוק עליון, כמו שהרשעים בעוונם במיתתם נשמתם נדחית ונכרתת מן הקודש, כך ממש \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בחייהם, ולזה רשעים בחייהם קרויים מתים, אלא שיש בין מיתה למיתה הבדל גדול, כי מיתה \nהאמיתית שולטים החיצונים בהנשמה להענישה כדי רשעתה, אמנם בחיי הגוף יש עליה הגנה \nשלא ישלטו בהם רק להלעיג עליהם, והיינו טעם קריאת שמע על מטתו להרחיקה מאל אחר בעת \nעלותה, וזמש\"ל:\nמעין ג - נהר יז\nנהר יז - במיני המיתה בחו\"ל וארץ ישראל:\nהענין שהם ג' מינים בסוד המיתה, הא' היא שחיטה בסכין פגום והוא נבלה, והיינו המתים \nעל ידי סמא\"ל שהיא סכין פגום שהפגימות הם אוגר\"ת ומסוכסכת. אמנם המתים בארץ ישראל \nאינם מתים על ידי סכין שיש בה א' מאלו המדות הנזכרים, אלא על ידי החרב של הקדוש \nברוך הוא, והם עמי הארץ שהם כבהמות, על ידי סכין ועל ידי שחיטה, דהיינו צער המיתה \nהם מתכפרים ונתרים בסוד וכפר אדמתו עמו, אמנם הם מתים על ידי מלאך כשר שעולה ונוטל \nרשות ונוטל נשמה כנחש, ולא נחש ממש מה שאין כן בחו\"ל שהוא ממש נחש. אמנם תלמידי \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "חכמים שהם עוסקים בתורת י\"י שהיא עץ החיים אינם צריכים שחיטה על ידי שום א' מג' \nמיני סכינים הנזכרים שהם ב' פגומים וא' כשר כנזכר, אלא על ידי אסיפה כדגי הים, \nדהיינו שהשכינה מתגלית עליהם בסיעת כל הצדיקים שבגן עדן, והוא גווע עצמו מהגשמיות \nוהחומר ומתאסף אל עמו עם השכינה, ואסיפתן אל כבוד י\"י מתרת אותם, וענין (אסיפה \nכדגי) הים היינו ים התורה ואסיפתן מן הים דהיינו דפסיקי גירסא מפומייהו מיד מתים, \nכענין רבה ודוד וכיוצא כנזכר במסכת מועד קטן, וזמש\"ל:\nמעין ג - נהר יח\nנהר יח - בסוד המיתה בחו\"ל ובארץ ישראל:\nדע כי ב' מלאכים ממונים על המיתה, א' ממוני על מיתת חו\"ל שמו סמא\"ל. וא' על מיתת \nארץ ישראל שמו גבריאל, וכל א' וא' יש לו חיילות רבות, וכל חיילותיו נקראים מלאכי \nמות, ושני ממונים אלו הם עבדים למטטרו\"ן, והקדוש ברוך הוא מודיע למטטרו\"ן בכל יום \nויום מי הם וכמה הם הנגזרים למיתה באותו יום, ומטטרו\"ן מצוה לסמא\"ל עבדו ליטול \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הנפשות הנגזרות למיתה באותו יום בחו\"ל, ומצוה לגבריאל ליטול הנפשות הנגזרות למיתה \nבארץ ישראל באותו יום. ואלו הב' ממונים מעולם לא נטלו נשמה, אלא שולח כל אחד אחד \nמחיילותיו, כי יש מלאך א' לכל נפש ונפש, ומדיגת כל מלאך ומלאך כפי הראוי למדריגת \nהנפש שהולך ליטול:\nואחר שנטל אותו המלאך את הנפש ומסר אותה ביד הממונה ששלחו, אז אותו המלאך בטל מן \nהעולם כי לא נברא אלא ליטול נפש אחת בלבד, כמו שדרשו רבותינו ז\"ל על פסוק כאשר \nתעשנה הדבורים, כי חיות הדבורה תלוי בעוקץ שלה הנשאר בבשר האדם ולכן היא תכף תמות, \nועכ\"ז הם שמחות במיתתן כדי לצער את בני אדם, וכן כל מלאך ממלאכי מות יש לו שמחה \nבנטילת נפש בחשבו איך שניתן לו כח ורשות ליטול נפש מזרע עם קדש. וזמש\"ל. מסכ\"י:\nמעין ג - נהר יט\nנהר יט - בסוד קבורת חו\"ל וארץ ישראל:\nכבר נודע כי ארץ עליונה היא נקראת ארץ החיים, והרמוז בה וקבור בארץ ישראל סוד נשמתו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "עולה אל ארץ החיים העליונה. אמנם הקבור בחו\"ל הוא נכלל בנשמתו חו\"ל העליונה דהיינו \nבסוד עולם דמטטרו\"ן והם הנקראים מתי חו\"ל ואינם חיים, דהיינו שסוד החיים העליונים \nאינה נמשכים לחו\"ל העליונה, כי החיים העליונים הם סוד אור הת\"ת הנקרא עץ החיים, הוא \nסוד התורה שהיא נובלת חכמה של מעלה שעליה נאמר והחכמה תחיה בעליה, ומשם נמשך עד \nהגיעו לארץ החיים מלכות, ואינו מתפשט משם לחוצה, כדי שלא יהנו הרשעים מהם שהם חו\"ל, \nששם סביב רשעים יתהלכון, ולזה מתי ח\"ל אינם חיים כלומר אינם מקבלים מאותם החיים \nהנצחיים הנשפעים, והכוונה שהם אינם חיים בהיותם מתי חו\"ל עד תחייתם ועלייתם לארץ \nישראל. וזמש\"ל:\nמעין ג - נהר כ\nנהר כ - באיסור הלנת המת בארץ ישראל:\nדע שאסור להלין המת על גבי קרקע בלילה בארץ ישראל, שגורם לטמא ארץ הקדושה שנאמר ולא \nתטמא את אדמתך, והענין כי אין רשות לרוח הטומאה ולסטרא אחרא דשמאלא ליכנס ביום בארץ \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ישראל אלא דוקא בלילה, ואפילו בלילה אין להם רשות אלא בזמן שיש מת לן על גבי קרקע, \nאבל בזמן שאין מת לן על גבי קרקע אין רשות לשום רוח הטומאה להכנס בארץ אפילו דריסת \nפרסת רגל, וביום אין להם רשות כל עיקר, אפילו שיהיו מתים הרבה על גבי קרקע, ולכן \nאסור להלין את המת. וזמש\"ל. מסכ\"י:\nמעין ג - נהר כא\nנהר כא - בסוד המן ופירות ארץ ישראל:\nיש להקשות למה ארץ ישראל הקדושה גרע ממנו המן הרוחני, ויש לומר שהטעם לזה הוא כי \nהמדבר כל הדברים הגשמיים שבו הם חיצונים וטמאים גדלים בארץ העמים שהיא ממשלת השרים, \nולכך אין פירותיה (כדאי) [כלי] לקבל הרוחניות הקדוש, שאין גוף טמא נעשה כלי לרוחני \nהקדוש, ואם היה הקדושה ההיא בפירותיה ומזונותיה היה ניתן על ידי השרים, וזה אינו \nשבענין המן שהוא מן השמים אין חלק לשרים כלל, אמנם ארץ ישראל פירותיה הם על ידי \nהקדושה, ואותו הרוחניות הראוי למן מתלבש בפירות הקדושים ההם ולכך אין מן בארץ ישראל \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "[כי אם במדבר], וזמש\"ל:\nמעין ג - נהר כב\nנהר כב - במעלת הדר בארץ ישראל בביאת המשיח:\nדע כי מסורת קבלה בידינו כי באותו יום כשיבא המשיח עם קיבוץ גליות לארץ ישראל, \nבאותו יום ימצא בארץ ישראל שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו המתים שבארץ, \nובאותו היום יסתלקו חומת האש מירושלים, ובאותו יום יבנה בית המקדש באבנים טובים \nומרגליות, ובאותו יום יחזרו המתים שבארץ ישראל בעת חיותם בריה חדשה רוחניים, וכן \nהז' אלפים הנמצאים חיים, כולם בריה חדשה גוף רוחני, כגופו של אדם הראשון קודם החטא \nוכגופו של [חנוך ו]משה רבינו ע\"ה [ואליהו], וישוטו כולם באויר מעופפים כנשרים וגו', \nוכל זה לעיני אנשי קיבוץ הגליות:\nוכשישראל בני קיבוץ גליות יראו שאחיהם נעשה בריה חדשה, ופורחים באויר ללכת ולדור \nבגן עדן תחתון ללמוד תורה מפי השם יתברך, אזי, יתקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם \nודאבון נפש, ויתרעמו למלך המשיח ויאמרו וכי אין אנו בני ישראל כמותם, מאין זכו הם \nלהיות רוחניים בגוף ונפש מה שאין כן אנו ולמה נגרע:\n", "en": ""}]}
