ספר עץ חיים — שער מד פרק ב מ"ב

שער מד פרק ב מ"ב והנה עתה נבאר פרטיות זעיר ונוקבא דאצילות ואחר כך נבאר שאר עולמות אבי"ע הנה זעיר אנפין שבאצילות יש בו י' ספירות פרטיות ובכל אחד יש בו ג' בחי' כלים חיצון אמצעי ופנימי הרי הם ל' כלים י' פנימית תוך י' אמצעית תוך י' חיצונים ובתוכם בחי' חיות העצמוח שהם הנשמה שלהם ונתחלק לנרנח"י והנפש מתלבשת בנה"י דאו"א בבחי' החיצוניות בתוך י"ס דכלים הנקרא אחור והרוח מתלבשת בנה"י דאו"א האמצעיים תוך הי"ס דכלים אמצעים והנשמה מתלבשת בנה"י דאו"א הפנימיים תוך י"ס דכלים פנימים ובתוכם נשמה לנשמה היא חיה ובתוכם היא יחידה ובחי' העצמות הם י' הויות מנוקדות קמץ ופתח הנזכר בתקונים כל הויה בספירה א' די"ס דז"א ה' אחרונה שלה מתלבש בכלי דאחור ו' בכלי אמצעי ה' בכלי פנימי י' תוך כולן וקוץ י' הם תוך כולם וג' כלים אלו הם דמיון מוח לב כבד שהם משכן לנר"ן והנוקבא דז"א גם בה י"ס ל' כלים ובתוכם עצמות נר"ן כו' אלא שאינו כמו הז"א

שיש בו הוי"ה א' בכל ג' כלים שיש בכל ספירה וספירה שבו רק בנוקבא אין בה עצמות רק הוי"ה א' כוללת כל הי"ס שלה ואין בה ניקוד כלל וה' אחרונה היא נפש לכל י' כלים דאחור ו' הוא רוח מתלבש תוך י' כלים אמצעים ה' היא נשמה מתלבשת בי"ס כלים פנימיים שבה י' חיה תוך כולן קוץ י' היא יחידה תוך כולן וכל אות מאלו נחלקת לי' סמכין הנזכר פרשה תצוה שכל הוי"ה היא עיקר וכל אותן סמכין כולם הם בזאת הוי"ה שהוא עצמות דנוקבא דז"א דאצילות אמנם א"א ואו"א גם הם ע"ד הנ"ל בודאי אלא שלא קבלתי ממורי זלה"ה אם יש בכ"א מהם ל' כלים או ך' ע"ד הנזכר במ"א לפי שאין באו"א בדעת שלהם רק ב' כלים לכל א' ועד"ז יהיה בכל י"ס דא"א וכן באו"א וצ"ע. אמנם עולם הבריאה הוא ע"ד עולם האצילות וגם שם לא קבלתי ענין א"א ואו"א רק זו"ן דבריאה לבד והנה נוקבא דז"א דאבי"ע הוא ל' כלים אחרים ובתוכם העצמות והנשמה שלהם בסוד נר"ן אמנם הנפש שלהם המתלבש בי' כלים

דאחוריים הם ענין אותן החיות הנזכר פ' פקודי דרמ"ו ע"א וז"ל כיון דאתבסמו רוחא ברוחא ואתכלילו כחדא כדין נפיק חד נהורא דסלקא ונחתא ואתי על ד' שורין ד' אופנים ואיהו חיותא דשליט עלייהו ואיקרי בזק האי בזק נהיר ושלטא על כל אילין אופנים כו' אך ההיכלות עצמן והאופנים ומלאכים כולם הם בחי' י' כלים והרוח שלהם המתלבש בי' כלים אמצעים הם ענין רוחין הנ"ל שבכל חד וחד יש בו חד רוחא וכן בכל היכל והיכל והנה הג' כלים דאחור שהם בחי' נפש וגם על הרוח שלהן עליהן נאמר ומשם יפרד ואינם בחי' אלהות רק מן נשמה חיה ויחידה אשר שם בבי"ע אלו הם בחי' אלהות גמור ואינם כלל עולם הפירוד והטעם הוא כמ"ש כי כשנתמעטה הירח היא נוקבא דז"א דאצילות ונטרדה והיתה ראש לשועלים שהם עולמות בי"ע ירדו י' כלים פנימים שלה הם עצמם בבריאה תוך י' כלים דנוקבא דז"א דבריאה והיה שם בבחי' נשמה להם לכן מן הנשמה ולמעלה נקרא אלהות גמור בבריאה אך החיה

ויחידה אשר שם לא קבלתי. ודע כי אות ה' ראשונה דהוי"ה עצמות נקבה דז"א הנחלקת לי' סמכין כנ"ל גם הם מתלבשין למטה תוך הנשמה (נ"א למטה בעלם הבריאה הנשמה) שהם י' כלים פנימים הנ"ל דנוקבא דז"א דאצילות גם זעיר אנפין דבריאה הוא כך כי יש בו ל' כלים והנפש תוך י' דאחוריים ורוח תוך היו"ד כלים אמצעי' וכ"ז עולם הפירוד ואח"כ הנשמה היא בחי' י' כלים פנימים דז"א דאצילות והוא כאן נשמה ממש לי' כלים פנימים דז"א דבריאה ונשמה זו אלהות גמור. משא"כ נפש רוח ועד"ז ג"כ מתלבשים בחינת או"א וא"א דאצילות כלים שלהם הפנימים בבריאה בבחינותיהן שהם או"א וא"א ויהיו בחי' נשמה להם ועולם היצירה עד"ז ממש אלא שי' כלים אמצעים דז"א דאצילות נעשים נשה ממש ומתלבשים תוך י' כלים פנימים דז"א דיצירה ויהיו נשמה ואלהות ממש שם אך מהרוחין ולמטה הם עולם הפירוד וכן י' כלים אמצעים דנוקבא דאצילות ירדו ונתלבשו תוך י' כלים פנימים דנוקבא

דיצירה נעשין נשמה ואלהות להם ממש אך מהרוחין ולמטה הם עולם הפירוד ואות ו' דהוי"ה עצמות נוקבא דאצילות הנחלק לי' סמכין גם הם מתלבשים תוך י' כלים אמצעים שלה הנעשים נשמה בנוקבא דיצירה ועד"ז ג"כ מתלבשים כלים דא"א ודאו"א אצילות בבחינותיהן שביצירה. ועולם העשיה ג"כ ע"ד הנ"ל אלא שי' כלים דאחור דז"א דאצילות מתלבשים בי' כלים פנימים דז"א דעשיה ונעשים נשמה אלהות ממש ומהרוח ואילך עולם הפירוד וכן י' כלים דאחור דנוקבא דאצילות ירדו ונתלבשו תוך י' כלים פנימיים דנוקבא דעשיה ונעשים נשמה ואלהות ממש ומהרוח ואילך עולם הפירוד ואות ה' אחרונה דהוי"ה עצמות נוקבא דאצילות הנחלק לי' סמכין כנ"ל גם הם מתלבשים תוך י' כלים דאחור שלה הנעשים נשמה לי' כלים דעשיה ועד"ז מתלבשים ג"כ כלים דא"א ודאו"א דאצילות בבחינותיהן שבעשיה:

שער מד פרק ג מ"ת ואתחיל לבאר ענין ז"א דאצילות בעשר ספירות שבו בבחי' או"פ ואור מקיף: הכתר של ז"א החיצון יו"ד ה"י. יו"ד ה"י וי"ו. יו"ד ה"י וי"ו ה"א גימטריא קע"ה האמצעי יו"ד ה"י וי"ו ה"א ס"ג הפנימי אל"ף ה"י יו"ד ה"י. קס"א: חכמה החיצון יו"ד ה"א וא"ו ה"א מ"ה האמצעי י' י"ה יה"ו יהו"ה ע"ב. הפנימי יו"ד ה"י וא"ו ה"א נ"ד: הבינה החיצון אהי"ה כ"א אמצעי אל"ף ה"א יו"ד ה"א קמ"ג. הפנימי אל"ף. אל"ף ה"א. אל"ף ה"א יו"ד. אל"ף ה"א יו"ד ה"א תק"ח: הדעת חיצון יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה ב"ן. האמצעי יו"ד ה"י וא"ו ה"י ס"ג הפנימי יו"ד ה"י וי"ו ה"י ע"ב: החסד החיצון אל"ף למ"ד קפ"ה. האמצעי אלו"ה מ"ב הפנימי א' א"ל אל"ו אלו"ה קי"א: הגבורה החיצון יהו"ה בנקוד אלהים אמצעי אל"ף. אל"ף למ"ד. אל"ף למ"ד ה"י. אל"ף למ"ד ה"י יו"ד. אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם תתרי"ן הפנימי י"ה ט"ו: הת"ת החיצון יהו"ה כ"ו האמצעי י' י"ה יה"ו יהו"ה ע"ב הפנימי יו"ד ה"א וא"ו ה"א מ"ה:

הנצח והוד הם ב' פלגי גופא דעיבור ויניקה שנקרא חיצון ואמצעי. אמנם הפנימי הוא בגדלות ואינו נקרא פלגי רק כל אחד לעצמו לכן צריך שם בכל אחד: הנצח והוד החיצון צבאות תצ"ט. האמצעי צ' צ"ב צבא"א צבא"ו צבאו"ת תתע"ג. הפנימי נחלק לב' יהו"ה כ"ו בנצח אדנ"י ס"ה בהוד: היסוד החיצון שי"ן דל"ת יו"ד תתי"ד. האמצעי שי"ן שי"ן דל"ת שי"ן דל"ת יו"ד (אל"ף תתקס"ח) הפנימי יאהדונה"י צ"א. ואמנם בחי' הנפש ורוח ונשמה ונשמה לנשמה שלהם הוא כך. דע כי לפנים מכל אלו השמות הנ"ל יש בחינת נשמה הפנימית מן הכל שהוא סוד נשמה לכל פרטיות אותה ספירה שהוא כפי הניקוד שלה כנזכר בתקונים ענין אותן י' הויות של י"ס שהם הוי"ה בקמץ בכתר פתח בחכמה צירי בבינה סגול בחסד כו' שורק ביסוד מלכות בלי נקוד כי ד' אותיות הוי"ה ישש בכל ספירה וספירה והיא בחי' נשמה המתלבשת בה ומתחלקת לד' חלקים שהם נר"נ ונשמה לנשמה וזה ענינם: הכתר יש בו הוי"ה כולו בקמץ והנה י' קמוצה היא בפנים מן הכל והיא נשמה לנשמה וה'

ראשונה קמוצה היא נשמה פנימית ו' קמוצה היא רוח באמצע ה' אחרונה קמוצה נפש בחיצון שלו: החכמה יש בו הוי"ה בפתח ה' י' בפתח פנימי מהכל והוא נשמה לנשמה ה' בפתח נשמה הפנימי ו' בפתח רוח האמצעי ה' האחרונה בפתח נפש בחיצון שלו: הבינה הוי"ה בציר"י י' בציר"י נשמה לנשמה ה' בפנימית נשמה ו' באמצע רוח ה' אחרונה בחיצון נפש: הדעת יש בו סוד שם המפורש והוא סוד שם המפורש הנזכר בכ"מ וזכור זה והוא הוי"ה ונקודו בתנועת אותיוו כנודע י' בחולם נשמה לנשמה ה' בציר"י נשמה בפנימי ו' בקמץ רוח האצעי ה' בציר"י בחיצון נפש: החסד הוי"ה בסגול י' בסגול נשמה לנשמה ה' בסגול היא נשמה בפנימית ו' בסגול רוח מלובש באמצע ה' אחרונה בסגול נפש בחיצון שלו: הגבורה יהוה על דרך הנזכר לעיל בשבא: הת"ת יהוה על דרך הנזכר לעיל בחולם: הנצח והוד יש בהם בחי' ב' הויו"ת א' כולה בחירק בנצח וא' כולה בקבוץ בהוד והנה יהוהה בנ"ה והנה י' בחירק היא נשמה לנשמה בנצח י' בקיבוץ נשמה לנשמה בהוד ה' בחירק

נשמה בשם הוי"ה שבנצח ה' בקיבוץ נשמה בשם אדנ"י שבהוד כנ"ל וו בקיבוץ ובחירק בי' רוח אל שם האמצעי. כיצד דע כי באות א' א' מן שם אמצעי הוא א' שבצירוף צבא ונודע כי צורת א' יו"י ב' יודי"ן ו' באמצע והנה אות ו' שבאמצא א' הזו שם הוא מקום התלבשות ב' ווי"ן הנ"ל מנוקדות א' בקיבוץ וא' בחירק בבחי' רוח והם באופן זה כי אות ו' נחלקה לב' ווי"ן בארכה באמצעיתא כזה א' ומשתיהן נעשה ו' אחד לכן יש אלפי"ן בתורה המורה על א' זו וצריכין לעשותן באופן זה כי יעשה אל ו' זו שבתוך א' ב' ראשין א' נוטה לצד מעלה וא' לצד מטה כזה א' א לרמוז ב' ווי"ן אלו הנ"ל שנעשו א' והנה צד הימין שבה הנוטה לצד מטה היא בנצח וצד השמאל למעלה הוא בהוד נמצא שזה השם האמצעי הנ"ל ה' אותיות הראשונים שהם צ' צ"ב צ"ב וכן אות י' ראשונה של א' מן צבא הם בנצח וכן אות י' ב' שבאות א' זו עד סיום השם הוא בהוד ומן אות ו' שבאמצעית א' כולל לשניהן ואות ה"ה

אחרונה בקיבוץ ובחירק הוא נפש לשם חיצון דנצח הוד ומתחלקין עד"ז כי השם הוא צבאות ו ה' אחד בחירק מלובשת ב' צ' של צבאות ו' ה' בקיבוץ מלובשת בת' של צבאות: היסוד יוהוווהו יו בשורק נשמה לנשמה בפנים מן הכל הו בשורש נשמה בשם הפנימי וו בשורק רוח בשם האמצעי הו אחרונה בשורק נפש בשם החיצון הרי נתבאר ט"ס שיש לז"א והנוקבא שלו משלימתו לי"ס לכן לא פירש בו בחי' מלכות אלא עד היסוד לבד והבן זה. ודע כי כמו שבארנו לעיל שמתחלקים י' שמות פנימים דנוקבא דז"א דאצילות בנוקבא דז"א דבריאה וי' אמצעים ביצירה וי' חיצונים בעשיה וכולם בסוד נוקבא דז"א דבי"ע כן אלו ל' שמות (נ"א כ"ז שמות) שנתבאר בז"א דאצילות הם מתחלקין ומתלבשין בז"א דבי"ע ע"ד הנ"ל בנוקבא ממש אמנם נבאר אורות מקיפים בז"א דאצילות לכל אחד ואחד מי"ס החיצונים שבו: מחוץ לכתר מקיפים ב' שמות אלו אל"ף ה"א אל"ף יו"ד ה"י ה"י אל"ף אל"ף ה"י יו"ד יו"ד

ה"י אל"ף ה"י ה"י יו"ד אל"ף ה"ה אל"ף (שיטה א' שילוב מקיפי חסד במקיף נצח והוא סופו של חסד בראשו של נצח כדלקמן ועוד) אל"ף ה"י אל"ף יו"ד ה"ה ה"א אל"ף אל"ף ה"ה יו"ד יו"ד ה"א אל"ף אל"ף ה"ה ה"א יו"ד אל"ף ה"י אל"ף (שיטה ב' מקיפי גבורה בשילוב מקיפי הוד ע"ד הנ"ל): מחוץ לחכמה אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"י ה"י ה"ה ה"א. אל"ף אל"ף אלל"ף. ה"י ה"י ה"ה ה"א. יו"ד יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"י ה"יה"ה ה"א. יו"ד יו"ד יוו"ד. ה"ה ה"א ה"י ה"י. הוא שילוב ד' שמות קס"א קס"א קנ"א קמ"ג (משולבים) ברבוע חוץ ההי"ן אחרונות והם מקיפים חסד נצח גבורה הוד משולבים כסדר: מחוץ לבינה אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"ה ה"א ה"י ה"י. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"ה ה"א ה"י ה"י. יו"ד יו"ד יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף. ה"ה ה"א ה"י ה"י. יו"ד יו"ד יו"ד יו"ד. ה"י ה"י ה"ה ה"א. (ג"כ משולבים אלא שקדמו קנ"א לקמ"ג

קמ"ג לקס"א ברבוע וההי"ן אחרונות ע"ד הנזכר לכל שם מקיפין של גבורה והוד וחסד ונצח משולבים כסדר): מחוץ לדעת אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף. ה"י ה"ה. אל"ף אל"ף. ה"י ה"ה. יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף. ה"י ה"ה. יו"ד יו"ד. ה"ה ה"י. שילוב קס"א וקנ"א ברבוע והם מקיפי חסד וגבורה משולבים כסדר כדלקמן: מחוץ לחסד אל"ף. אל"ף ה"י. אל"ף ה"י יו"ד. אל"ף ה"י יו"ד ה"ה. (רבוע קס"א וה' אחרונה בה"ה): מחוץ לגבורה אל"ף. אל"ף ה"ה. אל"ף ה"ה יו"ד. אל"ף ה"ה יו"ד ה"י. (רבוע קנ"א וה' אחרונה ביו"ד): מחוץ לת"ת אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. ה"א ה"י. (שילוב רבוע קס"א וקמ"ג והם מקיפים דנ"ה כדלקמן): מחוץ לנצח אל"ף. אל"ף ה"י. אל"ף ה"י יו"ד. אל"ף ה"י יו"ד ה"א. (רבוע קס"א וה' אחרונה באל"ף): מחוץ להוד אל"ף אל"ף ה"א. אל"ף ה"א יו"ד: אל"ף ה"א יו"ד ה"י. רבוע קמ"ג וה' אחרונה ביו"ד):

מחוץ ליסוד אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. ה"ה ה"ה. (שילוב קס"א וקמ"ג אלא שה' אחרונה בההי"ן) ובכתיבה שלי עצמה ראיתי נוסחא אחרינא בשם זה ושחכתי איזה מהם נכונה וזו היא אל"ף אל"ף. ה"י ה"א. יו"ד יו"ד. ה"א ה"א. ונ"ל כי הראשון עיקר אמנם אורות המקיפים לי"ס אמצעים דז"א הם אלו אהיה בקמץ בכתר אהיה בפתח בחכמה אהיה בצירי בבינה אהיה בסגול בחסד אהיה בשבא בגבורה אהיה בחולם בת"ת אהיה בחירק בנצח אהיה בקבוץ בהוד אהיה בשורק ביסוד ואורות המקיפים לכל י"ס דז"א הפנימיות והן מקיפים מחוץ על כולם קמ"ג במלוי מלואו אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף ואורות המקיפים בבחי' נשמות לג' חלקי המקיפים שהם אלו עשר עשר עשר הם מתחלקים לי"פ ג' ג' והג' מקיפים שבכתר שם אהי"ה כולו בקמץ א' בקמץ נשמה לנשמה חוץ מכולם ה' בקמץ לפנים ממנה בבחי' הראשונה והוא נשמה י' בקמץ לפנים מן הה' מקיף של בחי' אמצעי בבחי' רוח ה'

בקמץ לפנים ממנה בחי' ג' נפש והג' שבחכמה מקיפים שם אהי"ה כולו בפתח ע"ד הנ"ל בכתר וכן עד סוף בט' נקודות הנודעות שהוא ע"ד אהי"ה הנ"ל עד אהי"ה כולו בשורק ביסוד ע"ד הנ"ל: שער מד פרק ד מ"ת ונבאר עתה ענין נוקבא דזעיר אנפין ונתחיל בפנימי: הכתר החצון י' י"ה יה"ו יהו"ה ע"ב. האמצעי יו"ד יו"ד ה"א. יו"ד ה"א וא"ו. יו"ד ה"א וא"ו ה"א הפנימי יו"ד ה"א וא"ו ה"א מ"ה (נ"א ה"ה מ"ט: החכמה החיצון י' י"ה יה"ו יהו"ה ע"ב. האמצעי יו"ד ה"א. יו"ד ה"א ו"ו. יו"ד ה"א ו"ו ה"ה. ל"ב הפנימי יו"ד ה"א ו"ו ה"ח מ"ח: הבינה החיצון א' א"ה אה"י אהי"ה גי' מ"ד. האצעי אהי"ה כ"א הפנימי אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה קנ"א: הדעת החיצון יו"ד. יו"ד ה"א. יו"ד ה"א וא"ו. יו"ד ה"א וא"ו ה"א. גימ' ק"ל. האמצעי יו"ד. יו"ד ה"ה. יו"ד ה"ה ו"ו. יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. גימ' קד"ם הפנימי יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה ב"ן: החסד החיצון א"ל האמצעי אל"ף. אל"ף למ"ד. גימטריא רצ"ו. הפנימי אל"ף למ"ד. קפ"ה:

הגבורה החיצון אכדט"ם. גימ' ע"ד (נ"א במוכ"ן). האמצעי אלהי"ם פ"ו. הפנימי יהו"ה בניקוד אלהים: הת"ת החיצון. השתפ"א גימטריא תשפ"ו. האמצעי צבאו"ת תצ"ט. הפנימי אל"ף למ"ד ה"י מ"ם גימטריא ש': הנצח החיצון. ב"ם. האמצעי א' א"ל. הפנימי א"ל: ההוד החיצון. במוכ"ן קי"ח. האמצעי א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם ר' הפנימי אלהי"ם פ"ו: היסוד החיצון ש' ש"ד שד"י. האמצעי שד"י הפנימים שי"ן דל"ת יו"ד תתי"ד: המלכות החיצון א' א"ד אד"נ אדנ"י. קכ"ו. אמצעי אדנ"י. הפנימיות אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד תרע"א בחי' נר"ן שלה הוא שם הוי"ה א' בלי נקוד כוללת לכל ל' בחי' כיצד אות יו"ד בפנים מן הכל בחי' נשמה לנשמה אות ה' נשמה בי' פנימיות אות ו' רוח בי' אמצעות אות ה' אחרונה נפש בי' חיצוניות: (המקיפין החצונים לכל א' וא' מי"ס החיצוניות שבה): מחוץ לכתר ב' אהי"ה פשוטים ברבוע ואהי"ה דקמ"ג וקנ"א משולבים והם מקיפי נ"ה א"א

אל"ף אל"ף. א"א ה"ה אל"ף אל"ף ה"א ה"ה. א"א ה"ה י"י. אל"ף אל"ף ה"א ה"ה יו"ד יו"ד. א"א ה"ה י"י ה"ה. אל"ף אל"ף ה"א ה"ה יו"ד יו"ד ה"ה ה"א: מחוץ לחכמה קמ"ג וקנ"א ברבוע משולבים מקיפי נ"ה אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף. ה"א ה"ה. אל"ף אל"ף. ה"א ה"ה. יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף. ה"א ה"ה. יו"ד יו"ד. ה"ה ה"א: מחוץ לבינה ב' אהי"ה פשוטים ברבוע משולבים. א"א א"א ה"ה א"א ה"ה י"י א"א ה"ה י"י ה"ה: מחוץ לדעת הוי"ה אדנ"י משולבים ברבוע. י' י"א יא"ה יאה"ד יאהד"ו יאהדו"נ יאהדונ"ה יאהדונה"י: מחוץ לחסד אהי"ה ברבוע וקמ"ג ברבוע חוץ מה' אחרונה בה' א' אל"ף. א"ה אל"ף ה"א. אה"י אל"ף ה"א יו"ד. אהי"ה אל"ף ה"א יו"ד ה"ה: מחוץ לגבורה אהי"ה ברבוע וקנ"א ברבוע חוץ מה' אחרונה באל"ף. א' אל"ף. א"ה אל"ף ה"ה. אה"י אל"ף ה"ה יו"ד. אהי"ה אל"ף ה"ה יו"ד ה"א: מחוץ לת"ת מקיפי נ"ה משולבים אל"ף אל"ף. אל"ף אל"ף. ה"א ה"ה. אל"ף אל"ף. ה"א ה"ה.

יו"ד יו"ד. אל"ף אל"ף. ה"א ה"ה. יו"ד יו"ד. ה"ה ה"א: מחוץ לנצח רבוע קמ"ג וה' אחרונה בה' אל"ף אל"ף ה"א. אל"ף ה"א יו"ד. אל"ף ה"א יו"ד ה"ה: מחוץ להוד רבוע קנ"א וה' אחרונה בא' אל"ף. אל"ף ה"ה. אל"ף ה"ה יו"ד. אל"ף ה"ה יו"ד ה"א: מחוץ ליסוד אל"ף ה"א יו"ד ה"ה: מחוץ למלכות אל"ף ה"ה יו"ד ה"א אמנם המקיפים האמצעים לכל א' מי"ס נוקבא דז"א הוא שם אהי"ה א' בכל ספירה מי"ס ההם ע"ד שביארנו בז"א אלא ששם הם בנקודות וכאן אין בהם נקוד כלל. המקיפים הפנימים לכל כללות י"ס פנימים דנוקבא דז"א והם מקיפים על כל מקיפים שלה כולם הם שם י' י"א יא"ה יאה"ה יאהה"ו יאההו"י יאההוי"ה יאההויה"ה והם הוי"ה אהי"ה ברבוע בחיק הנר"נ של כל המקיפים הנ"ל של נוקבא דז"א שהם ג"פ י' י' י' הוא שם א' לבד של אהי"ה בלי ניקוד כולל כל המקיפים כיצד אות א' מבחוץ על כולם בסוד נשמה לנשמה ה' נשמה לי"ס החיצוניות י' בחי' רוח בי"ס אמצעיות. ה' נפש בי"ס פנימיות

אור המקיף על כל כללות זו"נ בחינת של שניהם הוא רבוע אהי"ה כל אות ואות אל"ף אל"ף למ"ד אל"ף למד פ"א. אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף. אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף יו"ד אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף יו"ד וא"ו אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף יו"ד וא"ו דל"ת. אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף למ"ד פ"א ה"א אל"ף יו"ד וא"ו דל"ת ה"א אל"ף: