{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "101", "title": "ספר עץ חיים — שער לח פרק ד מ\"ת", "hebrewTitle": "שער לח פרק ד מ\"ת", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/101/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/101/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער לח פרק ד מ\"ת\nגם ענין זה הוא חטא של אדה\"ר בעץ הדעת טו\"ר כאשר בארנו לעיל כי זהו מקומו והוא עצמו \nמשארז\"ל שחטא חוה היה שסחטה ענבים ונתנה לו. ופירוש הענין כי הנה העקביים של לאה \nהנכנסין בכתר רחל הם בחי' ענבים גימטריא עק\"ב בסוד עקב ענוה הנ\"ל והיין שבענבים הם \nדינין שבעקביים האלו. ונודע שאין החיצונים ניזונין אלא מפסולת היין מן השמרים שבו \nשהם שיורי הדין הקדוש (וחוה גרמה) והנה זה השפע שיונקים החצונים הוא דין קשה והוא \nיין עכור מלא שמרים והוא בלוע תוך העקביים של לאה דמיון היין הבלוע תוך הענבים וחוה \nסחטה אותן ענבים וכוונתה היתה שע\"י הסחיטה ההיא יצאו השמרים הבלועים שם ומהם שתו \nאדם וחוה מן היין ההוא כוס התרעלה חלק החצונים הנקרא סטרא דמותא ולכן נענשו בענין \nהמיתה וגרמו עליה מיתה. ואפשר גם כן שזה סוד מיתת רחל מחמת התרפים כמאמר רז\"ל. והבט \nנא וראה כי ענבים גימטריא עק\"ב כנזכר לעיל לכן אין נדרכות הענבים להוציא מתוכם יינם \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אלא בעקביים וענבים אלו הם לשון רבים ששהם ב' עקביים הנ\"ל אשר כל א' מהם הוא נקרא \nאלקים להיותה דינין כנ\"ל. והנה ב' רגלים הם ב' שמות אלקים (ועם י' אותיות שלהם ג\"כ \nגימטריא ענבים) והם גימטריא עק\"ב כי אלהים שהוא שורש הדין בבחי' ענבים ובתוכו גנוז \nהיין ומובלע בתוכו ולפי האמת כיון שהם ב' שמות אלהי\"ם וגם ענבים מיעוט רבים שנים \nלמה הם גימטריא עק\"ב כנ\"ל שהוא לשון יחיד הענין כי להיותן מובלעים ב' העקביים בכתר \nדרחל כנ\"ל מתאחדים ונעשים עקב אחד וזה עקב ענוה ולא כתיב עקבי הענוה. ונל\"ח ששמעתי \nממורי זלה\"ה כי זהו ג\"כ סוד מ\"ש פרשה תצוה ובספרא דצניעותא דינין דנוקבא תקיפין \nברישא ונייחין בסופא כי הנה בכתר דרחל שם הם עקביים דלאה שהם תוקף הדינין כנ\"ל. \nוהנה נתבאר ענין חטא אדה\"ר איך היה בעץ הדעת שהם בב\"ש תחתונים של ת\"ת דז\"א שהם \nאורות נגלים של הדעת מבחי' החסדים שבו. גם תבין מאמרי זוהר שנראה חלוקים זע\"ז כי \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בקצת מקומות נראה שחטא אדה\"ר היה בנוקבא ויש שנראה שהיה בזכר ויש שנראה בכתר ששם \nחשך כנזכר בתקונים וזוהר פרשת בראשית והכל אמת כי הוא הכתר והוא דנוקבא רחל והוא \nבמקום חזה דז\"א וענין דשוי חשך בין כתר לעילת העילת כאשר נתבאר אצלינו באורך ביאור \nענין חטא אדה\"ר ובענין אותן ד' חכמים שנכנסו לפרדס: \nמ\"ב גם את לרבות אך רק למעט. סוד הדברים אלו שכבר נודע שפרצוף ז\"א כלול ב' נששים \nלאה ורחל והם ב' בחי' שהם ב' רבוים וב' מעוטים בפרצוף א' דז\"א כי לעולם הרבוי \nבנוקבא כי תחלה נברא האדם ולקח הקב\"ה הצלע וריבה בה ונברא משם הנוקבא והנה מהחזה \nולמעלה שהוא מקום הסתום שם היא לאה מאחור ונק' עלמא דאתכסייא ויש לה רבוי ומיעוט \nומיעוט הוא כי לפעמים היא בחי' י' מי\"ס דאחוריים דאמא כנודע והיא חיצוניות דמלכות \nדאמא ואין בה רק אחוריים דספי' וזהו אך למעט אך לאה כי היא בחי' י' דאחוריים דאמא \nאשר בבה שם אהי\"ה כמנין אך ויש בה לפעמים ב' רבויים שהם גם את כי הנה היא לוקחת \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "מהלבושין שש ד' מוחין שהם ד' שמות אהי\"ה במלוין. ואמנם בתחלה לקחה כללותן לבד שהם \nד' אותיות הראשונים והם מספר היותר רב והם ג\"כ יותר מעולות ורבות שמהם נעשה הכתר \nשלה וד' אלפין שהם גימטריא מד\"ת כאשר בארנו ע\"פ ומדת ימי מה היא. והנה מדת כמנין \nג\"ם א\"ת אשר ב' רבוים אלו הם בלאה והם סוד הכתר שלה הנ\"ל הנעשה מד' אלפין הרמוזין \nבד' גדולה דאחד שהיא לאה כנ\"ל שם. עוד ט\"א גם את לרבות שהנה לאה יוצאת מהחזה דז\"א \nולמעלה ותופסת הג' קוין שלו אשר בהן ד' ספירות חו\"ב חו\"ג שעדיין אין לה חלק בדעת \nוהם סוד ד', והנה ד\"ס כל א' כלול מי' גימטריא מ' וי' כלול מי' הרי ת' והם מדת במנין \nג\"ם א\"ת. עוד יש בחי' רבוי א' והוא כי כל אותן ד' ספירות אשר כל א' כלול מי' הרי מ' \nוגם תופס שליש המכוסה דת\"ת והוא שליש מי' דהיינו ג' הרי ג\"ם וגם לאה היא מלכות דאמא \nאשר בה עיקר הכ\"ב אתוון (גדולות הם בבינה אשר בה לאה והם) מא' עד ת' הרי את הרי גם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "א\"ת לרבות. ועוד יש רבוי אחר כי היא אחוריים דבינה ובה אהי\"ה והוא דאחוריים העולה \nמ\"ד תסיר האלף נשאר גם וזהו גם לרבות (והנה גם ברחל יש ג\"ם א\"ת א\"ך ור\"ק ונבאר קודם \nברחל) ואך ורק שהם ב' מיעוטים הם ברחל שהנה היא מקבלת מיעוט אורות דלאה כנודע \nבכוונת ק\"ש ולכן היא דין וגם שאין לה הארה עליונה נשאר במיעוטה והיא דין שהנה היא \nבחי' של אדני וג' אותיות דין שבה ה\"פ נגד ה\"ג שבה והם ש\"ך ניצוצין דדין הגמור כי הם \nאותיות דין וזהו א\"ך ר\"ק שהם ש\"ך דינין כשהוא במיעוט בלתי הארה עליונה (כי א' כבר \nלקחה לאה) כנ\"ל ובבא אליה הארה מאמא מהאלפי\"ן שבשם אהי\"ה אז נתוסף בה הארה ומיתוק \nוהם ה' אלפין (נעשה אדני דינא רפיא) ועם ה\"פ דין יהיה שכ\"ה דהיינו נערה טובת מראה \nאך בעת המיעוט היא א\"ך רק בגימטריא ש\"ך וזהו א\"ך ר\"ק דהיינו ר\"ק מא\"ך כי אך הוא \nרומז לשם אהיה שהיה חסרה אור דאלפי\"ן הנ\"ל לכן הוא דין נער משא\"כ בקבלתה מן האלפי\"ן \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "היא נערה שנעשה הדין ממותק (ונבאר עתה ג\"ם א\"ת ברחל כי הנה מקבלת הארת כ\"ב אתוון \nמא' עד ת' מבינה ע\"י ז\"א כמ\"ש בברוך אתה בעמידה והוא אותיות שליש תחתון דז\"א ונהי\"ם \nהרי ג\"ם וכ\"ב אתוון הרי א\"ת וזהו ג\"ם א\"ת ברחל. והנה ג\"ם וכ\"ב אותיות גימטריא אדני \nשהוא ברחל. והנה הג\"ם מאיר ברחל מצד לאה והכ\"ב אותיות הוא מלאה מלכות דתבונה אשר \nמשם אותיות כי לפעמים מאירין בה הג\"ם א\"ת שהם בלאה): \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שער לח פרק ה מ\"ת\nגם נבאר ענין משארז\"ל אתין וגמין רבוין הם כי מדבר על ענין ב' בחי' לאה ורחל. והנה \nנת\"ל איך לאה לוקחת מן המוחין של ז\"א בחי' ד' אלפי\"ן של ד' שמות אהי\"ה המלביש נה\"י \nדתבונה שבתוכם מתלבשין המוחין והם גימטריא מד\"ת בסוד ומדת ימי מה היא כנ\"ל. והנה \nבתחלה לוקחת אותן לאה שהיא למעלה קרובה אל מוחין דז\"א אח\"כ יורדין ברחל וזהו ענין \nאתין וגמין שהם רחל ולאה שהם באים מרבוי המשכת השפע אשר בז\"א במוחין שלו יוצאין מהם \nלחוץ בבחי' שתיהן הנ\"ל לכן נקרא רבוין ע\"ש שנתרבים ונגדלין ויוצאין מאחוריו בתוספת \nורבוי הארת המוחין שבו יוצאין ב' רבוים הנ\"ל שהם רחל ולאה ורחל היא הנקרא את וכנזכר \nבזוהר דכל אתר את היא נוקבא וגם היא לאה והענין הוא כי מן הד' אלפי\"ן שהם גימטריא \nמד\"ת נחלקה הארה וכמספר ג\"ם ממדת לוקחת לאה וא\"ת ממדת לוקחת רחל ושתיהן גם את \nגימטריא מדת כנ\"ל והטעם לזה שמעתי ממורי זלה\"ה ושכחתי ואני מסופק מהו ששמעתי לכן \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אכתוב כל מה ששמעתי. הנה נלע\"ד כי הטעם אשר לוקחת לאה ג\"ם אורות הוא כי הנה אורך \nהתפשטות לאה בז\"א הוא ב' ספירות בקו ימין והם חכמה וחסד וב\"ס בינה וגבורה בקו שמאל \nכי הקו האמצעי שהוא הדעת אין למנותו כיון שאנו מונין קו ימין ושמאל והנה הם ד' \nספירות כל א' כלול מי' גימטריא מ' ועוד שליש עליון מן הת\"ת שהם כמספר ג' הרי ג\"ם. \nגם נלע\"ד ששמעתי כי הנה התחלת לאה מן הדעת הכולל חו\"ב. וגם חו\"ג ממש שהם זרוע ימין \nושמאל הז\"א הם ד\"ס שהם מ' ושליש הת\"ת הם מ\"ג וכל שאר האורות לוקחת רחל. וגם נלע\"ד \nששמעתי ט\"א כי הנה הז\"א יונק מן הפנים דנה\"י דתבונה המתפשטים בתוכו כנודע אבל \nהנקבות שהם לאה ורחל יונקים מן אחוריים דתבונה כי לטעם זה נקרא הזכר ונקבה קדם \nואחור והנה עיקר תבונה הוא נגד לאה כי רחל היא מתחלת אחר שנגמר יסוד דתבונה אשר משם \nולמטה מתגלה יסוד אבא נמצא כי עיקר יניקת לאה הוא מהתבונה ויונקת מהאחוריים שלה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כנ\"ל. והנה אחוריים של תבונה הוא רבוע של אהי\"ה שהיא בחי' אחוריים כזה א' א\"ה אה\"י \nאהי\"ה שהוא גימטריא מ\"ד [הגהה - נלעד\"ח שצ\"ע בכאן כי הרי נודע בכ\"מ בדרושים שהבינה \nהיא בחינת אהי\"ה והתבונה היא שם ס\"ג א\"כ לאה שהיא אחור דתבונה היא נעשית מאחור דשם \nס\"ג כזה יו\"ד יו\"ד ה\"י יו\"ד ה\"י וא\"ו יו\"ד ה\"י וא\"ו ה\"י ועם כללות האותיות דס\"ג הם \nקע\"ו כמנין לעולם וכדאיתא בשער הכוונות בכוונות ברוך שם], וגם מאורות ההם לוקחת לאה \nואור אחד מהם ניתן אל רחל הנק' ת' לסבת היותה נגד ד\"ס דז\"א תנה\"י שהם כל א' כלול \nמי' וי' מי' הרי ת' ועוד אור א' שלוקחת ממ\"ד אורות של לאה הם א\"ת ברחל. אמנם אור א' \nשלוקחת רחל מלאה הוא עקב ענוה הנ\"ל שלוקחת רחל מלאה עקביים שלה בתוך כתר שלה והוא \nהארה מועטת כלולה בבחי' אור א' לבד. וגם נלע\"ד ששמעתי כי גם שארז\"ל אכין ורקין \nמיעוטין הם יובן בבחי' שתים אלו הנ\"ל כי הנה א\"ך ר\"ק גימטריא ש\"ך שהם סוד הש\"ך \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "דינין כנ\"ל והכוונה הוא בעת שליטת הש\"ך דינין אז אלו הנקבות מתמעטות ואין להם הארה \nומה שהיתה נערה נעשה נער חסר ה' שהם בחי' הש\"ך דינין כמבואר שם היטב: \n \nשער לח פרק ו מ\"ת\nוראיתי לבאר כמה פסוקים בפרשה עקב המתעסקין בענין לאה ורחל כמ\"ש בע\"הואלו הן בעלותי \nההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית. ואם תדקדק בהם תמצא שינוים רבים פעם אחת נקרא \nבב' שמות משותפות והם לוחת אבנים לוחת הברית ופעם אחרת נקרא לוחות אבנים לבד או \nלוחות הברית לבד ופ\"א לוחות סתם בלי שם לויי וכמה דקדוקים אחרים יתורצו בכלל \nדברינו. כבר נתבאר אצלינו כי בדור המדבר היתה נוקבא דז\"א בבחי' אב\"א עמו ונמשך עד \nשנבנה בית ראשון שאז חזרה פב\"פ ואפילו בימי החול ואלמלא לא חטאו ישראל בעגל הרי היו \nראויין שאז יחזרו זו\"ן פב\"פ כבימי בהמ\"ק וזה ע\"י קבלת הלוחות. ואמנם דע כי כל בחי' \nהלוחות הם סוד נ\"ה ומ\"ש בזוהר ובסבא דמשפטים על והלוחות מעשה אלהים המה שהם אותיות \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ו\"ה לוחות הי זו\"ן שהם אותיות ו\"ה של הוי\"ה הם עצמן בחינת הלוחות אין זה קושיא \nממאמר זה כי כבר נתבאר בזוהר ובתקונים דאיהו בנצח ואיהי בהוד הרי כי הזו\"ן עצמן הם \nנ\"ה. וביאור הענין כי הנה נודע כי קומת נוקבא דז\"א הוא בנ\"ה של הז\"א כי ג\"פ שיש \nבכ\"א מהם מתחלקין בה באופן זה ב\"פ עליונים ח\"ב שבה וב\"פ אמצעיים חג\"ת שבה שהם גוף \nשבה וב\"פ תתאין הם נ\"ה שבה ועתה כשעלה משה לקבל הלוחות לקח מצד גוף של רחל אשר הוא \nכנגד ב\"פ אמצעיים דנ\"ה שלו אשר בחינה זו נקרא לוחות אבנים ומצד נ\"ה דז\"א אשר בחינה \nזו שלו נקרא לוחות הברית כי נקבה נקרא אבן והזכר נקרא ברית ולהיותן מצד גוף הנוקבא \nשהוא הת\"ת שבה לכן נכתב לוחת מלא ו' ראשונה כי ת\"ת ו' ראשונה ויסוד ו' שניה כנודע \nבסוד ו\"ו. וגם לסבה זו לא אמר שתי לוחות לפי שנ\"ה חדא אינון והם תרי פלגא גופא \nואינן ב' בחי' נפרדות זו מזו כי הנה הם ב' מתחברין ונעשין גוף אחד מחוברים בתרין \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "פרקין עילאין ובב\"פ אמצעיים כנ\"ל ואינן נפרדין רק בסופן בב' פרקין תתאין שנעשין נ\"ה \nתרין ירכין נפרדות בסופה. והנה כאשר נתן לו הש\"י בתחלה כתיב ויתן ה' אלי את שני \nלוחת האבנים מצד גוף הנוקבא כי משם התחילו ממטה למעלה כי עדיין הוא בתחלת מ' יום כי \nעדיין לא למד התורה במרום ועכ\"ז היה ממקום עליון שבה שהוא מצד הת\"ת שבה לכן כתיב \nכאן לוחת האבנים מלא ו' ראשונה שהוא הת\"ת שבה ואמנם ויהי מקץ מ' יום שאז היה ראוי \nלקבל גם בחי' נ\"ה דז\"א אשר אז נקרא לוחות הברית והיה יכול לעלות עד מקום הברית \nוכיון שאירע מעשה עון העגל לא ניתנו רק ב' לחת אבנים (לחות הברית) שהם כמה שינוים \nא' שהם בחי' שנים בפירוד שהוא למטה בנ\"ה שבה שהם ב\"פ תתאין דילה אשר שם הוא פירוד \nלב' כנ\"ל לכן חסרו הב' ווי\"ן כולם שבלוחות כי הם למטה בירכין דילה ולא למעלה בת\"ת \nשבה כנ\"ל ופגם זה הוא בבחי' הנוקבא. עוד פגם א' מצד ז\"א שהיה לחות הברית וחסרה ו' \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ראשונה והושמה השנייה שהוא מצד היסוד שהוא למטה במקום הנוקבא ואז ויאמר ה' אלי סרו \nמהר מן הדרך אשר צויתם צויתם כתיב והוא אותו ענין המצוה ראשונה שצוה משה בפרשת בא \nבפ' קדש לי כל בכור שנאמר ויאמר משה אל העם זכור את היום שהם ערב רב הנק' עם בלשון \nסתם ושם בפ' זו נתבאר אצלינו ענין מצוה זו שלא יאכל חמץ מה עניינה וע\"ש. והנה שם \nביארנו בענין זה שמשה מעצמו רצה לצוות מצוה זו אל הערב רב לזכותן ולהכניסן תחת כנפי \nהשכינה ולא כן צוה הש\"י אלא קדש לי כל בכור וגו' וז\"ש אשר צויתם אתה ולא אני. ואומר \nסרו מהר מן הדרך הוא בחי' דרך הבא מן היסוד אל הנוקבא בסוד הנותן בים דרך וכמו שיש \nדרך אל יסוד ז\"א במלכות התחתונה רחל כן יש דרך עליון בדעת דז\"א במלכות העליונה לאה \nד' דאחד. ועד\"ז אמר סרו מהר מן הדרך אשר צויתם כי חטא עון המסכה אשר עשו הוא למעלה \nבלאה כמ\"ש ענינו. והענין הוא כי הנה עון העגל יש בו כללות פגם זכר ונקבה והנה סוד \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מסכה הוא למעלה בדעת אשר מזדווג במלכות העליונה לאה ועגל הוא למטה ביסוד ז\"א \nהמזדווג עם מלכות תחתונה רחל ודע כי עגל גימטריא ק\"ג ושם ס\"ג עם י' אותיותיו \nגימטריא ע\"ג והוי\"ה עצמה מספר כ\"ו ועם ד' אותיותיו יעלה הכל מנין ק\"ג כמנין עג\"ל. \nואמנם מסכה הוא סוד קכ\"ה קנטרין של זהב שהיה בו כמנין מסכ\"ה כמארז\"ל והנה הם סוד \nקכ\"ה זיני דמסאבותא דנחתי לעלמא מסטרא דחויא בישא דמטיל בנוקבא והנה הם כוחות זכרים \nכנזכר בפרשת אחרי מות דע\"ט והנה הש\"י לא הזכיר רק המסכה שהוא בחינת פגם הזכר כנ\"ל \nוהטעם לפי שהוא פגם יותר חמור מן הפגם הנוקבא מאד לזה אמר עשו להם מסכה ולא אמר עשו \nגגל מסכה. והנה החטא של עגל היא גם למעלה בלאה בסוד ד' דאחד כי כבר ידעת כי נה\"י של \nתבונה הם לבושין אל המוחין דז\"א והמל' של תבונה יצאה לחוץ בסוד קשר של תפילין דעורף \nאחורי הראש והיא סוד ד' רבתי דאחד והנה אין בה רק בחי' נקודה א' הנ\"ל. ואמנם רחל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "התחתונה כל קבלת אורותיה אינו אלא מן הזכר ז\"א וממנו בא אליה אור תמיד וכל הט\"ס \nתחתוות שלה להות שבתחלת אצילות לא יצאו אבל באים אליה אח\"כ בעת התיקון בסוד תוספות \nבלבד כנ\"ל ולכן י\nש כח בעונות התחתונות לסלק התוס' ההוא. והנה כשאירע עון העגל ופגמו ברחל התחתונה \nג\"כ נסתלקו אורותיה ורצה המאציל העליון לעשות בנין חדש בעולם כדי שלא יהיה כח \nבתחתונים על ידי מעשה לנתוץ ולהרוס במלכות התחתונה רחל וחשב למחות את בנין רחל וכל \nבנין המלכות תהיה בלאה שהיא עליונה ותהיה בניינה י\"ס ממש בסוד או\"א ויחזיר בה פב\"פ \nעם ז\"א ובכן לא ישלטו עונות התחתונים עד מקום ההוא אחר שלא ניבנית ע\"י הזכר ז\"א כמו \nרחל רק ע\"י או\"א עצמן ותשאר שלימה לעולם ועד ולא תהא הלוך וחסר בעת הפגם כמו רחל. \nוז\"ס ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא ר\"ל כי הגיע הפגם שלהם גם אל לאה שהיא \nקשר תפילין של ראש במקום העורף כנ\"ל וז\"ש כי עם קשה עורף הוא. והנה מה שגרם זה הוא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "לסבת היות לאה נקודה א' בלבד שהיא אחוריים דמל' דתבונה ואינה בת י\"ס כרחל וגם ברחל \nאע\"פ שיש בה י\"ס כיון שבאו לה ט' תחתונים ע\"י תוס' כנ\"ל הם מסתלקים בעת הפגם לכן \nהניחה לי ואמחה את שמם שהיא רחל שם שלהם כי היא אמם והם בניה נאחזין במלכות רחל \nהנקרא ש\"ס כנודע. והנה זה השם איננו שם הגדול העליונה שעל השמים רק התחתונה שהיא \nמתחת ז\"א הנקרא שמים והנה היא רחל כנודע ואז אתקן ואבנה את לאה ע\"י או\"א בנין שלם \nי\"ס גמורות ולא תוכל עוד ליהרוס בעון התחתונים ועי\"כ ואעשך לגוי גדול כי בני ישראל \nבהיותם מבחי' נ\"ה של ז\"א הנקרא בני יששראל כנודע כי ישראל הוא ז\"א ת\"ת ובניו הם נ\"ה \nולכן פגם מעשיהם פוגם עד שם ומסלק האורות אבל עתה שהוא בחי' לאה ד' דאחד רבתי כנודע \nבסוד פ' וראית את אחורי לכן תמיד תהיה לגוי גדול בלי הפסק ופגם כאשר יתוקן לאה ע\"ד \nהנ\"ל. והנה משה שהוא מלאה ביאורו הוא כי הנה דעת דז\"א מצד אמא בא מלובש ביסוד תבונה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ומדעת זה היה משה והנה כנגדו בעורף היא לאה מלכות דתבונה ונמצא כי צדקו כל מאמרי \nהזהר כי משה סוד הדעת ומיסוד אמא ומסוד המלכות ר\"ל מלכות של אמא והכל א' ונמצא כי \nכל כונת מאציל העליון היה לבטל כל מציאות נוק' דז\"א התחתונה רחל ולעשות נוקבא חדשה \nאל ז\"א מצד בחי' זו הד' עליונה לאה כלולה מי\"ס גמורות. וכבר ארז\"ל כי כבר נתקיימה \nברכה זו בזרעו של משה שנאמר ובני רחביה רבו למעלה ראש למעלה מס' רבוא. והענין כי \nהנה ישראל גרמו שמלכות התחתונה רחל תחזור בבחינה נקודה א' ונסתלקו ט\"ס שבאו בסוד \nתוס' ונשאר כתר שלה לבד נקודה אחת גם גרמו בז\"א עצמו שנסתלקו ג\"ר שבו שבאו בסוד \nתוס' ולא נשאר בו רק ו\"ק שבו לבד שבאו בעת האצילות בסוד שורש ועיקר כנ\"ל. והנה אלו \nהו\"ק הם סוד ס\"ר כנודע ובני משה רבו למעלה מאלו הס\"ר שהם ו\"ק דז\"א [הגהה - נלעד\"ח \nשזהו כוונת הפסוק שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ר\"ל כי משה יסוד דאבא המלובש \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "תוך ז\"א שהוא ו\"ק שהם אותם הס' רבוא ואנכי בקרבו דייקא], ועלו למעלה והיו במלכות \nהעליונה לאה העומדת למעל' באחורי הדעת של ז\"א למעלה מו\"ק ואז נבנית ג\"כ לאה בסוד \nפרצוף שלם ע\"ד רחל כמו שחשב לעשות כמ\"ש על ואעשך לגוי גדול וכמ\"ש אצלינו במ\"א איך \nלאה נעשית ג\"כ פרצוף גמור ושלם אע\"פ שלא היה שרשם רק נקודה אחת שהיא מלכות דתבונה \nלבד. וז\"ש וראית את אחורי ופני לא יראו כי הנה הש\"י חשב לבטל כל בחי' רחל התחתונה \nלסבה הנ\"ל כי בכל עת שחוטאין ישראל הנאחזין בה נפגמת ונחסרת ונשארת בסוד נקודה לבד \nכי מסתלקים ט\"ס תחתונים ובהבנות לאה ע\"י או\"א כי גם היא אינה רק נקודה א' שהיא \nמלכות דתבונה ובהבנותה בת י\"ס גמורות יתבטל רחל התחתונה ואז בני משה הבאים ממנה \nיהיו לגוי גדול כי אז לא יגיע שום פגם להחסירה כנ\"ל וחשב לסבה זו לתקן ולבנות את \nלאה הנקרא אחורי דז\"א בסוד ד' קשר של תפילין כמארז\"ל ואח\"כ להחזירה פב\"פ עם ז\"א \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ומשה לא רצה בכך והקב\"ה שמע אליו וקיים דבריו ודברי משה עבדו ונתקיימו שתיהן ולא \nמחה את רחל תחתונה וגם את לאה זו עליונה שהיתה אז נקודה אחת בלבד תיקנה בי\"ס בפרצוף \nגמור אבל לא החזירה פב\"פ וז\"ס וראית את אחורי זהו קשר של תפילין שנתקן. ואמנם ופני \nשהוא החזרת פב\"פ עם ז\"א לא יראו ולא יהיה כך. אמר עוד ואפן וארד מן ההר ושני לוחות \nוגו' כי כאשר ירדתי מן ההר ראיתי והסתכלתי הפגם הגדול שעשיתם בין בזכר בין בנקבה. \nוכנגד פגם שבזכר אמר ואפן וארד ושתי לוחות הברית על שתי ידי פירוש כי חזר ז\"א להיות \nבסוד ו\"ק בלבד ובזה נמצא כי ב' לוחות הברית שהם בחי' נ\"ה של ז\"א אשר באו לז\"א בסוד \nתוס' כמ\"ש ע\"פ כונן שמים בתבונה כי נתעלו חג\"ת ונעשו חב\"ד ונתעלו נה\"י ונעשו חג\"ת \nונעשו לז\"א נה\"י חדשים מצד התבונה ונשלם לי\"ס ועתה חזרו הנ\"ה שבאו בסוד תוס' מצד \nהתבונה ונתעלו למעלה במקומם בתבונה עליונה. באופן שמה שהיו אלו נ\"ה תחת החג\"ת שהם \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "בחי' ידים עלו למעלה מחג\"ת והיא למעלה מו\"ק הז\"א בתבונה וז\"ס ושתי לוחות הברית \nנסתלקו על שתי ידי שהם חג\"ת דז\"א ידים העליונים וכנגד הפגם שעשו ברחל נוקבא דז\"א \nאמר וארא והנה חטאת\nם לה' אלהיכם ולא אמר אלהינו כי משה הוא עליון בלאה ובני ישראל למטה ברחל הנקרא \nאלהיכם שלכם כמ\"ש בזוהר בכל משנה תורה כתיב אלהיך ולא אלהינו כנגד הנוקבא רחל והנה \nהעון הזה הוא שעשיתם לכם עגל מסכה פי' כי הש\"י לא אמר לי רק מה שפגמתם בזכר שנקרא \nפגם ההוא מסכה בסוד הנ\"ל שהם כחות טמאים הזכרים אשר ע\"כ הקב\"ה היה רוצה למחות את \nשמם כנ\"ל. ואמנם אני וארא עתה כי גם חטאתם במלכות תחתונה אלהיכם הנקרא רחל ולא \nרציתי ח\"ו שימחה את שמה ותיקונה כנ\"ל לכן ואתנפל לפני ה' מ' יום אז בעת ההיא אמר ה' \nלי פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים שהם מצד המלכות תחתונה רחל הנקרא לוחות אבנים: \n \n", "en": ""}]}
