{"bookId": "kabala-968fe7d214a9", "part": "1", "torah": "5", "title": "ספר חסד לאברהם — קטע 5", "hebrewTitle": "קטע 5", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-968fe7d214a9/1/5/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-968fe7d214a9/1/5/", "segments": [{"index": 1, "he": "הנמצאים במחוזות. אמנם א\"י לא תחסר כל בה מפני שאינה תלויה בכוכבים כ\"א במלאכים, \nוצבא השמים בשלימות ולכן הם בארץ שיעור תמונה שלימה ולכן ימצא הכל בה, כשם שנקודת \nהמרכז כולל [כל] העגולה בכלל, כך הא\"י הוא נקודת המרכז של העולם כולו, והמלאכים \nמופקדים על כל (נשמות) גשמיות לצמחים והמתכות ושאר פרטי הדברים וכיוצא בזה. דרך כלל \nא\"י שואב מן הקדושה וח\"ל שואבת מן החיצונים ע\"י התפשטות השבעים שרים כמ\"ש בס\"ד, \nוזמש\"ל:\nמעין א - נהר כ\nנהר כ - להכריח כי השכינה בתחתונים:\nונאמר כי לאדם יש ג' חלקים, הא' הוא הנפש מצד המלכות, והב' הוא רוח מצד הת\"ת, והג' \nהוא הנשמה מצד הבינה וחכמה ועולה עד הכתר, ואין האדם זוכה מיד לשלשתן אלא אם זכה \nנותנים לו נפש, זכה יותר נותנים לו רוח, זכה עוד יותר נותנים לו נשמה. אמנם נפש \nדבוקה עמו הן אם יחטא הן אם לא יחטא, ולכן ישראל שהם כללות המציאות בערך זה נפש \nהכוללת לכל ישראל היא המלכות עצמה, ולכן אינה חסרה מהם לעולם וזש\"ה זאת אשיב אל לבי \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "על כן אוחיל לו. וזהו נחמתן של ישראל בגלות בזאת ודאי, ולכן הם מצפים לישועה, ואף \nשהם חוטאים מ\"מ היא גולה עמהם, וזש\"ה בן כסיל תוגת אמו ודאי שהיא נפרדת מלמעלה וע\"י \nזה היא גולה, ואמנם ענין של מדה זו תלוייה אם מאירה או חשיכה כענין הנפש עם הגוף \nממש, אם זוכה הנפש במעשים טובים ובעסק התורה היא מאירה כך המדה הזו היא מאירה \nבמעשים טובים שלנו, ואנחנו ישראל כגוף אליה שלא יפרד הגוף מן הנפש, אמנם אם זוכה \nאדם יותר זוכה למשוך אליו הרוח, כך כל ישראל אם זוכים יותר מושכים אליהם סוד הת\"ת \nוהיינו בן חכם ישמח אב, זכה יותר זוכה אל הנשמה כך ישראל אם זוכים יותר מושכים \nאליהם סוד ג' ראשונות דהיינו הנשמה מהבינה ולמעלה וג' קשרים אלו הם גם כן סוד אריך \nאנפין והזעיר ונוקביה וזמש\"ל:\nמעין א - נהר כא\nנהר כא - בירידת השכינה והנשמה בזה העולם השפל:\nידוע הוא כי אין האדם כסדר הנמצאים בהשתלשלות, ר\"ל שאינו במקום הראוי לו כפי \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "השתלשלות המדריגות, מה שלא קרה כן לכל הנמצאים, כי כולם נמצאו במקום הראוי להם, \nאמנם האדם אינו במקום הראוי לו כי סדר המדריגות בסוד השתלשלותם מעילה לעלול כן \nמתחייב היות נשמת האדם מתחת כסא הכבוד, ורוחו בעולם המלאכים, ונפשו במקום הראוי לו, \nאמנם כן לסיבה ידועה להשי\"ת נתגרשה ממקום בריאתה וממקום עילותיה הראוי, וירדה חלקיה \nאל מקום שפל המדרגות כולם והיא מגורשת ממקום מנוחתה, וזה מה שאמרו רז\"ל כי הנשמה \nהיא במאסר בגוף, וסדרו אנשי כנה\"ג בתפלת אלה\"י נשמה ואתה משמרה בקרבי, כי הש\"י \nמשמרה תוך המאסר הזה כי אינה מקומה והוא חוץ למקומה כנזכר:\nודבר זה יגרום לו מיעוט השפעה וההשגחה, והמשל בזה כאשר רצון הבורא יתברך להעניש \nמלאך על ענין ידוע כמו שדרשו רז\"ל בפסוק ובמלאכיו ישים תהלה, ומבלי ספק הוא כאשר \nיגורש ממקום הראוי לו לפי סדר השתלשלותו הוא לו גלות, והיינו הכרת הנפש כנודע, וזהו \nענין סמא\"ל שהיה תחלה קדוש ומרד והורידו הקב\"ה מקדושתו ונכרת ממקומו ואין לו מקומו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הראוי רק שנכרת ונדחה ממקומו כנודע, ודבר זה פשוט הוא. ומזה נקיש אל הנר\"ן שהם תמיד \nמגורשים ממקום הראוי להם, וכמה מגיע להם צער להיות נכרתים ממקום מנוחתם אל המדור \nהזה התחתון, עד שמטעם זה אמרו רז\"ל נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא להיות חוץ \nממקום מנוחתה הנזכר, נוסף היות דבר זה להויה זו ר\"ל הויות הנשמה דומה מה שלא עשה כן \nהקב\"ה לכל שאר הנמצאים, והנה בזה נמצא ממש אל חלק האצילות דבר פלא לא יכילהו רעיון \nוהוא מוכרח מצד עצמו, וזהו היות השכינה נמצאת במקדש כמש\"ה וכבוד ה' מלא את המשכן, \nוכבר נתבאר בזוהר כמה כחות עולמות שכרה השכינה להיות למטה לשכון במשכן, ואין ספק \nשאינה בכמה עולמות ממש והיא מתגרשת משם לרדת למטה השכינה וצמצמה עצמה בין בדי ארון \nעל כנפי הכרובים, כדכתיב השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וגו':\nוכמו שמצינו אל הנשמות כן הענין אצל השכינה שנתגרשה וירדה ממקומה לדור בתחתונים חוץ \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "למקומה, אמנם כן שאין ענייניהם שוה לגמרי, והוא כי השכינה קודם היותה בגלות היה \nאפשר לעלות למקומה וישאר העולם ריקם כתחלה, ועד על זה שבחטא אדם הראשון נסתלקה \nהשכינה למעלה, וכן על ידי הרשעים היתה מסתלקת, משא\"כ לנשמה שבע\"כ היא במאסר הגוף עד \nהגעת זמן הקצוב אליה שתצא ממאסרה, אמנם יש עת שלא חזרה השכינה כלל והיא במאסר עה\"ז \nוהוא מיום שירדה על הי\"ב שבטים והלכה עמהם למצרים שוב לא עלתה למעלה למקומה, וכן \nכשגלתה עם ישראל לבבל וכמש\"ה ובפשעכם שלחה אמכם וכן היא גולה עמנו בגלות זה, כי שוב \nלא נסתלקה השכינה ממש:\nוהנה להיות ענין הזה לב' בחינות אלו ר\"ל לנשמות ולשכינה הוכרח למשוך עליהם שפעם \nוחיותם הפוך סדר המדריגות כדי למלאות חסרונה, וזה ע\"י הנשמות שיעשה כל הדרכים שאפשר \nלמשוך השכינה עליהם כדי לינק את שפעם, וזה התיקון למדה התורה לבני ישראל בסדר עשיית \nהמצו' והתורה והעבודה בזמנים הידועים, להיות ענין ההוא סיבה למשוך השכינה אלינו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "להיות חיותינו על ידה, ולא מצד השכינה בלבד אלא גם שאר מדריגות שעליה, כי עיקר \nהשכינה היא לייחדה עם המדריגות שעליה כי חיות הנשמה מן השכינה נקשרה עם המדריגות \nהעליונות, וכן ג\"כ השכינה השתלשלה להמשיך אליה כל מדריגות עליונות להשלים עניינה \nאחר שהיא מגורשת מסדר השתלשלותה, ומכ\"ש כי היות הדבר צריך אל החיות והשפע להיות \nנקשר העלול מן העילה תמיד ע\"כ צריך שהתעוררת העולם הזה לא יחסר ולא יעדר לעולם, כ\"א \nיעדר אפילו שעה א' יחזור עולם לתהו ובוהו, וכל עילה תעלה למקומה הרמתה ותשאר השכינה \nח\"ו בלי יחוד ויעדר מהנשמות שפעם וחיותם, ואמנם הטעם לענינים האלו ר\"ל לנשמות \nולשכינה היות לכאורה משפטם יוצא ממרכז הצדק שגורשו ממנוחתם, וזה הוא כדי שיהיו כל \nהעולמות שוים העולם התחתון כמו העולם העליון כדי שיהיה עולם התחתון נמצא לפני \nאלה\"ים לעולם, וזה ע\"י שירדו למטה הנשמות ותרד השכינה אליהם, והם ישתדלו בקישור \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "העולמות אשר אצולים עמהם ואז ישב העולם לפני אלה\"ים, ואנחנו בהיותינו למטה נדבקים \nבה' כמש\"ה ואתם הדבקים בה' אלה\"יכם חיים כלכם היום ממש למטה. וזמש\"ל:\nמעין א - נהר כב\nנהר כב - בסוד התדבקות השכינה עם ישראל:\nהענין היא כי נשמתן של ישראל אין עניינם אל השכינה לבד, כי מפני שהם זכרים ואצילות \nנשמתם מן הזכר ועיקרם מן הת\"ת ודבקותם הראוי הוא שם, והשכינה רודפת אחריהן מפני \nשהיא רודפת אחר הת\"ת והייחוד, ואי אפשר להשיגו כ\"א באמצעית ישראל ע\"כ היא מתדבקת \nבנשמת ישראל ובמעשה מצותיהן, שהם מיין נוקבין כדי לעוררם מאחר שהנשמות נאצלי' ממנה, \nוא\"כ לפי זה הת\"ת בעצם שוכן על ישראל בהיותם ראוים והגונים, ובמקרה השכינה נדבק \nבת\"ת וזש\"ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ר\"ל ועשו לי מקדש כדי שהשכינה תשרה בו, \nושכנתי הת\"ת בתוכם של ישראל בסוד נשמה, והשכינה במשכן כדי להדבק תמיד עם ישראל, \nוזמש\"ל:\nמעין א - נהר כג\nנהר כג - בסוד גלות השכינה:\n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "תחלה ראוי לדעת בביאור מלת שכינה, ונאמר כי מה שתאיר ותשכון עם ישראל בתחתונים \nמהארות האלהות הטהור והקדוש זהו שנקרא שכינה, ובאור מלה זו הוא מלשון השוכן אתם כי \nבחינתו השוכנת בתחתונים נקראת שכינה, ובאר מלת גלות נאמר על הטלטול הן שהוא באונס \nכמו גלות ישראל מעל אדמתן, או שהיא ברצון שהוא כענין שהאדם עצמו גולה ממקום למקום \nכמו שאמרו ז\"ל גלות מכפרת עון היינו היות האדם מעצמו נע ונד ממקום למקום וזהו ביאור \nמלת גלות. והנה באלה\"ות לא יוצדק לא גלות ולא צער ולא טלטול ממקום למקום כי מלא כל \nהארץ כבודו:\nוכדי להבין זה צריך אתה לדעת איך נקשר דבר רוחני עם הגשמי עד שנאמר כי בהם הוא משכן \nהשכינה, ואם ישיב המעיין שמשכנה הוא בסוד נפש ורוח ונשמה משכן השכינה בכל ישראל ולא \nבמקום ידוע שהוא המקדש, הן אמת שהסבה למשכנה במקדש הוא ישראל היותם ראוים לזה, אבל \nעכ\"ז לא נאמר שהם כסא אל השכינה דא\"כ בה\"מ למה, ולכן אמר כי הבה\"מ ממש היא משכנה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "והוא ע\"ד זה כי מן הרוחניים יצא הגשמיים, כן באותו דרך ממש הוא משכן אליו והוא בדרך \nעילה ועלול, כי משכינה דאצילות נמצא הכסא, ומהכסא נמצאו השרפים, ומהשרפים נמצאו \nהחיות, ומהחיות נמצאו האופנים, ומהאופנים נמצא העה\"ז השפל, וא\"כ השכינה תשכון בדרך \nזה בעצמו תתלבש בכסא, והכסא יתלבש וישכון בשרפים, והשרפים יתלבשו וישכנו בחיות, \nוחיות יתלבשו באופנים, והאופנים יתלבשו וישכנו בזה העולם, ועד\"ז הוא מתצמצם הרוחני \nוישכון בגשמי, ועד\"ז הוא הכנת המקדש ורמזותיו וצורותיו ותכונותיו שיה' משכן לדברים \nהדקים והרוחניים וישכון שם השכינה על ישראל:\nודע כי כמו שהאמת הוא שהמלאך נמצא במקומות רבים ברוחניותו, כמו כן הנר\"ן הם הויות \nדקות ובהיותם מתלבשים בגשמיים יגיע להם מקרה הגשם כמו שקרה להמלאכים אצל אאע\"ה, וכן \nנעלה הדברים יותר כי האמת שלא יוצדק גזירה זאת בהשכינה להיות שהשכינה היא בכל מקום. \nהן אמת כי על דרך פרטי היתה מתלבשת במשכן, ובהיות ישראל נוסעים ממקום למקום והארון \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "היה נוסע עמהם אותו הרוחניות הנמצא שם היה מתלבש במלאכים, והמלאכים במקדש דהיינו \nהלבוש הנזכר שקרה לו מקרה הגשם, כי תסע ממקום למקום, כי בעלות המשכן ממקומו אין \nקדושת השכינה שם במקום ואין דינו בבל יבא כיון שנסע הארון והשכינה ממקומו, וכל זה \nהוא רק בשביל ישראל וחיבתם:\nוהנה לא נתרחק היות נמצא ממש גלות המקום כי בהיות ישראל בארצם היתה השכינה ממש עמהם \nתוך המקדש, ובהיות שגלו ישראל יצאה שכינה מוסתר המדרגה והלכה משם עמהם בגלות, וא\"ת \nהיאך נאמין זה והוא היפך הרוחני, הנה אם יקשה לך דבר זה אם כן יקשה גם לנו איך היה \nמשכנה בגשמי, וכאשר נתרץ ענין זה כן יתורץ ג\"כ זה וכדפרישית, וכמו כן גלות השכינה \nע\"ד הרוחני ונאמר כי להיות השכינה בתחתונים הוא צורך גבוה מפני היות כשרון מעש' \nתחתונים הסיבה להוריד שפע הנ\"ל, לפיכך הוצרך קישור העולמות להיות עד\"ז כנ\"ל, וכאשר \nישראל בגלותם ובלתי עושים כפי הראוי תורתם ומצותם ועבודתם הנה יעשה רושם למעלה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "לחסרון השפע, ומה גם בהעדר עבודת בית המקדש שהוא דבר גדול למעלה וענין זה יגרום \nהעדר האור מן שכינה שיעור לא יושג וישוער אפי' למעלה, וא\"כ יצדק גם כן גלות השכינה \nעל העדר האור מן השכינה, כי כיון שבהיות שכינה גולה גורם דבר זה. וזמש\"ל:\nמעין א - נהר כד\nנהר כד - בסוד גלות השכינה בג' גלויות ושמירתה אל ישראל:\nכבר ידעת כי השכינה מקבלת שפע ואור הראוי לה ולחיילותיה, אשר הם הנמצאים כלל \nהעליונים ותחתונים והיא המחייה את כולם על ידי השפע שבא להם על ידה להחיותם \nולקיומם, ושפע זה לא יחסר לה לעולם אע\"פ שלא יהיה נשמת הצדיקים בעולם, כי בהכרח \nצריך לקיום העולם כמ\"ש לעיל, והעד על זה קודם זריחת אור אברהם אע\"ה בעולם שהי' \nהעולם ניזון והולך אפילו לא היו צדיקים בדורות השכינה שופעת השפע המוטבע לה לפרנס \nאת כל הנמצאים, אמנם אחר היות נשמות הקדושים בעולם והיות ישראל על אדמתן מקיימין כל \nהתורה אז לא לעצמן לבד יגרמו הטובה והארה, אלא גם את כל הנמצאים כולם שבעים לחם \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "משפעם וטובתם יותר מלפני קודם שהי' הנשמות בעולם.וזה ברור בלי ספק:\nאמנם בהיות הנשמות חוטאים ופוגמים ח\"ו ונפקדים הם לרעה למעלה אז ימשוך רעה אל \nהנשמות ולכל הנמצאים, וזהו בא' מב' בחינות או שלא חטאו כ\"כ אז ג\"כ לא יחסר אל \nהנמצאים רק תוספת השפע שניתוסף להם מצד שלמות הנשמות ההם קודם שפגמו, אמנם השפע \nהמוטבע להם לא יחסר ואז לא יהיה גלות אל השכינה רק יהיה גלות ישראל על פשעם. \nוהבחינה הב' הוא אם פגמו כל כך עד שלחוזק הפגם יסתלק השפע מכל בחינותיה ומכל חייליה \nמכל וכל:\nוהנה ג' גליות שהיו במציאות זה קשה מזה, הא' הוא גלות מצרים שאז הנשמות הקדושים שהם \nע' נפש דישראל לא פגמו כלל ח\"ו, ואדרבה השכינה ירדה עמהם לתיקון העולם, וגלותם היה \nכעין יסורין של אהבה בסוד תקון העולם כנזכר בספר הפרדס בשער השערים, ואז השכינה \nעמהם בגלות ובלי ספק היא מצטערת, והטובה הנמשך להנמצאים אינו בשלמות אחר שהיא בצער \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "עם ישראל, אבל עכ\"ז השפע היה נשפע לכל הנמצאים:\nוהב' גלות בבל ואז פגמו הנשמות ודאי אמנם פגם ההוא לא גרם רק גליות לעצמן, ושאר \nהנמצאים היה להם שפעם עם היות שלא היה להם כל השפע בשלמות מפני הפגם שגרמו, שיותר \nרע הוא היות הנשמות פגומות יותר ממה שלא (היה) [היו] כלל, ו[לזה] השכינה שם עמהם \nבגלות לשמרם והיא עצמה אינה בגלות שהוא השפע הניתן לה לקיומה ולקיום כל הנמצאים \nכולם:\nוהג' הוא גלות הזה (שכבר) [שכ\"כ] פגמו הנשמות עד שהשכינה גלתה ונסתלק ממנה השפע מכל \nהבחינות [מכל וכל], וזהו גלות השכינה ההחלטיי ולא צער לבד שתצטער מצרות ישראל אלא \nצרת עצמה הנוגע למדת השכינה כביכול, וזהו לא היה בגלות בבל כ\"א בגלות האחרון זה \nכמ\"ש בתיקונים בפסוק ונהר יחרב ויבש על ענין שפע הנזכר לשכינה, ופירוש יחרב בבית \nראשון, כי יחרב מלשון חרבו המים שאינה יבישות כ\"א נגובות ומ\"מ נשאר קצת לחות, ויבש \nהוא בבית שני דהיינו שנתייבש מכל וכל כי נסתם צינורות השפע מכל וכל:\n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "וא\"ת כיון שנסתם השפע מכל וכל א\"כ מה יתן ומה יוסיף העוסק בתורה ובמ\"ט או אם יפגום \nח\"ו, וי\"ל כי העושה מצוה בעת הזאת הוא עושה סמך אל השכינה ומושך לה שפע קצת כמו \nזיעה בעלמא, ועכ\"ז יש לו שכר טוב בעמלו וע\"ז נאמר שישו אתה משוש וגו' כי הוא עושה \nלה סמך, ואדרבה שכרו יותר גדול והעד ע\"ז בת מלך בהיותה יושבת בהיכל אביה המלך, וא' \nמעבדיה יעשה לה איזה עבודה ודאי תשים לו שכר אבל לא שכר כ\"כ כמו שאם תהי' חוץ להיכל \nהמלך בדוחק בגלות, ואם העבד יתן אז אפילו דבר קל כמו עשב לח להבריא נפשה הוא חשוב \nבעיניה מכל אילי נביות אשר היה בשעת הממשלה:\nודע כי עיקר כוונת הרשב\"י ע\"ה בחבור ספר הזוהר היה לזה, להיות השכינה בגלות באפס \nשפע באין תומך ובאין עוזר לה, ורצה לעשות לה סמך ליחדה בבעלה יחוד מועט ע\"י החיבור \nהזוהר, במה שהיה הוא וחביריו עוסקים בסודות התורה, שזהו גורם לייחוד קב\"ה ושכינתיה \nע\"י היסוד שהוא סוד ר\"ז בגימטריא או\"ר. וגם ע\"י החיבור ההיא יהי' ביטול הקליפות \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "וקלות הגלות והשבתת הקטרוגים אשר החיצונים לוהטים בכל עת ובכל שעה נגד מדת הקדושי' \nוהשמות הקדושים הם בסוד השכינה, ונגד בני ישראל הניתנים בגלות בין אומות העולם \nהנקראים חיוון בישין אריות ודובין האוכלין את הענ\"א שהם ישראל, כאמרו ואתנה צאני \nוגו', ועסק התורה יקרא קלע וחרב ורומח והם בחינת סודות כדי להצילם מרעתם ע\"י חיבור \nזה כנזכר, וספר זה שעתיד להתגלות בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעדא לשכינה הנז':\nוהנה כל אותן שיזכו אליו יזכו לגאולה כי העבודה זו המועטת בזמן הזה הוא יותר חשוב \nמכל אילי נביות שהיה בזמן שהיה בית המקדש קיים, וכן עד\"ז הוא הפגם ח\"ו מי שפוגם \nעכשיו בשעת גלות המר הזה שגורם שגם מיעוט השפע נחסר, ואז כביכול בכעס ודין ותקלה מן \nהסיבות ח\"ו שעי\"ז תתהפך לדין חזק ותקיף, וזהו טעם צרות התכופות זו לזו בגלות המר \nהזה מה שלא היה בכל שאר הגליות, וזהו הבחינה הג' כי ביותר נקל הוא נלקה עתה בדין \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בהיות בגלות ממה שהיתה בגלות בבל כנזכר, כי בגלות בבל לא היתה השכינה עמהם בגלות רק \nכדי לשמרם בלבד ולכן היה לה השפעה בכל יום:\nאבל עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל, היא נקראת סוכת דוד הנופלת, הנפלה לא נאמר אלא \nנופלת, שלעולם נופלת, שנסתם שער השפע שאינו שופע למטה זולת מה שאנו אוכלין הספיחים \nוספיחי ספיחים, וכן תמיד מאותו שפע שהיה נזרע בה קודם עת הגלות, ולכן העולם חוזר \nלאחור, וז\"ס נופלת שמשמעותי' בכל יום היא נופלת כי אין לך יום ויום שאין קללתו \nמרובה מחבירו, וכל עוד שהולך השפע מתמעט חזקו כענין הספיחים שיש להם חוזק וספיחי \nספיחים הם יותר מועט וכל עוד שהולך הוא מתמעט:\nונבאר עתה מה ענין לישראל בגלות הענין הוא כי אויר ארץ העמים שבח\"ל הוא שמירתה \nמטמא, וסודו הוא להיות כל מציאות האויר סוד הקליפות, ובזה יובן נסיון אברהם אבינו \nע\"ה ברדתו למצרים, וגם נסיון יעקב אבינו ע\"ה ברדת לח\"ל לחרן, שאמרו בזוהר כי האבות \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "נכנסו בשלום ויצאו בשלום, וזהו כי להיות אויר ארץ העמים מטמא בלי ספק שם חוזק \nהקליפה לכל דבר שבעולם, אם להחטיאם באויר הטמא שהם מובלעים בתוכו ויתבטל שם כחם \nלשמור התורה והמצוה, ואם להיותם נמסרים שם ביד הקליפות ושכיחא הזיקא ומן הראוי \nשיהיו בסכנות גוף ונפש, וזהו שבח אברהם אע\"ה שירד למצרים עיקר מקום הקליפות והכניעם \nשם ולא ביטל עבודתו עבודת השמים, וכן יעקב אבינו ע\"ה כשירד לחרן, ולכן כשירד יעקב \nלמצרים פחד שמא ישתקע שם בתוך אותן הקליפות ושם ישראל לא יזכר עוד, כי לא ידע אם \nדורות הנמשכים ממנו יוכלו לעמוד בנסיון, ושמא ישתכח מהם לשמור דרך ה' צדקה ומשפט, \nוהש\"י הבטיחו על זה ואמר לו אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה:\nוהסוד הוא כי אויר א\"י הוא טהור המוכן לקדושה ולעבודת הש\"י, שאין הקליפות שולטות \nבא\"י והיצה\"ר אינו גובר שם, רק במה שיש לאדם בטבעו או מה שירצה הוא להגבירו עליו, \n", "en": ""}]}
