{"bookId": "kabala-a338c00ec4d2", "part": "1", "torah": "24", "title": "ספר מגיד מישרים — קטע 24", "hebrewTitle": "קטע 24", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a338c00ec4d2/1/24/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a338c00ec4d2/1/24/", "segments": [{"index": 1, "he": "אני אני המשנה המדברת בפיך אני נשמתא דמשנה, דאנא ומשנתא ואנת מתיחדין כחדא, לכן \nאהדרותך יהא תדיר למשניותי ולא תפריד מחשבתך אפי' רגעא חדא ואתלוה תדיר בהדך ולא \nאשבקינך לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי, ופוק חזי איך אוקרית ומאי עבדית לההוא גברא \nדאוליף מסכת חגיגה בר מחולקא דיהבית ליה בההוא עלמא להן את אהדר והרהר תדיר בכולה \nמסכתא דילי ועביד בגונא דיהון משוננים בפיך תדיר ולא תגמגם בהון כלל ובזה אזכך \nלאתוקדא על קדושת שמי לריח ניחוח כליל ותסתליק כעמר נקי וכו': \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "פרשת מצורע \nפרשת מצורע מהדורא קמא: \nאור לשבת ששי לאייר, ה' עמך בכל כו' להן אזדהר מלפנאה לבך מלהרהרא תדיר במתניתא \nדילי דלא יתנשי מינך לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי, דהא אמרית לך דלית את ידע כמה \nעלמין את בני בעידן דאת מהרהר במתנייתא דילי, וכמה עלמין מתחרבין על ידך בעידן דאת \nמפסיק מלהרהרא במתנייתא להן אזדהר, והלא בפרשתא קדישתא דא כתיב זאת תהיה תורת \nהמצורע כלומר דמצורע איהו סגיר מנהורא עילא' וכד בעי לדכותיה בעי לחברא לה בזאת \nדאיהי כ\"י, וכן בתורת דהיא כ\"י נמי, ביום טהרתו כלומר יתקן ההוא יומא דפגם בההוא \nדרגא בעי לתקנא דכל יומא אית ליה דרגא מתתקנא וצריך לאתעסקא ביה באורייתא ובפולחנא \nדקודשא בריך הוא וכן כל לילה ווי ליה דמאן דמפסיד חדא מן יומא או חדא מן לילה, דהא \nהוא מפסיד דרגא דההוא יומא או ההוא לילה ממנא עליה, אי נמי ביום טהרתו היינו לומר \nדביומא דמטי דכותי' יתדכי דכל יומא אין מלין מתחדשין למעבד כד\"א לכל זמן ועת לכל \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הפץ וכו' כלומר דכל ספירין משפיעין ביסוד דכל היינו יסוד וזמן היינו ספיראן דעליה \nבסוד מלמד שהיו סדר זמנים קודם לכן, ועת היינו כנסת ישראל, וחפץ היינו ספירין דעלה \nכלומר לכנסת ישראל אתא שפעא מספירין דעלה, והא איכא יומיא ודרגין מייחדין להאי \nמילתא ואחריני למילי אחריני, והיינו תחת השמים כלומר בשבע ספירות הבנין דאינון תחת \nהשמים העליונים דאינון תלת עילאי דתמן כולא יחודא ולית תמן פרישו דדרגין דכנסת \nישראל אתמר עלה יקרה היא מפנינים כלומר יקרא דאית בה משפעא דאתי לה מתלת עלמין: \nמהדורא קמא תם ונשלם, שבח לאל בורא עולם. (עד כאן מהדורא קמא מפי הרב הגדול מוהרי\"ק \nזצ\"ל): \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "פרשת אחרי מות \nאור ליום שבת י\"ד לאייר ה' עמך וכו' והלא שדרוני לאולפא לך רזא יקירא בפרשתא קדישתא \nדאיכא למידק אמאי כתב אחרי מות שני בני אהרן אטו לא ידענא דתרי נינהו. ותו מאי \nבקרבתם הל\"ל בהקריבם. ותו אמאי וימותו הא כבר אמר אחרי מות. אבל רזא דמלת' תלי ברזא \nדנדב ואביהו אתגלגלו בפנחס והכי קאמר בתר דמיתו שניותא דבני אהרן כלו' לא מיתו אלא \nמלמהוי תרין אבל אינון לא אתאבידו דהא כחדא אתגלגלו בפנחס ואמר בקרבתם ברזא דקאמר \nבזוהרא קדיש' דבגין דלא הוו נסיבין כד קריבו קטרת מיתו והיינו בקרבתם בגין דקריבו \nגרמיהון ולא הוו ראוים מיתו והיינו דקאמר וימותו כלומר בגין דהוו כמתים דלא הוו \nלהון בנים ולא נשים לאולד' מניהון משום הכי מיתו ואצטריך למימר הני מילי הכא משום \nדלא לידחל אהרן למיעל כיון דאתאבדו בניו בגין דעאלו משום הכי אמר בזאת יבא אהרן ולא \nלידחל דבנוי אע\"ג דאתענשו לא אתאבידו ולא מת אלא שניותא דילהון בלחוד ותו דאינון \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הוו חזו לאענש' משום דלא הוו נסיבין אבל איהו כיון דהוא אנסיב ליעול בזאת ולא \nלידחל. אי נמי אתא למימרא אע\"ג דמיתו שני בני אהרן לא לידחל משה מלמיעל דאהרן בלא \nיבא ואין משה בלא יבא ובכן אתה שלום: \nאור ליום שבת י\"ג לאייר ה' עמך וגו' קשרם על לבך וכו' והא איכא למידק מאי לוח איכא \nבלב ותו מאי לישנא דקשרם היכי שייך בלב ותו היכי שייך לגבי גרגר לומר ענדם ומאי \nהנאה איכא בהכי. אבל רזא דמלתא באורח פשטא דמשום דמילין דחשיב בר נש בליביה מתאבדין \nמיניה כמאן דכתיב בלוחא והדר מהיק יתיה וקאמר דמילי דאורייתא לא יהון הכי אלא תדיר \nיהון קשירין וחקיקין על לביה ענדם לגרגרותיך כלו' בעידן דלית את יכיל למעסק \nבאורייתא כגון דאת בגו בני נשא וכיוצא יהיו דברי תורה כאילו הם מעונדי' בגרגרותיך \nכי היכי דתכף תיכול לאתעסקא בהון דלגבי האי מילתא לא יהיו כאילו הם בלבך דאיהו רחיק \nמפומך אלא כאילו הם בגרגרותיך דאינון סמיכין לפומך. אי נמי אתא לאזהורי דיהון דברי \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "תורה שנוני' בפיך והיינו ענדם לגרגרותיך דיהון תדיר סמיכין לפומך כד תצטרך להון. \nוהלא בפרשתא קדישתא הזהיר דאל יבא בכל עת אל הקדש וכו' כלו' אפי' בההיא קליפה \nרביעאה דאיהו דקיקה ולהכי רמיז כל עת ליבויי להאי וא\"ת כיון דאיהי דקיקא וסמיכא \nטובא למלכות אמאי לא יעייל בה במלכות להאי אמר אל הקדש מבית לפרוכ' וכיון דעייל \nלעיל' באתר דתפארת דלא סחרין ליה קליפין לית ליה למיעל בשום קליפה כלל. וא\"ת הא לא \nסליק ממלכות והיכי אמרת דעייל אל הקדש וגו' לכן אמר כי בענן דהיינו מלכות אראה על \nהכפרת כלומר בה נהרין כל ספירן ואיהי כלילא מכלהו וכיון דעייל בה הוי כאילו עייל \nבספירן והיינו רזא דמאי דאמ' דאדם הראשון חב בחכמה ואיכ' מאן דאמ' בכתר והא ק\"ל \nדחכמה אין המחשבה תופס' בה וכ\"ש בכ\"ע והכ' נמי היכי הוה אפשר למיחב בהו אלא ודאי \nדהיינו חכמה וכ\"ע דבמלכו' בזאת דהיינו מלכות יבא אהרן אל הקדש ואעפי\"כ אין מקרא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "יוצא מידי פשוטו וקאמר דבקרבנא דא יבא אהרן וכו' בפר בן בקר וכו' פר הוא בינה בקר \nהוא מלכות דאקרי הכי וכד סליק ריחא בהאי פר לעיל' מתהדר לאתריה דאיהו מלכות דכל \nזינא אזיל לזיניה והיינו רזא דקרבנא דמתקרב ההוא תננא לתתא ומתדבק לעיל במלכות וכד \nסלק' תננא לעילא מתפזרין כל הנהו קליפין ואיהו סליק למדבק לעילא ואיל דהוה רמיז \nלתפארת לעולה כלומר דאיהו מסתלק לעיל' בבינה ובני אהרן אתחייבו משום דנכנסו שתויי \nיין ואע\"ג דאכתי לא אתפקדו הוו להו לאזדהורי דכיון דהוו מחוייבין מסיני דהא אינון \nאצילי בני ישראל דויחזו את האלהים וגו' הוה להו לאזדהורי גרמייהו מלמשתי חמרא כי \nהיכי דלא יתקף דינא וכיון דלא אזדהרו איתקף דינא ואיענשו ואילולי ההוא תקיפו דאיתקף \nדינא ע\"י מיתא דיליהון לא הוה מפקד לכהני' דלא למשתי חמר' דהא אינון אתו מסטרא דחסד \nושרי למשתי זעיר חמרא למזגא דינא עם חסד אלא דאיתקף דינא במיתת דנדב ואביהו אצטריך \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "לאזהר' לכהני מלמשתי חמרא כי היכי דלא יתקף דינ'. ומשום דדינא הוה מהדר בתר אהרן \nובניו לאושטא ידא בהון דהכי אורחי' דההו' סטרא אחרא וכדאחז\"ל אחד מן האחין שמת \nידאגו כל האחין ולהכי פקיד להון ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו דלא יתחזון \nכקריבין דילהון אבל בני ישראל יבכו את השרפה דעלייהו לא יהא רשות לדינא למשלט בהו \nדהא אינון לא הוו קריבין דיליהון ולא בכאן אלא משום אחוה וחביבותא דאית להו עמיכון \nדהויתון קריבין דנדב ואביהו. ומכל מקום כיון דאתון לא מחזיין בגרמייכו דאתון \nקריביהון לית רשו לדינא למשלט בכון: \nסוד הנזיר ותו דגידול פרע רמיז לבינה ומשו' הכי נזיר מגדל פרע דהא רזא דאיהו מסתלק \nלעיל' מספירו' הבנין ומתדבק בבינה ומשום הכי לא שתי חמרא למרמז דתמן איהו חידו \nלעלמין ולית תמן דינא וכן לא טעים מכל אשר יצא מגפן היין משום דגפן רמיז כנסת ישראל \nואיהו עלמא דמיניה אתו כל הנאין וכסופין ולמרמז נזירא דהוה מסתלק מכל הנאין דעלמ' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "וסליק לאתדבקא בבינה לא טעים מכל אשר יצא מגפן היין. ומגדל פרע למרמז דאע\"ג דבינה \nאיהו עלמא דרחמי וחידו דכלהו דינין מיניה תליין ואתיין ומ\"ה פקיד לאהרן ובניו \nראשיכם אל תפרעו כי היכי דלא יתקף דינא. ושעיר החטא' קצף משה על דלא אכלו מיניה \nמשום דהוו חזו גרמייהו אוננים ועל ידי כך אפשר דיהא רשו לדינא למשלט עלייהו כדאמרן \nואהרן השיב דכיון דאכילת כהנים חטאת שומר שכר הוו לאידבק' רוחיהון בכ\"י דסלקין \nלאימורין לגבוה וכיון דרוחיהון השתא הוה עציב הוה פגימו ח\"ו אי הוו מתדבקי ליה בכ\"י \nוהא חטאת רמיז לכ\"י ועולה בת\"ת דחטאת מקנח ומכפר חובין דמתדבקין בכ\"י ועולה סלקא \nלת\"ת ומייחדא לת\"ת בכ\"י ועי\"כ מרצה לההוא דמקרב להו וז\"ש חז\"ל למה עולה באה אחר \nחטאת משום דחטאת מקנח ומכפר חובין דומה לפרקליט שנכנס לרצו' למלך יצא פרקלי' נכנמ \nדורון אחריו. אזדהר מלפסק הרהורא דאורייתי ודחלתי ומלמשתי חמרא יתיר ומלאתהנא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בכסופין דעלמא דהא חמרא מקלקל לזרעא אי הוה יתיר כמא דידעת: \nאור ליום הכפורי' שנת השל\"ב אלהי' עמך וגו' הדבק בי וביראתי ובתורתי במשניותי לא \nתפריד מחשבתך אפי' רגע והאי פר ושעיר של יה\"כ רמיזי לקליפין דפר רמיז לקליפין דסטרא \nדשמאלא דאינון תקיפין ושעיר של יה\"כ רמיז לקליפין דבסטר שמאלא דליתיהון תקיפין כולי \nהאי היינו גבורות תתאי וכד מדין מדמיהון שבע זימני על הכפורת לאכפאה לדינא דיליהון \nדאינון ז' לקבל ז' ספירות הבנין תחות הקדושה נ\"ל דהוו מדין נמי ז' פעמי' על הפרוכת \nלשעבדא להון תחות ז\"ס הבנין הנגלות וקמאי לז\"ס דתלת עילאי וז\"פ דמזבח רמז לז\"ס \nדכ\"י. אח\"כ הזהירני כמה פעמי' מלהתענג בתענוגי העול' רק להתנהג כמו שצוה עלי במראו' \nראשונות להיות כוונתי במאכל ומשתה ודבו' לשם שמים ושאין לאכול רק שיעור כדי לשבר \nהמרה הגוברת ומרגיש אותה האדם בעת שהוא צם עוד צוני ללמוד בכל יום מהמשניות החדשות \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ט\"ו פרקים בבקר וט\"ו בערב כנגד שם י\"ה נמצא שבכל שבוע אלמוד רובם והנותר מהם אלמוד \nיום השבת ולימו' של כל יום יהיה קודם סעודת הבקר וקודם סעודת הער' ואם הוא יום \nתענית יהיה הלימוד קודם התעסק בשום דבר: \nביום ה' ח' לתשרי אחר חצות הא כיון דגמרת כל שיתא סדרי משנה ענני עומד עליך דהיינו \nכלל ז' ענני כבוד מתחברי כחדא ומלוין יתך תדיר לכן איתקף תדיר בדחלתי ואורייתי לא \nתפריד מיניהון אפי' רגעא חדא והא בזכות האי שיתא סדרי דגמרת תזכה למיסק לא\"י וללמוד \nוללמד ולהיות לך בנין ובני בנין ותתוקד על קדושת שמי ותיסק לרעוא על רצון מזבחי \nואפרך יהיה צבור ומונח לפני להן אתקף בדחלתי ואורייתי: \nוהלא ברזא דשעיר המשתלח איכא לספוקי טובא ואע\"ג דמילין טוב' אתאמרו ביה לא מתייתב \nבשכלא דאין השכל מקיפם וסובלם. דאיך אפשר למיתן שוחד לסמאל יהא צריך לזה למימר \nדמשלחן גבוה קא זכי דיהון שניהם שוין ויגריל עליהם כחדא והוה סגי דיתנון ליה האברים \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ופדרים ובהכי הוה סגי: \nאבל רזא דמלתא הוא רזא דרזין טמיר' דטמירין עמיקא דעמיקין דלית חכימא בעלמא דינדע \nליה ולא אפשר למיקם עליה אלא א\"כ יתמסר מפה אל פה דקבלה שמה והכי אבעי לקבלא לה \nמפומא לפומא ולא הוה שום אדם דכתב בכתב ורמז בהאי מידי אלא שמעון בני רמיז קצת אבל \nלית בר נש יכיל למיקם ביה אי לא יתמסר ליה כדאמרן והא רזא דרזין דא מרגניתא רבא היא \nומתנ' טובה היא דיהיבנא לך בגין שיתא סדרי משנ' שגמרת והי' תליא ברזא דשמנה מלכי' \nשמלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל דהוא רזא דהיה בונה עולמו' ומחריבן ורזא \nדמלמד שהיה סדר זמנין קודם לכן והיא תליא ברזא דקליפין דמיניהון קאים בר נש בסטר' \nדקדוש' דמדרגין וכתרין דקליפין קאים בר נש בדרגין וכתרין דסטרא דקדושה דאין האור \nניכר אלא מתוך החשך וכל מאי דאמר המגיד תלי בהאי רזא והאי רזא תלי בפרש' האזינו \nהשתא יתברר לך הקדמה דכלא תליא ביה בעינא תקים על הני רזייא ומינה תקום נמי בכמה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "רזין עמיקין דאורייתא: \nהלא רזא דמילת' דקדוש' הזה גניזא בגו קליפין דסחרין לה קליפ' על קליפה לקבל דבסטר \nקדושה הוו תמניא דרגין בסטרא קליפייא הוו נמי תמניא דרגין וכלהו נפקו מאין סוף כד\"א \nמי יתן טהור מטמא לא אחד בתמיהא דהא ודאי כלא נפק מאחד דהוא אין סוף וכמא דאי אפשר \nלמיכל מפירי עד דיתברון קליפייא דעליה ויעדו יתהון הכי מקמי דישלוט סטר קדושה שליטו \nקליפייא וכמא דבסטר קדושה בכל שמיטה שלטא חד ספירה הכי נמי בזמנא דשלטו קליפיי' כל \nקליפה שלטא חד זימנא ואסתלקא ובתר הכי שלטא חבירתה והכן עד דשלטו כלהו חדא בתר חדא \nובתר הכי שרי למשלט סטר' דקדושה ושלטה חסד שמיטה חדא. ובתר הכי שלטה גבורה. והכי \nישלוט כלהו חדא בתר חדא ודבתר הכי אסור להרהר דהיינו מה לאחור והיינו רזא דשמנה \nמלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל וימלוך באדו' שהוא תוקפא \nדאדמומיתא זדינא. בלע והיא קליפה דלקבל חסד ואקרי בלע למימרא דבעיא למבלע עלמא \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "בתוקפאה. בן בעור כלומר דהוה בוער כאש וימת בלע כלומ' דאסתלקת ההיא קליפה ושלטה \nאידך קליפה דמתקרייא יובב דאיהי לקבל גבורה ואיהי תקיפא בדינהא כמו בעל דבבא דיובב \nובעל דבבא חד הוא. מן בצרה כלומר דאיהי מבצר ומקטרג עלמין ואיהו בן זרח כלומר אתי \nמקליפה קדמאה דזרחה בעלמא וימלוך תחתיו חושם דאיהי קליפה דלקבל תפארת ואיתקריא חושם \nלמימר דאית בה תרין חושים חד מסטרא דחסד וחד מסטרא דגבור' והיינו מארץ התמני דהא \nדרום רמיז בתפאר'. הדד בן בדד איהי קליפ' דלקבל נצח ושמלה איהי קליפה דלקבל הוד \nושמלה ושמאלא כלא חד למימר דאיהי לקבל הוד דאיהו בסטר שמאל' ממשרקה כמו שריקו' \nעדרים דשריקות' רמיז לתוקפא דדינא. שאול איהו קליפ' דלקבל יסוד ואקרי שאול משום \nדלזימנין נקטין ליסוד בהשאלא חלף תפארת. מרחובות הנהר כלומר יסוד מסתלק בבינה דאיהי \nרחובות הנהר. בעל חנן דאיהי קליפה לקבל מלכות. בן עכבור כלומר דאיהי כלילא מכלהו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ספירייא. הדר איהי קליפה דלקבל מלכות תתאה והא תשכח דבקצתהון לא אמ' בן משום דחשם \nכליל מתרוייהו ולא בר דחד לחוד הוה. ושמלה הא שמיה רמיז עליה דלסטר שמאלא הוא \nוהיינו הוד. ועוד תשכח דבקצתהון אמר שם עירו דהיינו בבלע והדר. ורזא דמלתא דבסטר \nקדושה כד שלטה שמיטת ספירה חדא איכא ספיר' אחרא דמנהג' עלמ' וכד שלט' שמיט' ספיר' \nאחרא איכא ספירה אחרא דמנהג עלמא וכדי שלא תחשוב שהוא כמו בהאי שמיטה דספיר' מלכו' \nמנהיגא עלמא דאיהי דינא רפיא ומבסמא תוקפא דדינא דגבורה דהא היא בתו של אברהם אבינו \nוחוט של חסד משוך עליה להכי קאמר דבסטר קליפייא לא הו' הכי דאפי' בקליפ' דלקבל חסד \nעירו דאיהי סטרא דהוה מנהגא עלמא בזימניה הוה תקיפא והוה אמרת תדיר הב הב והיינו \nדינהבה. וכן בהדר דאיהו לקבל נצח דאתי מחס' עירו דאיהי סטרא דהוה מנהגא עלמא בזמנאה \nהות עוית דאיהו עיוותא ואמר ביה המכה את מדין וגו' כלומר אף על גב דאיהי לקבל נצח \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "דאיהי סטרא דחסד הות עבדא הכאות ומדנים ואית לך למנדע דאע\"ג דבסטר קדושה כל ספיר' \nדלתת' תקיף דינה מדלעיל מינה בההוא סטרא הוי איפכא דכל סטרא דלתתא קליש תקיפותא \nדדינא מדלעיל מינה ומשום הכי בהדר אמר ושם עירו פעו כלומר דהות פועה סטרא דקדושה \nלמשלט ושם אשתו מהטבאל דהא סטרא דקדושה הטוב הוא זמין למשלט. בת מטרד בת מי זהב \nכלו' דאיהו כליל מסטרא דחסד וגבורה והיינו דאמר בפ' האזינו זכור ימות עולם דהיינו \nאינון שמטייא דקדושה. בינו שנות דור ודור דאינון דשלטון קדמיהון וכן אית לפרושי שאל \nאביך ויגדך וגו' בהנחל עליון גוים וגו' כי חלק ה' עמו וט' כלומר נשמתהון אינון \nפנימיאין ולית לקליפייא חולק בהון כלל. ימצאהו בארץ מדבר כלומר משום הכי אצטריך \nאברה' לאתנסאה בעשר נסיונות דע\"י כך אתעדו מיניה קליפייא דאינהו נסיונות אינון לקבל \nזימנייא דשלטין קליפין. והאי הוא רזא דעקידת יצחק ועקין דיליה ודיעקב ושעבוד דישראל \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "במצרים ועקייא דילהון במדברא ושאר עקייא יסובבנהו יבוננהו וגו' הא הכא ז' דרגין עד \nואין עמו אל נכר למימר דבכל שבעה דרגין קדישין אעטר להון כדי לאעדאה מינהון שליטו \nדקליפין ותו קאמר ירכיבהו על במותי ארץ דאיהו בינה ויאכל תנובות שדי לקבל חסד \nויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור לקבל תפארת דאיהו צור ישראל. חמאת בקר וגו' לקבל \nחסד ונצח. ודם ענב לקבל יסוד דשפעא גניז ביה כחמרא דענבא. תשתה חמר לקבל מלכו'. \nוישמן ישורון וגו' כלו' איהו שבק הני ז' ואדבק בז' אהרנין והיינו ויטוש אלוה לקבל \nחסד דאקרי הכי. וינבל צור וגו' לקבל גבורה. יקניאוהו בזרים וגו' לקבל תפארת ומלכות \nדאינון מייחדין ואינון שבקו להו ואדבקו בזרים בתועבות. יזבחו לשדים לא אלוה לקבל \nנצח דאף הוא מחסד דאקרי אלוה אלהי' לא ידעו' לקבל הוד דאתי מגבור' דאקרי אלהים \nחדשי' מקרוב באו. צור ילדך וגו' לקבל יסוד ומלכו'. הם קנאוני בלא אל. כלומ' אינון \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אקניאוני בקליפין עילאין ואני אקניאם בקנאי דאתיין מסטריהון. כי מגפן סדום גפנ' \nהיינו ההו' סטר' דלקבל מלכו'. ענבימו ענבי ראש לקבל יסוד. אשכלות מרורות למו היינו \nנצח והוד. חמת תנינים יינם לקבל גבור'. וראש פתנים אכזר לקבל חסד דאיהו ראש. והשתא \nכל מסאבו דהוו בעלמא תלי ומתדב' בהנהו קליפין. ומכיון דאתגלי סטרא דקדושה כל \nאשתדלותא איהו למדחי סטר מסאבו מסטרא דקדושה והאי איהו רזא דפקודייא כלהו. וביום \nהכפורים מתהדר עלמא דקדושה לקדמותיה ומתייחדא אימא תתאה באימא עילאה ובעינן לאעדאה \nסטרא מסאבו מסטר קדושה ולדבקא ליה בדוכתיה דהיינו בהנהו קליפייא. ומשום הכי עבדינן \nעובדא דהעמדת שני השעירים לפני ה' ומגרילים עליהם גורלות למרמז דברישא תרין סטרין \nנפקו מחד דוכתא האי פרי והאי קליפ' ובתר הכי משדרינן לשעיר' דעזאזל למדברא למרמז \n", "en": ""}]}
