{"bookId": "kabala-a9460fdaceb6", "part": "1", "torah": "139", "title": "ספר עץ חיים — קטע 139", "hebrewTitle": "קטע 139", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-a9460fdaceb6/1/139/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-a9460fdaceb6/1/139/", "segments": [{"index": 1, "he": "(טז) ג' אהי\"ה דיודין ההי\"ן אלפין הם גימטריא תנ\"ה והם התפשטות מאימא לז\"א ליסודו \nוכשניתן לנוקבא ליסוד שבה תסיר מהם א' שהוא כללות השמות הם תנ\"ד כמנין חות\"ם והם \nחותם שבנקודת ציון שבה כנ\"ל: \n(יז) או\"א התחלתן הם יוצאין בגרון דא\"א ומלבישין אותו וב' כתרים שלהם בגרון אריך \nאנפין אלא שכתרו גבוה מכתרה כי כמו שרחל כתרה בת\"ת ז\"א כן כתר אמא בת\"ת אבא למטה \nמהחו\"ג והיא מקבלת משם הארת כתרה נמצא כתר אמא למטה מכתר אבא מן ו\"ס שהם כחב\"ד ח\"ג \nוהנה יש בחי' אחרת שמקבלים או\"א משם והוא דיקנא דא\"א החופפת עליהן כנודע ושניהן \nמקבלים ממנו וגם בחי' זו ע\"ד הראשונה שאבא מקבל הארה יותר למעלה מכתר אמא ו' מדרגות \nוהוא כי הם י\"ג ת\"ד ומזל הח' הוא בחי' יסוד דכתר א\"א וממנו מקבל הארה כתר דאבא ומזל \nהי\"ג הוא חסד דכתר א\"א כי הי\"ג תקונים הם מלמטה למעלה וממזל הי\"ג הזה מקבל הארתו \nכתר אמא והרי יש ו' ת\"ד למעלה מכתר אמא ודע שכשם שמקבל כתר אמא הארה מן ח\"ג דאבא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "עצמו כך מן הדיקנא מקבלת הארה ממקום שנשלם ח\"ג ב' תקונים תתאין שהם י\"ב וי\"ג: \n(יח) הת\"ת כולל ה' ספרים של תורה וב' דרועין דיליה ה\"ח וה\"ג כיצד יהושע חסד שופטים \nגבורה שמואל ת\"ת מלכים נ\"ה כי הם ב' ספרים הרי ה\"ח ישעיה חסד ירמיה גבורה יחזקאל \nת\"ת תרי עשר נ\"ה בסוד שוקיו עמודי שש המלכות כוללת ה' מגילות ותרין דרועין ה\"ח וה\"ג \nה\"ח הם ה' ספרי תהלים ה\"ג הם משלי איוב ח\"ג דניאל ת\"ת עזרא נצח ד\"ה הוד: \n(יט) הנה נתבאר איך כללות יו\"ד מילוי יו\"ד של הוי\"ה הם בחכמה ומילוי ו\"ד הם בבינה \nויו\"ד הם חו\"ב וה\"י שהם ישסו\"ת וביאור הדברים כי אות יו\"ד הנ\"ל הנה י' הם ג\"ר דחכמה \nאך ו\"ד דמילוי יו\"ד הם ז\"ת שבחכמה והם זו\"ן של חכמה שהם ו\"ק שבו אות ו' וד' שבו \nנוקבא הרי נתבאר איך יו\"ד במלואה הם י\"ס שבחכמה והנה אלו ת\"ת ומלכות שבחכמה הם \nהנקרא אדה\"ר והם האצילו הבינה הנק' ה' ראשונה שבשם הנקרא חוה כי מאלו הת\"ת ומלכות \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שבחכמה נאצלה הבינה ומשם ניבנית ונעשית צורת ה' ד' על ו' כי להיות נקבה גוברת ד' על \nו' נוקבא על דכורא אך בחכמה היו\"ד ו\"ד דכורא על נוקבא. והנה אדה\"ר הוא שם מ\"ה \nדמילוי אלפין אך חוה המילוי דשם מ\"ה דאלפין לבד גימטריא חו\"ה. אך נלע\"ד חיים כי \nידעת כי גם חכמה כולל ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן וממ\"ה שלו שהוא ז\"א שבו שהוא אדה\"ר. והנה \nנודע כי שם הוי\"ה א' כוללת כל י\"ס שבחכמה נמצא זו\"ן שבו הם ו\"ה ב' אותיות דהוי\"ה \nשבו ואם תמלאם באלפין וא\"ו ה\"א גימטריא חוה שהיא בינה שנבנית ע\"י ו\"ה זו\"ן שבחכמה \nהנקרא אדה\"ר ונפרש עתה ענין וא\"ו ה\"א אלו איך הם רמוזים לזו\"ן בכל מקום ושמור כלל \nזה. הנה נתבאר לעיל כי לעולם הז\"א אינו רק ט\"ס כנודע ונודע כי מדת המלכות היא י\"ס \nשלימות ובהצטרפות הנוקבא עמו יושלם הוא לי\"ס שלימות גמורות עמה ואז יהיה עשרה עשרה \nהכף וכו' אמנם הז\"א אינו רק ט\"ס לבד ונודע כי מדת המלכות נגד ד\"ס תחתונות תנה\"י \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "דז\"א ומאלו ד' נמשכת לה גולגלתא ומוחין שבה נמצא כי ד\"ס ראשונות שבמלכות יתיחסו אל \nז\"א ולא נשאר למלכות רק ו\"ס תחתונות שבה כמנין ה\"א וכשנצטרף הד\"ר שבה עם הט\"ס שבו \nכי שלו הם כנ\"ל ייה גימטריא י\"ג כמנין וא\"ו וזה טעם היות ז\"א נקרא וא\"ו והנוקבא \nה\"א. ובזה תבין טעם ב' למה נקרא בינה חוה כי נאצלה מת\"ת ומלכות שבחכמה (נמצא) שהם \nי\"ט ספירות כמנין חוה גם טעם ג' כי ממנו יצאו זו\"ן דכללות האצילות שהם ג\"כ י\"ט \nספירות והנה אלו יט\"ס שבזו\"ן בכ\"מ שהם כנ\"ל ובהיותם כלולים כל א' מעשר יהיה גימטריא \nק\"ץ ונלע\"ד חיים שהוא סוד חיי אברהם ושרה זה חי צ' שנה וזה ק' שנה בלידת יצחק לכן \nנקרא המלכות ק\"ץ ונלע\"ד חיים כי נודע שהנוקבא היא למפרע בסוד תשר\"ק נמצא כי י' \nשבחכמה שהם ג\"ר ו\"ו קו אמצעי והד' שהיא עשירית הם עצמן ה\"י של בינה שהם ציור דו\"י \nהיפך יו\"ד כי ג\"ר שבה הם בהעלם בסוד מילוי כנ\"ל. גם נלעד\"ח שתבין למה ההיות מ\"ה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "תמיד בז\"א שבכל ספי' וספי' וגם הוא בז\"א בכללות האצילות אלא ששם ראשון הוא בזו\"ן \nדחכמה עילאה כנ\"ל: \n(כ) דע שהחסדים שבדעת התחתון המתפשטים בו\"ק ז\"א יש בהם ב' בחי' והם אור פנימי ואו\"מ \nופנימים הם ז' שהם ה\"ח ועוד הארתן נכלל ביסוד ויש שם כללות כל החסדים אחרים וכן \nעד\"ז חוזרין להכלל בכללות יותר ג\"כ במלכות שהיא עטרת היסוד ואע\"פ שאי אנו מזכירין \nתמיד אלא ה' זהו עיקרם אך הב' כוללים דיסוד ומלכות שנעשין מהארת הה\"ח אינם נזכרים \nאבל בודאי ישנם בהם והרי הם ז' פנימית ואלו הם מתפשטים בחג\"ת נהי\"ם וכנגדן יש ז' \nחסדים אלו בדעת עצמו במקומו והם שרשים לז' ענפים אלו המתפשטים והם נשמה להם וז\"ש \nבתקונים שהדעת נשמת הת\"ת והענין שיש בדעת שרשים של ז\"ת הנכללין בת\"ת שהוא ז\"ת גוף \nדז\"א ואין הגוף דז\"א לבדו נקרא ת\"ת אלא עם כל בחי' הנאחזים בו דהיינו זרועות \nושוקיים ויסוד והנה הו\"ק עליונים שבדעת התחתון ועליון הנקרא שרשים הם ו' צרופי יה\"ו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "הנזכר בס\"י שבהם נחתם העולם דהיינו ו\"ק דז\"א הנקרא עולם בסוד אמרתי עולם חסד יבנה \nשהם ו\"ק של הבנין והדעת מחיה אותן כמתפשט בהם בסוד ו' צרופים הנ\"ל וטעם היות כל \nצרוף מאלו ג' אותיות כי כל א' מג' מוחין כלול מג' ומכ\"ש הדעת שהוא המכריע שצריך \nשיכלול הג' מוחין שכיון שהוא נמשך מו\"ק דאו\"א יש בו ו\"ק ותשלום ענין זה תמצא בסוד \nנענועים דלולב וכנגד הו\"ק שבדעת שהם שרשים יש ו\"ק חסדים תחתונים המתפשטים בו\"ק דז\"א \nעצמו והם ג\"כ ו' צרופי יה\"ו הנ\"ל ממש והם ח\"י אתוון בדעת וח\"י בחסדים המתפשטים \nבגופא וכנגדן ביסוד ח\"י יען שמקבל הארת כל ו' צופים אלו שבדעת וכולן נכלין בו לכן \nנקרא היסוד ח\"י ועדיין נשאר עטרת היסוד שהוא מלכות דז\"א עצמו והוא בחי' ה' אחרונה \nשבכל צרופי יה\"ו ועמה נשלם כל השם מהן ונעשים הוי\"ה שלימה כמ\"ש בזוהר ויקרא כי לכן \nנקרא שלימה שלימו דכל ספירן בו' צרופים אלו אמנם עיקר הפי' הוא כי הה\"א שבסוף כל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הו' צרופים היא רחל שהיא מקבלת כולם ומתפשטין להאיר בה כדפרשינן בסוד הלולב ואינו \nנכנס בה הארת החסדים רק השרשים מאירין באותן החסדים המתפשטים בו והארת המתפשטים \nנכנס בה בנוקבא ואז נקרא שלימה וב' פי' אלו הם א' כי עטרה שורש רחל כנודע והנה ו' \nצרופי אלו הם ג\"כ במילוי ונחלקים ג\"כ בבחי' המילוי כמו שנחלקים בבחי' הצרופים יה\"ו \nבחסד ה\"י בגבורה לפיכך מילוי ע\"ב בקו ימין בחסד ונצח וס\"ג בגבורה והוד ומ\"ה בת\"ת \nויסוד וכמו שכל צירוף הוא ג' אותיות לרמז לג' מוחין הנכללין בו גם בכל אות מיה\"ו \nיוצא ממנו שם א' נמצא כי בחסד יש ג' שמות יה\"ו ובגבורה שלשה שמות הו\"י וכן בכל הו\"ק \nאך ההפרש יהיה כי יה\"ו הראשון שבחסד גובר בו קו ימין לכן מילי ע\"ב והב' ס\"ג והג' \nמ\"ה ועד\"ז בכל הו\"ק וחסד של המלכות הג' יה\"ו כולן בההי\"ן כי שם ב\"ן במלכות. וכענין \nשנתבאר בחסדים הפנימי' כן הוא במקיפים שיש בחי' החסדים המקיפים בדעת עד\"ז מתפשטים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בו\"ק דז\"א אמנם הפנימי' בין בדעת ובין בהתפשטותן הם ו' צרופים הנ\"ל אך המקיפים \nנחלקים לג' בחי' ותחלה נבאר בחי' עליונה דדעת עצמו ובחי' המקיפים דחסדים נקרא א\"ל \nלפי שא\"ל במלואו עולה גימטריא הקן והנה נתבאר כי יה\"ו בחסד הפנימי במלואו ע\"ב ס\"ג \nמ\"ה ואלו הג' יה\"ו בפשוטן גימטריא ס\"ג אחד שיש בו ייא\"י הרי א\"ל גימ' וגם הג' \nיודי\"ן דיה\"ו עצמן עם כללותן גימטריא א\"ל וכן בגבורה יש ג' הו\"י בע\"ב ס\"ג מ\"ה נעשין \nא\"ל ע\"ד הנ\"ל וכן בשאר הקצוות ומקיף על המל' נעשה מג' יה\"ו דההי\"ן על הדרכים הנ\"ל \nממש והנה המקיפים המתפשטים הם משונים אע\"פ שגם הם בחי' א\"ל והענין ששם יש שם מ\"ה \nשבו ג' אלפין שהם ג' שמות אהי\"ה ואהי\"ה גימטריא יה\"ו נמצא שבפנימית יה\"ו ובמקיף \nאהי\"ה כי כל מקיף סוד נוקבא סוד אהי\"ה כנודע רק שהוא מאלפין דמ\"ה עצמו וג' אהי\"ה \nכולם ביודין לפי שהם בחסד וכללות שלשתן נעשה מהם ס\"ג ומהם יוצא א\"ל ע\"ד הנ\"ל ג' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "יודין ואלף של ס\"ג ובגבורה הוא אל ג' אהי\"ה דההי\"ן היוצא מג' אלפין דמ\"ה ע\"ד הנ\"ל \nובת\"ת א\"ל מג' אהי\"ה דאלפין ע\"ד הנ\"ל ודנצח הראשון ביו\"ד והב' באלפין כי הוא קו \nימין גבר בו בחי' ראשון והוא ביו\"ד ולפי שהוא יונק גם כן מת\"ת לפיכך שניה באלפי\"ן \nובהוד שהוא קו שמאל ה\"ה ראשונה בההי\"ן כמו הגבורה והב' באלף לפי שיונק ג\"כ מת\"ת \nוביסוד ה' ראשונה באלף כי גם הוא בקו האמצעי וב' בההי\"ן כי הם בחי' ההי\"ן כנודע: \n(כא) ודע שכל א' מה\"ח הפנימים המתפשטים למטה נמשך עמו צרוף של הלבוש שהוא יסוד \nתבונה עצמו ונודע שיסור תבונה הוא אהי\"ה דאלפין וכבר פי' שבכל קצה וקצה יש בו ג' \nצרופים דיה\"ו ע\"ב ס\"ג מ\"ה גימטריא קד\"ם ושלשתן ביחד יש באהי\"ה א' דאלפין גימ' קד\"ם \nע\"ה בסוד לבוש בכל קצה וקצה נמצא כי ז' שמות אהי\"ה באלפין לבושין לז' חסדים \nהמתפשטים בז\"ת דז\"א והנה ז' אהי\"ה הנ\"ל הם ז\"פ קמ\"ג גימ' תתר\"א שהוא סוד אלף ואלף \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "כי הכל הווא מבחי' אלפין שביסוד והוא אחוריים דאלהים דההי\"ן כנודע ואחר שביארנו ז' \nחסדים המתפשטים נבאר ענין הדעת בעצמו התחתון כשלא נזכיר רק ה\"ח עם ה\"ג העיקרים שהם \nבחי' הנקרא דעת יהיה י' הויו\"ת כנ\"ל שהם י\"ס כפשטן וכל אות מנוקדת שב\"א קמ\"ץ שיש \nבהם גימטריא אל\"ה בכל אות מהם נמצא כי בד' אותיות הוי\"ה הם גימטריא קד\"ם הנקודה \nשלהם והם עשר הויו\"ת י\"פ קד\"ם גימטריא אלף ת\"ם והוא סוד אמת אלף חוזר לחשבון אלף \nכנודע הרי איך יש אמת בדעת זה ע\"ד שנתבאר בדעת עליון לקמן (הוא בפנים) ונחזור לענין \nכי ז\"ס מעונה אלהי קדם נאמר על הדעת הזה התחתון כי בכל אות יש בו ניקוד אל\"ה דאלהי \nוהם יו\"ד הויות י\"פ אל\"ה וכל הוי\"ה מהם גימטריא קד\"ם והנה נמצא כי כל אלו הנקדות הם \nגי' קד\"ם כי גם הוא ג\"כ ג' צרופים יה\"ו דע\"ב ס\"ג מ\"ה גימ' קד\"ם והנה נודע כי כל ה\"ח \nבחי' שרשם משם ע\"ב כי חסד גי' ע\"ב ואע\"פ שנת\"ל שכל א' הוא ג' יה\"ו דע\"ב ס\"ג מ\"ה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "עכ\"ז זהו בבחי' פרטיותיהן יען כל קצה מהם כלול מן כל הג' מוחין שהם ע\"ב ס\"ג מ\"ה \nאמנם כללות החסדים עצמן הם של שמות ע\"ב והנה אם תמלא הויות כולם ביודי\"ן וכל אות \nמנוקדת בשב\"א קמץ שהוא גימטריא אל\"ה נמצא כי אל\"ה בכל הויה בסוד י' אותיות מלוא' אך \nהפשוטה הוא קד\"ם וז\"ס אלהי קד\"ם בכל הוי\"ה מהם לבדה וכשתצטרף כל הנקו' שבכל הוי\"ה \nשהם י\"פ אל\"ה הם ש\"ס ועם כללות י' אותיות המלוי הם ש\"ע ואלו ש\"ע נמשכין בפנים דז\"א \nשבקטנותו בימי היניקה היה לו ק\"ן רבוא נהורין ועתה נעשו ש\"ע דאתפשטו אנפוי כמו \nעתיקא כי מן הדעת הזה נמשך עד הפנים שלו כמ\"ש באדרא דעת אסהיד באנפוי דמלכא והנה \nאותיות והמילוי עצמו הם י' הויות דע\"ב גימטריא תש\"ך כמנין צרופי בראשי\"ת ונודע כי \nבראשית ר\"ל ברא שית ו' סמכין דדעת והדעת נק' בראשית כדאיתא בהקדמה על הזוהר יע\"ש. \nסליק: \nלהאר\"י זלה\"ה. הרמב\"ן וחבריו ודברי ראשונים כמו רבי נחוניא בן הקנה לא הזכירו רק \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "י\"ס ולא גילו ענייני פרצוף כלל. ודע שהרמב\"ן והראשונים היו יודעים בפרצוף אלא שדברו \nבהעלם גדול לרוב הגלות שלא ניתן רשות לגלות ולהתפשט האורות הגדולים מאחר שגברו \nהקליפות וכל זר לא יאכל קדש אמנם בעקבות משיחא כמו בדורינו זה התחילו האורות להתפשט \nלהיות כבראשונה כמו שהיה בזמן העולם מתוקן ולהתתקן מעט ומתחלה היו האורות סתומים \nהיה העולם מקולקל וכל מה שנתקלקל נסתם בגלות ולא היו משיגין אלא י\"ס בסתום בסוד \nהנקודות כ\"א כלול מעשר ובענין הפרצופים לא נתגלה להם כלל לפי שמצאו בדברי הראשונים \nסתומים ולא ידעו עומק הדברים וחשבו שכך הוא ודברו בי\"ס כל א' כלול מי' ובחי' הרבה \nולפי שראיתי מי שחולק על דברים אלו לאמר שלא מצינו אלא י\"ס ומהיכן יש לשלוט כח לאמר \nכמה פרצופים שנמצא יותר מי\"ס ומספר רב והלא הראשונים כתבו בס\"י עשר ולא תשע י' ולא \nי\"א לזה באתי לפתוח לך כחודא דמחטא אולי תזכה להבין מקצת וכולו לא תשורנו עין וזהו: \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "\nדע שמציאת כתר הנקרא א\"א שמלובש בלבוש הנקרא חכמה סתימאה לעצמו א\"צ רק בחי' כתר \nכלולה מי' להיות למעלה מן הכל ונתפשט לי' מדרגות גלויות בפועל ולא בכח ולצורך \nהתחתונים נתגלה בחו\"ב כדי להלביש חכמה באבא ובינה באמא ונשאר כתר העליון למעלה נעלם \nבסוד רישא תניינא כדפי' באדרא ומחסד ולמטה לצורך ז\"א ונתגלו באו\"א ו\"ק לצורך זווג \nשאם אין כחות עליונים מתגלה בתחתונים שע\"י ישפעו בהם לא יוכלו אמנם אחר שנתגלו \nיכולין לקבל ע\"י שורש ההוא נמצא שאין גוף באו\"א ולא בא\"א כלל כי או\"א לעצמן א\"צ רק \nג\"ר לבד וכבר ידעת שהגוף נקרא ת\"ת עם ו\"ק מחסד ולמטה ששת ימי המעשה ו' הוא ת\"ת \nשכולל זרועות ושוקיים כנודע שמתחלה כשמתלבש ו' בז\"א בק יושר תוך הגוף ומתפשט ממנו \nלצדדין ולרגלים וזה נקרא גוף ואו\"א משמש לראש ואינם נקרא גוף כלל אלא מחסד ולמטה \nואח\"כ כל כללות האצילות י' שבו היה בסוד נקודות עשר ולא יותר ואע\"פ שמצינו בא\"א \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ובאו\"א פרצופים שלמים וכיון שיש יו\"ד יש גוף כיון שאותו גוף שהוא מחסד ולמטה שלהם \nולא נתגלה בהם לצורך עצמן אלא לצורך זו\"ן ומתלבש תוך ז' של ז\"א הנקרא גוף א\"כ אינו \nגוף (נלע\"ד דח\"י שצ\"ל אלא) לז\"א אבל גוף דאו\"א שלהם אינו גוף כיון שנכנסים ראשונים \nתוך אלו התחתונות ולא נשאר למעלה רק כתר דא\"א וחכמה סתימאה וכח\"ב דאו\"א שצריכין \nלעצמן. ואל יקשה כי הלא בארנו בדרושים שאינו מגולה מאו\"א אלא מחצי ת\"ת שלהם ונק' \nיש\"ס ותבונה אין זה קושיא שהכלים שלהם מת\"ת ולמטה אמנם פנימיות חג\"ת שלהם מתלבשים \nבז\"א שנמצא לפ\"ז שכללות אצילות נקרא אדם שכילו פרצופי' מחסד ולמטה נקרא גוף וג\"ר \nנקרא ראש אמנם פנימית כ\"א לצורך עצמן הוא פרצוף או\"א וזו\"ן כמ\"ש בענין הנשמות בענין \nהגלגולים שבכל אבר יש פרצוף. ובזה יובן מארז\"ל אדה\"ר כולל כל הפרצופים יש מהם בעין \nואיך יתכן שמאבר א' יצא אדם א' כולל כל האברים ובמ\"ש יובן שאדם בכללו נקרא עין \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ותשמש לעין האדם אבר אחד מאבריו בערך אותה בחי' יש בה כח פרצוף א' וכן העולמות \nהעליונים נגד כל האצילות בכללו וא\"א ראש ומחסד ולמטה גופא דאילנא שמנהיגים למה \nשלמטה הימנו ובזה יובן מ\"ש בזוהר פ' תצוה שיו\"ד קיימא בלא גופא וכד קיימא בלבושים \nדאתלבשת בהו איהו קיימא על ט' קיימין מורה למ\"ש שהרי אמרו שהיו\"ד אין לה גוף כמו \nשאין לה קצוות ולפי שהיא נקודה ואע\"פ שמתפשט לעשר בחי' אחרונה שלה נקרא יו\"ד וכל \nבחי' בקדושה הם י' ולכך המ' נקרא סופא דמחשבה וחכמה תתאה שמגולה בה י' דאדנ\"י וכן \nתמצא הוי\"ה בכל ספירה ומתחלק לעשר לפי שחכמת הטפת הכלים ונקרא י' וז\"ש וכד קיימא \nבלבושא כו' קיימא על ט' כמ\"ש בפי' המאמר בספרא דצניעותא נמצינו למדין שהיו\"ד אין לה \nגוף לפי שהיא מתלבת וכן בינה אע\"פ שיש להם כפי ערכה בבחי' כללות האצילות כולו נקרא \nפרצוף א' ואינו נקרא גוף אלא מחסד ולמטה ובזה מתורץ כל דברי הראשונים בענין זה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שלעולם הם בפרצופים אלא שכללות כל האצילות פרצו' והאחרונים בראותן דברי הראשונים \nסתומים חשבו שאין פרצופים כלל רק י\"ס כל אחד כלול מי' אבל האמת כמ\"ש: \n(א\"ה בהיותי מסבב בשליחות מצוה אנכי בדרך נחני ה' בעי\"ת אישפלטרו יע\"א שם מצאתי הדא \nמרגניתא טבא להרב הגדול ח\"ק כמוהר\"ר דוד פארדו ז\"ל שעשה קיצור דרוש מו\"מ כדי להקל \nהטורח על המעיין והנני מביאו על מזבח הדפוס לזכות הרבים בעה\"י עכ\"ל הר אמת ליעקב: \nמטי בכתר נכנס אור החכמה עם האורות שתחתיו בכלי הכתר: \nלא מטי בכתר נסתלק אור החכמה לבד מכלי הכתר ונשאר: \nמטי בחכמה הח' אורות המשיכם כלי הכתר אל כלי החכמה פב\"פ ואז כלי החכמה הפך פניו \nכלפי מטה להאיר בבינה לתת לה אור החדש הנקרא יו\"ד: \nמטי בכתר נכנס אור החכמה בכלי הכתר ואז כלי החכמה הפכה פניה למעלה ומהח' אורות אשר \nבו: \nלא מטי בחכמה נסתלק אור הבינה לבדו ועלה בכלי הכתר ואז חוזרת כלי החכמה להפוך פניה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "למטה ונותנת: \nמטי בבינה שאר הז' אורות בכלי של הבינה ואז הופכת עכשיו כלי הבינה כלפי החסד להאיר \nבו כי לרוב אורות שבו אין כח בחסד לקבלו: \nלא מטי בכתר נסתלק אור החכמה מכלי הכתר ואז אור הבינה שנסתלק קודם זה מכלי החכמה: \nמטי בחכמה ועלתה לכתר חזרה להתפשט בכלי החכמה. ואז: \nלא מטי בבינה מסתלקת האור של כלי הבינה ועולה בכלי חכמה להתחבר עמה ושאר ז' אורות \nתחתונות שבבינה נותנם: \nמטי בחסד אל החסד ע\"י שהופך פניה למטה ואז הופך החסד פניו כלפי הגבורה להאיר בו: \nמטי בכתר נכנס אור החכמה בכלי הכתר ואז ב' האורות של כלי החכמה ושל כלי הבינה \nשנתחברו: \nלא מטי בחו\"ב שניהם בכלי החכמה נסתלקו ועלו יחד בכלי הכתר ולהיות שיש עכשיו מרחק \nגדול בין אורות ז' הבנים העומדים בחסד לאורות חו\"ב הוכרח להסתלק: \nלא מטי בחסד מכלי החסד הבן הראשון לבד ולעלות בכלי הבינה כדי לינק משם ואז הופך \nפניו כלי החסד כלפי: \nמטי בגבורה הגבורה ונותנת בו ו' האורות התחתונים ואז כלי הגבורה הופכת פניה להאיר \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בכלי הת\"ת: \nלא מטי בכתר נסתלק אור החכמה מכלי הכתר ואז אור החכמה שהיתה עם כלי הכתר: \nמטי בחכמה מטי בבינה יורדת בכלי שלה וגם אור הבינה ירדה בכלי שלה ולא נשארה דבוקה \nעם אור החכמה מחמת חשקת בבנו הגדול שהוא אור החסד העומד עכשיו בכלי שלה: \nמטי בחסד ואז גם החסד יורד בכלי שלו ואז כלי הגבורה: \nלא מטי בגבורה הופכת פניה למעלה ועולה אור הגבורה שלה לבד לכלי החסד ושאר החמשה \nאורות: \nמטי בת\"ת נותנם אאל הת\"ת ע\"י שהופך פניו למטה ואז כלי הת\"ת הופך פניו להאיר בכלי \nהנצח: \nמטי בכתר נכנס אור החכמה בכלי הכתר: \nלא מטי בחו\"ב ואז חו\"ב שניהם עולים בכתר והוצרך אור החסד: \nלא מטי בחסד מטי בגבורה לעלות אל הבינה מפני ההרחק ואז אור הגבורה שעלה אל החסד \nחוזר להתפשט בתוך כלי שלו: \nלא מטי בת\"ת ואאז הת\"ת הפך פניו למעלה ועלה אור הת\"ת לבד תוך כלי הגבורה להתחבר עמו \nושאר ד' אורות: \nמטי בנצח אשר לו נתנם אל הנצח ע\"י שחזר והפך פניו כלפי מטה ואז הופך כלי הנצח פניו \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "כלפי מטה להאיר לכלי ההוד: \nלא מטי בכתר נסתלק אור החכמה מכלי הכתר ואז חו\"ב: \nמטי בחו\"ב שעלה אל הכתר נתפשט כל אחד בכלי שלו: \nמטי בחסד וגם החסד שכבר ינק חזר להתפשט בכלי שלו: \nלא מטי בגבורה ואז הגבורה מסתלקת להתחבר עם החסד: \nמטי בת\"ת ואז אור הת\"ת שעלה אל הגבורה נתפשט בכלי שלו ואז כלי הנצח הפך פניו למעלה: \n\n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "לא מטי בנצח ועלה אור הנצח אשר בתוכו להתחבר עם אור הת\"ת: \nמטי בהוד ושאר ג' אורות אשר לו נתנם אל ההוד ע\"י שחזר והפך פניו כלפי מטה ואו הופך \nכלי ההוד פניו כלפי היסוד להאיר בו: \nמטי בכתר לא מטי בחו\"ב נכנס אור החכמה בכלי הכתר וחו\"ב עולים: \nלא מטי בחסד בכתר ואור החסד עולה אל הבינה מטעם האמור: \nמטי בגבורה של ההרחק ואז הגבורה יורדת תוך כלי שלה: \nלא מטי בת\"ת ואור הת\"ת מסתקת להתחבר עמה ואור הנצח: \nמטי בנצח אשר נתחבר עם הת\"ת יורד תוך כלי שלו ואז כלי: \nלא מטי בהוד הוד הפך פניכו למעלה ועלה אור ההוד שבתוכו להתחבר עם אור הנצח ושאר שני \nהאורות אשר לו: \nמטי ביסוד נתנם אל היסוד ע\"י שחזר והפך פניו כלפי מטה ואז הופך כלי היסוד פניו כלפי \nהמלכות להאיר בו: \nלא מטי בכתר נסתלק אור החכמה מכלי הכתר. ואז חו\"ב שעלו אל הכתר: \nמטי בחו\"ב יורדים למקומם ואור החסד ג\"כ כיון שכבר ינק: \nמטי בחסד לא מטי בגבורה חוזר להתפשט ואז הגבורה מסתלקת כדי להתחבר עם החסד ואז אור \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "הת\"ת שעלה אל: \nמטי בת\"ת לא מטי בנצח הגבורה ירד בכלי שלו ואור הנצח עולה להתחבר עם הת\"ת. ואור ההד \nשנתחבר עם הנצח עתה: \nמטי בהוד יורד בכלי שלו ואז כלי היסוד הפך פניו למעלה: \nלא מטי ביסוד ועלה אור היסוד אשר בתוכו להתחבר עם ההוד: \nמטי במלכות ואז הופך פניו כלפי מטה ונותן במלכות אור שלה שהוא אות ד' ע\"כ לשונו \nהזהב: ", "en": ""}]}
