{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "138", "title": "ספר עץ חיים — שער נ פרק י", "hebrewTitle": "שער נ פרק י", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/138/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/138/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער נ פרק י\nעולם הגלגלים הוא י' גלגלים הנקרא שמים וד' יסודות הנקרא ארץ ויש לשניהן חומר וצורה \nר\"ל גוף ונפש וחומר של שניהן הוא פשוט לבדו ואינו מורכב מכולם יחד אלא חומר כל יסוד \nאו גלגל הוא פשוט לבדו ושני חומרים הנזכר הנקראים חומר הראשון ונקרא היולי להיותו \nפשוט וחומר הארץ נקרא תוהו כי אין ניכר בו ציור מה ענינו עד שיורכב כמ\"ש ואחר שקנה \nהצורה שהוא הנפש נקראים החומר והצורה יחד בשם בוהו ואז נתהו הד' יסודות ארמ\"ע בחומר \nוצורה ואז נקרא בוהו יחד שניהן כי בהיות חומר הארץ לבד בלי צורה נקרא תוהו כנ\"ל \nולפי שחומר השמים הוא זך יותר לא נקרא תוהו כחומר הארץ והרי בארנו בחינת העולם \nבעצמו כלול מהחומר פשוט וצורה פשוטה שהם הגגלים הנק' שמים וכן גם כן הארץ שהוא ד' \nיסודות: \nועתה נדבר בנבראים שנבראו מכח העולם הנ\"ל ונניח עניני נבראי שמים הנקרא צבא השמים \nונדבר בנבראי ארץ שהם ד' יסודין ונאמר כי הלא גם כל אלו הנבראים הם חומר וצורה אמנם \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אינם פשוטים כמו היסודות אבל הם מורכבים פי' כי כל בחי' ובחי' חומרו וכן צורתו \nמורכב מכל ד' יסודות יחד נמצא כי היסודות עצמן היה בהם הרכבה א' שהוא חומר וצורה \nאלא שהם פשוטים אך בכל מה שנברא מהם הוסיף הרכבה שנייה והוא היותו מורכב מחומר \nוצורה גם מתערבו ד' יסודות יחד נק' הרכבה שנייה וזו הרכבה שנייה הית' בכל ד' חלקי \nהנבראים דצח\"ם כנ\"ל. הדומם הם המתכות והאבנים טובות. והחומר וצורה שלהן הורכבה מכל \nד' יסודות רק שגבר עליהן יסוד העפר לכן הנפש שבהן אינה רק לערב ולהרכיב בהם כל הד' \nיסודות אבל לא שינה ולא חידש בהם שום שינוי אחר ממה שהיה ביסודות זולת הרכבה \nוהעירוב לכן נקרא לה נפש המרכבת והמעמדת ומקיימת אותן על עמדן בלי שינוי אחר ממה \nשהיה נמצא כי אין לנפש הזו רק כח א' לבד לכן רוב החכמים לא קראוה בשם נפש כלל כיון \nשאינה מוסיפה חדוש כלל אלא הרכבה ואמנם זה הדומם נברא מחיצוניות ד' יסודות וכאלו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "תאמר מחלק העפר שבכל יסוד מארבעתן כפי ערך היסוד ההוא כי כבר נתבאר שכל יסוד מהן \nהוא פשוט ואינו מורכב מארבעתן אך הכוונה מחלק היותר גרוע שבכל יסוד ויסוד מהן בערך \nגריעות יסוד העפר בכל הד' יסודות אך אינו עפר ממש. הצומח יותר פנימי והוא מחלקי \nהמים שבכל יסוד מארבעתן וכלול מחומר וצורה והנה הנפש שבו יש בו ב' מינים הא' \nהחיצוניות שבה היא הנפש המרכבת שבה כענין נפש הדומם ונוסף בה יותר פנימי הנקרא נפש \nצומחת ויש קוראים לה נפש הטבעית כי אין בה כח התנועה להתנענע כפי רצונה ממקום למקום \nואין לה רק טבע אשר הוטבע בה להיות צומחת ואין לה רצון מעצמה בזה גם נקרא כח הגוף \nאו כח המחזיק כי היא הזנה את הגוף ומחזיקו על טבעו וזה נפש הצומחת מתחלקת לג' חלקים \nהזן והמגדל והמוליד כיוצא בו והזן יתחלק לה' כוחות המושך המאכל והמחזיקו עד שיתעכל \nוהמעכלו והמבדיל בין הטוב לפסולת והדוחה המותר לחוץ. והנה כח המושך הוא עפר והמעכל \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אש והדוחה מים כו' כנזכר בס' הטבעים ולהיות נפש הצומחת כוללת כוחות רבים ופעולות \nשונות קראוהו החכמים נפש ממש וזהו אצלם נפש שבנבראים: \nהחי יותר פנימי והוא מחלק הרוח שבכל ד' יסודין ויש בו נפש המרכבת ונפש הצומחת ונוסף \nבה נפש פנימית הנקרא נפש הבהמית ויש קוראים לה נפש התנועה כי היא רצונית ולא טבעית \nכמו הצומח כנ\"ל וזה נקרא בספרים נפש השנית ונחלקת לב' כוחות חיצוניות ופנימיות \nהחיצוניות נחלקת לב' כוחות חוש ותנועה והחוש נחלק לה' חושין וחמשתן יקראו כח המרגיש \nוהפנימי נחלק לב' והם המדמה והמתעורר והמדמה נחלק לב' והם המשיג והזוכר וזהו פירושן \nהנה כח התנועה הוא כח א' והוא להתנענע ממקום למקום כפי רצונה להרגיש ולא בטבע כנ\"ל \nוהמרגיש נתחלק לה' חושים והם א' המשוש הוא בכל אברי הגוף כי ירגיש המשוש כשימשמש זה \nלזה או דבר אחר בהם והד' חושים כ\"א יש לו אבר פרטי והם העין להרגש הראות והאוזן \nלהרגיש השמע ואף להריח והחיך לטעום וכל אלו ה' חושים נמשכין מהמוח עצמו כי שם עיקרם \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אלא שנתפשט הרגשם באלו האברים שזכרנו וכל אלו נקרא חיצוניות כי הם ממשים וגשמיים \nשהם רואים ושומעין וכ\"ז בפועל גמור אך הפנימי נקרא כח המדמה וזהו במוח עצמו ומתדמה \nשם כאלו שם ממש הוא ההרגש ההוא במוח ומצייר שם איך היה אופן ההרגש ההוא אע\"פ שלא \nהרגיש בפועל אלא האבר המיוחד לחוש ההוא כנ\"ל וכח הב' נקרא כח הזוכר כי אף שלא בשעת \nשהאבר החיצון מרגיש בפועל מתדמה במוח כאלו אז הוא מרגיש בפועל מכח שנצטייר שם פעם \nאחרת בכח המדמה בעת הרגש החצון. עוד יש כח אחר במדמה והוא כי יצייר הדברים אף שלא \nבאמתתן מה שאי אפשר להיות כן ההרגש החיצון ועוד שלא יוכל זה הכח המדמה לצייר רק \nבציור גשם חומר ולא בציור רוחני הנקרא צורה ונפש ועוד שהמדמה יכול לדמות ולצייר \nהדברים בין בהקיץ ובין בחלום כמו שאכתוב כח המתעורר הוא ג\"כ נקרא נפש המתאוה והוא \nיותר פנימי מהמדמה כי אחר היות כח במדמה לצייר לדמות הדברים אז יתעורר כח המתעורר \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "לקרב תועלת הגו' וזה בב' אופנים הא' לחשוב איך יעשה להכין צרכי הגוף ולכן כל האברים \nכלים שלו כי יתעורר באבר העין לראות ובאבר האזן לשמוע ולרגלים להלוך וכן לכל האברים \nלצורך פעולת הגוף עצמו לתועלתו לשמירת הגוף ובהזנתו ולרחק רעותיו ונזקיו ומביא חשק \nבאברים לקרב פעולת תועלתיו אל הגוף ולרחק נזקיו. והב' הוא להתעורר לבחור מדות \nהטובות שיש בהם תועלת לגוף ולרחק מדות הרעות מן הגוף כגון הכעס והשנאה והאיבה \nואכזריות ורחמניות וכ\"ז נקרא רצון כי יתרצה בזה מבזה אך דע כי קנין מדות טובות \nהצריכין לגוף או מדות הרעות אמת כי עיקר' הם מן כח המתעורר הפנימי אמנם גם כח \nהמרגיש החצון הוא משמש לו בענין זה כי המתעורר חושב והמרגיש פועל המד' ההוא ודע כי \nגם קנין המצות והעבירות הם באדם מב' כוחות אלו המתעור' והמרגי' כנ\"ל אלא שאינם מצדם \nאלא מצד היצה\"ר המכניס בהן רצון הזה והם כלים אל היצה\"ר כמ\"ש וגם נזכר בזוהר פ' \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "וירא ענין לוט שהוא היצה\"ר וב' בנותיו שהם הכוחות הצעירה היא נפש הצומחת והבכירה \nהיא חבור המרגיש עם המתעור' הנקרא ג\"כ נפש המתאוה כי שתיהן אין כוונתם אלא לתועלת \nהגוף לבד כנ\"ל אלא שע\"י נמשך נזק לנפש המדברת בכונת היצה\"ר כמ\"ש בענין התנועה \nהחצונית ועדיין אין זה בחירה ממש כ\"א בנפש המדברת: \nהמדברת יותר פנימי מכולם והוא מחלק האש אשר בכל יסוד מארבעתן ויש בו נפש המרכבת \nוהצומחת והבהמית ונוסף בה פנימית מכולם והוא הנקרא נפש המדברת ויש שקראוהו נפש \nהשכלית וזהו הנקרא בספרים נפש הג' העליונה שבשלשתן לכן מלבד הטבעית והרצוניות שיש \nבה נוסף בה הבחירה כי אין בחירה אמיתית כי אם בשכל כמ\"ש ונחלק לב' שכל מעשיי ועיוני \nואמנם חלק המעשיי נחלק לב' המעשיי והמחשביי המעשיי הוא לעשות מלאכות גופניות מחוץ \nלגוף כמו הזריעה והבנין כי הם אינם לתועלת להכין מזון לגוף עצמו אלא שהם הכנות \nחיצונית לגוף ואינם כמלאכות האכילה וההילוך והדבור כו' כי הם תועלת להכין מזון לגוף \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "עצמו אשר הם מכח המתעורר באי' כנ\"ל והמחשביי הוא לחשוב איך יעשו אלו המלאכות החצו' \nלגוף אך העיוני אינו אלא להשכיל צרכי הנפש לבדה והוא להכיר חכמת הנפש כמו חכמת \nהתכונה והטבעי וכיוצא לדעת הפרש האמת מן השקר בענין ידיעות אותם החכמות שאין להם \nצורך אל הגוף אלא להנפש לבדה ואינו בשביל המעשיי שהוא לחדש מלאכות חדשות של מעשה \nהגוף ולשנותה ממלאכה למלאכה אך השכל העיוני אינו אלא לדעת הדברים כפי אמיתתם לשנותן \nוגם כי הוא לצרכי הנפש ולא לגוף כמו המעשיי וע\"י השכל העיוני יתוסף בו ענין הבחירה \nכנ\"ל כי אין נקרא בחירה אמיתית אם יבחר בדבר הזה להיותו נאהב לו יותר מזה אם שתיהן \nשוין כי זה נקרא רצון אך אם יבחר באמת מה שהוא כך וירחיק השקר שהוא מה שאינו כך זו \nנקרא בחירה אמיתית כי בוחר אמת להיותו אמת לא מפני שהוא לא יחפוץ בו וגם כי הוא אמת \nאלא מפני שהוא הכיר בו שהוא אמת בענייני הנפש שאין שם רצון ממנו כמו ענייני הגוף \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שהולך אחר רצונו. עוד יש יתרון בשכל העיוני מכח המדמה כי המדמה לא ישיג אלא בחומר \nוכל ציוריו ודמיוניו יהיה בחומר אך השכל ישיג בצורה עצמה איך הוא וכן כח המדמה ידמה \nלפעמים שקר שהוא משא\"כ והשכל יוכל להשיג גם בחומר עצמו איך הוא מהותו באמת אך אין \nזה אלא בכח הדעת לא בכח ציור ממש נמצא כי בהצטרף שניהן יחדיו יהיה ב' תועליות שישיג \nהדמיון ציור ממש ואמיתי לפי כי הדמיון הוא כח הוא כלי השכל ושל המדמה יחד נמצא כי \nהנפשות והכוחות הנ\"ל נקרא חומר בערך השכל העיוני כי הוא צורה לכולם ובזה תבין ענין \nהחלום כי הנה בעת השינה נשאר בגוף נפש המורכבת והצומחת והבהמית ואינו יוצא ממנו רק \nנפש המדברת הנקרא שכלית וכיון שהופשט' מן החומר משגת לדעת ולראות חזיונים עליונים \nובאה וחוקקת החזיון ההוא בכח המדמה הנקרא נשמת הנפש השכלי' ואין בה דיבור והמדמה \nמראה לאדם מה שראה השכל ולפי שהוא כלי השכל הנ\"ל אין בו כח לקבל הדברים באמיתתן \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ולכן אין חלום בלא דברים בטלים וגם כי הוא דמיון מה שראה השכל ולא הדבר עצמו שראה: \nוהנה נתבאר ענין כחות נפש האדם אשר בו מד' יסודותיו ועתה נבאר בנפש השכל האמיתי שכל \nמגמת' אינו אלא בענייני המצות לקיים רצון קונו ית\"ש והיא באה מי' גלגלי דעשיה הנקרא \nאופנים וגם היא כלול' מד' כוחות שהם ד' יסודות העליונות של השמים ההם וכ\"א מהם \nמורכב ג\"כ מחומר וצורה אח\"כ קונה רוח השכלי מעולם היצירה אשר בו י' כתות מלאכין \nונכללין בד' יסודות אשר שם מורכבים מחומר צורה אח\"כ קונה נשמה מבריאה שיש בה י' \nדרגין נכללין בד' יסודות אשר שם מורכב מחומר וצורה וכל ג' אלו נקרא עבד להשי\"ת \nואח\"כ זוכה לנרנ\"ח מן האצילות מד' יסודות אשר שם ואז נקרא בן אל השי\"ת וכבר נתבאר \nשבכל עולם יש ה' בחי' א\"א ואו\"א וזו\"ן אלא שכיון שא\"א אין לו אות בפ\"ע אלא נרמז \nבקוצו של י' לכן אין אנו מונין עתה אלא ד' בחי' לבד נגד ד' אותיות הוי\"ה שבכל עולם \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "והם הם בחי' ד' יסודות שבכל עולם. גם דע שבכל עולם יש חומר וצורה שהם עצמות וכלים \nאלא שהכלים של עולם העליון הם אור וצורה בערך עולם שלמטה ממנו כלל העולה כי אין \nנקרא כלי וגוף גמור כ\"א הד' יסודות הארץ השפלה הזו שזכרנו תחלה והרי נתבאר פרטי כל \nהעולם אמנם דרך כלל יהי' כי אצי' יסוד אש ובריאה יסוד רוח ויצירה יסוד מים ועשיה \nיסוד עפר והם הוי\"ה א' כוללת כולם והם חי' נשמה רוח נפש אך הגוף של כולם הם ד' \nיסודות עולם השפל הזה נקרא ארץ העשיה. ונבאר איך בכל עולם נבראו בו ד' מיני נבראים \nוהם דצח\"ם והם כנגד ד' יסודות שבכל עולם והענין כולו כמו שהיה בענין ד' יסדות הארץ \nהשפלה הזו וזה יובן ממה שהקדמנו כי העולם עצמו הוא כללות הד' יסודות עצמן אשר בו \nועוד יש בו ד' מיני נבראים דצח\"ם וזה ענינם באצילות ומנו תקיש לכולם כי הנה נודע \nשיש באצילות בחי' ז' מיני מתכות זהב וכסף כו' נגד ז\"ק וי\"ב אבנים יקירין כנגד י\"ב \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שבטים וכ\"ז הדומם אשר שם. גם באצילות יש בו עצי ג\"ע עץ החיים והדעת וארז ואזוב ושדה \nתפוחים ושושנה וחבצלת וכ\"ז הצומח. גם יש שם בחי' שור וכשב עז תורים ובני יונה נשר \nאריה וז' מיני חיות איל וצבי כו' והם החי שהם נשמת המלאכים הנקרא כולם בסוד ד' חיות \nהק' כנודע ענין ד' חיות המרכבה דאצילות ומשם נמשכו המלאכים ביצירה ובחי' האדם הרוכב \nעל החיות שהם נשמות הצדיקים אשר שם באצילות כנודע והם הפנים העליונים שבכל ד' מינים \nכלל העולה במהות נפש האדם כי גופו הורכב מתולדות ד' יסודות השפלים מבחי' החומר שבהם \nותחלה נכנסת נפש המורכבת ואח\"כ נפש הצומחת בכל כוחותיה ואחר כך נפש החי המשגת בכל \nכוחותיה ואח\"כ נפש המדברת בכל כוחותיה וד' בחי' אלו נקראים בחי' נפש אחת לבד נמשכת \nמצורת נפש ד' יסודות והנפש הזו אין בה תועלת רק לתועלת הגוף לבד. והנה כל הנפש הזו \nלהיות' כוחות הגוף אינו נקרא בשם נפש גמורה רק נקרא כח הגוף הנשאר בארץ אחר הפטירה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ועליה יש נפש רוח ונשמה הנקרא עבדים מבריאה יצירה עשיה ועליה החיה הנקרא בן להשי\"ת \nוגם היא נחלקת לנר\"ן מן האצילות ודרך קצרה הנה האדם יש לו גוף וכח הגוף ונפש רוח \nנשמה וחיה מד' עולמות אבי\"ע ד' כתות קלי' לילית אגרת רהב נעמה מושבם בארבע מדינות \nאלו רומי סאלמאנקא של איספאמייא מצרים דמשק בבית רמון ולכל אחד יש אומנות בפני עצמו \nלילית ברומי על ע\"ז. סאלמאנקא על ש\"ד מצרים על גילוי עריות. דמשק על הגזל. ה' \nירחיקנו מכל דבר רע אמן נצח סלה ועד: \nתם ונשלם ספר הקדוש עץ החיים בעזרת האל בורא ארץ ושמים: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כללי מוהרח\"ו ז\"ל\nאלו הכללים שעשה הרח\"ו ז\"ל בקטנותו: \n(א) שם אלוה שבחסד הוא לבוש הנשמה וחותמה: \n(ב) נצח והוד הם גופא חד: \n(ג) ראש הנוקבא באחור בחזה דז\"א ורגליה שוין עם רגליו ממש לכן יש כוליין וביעין \nושוקיים ורגלים כי כל אלו הם קומל המלכות: \n(ד) שם פז\"ק שביסוד ז\"א מילוי ג' כלים דדעת שלשתן גימטריא קפ\"ז: \n(ה) חותם אמת הם אהי\"ה פ' אהי\"ה והם כ\"א מקיפין דזו\"ן: \n(ו) ציון וירושלים לאה ורחל: \n(ז) לאה יצאה באחור ז\"א ויש לה ג' ספירות וחצי דעת וחסד וגבורה וחצי ת\"ת עד החזה \nואח\"כ חוזרת פב\"פ עם יעקב באותן ג\"ס וחצי עצמן בפנים וכן רחל יוצאת באחור ז\"א בחזה \nולוקחת ג' מדות וחצי שהם חצי ת\"ת ונה\"י אחורי ז\"א ואח\"כ חוזרת פנים בפנים עם יעקב \nבאותן ג\"ס וחצי עצמן בפנים הרי הם ז' וז' י\"ד יום: \n(ח) עיקר שליטת הקליפות בעשיה: \n(ט) יש מוחין דאבא שהוא ע\"ב מלובשין תוך נה\"י אימא אשר בהם מחי אימא שהם ס\"ג ובאים \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "תוך ז\"א בפנימיותו אלא שעד החזה ע\"ב וס\"ג ממש ומשם ולמטה אינ כי אם הארתן לבד שהם \nבחי' מלוייהן מ\"ו ול\"ז. ולתקן זו צריך שיכנסו המוחין הנ\"ל תוך ז\"א ואז נבנית רחל \nבאחור ז\"א בסוד פרצוף ממש ואז חוזרת פב\"פ עם יעקב בפני ז\"א ויעקב בנצח ז\"א ורחל בהד \nז\"א ואז נה\"י דז\"א מתגלים בתוכם החסדים המגולים שהם מלויים הנ\"ל ואח\"כ עולה הארת \nאלו החסדים המגולים שהם בנ\"ה עד חג\"ת ז\"א ואז נבקע יסוד אמא בחג\"ת דז\"א ומאירים \nהחסדים אשר שם ג\"כ ואז נתקנת לאה וחוזרת פב\"פ וכבר נתבאר בחזרת עמידת שחרית כי \nבחזרת התפלה עולים יעקב ורחל פב\"פ עד חג\"ת ז\"א ואז נבקעים גם בחי' ג\"ר בסוד ויעבור \nונתקנת פרצוף לאה: \n(י) ה' בחכמה יסד ארץ כי אבא מאיר בברתא מרחוק שהם בחי' מוחין דאבא העומדים תוך \nחג\"ת ז\"אא ומשם מאירין אל רחל העומדת בנה\"י ז\"א אך המוחין דאבא שבתוך נה\"י דז\"א אין \nרחל יכולה לקבל הארתן מקרוב כמבואר בברכת אבות בשחרית: \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "(יא) שם מ\"ה עם מ\"ב אותיות שלו פשוט ומלא ומלא דמלא הם פ\"ז אותיות והם בז\"א: \n(יב) יש קליפות נאחזות בפנים של הגרון ויש באחור הגרון: \n(יג) מילוי דמילוי כל השמות נקרא כח ד' כי הוא כחו והתמלאותו מילוי אחר מילוי גם כי \nבמילוי המילוי דשם הוי\"ה יש כ\"ח אותיות ועי\"ז נקראו כל שאר שמות בבחי' מילוי דמילוי \nכח השם: \n(יד) בכתף ימני דז\"א שם עומדין ה\"ח דדעת ובכתף שמאלי ה\"ג ויש שם י\"ה בימינא ושם י\"ה \nבשמאלא והם גימטריא כת\"ף. הימני ביודי\"ן והשמאלי בההי\"ן: \n(טו) ביסוד נוקבא דז\"א יש ג' מילויי שמות אהי\"ה דיודי\"ן ההי\"ן אלפי\"ן גימטריאא \nחות\"ם כי הם חותם המלכות ביסוד שבה ונמשכין מבינה אימא עילאה והיסוד עצמו דנוקבא \nהוא ג' שמות אדנ\"י והם בחי' נקודת ציון יסוד שבה וחותם המלכות הוא ביסוד זה ושם \nנזכר נקודתן ובתוך החותם זה שם ב\"ן דההי\"ן והם המ\"ן גם יש בנה\"י דנוקבא ג' שמות \nאדנ\"י במלואם והם ג\"פ תרע\"א גימ' ב' אלפים וי\"ג יאורין הנז' בפ' וארא ונודע כי נה\"י \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "נק' שערים ותרע\"א הוא תר\"ע וענינם כי בנ\"ה דז\"א יש ב' אחוריים והם הב' כלים חצונים \nנקראים צבאות והם מחוברים בנ\"ה של הנוקבא אחור באחור וב' אחוריים שלה ויש בהם ב' \nצבאות בו ובה ואות א' שבאמצא צבאות נחלקת לב' ווי\"ן הרי הם ב' אלפים נמצא כי כותל \nא' מפסיק בין ב' אחוריים לו ולה והם ב' צבאות שהם תצ\"ט ותצ\"ט א' מפסיק ביניהן הם \nתצ\"ט ופלגא מכאן ותצ\"ט ופלגא מכאן והכותל הוא בחי' ו' של צבאות הנחלקת לב' כנ\"ל \nוהיא כותל א' לבדו ו' אחד לבדו הרי הם אלף חסר חד ועוד יש י\"ג יאורים אחרים בתוכם \nשהם הראשים והשרשים של אלף וי\"ג יאורין והם באחור של ז\"א בבחי' נ\"ה וכן אלף וי\"ג \nיאורין באחור שהם בכלי הב' הרי הם ב' אלפים וכ\"ו אמנם אין מונין רק הי\"ג לבדו שהם \nהשרשים והרי הם ב' אלפים וי\"ג יאורין שהם ב' אחוריים דנ\"ה שלו וב' אחוריים דנ\"ה שלה \nמחוברים יחד בהיותן באחור ואלו כולם נק' דינין וכל אלו ניתנין לנ\"ה של נוקבא בעת \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "הנסירה והם ג' שמות אדנ\"י במלואם כנ\"ל. והנה כל אלו האחוריים הם גבורות שהם שם מ\"ב \nדאבגית\"ץ נמצא כי ב' אבגית\"ץ בב' אחוריים החיצונים דזו\"ן בנ\"ה וב' אחוריים באחורי \nהאמצעיים והרי אלו ד' אבגית\"ץ הם גימטריא ב' אלפים י\"ג והענין כי שם זה הוא חסד \nשבגבורות כנודע והוא נמשך בכולם ומתפשט באלו אחוריים בסוד ועושה חסד לאלפים ואותיות \nג\"י שבאמצא שם זה הוא י\"ג יאורין הנ\"ל שיש באמצע כל אחור ואחור וכל הקלי' נאחזין \nבאלו האחוריים: \n", "en": ""}]}
