{"bookId": "kabala-968fe7d214a9", "part": "1", "torah": "4", "title": "ספר חסד לאברהם — קטע 4", "hebrewTitle": "קטע 4", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-968fe7d214a9/1/4/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-968fe7d214a9/1/4/", "segments": [{"index": 1, "he": "היסוד למלכות, וגם אינם נפתחים בענין אחר וכאילו מעולם לא נפתחים שהוא קושי מאד, \nאמנם מה שהיו נוצחים היה על ידי שהשביתו הקליפות. וגם כן חסידותם ומעשיהם הטובים \nהיה גורם אותה ההנהגה המוצלחת מצד כושר הדורות לפי מעשיהם, ואין ענין זה נוגע בדבר \nזה כי כל ההנהגות הנזכרים ומה שנזכיר כולם יעלו וירדו לפי טובתם ורעתם, וכשרותם \nוזכותם, או בעון חטאתם ורשעתם, כי השכר והעונש הוא ענין לעצמו, ובזה נכלל גם הזמן \nהתשיעי, והעשירי דהיינו הצלחתם בזמן השופטים, שהיו תלוי גם ברשעתם ובצדקתם, אם \nיוכשרו אותם השופטים, ואם היו הדורות חוטאין ובפרטות בעון ע\"ז נמסרו לקליפות, \nוהקליפות גוברין וישראל זורעין ואינם אוכלים כי החיצונים נוטלים את השפע, והכל תלוי \nבהנהגה הנזכר בשליטת החיצונים על ישראל או בהכנעת החיצונים הכל לפי טובתם או רעתם, \nוכן היה אחר כך בימי דוד ושלמה המלך ע\"ה, אמנם קודם לכן היו שופטים, ואחר כך מדרגת \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "נביאים ושמואל, ואחר כך מדרגת מלכים כמו שאול, אך הכל הוא בההנהגה הנ\"ל, וזמש\"ל:\nמעין א - נהר טו\nנהר טו - הזמן וההנהגה הי' הי\"א הי\"ב הי\"ג הי\"ד:\nבזמן העשירי בנין בית המקדש, יא, חורבנו וגלות בבל, יב, בנין בית שני יג, גלותינו \nזה:\nענינים אלו נתבארו כלם בתוך דרושים הנזכרים, ועכ\"ז אפרש בהם במקצת, הנה רז\"ל פירשו \nכי בימי שלמה המלך עליו השלום עמדה הלבנה בעצמה במילואה ר\"ל כדפירשנו שלא היתה \nההנהגה בתיקון השכינה באור העליון עד בנין הבית, כי אז נתקנה השכינה עם כל תיקונה \nכמ\"ש ותרב חכמת שלמה, והיינו שהאירה מן החכמה העליונה ע\"י אור הבינה, והאירה הבינה \nאורה בשש קצוות, ושש קצוות האירו אור הבינה המאיר מחכמה במלכות, ומשם נשלמה חכמה \nתתאה במילואה. ואמנם בית ראשון הוא אור הבינה כנזכר, ועכ\"ז עון חטא אדה\"ר במקומו \nעומד שלא פסקה מיתה מן העולם ולא יצא העולם מעונש חטא אדה\"ר, אמנם היה קרוב אל \nהתקון דהיינו מדרגה אחד היותו מאיר אור החכמה מן הכתר:\n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "וכשחטאו ישראל בעון ירבעם היה אז זמן התיקון שנשלם עון העגל, והתחילו בחטא ב' עגלים \nבמקום עגל אחד כמש\"ה ברפאי לישראל ונגלה עון אפרים כנזכר בזוהר בלק בינוקא, כי סוד \nעגלי ירבעם ועגל דור המדבר הכל ענין אחד, והתחיל אור זה של השכינה להתחשך מעט מעט \nוהתחיל חסרון הלבנה, ואותו אור העליון שהאיר נחשך במאורו, האמנם לעולם היה אור בבית \nראשון אור הבינה, וכפי שנוי הבחינות מדין לרחמים היו ישראל עולים ויורדים, מצליחים \nונוצחים, או גולים ונדחים, עד עת גלותם ונמשך ע' שנה כנגד ירידת המדריגות מאור \nהבינה עד אור המלכות, ובגלותם נמשכו כפי מנהגי הדין, והגלות הוא בסוד אופן, והיה \nההנהגה בהנהגת שפע הספירות ודינם, אמנם מטעם זה היה להם נבואה והצלחה קצת בצדיקי \nישראל במלכות בבל עד שהגיע קצם, ואילו לא ערבו זרעם בזרע גויי הארץ בבנות אל נכר, \nאז היתה ראויה להיות גאולתם בנסים ולא כניסי מצרים אמנם קרב אליהם, שהרי גאולתם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "היתה מצד השמיטה אלא שטמאו עצמם בגויי הארץ כנזכר בזוהר, והשכינה האירה כשיעור אותה \nהאור מה שהאירה בבנין בית ראשון במציאותה:\nאמנם בנין לואה ויגע מקטרוגין עליו החיצונים, מפני שהמדה גורמת כך, כי המקטרגים \nתחתיה וסביב לה כמה אויבים, ומה גם שלא הוכנו כלם לגאולה מטעם זה, ועמד אז הבית מה \nשעמד קצת בגלות וקטרוג האויבים, וקצת בנחת, הכל לפי מעשיהם בהנהגת אור השכינה שהוא \nבדין ממוזג לפעמים כך ולפעמים כך, וכמה צרות סבבום כל זמן הבית, ואחר כך נחשך אור \nהשכינה מכל וכל ונתלבשה באופן וגלתה גלות שלמה אל גלות אדום, והתחילה השכינה לירד \nבאור ההנהגה בהיכל נוגה והיכל עצם השמים והיכל לבנת הספיר בסוד האופן וירדה אז \nהשכינה עד תחתית המדרגות הנז' שם בהיכלות דפ' פקודי, וזמן נפילתה היא כשיעור משך \nזמן גלותנו, וגלותה והנהגה בין זה לזה בהנהגת אור אופן הנזכר, והעולם ניזון בספיחים \nובספיחי ספיחים בכח סעד וסמך מתפלתינו כנ\"ל, וכשישתנה לפעמים מצרה לרוחה בזמן הגלות \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "יהיה כפי טובתם וכשרותם בגזרה עליונה. וזמש\"ל:\nמעין א - נהר טז\nנהר טז - לבאר שיש בכח הצדיק להוסיף עוד בהנהגה:\nעם היות שדברנו לעיל בההנהגה סתם, עכ\"ז כבר ביארנו שיש כח ביד הצדיק להוסיף אור \nבההנהגה, לכן היה זמן אשר שלשה צדיקים שנו זמן ההנהגה שינוי גדול, ומשם נקיש לכל \nדור ודור אשר הצדיקים משנים ההנהגה ומאירים אור העליון, והם יוסף, משה, דוד, כדאיתא \nבזוהר בענין צדקתך בשבת. והענין הוא כי יוסף משה דוד מצד הרכבתם הנהיגו השכינה מאור \nהעליון הנהגה גדולה, ופתחו אורות המקורות לפי חסידותם, ולכן יוסף מצד מעשיו היה \nפותח לשכינה אור היסוד, ולכך נקרא דבר האיש אדנ\"י הארץ ודאי בעלה דמטרוניתא מצד \nהיסוד, ולא בעל ממש, כי הבעל ממש הוא יעקב או משה שהם בקו האמצעי, האמנם יעקב כשמת \nלא החשיכה אורה מכל וכל שנשאר יוסף, אמנם כאשר מת יוסף החשיכה אורה מכל וכל, ולכן \nאנו אומרים צדקתך מחמת צידוק הדין על המקור הידוע:\n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "כי יוסף פתח להשכינה מצד נשמתו עם היות שהיא מצד עצמה היתה מתנהגת בהנהגת התחתונים \nמצד הגלות, היה כח אל יוסף לנהוג אור היסוד, וכשמת נסתם ונחתם אותו מקור ואותו \nבחינה נעלמה ונסתמה, ועוד כל ימות העולם לא נפתח כי הצדיק נתעלם. וכן מרע\"ה עם היות \nשהשכינה היתה מתנהגת למטה, היה מאיר בה אור הדעת ע\"י טוב מציאות מרכבתו, והיתה \nשכינה מאירה מאור זה מצד ייחוד יוסף עמו וכמש\"ה ויקח משה את עצמות יוסף עמו, להמשיך \nאור יחודו [לשכינה] ממדרגת מרכבתו אל דעת העליון, וכשמת משה רבינו ע\"ה נסתם ונעלם \nהמקור ההוא ושוב לא נפתח ולכן אנו מצדיקין עלינו את הדין. וכן דהע\"ה בטוב הנהגתו \nבסוד מרכבתו אל השכינה, האיר השכינה וקשטה בסוד קשוטיו האורה נחמדת כל ימי חייו, עד \nשבחר הקדוש ב\"ה בתיקוניו ובשיריו וזמריו יותר מבנין הבית. והארת הבינה למעלה באמרו \nכי טוב יום א' בחצריך מאלף, מאלף עולות כמשארז\"ל, ולכן כאשר מת דוד המלך ע\"ה נסתם \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ונעלם המקור ההוא ושוב לא נפתח חשכו מאורות השכינה, עם היות שנפתח אח\"כ מצד בנו \nשלמה ע\"ה בבנין הבית מ\"מ אינו דומה אור לאור:\nואלו שלשה אורות נפתחו [נסתמו (עב)] בשבת בשעת מנחה, ולכן אנו מצדיקין עלי' את הדין \nבמנחה, כדי לפתוח קצת המקורות מה דאפשר להאיר מלמעלה בשעה זו ע\"י הזכרת צער העליון, \nלהאיר השכינה אז ממצח רצון העליון ית' מן המקורות אשר נסתלקו ונעלמו ברצון העליון, \nשהם יוסף שהוא יסוד, ומשה הוא הדעת, ודוד שהוא המלכות, וזהו על ידי מה שאמרנו כי \nמציאות אלו מצד מרכבתם הוא ענין לעצמו שאינה משתלם בשום תמורה בעולם, ומכאן נלמד \nשהצדיקים דבכל דור ודור הם מתקנים השכינה בחסידותם, ופותחין לה מקום האצילות כל ימי \nחייהם לפי מציאות מעשיהם [בעולם.], ומה שבארנו בנהרות הקודמים בענין של הנהגה ההוא \nזהו לפי הכולל, אמנם פרטי הצדיקים שבכל דור ודור הם משנים ההנהגה כפי מעשיהם \nומחשבותיהם במרכבה עליונה, והשכינה תמיד משתנית לטוב בטובת של הצדיק וכשרותו:\n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מעין א - נהר יז\nנהר יז - הזמן וההנהגה הט\"ו והט\"ז:\nבסוף גלותינו זה קרוב לזמן גאולתנו, יתחזקו צרות לישראל תכלית החיזוק ויצר להם \nשישנאו בחייהם ויאמרו אל ההרים כסונו, ואל הגבעות יאמרו שיפלו עליהם, מפני צרות \nהגדולות שיסובבום מכל צד ופינה, ויתרבה הצער עד אשר לא יפנו האבות אל הבנים, וכל מי \nשימצא את עצמו לו שלל, גבור ונוצח יקרא, והטעם כי השכינה תדין את ביתה ויביאה על \nמסורת הברית כדי לזככם אל הגאולה ואל הטוב המוכנת לנו ע\"י הנביאים, וטוב השיעור לא \nיכלוהו רעיון, באופן שלא יזכר עוד גאולת מצרים, והניסים ההם לפני גאולת ישראל ונסים \nונפלאות שיהיה לנו כמש\"ה ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את ישראל ממצרים כ\"א חי ה' \nאשר העלה את ישראל מכל הארצות, ויהיו אז הנסים וגילוי השכינה אל ישראל בהפלא ופלא, \nויאמרו כולם אשר יזכו אליה הנה אלקינו זה קוינו לו ממש מורה באצבע על גילוי השכינה:\nולכן מי ומי הזוכים לזה באותן הימים יראה הרבה צרות, וכל זה לצרף ולזכך את ישראל \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כפי הראוי והדין, וכל אחד ואחד יצטער כפי חיובו וכל מי שיקשה עורף ולא ישוב יאבד \nומי שיתן צוארו בעול התשובה וקבלת הצרות עליו בסבר פנים יפות ויתן את שכמו לסבול \n(כדי ש)יצטרף ויזכה לקבל הטוב, והענין הוא שהגיע עת ביטול הקליפות מן העולם וכל עוד \nשישראל מקצתם הם רשעים אז הקליפות נאחזים בהם ואם כן היאך אפשר שיתבטלו החיצונים \nוהרשעים עדיין ברשעתם, והש\"י הוא בעל דין ישר ואמונה אין עול עמו ולכן יצטרפו \nבצירוף אחר צירוף עד שישראל יהיו אז ככסף נקי טהור ומזוקק, והנהגה הזו יהיה בתכלית \nקושי הדין כי הקליפות יגבו חלקם כל מה שאפשר להם:\nובימים ההם ובעת ההיא יהיה מלחמה רבה גוי בגוי איש ברעהו, וישראל יהיו ביניהם בצער \nגדול כי כל אחד ואחד רצונו לגזוז רחלה זאת ולאכול את בשרה, וה' יתברך ירחם עליהם \nבזכות שלשת אבות הקדושים ויצרפו ויתלבנו מתוך גודל הצרות ודין זה, ומתוך כך יכלה \nהקדוש ברוך הוא זרע עמלק מן העולם וימחה שמו מתחת השמים, ואחר כך יתחיל בדין של עשו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "הרשע עד אשר לא יהיה לו תקומה, וכבר התחילו ישראל לצאת מתוך צרתם מעט מעט. ואחר כך \nיתחיל הקדוש ברוך הוא בדין או\"ה ויצטערו ישראל בצער גדול כמו שאמר הכתוב ביחזקאל כי \nרוצה הקב\"ה לנער את ארץ ישראל וירושלים כאשר ינער אדם את טליתו, וינער כל עובדי \nע\"ז, וגם הע\"ז בעצמה שבירושלים וגופ' הטמאים הנקברים סביבות הקדש וכל המקומות \nהמטונפים שבו:\nובעת ההיא יצאו כל קיבוץ עם ה' אל המדבר ויהיו שם ברעב מ\"ה ימים ואז יצרפו ויתלבנו, \nויתראה אליהם אליהו הנביא ז\"ל ויתגלה עליהם משיח בעוני גדול, וגם מרע\"ה יתגלה להם \nעם בני דור המדבר והשכינה יתגלה אליהם ויתקנו הדגלים בהשכינה, וירד בית המקדש בנוי \nלמטה ויבואו ישראל לירושלים הבנויה והשכינה עמהם כימי צאתך מארץ מצרים, וירבו אז \nהנסים ויגדלו אשר אין הפה יכולה לדבר והשכל לשער הריבוי נסים ונפלאות שיהיו לישראל \nויפתחו את מקורי החכמה וזאת תהיה ההנהגה בגאולה בס\"ד. וזמש\"ל:\n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מעין א - נהר יח\nנהר יח - ההנהגה הי\"ז והי\"ח:\nבזמן גאולתן של ישראל יהיה ההנהגה באור החכמה המאירה בבינה מאור הכתר, ולכן הנסים \nיתגברו על הטבע תגבורת גדולה מאוד ויצליחו ישראל אז בהצלחה גדולה יותר מהצלחתם \nשבימי שלמה המע\"ה שהיה מאיר הבינה מאור החכמה כנזכר, אמנם אור זה הוא אור כח החכמה \nמן הכתר כי כבר התחיל העולם להתקן מחרפתו, אמנם לא יש תיקון גמור ויתעכב עיכוב זמן \nמה עד שיתבטלו החיצונים, ובזמן ההוא אין תשובה מועלת כלל, מפני כי התשובה היא מן \nהבינה וכיון שאור של הבינה אינה מנהגת אלא עד אור החכמה בימי המשיח ולכן אין בהם \nתשובה כלל, ולא יתקבלו אז הרשעים אלא יאבדו וימותו, אמנם בסוד הגלגול ימותו ויחיו \nבני אדם עד תשלום מ' (הע') שנה שכלה הגלגול מן העולם ויהיה תחיית המתים, אז ויצרפו \nויתלבנו המתים אז ויקומו ויחיו:\nאמנם יש בסוד זה דברים רבים שיתבארו במקום אחר בס\"ד, והעיקר בכאן הוא רק לבאר סוד \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ההנהגה שיהיה בזמן ההוא אור החכמה מאיר בבינה, ובני אדם יחכמו בתכלית החכמה וישיגו \nסודות התורה, ויזדככו אז, ויצדקו בצדקות גדולות, וישיגו מדרגה רבה בנבואה, ויהיה \nלהם ידיעה בסודות התורה מה שלא יוכל לשער ויוסיפו תוספות אורות מעת לעת. וזמן זה \nימשוך עד תשלום אלף הששי זה אשר אנו בו, ואח\"כ ישוב ההנהגה העליונה בסוד הכתר, ואז \nיתחדש העולם אחר אלף השביעי ואז יהיה מעלת העבוד מאירה אור לא ישוער ויהיה האדם \nבמעלה שלא יכילנו רעיון וימשוך העולם עד רצון הבורא היודע האמתיות:\nמעין א - נהר יט\nנהר יט - מונה לשבח מעלות א\"י לע\"ל וענין ע' שרים ופרק שירה:\nוהנה בנהרות הקודמים בארנו כמה בחינות בהנהגה דרך כלל והם רבות מאד:\nאמנם הכלי המוכן לקבל כל ההנהגות אלו היא ארץ התחתונה הזאת וכל אשר בה תסבול כל \nמיני הנהגה, אם מצד ההנהגה המעוטה הפשוטה ועניי' הוא הנהגת גלותינו זה תסבול ותמצא \nכל פירות העולם [פחותים ופחוסים] מאוסים כחושים ויבישים, ואם ההנהגה גדולה תמצא אז \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "פירות העולם בשבח וגדולה ומעלה, ע\"ד משארז\"ל עדשים כדינרי זהב, וחטה ככליות השור \nוכיוצא, ואשכול הענבים כמו העגלים, וכיוצא בזה משארז\"ל בפירות א\"י, והדין עמהם כי \nא\"י אינה כנגד שר כלל אלא שהוא מכוונה נגד פתח היכל לבנת הספיר שלא ע\"י אמצעות שר \nכלל, וע\"כ הברכה מצוייה בה בלתי מצומצמת ויבאו הנמצאים המתברכים מטבע המציאות \nוהנהגת העולם, מפני היושר והכשרון המעש' שבעולם שלמט' המעורר הברכות למעלה והם \nמשופעים בהנשפעים הטבעיי' ויצאו ומתפשטים יותר מן המציאות הנהוג לפי כשרון מעשה \nהאדם, ויאמרו שזה הדבר מתמיה גובר הטבע על מנהגו:\nוהענין בהיפך כי הטבע נוצר מהחכמה עליונה כמש\"ה כולם בחכמה עשית, ויש בכלי זה לסבול \nהרבה ברכות אמנם נתמעט מציאות' מחמת עון התחתונים שגורמים הצמצום בברכות, ומיעוט \nטבע של הנמצאים בהמציאות וכן פי' בגמרא צררום כדי להראות לדורות הבאים [להודיעם] \nכמה החטא גורם, ר\"ל כי טבע המציאות של הכלי המחזיק להיות עדשים כדינרי זהב וחטים \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ככליות השור ויותר מזה, אמנם החטא גרם שצמצם הכלי את עצמו ואינו נותן כדי ברכתו כי \nהכלי נתרוקן, והוא ע\"ד משארז\"ל לעתיד לבא שתוציא גלוסקאות יפות וכו', ר\"ל כי יש כח \nבחיטים לגדל פירותיו ולתקנן בחלב כליות חטה בלי מוץ ותבן וסובין ומורסין כי אלו הם \nמחטא אדם הראשון, ויהיה שיעורו כמו פירות המתגדל באילן כמו פת אפוי בגידולו ובתיקון \nיפה המתוקן אז ביותר ממה שהוא עכשיו ומנופה בכמה מיני נפה מן הטעם שפירשנו, וזה \nהוראה כי כלי התחתון הזה אין זה טבעו אלא (כי גוף) [שהוא כפוף] קומתו ושיעורו הרבה \nיותר מזה שלפנינו, והנה החטא של אדה\"ר מעטה טעם הפירות, ועוד החטא של בני אדם מן \nהדורות שאחריו גרמו עוד יותר מיעוט אחר מיעוט עד הפחיתות הזה שאנו בו כעת, וכאשר \nישוב העולם לימי עלומיו ולברכתו בהכרח הוא שישוב לטעמו וליפיו ולהודו, ואז ההנהגה \nעליונה הנזכ'(יכריח לכל אחד ואחד)יוכיחו כי אם יש איזו ברכה בנאצלים ובנבראים \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ובנוצרים ובנעשים, הארץ יריקו, והארץ תתן יבולה משוער אל הברכה הנשפעת, וכפי שיעור \nהברכה כך נמצאו המעדנים והפירות וצמחי האדמה וכל המציאות כולם, ולכן לא יסופר בדברי \nרז\"ל דבר ממה שעתיד להיות ולא ממה שעבר שיהיה דבר המתמיה כלל:\nואמנם אחשוב שלא יסבול ברכה התכליתית אלא א\"י מפני שבח הברכה אשר בה, ואמנם שאר \nהעולם אינו שותה אלא מתמצית דא\"י ויהיה ג\"כ בשבח ומעלה אבל לא כמו א\"י, וע\"כ אמרו \nרז\"ל המעלה ההיא דוקא לא\"י כמ\"ש רז\"ל עתידה א\"י להוציא כלי מילת וכו', ולא ניתנה \nמעלה זו לח\"ל מפני שח\"ל אינה כלי מחזיק ברכה ההיא, אמנם כן בברכת של א\"י יתברכו גם \nשאר הארצות, והנה מעלות א\"י הוא שהוא ת' פרסה על ת' פרסה כולם מכוונים נגד פתח היכל \nלבנת הספיר כאשר יתבאר בעין הארץ בס\"ד, ושאר הארצות יש להם שרים סביב לא\"י והם \nשואבים שפע הקדושה ומשפיעים לחוץ, כמ\"ש, אשר כל שר ושר שואב חלק השפעתו ממקום שפעתו \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "להחיות עם רב שתחת ממשלתו, איש איש ממלאכתו אשר המה עושים ומשמרים את תפקידם צורת \nהנברא וטבעו ושיעורו ופעולתו, ולא ישתנה שום נברא ממציאותו ע\"י משטרו (נ\"א שירו), \nוזהו כלל של סוד פרק שירה הנזכר, וזהו ההשגחה הראשונה אשר הקדוש ברוך הוא משגיח על \nהנמצאים כמשרז\"ל שהקדוש ברוך הוא יושב וזן מקרני ראמים עד ביצי כינים, והכל הוא \nבהשגחה גמורה בהשפעה הנשפעת ע\"י השוטרים המופקדים עליהם שהם צורות אל השפע לקבל \nמציא' ההשגחה מכל מין ומין שיהיה (מפני) [ממיני] ההשגחה הנ\"ל:\nוהנה אותן השוטרים יש להם ב' בחינות, הא' הם שוטרים הממונים בא\"י שהם קדושים \nהמופקדים על כל מיני המציאות כולם, ולכן אמרו רז\"ל בנוסח ברכתם על הארץ ופירותיה כי \nהם קדושים ופעולתם בקדושה, הב' הם השוטרים הממונים שבח\"ל שהם הככבים והמזלות שאינם \nפועלים כלל בא\"י, כנז' (בזהר) בפ' תרומה למגנא קיימא רקיעיא בארעא דישראל ואינם \nמשתמשים רק כעין כל טבעי המשתמש כפי מציאותו, אמנם כן בח\"ל הם פועלים פעולות כל ככב \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "וככב בכל מין ממיני הדשאים והצמחים והאילנות וכיוצא, ויש ככבים על הבהמות וגם יש \nמיני ככבים ממונים על כסף וזהב, אבל בא\"י אין הככבים ממונים על שום דבר כ\"א מלאכים \nהקדושים הנזכרים:\nואותן המלאכים שואבים מן ההנהגה עליונה כפי (בחינתם) [בחינתה] אמנם הככבים והמזלות \nוהרקיעים לא יוכלו לשאוב עד שישתלשלו כמה מדריגות ויותן בדרך הקליפות לשר מחוז \nההיא, ואותו השר ישפיע שפע ההוא דרך גלגלים והככבים אל עבר ארצו ונחלתו ושפעו נגד \nגבולו בלבד, וכאשר יעבור הזמן שכוכב ההוא יעבר דרך ארצו לא ישפיע דרך בו אלא דרך \nהכוכב אשר נגד גבולו, וכן על הדרך הזה כל שר ושר דרך הככבים אשר נגד גבולו, ומפני \nשהכוכבים ההם הם כלים למעשים ידועים, לכן יש שר שימצא בארצו צמח פלוני ולא ימצא שם \nצמח פלוני האחר, מפני שאין שאין כוכב ההוא עובר דרך ארצו וכיוצא בזה ענינים אחרים \n", "en": ""}]}
