{"bookId": "kabala-9f5883b3418a", "part": "1", "torah": "29", "title": "ספר הזוהר — קטע 29", "hebrewTitle": "קטע 29", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-9f5883b3418a/1/29/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-9f5883b3418a/1/29/", "segments": [{"index": 1, "he": "יכיל לאתדבקא ביה רעותיה, בר להני טופסי דקיקין ולא בכלהו, בגין דאית בהו שלטנין \nדאצטריך לגבייהו רעותא דלבא ודחילו, כל שכן אינון מלין עלאין, דאצטריך דחילו ואימתא \nורעותא יתיר. יתרו אצטריך פולחניה דההוא סטרא תדיר, בין בזמנא דאצטריך ליה לבר נש, \nבין בזמנא דלא אצטריך ליה, בגין דההוא סטרא יהא דביק לגביה בשעתא דאצטריך ליה, בלעם \nאתדבק באינון חרשין כמה דאתמר, איוב בסגיאו דההוא דחילו דיליה, אהדר במצרים למדחל \nמקמי קודשא בריך הוא, כד חמא אינון גבורן ונסין דעבד קודשא בריך הוא במצרים, יתרו \nלא אהדר בכל דא, עד דנפקו ישראל ממצרים, וכל אינון קשרין וטפסין דקשירו מצראי לא \nהוו כלום ונפקו, ולבתר דטבע לון בימא, כדין תב ואהדר לפולחנא דקודשא בריך הוא. בלעם \nלא תב ולא אהדר דטנופא (ס\"א דטפסא) דסטרא אחרא הוה מתדבק ביה, ועם כל דא אסתכלותא \nדמרחיק הוה מסתכל בגו ההוא טנופא (ס\"א טפסא) ואתדבקותא דסטרא אחרא, דהא בסטרא אחרא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אית נהירו דקיק חד דנהיר סחרניה, כמה דאת אמר (יחזקאל א ד) ונגה לו סביב, ובדא \nאסתכלותא זעיר (ועל דא) הוה מסתכל מרחיק, ולא בכלהו מלין, וכד הוה מסתכל מלה זעיר \nמההוא נהירו כבתר כותלא, הוה אמר ולא ידע מאי קאמר, והוה מסתכל בההוא נהירו בסתימו \nדעינא, דאתגלגל עינא וחזי בר נש נהורא סתימא ולא חזי, ורזא דא (במדבר כד ג) שתום \nהעין, ואוקמוה שתום, סתום, וכלא חד. דהא לית סטרא אחרא דלית ביה \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "זוהר חלק ב דף סט/ב\nנהירו דקיק זעיר מסטרא דקדושה, כגוונא דרוב חלמין דבסגיאות תבנא אית חד גרעינא \nדחטין, בר אלין טפסי דקיקין חציפין, דכלהו מסאבי יתיר, ובהו הוה בלעם יודע. זכאה \nחולקיה דמשה דאיהו לעילא בכל קדושין עלאין, ואסתכל במה דלא אתייהב רשו לבר נש אחרא \nבעלמא לאסתכלא, וכמה דבלעם הוה חמי נהירו זעיר דקיק כמבתר כותלא מגו ההוא סטרא \nאחרא, אוף הכי משה מגו נהירו עלאה רב וסגי, הוה חמי לתתא כמבתר כותלא חד חשוכא דקיק \nדאתחזי ליה, ולאו בכל זמנא, כמה דבלעם לא הוה מסתכל ההוא נהירו בכל זמנא. זכאה \nחולקיה דמשה נביאה מהימנא, מה כתיב ביה (שמות ג ב) וירא מלאך יהו\"ה אליו בלבת אש \nמתוך הסנה, הסנה ודאי הוה בגו ההוא קדושה ואתדבק ביה, דכלא אתדבק דא בדא טהור וטמא, \nלית טהור אלא מגו טמא. ורזא דא (איוב יד ד) מי יתן טהור מטמא, קליפה ומוחא דא בדא \nסלקא, ודא קליפה לא יתעדי ולא יתבר, עד זמנא דיקומון מתין מעפרא, כדין יתבר קליפה, \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ונהירו ינהיר בעלמא בלא סתימו, מגו מוחא, זכאין אינון צדיקיא בעלמא דין ובעלמא \nדאתי: \nואת שני בניה, אמר רבי חייא, וכי בניה ולא בניו של משה, אלא בגין דאיהי אשתדלת \nאבתרייהו בלא בעלה, קרא לון אורייתא בניה ולא בניו, אמר רבי יוסי, אף על גב דבנוי \nדמשה הוו, מלה דקשוט בניה ודאי. רבי אלעזר אמר, הא משה הוה מזדווג באתר אחרא קדישא \nעלאה, ולא הוה יקרא דיליה למקרי לון בניו, השתא אף על גב דבנוי הוו, בגין יקרא \nדההוא אתר דאזדווג ביה, קרא לון בניה הכא, לבתר קרא לון בניו, מאי טעמא, בגין דההיא \nשעתא דמטו הוה משה ממלל בשכינתא, לבתר דאתפרש ונפק לגבי חמוי, כדין כתיב: \nויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו וגו'. אמר רבי שמעון, אלעזר אלעזר, אנא חמינא בפרשתא \nדא דאת שארי מלה כדקא יאות, וסיומא לאו הכי, ודאי בגין יקרא דשכינתא אזדווגותא עלאה \nדאזדווג ביה במשה, כתיב בניה, ואי תימא והא כתיב ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "משה, כלא איהו כללא חדא, ובניו, בניו דיתרו. דהא לבתר דאתא משה לגביה הוו ליה בנין, \nוהכי הוה ביעקב דכיון דאתא לגביה דלבן ושוי דיוריה ביה, הוו ליה בנין, אוף הכא משה \nכיון דשוי דיוריה ביתרו, הוו ליה ליתרו בנין, וכל ביתיה אייתי עמיה למיעל לון תחות \nגדפי דשכינתא, ויתרו אמר למשה אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה, ושני \nבניה כתיב, ולא כתיב ושני בניך, (ס\"א ויבא יתרו חתן משה ובניו) בנין הוו ליה ליתרו, \nדכתיב (שופטים א טז) ובני קני חתן משה עלו מעיר התמרים, ובנוי שבק עם משה. ויבא \nיתרו חתן משה, פתח ואמר (ישעיה ב ג) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהו\"ה \nוגו', האי קרא אוקמוה בכמה אתר, אבל זמינין שאר עמין למהך ולכתתא רגלייהו, למיעל \nתחות גדפי דשכינתא, לכו ונעלה, כל טעוון דעלמא אית לון ירידה, וקודשא בריך הוא מאן \nדאתדבק ביה אית ביה עלייה. אל הר יהו\"ה, דא אברהם, דכתיב (בראשית כב יד) אשר יאמר \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "היום בהר יהו\"ה יראה, דהא אברהם קרי ליה הר, מה הר הפקירא לכל מאן דבעי בעלמא, אוף \nאתר דא קדישא הפקירא לקבלא לכל מאן דבעי בעלמא. אל בית, דא יעקב דקרא להאי אתר בית, \nדכתיב (שם כח יז) אין זה כי אם בית אלהי\"ם, דבר אחר, הר ובית אף על גב דכלא חד דרגא \n\n \nזוהר חלק ב דף ע/א\nזהר: \nסליקו לדא מן דא, הר לשאר עמין כד אתאן לאעלא תחות גדפוי, בית לישראל, למהוי עמהון \nכאתתא בבעלה בדיורא חד בחדוה, ורביעא עלייהו כאימא על בנין. תא חזי מה כתיב הכא \nביתרו, ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה וגו', כיון דכתיב אל משה אמאי כתיב אל \nהמדבר, אלא עקרא דכלא למה דהוה אתי, אל המדבר, ומאן איהו, הר האלהי\"ם, דדא איהו אתר \nלגיורי לאתגיירא, ועל דא כתיב אל משה אל המדבר, למשה לגיירא לון ולאעלא לון תחות \nגדפי שכינתא, אל המדבר הוו אתיין דאיהו הר האלהי\"ם למעבד נפשייהו, ובגין כך קיימא \nההוא אתר ברזא דהר, דכל מאן דאתי זכי ביה, ואקרי גר צדק, והא אוקימנא, גר אף על גב \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "דאתדבק באתר דא עלאה קדישא, כיון דשבק עמיה ואבהתוי (ואתדבק בבריתו) גר (צדק) אקרי, \nכמאן דשוי מדוריה באתר דלא ידע מקדמת דנא: \nרבי יצחק ורבי יוסי הוו יתבי יומא חד ולעאן באורייתא בטבריא, אעבר רבי שמעון, אמר \nלון במאי עסקיתו, אמרו ליה בהאי קרא דאוליפנא מניה דמר, אמר לון מאי איהו, אמרו ליה \nהאי דכתיב (בראשית ה א) זה ספר תולדות אדם, ביום ברוא אלהי\"ם אדם, בדמות אלהי\"ם עשה \nאותו, והא אתמר, דאחמי קב\"ה לאדם הראשון כל אינון דרין דהוו זמינין למיתי לעלמא, \nוכל אינון פרנסין וכל אינון חכימין דהוו זמינין בכל דרא ודרא. ורזא אוליפנא זה ספר, \nאית ספר ואית ספר, ספר לעילא ספר לתתא, ספר לתתא אקרי ספר הזכרון, ספר דההוא זכרון, \nודא חד צדיק ואקרי זה, ובגין דלא לאפרשא לון דאינון תדיר כחדא ביחודא חדא, כתיב זה \nספר, תרין דרגין דאינון חד, כללא דכר ונוקבא, ודא איהו כללא חדא. דכל אינון נשמתין \nורוחין דפרחין בבני נשא, כללא דכל תולדות, אינון ברזא תולדות אדם ודאי, דהא מההוא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "צדיק דקאמר, פרחין אינון נשמתין, בתיאובתא חדא, ודא איהו שקיו דגנתא, דאשקי ההוא \nנהר דנפיק מעדן, דכתיב (בראשית ב י) ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. ודא איהו רזא \nדאדם, דכתיב תולדות אדם, לבתר ביום ברוא אלהי\"ם אדם, דא אדם דלתתא, דהא תרין אדם \nכתיבי בהאי: \nרזא דרזין: \nואתה תחזה מכל העם, (בראשית ה א) זה ספר תולדות אדם, דא ספר מאינון ספרין סתימין \nועמיקין, (נ\"א דא ספרא מאינון סתימין ועמיקין). אמר רבי שמעון, ארימית ידי בצלו \nלמאן דברא עלמא, דאף על גב דבהאי קרא גלו קדמאי סתימין עלאין, אית לאסתכלא ולעיינא \nברזין דספרא דאדם קדמאה, דמתמן אתמשכא ספרא גניזא דשלמה מלכא. זה דתליא ביה כלא, זה \nאילנא דחיי, זה ולא אחרא דגלי, (מאי) זה כמה דאת אמר (שמות יב ב) החדש הזה לכם ראש \nחדשים, זה ניסן ולא אחרא. זה ספר, לאשגחא ולגלאה תולדות אדם, אילנא דגלי תולדות \nאדם, ועביד איבין לאפקא לעלמא, זה ספר, למנדע חכמתא סתימא ועמיקא דאתמסר לאדם קדמאה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בדיוקנא דבני נשא, חכמתא דא אתמסר לשלמה מלכא, וירית לה וכתב בספריה. אוליפנא דמשה \nאתקשי בדא, עד דאתת שכינתא ואוליפת ליה, והיא חמאת וברירת לכל אינון גוברין דאתחזון \nבפרצופא, ותמן אוליף משה חכמתא דא ועייל בגויה, הה\"ד ואתה תחזה מכל העם, ההוא דכתיב \nביה (תהלים קב כח) ואתה הוא ושנותיך לא יתמו, (נחמיה ט ו) ואתה מחיה את כלם, (תהלים \nג ד) ואתה יהו\"ה מגן בעדי. ואתה תחזה, ותסתכל בהא, אנת ולא אחרא, למנדע ולאסתכלא \nבשתין רבוא. בשית סטרין אית לאסתכלא בדיוקנין דבני נשא, ולמנדע חכמתא על בורייה, \nואלין אינון, בשערא, בעיינין, בחוטמא, בשפוון \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "זוהר חלק ב דף ע/ב\nזהר: \nקרא, חד רזא דלעילא, וחד רזא דלתתא, אדם דאיהו רזא דלעילא, איהו בגניזו דגניז קרא \nבדכר ונוקבא ברזא חדא, דכתיב זה ספר, דא כללא דכר ונוקבא כחדא, כיון דעבדו תולדות \nכחדא קרא לון אדם, דכתיב תולדות אדם, לבתר דאתגלייא מלתא מגו סתימו עלאה קדמאה \nדקרא, ברא אדם לתתא, דכתיב ביום ברוא אלהי\"ם אדם. בדמות אלהי\"ם עשה אותו, בדמות דא \nאיהו כהאי חיזו דאתחזי דיוקנין ביה, ואינון דיוקנין לא קיימין בההוא חיזו בדיוקנא \nבקיומא, אלא מתעברן מיניה, אוף הכי בדמות אלהי\"ם. דבר אחר, בדמות אלהי\"ם, דיוקנא \nדשייפין דכר ונוקבא, ברזא (תהלים קלט ה) דאחור וקדם, אחור ברזא דשמור, וקדם ברזא \nדזכור, ובאלין תליין כל פקודי אורייתא, שית מאה ותליסר פקודי אורייתא כללא דכלא. \nותנינן אחור לעובדא דבראשית, וקדם לעובדא דמרכבה, וכלא דא בדא תליא, בדמות אלהי\"ם, \nבההוא דיוקנא ממש, והא אוקים ליה מר. תו, זה ספר תולדות אדם, לדיוקנין, ברזי \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "דדיוקנין דבר נש, לאשתמודעא באינון תולדות דבר נש, דיוקנא דרזין דבר נש, בשערא, \nבמצחא, בעיינין, באנפין, בשפוון, ובשרטוטי ידין, ובאודנין, באלין שבע בני נשא \nאשתמודען: \nבשערא, האי מאן דשעריה קמיט וסליק לעילא על רישיה, מאריה דרגיזו, לביה קמיט כטופסא, \nלאו כשראן עובדוי, בשותפו אתרחק מניה. שערא שעיע יתיר ותלי לתתא, טב איהו לשותפו, \nורווחא אשתכח ביה, ואיהו בלחודוי לאו הכי, מארי דרזין איהו באינון רזין עלאין, \nברזין זעירין לא: \nרזי דרזין: \nבאפין, בידין, באינון שרטוטין דידין, ובשית סטרין אלין כתיב ואתה תחזה. ואתה תחזה, \nבשערא, בקמיטין דמצחא, באינון קריצין דעל עיינין. מכל העם, בעיינין, בדוקין, \nובעינא, ובקמיטין דתחות עינא. אנשי חיל, דבהו חילא למיקם בהיכלין דמלכא, בצהיבו \nדאפין, באפין, בקמיטו דאפין, ברשימו דבהו בדיקנא. שנאי בצע, בידין, בשרטוטי ידין, \nרשימין דבהו, וכלהו שית סטרין רמיזין הכא, דאתמסרו למשה לאסתכלא ולמנדע חכמתא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "סתימאה, וחכמתא דא ירתן זכאי קשוט כדקא יאות זכאה חולקיהון. כתיב (איוב י יא) עור \nובשר תלבישני וגו', כגוונא דא עבד קב\"ה לעילא דרגין על דרגין אלין על אלין, סתימין \nגו סתימין, וחיילין ורתיכין אלין על אלין, הכי עביד בכל אינון ערקין וגידין, ואלין \nאינון גרמין, וקיימין בקיומא דדרגין עלאין. ואלין אקרון בשר, דרגין ושלטנותא דקץ כל \nבשר, וכל אינון דאתהנון מתננא דבשר דריחין דקרבנין, ואחרנין דשלטין בבשר, ועילא \nמכלהו עור משכא (דאתפשטותא דרקיעא ואיהו עור דמשכא) דחפי על כלא. כגוונא דעבד קב\"ה \nכוכבים ומזלות במשכא דרקיעא לאסתכלא בהו, ואינון אותות השמים, ולמנדע בהו חכמתא, \nהכי עבד קב\"ה בבני נשא רשימין וקמיטין בההוא פרצופא דאדם, כאינון כוכבים ומזלות, \nלמנדע ולאסתכלא בהו חכמתא סגיא, ולאתנהגא בהו גופא, כמה דמתחלפי במשכא דרקיעא חיזו \nדכוכביא ומזלי לפום עובדין דעלמא, הכי מתחלפין חיזו דרשימין וקמיטין במשכא דבר נש \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "לפום עובדוי מזמן לזמן, ומלין אלין לא אתמסרו אלא לזכאי קשוט, למנדע ולאלפא חכמתא \nסגיא. זה ספר תולדות אדם מזמן לזמן, לפום עובדוי דאדם הכי אתילידו ואתרשימו ואתחלפו \nביה רשימין מזמן לזמן, דהא בזמנא דרוחא קודשא שריא בגויה, הכי עביד תולדות ואחזי \nרשימין ההוא רוח לבר, ובזמנא דמתעברא וזז מניה רוח קודשא, ואתיא רוח מסאבא, ההוא \nרוח מסאבא הוה מכשכשא בגויה, ואחזי לבר חיזו ורשימין ידיעאן, דאשתמודען ביה בקמיטין \nבמשכא לבר, (ואע\"ג \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "זוהר חלק ב דף עא/א\nזהר: \nקיימא בהו, עובדוי כשראן ולא כשראן. ואי תלי לתתא ולא שעיע, לביה לא דחיל, מאריה \nדזדונא איהו, כסיף בעובדין דכשרן ויאן קמיה ולא עביד, וכד איהו סיב אהדר למהוי \nדחיל, ויאן עובדוי, והני מילי במילי דעלמא, אבל במילי דשמיא יצלח מאן דיקרב ביה, לא \nיתגלון ליה רזין עלאין, אבל רזין זעירין טב איהו לנטרא לון, ממלה זעירא עביד רב, \nומלוי אשתמעו, ורזא דא זי\"ן באינון אתוון דשיעורא דמר. שערא אוכמא יתיר צהיב, אצלח \nבכל עובדוי במלי דעלמא, ובסחורא ובדדמי לון, ותרן איהו, דא אצלח בלחודוי, מאן \nדמתחבר בהדיה לא אצלח ליומין סגיאין, אלא אצלח מיד, וההיא אצלחותא פרחא מניה, ורזא \nדא י' דאיהי בכללא דאת ז'. שערא אוכמא דלא צהיב, לזמנין אצלח לזמנין לא אצלח, דא \nאיהו לשותפו ולאשתדלא בהדיה טב לזמן קריב ולא לזמן רחיק, דהא לזמן רחיק יחשוב \nמחשבין, ובגין דלא יתפרשון מניה הוי טב לזמן קריב, דא יצלח באורייתא אי ישתדל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אבתרהא, ויצלחון ביה אחרנין, לית ליה רזא לזמן רחיק, דחיק לבא איהו, יחמי בשנאוי, \nלא יכלין ליה שנאוי, ואיהו דחיק לבא, ואיהו ברזא דאת י', דלא קיימא בכללא דאת ז' \nאלא י' בלחודוי, ברזא דאתוון דקיקין. שערא דמריט, יצלח בעובדוי, ורמאה איהו, כפין \nבביתיה, אתחזי דחיל חטאה לבר, לאו הכי לגו, דא עד לא סיב, אי שעריה מריט לבתר דסיב, \nאתהפך מכמה דהוה בקדמיתא הן לטב הן לביש. והני מילי שערא דמריט בין עיניו על גבי \nמוחא באתר דאנח תפלין, ואי באתר אחרא דרישא לאו הכי, ולאו איהו: \nרזי דרזין: \nדשערא ומצחא וחוטמא ועיינין, וכל אינון סימנין קיימין על קיומייהו). זר\"ה פס\"ץ, את \nדא דמתחלפא תדיר בהא חכמתא באת זי\"ן, מלה דקיימא בשערא הוה, וסימניך זי\"ן ומאני \nקרבא דשמשון בשערא, ודא הוא נזרא דאלהי\"ם עליה, שערא דקיימא לאשתמודעא ותליא, דא \nקיימא באת ז' ואתחבר ביה את צ', דא עאל ואפיק ס'. אי שערא דא תליא ואוכם, ובמצחא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "תלתא שרטוטין מסטרא דימינא, ותרין משמאלא, ולא מתחברן אלין באלין, בסטר ימינא אית \nתלתא רשימין דקיקין דעברין עלייהו, ואינון שבילין למעבר על אינון שרטוטין אחרנין, \nובסטר שמאלא חמש וחד מניה זעיר בארכיה, דא קיימא בגו את ז' ואת ץ', כדין תשכח \nקריצין תקיפין דעל חורי עינוי דמתחברן דא בדא. דא איהו בר נש מאריה דרוגזא ולא \nבבהילו, ונייחא דיליה בעכובא, חשיב בגרמיה דאיהו חכים ולאו הכי, זקיף רישא לאסתכלא \nתדיר, מארי מצותא לבר, בביתיה לאו הכי, אורייתא לא חשיב לאסתכלא בה, מלין דבני נשא \nחשיבין עליה כמטול, ואתיב מלין תקיפין עלייהו. ואי מתפרשן קריצין דא מן דא, מטו ולא \nמטו, כדין תשכח במצחא לסטרא דימינא תרין שרטוטין רברבין וחד זעירא, ותרין רשימין \nזעירין דעאלין בינייהו לפותיא, ולסטר שמאלא תרין, חד רברבא וחד זעירא, וחד רשימו \nזעיר דעאל בחד ולא מטי לתניינא. דא איהו מאריה דרוגזא, לפום שעתא אתמלי רוגזא, \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ולפום שעתא שכיך רוגזיה, ומארי קטטא בביתיה, ולאו ברוח נייחא, זמנא חדא בעלמא (נ\"א \nביומוי) אתיב תוקפין לבני נשא, אסתכל לתתא, מצחיה קמיט ברוגזיה, ודמי ככלבא, ומיד \nשכיך ואתיב רכיכין, דא איהו בר נש דרוחא דיליה ורעותא דיליה לאשתדלא בסחורתא, (עזרא \nד יג) ומנדה בלו והלך, ובאשתדלותיה סליק לממונא, דהא אתחלף את ץ' באת ס'. ואי \nמתפרשן קריצין דא מן דא, ושערין אחרנין עיילין בין דא לדא זעירין, דא נטיר דבבו סגי \nתדיר, טב איהו בביתיה וחדי, \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "זוהר חלק ב דף עא/ב\nזהר: \nרמאה, אלא מאריה דלישנא בישא בלחישו בלא ארמות קלא, לזמנין דחיל חטאה איהו, לזמנין \nלא, ודא איהו ברזא דאת ז' כד כליל את י', עד הכא רזין דשערא למרי מדין, דידעי ארחי \nורזי דאורייתא, לאשתמודעא טמירו דבני נשא דאינון בצלם אלהי\"ם סתום, שמא דאתפרש לכמה \nארחין: \nברזא דמצחא, באת נ' דאיהו שלימו דאת זי\"ן, לזמנין אתכלילת ברזא דאת ז', ולזמנין \nאיהי בלחודהא. מצחא דאיהו דקיק וחד בלא עגולא, דא הוא בר נש דלא מתיישבא בדעתיה, \nחשיב דאיהו חכים ולא ידע, אתבהיל ברוחיה, חייך (ס\"א נשיך) בלישניה כחויא. קמיטין \nדמצחיה רברבן, ולאו אינון בזווגא, בשעתא דמליל אתעבידו אינון קמיטין במצחיה ולאו \nבזווגא, רשימין אחרנין די במצחיה כלהו בזווגא, דא בעי דלא לאזדווגא ליה אלא זמנא \nזעירא ולא זמנא סגי, כל מה דעבד וחשב איהו לתועלתיה, ולא חייש לתועלתא דאחרנין, לאו \nאיהו מארי דרזין כלל, דא איהו (משלי יא יג) הולך רכיל מגלה סוד, ולא חשיב מלוי כלל, \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "דא איהו ברזא דאת נ' דכלילא באת ז', ולא אקרי נאמן רוח בקיומא. מצחא דקיק בעגולא, \nדא איהו בר נש חכימא במה דאסתכל, לזמנין אתבהיל ברוחיה, רחימו דיליה בחדוה, רחמן \nאיהו על כלא, אסתכל במלין סגיאין, אי ישתדל באורייתא ליהוי חכים יתיר. תלת קמיטין \nעלאין רברבין במצחיה בשעתא דאיהו מליל, תלת קמיטין קריב לעינא חד, ותלת קמיטין על \nעינא אחרא, בכי בשעתא דארגיז, דא איהו טב יתיר מכמה דאתחזי, ארמי בתר כתפוי כל מלין \nדעלמא, בין בעובדוי בין במלין אחרנין ולא חייש, אצלח באורייתא כל בר נש: \nרזי דרזין: \nועציב בבני נשא, דא קיימא בין ץ' ובין ס', טמיר ממוניה, לא בעי לאגלויי ולאתגלי \nבעובדוי, קמצן איהו, ושעריה גביל דא עם דא ותלייא, לא חשיב גרמיה למלבש כדקא יאות, \nמה דלביש לא אתתקן ביה. מצחיה רברבא, תלת שרטוטין בימינא, וארבע בשמאלא, תרין \n", "en": ""}]}
