{"bookId": "kabala-a338c00ec4d2", "part": "1", "torah": "37", "title": "ספר מגיד מישרים — קטע 37", "hebrewTitle": "קטע 37", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a338c00ec4d2/1/37/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a338c00ec4d2/1/37/", "segments": [{"index": 1, "he": "מאמר רשב\"א אל תעש תפלתך קבע וכו' אבל צריך לקרות הפרשה בנחת ולהרגיש בספקותיה \nולתרץ אותם ומה שלא תוכל לתרץ עיין במפרשים ופיו מלא תוכחות על הרהור ד\"ת לבל אפסיק \nרגע כלל: \n \nספר עמוס פרק נה \nעמוס אור ליום ג' ר\"ח אדר ב' שהוא ל' לאדר שכתבת שם על שלמה ידידי והיו לאחדים בידך \nראשון חזק ואמץ בתורה מה נכבד היום הם וחברי שאלוניקי כלכם מתעלים לפני ה' נורא \nאלהים ממקדשיך אשר בעיר הגדולה והוא מתקדש בכם ועל ידכם תתקומם ותתרומם כנסת ישראל \nוז\"ש נפלה ולא תוסיף קום וגו' לא תוסי' קום מעצמה אלא ע\"י המעלים והמייחדים אותה עם \nדודה לכן כתוב להם תחזקנ' ידכם וכל מאי שכתב לך בשם המלאך הגואל אמת הדבר כי עם \nהיות שבתחלה אנוס היית וגם שנה אחת אחר שהתירו לך לא היה לך לצאת אבל אחר כך למה לא \nיצאת ללכת לא\"י כי אעפ\"י שהיו אז מלחמות היית מתעכב באדרינופולי עד עברם והיית מזכה \nאת הרבים אבל מ\"מ אין עליך אשם כ\"כ וגם לא אותה סבה לבדה שגרמה מניע' הבנים אלא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "שסייעה קצת וגם פה הרבצת תורה וגם מתביישים ממך מלחטוא ומה שאמרו למלאך הגואל שצריך \nבאותו פרק ובאותו מקום לא שתתעכב שם בשום פנים רק שדרך עלייתך לא\"י תעבור דרך שם \nותהיה שם קצת ימים ורבים ישובו מעון על ידיך ואחר תעלה לא\"י ואם קודם לכן תרצה ללכת \nלשאלוניקי לתקן ספרך כאשר עם לבבך עשה כי לא על זה אמרו למלאך הגואל אלא שלא תתיישב \nשם וכן אני אומר לך שתזהר ותשמר שלא תתיישב בשום מקום אלא תעלה לא\"י עוד אמר לי \nשהגוף צריך לסגפו ויהיה בעיניך דוגמת לזכות ע\"י לעה\"ב עוד אמר לי שאזהר מלקבל \nהגיורת שהיא מתגיירת מאהבת איש שהרי אמר הרמב\"ם שאין מקבלים אותם ואף על פי שכתב \nשהדיוטות היו מקבלים אותם בימי דוד ושלמה אין לומר לכם שיהא מותר לקבלם דהא אמרו \nמארי מתניתין אנן הדיוטות אנן. וכ\"ש אתון שהרי לא כתב הרמב\"ם שב\"ד של הדיוטות קבלו \nאותם אלא הדיוטות סתם כתב לומר דהדיוטות בעלמא שלא היו לא חכמים ולא נבונים אבל אתם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "חכימי דרא אין לכם לקבלה. ועוד שהרי ודאי לא תפרוש ממנו אעפ\"י שיאמרו שפרשו אל תאמן \nונמצאת גורם לבא עליה בנידתה ועוד שאפילו שעובר על נ\"ש ג\"ז אני אקח נקמתי ממנו \nויהיה חלל חרב בזו השנה שאת\"ל שיפרוש תחזור לסורה ונמצאת נעשית על ידיך ישראלית ע\"א \nומוטב שתשאר בגיותא ועוד דנפש מסאבא היא ובתה ולא ישתרשו בישראל לעולם וגם הבן \nשנולד להם נפש מסאב' הוא ולולי שגלוי לפני שעתיד ליפגם מהרה לא הייתי מניחך למולו. \nועל כן האיש והאשה הבאים להתגרש אם יחזרו לפניך הטפל בהם כי בודאי לא יעלה זווגם \nיפה לעולם. ובכן ואתה שלום: \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ספר תהילים פרק יט \nתהלים מזמור יט בהשכמת שבת כ\"ז לאדר הא' יפה עשית בתחלת זה השבוע ועם כי לבסוף \nהתרפית קצת ואין לך לעשות כן כי אם התרפית ביום צרה סר כחכה ח\"ו כי לא טוב עשית \nששתית הלילה הרבה ואף שהיה מזוג הלא ברבוי השתיה מחליש הגוף. וכבר הודעתיך שרפואת \nהגוף יש לה מבוא גדול בעבודת השם לכן הזהר מכאן ולהלאה תמיד תהיה מחשבתך בתורה לא \nתפרד ממנה אפי' רגע אחד כאשר הוריתיך וראה אחי ידידי מה ה' שואל מעמך כי אם שמירת \nהיסורין הראויין לך על עונותיך שתהיה מחשבתך דבקה תמיד בתורה לא תפרידנה ממך אפי' \nרגע א'. ואם כה תעשה תמיד ותזהר מן היין אשריך בעה\"ז וטוב לך לעה\"ב כי תהיה משכן \nוקן לתורה דבק בה תמיד בלי הפסק שלא לתת מקום לס\"מ לשלוט עליך כלל וז\"ס הלולאו' \nוהקרסים שהיו במשכן וז\"ס דבקו' ס\"ת שבק\"ש שנכתבו כן כדי לדחו' ס\"מ שלא יכנס שם \nומצוה על הקורא להפרידם שאז אין לחוש לס\"מ ליכנס בין הדבקים לפי שכוונת הקורא קושרת \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ומאחד' התיבות שבק\"ש וע\"י כן אין רשות לס\"מ ליכנס שם ובס\"ת הדבוקות פסולות מזה הטעם \nומאחר שהגויל הוא קושר ומאחד כל התיבות שבס\"ת וגם הם קשודות ומאחד' ע\"י התיבות \nהמדובקות כעין התיבות הדבוקות בק\"ש אין רשות לס\"מ ליכנס שם ולכן אם נדבקו האותיות \nפוסלות כיון שאין צורך בדיבוק ההוא וז\"ש תורת ה' תמימה שכאשר היא כתובה בס\"ת כהלכתה \nהיא מיוחדת ומקושרת והיא תמימה ושלמה ושלימותה כ\"כ גדול שאין צ\"ל שהיא משיבה הנשמה \nלמקומה וכן הרוח אלא אפי' הנפש שהיא היותר עב וגם משיבה אותה למקומה שממנו חוצבה \nשהוא הרוח והנשמה מתעלה למעלה ע\"י כך והרוח נקשרת בנשמה והנפש ברוח: \nעדות ה' נאמנה פי' לפי שאין עדות אמיתית אלא ע\"י ראיה לא ע\"י שמיעה ואמונת התורה \nאינה אלא ע\"י קבלה אמר דע שאף על פי כן היא נאמנת ותדע שהרי היא מחכימת פתי ואילו \nלא היתה נאמנה היה לה לטפש אפילו החכם כמו שהוא בדיין הנוטל שוחד שהוא מעוור עיניו. \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "פקודי ה' ישרים כלומר שהם בעצמם ישרים שאינם רחוקים מהשכל. מצות ה' ברה כלומר היא \nזכה וברה. ולפי שטבע הלבן הוא להחשיך העינים כמו בהירות השמש וכיוצא אבל התורה \nאעפ\"י שהיא זכה וברה היא מאירת עינים: \nיראת ה' טהורה כי היראה האמיתית מה' אינה תלויה בדבר רק היא טהורה בלי שום תערובת \nכוונה אחרת אלא יראת המעלה והרוממות ועל כן היא קיימת ועומדת לעד: \nמשפטי ה' אמת וגו' שהם מהתפארת שהוא אמת צדקו יחדיו כלומר אף על פי שתראה משפטים \nהפכיים כגון פרה אדומה שמטהרת את הטמאים ומטמאה את הטהורים צדקו יחדיו ואין להרהר \nעליהם: \nהנחמדים מזהב וגו' ירצה הנחמדים שהם המצוו' ויצאו מזהב שהוא מדת צפון שאעפ\"י שכתוב \nאש דת למו הרי אמרו אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום. ומפז רב כלומר גם כן יצאו \nמפז שהיא כנסת ישראל שנקראת פז לפי שהיא יונקת ממדת הגבורה הנקראת זהב על כן נקראת \nהיא פז וירמוז עוד שנמשכו מצד ימין שנקרא פז רב על שחסד למעלה מגבורה כי גבורה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "יונקת מהסד ופז הוא זהב ורומז למדת הגבורה ואם כן פי' ומפז רב שנמשכו גם כן מחסד \nשהוא גדול ורב ממדת הגבור' הנקרא פז: \nגם עבדך וגומ' כלומר כשאשמור המצות הנפש שהיא הגרועה שבג' כחות האדם ועל כן קראו \nעקב תתעלה ותעשה רב כי תתקשר ברוח והרוח בנשמה: \nשגיאות מי יבין וגו' כלומר כשנודע לי ששגגתי ואשוב עליהם ודעתי שתקבל תשובתי כי מ\"י \nשהיא בינה והוא תשובה יבין ויקבל תשובתי אבל מה שאחלה פניך הוא שמאותם הנסתרות שלא \nידעתים מאותם נקני. גם מזדים וגו' כלומר אל תביאני לחטוא במזיד ע\"ד העבר עיני מראות \nשוא. אל ימשלו בי וגו' כלומר כשאהיה בטוח מהם כשתחשכני מהזדונות ממילא אהיה בטוח \nשלא ימשלו בי החטאים החזקים שהם הפשעים ונקתי מפשע רב. ראה טוב טעם ודעת המזמור הלז \nועוד הוא נדרש לכמה פנים כי שבעים פנים לתורה וזה הדרך תוכל לדרשו ברבים כי נכון \nוחשוב הוא. ועוד אוסיף לתת את דודי לך אם תהיה משכן וקן לתורה ולא תפריד מחשבתך \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ממנה בשום רגע בעולם. ותהיה לך נפש יתירה בחול כמו בשבת ובשבת תתעלה יותר ואגיד לך \nכל מה שיסתפק לך בין בגמרא בין בכל דבר בין בכל ענין לכן חזק ב\"ה ותייחד מחשבתך \nלתורה כאשר אמרתי. ובטח בה' ועשה טוב ורעה אמונה עשה חברה ומרעות לאמונה העליונה \nבהיות מחשבתך תמיד דבוקה בתורה כאשר הוריתיך ואתה שלום: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ספר תהילים פרק לא \nמזמור ל\"א אור ליום שבת ט\"ו לאדר א' שנת הש\"ז ה' עמך וגו' הזהר שלא תפריד מחשבותיך \nממני אפילו רגע ולא כאשר אתה פעם מדביק פעם מרחיק ומעט בתאוו' בכל האפשר כי אם אפשר \nליזון בלי מאכל היית חפץ מאד. ויפה כיוונו המסתירים עצמם בשעת האוכל כמו בשעת עשיית \nצורכיהם כי היא חרפה לולי ההכרח. לכן התרחק למאוס הנאות ואעלך במעלות רמות: \nמה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו' דהא איכא למידק מאי נגד בני אדם דמשמע דהוא דבר \nבפרהסיא והא קודם לכן אמר אשר צפנת ליראיך: \nאבל רזא דמלתא דקב\"ה עביד הפך בני אדם דבני אדם כד יהבון שכר בעו הפרסום וקב\"ה אשר \nצפנת. ועי\"ל דקאמר אשר צפנת ליראיך דאינהו פלא במצפוני הלב צפנת אבל לחוסים בך נגד \nבני אדם דאינהו פלא לאגרא בהו בפרהסיא והיינו פעלת דאיהו פועל מפורסם. ועי\"ל אשר \nצפנת היינו הקרן פעלת נגד בני אדם היינו הפירות ודייקא לישנא דפעלת דפירות אינון \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "פיעל. ובכן הזהר לכתוב כל דבר שאני מחדש לך ואל תשכח מללמוד בקבלה והזהר שתהי' \nמחשבתך בי תמיד ואזכך וכו'. ובתר כן אזכך ליתוקדא על קדושת שמי וכו' ואתה שלום: \n \nספר תהילים פרק לד \nמזמור ל\"ד אור ליום ו' ג' לשבט הזהר בי ובתורתי ובמשניותי להרהר ביום תמיד לא תפסיק \nרגע כי כבר אתה יודע כי אמרתי לך כמה פעמים שכמה עולמות אתה בונה בשעה שאתה מהרהר \nבמשניו' ובשעה שאתה פוסק כמה עולמות אתה מחריב לכך הזהר כי עכשיו שבעה עולימין דידי \nדאמרית מלוין יתך תדיר וכמה חיילין מלוין יתהון ומכריזי קדמיהון ואמרין הבו יקר \nלדיוקנא דמלכא לכן אזדהר טובא דאזכך וכו' מי האיש החפץ חיים דהא איכא למידק מאי \nחיים ומאי ימים. ותו מאי חפץ ומאי אוהב. ותו מאי תו לראות טוב ומאי ניהו רע ומאי \nניהו מרמה. ותו אמאי בהאי אמר לשונך ובהאי אמר שפתיך. ותו מאי סור מרע ומאי ועשה \nטוב. ותו מאי בקש שלום ומאי ורדפהו. אבל רזא דמלתא דמ\"י היינו בינה ואיש היינו ת\"ת \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "וה\"א דהאיש רומז לבינה וחפץ רמיז לכ\"י דהיא ארץ חפץ וקאמר דמאן דמחבר הני תלתא כחדא \nגרים למשפע חיים מעלמ' עילאה דאוהב ומחבר ימים דאינון ספירן. לראות טוב כלומר \nלאשפעה ביסוד דאקרי טוב דראיה הוא לשון חיבור וידיעה. נצור לשונך מרע לשון היינו \nבינה ושפתיך היינו נצח והוד וקאמר דינטר להו מהנך סטרין ומשום דהנך סטרין לא יכלין \nלמקרב לבינה אלא דכד מתדבקין בספירן דלת\"ת סליק לגבה קצת עכירו משום הכי לא קאמר \nאלא דינטר לה מרע אבל גבי שפתים דתמן הוא אתר דמתהדרין לאדבקא אמר בהו מדבר מרמה. \nסור מרע כלומר דע\"י עובדוי יגרום דלא ידבקון הנך סטרין בספירן ויעשה ויתקן לטוב \nדאיהו יסוד. בקש שלום דאיהו יסוד לאתדבקא ביה. ורדפהו לאדבקא ליה. כמא דאת אמר צדק \nצדק תרדוף ובכן ואתה שלום: \nאמר לי שתמיד תהרהר במשניותי אפילו בשוק מן הסתם עד שיראה בו טנוף אבל אינך צריך \nלחפש אחריו: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ספר תהילים פרק צב \nמזמור צ\"ב אור ליום ה' איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. והא איכא למידק אמאי \nכפל למימר בער ולא ידע דהא בחד מינייהו סגי. ותו דאיש משמע שהוא אדם חשוב וקאמר \nעליה דאיהו בער ולא ידע מכל שכן כסיל ואם כן אמאי אצטריך למימר דכסיל לא יבין את \nזאת. ותו אמאי שניה בלישניה דבחד קאמר לא ידע ובאידך אמר לא יבין את זאת: \nאבל רזא דמילתא דהכי קאמר איש דהוא אדם חשוב וחשיב לחברא ספירן כמא דאת אמר וידע \nאדם את חוה אשתו. לא יכיל למדבק לחברא יתהון והינו לא ידע, ולא תימא דלא ידע לגמרי \nאלא ידע טובא להכי קאמר בער דאף על גב דיתדבק תמן בערך מאי דשביק למנדע הוה ליה \nכאילו הוא בער דלא ידע מידי וכסיל דלאו איהו ידע מידי ולא משתדל למדבק חכמתא לא \nיבין את זאת כלומר לא מחבר בינה עם כנסת ישראל דאיהי זאת. ובכן ואתה שלום: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ספר תהילים פרק קיב \nמזמור קי\"ב אור ליום שבת כ' לאייר אשרי איש ירא את ה' לקבל יראה. במצוותיו חפץ מאד \nלקבל אהבה ומשום דלית דמיון בינו לביננו וכו' וא\"כ היכא אפשר לבר נש למרחם למאן \nדלית ליה דמיון עמיה ולא חזי ליה להכי אמר במצותיו חפץ מאד כלומר ע\"י פעולותיו \nידעינן ליה וע\"י מצותיו ידעינן מדותיו ועל ידיהון רחמין ליה: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ספר תהילים פרק קכב \nמזמור קכ\"ב אור כ\"ח שבט ירושלים הבנויה היינו מטרוניתא וקאמר עלה בנויה מלשון ויבן \nה' את הצלע וקאמר דבהאי ירושלם כלילן כולהו י' ספירן עילאין וזהו שאמר כעיר שחוברה \nלה יחדו. העיר היינו י' ספירו' עלאין וקאמר דהאי ירושלם היא בנויה בי\"ס כעיר די\"ס \nעלאין שחוברה האי ירושלם לעיר די\"ס עלאין יחדו כלומר ואינון ביחוד' חדא דהא היא מנא \nדכלהו. נ\"ל כי סוד הבכור נאכל לכהנים והמעשר לכל אדם היינו לומר דבכור דרמיז בחכמה \nלא מדבקיה ביה בדכהנים דהיינו בינה וחסד דבינה נמי כהן הוא ברזא דבקש הקדוש ברוך \nהוא להוציא כהונה משם דשם היינו בינה. ומעשר רמיז לכנסת ישראל דאיהו עשירית. נאכל \nלכל אדם שכל העולים למעלה מתוכה הם עולים. לצבות בטן שאוכלים ושותים כל לילה עד \nשבטנם כאלו הוא צבה וזה גורם להם לישן כל הלילה וזהו להפיל ירך: \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ספר משלי פרק ג \nמשלי סימן ג' שנת אש\"ה אור ליום ו' ר\"ח אדר א' בכל דרכיך דעהו וגומר דרכים נקראים \nצרכי הגוף לפי שכל בני אדם משתמשים בהם יותר מן הצריך דוגמת הדרך שהוא רחב, ואורחות \nנקראים צרכי עבודת ה' לפי שבני אדם מעטים משתמשים מהם וגם המשתמשים בהם הוא על דרך \nהקיצור לכך נקראים אורחות שהם דרכים צרים ואין עוברים בהם אלא מעטים וגם כי ההולכים \nבדרכי ה' ילכו אורחות עקלקלות וכמה מכשולות באים לידם למונעם מעבודת ה' לכך אמר בכל \nדרכיך דעהו שהם צרכי גופך דעהו בגין שלא ליהנות מהם אלא ההכרחי לקיום נפשך ואז \nהשי\"ת יישר אורחותיך כי לא יזדמן לך מכשול ולא מעכב בבואך לעבוד את השי\"ת וז\"ש והוא \nיישר אורחותיך לכן בני הזהר במאכלך ובמשתך ובעת אכילתך ושתייתך אל תבט אל מיעוט \nשאתה אוכל ושותה אלא תביט אל ההיזק שומשך לך בשינה ובמיעוט עסק התורה מסבת אותו \nהמעט שאתה אוכל ושותה יותר לכן הזהר ושמת סכין בלועיך וגו': \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": " \nספר משלי פרק ו \n(חסר) משלי סימן ו' בהשכמת יום נ\"ח תמוז הקצתי ולא יכולתי לישן וקמתי ולבשתי בגדי \nואז אמרתי קצת בקשות ואח\"כ אמר לי ה' עמך וכו' ואני הקימותיך לדבר עמך יצאתי לקראתך \nלשחר פניך ואמצאך הנה עתך עת דודים כי נר מצוה ותורה אור הנר היא דוגמת דכ\"י תתאה \nואור היא ת\"ת המצו' כי כ\"י שהיא מצוה ועוש' ותורה היינו תורה שבכתב שהוא ת\"ת וה\"פ \nהמצוה שהיא כ\"י הוא דוגמת נר אבל התורה דהיינו הת\"ת הוא דוגמת אור וז\"ה כי אתה תאיר \nנרי כלומר אתה כ\"י עלאה תאיר לכ\"י תתאה שהיא נרי אבל ה' שהוא הת\"ת כשהוא מתעלה \nבבינה הנקרא אלהי יגיה חשכי שהנר בבית אינו מאיר לכל הבית אלא אל קצתו וקצתו חשוך \nואף במקום שמאיר אינו בהיר אלא דומה לחשוך בפני האור הבהיר וקאמר דכשה' אלהי שהוא \nת\"ת ובינה ישפיע בכ\"י יגיה חשכי לא יהיה שום מקום חשוך בכ\"י אלא בכל מקום יהיה אור \nואף במקום שהיה מאיר מקודם עכשיו יהיה בנוגה ובהירות רב וזהו מי בכם ירא ה' כלומר \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "שלשה מיני יראות הם האחד יראה המעולה כיראת אברהם אע\"ה אחר העקידה וזו מתעלה בבינה. \nהב' יראת שמא לא יזכה לעה\"ב וזהו בכ\"י והשלישית ביראת טובת העה\"ז וזו היא תלויה \nבמט\"ט שהוא מעולם הפירוד ואמר הנביא מי בכם ירא ה' אפילו אם אינו ירא אלא על טובות \nהעה\"ז שזהו תלוי במט\"ט שהוא עבדו אשר הלך חשכים כלומר שירא כזה הולך חשכים תרי שלא \nנתלה בספירו' עליונות ולא נתלה בכ\"י תתאה שנקרא חשכים אלא במקום חשוך יותר דהיינו \nמט\"ט שהוא מעולם הפירוד והיינו ואין נוגה לו כלו' שאם היתה יראתו נתלית בכ\"י תתאה \nאעפ\"י שנקרא חושך מ\"מ קצת נוגה יש בו אבל עכשיו אין נוגה לו ואמר הנביא אעפ\"כ כיון \nשביראתו זאת בטח בה' ה' ימלא לו תאותו והיינו דקאמר וישען באלהיו כלומר כיון דבטח \nבשם ה' ישען באלהיו שודאי יתן לו כלבבו וכענין דכתיב יתן לך כלבבך וגו' לבבך היינו \nכ\"י הנקרא לב וקאמר שהשי\"ת יפיק מאוייתך ישפיע בלבבך שהיא כ\"י וזה ע\"י שימלא שפע \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "וברכה ליסוד הנקרא כל ועמודים הנקראים עצתך כי הם מקום העצה כליות יועצות: \nעוד אמר ומה שאמרתי מהריון אשתך הכל אמת ויציב הוא כי הלא ידעת הקב\"ה חותמו אמת \nופירוש הענין שאעפ\"י שיראה לך שיש קצת שקר בהנהגתו כשתעמוד על חותם הענין דהיינו \nסוף הענין תמצא שהכל אמת וכן בענין הזה ההריון אמת היה ולא היה הקב\"ה מחזיר מתנתו \nאשר נתן לך אפילו אם היה גורם החטא אבל בהיות שנקנסה עליך מיתה רצה הקב\"ה ברוב \nרחמיו לפדות אותך ונתן ההריון ההוא תחתיך והכל להנאתך ולטובתך כי הרבה הפרדת לבך \nומחשבתך מד\"ת ונתת מקום לס\"מ ונחש ובתאותם לשלוט בך ולכן נקנסה עליך מיתה. שוב \nוהדבק ואתאחד בהב\"ה ואל תפריד מחשבתך מהתורה ומעט מהנאות העולם וטוב לך ואזכך לישרף \nעל קדושת שמי וכל חטאתיך ופשעיך ישארו באש ואתה תתעלה כעמר נקי ותלך ותנוח לגורלך \nלקץ הימין. וכבר הייתי מאריך עמך יותר אלא שלא לבטלך מלימודך. ומכאן תשא ק\"ו כמה יש \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "לך ליזהר משיחה בטלה ולא בשום דבר בעולם אפילו רגע אחד ואפילו שיחה בטלה קלה רק \nשתעסוק בתורה ותתדבק ביראת ה': \n \nספר משלי פרק כג \nסימן כ\"ג שנת השכ\"ח אור ליום שבת י\"ט לטבת ה' עמך וגומר רק כי תדבק בי ובתורתי \nובמשניותי ולא תפריד מחשבתך אפי' רגע מתורתי ויראתי ועבודתי ולא תאכל בדרך הנאה כלל \nרק על כל לעיסה ולעיסה הרהר בד\"ת ואז יהיה מאכלך כדוגמת קרבן. והיינו רזא כי תשב \nללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך כלומר כשתשב ללחום ר\"ל לאכול לחם עם היצה\"ר \nשהוא מושל באדם בין תבין את אשר לפניך דהיינו שכינה העומד עליך ואינו דומה מי שאוכל \nלבדו לאוכל לפני המלך. ואזדהר מלמיכל כי אם קמעא לקיימא נפשא ולא תאכל צנון וירוקים \nחיים כי אם מעט מזער. א\"נ ה\"ק כי תשב ללחום לאכול לחם את מושל שהוא יצר הרע להתעדן \nבה שהוא מושל בין תבין את אשר לפניך. זכור הדורות שהיו לפניך אותם. שהתענגו במאכל \nובמשתה מה הועילו בכך ומה עלתה להם. א\"נ ה\"ק כי תשב ללחום את מושל שהוא יצה\"ר דאיהו \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "מושל בין תבין את אשר לפניך את הצדיקים שהיו לפניך ולא נהנו מן העולם כמה גדולה \nמעלתם. אי נמי הכי קאמר כי תשב להלחם כנגד המושל שהוא היצה\"ר בין תבין את אשר לפניך \nלפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. א\"נ ה\"ק בין תבין את אשר לפניך דהיינו השכינה \nשתמיד מחופפת עליך לכן הזהר מאד מהתענג כלל ותמיד תהיה שכינה נגדך ובפרט בעת המאכל \nלמען תכלם ובכל לעיסה הרהר בד\"ת ואז יהיה מאכלך דוגמת קרבן. והנה אזכך להעמיד \nתלמידים הרבה וכו' כי כל ישיבה שלומדים יש דוגמתה למעלה ומתיבתא דילך היא לקבל \nמתיבתא דעתיק יומין וכד אינון מפלפלין הדברים שמחים כנתינתן מסיני: \nסימן הנז' פסוק ו' אור ליום ז' י\"ט למנחם ה' עמך וגו' הזהר מיצה\"ר אל תלחם את לחם \nרע עין וגו' דהא איכא למידק אמאי כתיב אל תלחם ולא כתיב אל תאכל וכן קשה במאי דכתיב \nלכו לחמו בלחמי ולא כתיב לכו אכלו במאכלי. ועוד קשה אמאי כתיב תלחם ולחמו ועביד \nמהשם פעולה ומדקדקייא אמור דלא יאות למעבד כן. ותו אמאי אזהר אל תלחם וגומר דהא \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "אמרין בני נשא אי עיילית לבית רחימך אכול דאת עביד נחת רוח ליה. ואי עיילית לבית \nסנאך אכול כי היכי דלקהיון שיניה. ותו משמע דשלמה אתא לאזהרא במילי דעלמא ולא במילי \nאורייתא גם צריך להבין מאי מטעמותיו ומאי כמו שער בנפשו. אבל רזא דמילתא דשלמה הע\"ה \nאזהר דלא יכול אינש יותר מדאי דאי עביד הכי מתקיף ליצה\"ר דאיהו רע עין ובהכי גרים \nדההוא רע עין ילחם עמו דדמי דלהוו עמיה גברין דלהוו בסיעתא דהוא ס\"מ וילחמון עמך \nומשום הכי אמר לכו לחמו וגומר דכד תיכלון נהמא דאורייתא הוי כאילו אתון גורמין \nגוברין דלהוו בסיעתא דידכו וילחמו בההוא סטרא. מטעמותיו כלומר דיצה\"ר מעייל בליביה \nדבר נש יאייה תבשילא פלן ובתר הכי דעייל בלביה חמידו איהו משתדל למעבדתיה ובהכי \nמתגאה יצה\"ר והיינו כי כמו שער וגו' כלומר דחמידו דמילתא דמי לשער דמיניה נכנסי' \nלבית. אכול ושתה יאמר לך ולבו דהיינו ת\"ת בל עמך דהא אדבקת בסטרא אחרא: \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "אחר כך סדר לי הדרוש שדרשתי בו ביום במנחה ושבח קצת ממה שעיינתי אלא שפירש בדרך רחב \nובקצתו הוסיף קצת. אחר כך אמר לי ולכן יחכה ה' לחננכם כלומר דחן הוא למעלה שהוא בג' \nעליונות וקאמר דיחכה ה' ולא יתן לכם מתנת חנם משום דאלהי משפט הוא וכיון דדיין \nושופט הוא אבעי דדינא יתעביד. א\"נ הכי קאמר תדע אמתי יחכה ה' וגו' ולא יתן לכם מתנת \nחנם מיד כד ליתכון מכוונין אלא במשפט דהוא ת\"ת אבל כד תסתלקון באשרי דרמיז בג' \nעליונות כולהו רמיז לנ' שערי בינה, חוכי לו ל' היינו מגדל הפורח באויר דהיינו בינה \nוא\"ו היינו ת\"ת כד יתחברון כלהו ספירות כדאמרן ויסתלקו בג' עליונות אז יושפע עליהם \nמתנת חנם. ומאי דלא קצת טופרי ידך בהאי יומא מיני הוה משום דקצת טופרי רגליך ולא \nיאות למיקץ תרווייהו ביומא חדא משום לא תחסום שור בדישו. וכן לית למיקץ טופרי רגלא \nאלא בערב י\"ט או בע\"ש דהוא זמן הדווא והכי אבעי למעבדך למיקץ טופרי רגלא יום ה' \n", "en": ""}, {"index": 23, "he": "וטופרא ידא יום ו' אבל תרווייהו בחד יומא לא ובשאר יומי לא למיקץ לא טופרי ידא ולא \nטופרא רגלא בר מזמניא ושבתי דחדוא כדאמרן ובפרשתא דלא שרית בע\"ש לא תחוש דהא כיון \nדעיינת בה הוי כאילו שרית ליה ויאות כיונתון דרזא דמלתא הוא כדי להוסיף מחול על \nהקדש ואיבעי למשרי יתא בע\"ש ולמגמר יתא בשבת' קודם סעודת שחרית: \nסימן כ\"ג אור ליום שבת ח\"י לכסליו השכמתי כמנהגי לקרות במשניות וקריתי כמו מ' פרקים \nועוד הלילה גדולה וחזרתי וישנתי עד שהשמש זרח על הארץ וחזרתי לקרות והייתי מצטער \nאולי נשכחתי מלהפקד כפעם בפעם ותמיד הייתי קורא בלי הפסק ובתוך זה נאמר לי חזק ואמץ \nאל תערוץ ואל תחת שאעפ\"י שחשבת כי נטשתיך עזבתיך שכחתיך מן הדין כן היה ראוי לעשות \nיען כי שכחתני ונטשתני עזבתני והפרדת מחשבתך ממני ואותי השלכת אחרי גווך והנה אתה \nמתפלל לפני הקב\"ה שיורך דרכי תשובתו ואני מדריכך בדרך זו תלך ותשלך דברי אחריך והנה \n", "en": ""}, {"index": 24, "he": "לא נכון הדבר אשר אתה עושה לכן שוב אלי ואני אשיבך ככל אשר דברתי לך. ותמיד תהרהר \nבתורתי ויראתי ועבודתי ולא תפסיק מחשבתך אפי' רגע והטוב בעיניך מה שעשית אמש להפסיק \nבין גאולה לתפלה כי באותה שעה גרמת שתפול כ\"י על ידך והפרדת אותה מן זוגה. ובעבור \nזה קמו מקטרגי עליך לולא שאני וחיילותי התפללנו לפני הקב\"ה שירחם עליך לכן מכאן \nוהלאה הזהר מאוד אל תפסיק כלל ואפי' בעניית אמן וחוץ מכבוד ר' יעקב שאמר מצוה לענות \nאמן אחר גאל ישראל לא ירד לעומקן של דברים אדרבה עבירה היא בידו ולא מצוה ולכן אין \nלהפסיק כלל. ועל אודות האיש ההוא אשר דברת הנה תקנתיו לך מהרה תראה פלאות ותתמה לכן \nהשלך על ה' יהבך. ומחר בעת הזאת אבא אליך ואדבר עמך הסוד ההוא יותר בארוכה ועתה \nתראה היקרך דברי אם לא תדבק בי ובתורתי ובמשניותי וכו' בהתהלכך תנחה אותך ובשכבך \nתשמור עליך בשכבך ממש כמא דאת אמר בשכבך ובקומך דהא כד את נאים מגו הרהורא דמתנייתא \n", "en": ""}, {"index": 25, "he": "ז' עולמין דילי נטרין יתך וכד את מיקץ מגו דאת נאימת' בהרהורא דמתנייתא היא היא \nממללא בפומך ורחושי מרחשן שפוותך: \n \nספר משלי פרק כז \nסימן כ\"ז אור ליום חמישי א' לאייר רעד ורע אביך אל תעזוב וגומר. פירוש ביום אידיך \nדאית לך צרות לא תשבוק דחלתא דקודשא בריך הוא דאיהו רעך ורע אביך ותדבק בקליפין \nדאינון אחיך משום דאינון כאחים לספירות ותדע למה משום דטב לך למסבל צרות ותהא שכן \nלספירן קדישין מלמהוי לך אחוה ודבקותא דההוא סטרא דאף על גב דיחזון לך פנים צהובות \nהא אינון רחיקין מינך דאין כוונתם אלא לאבדך מן העולם באתדבקותך בקליפין דאמרית לך \nלכן הזהר מלאתדבקא בהון ולאתדבק' בספי' עלאין וכו'. ובכן ואתה שלום וכל אשר לך שלום \nוגו': \n \n", "en": ""}, {"index": 26, "he": "ספר איוב פרק לג \nאיוב סי' לג אור ליום השבת ה' לניסן ה' עמך וגומ' הלא שדרוני לאלפותך ולגלאה לך רזא \nיקירא בהן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר דהא איכא למידק מאי פעמים שלש אי תלת \nזמנין איהו דמגלגל הוה ליה למימר הן כל אלה יפעל אל שלשה פעמים עם גבר מאי פעמים. \nותו מאי עם גבר. ותו דכתיב על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו דמשמע דארבעה \nזימנין והכא קאמר תלתא: \nאבל רזא דמילתא דלגברא דהו' דחיל חטאין מגלגל שלש פעמים לזככה יתיה אבל למאן דלאו \nאיהו דחיל חטאין לא מגלגלי אלא תרין זמנין כי היכי דלא יתקלקל בזמנא תליתאה ויצא \nשכרו בהפסדו וזהו שאמר שלש עם גבר דהיינו דחיל חטאין כמא דמתרגמינן איש חייל ומאי \nדכתיב ועל ארבעה לא אשיבנו היינו לציבור ובכן ואתה שלום: \nתם ונשלם שבח לאל בורא עולם: ", "en": ""}]}
