# ספר חסד לאברהם — קטע 45

[קריאה בקורא](/reader/kabala-968fe7d214a9/1/45/)

<div lang="he" dir="rtl">

היו יוצאין אותן התולדות הרעות, ואלו הולידום בזיווג אדם וחוה היו מגשימין הקליפות 
ונותנין להם מציאות בגוף, כדרך שנתנו לה בקין שהיא קינא דמסאבותא ומדור השדים 
והרשעים שבעולם הכל מאתו כנזכר שם, ולכך אמרו מוטב שהזוהמא הזאת תתעכל ותטהר מעצמה 
ע&quot;י אונסין, והיו הם רוחות רעות בלי גשמיות כלל ממה שיולידו רשעים מטרטשין העולם 
ומאבדין אותו, כדרך שהיה קין וכל תולדותיו, ולזה אדרבה קדושה גדולה היה באדם וחוה 
ופירשו ועיכלו אותה הזוהמא על ידי המציאות ההוא, וכאשר השלימו לטהר אותה הזוהמא 
וראו עצמן טהורים מאותה הזוהמא ויצה&quot;ר הפגום, נתלבשו קנאה זה בזה ונזקקו והולידו את 
שת שממנו היה וקיום העולם ותקונו, וקודם לעת ההוא לא היה שעת זווגם כלל:
והיא היא סיבת הקריין שימשוך האדם על עצמו זוהמא במחשבה ודיבור שאינו הגון, ואם 
יתחמם האדם מתוך חימום לילית ויתעורר לאשתו יוליד דבר שאינו הגון מן הטעם הזה, מפני 


שאותה הזוהמא נתעוררה בו, ואם יקררנה יטהרנה ויעבירנה מעליו ואח&quot;כ יתעורר לביאת 
מצוה ויוליד בן כשר, ואם לא יזהר בזה אלא שיעורר זיווגו בטומאה על אשתו אותה ביאה 
זוהמא נתערב בה, ויוליד א&#x27; משתים או בן עשוק שהוא מאותם הנשמות העשוקות מיד לילית 
וימות גמול מחלב או עתיק משדים, או יוליד בן פריץ שהנפל טוב ממנו, מפני שאותו 
הטומאה אינה מתעורר לאדם אלא מצד הפריצות שהאדם נהג בעצמו ע&quot;י הרהור או דיבור, 
כדכתיב אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם, וכיון שלילית רואה מיד היא 
מזדמנת לקבל את שלה, לכך הזהירות לטהר המחשבה והדיבור ושלא לתת חלק אל הטמאה הזאת 
שלא ישלוט באדם, ולא יוליד בחוץ זוהמת הנחש אלא יעכלנו בכל יכלותו בטהרת הלב. וכך 
היה עושה אדם שהיה מטהר מכמה צדדים בתשובה וסיגוף, וקריין המוכרחים שלא היה רוצה 
להוליד כעין קין בן פריץ, או כעין הבל בן עשוק, אלא המתין עד שנתקן מעיינו והוליד 


בן צדיק בן קיימא, וזהו טעם אל אדם ואל קריו ואל חוה ואל קרייה. ורמזו זה בפרשת 
בראשית שם, באמרו מאה תלתין שנים אתפריש אדם מחוה, וכל אינון מאה תלתין שנין הוה 
אוליד רוחין ושדין בעלמא, בגין ההוא חילא דזוהמא דהוה שאיב ביה, כיון דאעדי מיניה 
ההוא זוהמא תב וקני לאתתיה ואוליד בר וגו&#x27;. וזמש&quot;ל:
מעין ז - נהר - כו
נהר כו - לבאר כי ג&#x27; נשים ממונים על הקריין להחטיא בני אדם:
הא&#x27; לילית זעירתא, אותה שנזדמנה לאדם כנ&quot;ל, והיא ממש מזוהמת סיגי הזהב כשאר כחות 
הטומאה נמצאת מן החיצונים העליונים, ולה שתי מלאכות, הא&#x27; לפעול אסכרה ברביי על זרע 
האדם, הב&#x27; להטעות האדם לחממן לדבר עבירה, ונוטל מהם זוהמא ומולידה בנים זרים, ואל 
יעלה בדעת שהיא נוטלת הטפה הגשמיות ממש אלא החימום שהם מחממין עצמן לדבר עבירה היא 
נוטלת, ומאותו החימום היא מולידה זרים וכחות רעות שמורים להעניש בהם האדם לעת תמוט 
רגלו, וי&quot;א בשעת כניסתו אל הקבר, אם לא תקן בתשובה, שע&quot;י התשובה מעכל הזוהמא ההיא 


כולה ומטהר:
הב&#x27; היא אחות תובל קין נעמה, שהיא אם השדים, וזו היא זונה שזנו בה וטעו אחריה בני 
אדם ושדים ומלאכים מפני יפיה, ומאתנן זונה יצאה ואל אתנן זונה עמדה שהיא מזרעו של 
קין מדור הרשעים והשדים, ואותה הזוהמה עמדה ונתחזקה בה ועליה נאמר ויראו בני אלהים 
את בנות האדם כי טובת הנה, וטעו אחריה, ועם היות שהיה ראוי שתמות אפילו נאמר שהיא 
שידה הרי הם מתים כבני אדם, עכ&quot;ז הקב&quot;ה מעמידה להעמידה בדין עם כל הזונים אחריה והם 
עז&quot;א ועזא&quot;ל, וכאשר יעביר רוח טומאה מן הארץ יעביר זאת בכלל כל רוח הטומאה:
הג&#x27; אגרת בת מחלת, היא ג&quot;כ אם השדים כך פירשו בזוהר פרשת בראשית:
ואלו הנשים אשר אמרנו לאו דוקא הם אלא מבנותיהם שהולידו ומבניהם הם נזקקין והם 
חייליהם להטעות בני אדם, בזה שהם רבות מאד מאד כולם להטעות ולפעול הרעה הרבה הזאת, 
וזהו פירשו שם בפי&#x27; דאמרת נעמה אימן דשידין הות ומסטרהא אתיין כל אינון דחייכאן בהו 


ועבדי להון בעלי קריין. וקודם לזה א&quot;ר יצחק בר נש כד איהו בחלמא אתיין רוחין נוקבין 
וחייכן ביה ואתחממין מיניה ואולדין לבתר רוחין, וכולהו נגעי בני אדם אקרון ולא 
מתהפכין אלא לדיוקנא בני נשא ולית לון שערי ברישא. ירצה שיש מיני שדים שמתהפכין 
לחתולין ויש לשעירים וכיוצא, ואלו שהם מהקריין כיון שעיקרם צורת אדם אינם מתהפכים 
אלא לצורת בני אדם בלי שער ראש, וזהו דכתיב בשלמה והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני 
אדם, אפילו בהאי גווני רוחין דכורין אתיין לנשי עלמא, ומתעברין מנייהו נשי עלמא 
ואולידין רוחין וכולהו נגעי בני אדם אקרון, מפני שהם מזומנים לעשות נגעים לבני אדם, 
ועל זה נאמר ונגע לא יקרב באהליך. ונ&quot;ל שהם המזדמנים לבני אדם לשבור כדו ולשרוף 
גדישו או להחריב ביתו ולשפוך יינו, וכיוצא באלו העניינים הקטנים הבאים לאדם בגרמא 
כאלו ביד עשאום, והם אלו המופקדים על כך מתקרבים אל אוהל האדם ואל משכנותיו 


להחריבו, במה שאפשר ברשות ושלא ברשות כשהוא מוציא מפיו דבר תקלה:
ולזה צריך כל בר ישראל ליזהר ולהשמר בכל לילה ולילה בעת שכבו להציל נפשו מכל 
המזיקין ומכל רוחין בישין הנזכרים, ולהרחיקן מעליו ומסביבות מטתו, וק&quot;ו משלמה מלך 
ישראל שהיה אדון החכמים ומושל על השדים והיו תחת רשותו, ועכ&quot;ז הוצרך לתקן ולסדר 
מטתו בסוד גדול כמו שנבאר בס&quot;ד, כדי להנצל מפחד בלילות מפחדן של מזיקים ורוחין 
בישין הנקראים לילית על שם ששולטים בלילות, ואם שלמה כך ק&quot;ו לכל אדם, ולכך צריך 
ליזהר ולומר סמוך למטתו הסדר אשר נזכור בס&quot;ד:
אמנם ענין מטתו של שלמה יש בו סוד גדול, וכל מה שיש לנו רשות לפרסם נפרסם. דע כי 
מטתו של שלמה היתה חמש אמות אורך, וחמש אמות רוחב, ועשר אמות קומתה, והיתה מרובעת 
בארבע זויות לארבע רוחות העולם. וסגורה מארבע רוחותיה. וכל רוח ורוח היה בו ט&quot;ו 
דפין, וכל דף ודף רחבו שני טפחים, באופן שבכל ג&#x27; דפין היה ברחבן שיעור אמה אחת, 


נמצא בכל הט&quot;ו דפין חמש אמות. ועל קומת העשר אמות מכסה מלמעלה סוגר כל המטה לגמרי. 
וגובה קרקע המטה אמה, נמצא מהמטה עד הגג שהוא המכסה הנזכר תשע אמות. והיתה סגורה 
מג&#x27; רוחותיה לגמרי שהם רוח מזרחי ורוח דרומי ורוח מערבי, ובכל אלו הג&#x27; רוחות היו כל 
הט&quot;ו דפין שבכל רוח ורוח שלימות כל דף ודף ארכה עשר אמות, ומהט&quot;ו דפין שברוח צפוני 
הי&quot;ב מהם הסמוכים לרוח מערבי היו שלימות כל דף ודף מעשר אמות , אמנם הג&#x27; דפין 
הסמוכות לרוח מזרחי היתה כל אחד ואחד חתוכה לשלשה חתיכות עד&quot;ז, אמה אחת מהדף סגורה 
מלמטה שהיא שיעור קומת גובה המטה, ושיעור ששה אמות הם שיעור קומת הפתח, וג&#x27; אמות 
העליונות סגורות, נמצא שהיה לה בכל ארבע רוחותיה ששים דפין שהוא סוד ששים גבורים 
כאשר יתבאר בס&quot;ד:
ודע שהמטה עצמה ר&quot;ל קרקעותה היתה מששה דפין, וכל דף ודף ארכו חמש אמות שהם שלשים 
טפחים, ורוחב הדף חמשה טפחים, נמצא בכל הששה הדפין שלשים טפחים מרובעת ארכה כרחבה, 


וגובה המטה מן הקרקע אמה. והמטה סגורה מארבע רוחותיה. וחלולה מתחתיה גבוה אחת אמה 
חסר עובי הדף. והיו מציעין בה שמונה עשר כרים, וכל כר וכר ארכו חמש אמות, ורחבו 
ארבע, ובכל הי&quot;ח כרים היה גובה שיעור שלש אמות, וממעל לכרים עד גג המטה היה גובה 
ששה אמות. וגג המטה ששה דפין, וכל דף ארכה חמש אמות ורחבה חמשה טפחים, נמצא שהיו שם 
ששים דפין סביב המטה מארבע רוחותיה. וכל דף ודף ארכה ששים טפחים, ורחבה שתי טפחים, 
נמצא קו המקיף המטה מארבע רוחותיה שיעור מאה ועשרים טפחים שהם עשרים אמות. וכל 
הדפין שהיו במטה בכל הששה רוחותיה היו ע&quot;ב, כסדר הזה, ששים בארבע רוחותיה, דהיינו 
ט&quot;ו בכל רוח ורוח, וששה למעלה וששה למטה הרי ע&quot;ב:
והס&#x27; דפין שבסביב המטה מבחוץ היו השבעה אמות תחתונות חלוקות בלא חקיקה, והשלשה אמות 
עליונות חקוקות עד&quot;ז:
בדף האמצעי שברוח דרומי היה בראשו אות יו&quot;ד, ולמטה ממנו א&quot;ל, ולמטה ממנו חסד, ולמטה 


ממנו אברה&quot;ם, ולמטה ממנו ארי&quot;ה, ולמטה ממנו מיכא&quot;ל, ולמטה ממנו מים:
ובדף האמצעי שברוח צפוני היה חקוק בראשה אות ה&quot;א, ולמטה ממנו אלהי&quot;ם, ולמטה ממנו 
פחד, ולמטה ממנו יצחק, ולמטה ממנו שור, ולמטה ממנו גבריאל, ולמטה ממנו אש:
ובדף האמצעי שברוח מזרחי היה חקוק בראשה אות וא&quot;ו, ולמטה ממנו שם ידו&quot;ד, ולמטה ממנו 
תפארת, ולמטה ממנו ישראל, ולמטה ממנו אדם, ולמטה ממנו אוריא&quot;ל, ולמטה ממנו רוח:
ובדף האמצעי שברוח מערבית היה חקוק בראשה אות ה&quot;א, ולמטה ממנו אדנ&quot;י, ולמטה ממנו 
מלכות, ולמטה ממנו דוד, ולמטה ממנו נשר, ולמטה ממנו רפא&quot;ל, ולמטה ממנו עפר:
ודע שבששים דפין שבסביב המטה היה חקוק ששים אותיות שבברכת כהנים, על כל דף ודף אות 
אחת כאשר יתבאר. ותיבה אחת על כל דף ודף מהפרשה י&#x27; של יברכך, בדף האמצעי שברוח 
דרומי למטה מתיבת מים, ולמטה ממנה תיבה ראשונה של קרית שמע, ולמטה ממנה תיבה ראשונה 
משיר של פגעים מלת יושב, ולמטה ממנה משנה ראשונה מספר יצירה, ולמטה ממנה מסכתא 


ראשונה מששים מסכתות משיתא סדרי משנה:
ובדף הט&#x27; שברוח דרומי הנזכר ב&#x27; של יברכך, כנגד י&#x27; של יברכך שהיא בדף השמיני הנזכר, 
ולמטה מאות ב&#x27; של יברכך ישראל משמע, ולמטה ממנו תיבה שנייה משיר של פגעים שהיא 
בסתר, ולמטה ממנו משנה שנייה מספר יצירה, ולמטה ממנו מסכתא שנייה משיתא סדרי משנה:
ובדף י&#x27; שברוח דרומית הנזכר, ר&#x27; של יברכך, כנגד ב&#x27; של יברכך שהיא בדף ט&#x27; הנזכר, 
ולמטה ממנו תיבה שלישית של ק&quot;ש שהיא ידו&quot;ד, ולמטה ממנו תיבה שלישית משיר של פגעים 
שהיא עליון, ולמטה ממנו משנה שלישית של ספר יצירה, ולמטה ממנו מסכתא שלישית משיתא 
סדרי משנה:
ובדף הי&quot;א שברוח דרומי הנזכר, כ&#x27; מיברכך, ולמטה ממנו אלהינו משמע, ולמטה ממנו בצל 
משיר של פגעים, ולמטה ממנו משנה רביעית מספר יצירה, ולמטה ממנו מסכתא רביעית משיתא 
סדרי משנה:
ובדף הי&quot;ב שברוח דרומי הנזכר, ך&#x27; מיברכך, ולמטה ממנו ידו&quot;ד משמע, ולמטה ממנו ממנו 
שדי משיר של פגעים, ולמטה ממנו משנה חמישית מספר יצירה, ולמטה ממנו מסכת חמישית 


משתא סדרי משנה:
בדף י&quot;ג שברוח דרומי הנזכר, אות י&#x27; של הוי&quot;ה, ולמטה ממנו אחד משמע, ולמטה ממנו 
יתלונן משיר של פגעים, ולמטה ממנו משנה ששית מספר יצירה, ולמטה ממנו מסכתא ששית 
מששה סדרי משנה:
ובדף הי&quot;ד שברוח דרומי הנזכר, אות ה&#x27; מהוי&quot;ה, ולמטה ממנו מעלה משמע, ולמטה ממנו 
אומר משיר של פגעים, ולמטה ממנו משנה שביעית מספר יצירה, ולמטה ממנו מסכתא שביעית 
מששה סדרי משנה:
ובדף ט&quot;ו שברוח דרומי הנזכר, אות ו&#x27; מהוי&quot;ה, ולמטה ממנה תיבת מטה משמע, ולמטה ממנו 
לידו&quot;ד משיר של פגעים, ולמטה ממנו משנה שמינית מספר יצירה, ולמטה ממנו מסכתא שמינית 
מששה סדרי משנה:
וכאן מתחיל רוח מערבי:
דף א&#x27; מרוח מערבי, אות ה&#x27; אחרונה מידו&quot;ד, ולמטה ממנו מלת מזרח משמע, ולמטה ממנו 
מחסי משיר של פגעים, ולמטה ממנו משנה ט&#x27; מספר יצירה, ולמטה ממנו מסכתא ט&#x27; מששה סדרי 
משנה:
דף ב&#x27; מרוח מערבי, ו&#x27; מוישמרך, מלת מערב משמע, ומצודתי משיר של פגעים, משנה עשירית 


מספר יצירה מסכתא קצוות מעלה ומטה מזרח מערב צפון דרום, נמצא שבפסוק ראשון כלולים 
בו י&quot;ב תיבות ששה מן הפסוק וששה תיבות מן הששה קצוות, הרי י&quot;ב תיבות, וששה בפסוק 
בשכמל&quot;ו הרי י&quot;ח, כמנין ח&quot;י, ומ&quot;ב תיבות בפרשה ואהבת עד ובשעריך הרי ס&#x27; וס&#x27; תיבות 
משיר של פגעים מן יושב בסתר עד מחסי. ומשנה א&#x27; מסדר משניות שבספר יצירה. ומשנה א&#x27; 
מששה סדרי משנה. וזה סדורן וכו&#x27; ובכ&quot;י מובא להלן:
עשירית מששה סדרי משנה:
דף ג&#x27; מרוח מערבי, אות י&#x27; מוישמרך, מלת צפון משמע, אלהי משיר של פגעים, משנה ראשונה 
מפרק ב&#x27; מספר יצירה, ומסכתא א&#x27; מסדר מועד:
דף ד&#x27; מרוח מערבי, ש&#x27; מישמרך, דרום משמע, אבטח משיר של פגעים, משנה ב&#x27; מפרק ב&#x27; מספר 
יצירה, מסכתא ב&#x27; מסדר מועד:
דף ה&#x27; מרוח מערבי, מ&#x27; מוישמרך, ברוך משמע, בו משיר של פגעים, משנה ג&#x27; מפרק ב&#x27; מספר 
יצירה, מסכתא שלישית מסדר מועד:
דף ו&#x27; מרוח מערבי, ר&#x27; מוישמרך, שם משמע, כי משיר של פגעים, משנה ד&#x27; מפ&quot;ב מספר 


יצירה, מסכתא ד&#x27; מסדר מועד:
דף ז&#x27; מרוח מערבי, ך&#x27; מוישמרך, כבוד משמע, הוא משיר של פגעים, משנה ה&#x27; מפ&quot;ב מספר 
יצירה, מסכתא ה&#x27; מסדר מועד:
דף ח&#x27; שהיא דף האמצעי שברוח מערבי, עפר, ולמטה ממנו י&#x27; של יאר, מלכותו משמע, יצילך 
משיר של פגעים, משנה ו&#x27; מפ&quot;ב מספר יצירה, מסכתא ו&#x27; מסדר מועד:
דף ט&#x27; מרוח מערבי, א&#x27; של יאר, לעולם משמע, מפח משיר של פגעים, משנה ז&#x27; מפ&quot;ב מספר 
יצירה, מסכתא ז&#x27; מסדר מועד:
דף י&#x27; מרוח מערבי, ר&#x27; מיאר, ועד משמע, יקוש משיר של פגעים, משנה ח&#x27; מפ&quot;ב מספר 
יצירה, מסכתא ח&#x27; מסדר מועד:
דף י&quot;א מרוח מערבי, י&#x27; מידו&quot;ד, ואהבת משמע, מדבר משיר של פגעים, משנה ט&#x27; מפ&quot;ב מספר 
יצירה, מסכתא ט&#x27; מסדר מועד:
דף י&quot;ב מרוח מערבי, ה&#x27; מידו&quot;ד, את משמע, הוות משיר של פגעים, משנה י&#x27; מפ&quot;ב מספר 
יצירה, מסכתא י&#x27; מסדר מועד:
דף י&quot;ג מרוח מערבי, ו&#x27; מידו&quot;ד, ידו&quot;ד משמע, באברתו משיר של פגעים, משנה י&quot;א מפ&quot;ב 
מספר יצירה, מסכתא י&quot;א מסדר מועד:


דף י&quot;ד מרוח מערבי, ה&#x27; שניה מידו&quot;ד, אלהיך משמע, יסך משיר של פגעים, משנה י&quot;ב מפ&quot;ב 
מספר יצירה, מסכתא י&quot;ב מסדר מועד:
דף ט&quot;ו מרוח מערבי, פ&#x27; מפניו, בכל משמע, לך משיר של פגעים, משנה א&#x27; מפ&quot;ג מספר 
יצירה, מסכתא א&#x27; מסדר נשים:
וכאן מתחיל רוח צפוני:
דף א&#x27; מרוח צפוני, נ&#x27; מפניו, לבבך משמע, ותחת משיר של פגעים, משנה ב&#x27; דפ&quot;ג מספר 
יצירה, מסכתא ב&#x27; מסדר נשים:
דף ב&#x27; מרוח צפוני, י&#x27; מפניו, ובכל משמע, כנפיו משיר של פגעים, משנה ג&#x27; מפ&quot;ג מספר 
יצירה, מסכתא ג&#x27; מסדר נשים:
דף ג&#x27; מרוח צפוני, ו&#x27; מפניו, נפשך משמע, תחסה משיר של פגעים, משנה ד&#x27; דפ&quot;ג מספר 
יצירה, מסכת ד&#x27; מסדר נשים:
דף ד&#x27; מרוח צפוני, א&#x27; מאליך, ובכל משמע, צינה משיר של פגעים, משנה ה&#x27; דפ&quot;ג מספר 
יצירה, מסכתא ה&#x27; מסדר נשים:
דף ה&#x27; מרוח צפוני, ל&#x27; מאליך, מאדך משמע, וסוחרה משיר של פגעים, משנה ו&#x27; דפ&quot;ג מספר 
יצירה, מסכתא ו&#x27; מסדר נשים:
דף ו&#x27; מרוח צפוני, י&#x27; של אליך, והיו משמע, אמתו משיר של פגעים, משנה ז&#x27; דפ&quot;ג מספר 


יצירה, מסכתא ז&#x27; מסדר נשים:
דף ז&#x27; מרוח צפוני, ך&#x27; של אליך, הדברים משמע, לא משיר של פגעים, משנה א&#x27; דפ&quot;ד מספר 
יצירה, מסכתא א&#x27; מסדר נזיקין:
דף ח&#x27; מרוח צפוני, ו&#x27; מויחונך, האלה משמע, תירא משיר של פגעים, משנה ב&#x27; דפ&quot;ד מספר 
יצירה, מסכתא ב&#x27; מסדר נזיקין:
דף ט&#x27; מרוח צפוני, י&#x27; של ויחנך, אשר משמע, מפחד משיר של פגעים, משנה ג&#x27; דפ&quot;ד מספר 
יצירה, מסכתא ג&#x27; מסדר נזיקין:
דף י&#x27; מרוח צפוני, ח&#x27; של ויחונך, אנכי משמע, לילה משיר של פגעים, משנה ד&#x27; דפ&quot;ד מספר 
יצירה, מסכתא ד&#x27; מסדר נזיקין:
דף י&quot;א מרוח צפוני, נ&#x27; של ויחנך, מצוך משמע, מחץ משיר של פגעים, משנה ה&#x27; דפ&quot;ד מספר 
יצירה, מסכתא ה&#x27; מסדר נזיקין:
דף י&quot;ב מרוח צפוני, ך&#x27; של ויחנך, היום משמע, יעוף משיר של פגעים, משנה ו&#x27; דפ&quot;ד מספר 
יצירה, מסכתא ו&#x27; מסדר נזיקין:
דף י&quot;ג מרוח צפוני, י&#x27; של ישא, על משמע, יומם משיר של פגעים, משנה ז&#x27; דפ&quot;ד מספר 
יצירה, מסכתא ז&#x27; מסדר נזיקין:


דף י&quot;ד מרוח צפוני, ש&#x27; של ישא, לבבך משמע, מדבר משיר של פגעים, משנה ח&#x27; דפ&quot;ד מספר 
יצירה, מסכתא ח&#x27; מסדר נזיקין:
דף ט&quot;ו מרוח צפוני, א&#x27; של ישא, ושננתם משמע, באופל משיר של פגעים, משנה א&#x27; דפ&quot;ה 
מספר יצירה, מסכתא א&#x27; מסדר קדשים:
וכאן מתחיל רוח מזרחי:
דף א&#x27; מרוח מזרחי, י&#x27; של ידו&quot;ד, לבניך משמע, יהלוך משיר של פגעים, משנה ב&#x27; דפ&quot;ה 
מספר יצירה, מסכתא ב&#x27; מסדר קדשים:
דף ב&#x27; מרוח מזרחי, ה&#x27; של ידו&quot;ד, ודברת משמע, מקטב משיר של פגעים, משנה ג&#x27; דפ&quot;ה מספר 
יצירה, מסכתא ג&#x27; מסדר קדשים:
דף ג&#x27; מרוח מזרחי, ו&#x27; של ידו&quot;ד, בם משמע, ישוד משיר של פגעים, משנה ד&#x27; דפ&quot;ה מספר 
יצירה, מסכתא ד&#x27; מסדר קדשים:
דף ד&#x27; מרוח מזרחי, ה&#x27; אחרונה מידו&quot;ד, בשבתך משמע, צהרים משיר של פגעים, משנה ה&#x27; 
דפ&quot;ה מספר יצירה, מסכתא ה&#x27; מסדר קדשים:
דף ה&#x27; מרוח מזרחי, פ&#x27; של פניו, בביתך משמע, יפול משיר של פגעים, משנה ו&#x27; דפ&quot;ה מספר 
יצירה, מסכתא ו&#x27; מסדר קדשים:


דף ו&#x27; מרוח מזרחי, נ&#x27; של פניו, ובלכתך משמע, מצדך משיר של פגעים, משנה ז&#x27; דפ&quot;ה מספר 
יצירה, מסכתא ז&#x27; מסדר קדשים:
דף ז&#x27; מרוח מזרחי, י&#x27; של פניו, בדרך משמע, אלף משיר של פגעים, משנה ח&#x27; דפ&quot;ה מספר 
יצירה, מסכתא ח&#x27; מסדר קדשים:
דף ח&#x27; מרוח מזרחי, ו&#x27; של פניו, ובשכבך משמע, ורבבה משיר של פגעים, משנה ט&#x27; דפ&quot;ה 
מספר יצירה, מסכתא ט&#x27; מסדר קדשים:
דף ט&#x27; מרוח מזרחי, א&#x27; של אליך, ובקומך משמע, מימינך משיר של פגעים, משנה י&#x27; דפ&quot;ה 
מספר יצירה, מסכתא י&#x27; מסדר קדשים:
דף י&#x27; מרוח מזרחי, ל&#x27; של אליך, וקשרתם משמע, אליך משיר של פגעים, משנה י&quot;א דפ&quot;ה 
מספר יצירה, מסכתא י&quot;א מסדר קדשים:
דף י&quot;א מרוח מזרחי, י&#x27; של אליך, לאות משמע, לא משיר של פגעים, משנה א&#x27; דפ&quot;ו מספר 
יצירה, מסכתא א&#x27; מסדר טהרות:
דף י&quot;ב מרוח מזרחי, ך&#x27; של אליך, על משמע, יגש משיר של פגעים, משנה ב&#x27; דפ&quot;ו מספר 
יצירה, מסכתא ב&#x27; מסדר טהרות:
דף י&quot;ג מרוח מזרחי, ו&#x27; של וישם, ידך משמע, רק משיר של פגעים, משנה ג&#x27; דפ&quot;ו מספר 
יצירה, מסכתא ג&#x27; מסדר טהרות:


</div>
