{"bookId": "kabala-9f5883b3418a", "part": "1", "torah": "28", "title": "ספר הזוהר — קטע 28", "hebrewTitle": "קטע 28", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-9f5883b3418a/1/28/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-9f5883b3418a/1/28/", "segments": [{"index": 1, "he": "השמים, אמר רבי אבא, מה עצם השמים גליפא בשבעין ותרין ענפין פרחין מלהטן בכל עיבר, \nאוף הכא חיזו דההוא עצם השמים כחיזו שמיא ממש. רבי יהודה אמר, כלא אתרשים בההוא \nנהירו דחיזו דמתגלפא מסטרא דשכינתא. אמר רבי חזקיה, אי הכי והא שתין אינון בסחרניה \nדשכינתא, דכתיב (שיר ג ז) ששים גבורים סביב לה, אמר ליה הכי הוא ודאי, אלא אינון \nשתין אתנהירו בתריסר תחומין, ולא אעדיאו מסחרנותה לעלמין. דתנינן דתריסר תחומין \nגליפין עלאין במתקלא, סליקו באילנא קדישא רבא ותקיף, וכלהו נהירין במטרוניתא כד \nאתחברת במלכא, ודא הוא עצם השמים, עצם השמים ממש, וכל אינון נהירין שבילין מנהרין \nביה בנהירו דמטרוניתא. ותאנא, נהירו דאלין שתין דסחרנהא רשימין ביה בההוא נע\"ר, \nוקרינן להו שתין פולסי דנורא, דאתלבש בהו מסטרא דשכינתא, מתלהטן בדינא, הדא הוא \nדכתיב \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "זוהר חלק ב דף סז/א\nששים גבורים סביב לה. תאנא ויבן משה מזבח, כמה דאמינא, ויקרא שמו יהו\"ה נסי, יהו\"ה \nנסי ממש, אמאי, בגין דעמלק נטל כל אינון דהוו גזירין ולא אתפרעו, וגזר לון ושדי להו \nלעילא, ואמר טול מה דאתרעית ביה. ביה שעתא מה כתיב, ויאמר כי יד על כס יה מלחמה \nליהו\"ה בעמלק מדר דר מדר דר חסרין, מדיורין דלעילא ומדיורין דלתתא, אמר רבי יהודה, \nבכל דרא ודרא בכל דרין דאתיין לעלמא, לית לך דר דלית בהו מההוא זרעא בישא, וקודשא \nבריך הוא אגח בהו קרבא, רבי יצחק אמר (מדיורא דלתתא לדיורא דלעילא), ועלייהו כתיב \n(תהלים קד לה) יתמו חטאים מן הארץ וגו', מן הארץ, בעלמא דין ובעלמא דאתי, ביה זמנא \nכתיב ברכי נפשי את יהו\"ה הללויה: \nפרשת יתרו: \nוישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה וגו', רבי חזקיה (נ\"א רבי אלעזר) פתח \nואמר, (ויקרא ט כב) וישא אהרן את ידו, כתיב ידו, חד, בגין דבעי לארמא ימינא על \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שמאלא, והא אוקימנא רזא. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא, דכל מאן דארים ידוי לעילא, ולאו \nאינון בצלותין ובעותין, האי איהו בר נש דאתלטייא מעשרה שולטנין ממנן, ואינון (קהלת \nז יט) עשרה שליטים אשר היו בעיר, אלין אינון עשרה די ממנן על פרישו דידין לעילא, \nלנטלא ההוא צלותא או ההיא ברכתא, ויהבי ביה חילא לאתיקרא שמא קדישא ואתברך מתתא, \nכיון דמתתא אתברך מההוא פרישו דידין לעילא, כדין אתברכא מעילא ואתיקר מכל סטרין. \nואלין עשרה ממנן זמינין לנטלא מאינון ברכאן דלעילא ולארקא לתתא, ולברכא לההוא דמברך \nליה, דכתיב (במדבר ו כז) ואני אברכם. בגין כך יסתמר בר נש בשעתא דירים ידוי לעילא, \nלמהוי בצלו או בברכאן או בבעותא, ולא ירים ידוי למגנא, בגין דאלין עשרה אינון \nזמינין ומתערין לגבי ההוא פרישו דידין, ואי הוא למגנא אינון עשרה לטיין ליה במאתן \nוארבעין ותמניא לווטין, והאי איהו דכתיב ביה (תהלים קט יז) ויאהב קללה ותבואהו, \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "וכדין רוח מסאבא שריא על אינון ידין, דאיהו ארחיה למשרי על אתר ריקניא, וברכתא לא \nשריא באתר ריקניא, ועל דא (נ\"א דמברך ליה, ואי אינון מתערין לגבי ההוא פרישו דידין \nואיהו למגנא, אינון לטיין ליה במאתן וארבעין ותמניא לווטין, וכדין רוח מסאבא שריא \nעל אינון ידין, דאיהו ארחיה למשרי על אתר ריקניא, בגין כך יסתמר בר נש בשעתא דארים \nידוי לעילא, למהוי בצלו או בברכאן ובצלותא, ולא ירים ידוי למגנא, ועל דא) כתיב \n(בראשית יד כב) הרימותי ידי אל יהו\"ה אל עליון, דמתרגמינן בצלו. ובהאי פרישו דידין \nאית רזין עלאין, בשעתא דאתפרישו ואזדקפו לעילא, אוקיר בר נש לקודשא בריך הוא בכמה \nרזין עלאין, אחזי ליחדא רזא דעשר אמירן, בגין ליחדא כלא, ולאתברכא שמא קדישא כדקא \nחזי, ואחזי ליחדא רזא דרתיכין פנימאין, ורתיכין דלבר, בגין דיתברך שמא קדישא בכל \nסטרין, ויתיחד כלא כחדא עילא ותתא. פתח ואמר, (שמות כג טו) ולא יראו פני ריקם, דא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "איהו רזא דזקיפו דאצבען כד זקיף לון בר נש לעילא, דבעי דלא לאזדקפא בריקניא, אלא \nבצלו ובבעותין ובברכאן (או בחד מנייהו), ועל דא ולא יראו פני ריקם, ולא יראו לפני \nלא כתיב, אלא פני, רזא דזקיפו דאצבען, דלא אצטריכו לזקפא למגנא כמה דאתמר. עשרה \nשליטין דקאמרן, אינון עשר אמירן לתתא, ברזא (נ\"א עשרה שלטנין ממנן דקאמרן, אינון \nממנן לתתא ברזא) דאתוון רשימין, כגוונא דלעילא, ואלין קיימין בקדמיתא על ההוא זקיפו \nדאצבעאן, \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "זוהר חלק ב דף סז/ב\nובהא כל סטרא דקדושה אתאחד לעילא לארמא, כדין כל סטרין אחרנין אתכפיין כלהו, ואודן \nלמלכא קדישא. תא חזי ברזא דקדושה (נ\"א דשמא קדישא) איהו מלך וכהן דמשמש תחותיה, \n(ברזא דקדושה) בין לעילא בין לתתא, אית מלך לעילא דאיהו רזא דקדש הקדשים, ואיהו מלך \nעלאה, ותחותיה אית כהן רזא דאור קדמאה דקא משמש קמיה, ודא איהו כהן דאקרי גדול, \nסטרא דימינא. אית מלך לתתא דאיהו כגוונא דההוא מלך עלאה, ואיהו מלך על כל מה דלתתא, \nותחותיה אית כהן דמשמש ליה רזא דמיכאל כהנא רבא דאיהו לימינא, (ודאי בסטרא דקדושה \nאית מלך וכהן), ודא איהו רזא דמהימנותא שלימתא סטרא דקדושה. בסטרא אחרא דלאו איהו \nסטרא דקדושה אית רזא דאיהו מלך, והא אוקימנא דאקרי (קהלת ד יג) מלך זקן וכסיל, \nותחותיה אית כהן און, ודא הוא רזא דכתיב (הושע יב ט) ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי \nאון לי, בגין דחילא דא שלטא על ההוא עובדא דעבד ירבעם, ואלמלא דאשכח חילא דא לא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "יכיל לאצלחא בההוא עובדא. רזא דמלה, בשעתא דהאי מלך והאי כהן אתכפיין ואתברו, כדין \nכל סטרין אחרנין אתכפיין ואודן ליה לקודשא בריך הוא, כדין קודשא בריך הוא שליט \nבלחודוי עילא ותתא, כמה דאת אמר (ישעיה ב יא) ונשגב יהו\"ה לבדו ביום ההוא. כגוונא \nדא ורזא דא ממש, עבד קודשא בריך הוא בארעא, דתבר מלך זקן וכסיל ודא הוא פרעה, בשעתא \nדאתא משה לפרעה ואמר (שמות ה ג) אלה\"י העברים נקרא עלינו, פתח ואמר לא ידעתי את \nיהו\"ה, ובעא קודשא בריך הוא דיתיקר שמיה בארעא כמה דאיהו יקירא לעילא, כיון דאלקי \nליה ולעמיה, אתא ואודי ליה לקודשא בריך הוא. לבתר אתבר ואתכפייא ההוא כהן און, יתרו \nדמשמש תחותיה, עד דאתא ואודי ליה לקודשא בריך הוא, ואמר ברוך יהו\"ה אשר הציל אתכם \nוגו', עתה ידעתי כי גדול יהו\"ה וגו', ודא הוא כהן און סטרא אחרא דאיהו סטר שמאלא. \nודא איהו רזא דאמרה רחל כד חמאת דמיתת, כמה דכתיב (בראשית לה יח) בן אוני, ובגין דא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אוחי (נ\"א אודי) יעקב ואמר בן ימין ולא בן אוני, סטר ימינא ולא שמאלא. וכיון דההוא \nמלך וכהן אודו לקודשא בריך הוא ואתברו קמיה, כדין אסתלק קודשא בריך הוא ביקריה על \nכלא עילא ותתא, ועד דאסתלק קודשא בריך הוא ביקריה כד אודו אלין קמיה, לא אתייהיבת \nאורייתא, עד לבתר דאתא יתרו ואודי ואמר עתה ידעתי כי גדול יהו\"ה מכל האלהי\"ם, ברוך \nיהו\"ה אשר הציל אתכם וגו', כדין אסתלק קודשא בריך הוא ביקריה עילא ותתא, ולבתר יהב \nאורייתא בשלימו דשלטנו על כלא. רבי אלעזר פתח ואמר, (תהלים סז ד) יודוך עמים אלהי\"ם \nיודוך עמים כלם, תא חזי דוד מלכא קם ושבח ואודי למלכא קדישא, והוה משתדל באורייתא \nבההיא שעתא, כד רוח צפון אתער והוה בטש באינון נימין דכנורא, וכנורא הוה מנגן ואמר \nשירה וכו'. ומה שירה הוה קאמר, תא חזי בשעתא דקודשא בריך הוא אתער לגבי כל אינון \nרתיכין למיהב לון טרפא כמה דאוקימנא, דכתיב (משלי לא טו) ותקם בעוד לילה ותתן טרף \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "לביתה וחק לנערותיה, כדין כלהו בחדו פתחי ואמרי, (תהלים סז ב) אלהי\"ם יחננו ויברכנו \nיאר פניו אתנו סלה, כד רוח צפון אתער ונחית לעלמא, נשיב ואמר לדעת בארץ דרכך בכל \nגוים ישועתך, כנור בשעתא דאיהו מנגנא ביה בההוא רוחא, פתח ואמר יודוך עמים כלם \n(חסר). דוד כד הוה קם ואתער עליה רוח קודשא, פתח ואמר ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהי\"ם \nאלהינ\"ו, יברכנו אלהי\"ם וייראו אותו כל אפסי ארץ, בגין לאמשכא טיבו דקודשא בריך הוא \nמעילא לתתא, לבתר אתא דוד ברוח קודשא וסדר לון כחדא, ואסתכל בכלא בהאי קרא דכנורא, \n(בגין) דשלימו דיקרא דקודשא בריך הוא עילא ותתא, בשעתא דשאר עמין אתכפיין ואתיין \nואודאן ליה לקודשא בריך הוא, כיון דאינון אתכפיין ואודן ליה, כדין אשתלים יקרא \nדקודשא בריך הוא עילא ותתא. בשעתא דאתא משה \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "זוהר חלק ב דף סח/א\nלפרעה ואמר ליה יהו\"ה אלה\"י העברים נקרא עלינו וגו', פתח איהו ואמר לא ידעתי את \nיהו\"ה, ובעא קודשא בריך הוא דיתייקר שמיה בארעא כמה דאיהו יקירא לעילא, כיון דאלקי \nליה ולעמיה, אתא ואודי ליה לקודשא בריך הוא, דכתיב (שמות ט כז) יהו\"ה הצדיק, איהו \nדהוה מלכא קרופינוס דכל עלמא, כיון דאיהו אודי כל שאר מלכין אודון, דכתיב (שם טו \nטו) אז נבהלו אלופי אדום. אתא יתרו כומרא עלאה ורברבא, רב ממנא (דכל ממנא) דכל \nטעוון אחרנין, ואודי ליה לקודשא בריך הוא, ואמר עתה ידעתי כי גדול יהו\"ה מכל \nהאלהי\"ם, כדין אסתלק ואתייקר קודשא בריך הוא ביקריה עילא ותתא, ולבתר יהב אורייתא \nבשלימו דשלטנו על כלא. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, על דא כתיב (תהלים סז ד) \nיודוך עמים אלהי\"ם יודוך עמים כולם, אתא רבי אלעזר ונשיק ידוי, בכה רבי אבא ואמר, \n(שם קג יג) כרחם אב על בנים, מאן ירחם על רבי אלעזר לאשלמא מלוי, בר רחימו דמר, \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "זכאה חולקנא דזכינא למשמע מלין אלין קמיה, דלא נכסוף בהו לעלמא דאתי. אמר רבי אבא, \nהא כהן און לא כתיב ביתרו, כהן מדין כתיב, אמר ליה, כלא איהו חד, בקדמיתא חמוי \nדיוסף כהן און אקרי, ולבתר חמוי דמשה כהן מדין, וכלא רזא חדא, דהא אלין תרין משה \nויוסף בדרגא דרזא חדא קיימין, ברזא דאת ו\"ו תרין ווין כחדא, ומה דאתמר כהן מדין, \nרזא דא אשת מדינים (משה ויוסף ברזא חדא קיימי, רזא דא ו\"ו תרין כחדא). ארים ידוי על \nרישיה רבי אבא ובכה, אמר נהירו דאורייתא סלקא השתא עד רום רקיעא דכרסייא עלאה, לבתר \nדיסתלק מר מעלמא מאן ינהיר נהירו דאורייתא, ווי לעלמא דישתאר יתום מינך, אבל מלין \nדמר יתנהירו בעלמא עד דייתי מלכא משיחא, וכדין כתיב (ישעיה יא ט) ומלאה הארץ דעה את \nיהו\"ה וגו': \nוישמע יתרו כהן וגו', רבי חייא אמר, האי קרא אית לאסתכלא ביה, בקדמיתא כתיב את כל \nאשר עשה אלהי\"ם למשה, ולבתר כתיב כי הוציא יהו\"ה, אלא רזא דא את כל אשר עשה אלהי\"ם, \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "דא שמא דאגין על משה ועל ישראל, ולא אתעדי מנייהו בגלותא, ולבתר שמא עלאה אפיק לון \nממצרים, דהא שמא קדישא דאפיק לון ברזא דיובלא הוה. דבר אחר, את כל אשר עשה אלהי\"ם \nלמשה, כד אתרמי לנהרא וכד שזיב ליה מחרבא דפרעה, ולישראל עמו, דכתיב (שמות ב כד) \nוישמע אלהי\"ם את נאקתם, וכתיב (שם א יב) וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ: \nוישמע יתרו כהן מדין, רבי יוסי פתח, (תהלים קיא ט) פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו \nקדוש ונורא שמו, מאי שנא בכל שאר קראי דבכלהו תרין תיבין מאלפא ביתא, ובהאי קרא \nובקרא דאבתריה תלת תלת, אלא בגין לאשלמא שית סטרין בהאי אלפא ביתא. האי לקבל תלת \nפורקנין דישראל, בר פורקנא קדמאה, קרא אחרא לקבל תורה נביאים וכתובים, וכלא תליא \nבהאי חכמה. פדות שלח לעמו, כד פריק קודשא בריך הוא לישראל מגלותא דמצרים, ועבד לון \nנסין וגבורן, צוה לעולם בריתו, כד אתא יתרו וקביל ליה קודשא בריך הוא, וקריב ליה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "לפולחניה, ומתמן אתקריבו כל אינון גיורין תחות גדפוי דשכינתא, מתמן ולהלאה קדוש \nונורא שמו, דהא כדין אתקדש שמיה דקודשא בריך הוא, דהא (מסטרא אחרא) יתקדש שמא קדישא \nכד אתבר ואתכפיא סטרא אחרא כמה דהוה ביתרו: \nוישמע יתרו וגו', וכי יתרו שמע וכל עלמא לא שמעו, והא כתיב (שמות טו יד) שמעו עמים \nירגזון, אלא כל עלמא שמעו ולא אתברו, והאי שמע ואתבר \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "זוהר חלק ב דף סח/ב\nזהר: \nואתכפיא מקמיה דקודשא בריך הוא, ואתקרב לדחלתיה. רבי אבא אמר, בכמה אתר תנינן \nדקודשא בריך הוא כל מה דעבד לעילא ותתא, כלא איהו קשוט ועובדא דקשוט, ולית לך מלה \nבעלמא דבעי בר נש לדחיא ליה מניה ולאנהגא ביה קלנא, דהא כלהו עובדא דקשוט אינון, \nוכלא אצטריך בעלמא. דהא זמנא חדא הוה רבי אלעזר אזיל בארחא, והוה אזיל עמיה רבי \nחזקיה, חמו חד חויא, קם רבי חזקיה למקטליה, אמר ליה רבי אלעזר שביק ליה לא \nתקטליניה, אמר ליה והא מלה בישא איהו דקטיל בני נשא, אמר ליה לרבי חזקיה, והא כתיב \n(קהלת י יא) אם ישוך הנחש בלא לחש, לא נשיך חויא לבר נש עד דלחשין ליה מלעילא, \nואמרי ליה זיל קטיל ליה לפלניא. ולזמנין כמה דעביד האי, הכי נמי שזיב לבר נש ממלין \nאחרנין, ועל ידוי ארחיש קודשא בריך הוא ניסא לבני נשא, וכלא בידא דקודשא בריך הוא \nתליא, וכלא איהו עובדי ידוי, ואצטריך עלמא להו, ואי לאו דאצטריך לון עלמא, לא עבד \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "לון קודשא בריך הוא, ועל דא לא בעי בר נש לאנהגא בהו קלנא במלי דעלמא, במלוי \nובעובדוי דקודשא בריך הוא על אחת כמה וכמה. פתח ואמר (בראשית א לא) וירא אלהי\"ם את \nכל אשר עשה והנה טוב מאד, וירא אלהי\"ם, דא אלהי\"ם חיים, וירא, דאסתכל לאנהרא לון \nולאשגחא לון, את כל אשר עשה, כלא בכללא חדא עילא ותתא, והנה טוב, דא סטרא דימינא, \nמאד, דא סטרא דשמאלא, והא אוקמוה, טוב, דא מלאך חיים, מאד, דא מלאך המות, וכלא רזא \nחדא. רזא הוא לאינון דמסתכלי ברזא דחכמתא, וירא אלהי\"ם את כל אשר עשה, בכל עובדא \nדבראשית כתיב וירא אלהי\"ם כי טוב, והכא וירא אלהי\"ם את כל אשר עשה, אלהי\"ם לתתא \nשליט על תתאי, אלהי\"ם לעילא שליט על עלאי, דא איהו רזא דאלהי\"ם חיים, (נ\"א כלא איהו \nאלהי\"ם חיים), דאנהיר ואדליק כל אינון בוצינין עלאין ותתאין, ומתמן נפקין כל אינון \nנהורין לאנהרא: \nתא חזי, יתרו הוא דיהב עיטא למשה על תקונא דדינין, הכי אצטריך, ורזא דא דאודי ליה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "לקודשא בריך הוא, וסדר קמיה תקונא דדינוי, לאחזאה מה דכתיב (דברים א יז) כי המשפט \nלאלהי\"ם הוא, ולא לסטרא אחרא, ודינין לישראל אתייהיבו ולא לאחרא, דכתיב (תהלים קמז \nיט) חקיו ומשפטיו לישראל. ותא חזי לא ינהיג בר נש קלנא באחרא, ומלה דהדיוטא מלה: \nתוספתא: \nבטמירו דטמירין, אתרשים רשימו חד, דלא אתחזי ולא אתגליא, ההוא רשימו רשים ולא רשים, \nמארי דסכלתנו ופקחין דעיינין לא יכלין למיקם ביה, איהו קיומא דכלא, ההוא רשימו איהו \nזעיר דלא אתחזיא ולא אתגליא, קיימא ברעותא לקיימא כלא, לנטלא מה דנטלא, ממה דלית \nביה רשימו ולא רעותא דלא אתחזי. ההוא רשימו בעא לאחפיא גרמיה, ועבד ליה לגרמיה \nלאתטמרא ביה חד היכלא, ההוא היכלא אפיק ליה מגרמיה, ומתח ליה במתיחו רב וסגיא לכל \nסטרין, אוקיר ליה בלבושי יקר, פתח ליה חמשין תרעין, לגו בגו אתטמר ואתגניז ההוא \nרשימו, כיון דאתגניז ביה ועאל בגויה, אתמליא נהורא, מההוא נהירו נבעין נהורין, \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "וניצוצין נפקין מאינון תרעין, ונהרין כלא. ההוא היכלא אתחפייא בשית יריען, אינון \nשית יריען אינון חמש, לגו בגו אינון יריען קיימא חד יריעה מרקמא, בההוא יריעה \nאתחפייא ההוא היכלא, מניה אשגח וחמא לכלא, האי היכלא איהו פקיחא דעיינין דלא ניים, \nאיהו אשגח תדיר לאנהרא לתתא, מגו נהירו דההוא רשימו, ההוא סכלתנו חכמתא טמירתא, רעו \nדרעותין (ס\"א בעו דבעותין), הוי גניז וטמיר ולא אתגליא, קיימא ולא קיימא, בריך הוא \nמטמיר דטמירו, בריך הוא לעלם ולעלמי עד אמן. (ע\"כ): \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "זוהר חלק ב דף סט/א\nאיהו, דהא במשה כתיב וישמע משה לקול חותנו וגו'. וישמע יתרו וגו', פתח ואמר (תהלים \nיח נ) על כן אודך בגוים יהו\"ה ולשמך אזמרה, דוד מלכא אמר דא ברוח קודשא, בשעתא דחמא \nדהא יקרא דקודשא בריך הוא לא אסתליק בסליקו ולא אתייקר בעלמא אלא מסטרא דשאר עמין. \nואי תימא הא קודשא בריך הוא לא אתייקר בעלמא אלא בגיניהון דישראל, הכי הוא ודאי, \nדהא ישראל אינון הוו יסודא דשרגא לאנהרא, אבל כד שאר עמין אתאן ואודן ליה בשעבודא \nדיקרא דקודשא בריך הוא, כדין אתוסף יסודא דשרגא ואתתקף על כל עובדוי, בחבורא חדא, \nושליט קודשא בריך הוא בלחודוי עילא ותתא. כגוונא דא כל עלמא דחילו ואימתא נפל \nעלייהו מקמי קודשא בריך הוא, וכיון דאתא יתרו דאיהו כומרא עלאה דכל טעוון אחרנין, \nכדין אתתקף ושליט יקרא דקודשא בריך הוא על כלא, בגין דכל עלמא כד שמעו שמע גבורתיה \nדקודשא בריך הוא זעו, וכלהו הוו מסתכלן ביתרו דאיהו חכים ורב ממנא דכל טעוון דעלמא, \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "כיון דחמו דאיהו אתא ופלח ליה לקודשא בריך הוא, ואמר עתה ידעתי כי גדול יהו\"ה מכל \nהאלהי\"ם, כדין כלהו אתרחקו מפולחניהון, וידעו דלית בהון ממשו, כדין אתייקר יקרא \nדשמא קדישא דקודשא בריך הוא בכל סטרין, ועל דא אתרשים פרשתא דא באורייתא, ושירותא \nדפרשתא הוה ביה ביתרו. יתרו חד מחכימין דפרעה הוה, תלת חכימין הוו ליה לפרעה, חד \nיתרו וחד איוב וחד בלעם, חד יתרו דלא הוה פולחנא וממנא ושמשא וככבא דשליט על \nשולטניה דלא הוה ידע פולחנא דאתחזי ליה, וההוא שמושא דיליה, בלעם הוה חרשא בכל מיני \nחרשין בין בעובדא בין במלה, איוב הוה דחיל בדחילו, ובההוא דחילו הוה עקרא דיליה. \nבגין דמלה דלעילא בין דקדושה בין דסטרא אחרא, לא יכיל בר נש לאמשכא רוחא דלעילא \nלתתא ולמקרב גביה אלא בדחילו, דיכוין לביה ורעותיה בדחילו ותבירו דלבא, וכדין ימשיך \nלתתא רוחא דלעילא ורעותא דאצטריך, ואי לא ישוי לביה ורעותיה בדחילו לההוא סטרא, לא \n", "en": ""}]}
