{"bookId": "kabala-a5501c8f1a43", "part": "1", "torah": "16", "title": "פירוש הרמק לספר יצירה — שער תשעה עשר:", "hebrewTitle": "שער תשעה עשר:", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a5501c8f1a43/1/16/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a5501c8f1a43/1/16/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער תשעה עשר: \n(א) שלשה אבות ותולדותיהם, ושבעה כובשין וצבאותיהן, וי\"ב גבולי אלכסונין. וראיה \nלדבר עדים נאמנים עולם שנה נפש: \nאחר שכבר נתבאר בפרקים הקודמים מענין השתלשלות המדרגות מהראשון הפשוט בסוד אותיות \nקדושות כדפרישית, בא עתה בפרק זה להצילנו מן הטעות שלא נכחיש מציאות הכחות והמלאכים \nוהצורות הרוחנייות שהם בעלות גבול בלתי גשמיות והם המלאכים, כמו שנבוכו בהם \nהפלוסופים. וכשבאו להאמין בהם מיעטום עד המספר ידוע קצר לפי קוצר ידיעתם, והתורה \nאמרה רכב אלהים רבותיים ותחתיהם כמה אלפי אלפי אלפים רבי רבבות שנאנים. וזהו שאמר \nכי הם שלשה אבות - דהיינו אמ\"ש ותולדותיהם - שמהם משתלשלים כמה כחות מלאכים, והם \nמלאכי רחמים מצד שלש ראשונות, ושרשם אמ\"ש. ואמר ותולדותיהם - כי יתרבו לאין תכלית, \nאמנם בעלי רחמים במקורם. וזהו שאמר אבות ותולדותיהם - פירוש כיוצא בהם כפי שורשם \nולא אמר צבאותיהן כדקאמר בזה אחרי כן, מפני שמלת צבא הוא צבא מלחמה ומדות אלו רחמים \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "פשוטים, לכך מלאכים המשתלשלים מהם הם מלאכי רחמים, רחמים בהם לא צבאות שמורה על \nכחות הדין. ועוד כי היכל קדש הקדשים שהיא נגד הבינה וממנו ולמטה יתייחסו המלאכים \nכדפירשו בזוהר בפרשת פקודי ופירשנו בספ\"ר בשער היכלות, אמנם מהיכל קדש הקדשים למעלה \nהם תולדות אל הספירות כחות נעלמים בלתי מתייחסים בשם צבא, שאין מי שישכל וידע מה \nמשם ולמעלה בפרטות אלא מציאות האלוה בעשר ספירותיו: \nושבעה כובשין - הם שבעה ספירות שהם כובשין ומנהיגים העולם השפל כנודע, ולכך להם צבא \nכמלך הכובש מלכותו על ידי צבאותיו, ולכך לשבעה ספירות צבאות כנודע, והם מלאכי חסד \nמצד הגדולה ומלאכי דין מצד הגבורה וכן כולם. ולכך ייחס לספירות עליונות בשם אבות \nלהוכיח תולדות, ואלו בשם כובשין להוכיח צבאות: \nוי\"ב גבולי אלכסונין - גם להם מלאכים נאצלים, כי שמם יעיד להכרח צבאותם, כי הם \nגבולי אלכסון שיש שם כמה וכמה מהענפים, שאם אלו שהם סבה להם שהם עצם הששה קצוות, \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כ\"ש אלו שהם התפשטותם באלכסון על הדרך שפירשנו בפרק הקודם: \nוראיה לדבר - שיוכרח ממנו ענין זה עול\"ם שנ\"ה נפ\"ש - כי עם היות שפירשנו שהם י\"ב \nמזלות בעולם, כמה ככבים בכל מזל ומזל וכמה כחות ועניינים, וכן בחדשים שבשנה, וכן \nבאברים, שאין כל האדם נכלל בי\"ב אברים אלו, שגם כן יש למטה מהם אברים קטנים וחלקי \nחלקים ואדרים וחללים ועניינים לאין תכלית. והיאך מאות אחת יתמצא הענין הזה אם לא \nשיהיה בו רמז לחלקי חלקים שבחיילי האות ההוא המורה על רבוי חיילי הגבול אשר עליו. \nוהאות ראש לחיילים והמרכבות ההם, ומרכבות אותיות שם בן ארבע יוכיחו כדפרישית לעיל \nבשער י\"ב. והם עדים נאמנים עולם שנה נפש - כי הבקי בעצם בחכמת הת(י)כונה כשמואל \nירחינאה היה יכול לייחס עוד חלקי היד כפי החלקים והחדרים אשר במזל שכנגדו, אשר הם \nנבראים על ידי גלגול האות הנרצה, והוא אל האדם במקרה, מפני שאין כוונתו אליו ואל \nהאות והסבה הבורא הבריה והבריה הנבראת בעצם מפני שזה חלק מחלקיה. ודבר זה איננו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "רחוק מאד, שהרי ייחסו החכמים בתכונה שמות המזלות טלה שור תאומים וציירו להם צורות, \nוהם לא ידעו סבה לשמות אלו ולא לצורתם, עד שכתב הרמב\"ם בפרק ג' מהלכות יסודי התורה \nכי בזמן מה היו בצורות אלו הדברים. איך שיהיה יכריח ענין היות במזל ההוא חדרים \nוכחות וככבים ימצא ענינם בטלה או באריה או בדגים או בסרטן, ואם היה חכם בקי ימצא \nבאדם יחס אל האבר כמנין הורידים וכענין העצמות והגידים והעצילים וכיוצא ציור צורת \nהטלה והמאזנים וכיוצא, כפי בחינת איבריו מניינם ופעולתם. וזה יכריח היות בסוד שלש \nושבע וי\"ב העליונות שהם שרשים אל האותיות כדפרישית להם כחות ומרכבות וחיילות \nמתפשטין מהם: \nוהבקי בסדר המרכבות העליונות לא יתרחק לו לייחס מה שבזה בזה, מה שבאדם העליון בשלשה \nמיני אדם התחתונים שהם עול\"ם שנ\"ה נפ\"ש. וזה חלק מחכמת הרשב\"י ע\"ה באדרא בסוד שיעור \nקומה כדפרישית לעיל. וגם זה חלק חכמת ר' ישמעאל בההיא ברייתא כאשר נבאר לקמן בס\"ד, \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שנתן צורה לאיברים העליונים, ולא שיש בהם צורה אלא שהם מחייבים הצורה למטה ומהם \nנמצא בעולם שנה נפש כדפרישית, ומהתחתונים יוודעו העליונים ומהעליונים ימצאו \nהתחתונים, ואלו דפוס אלו, ואלו חותם אלו: \nוידעתי שיקשה אל המעיין כי כל הדברים האלה אינם השגת מציאות הידיעה בעצמה, אבל הם \nהשגת מציאות שיש ידיעה בעולם. והאמת שכך הוא, אבל נבחר בידיעה המועטת בדברים \nהנסתרים מהידיעה המרובה בדברים הפשוטים. ואם יקשה אל המעיין כי נמסר לנו סדר \nהשתלשלות המדרגות העליונות ר\"ל נאצלות, ולא נמסר לנו סדר ידיעת השתלשלות המלאכים עם \nהיותם למטה מטה הרבה, הא לא קשיא, כי הידיעה בדברים העליונים הנאצלים חוייבה אלינו \nלהשיג קוננו לישר דרך אמונתינו, והידיעה במלאכים היא חכמה ולא אמונה ואל זה יספיק \nלנו בידיעת מציאותם וקצת סדר מדרגותם. ועם כל זה לא נכחיש שהיה אל הקדמונים דרך בה \nכעניין הנביאים בחיות ובשרפים, ואבדה בגלותנו ולא נשאר אלא שנים שלשה גרגרים בראש \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אמיר. כעניין מציאות המרכבה ליחזקאל והשרפים לישעיהו, וקצת מפוזר ומפורד בדברי \nרשב\"י ושאר החכמים ע\"ה. ובזה נתבארה משנה זו בס\"ד: \n(ב) חיצה את העדים, חק עשרה שלשה ושבעה וי\"ב מזלות ופקידין בתל\"י גלג\"ל ול\"ב: \nכבר פירשנו במשנה הקודמת שכוונתו בפרק זה לפרש בשכלים הנפרדים, ובמשנה הקודמת הכריח \nמציאותם, ועתה אמר כי הם עולם הפירוד. וזהו שאמר חיצה את העדים - נחלקין, שאין \nעול\"ם שנ\"ה נפ\"ש מיוחדים בעצמם כדפרישית לעיל כ\"ב חפצים וגוף אחד, דהיינו ייחוד \nמציאות קש\"ר אמ\"ש עם בג\"ד כפר\"ת, ואלו הם י\"ב פשוטות, אבל כאן חיצה את העדים פירוש \nאלו השלשה עדים שהם עול\"ם שנ\"ה נפ\"ש שהם למעלה רוחניים ומיוחדים ונקשרים, הם נחצים \nבכאן בעולם הפירוד לחלקים. והטעם שלמעלה שהם בבינה ושש קצוות ומלכות דהיינו עול\"ם \nשנ\"ה נפ\"ש הם מיוחדים בסוד ייחוד וקשר האצילות, והנה שהוא עולם הנפרדים הם כל אבר \nואבר בפני עצמו: \nואמר חק עשרה - לשון חקיקה שהוא גלוי והעבות הדברים בעצם, והיינו צאתם מן האצילות \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אל עולם הנפרדים, והם עשרה מדרגות שיש אל המלאכים זו למעלה מזו בסדר עשר ספירות \nואלו הם, שרפי\"ם חיו\"ת אופני\"ם אראלי\"ם חשמלי\"ם מלאכי\"ם אלהי\"ם בני אלהי\"ם כרובי\"ם \nואשי\"ם, הם עשרה. אמנם בספר מעשה בראשית מנאם על דרך אחרת, כרובי\"ם חשמלי\"ם חיו\"ת \nאראלי\"ם שרפי\"ם תרשישי\"ם אופני\"ם אישי\"ם טפסרי\"ם הם עשר כחות, ואין ספק שאין סדרם \nכסדר שכתבנו, עם היות שהרמב\"ם לקח לו סדר אחר בפרק שני מהלכות יסודי התורה. והרשב\"י \nע\"ה פירש כי שרפים בבינה וחיות בת\"ת ואופנים במלכות, והם שלשה מדרגות זו למעלה מזו. \nאמנם למעלה מהשרפים הם אראלים וחשמלים, והם נכללים בשרפים כעניין הבינה שבה כלולים \nכתר וחכמה. ובחיות כלולים ששה מדרגות שהם כרובי\"ם תרשישי\"ם אישי\"ם טפסרי\"ם אלהי\"ם \nבני אלהי\"ם, והם בת\"ת. ואחרי כן אופנים. וחיות ואופנים קשורות אלו באלו בענין שהם \nשלשה ושבעה - נחלקים והיינו שהם שבעה היכלות בהיכל שביעי פרגוד, ומשם ולמעלה אין מי \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שישיג. ושלשה בפני עצמן ושבעה בפני עצמן. וי\"ב מזלות - הם סוד י\"ב פנים שבחיות שהם \nי\"ב מזלות, שבפנים אלו נוזלים שפע לעולם. וסוד י\"ב הוייות הם י\"ב פנים, ועם היות \nשהם י\"ו פנים (י\"ב), וכן פירש הרשב\"י ע\"ה שנחשבים בבחינה אחת לי\"ב ובבחינה אחרת \nלי\"ו: \nופקידין בתל\"י גלג\"ל ול\"ב - הם כחות מת\"ת ומלכות ובינה. ופי' פקידין - שהם עומדים \nמופקדין על פי השפע הנשפע מספירות אלו, שהם תל\"י גלג\"ל ול\"ב. ויתבאר עוד עניינו \nלקמן שאינם ממש בינה ות\"ת ומלכות, אלא בחינות פנמיות מהם, והם מתנהגות על פיהם כפי \nהנשפע מלמעלה. ולפי מה שמפרש בספר הבהיר בענין פקידין בתל\"י גלג\"ל ול\"ב - שפירש שהם \nי\"ב צורות קדושות בתל\"י וי\"ב בגלג\"ל וי\"ב בל\"ב, הענין שהם ל\"ו צורות קדושות, ופי' \nפקידין - שהם כלולים ומופקדים שם ולא אהדר פקידים בתל\"י וכו' אלא לי\"ב לבד, כי שלשה \nועשרה הוא ענין אחר, ואהדר למציאות י\"ב כחות שהם בתל\"י וגלג\"ל ול\"ב שהם י\"ב שבטים \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "עליונים, והם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים, ש[ב]הם תלויים ע\"ב שמות. ובעניין \nזה הארכנו בספ\"ר בשער פרטי השמות. ואפשר אומרו חיצה את העדים - י\"ב בתל\"י וי\"ב \nבגלג\"ל וי\"ב בל\"ב, ואינם כ\"כ ענין אחד כדפרישית, אלא שלשה בפני עצמן ושבע בפני עצמן \nוי\"ב בפני עצמן. ובזה נתבארה משנה זו בס\"ד: \n(ג) שלשה אש ומים ורוח, אש למעלה ומים למטה ורוח בנתיים, וסימן לדבר שהאש נושאה את \nהמים: \nמשנה זו כולה שנינו בפרק שני ושם נתבארה. אמנם הכוונה הנה להיות מציאות המלאכים \nנחלקים לשלשה חלקים שהם שרפים חיות ואופנים כדפרישית, שרפים הם מצד הבינה והאש ושמם \nיעיד עליהם, והם למעלה גבוה מחיות ואופנים. ואופנים הם למטה מצד המים כדכתיב והנה \nאופן אחד בארץ, שהם מים מצד החסד. והחיות באמצע שהם מצד הת\"ת הרוח, והם בנתיים, שאם \nאופנים יעלו אל האש אין צריך לומר שלא יכבו את האש מפני שהיא אש אוכלת לחים ויבשים \nושואב את המים ומבטלם, אלא שאדרבה יתבטלו הם אם יעלו למעלה ממחיצתם. לכך הרוח \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בנתיים שהם החיות, והחיות אויר, ואויר נדלק באש השרפים ואינו מתבטל. וכן המים \nנכנסים ברוח ואינם מתבטלים, כענין שהחיות הם נכנסים בין השרפים ויש להם השגה שם, \nוהאופנים נכנסים בין החיות ויש להם השגה שם. ונתן סימן לדבר - שהחיות בנתיים, ופי' \nבחינה אמצעית שוה אל שניהם, שהאופנים מזדווגים אליהם והם בשרפים, ולא אופנים \nבשרפים, שהאש נושאה את המים שמכלים אותם ושואבים אותם וכדפרישית. ואית דגרסי מ\"ם \nדוממת וכו' - וכבר נתבארה בפרק שני משנה שלישית. ובזה נתבארה משנה זו בס\"ד עם מה \nשנתפרש שם: \n(ד) תלי בעולם כמלך על כסאו, גלגל בשנה כמלך במדינה, לב בנפש כמלך במלחמה. [ואית \nדמסיים הכי - כללו של דבר מקצת אלה מצטרפין עם אלה ואלו תמורת אלו, אלו כנגד אלו, \nואם אין אלו אין אלו]: \nכבר הסכמנו לפרש משניות אלו בסוד העולם התחתון מן האצילות ולמטה בשלשה בחינות, שהם \nשרפים חיות ואופנים. וכמו שיש אל הספירות העליונות, ר\"ל בינה ות\"ת ומלכות בחינה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אמצעית שהוא נקודת מרכז שבה תסוב גלגל הספירות, והנקודה האמצעית הזו תתייחס בשם תלי \nוהוא שם תנין שייחסו התוכנים, שהוא קו האמצעי המרכז שעליו נקודת הארץ ובו תסוב \nתנועת הגלגלים קצתם. ואמר שהוא ענין מציאות מחובר ממים ואש ואויר שהוא קו האמצעי \nבעולם. וכן בחינה אמצעית בבינה שבה סוד שלש ושבע וי\"ב תקרא תל\"י, והלשון תלי תלים, \nוהיינו קבוץ המדות. וכן גלג\"ל בת\"ת, והוא אמצעית אל סוד השנה שהוא שש קצוות. וכן \nל\"ב בחינה אמצעית במלכות שהיא הנפש. והארכנו בביאור ענין זה יותר בספ\"ר בשער פרטי \nהשמות. והנה הבינה אותם הבחינות אשר בה בשלום דאין בה דין. כי עם היות שדינים \nמתעוררים ממנה, סוף סוף היא רחמים ובחינת המדות שבה גם כן. לכך הוא כמלך על כסאו - \nשאין שטן ואין מקטרג. אמנם בת\"ת יש בו דין קצת, אבל קו האמצעי מכריע לצד הרחמים. \nלכך הוא כמלך במדינה - שאינו בטוח, אבל בטוח שלא ינצחוהו. אמנם במלכות מפני רבוי \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הדין הוא כמלך במלחמה - פעמים גובר הרחמים ונוצח פעמים גובר הדין ומנוצח: \nוהנה כדמות בחינה אמצעית שבבינה אל הספירות הנעלמות שבה, כן אכתריא\"ל - בין השרפים. \nוכדמות בחינה אמצעית שבת\"ת אל שש קצוות, כן מטטרו\"ן - אל החיות. וכדמות בחינה \nאמצעית שבמלכות אל הספירות שבה, כן סנדלפו\"ן - אל האופנים. והנה באכתריא\"ל שהוא סוד \nהבריאה כדפרישית בספ\"ר בשער אבי\"ע, אמר תל\"י - שהוא קווצותיו תלתלים, ששם מקור הכתר \nבעולם שהם השרפים כמלך על כסאו - כדפירשו במסכת ברכות אמר ר' ישמעאל פעם אחד נכנסתי \nוכו' וראיתי את אכתריא\"ל וכו'. ומטטרו\"ן שהוא גלג\"ל בשנה - כן הוא בחיות שהוא רקיע \nנטוי על ראשי החיות כמלך במדינה - מפני שסביב חוצה לעולם מטטרו\"ן הם הקליפות, ויש \nשם קצת קטטה. אמנם סנדלפו\"ן שהוא ל\"ב בנפש - שהוא בסוד העשיה, שם ממש הקליפות והוא \nכמלך במלחמה. ושלשה אלה שהם אכתריא\"ל ומטטרו\"ן וסנדלפו\"ן הוא סוד בריא\"ה יציר\"ה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "עשי\"ה שפירשנו בספ\"ר בשער אבי\"ע. ואל אלה השלשה יתלוו כחות המלאכים שרפים חיות \nואופנים: \n(ה) גם כל חפץ זה לעומת זה ברא האלהים, טוב לעומת רע. טוב מטוב, רע מרע. טוב מבחין \nאת הרע, ורע מבחין את הטוב. טוב גנוז לצדיקים ורע לרשעים: \nאחר שדבר בענין המלאכים דבר גם כן בענין החצונים, ואחר שגם הם מאתו לצורך העולם. \nולהודיענו שהם נבראים מאתו בכוונה אמר גם כל זה חפץ זה לעומת זה - שהם הקליפות שהם \nנגד הקדושה מבחוץ כקוף לפני בני אדם, גם אותם נבראו על ידו. וזהו שאמר ברא אלהים. \nונקט שם אלהים כי על ידי שם זה נבראו ודאי כאשר נבאר. והם למטה מעולם המלאכים, חוץ \nלהיכלות. וזהו שאמר טוב לעומת רע - כאומרו סביב רשעים יתהלכון. ואחר שביאר מקומם \nאמר מהיכן נבראו, ואמר טוב מטוב - פירוש מלאכי חסד וטוב מצד הימין הנק' טוב. ורע - \nשהם מלאכי רע מלאכי חבלה, מרע - מצד הגבורה בסוד השתלשלות בעלי הדין, ואלו סיגי \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הזהב כמו שפירשנו בארוכה בספ\"ר בשער התמורות: \nומשתי כחות אלו שהם טוב ורע מורכב האדם שמשם יצר הרע ויצר הטוב. והנה המלאכים הם \nיצר הטוב כולם ואין להם בחינת הרע כלל, ולכך אין להם שכר בעמלם. והבהמות כלם יצר \nהרע ולהם אין בחינת הטוב, ואין לנפש הבהמה שכר ועונש זולתי אם היא בסוד הגלגול \nשאינה בהמה, וזהו חמורו של רבי פנחס בן יאיר. אמנם בני אדם יש להם יצר הרע ויצ\"ט \nשהם נשכרים ונענשים. וזה טעם אל בריאת הרע, כי טוב מבחין את הרע - כי על ידי היות \nבאדם טוב ורע והוא עוזב הטוב ורודף אחר הרע הוא בעל עונש. וכן הצדיק רע מבחין את \nהטוב - שיש בו יצר הרע ויצ\"ט ועוזב הרע ורודף אחר הטוב הוא בעל שכר, וגדולה מעלתו \nממלאכי השרת. אם כן זהו טעם שברא הקב\"ה הרע שהוא משלים הטוב ומעלהו למעלה מהמלאכים, \nוכדפירשו בזוהר בעניין זה ממש. ולכך טוב גנוז לצדיקים - ששכר מצוה שהוא יצר הטוב \nמצוה שהוא הטוב וכו': \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "(ו) שלשה אחד אחד לבדו עומד. שבעה חלוקים, שלש מול שלש ואחד מכריע ביניהם. י\"ב \nעומדים במלחמה, שלשה אוהבים שלשה שונאים, שלשה מחיים שלשה ממתים, ואל מלך נאמן מושל \nבכולן ממעון קדשו: \nהתחיל לדבר בדברים הגשמיים שהם למטה, בעול\"ם שנ\"ה נפ\"ש הגשמיים שאינם ברוחניים \nשביאר בפרקים הקודמים. כי אותם שהם ברוחנייות עם היותם הפכים, הם נקשרים ומיוחדים \nכדפרישית בפרקים הקודמים. אמנם בעולם שנה נפש הגשמיים כל אחד ואחד מאמ\"ש לבדו עומד, \nבין בעולם בין בשנה בין בנפש. שהרי בשנה בזמן קור אינו רויה, ובזמן רויה אינו חום. \nוכן בעולם יסוד האש אינו יסוד המים, ושניהם אינם יסוד הרוח. וכן בנפש בטן אינו ראש, \nושניהם אינם הגויה. אבל ברוחניים כולם מסכימים אל פעולה אחת ומיוחדים יחוד שלם \nכנודע. וזהו שאמר שלשה - שהם בעש\"ן הגשמיים, כל אחד לבדו עומד - ואין יסוד הרוח \nהתחתון מכריע בין האש והמים כעניין הכרעתם באצילות, אלא כל אחד ואחד - מהם לבדו \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "עומד. וכן שבעה - שהם מיוחדים ומצורפים יחד בעש\"ן הרוחניים כדפירשנו, בגשמיים אינו \nכן אלא חלוקים שלש מול שלש - כי שבעה ככבי לכת הם שצ\"ם מצד אחד נכ\"ל מצד אחר וחמה \nביניהם בלתי מייחדם, שאין כן כוונתו לקשור אלא מכריע כענין לשון המשקל שהוא אמצעי. \nוכן אחד בשבת שני בשבת שלישי בשבת מצד אחד, ורביעי בשבת וחמישי בשבת וששי בשבת מצד \nאחד, ושבת אמצעי בלתי מייחד הימים. וכן בנפש עין ימין אזן ימין ונחיר ימין מצד אחד, \nועין שמאל ואזן שמאל ונחיר שמאל, ופה אמצעית בלתי מייחדם. ולא כן למעלה כי המדות \nנקשרות שבעתם אלו באלו כנודע. ופירשתי עניין קשר הספירות לעיל ובספ\"ר בשער סדר \nעמידתן: \nוגם כן בענין י\"ב גבולים שהם לעיל מיוחדים ונקשרים בסוד האצילות, הם למטה אדרבה \nהפכיים אלו לאלו, כענין המזלות כל אחד שופט דינו הן למות הן לשרושי הן לחיים הן \nלאהבה הן לשנאה, עד שיתבטל קצת פעולת האחד מפני קטרוג האחר, ובאחד מיני אלף לא \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "יסכימו כולם אל פעולה אחת. ולא כן ענין הספירות והגבולים שכלם מסכימים אל ענין אחד. \nוזהו שאמר י\"ב עומדים במלחמה - ממש, ולא כן אומרו ברוחניים אלא ערכן כמין מלחמה ולא \nשילחמו ח\"ו, אלא טבעם לוחמים אמנם מסכימים אל הדין או אל הרחמים כנודע. ולא כן \nהגבולים בעש\"ן הגשמיים, כי בעולם שהם י\"ב מזלות שלשה אוהבים - הם, כי המזלות לעולם \nששה בירידה וששה בעלייה, והנה השלשה שהם למעלה מכלם הם מחיים - את האדם משפלותו \nורוממים אותו, וג' שכנגדם למטה מכולם הם ממיתים - אותו ומשפילים אותו עד למטה. \nושלשה שהם בתחלת העליה הם אוהבים - אותו מתקרבים אל החיים ואל העליה להעלותו, ושלשה \nשהם בתחלת הירידה הם שונאים - אותו. וזה בדברים שהם טובים לאדם כאותם הגוזרים טובה, \nאמנם בענין שהם נגדיים יהיה הגזרה להפך: \nאו נפרש כי האדם חי מצד החיים שהוא הרוח החייוני חם ולח, ולכך שלשה שהם חמים ולחים \nשהם תאומי\"ם מאזני\"ם דל\"י הם מחיים - האדם אחר שהם חמים ולחים בטבעם, ושלשה שהם \n", "en": ""}]}
