{"bookId": "kabala-968fe7d214a9", "part": "1", "torah": "34", "title": "ספר חסד לאברהם — קטע 34", "hebrewTitle": "קטע 34", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-968fe7d214a9/1/34/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-968fe7d214a9/1/34/", "segments": [{"index": 1, "he": "כאשר יבא לישא אשתו לא ישא בת זוגו, אלא ע\"י צרה גדולה וקטטות ומלחמות, כי יש לו \nמקטרגים ועליו אמרו קשה לזווגן כקריעת ים סוף, ולכן תראה כמה פעמים שנעשה זיווג אחד \nברגע בלתי שום קטטה ויוצא לאורה, וזה יורה היותה בת זוגו, ובסוד פעם הראשונה. ויש \nזיוגים שיש בהם קטטות רבות ומניעות גדולות קודם שיגמור לעשות, ואחר כך נמשך השלום \nגדול ואין עוד קטטה כלל, וזה יורה על היותו זיווג שני:\nודע כי הזכרים הם המתגלגלים לעולם, אבל הנשים אינם מתגלגלות, אבל באים בסוד העיבור \nעם ניצוצי נשמות חדשות, ולכן נשים מרובות מן האנשים, כי כן הדינים מרובים מן \nהרחמים, וזו א' מן הד' מאות איבעיות של דואג ואחיתופל, וטעם שאין הנשים מתגלגלות \nהוא לפי שהאנשים עוסקים בתורה ואין נכנסים בגיהנם, ולכן צריכין אל הגלגול, אבל נשים \nהם נענשות בגיהנם ואינם צריכין אל הגלגול, אמנם לפעמים מתגלגלת האשה בסבת בעלה \nכאמור ויצאה אשתו עמו, כנזכר בסבא. ודע כי הזכר מתגלגל בנקבה, ואז א\"א להוליד אם לא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שתתעבר בו נשמת נקבה א', ולזה ג\"כ א\"א שהזכר המגולגל בנקבה יוליד זכרים, כי הלא איש \nואשה זכרים ואשה כי תזריע כתיב, ג\"כ לפעמים אותה האשה שנתעברה בזה הזכר המגולגל \nבגוף הנקבה, הנה בעת הריון כשתלד אז תתגלגל אותה הנקבה של עיבור בולד ההוא ותהיה \nנקבה, ואז אפשר שתתגלגל, ואז כדי שתחזור ללדת אותה [האשה] צריך שתתעבר עמה נשמת \nנקבה אחרת, או שתמות אותה הבת שילדה ותחזור להתעבר בה וכו'. ודע שמה שאנו אומרים \nשנשמת הצדיקים ורוחם הם באים ומתעברים בנשמות האדם לסייעם בעוה\"ז אינם הם עצמם, כי \nהם למעלה בצרור החיים אצל הבורא יתברך, אך אותן הרוחין שנשארו מהם כל בחינה שביצירה \nהם שיורדים למטה ומתעברים באדם לסייעו. וזמש\"ל:\nמעין ה - נהר כא\nנהר כא - לבאר סוד הגלגול, וסוד הנשמה חדשה ובלתי חדשה:\nדע כי כל הנשמות שנשרו מאדם הראשון ונפלו בעמקי הקליפות אלו הם ישנות לגמרי, ויקראו \nגלגול ראשון, וכאשר איזה נשמה מהם תחזור בעולם ותחזור ותמות נקרא אז מגולגל ב' \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "פעמים, וכן כיוצא בזה עד כמה פעמים, אמנם אותם שנשארו באדם הראשון עצמו הם אשר יצאו \nמהם קין והבל מעצמות אשר נשאר לחלק אדם, אך שת היה מאותם שנשרו אבריו, ולזה קין \nוהבל להיות שלא נשרו רק נשארו בו באדם, לכן גדלה מעלתם אחר שיתוקנו יותר משאר \nהשרשים, ובפרט בענין זה כי לא יחשבו הם לגלגול אחר רק עדיין זה בכללות אדם הראשון \nוכאלו לא נשרו ממנו, וכאשר יבא איזה ניצוץ מהם לעולם זה נקרא נשמה חדשה בבחינה א', \nכי עדין לא נחלקו לניצוצות בפני עצמן, אך אם אחר שבאו פעם א' ומתו כאשר יחזרו לבא \nיקראו מגולגלים מפעם א'. ודע כי הנשמה חדשה האמיתית זה יוכל לבא בעולם ולהשיג בפעם \nהראשונה עד נשמה לנשמה דאצילות כפי מעשיו בקלות גדול, ואם חטא בפעם ההיא משם והלאה \nיקרא מגולגל, רק אינו יכול להשיג הרוח רק עד י\"ג שנים ואילך, והנשמה מבן כ' ואילך, \nוכן הולד עד שקונה נפש ורוח ונשמה דאצילות כפי שניו:\nאמנם בחינת קין והבל, והיא אשר נקראת נשמה חדשה בצד מה כנ\"ל, כאשר יבא ניצוץ ממנו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בעה\"ז גם היא תוכל להשיג בפעם ההיא הראשונה נפש רוח נשמה ונפש דאצילות ולא יותר, \nוהטעם לפי שנסתלק מאדם הראשון זיהרא עילאה ולא נשאר בו רק נפש דאצילות לבד, ובזה יש \nיתרון לזאת הנפש של שורש קין על הנשמה החדשה, כי היא יש לה יכולת להשיג כל זה קודם \nתשלום הי\"ג שנים. ודע כי הנשמה החדשה גמורה יכולים לבא לו כל החלקים נפש רוח ונשמה \nזה אחר זה, [כפי השנים] וכולם יחד בגוף א', ויעשה הנפש משכן אל הרוח, והרוח אל \nהנשמה, אך מי שבא משורש קין והבל א\"א לו לקבל הרוח אחר שתיקן נפשו אם לא בלילה על \nידי יבום, כי יוצאת הנפש מן האדם אחר תיקוניה בעת השינה והולכת לה ובבקר נכנס הרוח \nבאדם ומביא עמו נפש הגר כדי להיותה משכן אליו עד שיתקן הרוח ג\"כ, ואחר תיקונו באה \nהנפש ושורה ונקשרת עמו, ואח\"כ אי זכה יתיר יוצאים נפשו ורוחו ובאה הנשמה עד שנשלמת \nונתקנת, ואח\"כ חוזרים שם שלשתם, אך קודם תיקונה א\"א להם לבא כלל. והיינו סוד \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הצדיקים גמורים שמתים, כי כבר תקנו נפשותם ואינם יודעים להמשיך הרוח ומתים, כי כבר \nהשלימו נפשם והיינו ימותו ולא בחכמה:\nאמנם בחינה הג' והיא שאר בני אדם שנקראו נשמות ישנות, אין בהם שום יכולת בעולם רק \nלתקן בחינה א' לבד, פירוש הענין כי אם בא לתקן את הנפש הנה כאשר ישלים נפשו ימות, \nויבא אח\"כ הרוח שלו בגוף אחר ובהשלימו ימות, וכן בנשמה, ואם לא השלים יתגלגל כמה \nפעמים עד שישלים הנפש, ואח\"כ יבא הרוח בגוף אחר ע\"י נפש הגר, וכן הנשמה, ואם הוא \nמאותם שכבר תיקנו נר\"נ וחטאו והובאו עתה בגלגול, ג\"כ יהיה לו כדין הנזכר, ואם ביאתו \nתהיה לתיקון זולתו ובפעם ראשונה השיג הרבה אפילו עד הנשמה דאצילות וכיוצא, הנה עתה \nכשמתגלגל יכול ליקח כולם בבת אחת, וז\"ס אותם הינוקי שהיו מופלאים במעשיהם, והיה \nהטעם לפי שבאו יחד נפשם ונשמתם. והנה הנשמה החדשה צריכה לקיים כל התרי\"ג מצות, אך \nהמגולגל הישן אינו צריך לתקן עתה רק אותה המצוה שהיתה חסרה ממנו לבד, ולכן כל חכם \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וחכם מהראשונים היה זהיר במצוה ידועה יותר משאר מצות, זה היה זהיר בציצית וזה \nבתפילין וכיוצא, כל אחד במה שחסר לו כפי גלגולו, והיינו סוד ארז\"ל אביך במאי הוי \nזהיר טפי וכו':\nודע כי בעל הבחינה הג' שהיא הנשמה הישנה, אפשר ע\"י כוונתו בעת נפילת אפים שיוציא את \nרוחו מן עמקי הקליפות, ותבא לעולם הזה בגוף אדם אחר או ע\"י בנו בעצמו, אך שורש קין \nוהבל א\"א לבא ע\"י אחרים רק ע\"י עצמו לבד, ולכן א\"א לרוח שלא לצאת רק עד תשלום תיקון \nנפשו. אמנם בעל הבחינה הג' עומד בשיקול גדול ובכף מאזנים, והוא שאם אותו שלקח הרוח \nשלו תיקן והשלים תחילה את הרוח אז בתחיית המתים הנפש והרוח ילכו אל אותו הגוף השני \nשבאה בו הרוח, אך אם השלים תחלה זה הגוף של הנפש, שניהם יכנסו בזה הגוף של הנפש. \nודע כי אפילו תיקון זה של הרוח שתיקנו אחר הנה הוא עומד בשיקול, והוא כי אם אותו \nהאדם יזכה יוכל להמשיך כל הטוב של הרוח ההוא אליו וישאר האחר כולו רע וכו', וכל זה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "לא שייך רק בבחינת הנפש והרוח, אך הנשמה לא תצא כלל לעולם עד שיתוקנו הנפש והרוח \nוימותו האנשים ההם שלקחו נפש ורוח, ואח\"כ תצא הנשמה לעולם. וזמש\"ל. מהרי\"א זלה\"ה:\nמעין ה - נהר כב\nנהר כב - לבאר סוד שורשי נפש רוח נשמה:\nדע כי יש נפש בעשייה, ורוח ביצירה, ונשמה בבריאה, ונפש באצילות במלכות, ורוח בזעיר \nאנפין, ונשמה בבינה, ונשמה לנשמה בחכמה דאצילות, שאין לך שום שורש שאין לו חלק באלו \nהחלקים. ודע כי רוב בני אדם אין להם רק נפש מעשייה, אך יש בהם חלקים רבים כי הלא \nהעשייה עצמה נחלקת לה' פרצופים אריך אנפין, ואבא, ואימא, וז\"א, ונוקביה. והנה כי \nהאדם קודם שיהיה לו רוח מן היצירה צריך שיהיה שלם בכל ה' פרצופי העשיה, כי אע\"פ שיש \nמי שנפשו מן מלכות שבעשיה, ויש מי שנפשו מיסוד שבעשייה, וכיוצא בזה, עכ\"ז צריך \nשיתקן כל העשיה בכללותה, כדי שיקבל אח\"כ רוח מן היצירה, כי היצירה גדול מן כל העשיה \nכולה, וכן לקבל הנשמה צריך שיתקן האדם כל חלקי רוחו בכל היצירה, ואח\"כ יוכל לקבל \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הנשמה מבריאה, ואין מספיק לו במה שיתקן שרשו לבד רק עד שיהיה ראוי אל כל העשיה, ואז \nישיג היצירה, וכן בשאר העולמות, אמנם מי שלא תיקן רק מלכות דעשיה הנה אין בו רק נפש \nמן נפש דעשיה, ומי שתיקן גם את ז\"א דעשיה אז יהיה לו נפש ורוח מן העשיה, ואם תיקן \nגם עד בינה דעשיה אז נאמר שיש לו נר\"נ מן העשיה, ומי שהשלים כל העשיה אז נאמר כי יש \nלו נר\"נ ונשמה לנשמה שהם יחידה וחיה כנודע, וכולם מן העשיה, וכל זה קרוי נפש, ואז \nיזכה אל הרוח מן היצירה, וגם בהם שייכי כל הפרטים הנזכרים ואין להאריך:\nודע כי מי ששרשו במלכות דעשייה נפשו לעולם היא במלכות דעשייה, אך היא מזדככת מדריגה \nאחר מדריגה עד שתתעלה עד הכתר ממש אז יקרא מלכות דעשיה, והטעם הוא שעולה עד הכתר \nבעשייה, כי העשייה הוא למטה בקליפות וצריך שיעלה מפחד הקליפות למעלה בכל מה שיוכל, \nאך ביצירה בריאה אצילות אין הדבר כן, רק מי שהשלים מלכות דיצירה ושם היה שורש רוחו, \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הנה כאשר יתקן יותר ביסוד של יצירה אז יקבל רוח אחר מצד היסוד דיצירה ממש, והרוח \nהאחר נשאר למטה במלכות דיצירה, וכן בעלותו בהוד דיצירה יניח רוח של יסוד ביסוד \nהיצירה, ויקבל רוח אחר של הוד היצירה, וכן עד סיום היצירה, כי אחר שתיקן נפשו בכל \nהעשייה יש לו יכולת לקבל הרוח בכל חלקי היצירה כולה, וכן הענין בבריאה בסוד הנשמה, \nואין צורך להעלות רוח הראשון למעלה כי אין שם פחד מהקליפות כנזכר, וסוד הענין כי \nהעשיה אינה רק ספירה א' ולכן יכולה לעלות עד הכתר שבה, אך היצירה היא ו' קצוות והם \nו' ספירות ממש:\nודע כי לפעמים אפשר להתעלות כ\"כ נפש האדם עד שתהיה נפשו מן האצילות, וזה כי הענין \nהוא כי נפש מן העשייה, ורוח מן היצירה, ונשמה מבריאה, כנזכר, ולפעמים יתעלה לנפש \nממלכות דאצילות, ורוח מת\"ת, ונשמה מבינה לנשמה מחכמה, ולפעמים נפש רוח ונשמה \nמעשייה, ולפעמים שלשתם מיצירה, ולפעמים שלשתם מבריאה, ולפעמים נפש מבריאה ורוח או \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "נשמה מאצילות, וכן כמה פרטים עד אין מספר, ואין להאריך והמשכיל יבין. ודע כי כאשר \nנאמר כי הנר\"ן מאצילות או מבריאה וכו', אין כוונתינו לומר כי אין לו נפש מצד העשייה \nכלל, כי אפילו השכינה מתלבשת בעשייה, אך הכוונה כי חלק העשייה מזדכך כ\"כ עד שאינו \nנרגש בערך אור נפש היצירה ונקרא הכל נפש היצירה, וכן הענין בכל הפרטים, כי כשנאמר \nנר\"נ מן האצילות הוא בהתלבשות בי\"ע רק שאינם עולים בשם והכל נקרא בשם אצילות. ודע \nכי לפעמים עושה אדם איזה מצוה גדולה ואז יכול להיות כי יזדכך כל כך עד שתשוב נפשו \nבמדריגת הצדיק ההוא, ואז צריך להשלים רוחו ונשמתו עד מאד עד שיהיו ראויים להתלבש \nבנפש ההיא, ואחר כך יהיה שקול במדריגת הצדיק ההוא, ויעלה למעלה משורש נשמתו וזה \nבסיוע הצדיק ההוא. וזמש\"ל. מהרי\"א זלה\"ה:\nמעין ה - נהר כג\nנהר כג - לבאר סוד נשמת צדיק בן רשע, וגלות שכינה:\nדע כי כל הנשמות כולם נפלו לתוך עמקי הקליפות על ידי חטאו של אדם הראשון, והנה כשיש \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "נשמה א' יקרת הערך תוך הקליפות אינם מניחות אותה הנשמה לצאת משם מתחת ידם כי הם \nניזונים על ידה, וסוד הענין וגם סוד למה החיצונים מתאוים כ\"כ להחטיא את האדם ולגרום \nחורבן בית המקדש ולהכעיס את י\"י ולהגלות את שכינתו. והענין כי החיצונים הם שיורי \nהזוהמא ממה שנברר מן הקדושה, והם נקראים מותא והם רוצים לחיות, והנה החיים סוד \nהקדושה, והנה בעוד שהקדושה היא ביניהם יש להם חיות ומזון ושפע, וכשאין ביניהם \nהקדושה הם מתים, ולכן בראותם כן הם טורחים כדי להחטיא את האדם כדרך הטורח אחר \nמזונותיו, כי כשהאדם יחטא אז יגרמו אל אותה נשמה שתכנס ברשותם ואז הם חיים על ידה, \nכי הקדוש ברוך הוא ממקום קדושתו הוא ממשיך מזון לאותן הנשמות העומדות תוך הקליפות \nומשם ניזונים הקליפות:\nוהנה כשגברו העונות ונחרב בית המקדש גלתה השכינה בין החיצונים, וסוד הדבר כי הנשמות \nשביניהם אינם יכולים לצאת משם, ולכן השכינה שהיא אש אוכלה נכנסה שם והיא מלקטת אותם \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ניצוצות של קדושה מבין הקליפות, ומעת שנחרב בית המקדש עד עתה היא עושה מעשה זה, ועד \nשתכלה היא ללקוט כולם עד סיום הרגלים, שהם אותם שנפלו בעמקי הקליפות גם אותם תקח, \nוהנה השכינה צריכה אלינו בסוד תנו עוז לאלהים, וכפי מעשינו יש בה יכולת להוציא, \nואלולי היינו שבים בתשובה גמורה היה בה כח להוציא כל הנשמות ברגע אחד, אך חטאתינו \nמתישים כחו של היוצר כביכול, וכשיכלו כל אותם נשמות ליצא אז תצא משם השכינה וימותו \nהקליפות כי אין להם עוד שום חיות, ובהיות השכינה בתוכם הם מקבלים שפע, ולכן כל \nמגמתם להמשיך את השכינה ואת הנשמות בגלות כדי שיחיו:\nודע כי החיצונים כשיש נשמה יקרת הערך ביניהם הם ניזונים על ידה ואינם מניחים אותה \nלצאת משם כלל, וכוונתם היא לטנפה בכל כחם כדי שתשאר תמיד בידם, שהם יראים אולי יהיה \nשום זכות באיזה אדם להוציאו משם בעת זיווגו, ולכן כשרואים איזה מקום פגום וזיווג \nפגום עד מאד, הם נותנים אותה הנשמה ומניחין אותה לצאת כדי שתתקלקל יותר ממה שהיתה, \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ותחזור לידם יותר פגומה מבראשונה כדי שתעמוד בידם ימים רבים. והנה תרח עובד ע\"ז \nואשתו ג\"כ עע\"ז כמוהו ודאי, ואז כראות הקליפה מקום מטונף כזה וזיווג פגום כזה, אז \nאמרה ודאי לא אמצא מקום פגום יותר מטונף מזה, ואז הניחה את נשמת אברהם לצאת מהם \nונכנסה שם, ולפי שנשמת אברהם היתה ביניהם לכן נקרא גר הצדק, כי שרשו היה תוך הקליפה \nוהטומאה:\nוהענין כי סוד אברהם הוא סוד אדם הראשון שעבד ע\"ז, ולכן נתגלגל בטיפת תרח שעבד ע\"ז \nלכפר עליו. ודע כי תרח הוא בחינת פסולת של שורש נשמת אברהם, ולכן נתגלגל הדבר להתקן \nעל ידו, וז\"ס כמה אנשים גדולים לאין קץ שהיו בני גוים או בני עמי הארץ וכיוצא בזה, \nודע כי כמה נפשות קדושות אתעשקו בטיקלא והם גוים, ולזה ישראל היוצאים למלחמה שהיו \nכולם צדיקים כאשר יראה אשה ויחשוק בה זה יורה כי ודאי אותה אשה היא משורש ישראל \nשלקחוה ושבו אותה הקליפות, ולכן ולקחת לך לאשה, וז\"ש ושבית שביו וגו', כי זה היה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שבוי בידם מההוא טיקלא וכו'. וזמש\"ל. מהרי\"א זלה\"ה:\nמעין ה - נהר כד\nנהר כד - בסוד הגלגול ופרטיו:\nדע כי נפש הרשע אין הקדוש ברוך הוא מגלגלו בגלגול יותר מג' פעמים, שנאמר הן כל אלה \nיפעל אל פעמים שלש עם גבר, ר\"ל פעמים ושלש בצורת גבר, אבל בפעם רביעית בבהמה טהורה, \nוהאדם שהולך להביא קרבן הקדוש ברוך הוא על דרך נס מזמין לפניו בהמה שנפש אדם מתגלגל \nבה, נמצא בזה שהקרבן מועיל לב' דברים, למביא הקרבן, ולנפש שנתגלגלה בבהמה זו, שע\"י \nשחיטת הבהמה מקבלת עונש ומתכפר, ובעליית עשן הקרבן הנפש עולה למעלה וחוזרת \nלשלימותה, וסוד זה נרמז בפסוק אדם ובהמה תושיע י\"י:\nודע כי יש ד' עבירות ידועות חמורות שעליהם אמרו ז\"ל יהרג ואל יעבור, ואם מת בלא \nתשובה יתגלגל בבהמה טמאה, והם גלוי עריות, וע\"ז, וש\"ד, וסימן גע\"ש, והד' שהיא קשה \nמכולם הרכילות ולשון הרע. והענין כי מי שעבר על ג\"ע יתגלגל בגמל, כתיב הכא גומל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "נפשו איש חסד, וכתיב בעריות חסד הוא. ועל ע\"ז יתגלגל בשפן, מאי שפן שפנה אל אלהים \nאחרים. ועל ש\"ד יתגלגל בחזיר, כתיב ברוצח ביער לחטוב עצים, וכתיב יכרסמנה חזיר \nמיער. ואם הוא מלך או נשיא יתגלגל בכלב. ודוקא באחד מאלו הג' עבירות חמורות שעליהם \nאמרו רז\"ל יהרג ואל יעבור יתגלגל בבהמה טמאה ובסימן א' של טהרה . אבל בשאר כל \nהעבירות אין שום בר ישראל מתגלגל בבהמה טמאה אלא בבהמה טהורה, ואפילו על רכילות \nולשון הרע אינו מתגלגל אלא בבהמה טהורה בשינוי הרגלים, בעון לשון הרע ברגל א', \nובעון רכילות בג' רגלים, וסוד זה רמוז בפסוק הולך רכיל מגלה סוד, איש רכיל לא נאמר \nאלא הולך רכיל, וכתיב לא תלך רכיל בעמך, לא תדבר רכיל לא נאמר אלא לא תלך, לרמוז \nשסופו להתגלגל בבהמה חסירת הרגל או יתירת הרגל:\nוחוץ מאלו הד' עבירות לא יש עבירה שמתגלגל בבהמה טהורה אלא י\"ט מיני עבירות בלבד, \nוכנגדן יש י\"ט מיני שינויין בטריפות שאינם פסולים מטעם מום כי אינם בגלוי, גם אין \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "החיות תלוי בהם ואפ\"ה אינם אסורים כי אם משום שינוי, וטעם איסורן הוא כי י\"ט מיני \nעבירות חמורות זולת הד' הנזכר, וכנגדם יש י\"ט שינוים פנימיים אסורים, ובשביל עבירה \nא' מהם יתגלגל בבהמה טהורה שיש בה טריפות א' מהי\"ט , ואלו הן, א' חסרה המרה נמצאו \nב' מרות, חסרה הקיבה נמצאו ב' קיבות, חסרה הכרס נמצאו ב', חסרה ההמסס נמצאו ב', חסר \nבית הכוסות נמצאו ב', חסר א' מן המעיים נמצאו ב', חסר הריאה ממנין האונות, נתחלפו \nהאונות הותירו האונות, נמצאת הריאה בלא חתוך האונות, חסר מקצת הריאה, וחסרון א' מן \nהרגל או יתיר, והנה בשביל עבירה א' מהי\"ט יתגלגל בבהמה טהורה בעלת טריפת א' מהי\"ט \nהנזכר:\nודע כי שמנה טריפות יש מחיים, והם דרוסה, נקובה, חסורה, נטולה, קרועה, פסוקה, \nשבורה, נפולה, וסימנם ד\"ן חנ\"ף קנ\"ש ר\"ל שתיקן לחנף קנס. ודע כי נ\"א טריפות מהע' \nתלויין בז' טריפות מהח' הנזכר, חוץ מהחסירה, ובטריפות חסירה נמצאו בה י\"ט מיני \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "טרפיות, ב' מהם שהם א' חסירת רגל ב' יתירת רגל, אלו ב' טריפות מתחברות עם הנ\"א \nטריפות היוצאים מהז' הנשארים, שהם דרוסה, נקובה, נטולה, פסוקה, קרועה, נפולה, \nשבורה, ויעלו נ\"ג, ואלו הנ\"ג מיני טריפות היו פסולות לקרבן אחר ידיעתן, ושאר הי\"ז \nטריפות היוצאין מחסירה לא היו נפסלין לקרבן, כי רצונו יתברך לקרב את הרחוקים, ודוקא \nבעולה שהיא כולה כליל, אמנם בשלמים ובשחיטת חולין שהם אכילת הדיוט כל א' מהי\"ט \nאסורים באכילה, מטעם איסור אכילת בשר אדם שהוא אכזריות. ע\"כ מסכ\"י:\nודע כי על עון המשמש מטתו לאור הנר יתגלגל בעיזים. והפרנס המתגאה על הצבור יתגלגל \nבדבורה, כי הדבורה גוותנית גם היא דברנית. גם המדבר דברים שלאכהוגן מתגלגל ג\"כ \nבדבורה. והשופך דמים יתגלגל במים ואין לו מנוחה, ועיקר צערו במקום אשר מקלח המים \n", "en": ""}]}
