{"bookId": "kabala-968fe7d214a9", "part": "1", "torah": "3", "title": "ספר חסד לאברהם — קטע 3", "hebrewTitle": "קטע 3", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-968fe7d214a9/1/3/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-968fe7d214a9/1/3/", "segments": [{"index": 1, "he": "קטנים וגדולים בהמות וחיות היער והיסודות ומורכביהם כמו הדומם והצומח והחי שאינם \nמדברים ואינם בכלל עונות כלל, ועל זה רמזו רז\"ל באמרם אדם ובהמה תושיע ה' אדם בזכות \nבהמה וכו', והיינו שכולם יש להם שרים מופקדים עליהם למעלה ואותן השרים הם ישבחו \nוישוררו לבוראם, ושירם וזמרם עולה ומושך את האור א\"ס עליהן ומחיה אותם, וזה שאמר \nהכתוב הללו את ה' מן השמים וכל המזמור כולו, וזהו נקרא פרק שירה, ושיר הזה מתקבץ \nכולו יחד ועולה, ובזה נרמז סוד פרק שירה באומרם שמים מה הם אומרים כו', ארץ מה היא \nאומרת כו', ההרים מה הם אומרים כו', כלב מה הוא אומר חתול מה הוא אומר, (וכן כל \nהברואים שבעולם) [וכיוצא], והשיר הזה (עולה הכל ביחד בכלל) [העולה ונכלל ביחד] מקבץ \nאותם שר העולם הנקרא מטטרון, מפני שהוא מופקד על שירת המשוררים לקבץ הכל ולהכניסו \nפנימה, ולשאוב אור קיום כל הנמצאים התחתונים ולתת להם קצבת מזונם ושפעם, ובהתעלות \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שירת המלאכים אל הכסא ושבח הכסא אל הספירות ושבח הספירות אל האין סוף ב\"ה יתעלה \nיתקבץ הכל ונעשה שבח אחד ושיר כלול, ואז יושפע למטה אור המחיה את כולם:\nוהנה החי המדבר שירו משובח מהכל כאשר הרכבתו משובחת שיש בו כח הדבור, וכאשר יתבאר \nענין אדם ומעלתו במעין עין יעקב לקמן בס\"ד, ויש בכחו להוסיף ולחדש הזיווג למעלה \nכאשר בארנו לעיל בנהר ו', ולכן אם יש אדם (המשובח מכולם הם) [והוא משובח, כולם] \nיטפלו אליו ויהיה הוא מלך ומעלה הוא שירו בראש כל שאר השירות וזמירות וכלם משועבדים \nתחת ידו, וכאשר יחסר האדם (מהם) כלם בטלים מאותה המעלה המשובחת שהיתה ראויה לרדת \nאילו היה (עומד) שם אדם:\nוענין זה חשק כולם שאין בהם קנאה אחרי ראותם תועלתם המפורסמת, רק אדרבה אם יתבטל \nהאדם מהעבודה אזי כלם יחד רוצים לבלעהו לסבת העדר חוקם על ידו כי הוא גרם בנזיקין, \nולזה יהיה לשכינה שתים אלה קוראותיה בשפע העליון להשפיע לתחתונים, ולכן השכינה \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "מחזרת תמיד על אדם כשר והגון מישראל ואף שיהיה רק אחד לבד בדור כמו שת חנוך משותלח \nנח אברהם יצחק ויעקב וכיוצא, ואפילו בדורות האחרונים כל מי שמזכך עצמו השכינה עמו, \nוהיא נוטלת שבח כל התחתונים ושאר כשרי ישראל ותפלתם ועבודתם ע\"י הכשר ההוא ראש הדגל \nכדי להמשיך תוספת השפע הנז' המשובח ההוא, וכאשר אין איש שיהיה ראש הדגל בעבודת הש\"י \nכלל אז שכינה תחזור לשר העולם ויתפרנסו העולם וכל הנמצאים בקצבתם ההגונה וראויה \nאליהם, וזה שאמרו בתיקונים השכינה אזלא כל יומי בגלות ואי אשכחת צדיק בעלמא שריא \nבגויה ואי לא איהדרת אל קן ציפור שהוא מטטרון שר העולם כנז'. וזמש\"ל:\nמעין א - נהר ח\nנהר ח - זמני ההנהגה, ויבאר הזמן וההנהגה הראשונה:\nאחרי שסדרנו טעמי ההנהגות ושינוייהם למיניהם נשוב לבאר ענין ההנהגות לזמניהם. והנה \nהזמן הראשון הוא משעה שנברא אדם הראשון קודם חטאו, והיתה ההשגחה וההנהגה אז כמו \nשיהיה ההנהגה אשר אנו מצפים שתהיה לעתיד בעולם שכלו שבת, ואז ירד ענין השבת הזה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ומנוחתו למטה בגוף ונפש ויתוקן אז העולם מקללותיו ויתפשט העולם מהמלבוש הטמא ולא \nיהיה עוד מיתה בעולם, ויהיה זה ע\"י הארת סוד אור החכמה בבינה והבינה בו' קצוות והו' \nקצוות במלכות, וענין זה לא היה בשום זמן כי אפילו בבית ראשון שנאמר בו ותרב חכמת \nשלמה מחכמת כל בני קדם, מכל מקום לא היה נתקן העולם שהרי היה בהם מיתה וגם שאר \nקללות העולם, אמנם בזמן העתיד לבא ובזמן אדם הראשון היה אור החכמה מאיר באור הבינה \nואור החכמה מאיר מן הכתר, והיה האדם גובר במחשבתו על חומרו והיה מתדבק בגן עדן בסוד \nעץ החיים [ומתעלה] ונקשר במלאכי מרום עד הכסא. ויוסיף הענין בזמן התחייה, כי בזמן \nאדם הראשון קודם שחטא היה על כל פנים נמצא היצר הרע הגורם [ו]הקליפות כי הם החטיאו \nאל אדם הראשון, ולעתיד יתבטל מכל וכל. ועוד כי בזמן אדם הראשון היה מיעוט הירח \nהנתמעט:\nביום ד', וגם היה העולם חסר השבת, ולעתיד לא יהיה מיעוט הירח ויהיה כולו שבת, \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואילולי עמד אדם הראשון בשלותו עד בא שבת בעולם והחזיק בעץ החיים בשבת והיה מוליד \nבנים בליל השבת בודאי שהיה נתקן הכל. וזמש\"ל:\nמעין א - נהר ט\nנהר ט - הזמן וההנהגה השנית:\nהזמן השני וההשגחה השנית הוא אחר חטא אדם הראשון, והיה ענינו ממש כעין חורבן הבית \n(וגלות) [וגלו] שני ההי\"ן ממש בעונו, ואותן המקורות העליונים שנסתמו שוב לא נפתחו \nמיום שחטא, (וזהו היה על ידי) [והיינו סוד] פתיחת מקורי הכתר אל החכמה, וחטאו גרם \nשנסתם הכתר, דהיינו שלא הוכנו שני מדות אלו שהם חכמה ובינה לקבל מן השרשים אשר בכתר \nעליון, והוריד כל מציאות העולם אל תוך הקליפות ושוב לא נתקנו עד לעתיד לבא שיצא \nהעולם מזוהמתו, אלא בזמן שעמדו ישראל על הר סיני שאז פסקה זוהמתן מגופן והיו \nמזומנים לשאר התיקונים, וחזרו וקלקלו את הכל, אמנם עיקר התקון [שיש בידינו] הוא \nשיהיה לעתיד:\nוהנה נמשכו הדורות קצת מתקנים וקצת מחריבין [כמו בדורות הראשונים], ועכ\"ז לקורבתם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אל מקורות האור נשאר להם אריכות הימים והשנים שהוא מצד הארי\"ך אנפי\"ן דהיינו \nהמקורות שנסתמו. ומחטא אדם הראשון עד אברהם כל הדורות ההם קלקלו [העמיקו הדחתו] \nוהשחיתו ולא תקנו אלא אדרבה הם גרמו תגבורת קליפות וכל המקורות נסתמו, והיה כל \nהעולם מתנהג [בהגהגת אופן] כהנהגת גלותינו זה, ועם היות שהיו אז גם כן צדיקים בדור \nההוא שהיו הולכין ומתקנים, עכ\"ז לא היה סיפוק במעשיהם לתקן אלא גרמו סעד וסמך אל \nהשכינה, דהיינו פקידה מועטת שפוקד הקב\"ה אל השכינה ומרחם עליה ויעלה ויוסיף השפע \nקצת במדרגות אופן, כך ממש היה ענין של הצדיקים והרשעים אשר הרשעים מוסיפין ברשעתם \nעד שצדיקים שבדורות לא היו סיפוק בידם לתקן את אשר עוותו הרבים. וזמש\"ל:\nמעין א - נהר י\nנהר י - הזמן וההנהגה השלישית:\nהזמן הג' והיא הנהגה שלישית בזמן האבות אחר דור הפלגה, כי שוב לא פגמו הרשעים למעלה \nכי אין הקב\"ה צופה מעתה אלא באברהם שהוא חלקו ונחלתו וכל הבאים אחריו מזרעו, \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "והאומות כאשר נתמלא סאתם יגזור עליהם האיבוד כמו סדום ועמורה וכיוצא בהם, ואין מעשה \nהאומות פוגמין הספירות רק כל חוטא מהם פוגם בשר שלו כמש\"ה ואחשוך גם אנכי אותך מחטא \nלי, כנזכר בתיקונים ובזוהר בהר בר\"מ:\nאמנם האבות התחילו לתקן חטא של אדה\"ר כנזכר בדברי רשב\"י ע\"ה [בתקונים] שהוא נתגלגל \nבג' אבות לתקן ג' עונות ג\"ע וש\"ד וע\"ז שעבר אדם הראשון ושלשתן נתקנו בהאבות, ועוד \nהיה שם זוהמת בלבול מטתו של אדם הראשון ולכן נצרפו האבות עד שעמד יעקב בבניו מטתו \nשלמה, והשכינה מתגלית בהם קצת ומתראה אליהם וזהו תקון מועט, ועכ\"ז הספירות נסתמו \nולא נפתחו מקוריהם אלא דוקא מקור היצירה כנזכר בזוהר שיר השירים, ולכך היה רעב בימי \nאברהם יצחק ויעקב מפני סתימת השיתין דהיינו הספירות באצילות, והתיקונים הפרטיים היו \nמתתקנים והולכים, והאבות הכנה לבנים וחינוך לנשמות ולכך היה ענינם טובה בטלטול לא \nגלות שלמה ולא גאולה רק דרך בינונית, כדי לצרף סוד הנשמות הפגומות שנפגמו בכל \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הדורות שנפלו עד סוף ימי נח, והיתה ההנהגה מתתקנת אז קצת על ידי אברהם ואח\"כ ביותר \nביצחק ועוד יותר ביעקב בסוד תקון הספירות כנז', וההנהגה לעולם מצד האופן או מטטרון \nעל הרוב, ולעולם היה השכינה עם האבות מפני תועלת הנמשך אל העליונים על ידי הצדיקים, \nולכן רוח הקדש תמיד עמהם ושכינה דבוקה עמהם ומנהגת אותם כנזכר בנהר ו' וז', והאבות \nהתחילו לתקן את המדות העליונות דהיינו שהיו מרכבה אל הספירות, וענין הסוד הזה יתבאר \nבמקום אחר באר היטב:\nומחמת תקון המדות היה עולם מתחזק ומתקיים מפני שהיה מתחלה רפוף בלתי מתקיים עד שעמד \nאברהם אבינו ע\"ה ועשה לו קיום בסוד עמוד החסד המחזיק את העולם, ואח\"כ בא יצחק אבינו \nע\"ה וקיימו בעמוד שני, וכשבא יעקב אבינו ע\"ה העמידו על תקונו שלא יחרב עוד מפני \nרשעת הרשעים, (וגרם אז ההנהגה) [וזה גרם הנהגה] והשגחה בינונית פרטית [אליהם] \nהמוצלחת בקצת וצריכים (לתקן) [תיקון ותפלה] בעיקר עניניהם (בתפלתם) מפני הפגם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הנזכר, והם היו מייחדים ומסעדים תמיד השכינה אז כפי יכלתם. (כנזכר בגמרא תפלות אבות \nתקנום). וזמש\"ל:\nמעין א - נהר יא\nנהר יא - הזמן וההנהגה הרביעית:\nבירידת יעקב ובניו למצרים עם הצלחתם שם במלכות יוסף הצדיק. ואין ספק שירידת יעקב \nלמצרים היתה ירידה של גלות והתחלת השעבוד. אמנם הצדיקים הקדושים שהם בעלי הבית \nהעליונה שהיא השכינה והם בניה, שאין גלות שולט בהם, ואין ספק שירדו שם לסוד הגלות \nכאשר יתבאר, אמנם צדקת יעקב ובניו מכניעים כח הקליפות ומאירה השכינה בחוצה לארץ עד \n(שלא היה כח בחיצונים לשלוט בהם ולא היו החיצונים שולטין בהם) [שאין כח בחיצונים \nלשלוט בהם והוא כעין הצדיקים כשחולפין דרך גהינום שאין אור גיהנום שולט בהם ,ומה לי \nזה ומה לי זה הכל ענין אחד כי אין אור גיהנם ולא חיצונים שולטין בצדיקים] ולכן \nכשנכנסו ישראל במצרים (נצטנן) [צננו] האש של גיהנם (ונחלש) [והחלישו] כח הגלות \n(ונכבה) [וכיבו] אש של החיצונים, ואדרבה הם שלטו במצריים מפני שהדין כך הוא אל \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "השכינה, כאשר היא מתלבשת בקליפות אין הקליפה שולטת בה ח\"ו, ואדרבה היא שולטת עליהם, \nולכן כשירדו הצדיקים אלו למצרים והיו דבוקים בשכינה, אדרבה הם שלטו בחיצונים \nוהכניעם יוסף וכל הדור ההוא מפני שזכותם וטהרתם ונקייתם רחוקה מאוד מזוהמת הגלות \nוקרובים הרבה למדרגת הקדש, ולכן לא שלטו בהם המצריים עד שעמדו שם ומתו כל (הצדיקים \nכלם) [צדיקי עולם] שהיו דבוקים באצילות, והולידו [הבנים] בנים מן אותם הנשמות \nהמגולגלות, והתחיל אז הגלות לשלוט בהם כאשר יתבאר:\nוהנה לא ירדה אז השכינה [בגלות במצרים עם השבטים ועם יעקב אדרבה שם הרביצו תורה \nוהאירו השכינה] ותקנוה כל ימי השבטים (בגלות מפני ש)לא פרקו מעליהם עול תורה ועמדו \nשם בשלוה גמורה ובברכה והיו הם מפרנסים החיצונים מתמצית מיטב ברכתם כמש\"ה ואכלו את \nטוב הארץ, והספירות היו מתוקנות שם על ידי עסק התורה בששים רבוא תלמידים שהעמיד \nיעקב במצרים, ולא נסתלק מן העולם עד שהשלים לס' רבוא עוסקים בתורה, כמ\"ש לגוי גדול \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אשימך שם, וכתיב רועה צאן עבדיך, ופירש בזוהר רועה לשון רוע התרועעה הארץ, שהיו \nמכניעים הטלה שרו של מצרים והגבירו שם את האור והשביתו את הקליפות, ויוסף הוא \nהמשביר בר מצד היותו יסוד שהוא זן ומפרנס לכל, ומפרנס המצריים תחת שעבודו, ולכן \nהצליחו בגלות בתחלה, ואף אנו אלו עשינו כך כך היה ראוי לנו ג\"כ להגביר הקדושה במקום \nהחיצונים, והיינו אז משברים ומכתתים כח השרים והיינו שולטים עליהם והיינו מפרנסים \nאותם, אלא שהיצר הרע גורם לנו. ולכן הצליחו בתחלה והשכינה לא יגרע משפעה, והנשמות \nמתקנות בהצלחה גדולה כל זמן ההוא. וזמש\"ל:\nמעין א - נהר יב\nנהר יב - הזמן וההנהגה החמישית:\nגלות ושעבוד מצרים לישראל. ואין ספק כי השכינה ירדה עם ישראל בגלות כנזכר בזוהר \nשמות על הפסוק איש וביתו באו ע\"ש, וסוד גלותם היה קשה מאד יותר מגלותינו זה, מפני \nששכחו תורת י\"י וכיון שפרקו עול תורה ומצות נתנו עליהם עול דרך ארץ, דהיינו הקליפות \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "העמיסו עליהם מכות ופצעים, והטעם כי עיקר גלות הוא צירוף לנשמות המזוהמות במעשים \nהמגונים, ושם נתגלגלו כל הדורות, ואלו עסקו בתורה ונטהרו בתוכחת התורה בתשובה מה \nצורך לגלגולים, שאין גלגול אלא להשלים חסרון התשובה, ולזה אילו עמדו ישראל בצדקתם \nלא היו צריכין לצירוף השלכת הבנים ליאור, ולא אל העבודה קשה בחומר ולבנים וגו' לכל \nאחד ואחד, וכיוצא, ויש חייב אלף מיתות חוזר ובא וחוזר ובא עד שיצטרף, ולכן נכנסו \nתחת גזירות הקשות. אמנם אילו היו צדיקים היו נתקנים בתורה ובמ\"ט ובתשובה, כי תשובה \nאחת יפה מכמה גלגולים ומיתות, ומאחר שהם פרקו עול תורה ואחזו בגלולי מצרים לכן לא \nהיו מספיקין לתקן כי אם בסוד הגלגול, ונתן הקב\"ה בעצתם דהיינו שכינה בתוך השרים, \nואמר לו הבה נתחכמה פן ירבה כדי לגלל טהרתם, ואלו עשו כאבותם היו מכניעים הקליפות \nוהשביתו אותם, והם לא רצו, וירדו תחת רשות של הקליפה וכל הצלם והתמונות לחיצונים \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שעמד מנבוכדנצר ואילך הכל היו יחד במצרים:\nובתחלה מלכו ישראל ושלטו עליהם על ידי צדקת שבטי יה, והיו ישראל בתוך הקליפות כעין \nחיה שבלעה אדם מזוין, שנוטל חרבו וחותך מעי של החיה ועושה לו מקום רחב תוך מיעיה, \nוהחיה חיל בלע ויקיאנו ומבטנו יורישנו [א\"ל] ככה ישראל המה עתה בגלותם שאין להם \nשעבוד מצרים מפני עול התורה שהיא חרב פיפיות בידם חותכים מיעיה ואינה מעכלת אותם \nהקליפה, וישראל לא עשו כן במצרים אלא פרקו עול, בלעה אותם הקליפות בליעה אחר בליעה, \nוהשפילם מדריגה אחר מדריגה, ולכן נכנסו תוך עומק הקליפות ולא היה סיפוק בידם להשפיע \nבקדושה כלל, ולא היה מזונם אלא ע\"י פרעה ושעבדם תחת התהו וההבל, והיינו שבנו ערי \nמסכנות לפרעה במקום העוני והמסכנות, את פיתום שהוא ע\"י פ\"י תהו\"ם בלעו, ואת רעמסס \nשהוא ר\"ע ומס\"ס תחלה, ולכן נכנסו בעמקי הקליפות ולא יוכלו לעשות בתוך בטנה מאומה \nאלא היו נבלעים והולכין, עד שהקב\"ה ברחמיו גאלם ושיבר וכיתת הצלמים לפניהם ושם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "נשברו כל שלשולי המדריגות אשר להם, כמ\"ש מבכור פרעה וגו' עד בכור השפחה אשר אחר \nהרחיים כנזכר בזוהר בא ולכן נגאלו. וזמש\"ל:\nמעין א - נהר יג\nנהר יג - הזמן וההנהגה הששית:\nבהנהגת ישראל אחר שיצאו ממצרים כל ימי משה רבינו ע\"ה, הנה הצליחו ישראל הצלחה גמורה \nבנסים מפני שהיה הנהגתם פעמים מן הי\"ש ופעמים מן האי\"ן שהוא הכתר והחכמה, בסוד נסים \nונפלאות אשר עיקרם מהמקום הנעלם, אמנם היתה הנהגתם ע\"י אצילות בתוך הבריאה אפילו \nבימי החול, מפני שלא רצה מרע\"ה שיהיה הנהגתם מתלבשת ביצירה, וזש\"ה אם אין פניך \nהולכים אל תעלנו מזה, וכתיב ילך נא אדנ\"י בקרבנו, בחר בכח קדושתו שתהיה הנהגתו \nאצילות מתלבש בבריאה, כי מבלעדי זה לא היה אפשר, כי אין הנהגת אצילות בלי לבוש של \nבריאה כלל ואפילו ביום שבת, וכשחטאו בעגל וקלקלו כעין חטא אדה\"ר ממש, חזרה זוהמתן \nשפסקה, ואעפ\"י שחזרה עם כל זה לא חזרה להם הזוהמא חזרה גמורה, כי סוף סוף טהרתן של \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ישראל במקומה עומדת, רק שהשליטו עליהן המיתה, ועכ\"ז כח מרע\"ה גדולה מאד שלא סבל \nהנהגת היצירה כ\"א ע\"י שכינה בהתלבשה בכסא כנזכר. ומטעם זה הנהגתם היתה ע\"פ מעשיהם \nשהיו עושים, ועכ\"ז לא היה מתוקן למעלה, כי עדין לא נתקנו על ידי המשכת הדורות \nלהתעלות להיות נקשרים למעלה בסוד מקומם הרמתה, כמו שהיה בימי שלמה ע\"ה כנזכר בזוהר \nשיר השירים בפסוק והבית בהבנותו זעיר זעיר, ולכן היו ישראל מתאוננים ומתלוננים \nפעמים על המים ופעמים על הלחם ופעמים על הבשר והיה הכל בסיבת השכינה אשר לא נתקנה, \nולכן לא היה לשם מקדש כ\"א משכן בסוד נער מטטרו\"ן שהוא מדרגת המשכן הנזכר בזוהר \nתרומה על הפסוק ויהושע בן נון נער וגו', אמנם קשה מאחר שנדחה מט\"ט כמ\"ש ילך נא \nאדנ\"י וגו' כנזכר א\"כ האיך היה המשכן שלהם ע\"י מלאך זה הנדחה, אמנם נ\"ל בנין המשכן \nומדותיו כולו למטה והמלאכים היו כסא אל שם הגדול כנזכר ומתלבשין במשכן ומתגלה עליהם \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שם אדנ\"י בהנהגתו, אמנם הם שונות בבחינת מט\"ט ולא יעבור עליהם אור השכינה כלל אלא \nאור של שם אדנ\"י במדרגות הנ\"ל. וזמש\"ל:\nמעין א - נהר יד\nנהר יד - הזמן וההנהגה השביעית והשמינית והתשיעית:\nהנהגת ישראל אחר פטירת משה רבינו ע\"ה, וכניסת ישראל לארץ. הנה זכו ישראל בכניסתן \nלארץ מצד אחד והוא חוב להם מצד שני, הנה זכו במה ששבתו הקליפות ונכנסו לארץ באויר \nשל הקדושה וטהרה שאין שום קליפה בהכיבוש שכבשהו, והמעלה זו מעולם לא היה אפילו אל \nהאבות שישבו בה, ואמנם חבו שהנהגתם היה בקדושה ע\"י מט\"ט אשר דחה אותו משה רע\"ה כמ\"ש \nחז\"ל על פסוק אני שר צבא ה' עתה באתי כדפרש\"י ז\"ל עתה באתי בימי יהושע אבל לא בימי \nמשרע\"ה, והשכינה לא נתקנה כי עדין לא נפתח אור היסוד כלל רק היה גנוז ונעלם כנז' \nבזוהר ש\"ה בתיבת שיר, ולכן היה להם כמה ענינים אשר אפילו בימי דהמע\"ה היה רעב, והנה \nהתנהגו בהנהגה זו זמן רב, אפילו שהומלך להם מלך ואפילו מלכות בית דוד עצמו היתה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "עדין השכינה מתהלכת ומתקנת מעט מעט, ולא נתקנה בכלל להפתח המקור הזה אלא בימי שלמה \nהע\"ה כאשר יתבאר בס\"ד. אמנם בימי דוד המע\"ה ושאר זמנים הקודמים היה הנהגתם בשכינה \nבהיותה מתלבשת במט\"ט, ומאירה מאור עצמותה ולא מאור ספירות עליונות, כי מה שהוא נגד \nהשפעת ספירות עליונות היסוד נסתם ונעלם, ולא היה היסוד מאיר בשכינה אלא אור כאור \nהשכינה, וכן החכמה בבינה, והבינה בו' קצוות, וזה שית הנעלם והסתום מיום שנברא העולם \nועד עתה, ועם היות שנתנה התורה ונפתחו המקורות העליונות זה היה בערך נתינת התורה, \nאמנם בערך ההנהגה לעולם נסתם ונעלם, מפני שלא זכו למדרגה הזאת כלל כ\"א בימי שהמע\"ה \nכאשר יתבאר, והנה בבחינת כשרותם היו מצליחים, ובחינת רעתם היו נופלים:\nאמנם הזמן הזה היה קשה להם מצד קושיית סתימת המקורות, ולכן היה להם ב' בחינות \nהקושי, האחד התלבשות השכינה בנער מטטרון, והשני המקורות העליונים שאינם נפתחים מן \n", "en": ""}]}
