{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "105", "title": "ספר עץ חיים — שער לט דרוש ה", "hebrewTitle": "שער לט דרוש ה", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/105/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/105/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער לט דרוש ה\nכבר בארנו בשערים אחרים בכללות ג' בחי' שיש בז\"א עיבור ויניקה ומוחין ועתה נבאר \nבפרטות כל בחי' ובחי' באורך גם נבאר בחי' הולדת הנשמות שיוצאין בזווג או\"א שהם \nנקראו אחים ורעים לזו\"ן כנזכר במ\"א. הנה נודע שאין שום טפה שאינה כלולה מע\"ב ס\"ג \nמ\"ה ב\"ן והנה בחי' הטפה עצמה של הזכר שהוא בחי' מוח הולד אינה אלא משם ע\"ב דיודי\"ן \nלבד שיש במילויו ד' יודי\"ן ומאותן ד' יודי\"ן נשכה זאת הטפה כלולה מד' יודי\"ן ההם \nואז היה באה כלולה מחיה נר\"ן שהם בחי' ד' יודי\"ן עצמן אמנם שם ע\"ב הנ\"ל שממנו נמשכת \nהטפה זו כלולה מד' יודי\"ן הוא למעלה בדעת עליון הנקרא חסד עלאה והוא מזל ח' דדיקנא \nדא\"א הנקרא נוצר חסד שהוא זכר כנודע והוא בחי' חסד כי כן חסד כמנין ע\"ב ומזל הח' \nהוא נקרא בשם ע\"ב דיודי\"ן ויורדין אלו הד' יודי\"ן בסוד זווג אל מזל הי\"ג שהוא ונקה \nשהיא נקבה ומשם נמשכין אל ז\"ק דאבא אשר קצה הראשון שבו ג\"כ נקרא חסד ומשם נמשכין אל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ז\"ק דאמא ומשם נמשכין עד חסד דזז\"א ומשם נמשכין ביסוד דז\"א. ודע הקדמה אחת שמה \nשמושך יסוד מלמעלה אינו מתעבה ומתלבש כלל וז\"ס אור של מעשה בראשית שהיה מאיר מסוף \nהעולם ועד סופו ואח\"כ גנזו ואע\"פ שיורדת האור הזה של הטפה הזאת ממדרגה אל מדרגה \nכנ\"ל אינו מתעבה ומתלבש כלל וכ\"כ גדולה הארתה למטה כמו למעלה משא\"כ בשפע היורד משאר \nהספי'. והענין שהטפה ההיא הנ\"ל שהיא כלולה מד' יודי\"ן איננה מתלבש ומתעבה כלל \nבירידתה למטה ויש בה כללות נרנ\"ח ובחי' זו נקרא אור דמעשה בראשית והוא מ\"ש בזוהר \nתרומה דקס\"ג וקס\"ז בענין אור מים רקיע שים עינך היטב במה שנבאר בו ובזה תבין רוב \nהמאמר ההוא הרי בחי' זאת נקרא אור שהוא רוחניו' הספי' אמנם בחי' מים הנ\"ל ר\"ל כי \nהטפה הזאת בהיותה במעוי דנוקבא מצטיירת ומתלבשת תוך הכללי אמנם צריך שבה בעצמה יהיה \nבה בחי' כח התלבשות זה בכלים הנקרא מים רקיע שהוא בבחי' אור ונבאר בחי' המים שהוא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בבחי' ס\"ג (כי אור בחי' ע\"ב) הנה טפה הנ\"ל שהוא בחינת נרנ\"ח צריכה להתלבש בלבוש דק \nכדי לרדת למטה. ואמנם היא בעצמה אינה נגשמת ונתעבה מכמו שהיתה למעלה כנ\"ל אמנם \nנעשית לה לבוש דק שהוא דם אדם ונמשכת עמה מדעת העליון הנקרא מז\"ל כנ\"ל והענין שגם \nנמשך בחי' לבוש הנ\"ל הנקרא מים מהד' יודי\"ן עצמן (דע\"ב) שבמזל ח' ותורידם אל מזל \nהי\"ג הנקרא ונקה והוא שם אהי\"ה דיודי\"ן כמנין ונקה ויש בו ג' יודי\"ן ואז מזו הבחי' \nהג' יודי\"ן תחתונים שלהם נתלבשו בג' יודי\"ן של שם אהי\"ה שבמזל הי\"ג. ואמנם מ\"מ ששם \nאהי\"ה שבמזל הי\"ג אינו נכנס במנין אע\"פ שג\"כ מתלבש בו הטעם הוא שכל סוד הטפה הזו \nעדיין הוא בסוד הזכר לכן כל כוונתינו להמשיכה בסוד הוי\"ה ולא בשם אהי\"ה שהוא הנקבה \nהרי עתה בחי' המים שהוא בא להתלבש בהן. אבל דע שד' יודי\"ן דע\"ב דבחי' ראשונה אינם \nמתלבשים משום אור הגדול שבהם אבל הד' יודי\"ן דבחי' הב' הנה הג' יודי\"ן תחתונים שבהם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הם מתלבשין אלו עם אלו והם מתעבים מה שאין כן בבחי' ראשונה הנקרא אור שכל הד' \nיודי\"ן לא נתלבשו אלא בחי' זאת הב' הג' יודי\"ן תחתונים נתעבו ונתלבשו בג' יודי\"ן \nדאהי\"ה אך היו\"ד הראשונה שהוא בחי' נשמה לנשמה לא נתלבשה כלל. אח\"כ ירדה עוד למטה \nבז\"ק דאו\"א והנה ז\"ת דאו\"א הם בחי' ס\"ג כנ\"ל ואז חזרו ונתלבשו עוד אותן ג' יודי\"ן \nתחתונים דע\"ב בג' יודי\"ן דשם ס\"ג זה אך י' ראשונה לא נתלבשה ע\"ד הנ\"ל כי שם ס\"ג הוא \nבחי' ז\"ת דאמא כנ\"ל ואז ירדו עד חסד דז\"א ומשם ירדו אל היסוד דידיה. והנה זאת בחי' \nהב' הוא בחי' לבוש דק אל בחינת הראשונה הנקרא אור מוח אך הבחי' הב' נקרא מים שהוא \nהדם יען היא בחי' המתלבשת אל הראשונה שאין בה שום התלבשות והתעבות כלל כמו שיש בזו \nוטע קריאתה מים הוא כי בהיותה אור הוא הוראה שהיא זכה בתכלית ואין בה התלבשות \nועביות כלל ואחר שנתלבשה בלבוש דק מאד נקרא מים שכבר המים הם עבים ומלובשים מעט אלא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "שהם זכים יותר משאר חומרים אך יש בה קצת עביות כמ\"ש במלת רקיע. גם נקרא מים יען \nשבחי' זאת הב' היא ד' יודי\"ן דשם ע\"ב דמזל הח' והג' יודי\"ן תחתונים שבו נתלבשו בג' \nיודי\"ן דס\"ג הרי הם כולם ז' יודי\"ן כמנין ע' וב' כללות דע\"ב ס\"ג הרי ע\"ב כמנין חסד \nוכבר ידעת שהחסד הוא מים ולסבה זו נקרא בחי' זו מים ואע\"פ שג\"כ מתלבשין בג' יודי\"ן \nדאהי\"ה דיודי\"ן דבמזל הי\"ג אינ עולה בשם לפי שטפה זו הוא טפת מים זכרים ואהי\"ה הוא \nנוקבא לכן אינה נכנסת במספר זה כי כל עיקר התלבשות זה אינו אלא בס\"ג שהוא הוי\"ה \nשהוא זכר. והנה כשהטפה הנ\"ל ירדה עתה בזה הלבוש הנקרא מים בתוך ז\"א אז נקרא הוי\"ה \nאלקים כי הטפה היא הוי\"ה כי נמשכת מד' יודי\"ן דע\"ב ועתה מתלבשת בז\"א הנקרא אלקים \nכנזכר באדרא דקמ\"א וזה אלהים נעשה לבוש אל הטפה הנ\"ל שהוא שם הוי\"ה וגם שכיון שהוא \nמים יש בו עכירות בהעלם גדול לכן נקרא אלקים. גם ט\"א כי הנה בחי' אור היתה ד' \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "יודי\"ן הרי הם י\"א שמספרו ק\"י ועם ב'\nכללות שמות ע\"ב ס\"ג הרי יב\"ק כמספר הוי\"ה אלקים ועתה צריך לעשות לה בחי' הנקרא רקיע \nבבחי' שם מ\"ה כמ\"ש בע\"ה והוא בחי' הבשר. והענין שאחר שאותה הטפה שהיתה אור נעשה בה \nלבוש דק הנקרא מים ע\"י שם ס\"ג לג' יודי\"ן תחתונים דע\"ב שהם נר\"ן לכן צרי עתה לעשות \nלה לבוש ב' יותר עב והמים יקרשו ויעשו רקיע שכאשר יבא זה הולד לאויר העולם ויצא \nמבטן אמו הנה אז יהיה בבחינת רקיע מגושם ומלובש ונקרש. ונודע שכאשר התינוק נולד \nויצא לאויר העולם אינו מתגלה בו רק בחי' נפש בלבד בפועל והשאר שהם רוח נשמה הם בו \nבכח ולא בפועל והם בלתי התלבשות זה הב' אך ע\"י עסקו בתורה ובמצות עז יעשה לבוש \nאליהם ואז גם הם יתלבשו ויתגלו בפועל לכן אין נעשה לטפה זו לבוש זה הב' הנק' רקיע \nרק אל י' אחרונה שבה שהיא בחי' הנפש לבדה וע\"כ לבוש זה של הנפש הנקרא רקיע נעשה \nבז\"א עצמו משם מ\"ה דאלפי\"ן שבו ואינו מלמעלה. וצריך לבאר איך מתלבש השם ס\"ג בשם מ\"ה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שהרי אין חילוק בין ס\"ג למ\"ה אלא במילוי ב' ההי\"ן כי בס\"ג הם יודי\"ן ובמ\"ה הם \nאלפי\"ן ועכ\"ז כפי האמת הכל אחד והוא בהקדמה א' כי כל בחי' אותיות דאלפי\"ן שהם \nמהבינה ולמטה צורתן יו\"ד במלואה כזה א' ומן הבינה ולמעלה צורתם יו\"ו כמ\"ש בתקונים \nוהרי יודי\"ן דההי\"ן דס\"ג הם עצמן צורת האלפי\"ן של מ\"ה ולזה שם מ\"ה הוא כולו במילוי \nאלפי\"ן והוא בחי' רקיע כנ\"ל בהתלבשות בתוכו. גם דע כי א' שבתוך הוא\"ו דמ\"ה וס\"ג הוא \nבחי' אהי\"ה כי א' דמילוי וא\"ו דס\"ג הוא עצמו מתלבש באות וא\"ו דמילוי מ\"ה שהוא \nגימטריא אדם והוא בחי' אהי\"ה אלא שברדתה למטה להתלבש בא' זו דמילוי וא\"ו הוא סוד \nאחוריים דאהי\"ה א' א\"ה אה\"י אהי\"ה שהוא גימטריא דם שהוא הנפש הנקרא דם כמ\"ש כי הדם \nהוא הנפש ושיעורו הוא רביעית שהלא הוא רבוע של שם אהי\"ה שיש בו ג\"כ ד' אותיות. וז\"ס \nרביעית דם הנזכר בגמרא ששהוא נקרא דם הנפש ורביעית דם הנפש זו שהוא אות א' דילוי \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "וא\"ו דס\"ג מתלבש תוך א' דמילוי וא\"ו דמ\"ה שהוא גימטריא אדם וזה סוד שופך דם האדם \nבאדם והרי שבחי' נפש לבד שהוא רביעית דם דאהי\"ה כנ\"ל הוא מתלבש בא' דוא\"ו דמ\"ה \nונעשה רקיע שהוא בחי' בשר שהוא לבוש ששל דם הנפש לבדה יותר עב מלבוש הנקרא מים \nשנעשה משם ס\"ג כנ\"ל. והנה בחי' מים נקרא הוי\"ה אלהים כנ\"ל. אך עתה שחזרה להתלבש בשם \nמ\"ה עצמו ע\"ד הנ\"ל לבוש שנית יותר עב עתה נקרא אלהים בבחי' אחוריים כנודע בסוד רבוע \nכי אות א' דס\"ג שהוא אהי\"ה ירדה ונתלבשה ונתפשטה בבחי' אחוריים דילה בתוך א' דמ\"ה \nוהיתה שם בחי' רביעית דם האדם והיא עצמה בחי' רקיע שהיא בחי' רביעית דם הנ\"ל. והנה \nמצד אותו הא' נעשה בכאן שם אלקים בסוד רבוע ואז נעששה רקיע כי בשם זו נקרש ונתגלה \nעכירות המים כי הקלי' נודע שנאחזין בשם אלהים ובפר באחוריים והרי נתבאר ג' בחי' ע\"ב \nס\"ג מ\"ה שהם בחי' אור מים רקיע שהוא מוח בשר ודם ובחי' האור הוא העצמות ממש הנמשך \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "מד' יודי\"ן דבחי' א' דשם ע\"ב: \n[הגהה - ונלע\"ד שג' בחי' אלו שהם מים המתפשטין מבחי' ב' מד' יודי\"ן דע\"ב עצמו וגם \nהג' יודין דס\"ג שבהם נתלבשו הד' יודי\"ן דע\"ב הנ\"ל וגם א' דאהי\"ה דאות וא\"ו דמ\"ה הם \nענין ג' כלים של כל ספי' כנודע והראשון הוא פנימי והוא בחי' הגדלות והם הויות וב' \nחצוניות הם בחי' אלקים שהם קטנו' דעיבור ויניקה והם ב' כלים החצונים (בחי' האור \nוהוא העצמות ממש]: \nונבאר עתה ענין ב\"ן דההי\"ן היכן נרמז בטפה זאת הנה נתבאר בזוהר לך לך שהקב\"ה מברך \nלנשמה בק' ברכאן כמנין לך לך. והנה ממזל הח' משם ע\"ב דיודי\"ן אשר שם כנ\"ל נמשך עתה \nמילויו שהוא מ\"ו וב' אותות אלו גימטריא אותיות מאה והם בחי' ק' ברכאן הנ\"ל גם אם \nתמלא אותיות מ\"ם וי\"ו גימטריא ק\"ב והם בחי' ג' מלואים של ע\"ב ס\"ג מ\"ה שהם מ\"ו ל\"ז \nי\"ט העולין ק\"ב ואח\"כ נמשך הק\"ב זה עד או\"א בשם ב\"ן דההי\"ן אשר ביסוד דאמא וגם שם \nב\"ן דההי\"ן הוא בחי' ק\"ב בציורו ובמספרו כמ\"ש לקמן בע\"ה. ונבאר תחלה מה ענין ק\"ב \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "הזה אשר בשם ב\"ן זה הנה נודע שה\"ח מתפשטין בז\"א בה' קצוות שלו מחסד עד הוד ואח\"כ \nנכללין כולם ביסוד שלו. והנה כל א' מהם כולל י' הנה כללות כולם הם ן' וכן הענין \nבה\"ג המתפשטין בהנקבה בה\"ק שלה ואח\"כ כללותן נמשך ביסוד שבה הרי נ' ואלו הם בחי' נ' \nשערי בינה ואם תמנה גם כללות הוד המשפיע ביסוד וכללות היסוד המקבלן הם נ\"ב וזהו \nענין ב\"ן אשר שם ביסוד דאמא. והנה כאשר נמנה הוד הכולל נ' שערים ועמו הרי נ\"א וג\"כ \nנמנה היסוד המקבל הנ' שערים ועמו הרי נ\"א הרי הם ק\"ב והנה גם קב זה נרשם ביסוד עצמו \nשהוא רחם הנוקבא כי הנה היסוד שהוא הרחם כלול מי\"ס והנה הוא מקבל בחי' ק' ברכאן \nהנ\"ל ויש ברחם הנ\"ל ב' צירי דלתות כנודע והם בחי' היסוד והוד שברחם זה כי היסוד \nמקבלם בסוד ההוד והרי הם ק\"ב ברחם הזה אשר בו שם ב\"ן דההי\"ן. ונבאר עתה איך יש בחי' \nק\"ב זה בשם ב\"ן עצמו שהנה יש בשם ב\"ן זה ב' ההי\"ן ראשונים וב' ההי\"ן אחרונים ותצייר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ב' ההי\"ן ראשונה בצורת ד\"ו ושנייה בצורת ד\"י וכן ב' ההי\"ן אחרונים. והנה שם הזה \nגימטריא ב\"ן וציור הד' ההי\"ן כנ\"ל גימטריא מ\"ח הרי ק' ואלו הם הק' ברכאן אשר בציור \nשם ב\"ן. ונבאר ענין ציורין אלו שהנה נודע שאות ה' בציור ד\"ו מורה על בחי' הבינה אשר \nהיא מתעברת בבן זכר בתוכה ובהיות הזכר בתוכה אינו רק בחי' ו\"ק לכן צורתה ד\"ו ד' על \nו' גם הד' רומזת אל הנוקבא אשר שם היא עמו בבחי' עטרת בעלה ששם הוא עה\"ב אשר צדיקים \nיושבין ועטרותיהן בראשיהן וזהו ד' על ו' ג\"כ אמנם אחר שנולד ויצא ממנה בסוד ו' שבשם \nהוי\"ה ואז יונק משדי אמו בהיותו בחוץ וע\"כ בחי' זו דיניקה אינה רמוזה באות ה' רק \nבחי' עיבור א' שהוא בתוך אמו שהוא ה' בצורת ד\"ו. אח\"כ הוא בחי' עיבור ב' לתת לו \nמוחין ונשלם ז\"א לי\"ס וזה נרמז בה' שצורתה ד\"י שהוא ד' על י' וע\"כ אנו מציירין \nההי\"ן הללו ד\"ו ד\"י ונותנין מעתה כח אל הטפה הנ\"ל הנמשכת עתה דרך שם כדי שיהי' כח \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אח\"כ בולד שהיא הנשמה להיות בב' עיבורים הנ\"ל הא' והב' אלו הם בחי' ק' ברכאן שמקבלת \nהטפה בעוברה דרך ב\"ן זה שבבינה ביסוד שבה ואח\"כ יורדת בחי' זאת בז\"א עד היסוד שבו \nוהרי נשלם טפת מ\"ד שעיקרה היא מד' יודי\"ן דע\"ב ממזל הח' ונשלמת בכח ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן \nשהיא לבושים אליה כנ\"ל והם בחי' אור מים רקיע וק' ברכאן כנ\"ל שהוא עור החופה על \nכולם והנה כל אלו ד' בחי' צריך שיהיו רמוזין ביסוד עצמו של ז\"א אשר בתוכו יקבל הד' \nבחי' הנ\"ל והוא שהנה היסוד שלו נקרא שד\"י כנודע ויש בו ד' בחי'. ציור ראשון שאות ש' \nנעשה ג' ווי\"ן ואות ד' ב' ווי\"ן ועם היו\"ד הרי שם שד\"י מצויר עד\"ז יהיה גימטריא מ' \nהרי זו הכנה ביסוד לקבל בתוכו הטפה בחי' עליונה הנקרא אור והוא בחי' יודי\"ן דע\"ב \nכנ\"ל שהוא גימטריא מ'. ציור ב' הוא שתצייר אות ש' ג' ווי\"ן ובראשם ג' יודי\"ן והד' \nב' ווי\"ן כזה שדי ועתה שם שד\"י שהוא מצויר עד\"ז יהיה גימטריא ע' הרי זו הכנה ב' \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ביסוד לקבל בתוכו בחי' המים שבטפה העליונה שהם ד' יודי\"ן דע\"ב וג' דס\"ג הם גימטריא \nע' ג\"כ. ציור ג' שתצייר הש' ג' ווי\"ן ובראשם ג' יודי\"ן והד' ב' ווי\"ן והי' הנה יש \nבה נקודה א' באמצע שחשבונה י' וג' קוצין יוצאין ממנה עליון ואמצע ותחתון כנזכר פרשה \nויקרא דף י\"א והם צורת ג' ווי\"ן אחרים והנקודה עצמה י' כזה שדי הרי הכל כמנין פ\"ח \nוהרי זאת הכנה ג' ביסוד לקבל בתוכו בחי' הרקיע שבטפה העליונה שגם הוא בחי' פ\"ח לפי \nשהנה נת\"ל שבחי' הרקיע הוא נעשה מא' דוא\"ו דס\"ג שמתלבשת בא' דוא\"ו דמ\"ה ואות א' \nדס\"ג הוא ריבוע דשם אהי\"ה שהוא גימטריא ד\"ם והרי בשם מ\"ה ג\"כ אם תסיר א' כנ\"ל מוא\"ו \nדמ\"ה נשאר ד\"ם הרי כי מ\"ד הראשון מתלבש במ\"ד אחרון דשם מ\"ה ושניהן גימטריא פ\"ח. \nציור הד' הוא שתצטייר ש' ג' ווי\"ן ובראשם ג' יודי\"ן וד' ב' ווי\"ן וי' נקודה א' \nבאמצע וג' קוצין שלה בסוד ג' יודי\"ן יהיה גימטריא ק' והרי הכנה ד' ביסוד לקבל בחי' \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ק' ברכאן שבטפה העליונה. ואמנם הטעם למה כל ציורי שד\"י שביסוד הם צורת ווי\"ן והוא \nכמ\"ש בתקונים דף כ' שהטפה היא מתחלת צורת י' וכשיורדת מת\"ת אל היסוד אז היא מתארכת \nבצורת ו' ושמור כלל זה הרי נתבאר היטב ענין כל בחי' טפת מ\"ד עד רדתה ביסוד הזכר \nבז\"א: \n \nשער לט דרוש ו\nועתה נבאר ע\"ד הנ\"ל בחי' מ\"נ שביסוד נוקבא דז\"א שהרי נודע שאביו ואמו שותפין באדם \nזה נותן טפת לובן מים זכרים והיא נותנת טפת אודם מ\"נ ותחלה טפת האור שלה נמשכת ג\"כ \nממזל הח' אלא שהוא באופן אחר שהנה הוא שם ע\"ב דיודי\"ן ועם מספר י' אותיות המילוי \nהרי פ\"ב גם הוא פ\"ב באופן אחר שד' יודי\"ן שבו גימטריא מ' ועוד יש בחי' מ\"ב אותיות \nבפשוט ומילוי ומילוי דמילוי הרי פ\"ב ב' ומאלו בחי' של פ\"ב נמשכת טפת אור דמ\"נ \nדנוקבא והיא בחי' דינין וגבורות ולכן נמשכת מבחי' מ\"ב של ע\"ב כנודע כי מ\"ב הוא בחי' \nגברות וכששנשכת למטה ע\"ד הנ\"ל בטפת הזכר אינה נמשכת דרך אבא רק דרך אמא לבד. שהיא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "נקבה ומשם יורדת אליה ביסוד שבה ואח\"כ נמשכת בחי' המים והנה נודע שאין טפה יורד \nמלמעלה שאין טפיים עלות כנגדו מלמטה והנה טפת הזכר היה ה' אורות וה' מים וה' רקיעים \nכנזכר פרשה תרומה קס\"ו וא\"כ צריך שתהיה הטפין של מים של הנוקבא כפליים והנה אלו \nנמשכין מבינה אמא עלאה בלבד שהיא הטפה של הנוקבא והנה בז\"ס תחתונות שלה יש ס\"ג א' \nכנ\"ל ושם יורדין חו\"ב שבה תוך חו\"ג נמצאו כל י\"ס שבה נכללו בי' אותיות דס\"ג ומט' \nספירות שלה נמשכין ט\"פ מים ומכתר שלה בחי' ד' כי הכתר של הנטוקבא לעולם סוד ד' והנה \nט\"פ מים כמנין תת\"י וד' הרי תתי\"ד ואלו יורדין בנוקבא דז\"א בסוד ט\"ס שבה וכתר הנ\"ל \nהעולין תתי\"ד ואלו נמשכין עד היסוד שבה והנה י' הוא בחי' טפה עליונה הנמשכים מי' \nאותיות מילוי דע\"ב שבמזל הח' והם מתלבשין תוך מספר תת\"י שבהם שהם בחי' המים כנ\"ל \n[הגהה - צמח בלתי חשבון ד'], ואם במים של זכר בארנו שיש בהם עביות ועכירות אלא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שאינן מתגלין עד בחי' הרקיע כשנקרשו המים כ\"ש באלו המים שהם נקבות שיש בהם עכירות \nהנקרא מי המרים המאררים והם כמנין ת\"ת הנ\"ל בלא הי' הפנימי וז\"ס בת\"ת ה' את ירכך \nנופלת אח\"כ נמשך בחי' הרקיע והנה הרקיע של זכר נמשך מאות א' דאהי\"ה דבינה בא' דשם \nמ\"ה ועתה נמשכת מא' דאלקים שבאמא אל א' דאדני שבנוקבא ומתלבשת שם ונעשה רקיע והנה \nא' דאלקים דאמא צורתה יו\"י ושל אדנ\"י צורת יו\"ד כנ\"ל ושניהן כמנין מ\"ו כמנין אח\"כ \nנמשך ק' ברכאן והם נמשכין מג' שמות אהי\"ה שבאמא דיודי\"ן דההי\"ן דאלפי\"ן גימטריא \nתנ\"ה שהם גימטריא ב\"ן וב\"ת ע\"ה גם נמשכין משם אהי\"ה שנעשה אהי\"ה פעם אהי\"ה כמנין \nאמ\"ת ותצרפם עם י\"ב אותיות שיש בג' שמות אהי\"ה הפששוטים הנ\"ל ועולין ג\"כ ע\"ה כמנין \nתנ\"ד והענין שק' ברכאן של טפת הזכר הם נמשכין משם ב\"ן אל הזכר לבד שהוא נקרא ב\"ן אך \nעתה הנוקבא כוללת ג' אהי\"ה שהם כמנין תנ\"ה כנ\"ל לכך צריך להמשיך ק' ברכאן דטפה שלה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "בבן ובת העולין גם כן תנ\"ד כנ\"ל. גם הטעם שתחלה שיעור קומת הנוקבא הוא בד\"ס \nהתחתונים דז\"א שהם תנה\"י ועתה שכבר נתקנו בחי' המ\"ן שבה כנ\"ל היא גדולה כמוהו ונמצא \nשגדלה עתה יותר משיעורה ד\"ס וחצי והם חו\"ב חו\"ג וחצי ת\"ת וכל אחד כלולה מק' ברכאן \nהרי ת\"ן ועם ד\"ס תחתונים הרי תנ\"ד וכשיש ח\"ו פגם בתחתונים אוחזין בהם החיצונים \nונעשה נד\"ת דותה תטמא. ועתה נבאר ד' בחי' איך הם רמוזין ביסוד שבה ע\"ד הנ\"ל ביסוד \nשבז\"א הראשונה הוא שתצייר אות ש' בבחי' ג' ווי\"ן וג' יודי\"ן על ראשיהן מלמעלה ולמטה \nמהם שולי תחתית השי\"ן עשויה כמנין כ' כפופה כזה ש' ועם ד' ועם י' הרי פ\"ב של טפת \nאור שלה כנ\"ל והרי בחי' זאת כעין כלי ששביסוד שלה לקבל טפת האור שלה שהוא המ\"נ. \nציור הב' הוא שד\"י במילוי תתי\"ד שי\"ן דל\"ת יו\"ד שהם ט\"פ מים ואות ד' של הכתר כנ\"ל \nויש בו ט' אותות המילוי שהם ט\"פ מים. והרי זה כלי ב' לקבל בו בחי' המים של הטפה שלה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שהם מ\"נ. ציור הג' הוא ג' אותיות אמצעיות שבמילוי שד\"י שהוא אותיות ול\"י והוא כלי \nאל בחי' הרקיע של הטפה וז\"ס יהי רקיע בתוך המים וגו' ויבדל בין המים וגו' כי הבדלה \nהוא בשני שהוא גבורה והוא בחי' לוי כנ\"ל שהוא בחי' הרקיע המבדיל בין מים. ציור הד' \nג' אותיות אחרונים שבמילוי שדי והם אותיות תנ\"ד ובהם נכנסין ק' ברכאן הנ\"ל שהם \nגימטריא תנ\"ד ואז כאשר הזכר נותן בה טיפת מ\"ד הנ\"ל כבר היא כלולה מאור מים רקיע וק' \nברכאן אמנם אינם מצטריים ציור גמור אלא אחר שירדו במעוי דנוקבא ושם נעשה ממש מים \nרקיע כי למעלה לא היה רק בכח לבד. ונבאר עתה ענין מ\"ד ומ\"נ מה עניינם וכמה בחי' \nזווג יש והוא כי כבר נת\"ל סוד בחי' מ\"ן וע\"ש כי אותו דרוש התחלת ענין זה ואמנם השאר \nשלא בארנו שם נבאר עתה בע\"ה: \n \n", "en": ""}]}
