{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "129", "title": "ספר עץ חיים — שער מז פרק ד", "hebrewTitle": "שער מז פרק ד", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/129/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/129/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער מז פרק ד\nועתה נבאר סדר התלבשות הפרצופים זה בזה כי באצילות כבר בארנו שכל הפרצופים שלימים \nוגמורים והנה ג\"ר דעתיק נשארין מגולין בלי לבוש כי אין א\"א יכול להלבישו מרוב זכותו \nודקותו דרישא עתיק ואמנם ז\"ת דעתיק מתלבשים תוך א\"א בכל הי\"ס שבו. אח\"כ ג\"ר דא\"א \nג\"כ מגולין וז\"ת מתלבשות באו\"א וזו\"ן כי הן ד' אותיות הוי\"ה שהוא שמו של א\"א כי א\"א \nמתלבש תוך שם זה שהוא ד' אותיות ד' פרצופים וסוד קוצו של י' הוא רישא דא\"א שנשאר \nמגולה חוץ לאבא שהוא י' כנודע גם או\"א מתלבשין ג\"ת שלהם בז\"א כי או\"א כחדא שריין \nואינם זה למטה מזה וכן ז\"א ג\"ת שבו מתלבשין בנוקבא לפעמים כשהם אב\"א. אך כשהם פב\"ב \nאז הם שוין כאו\"א ואמנם בריאה לא כן הוא כי א\"א שבה הוא בסוד ו\"ק שבו לבד וג\"ר של \nו\"ק אלו שהם חג\"ת נשארין מגולין וג\"ת שבו הם מתלבשין בו\"ק דאו\"א. והנה סוד עתיק \nדבריאה הוא סוד נקודת מלכות דאצילות שאמר לה הקב\"ה לכי ומעטי את עצמך והוי ראש \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "לשועלים כי זהו ראש לכל הבריאה כולה ואז היא סוד עתיק דבריאה ומתלבשת בג\"ר של ו\"ק \nדא\"א שהם חג\"ת הגולין כנ\"ל ואח\"כ נבאר בע\"ה נקודת מלכות דאצילות הנ\"ל. ונבאר סוד \nהיצירה כי להות שיש בו מסך א' יותר בינו בין הבריאה כי אין לו הארה רק ע\"י התלבשות \nאור תוך ז\"א דבריאה לכן האורות העליונים כל מה שהם יותר זכים ועליונים הם מתמעטים \nמשום כי אין האור הזה יכול לעבור דרך מסך ההוא העב לכן א\"א דיצירה אין בו רק בחי' \nג' כלול בג' שהם נה\"י כלילין בחג\"ת ולא ניכר בו רק ג\"ס לבד וכן אבא דיצירה ג' גו ג' \nדוגמת א\"א כי גם בבריאה היו שניהן שוין. אמנם אמא דיצירה אשר היה לה בבריאה פרצוף \nשלם וכן זו\"ן דיצירה הם כולם בחי' ו\"ק לכל אחד לבד והטעם הוא כיון שאור היצירה נמשך \nמן מסך ז\"א שהוא ו\"ק לכן אי יכול להיות בכל אחד מהיצירה יותר מבחי' ו\"ק וזהו שית \nספיראן מקננן ביצירה כי הפרצוף היותר גדול שבכולם אינו יותר מו\"ק גם ביאורו הוא כי \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "המסך הנעשה בין בריאה ליצירה הוא שנתלבשה הבינה דאצילות תוך ז\"א דבריאה וע\"י נעשית \nמסך ההוא וא\"כ נמצא כי כל יצירה הוא מן ו\"ס שהוא ז\"א אך ההפרש של אמא וזו\"ן דיצירה \nהוא כי ו\"ק דאמא אין לה מקיף כלל וו\"ק דז\"א יש לו מקיף א' ונוקבא שיש לה ג\"כ ו\"ק יש \nלה ב' מקיפין. והנה ב' התחתונים דא\"א דיצירה מתלבשין באו\"א ונקודה א' מהן כי הוא ג' \nגו ג' מג' ספי' שבו נשאר מגולה ועתיק דיצירה הוא נקודה מלכות דבריאה שירדה בכאן \nונתלבשה בזאת הספירה הג' המגולה וכמ\"ש בע\"ה. ונבאר סוד העשיה כי להיות שנתוסף בה \nמסך א' ממלכות דיצירה ולכן נפחתו האורות כי א\"א שבה ג\"כ ג' גו ג' כמו שהיה ביצירה \nוהטעם כי להיותו בחינת קו האמצעי כי הכתר הוא בחינת קו האמצעי ובהכרח הוא שלוקח ב' \nקוין ימין ושמאל לכן א\"א אין בו לעולם פחות מג' גו ג' אך אבא שאין בו טעם זה לכן \nנתמעט והיה בסוד נקודה א' לבד ואמנם אמא וזו\"ן דעשיה נתמעטו גם הם ואין בכל א' מהן \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "רק בחי' ג' גו ג' וההפרש שבהן הוא כי אמא אין לה מקיף וז\"א יש לו מקיף א' ונוקבא ב' \nמקיפין והנה גם בעשיה יש בחי' עתיק שהוא נקודה מלכות דיצירה שירדה לעשיה ונתלבשה \nבא\"א והנה בזה תבין טעם יוצר אור ובורא חשך כי הבריאה דין ויצירה רחמים וטעם הדבר \nכי הבריא' הוא הויה בסוד הוה\"י כי הה' תתאה במלכות שבה היא גדולה מן ו' כי היא יש \nלה ב' מקיפין והוא אין לו רק מקיף א' גם ה' עילאה שבה גדולה מן י' כי היא יש לה \nפרצוף שלם ואבא אין לו רק ו\"ק הרי איך הוא ה' על ו' ה' על י' לכן הוא דין גמור \nוהטעם כנ\"ל כי כל הבריאה נעשה ע\"י בינה כי אמא מקננא בכורסייא לכן נוקבין דבריאה \nשלטין על דכורין ולכן הם דינין וז\"ס ובורא חשך שמכח הנקבה נעשית דאמא מקננא \nבכורסייא ואז כל הזכרים שבה מסוד נוקבא קאתו אבל ביצירה אע\"פ שהנוקבא שלהן גדולין \nהם מהזכרים עכ\"ז כולם באי מן סוד דכורא ואפי' הנוקבא שבה כי הלא ו' ספיראן מקננן \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ביצירה כי אמא דיצירה היא בינה שבו והנוקבא מל' ששבו באופן שכולם הם סוד דכורין לכן \nנקרא יוצר אור כי היצירה כולה רחמים ודכורא כנודע כי אור וחושך הם דכורא ונוקבא. \nאמנם העשיה היא פחותה מכולן כי הבריאה היא דינין אבל העשיה הוא מדור הקליפות ואלהים \nאחרים. גם בזה תבין מ\"ש בתקונים ל\"ו כי האצילות רובו טוב ומיעוטו רע ואפי' אותו רע \nאינו מעורב עם הטוב והבריאה חציו טוב וחציו רע. [הגהה - מוהרש\"ו צ\"ע דלקמן שמ\"ח פ\"ג \nכתב להיפך מזה כי הבריאה רובו טוב ומיעוטו רע אמנם הם מעורבים ועיין לעיל שמ\"ג \nפ\"א]: \nאבל אינן מתערבין יחד וביצירה חציו טוב וחציו רע והם מעורבים יחד והעשיה רובו רע \nומעוטו טוב ומעורבים יחד וטעם הדבר כי כבר ידעת כי החצונים אינן שולטין בג\"ר כלל \nלכן באצילות שכל הג' פרצופים הראשונים הם נתקנין לכן אין הרע יכול להתערב עם הטוב \nכלל גם שהוא יותר הטוב מן הרע אבל בבריאה שא\"א ואבא אין להם פרצוף שלם לכן רע וטוב \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "לחצאין שוה ולפי שאמא דבריאה יש לה פרצוף שלם אין שם אחיזה לחיצונים כלל ואין הרע \nיכול להתערב עם הטוב כלל אבל ביצירה שגם אמא אין לה פרצוף שלם לכן יש אחיזה אל \nהחיצונים והרע נתערב עם הטוב אבל בעשיה שכל הפרצופים ג' כליל בג' ואבא אין לו אפי' \nבחי' זו אלא בסוד נקודה לכן הרע גובר על הטוב ורובו רע כנ\"ל. ונחזור לענין כי הלא \nכבר ביארנו היטב חלקות ד' עולמות אבי\"ע זה מזה וזה מזה ועתה נבאר מה שנמשך אליהם \nכפי החילוק שיש ביניהן. והנה כבר ביארנו לעיל כי יש ב' מיני זווגים לאו\"א דאצילות \nהא' הוא היותם שוין וארוכין בכל גובה קומתן הב' הוא היותן בקצרות קומה כנ\"ל שהוא \nסוד ישסו\"ת והנה גם בזו\"ן יש ב' מיני זווגים אלו הא' הוא בהיותן זו\"ן שוין בקומתן \nהב' הוא כשהנוקבא אינה מגעת רק עד החזה דז\"א לבד בהיותן אב\"א והנה הזווג הא' נקרא \nזווג פב\"פ והב' נק' אב\"א והנה אחת שידעת חלוקי אבי\"ע איך הם נבאר ונאמר כי הנה לפי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שכל מציאת ההולדה לנשמות חדשות אינה רק ע\"י המוחין העליונים דאו\"א כנ\"ל ולכן עד \nמקום שמגיע הארת זווג או\"א יש שם בחי' הולדה וזווג אך משם ואילך לא יש זווג. והענין \nכי הכתוב אומר שארה כסותה ועונתה לא יגרע והנה ג' אלו לא נמצא ביחד רק באצילות בסוד \nעונה הנשמות החדשות וכן יש ג\"כ בבריאה רק שהם בסוד המלאכים כנ\"ל וביצירה חסד סוד \nהעונה ובעשיה לא יש רק שארה לבדה והענין הוא כי הלא הזווג הראשון דאו\"א המעולה הוא \nלצורך זו\"ן דאצילות עצמו שיולידו נשמות הצדיקים חדשות ממש. וזיווג הב' דאו\"א \nדאצילות הוא פחות יותר לכן הוא לצורך או\"א דבריאה שיתנו הוחין לזו\"ן דבריאה להוליד \nנשמות המלאכים החדשים ממש כי כיון שזווג או\"א מגעת שם לכן יש שם בחי' זווג והולדה \nממש וזהו סוד עונתה האמורה בתורה כי ע\"י הארת הזווג או\"א בה יש שם ג\"כ בבריאה בחי' \nמוחין כי יש שם או\"א כנ\"ל בסוד אמא מקננא בכורסייא בג' ספיראן אבל להיות זה זווג \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הב' יותר גרוע לכן אין מולידין נשמות רק מלאכים לבדן לעולם היצירה והנה יש עוד ב' \nזווגים בזו\"ן דאצילות אמנם הראשון שהוא יותר משובח הוא לצורך היצירה וזווג הב' נמשך \nלצורך עשיה האמנם להיות כי שורש ב' זווגים אלו נמשך מזו\"ן אשר שרשם לא היה רק ו\"ק \nלבד בלתי מוחין ולכן כאשר הוא איר ביצירה בסוד ו' ספיראן מקננן ביצירה אינן מאירין \nביצירה רק ו\"ק לבד ואין פרצוף בכל היצירה יותר מו\"ק בלתי מוחין לכן אין הולדה לזו\"ן \nדיצירה וכ\"ש בעשיה: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שער מז פרק ה\nועתה נבאר ענין הפרש בין יצירה לעשיה כי יצירה יש בה כסותה ועשיה אין בה רק שארה \nוהענין כי הלא כל הב' זווגים דזו\"ן אינן אלא להמשיך חיות ושפע אל היצירה ועשיה לבד \nלצורך עצמן ולא לצורך הולדה וזווג ומזווג א' דזו\"ן דאצילות שהוא פב\"פ נמשך חיות אל \nהיצירה בבחי' ו\"ק ומזווג הב' שהוא אב\"א נמשך החיות אל עשיה להחיותן בבחי' ג' גו ג' \nוהנה סוד החיות והשפע הוא סוד המזון הרמוז בכתוב שארה ובדבר זה שוין יצירה ועשיה אך \nמה שנתוסף ביצירה יותר מבעשיה הוא סוד כסותה. והענין כי סוד הכסות מורה על היות \nלעולם היצירה כסות ומכסה מן עולם אחר המכסה עלו שהוא עולם עשיה המכסה על עולם יצירה \nכנודע כי כל תחתון נקרא מכסה עליון וכל היצירה מכסה על הבריאה וכיוצא בזה וסוד כסות \nזה הוא בבחי' הכלים דעשיה ולא בבחי' העצמות ואמנם נמשך ליצירה ב' הארות הא' חיות \nליצירה עצמה והב' חיות לבחי' עשיה המכסה עליו וזה שארה כסותה אך עשיה שהוא עולם \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "התחתון מכולם ואין אחר למטה ממנו שיכסה אותו לכן אי בו רק שארה שהוא חיות ומזון אל \nהעשיה אך כסות אין לה כנ\"ל וזהו מלת שארה מלשון שיורין כי באצילות נתקן הכל בסוד \nפרצוף גמור ובבריאה חסר מעט וביצירה חסר יותר אך בעשיה לא יש שום תיקון רק מה \nשנשתייר לה הוא בחי' א' של ג' גו ג' של סוד העיבור כי זווג המועיל לבחי' זו אינו רק \nלצורך חיות להן עצמן דוגמת החיות הניתן לעובר בהיותו במעי אמו נמצא כי מזווג הא' \nדז\"א דאצילות מאיר באו\"א דיצירה שיזדווגו לתת חיות לבניהן לזו\"ן דיצירה בבחי' יניקה \nשהם ו\"ק ומזווג הב' נמשך הארה לאו\"א דעשיה כדי שיזדווגו לתת חיות לבניהן זו\"ן דעשיה \nבבחי' עיבור ג' גו ג' וכנגד עולם זה הנקרא שארה נאמר והיה שארית יעקב בגוים כי היא \nבחינת שיורין שנשתיירו בבחינת ראשונה של ג' גו ג' והנה שיור הקדושה אלו נקרא שארית \nיעקב שהוא בעשיה אשר שם כל הקליפות ואלהים אחרים וז\"ס והיה שארית יעקב בגוים שהם \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הקלי' ואם תזכור מ\"ש לך בסוד ואמר הדור האחרון שהוא הנקרא שארית יעקב שהוא בחי' \nדמטי רגלין ברגלין ותבין הפסוק זה יותר וד\"ל והרי בארנו ב' בחי' זווג זו\"נ דאצילות \nא' זווג פב\"פ בהיותן שוין בקומתן והב' הוא זווג אב\"א וב' זווגים אלו א' ליצירה וא' \nלעשיה ואמנם מצינו ראינו זווג ג' לזו\"נ והוא בהיותה קצרת הקומה עד החזה דז\"א לבד אך \nהם פב\"פ וזה הזווג ממוצע בין ב' הזווגים הנ\"ל וא\"כ למה לא נברא עולם אחר נגד זה \nהזווג הג'. והתשובה לזה כי הלא עיקר הזווגים הם ב' הנ\"ל לבד והענין כי קודם שבא \nאדה\"ר וקודם בריאת עולם היו זו\"ן אב\"א ולכן כל העולמות כולן היו אב\"א בססוד העשיה \nשהוא אב\"א לכן ט\"ל מלאכות הם בסוד העשיה כי שם הוא המעשה וכולם היו בסוד אב\"א ואחר \nשבא אדה\"ר ותיקן ע\"י תפלתו את העולמות בסוד לעבדה ולשמרה הנה עד שבא אדה\"ר היו ו' \nימי המעשה בסוד ט\"ל מלאכות הנ\"ל בהיותן אב\"א ואז הוא גרם הנסירה העליונה וחזרו זו\"ן \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "פב\"פ והיה יום השבת לכן נאסרו כל הט\"ל מלאכות בשבת כי גורם להחזיר העולמות אב\"א \nכבתחלה והנה סבת היותן בתחלה אב\"א הוא מפני כי כאשר עדיין לא נתקנו ג\"ר (בסוד \nפרצוף) וירד האור לז\"ת ולא יכלו לסבולג ומתו וז\"ס ואלה המלכים וגו' וכאשר נתקנו ג\"ר \nבסוד פרצוף נתמעט האור ויכול הז\"א (לסובלו) כמבואר אצלינו כי המיעוט הוא סבת תיקון \nאל המקבלים ואמנם הקליפות נעשו מאלו המלכים משיוריהם וכאשר נתנו או\"א ירדו הדינין \nלתתא בזו\"נ וכאשר נתקנו זו\"נ ראה המאציל יתברך שאם יתוקנו בבחי' פב\"פ יתאחזו הקלי' \nוהדינין באחוריים שלהם להיותן דינין בפרט שהם לתתא לכן תיקנם אב\"א ועי\"ז לא יוכלו \nלהתאחז שם כי להשמר שלא יתאחזו בפנים זה א\"צ ודאי שאין להם שום אחיזה ואח\"כ כשבא \nאדה\"ר ותיקן מעשיו וע\"י תיקון מעשיו וגדר הכרם וקצץ הקוצים הנאחזין שם וכרת כל \nהקליפות משם החזירן פב\"פ ואמנם אדה\"ר לא היה יכול לתקן רק עולמות עליונים אבל עולם \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "עשיה שכולו קליפות לא תיקן ונשאר עולם זה בבחי' אב\"א ושם באותן האחוריים להיות שם \nקליפות רבים פסולת מרובה על האוכל יש אחיזה לחיצונים שם בין אותן האחוריים בין \nהדבקים והם סוד אלהים אחרים פי' אלהים הנדבקים באחוריים ואלו הם בעשיה כי בבריאה \nתמן אמא מקננא והוא סוד הוי\"ה בניקוד אלהים אך כאן בעשיה הם סוד אלהים אחרים כנ\"ל. \nהעולה מכל זה כי יש ב' מיני זווגים אחד בסוד אב\"א בתחלה ואח\"כ פב\"פ כשבא אדה\"ר ואז \nלא תקן רק מן היצירה ולמעלה אך העשיה נשאר אב\"א כבתחלה לכן מה שהחזיר אדה\"ר פב\"פ \nשהוא היצירה לפיכך מקבלת מן סוד זווג א' המשובח דפב\"פ אך העשיה שנשארה אב\"א אין \nמקבלת אלא מזווג אב\"א דזו\"ן דאצילות כמו שהיו בעת שבא אדה\"ר אמנם זווג הג' שהוא \nפב\"פ עד החזה זה נעשה ע\"י תפלתינו ומעשינו לפי שעה כנודע ואינו מן בחי' של זווג \nשהיה בבריאת העולם ואינו נכנס במנין עם הב' זווגים אחרים אמנם בסוד אלו ב' זווגים \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הנ\"ל ביצירה ועשיה מצאתי להר\"ר\nגדליה הלוי וגם מצאתי בו קצת תוספת והוא זה דע כי הנה הזווג הא' פב\"פ דזו\"ן דאצילות \nהוא נמשך אל זווג או\"א דיצירה כדי שיזדווגו ויתנו שפע וחיות לזו\"נ דיצירה למציאות \nשיוכלו להתפשט ולעשות בחי' ו\"ק גמורין ולא יהיו ג' כלילן בג' אבל פרצוף דמוחין אין \nבהם וז\"ס שבימי החול לא יש זווג ונאסר הזווג לפי שו' ימי החול הם ביצירה סוד \nמטטרו\"ן לכן בזו\"נ שבו אין בהם זווג כי אין להם מוחין ולכן אין זווג בימי החול וז\"ש \nו\"ס מקננן במטטרו\"ן פי' כי לא יהבי זו\"ן דאצילות אל היצירה רק אור ו\"ס שלו לבד מה \nשהיה לו מתחלתו אבל מסוד המוחין הבאים לו בתוספת אינו נותן להם וז\"ס ו\"ס מקננן \nביצירה והענין כי ע\"י זווגים יוצאין נשמות ורוחין קדישין ומלאכים ונמשכין אל היצירה \nלגדל שם בסוד הו\"ק לבד וכל זה ע\"י הזווג דאצילות פב\"פ אבל ע\"י זווג אב\"א נמשך האור \nאל העשיה בבחי' ג' גו ג' והטעם כי הלא מל' מקננא באופן וכאשר הנוקבא עומדת אב\"א אין \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "לה מקום בז\"א רק ג\"ת לבד לכן כאשר היא מקננא באופן זה דאב\"א אינו נותן שם רק בחי' \nג' גו ג' שהם נגד מדת המקום שהיא היתה לוקחת מז\"א בהיותן אב\"א. ודע כי אמא עלאה \nמתפשטת בכל ג' עולמות בי\"ע כי ג\"ר שבה הם מלובשים בבריאה וו\"ק שלה ביצירה ומלכות \nבעשיה. וסוד הענין כי הלא התבונה המתלבשת בז\"א דאצילות הנה כל פרוטה יורדת להעאיר \nבבריאה באופן זה כי ג\"ר שלה מתלבשין בג\"ר דבריאה וג' אלו נקרא כסא הנזכר בכ\"מ וו\"ק \nשלה מכתלבשין בו\"ק דבריאה והם נקרא ו' מעלות לכסא וכסא זה נקרא כורסייא דרחמי \nומלכות שבה מתלבשת במלכות דבריאה והיא הנקרא כסא דין תכלת סנדלפו\"ן אמנם ז\"ס אמא \nעלאה מקננא בכורסייא ואמנם אחר התלבשות זה מתפשטין ו\"ק ביצירה וז\"ס ו\"ס מקננן \nביצירה אמנם ו\"ק שלה נעשים נשמה אל הו\"ק הנמשכין ליצירה מן זווג זו\"ן דאצילות כנ\"ל \nוהמלכות שלה מתפשטים בעשיה והיא נשמה אל בחי' אור הנמשך אל העשיה מזווג אב\"א זו\"נ \nדאצילות כנ\"ל: \n \n", "en": ""}]}
